פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 754)

גם

מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם והוא שולט בו, ומאמין גם שהקב"ה הוא א-ל טוב, כפי שאומרים בתפילת עמידה "האל הטוב" (ברכת הודאה) ובתהילים "טוב ה' לכל" (מזמור תהילה לדוד), מאמין גם שהכל בעולם לטובה.

אמרנו שהקב"ה שולט בעולם? ואמרנו שהוא א-ל טוב? א"כ, כל מה שהוא עושה בעולם, הוא לטובה.

מי עשה שתהיי חולה? הקב"ה.

מי עשה שהסבתא שלך תלך לבית עולמה? הקב"ה.

וכן הלאה.

(בעניין זה חשוב לזכור, שיש להבדיל בין מעשים של בני אדם למעשי הקב"ה. הרמב"ם אומר בהקדמתו למסכת אבות פרק ח', שלא ייתכן שכאשר אדם מזיז את ידו, ה' רצה שזה יקרה ה' ברא את העולם ואת האדם, ונותן לאדם כל הזמן כוח מתחדש [כאמור בהל' יסודי התורה תחילת פ"א, שכל הזמן הקב"ה מסובב את הגלגל, כלומר מחדש את הכוחות בעולם] כדי להזיז את היד. אבל הוא נותן לאדם את הבחירה להזיז את היד או לא. )

 

בעניין אמונה בכלל - צריך לעשות אותה ודאית.

אבל יש מושג כזה שנקרא "אמונה תמימה" (על סבתא שלי ע"ה אמרו שכך היא האמינה) שזו דרגה מאוד טובה באמונה - אני מאמין בקב"ה, פשוט מאמין. אני לא צריך הוכחות וראיות שכליות. אני מאמין. 

הרב רביד נגר (מנהל אתר אור לנוער) אמר שלמדענים אין תשובות: למה בני אדם מתים? וכן הלאה. אבל לתורה יש תשובה - והיא האמונה שהכל לטובה.

 

שיהיה הרבה בהצלחה בעז"ה

 

dvir99

למה מתוקה? כי הרי ברור שכל מה שהשם עושה הוא טוב, אז ברור שהשנה תהיה טובה, אלא האיחול הוא שגם הדברים שקשים לנו יטעמו על ידינו כמתוקים.

כלומר, כל מה שהשם עושה הוא טובה- השאלה אם אנחנו מצליחים לחוש בכך. 

והוא רוצה שיהיה לנו רק טוב.

אז גם מה שנראה לנו רע עכשיו- בפרספקטיבה יותר רחבה- גם מה שנראה לנו הכי גרוע- זה לטובה.

כי ה' רוצה בטובתינו.

אם את יוצאת מנקודת הנחה שה' רוצה בטובתינו.

אם לא..... אז תדברי עם אנשים יותר גדולים.

זה מה שאני יכולה להגיד..

זה מאוד פשוט.

אני יודעת שהכל הקדוש ברוך הוא כיוון ועשה.

אז ברור שזה לטוב, כי ה' יתברך הוא כולו טוב אז אין מצב שהוא יסדר לי משהו שיהיה לא לטובה. פשוט

אם מאמינים שאלוקים אוהב אותך

אז הוא לא יעשה לנו שומדבר רע

אם זה באמת עדיו רלוונטי אשמח לשמוע ויש לי קטע שאני נעזרת בו הרבה... משהו מיוחד בדיוק על זה שהעלתי לפורום בנושא דומה לפני כמה ימים בכיף העלה שוב ;)

שווה קריאה!!הקטע יותר מדבר על האמונה בה' ולא על ה"התערבות" במהלכי ה' אך בכל זאת זה נראלי יכול להישתייך ;)

אני:
היי ה', אפשר לשאול אותך שאלה?

אלוהים:
בוודאי!

אני:
מבטיח שלא תתרגז?

אלוהים:
אל תפחד.

אני:
מדוע נתת לכל כך הרבה דברים לקרות לי היום?

ה':
למה אתה מתכוון?

אני:
ובכן, זה התחיל עם זה שלא קמתי בזמן.

ה':
כן...

אני:
הרכב לא הניע כי נגמר לי המצבר והייתי צריך שמישהו יעזור עם כבלים.

ה':
אוקיי...

אני:
בארוחת הצהריים, הביאו לי את המנה הלא נכונה, ועד שתיקנו לי את ההזמנה, כבר הייתי חייב ללכת ולא אכלתי.

ה':
תמשיך...

אני:
כשיצאתי מהמשרד, באתי לענות לטלפון הנייד ובדיוק הוא נפל ונשבר.

ה':
מה עוד?

אני:
ובנוסף כשבאתי הביתה כל מה שרציתי זה להירגע מהיום הנורא עם המכשיר החדש שקניתי לעיסוי רגליים וגיליתי שמכרו לי אותו בלי כבל חשמלי!

ה':
אני מבין.

אני:
שום דבר לא הסתדר לי היום רק צרות! למה עשית את זה אלוהים?

ה':
מלאך המוות הגיע לביקור במיטתך הבוקר ונאלצתי לשלוח את המלאכים שלי להילחם בו. נתתי לך לישון בזמן הזה.

לא נתתי לרכב שלך להניע כיוון שבדיוק בשעת היציאה שלך, עבר נהג שיכור שחזר מבילוי בנתיב בו אתה נוסע והוא היה פוגע בך.

עובד המסעדה שהכין את המנה שלך, היה חולה ואם היית נדבק, היית סובל ומפסיד ימי עבודה שאני יודע שאתה צריך.

האדם שאיתו עמדת לדבר בטלפון, היה הולך לשקר לגבי כל מה שאמרת לו וגורם לך נזק רב, לכן העדפתי שלא תענה.

אה, ולגבי מכשיר העיסוי... המכשיר הספציפי שקנית, היה עם תקלה פנימית. לו היית מחבר אותו לחשמל, היה נהיה קצר בכל הבית והיית נמצא בסכנת התחשמלות חמורה.

אני:
וואו, לא חשבתי על כל הדברים האלה. אני מצטער שפקפקתי בך והתלוננתי מבלי לחשוב שאולי יש סיבה לכל דבר... תודה רבה אלוהים על ששמרת והצלת אותי היום מכל הדברים הרעים שהיו יכולים לקרות לי.

ה':
זה בסדר, אין לך על מה להתנצל או להודות. מה שחשוב הוא שלמדת ועכשיו אתה יודע שאני לא עושה שום דבר בלי סיבה ויש לי את הדרך שלי לבצע את התוכניות שלי...

שיחות כאלה מתרחשות עם אלוהים בכל יום, רק שאנו לא מצליחים לשמוע את הצד שלו בשיחה. עם קצת סבלנות
ואמונה, נבין כי גם כשנדמה לנו שהוא מתעלם, הוא מקשיב היטב ובסופו של דבר, הדרכים שלו יתבררו לנו בהמשך הדרך.. העבירו את זה ל5 קבוצות אם אכפת לכם ואתם מאמינים ב - ה׳ ושהכל לטובה

בס"ד

 

וזה אבל די גדול.

 

יש פה התחמקות מהשאלה.

כי תכלס, במחילה מכבודך ריבון העולם, אני לא קונה את זה שהשארת אותי ישן כדי שמלאך המוות לא יהרוג אותי. הרי מלאך המוות כפוף אליך אפילו יותר ממני. הוא לא יכול לבצע שום דבר בניגוד להוראתך. יכולת פשוט להגיד לו- אל תהרוג אותו. וכן על זה הדרך בשאר הדוגמאות.

 

לכן צריך להסתכל על זה בצורה אחרת- נניח ח"ו שהקב"ה היה מתגלה אלינו עכשיו ואומר לנו "בגלל שחטאתם, עכשיו אני אעניש אתכם ויהיה לכם רע". האם הרע שיהיה לנו הוא מהסגנון של "באסה, פיספסתי ארוחת צהריים"? ברור שלא. מכיוון שיכול להיות יותר רע. בעצם, כל עוד האדם קיים, לא משנה כמה הוא סובל ואומר לעצמו ולעולם שסביבו שהוא היה מעדיף לא להתקיים, האמת היא שיותר טוב לו שהוא קיים. מכיוון שעצם קיומו הוא קשר מסויים למי שהקיום תלוי בו- הבורא, שהוא כמובן הטוב המוחלט.

עכשיו בעצם ברור לנו שהדיון הוא לא בשאלה "למה רע לנו?", אלא בשאלה "למה פחות טוב לנו?". אבל בעצם, אם היה יותר טוב לנו, זה היה משנה משהו? הרי כמובן שיכול להיות יותר טוב כי רק הקב"ה הוא הטוב המוחלט.

 

ולכן צריך לעניות דעתי פשוט להתאזר בענווה , להפנים שבעצם הק"בה לא חייב לנו שום דבר, ולהודות לו על מה שהוא בכל זאת נתן לנו.

והקב"ה הרי הוא כולו טוב אינסופי.

אז גם אם זה נראה רע- זה מה', ולכן זה לטובה.

במהלך חיי האדם.
זה מה שהכי משפיע על הקשר שלך עם ה׳
השאלה היא בעצם, אם ה׳ אוהב אותי
והאם הוא זה שעשה לי את הדבר
הכואב/מרגיז/מפחיד הזה....
להאמין שכל מה שעובר עלינו זה ממנו, ולטובתינו, לא קל, אבל דבר יקר מאוווווד

ואין שום סיבה שום סיבה! בעולם שהוא יעשה משהו שלא לטובתך.

והאהבה שלו אותנו היא אהבת עצמו. ולא תלויה במעשים. 

אנחנו חלק אלו-ק ממעל. בנים של ה'. זו אהבה שאינה תלויה בשום דבר! ושום דבר מעשה לא יכול לקלקל אותה.

כי גם אם נהיה הכי רשעים שבעולם ח"ו (כמו למשל בחורבן הבית) אז אמנם ייתכן שיהיה צורך (וממש רק בלית ברירה) 'לחנך' אותנו. להגלות אותנו מהארץ. להראות לנו כעס הפנים כדי שנבין שככה אסור להתנהג. כדי שנוכל גם אנחנו ליהנות מהקירבה לה' ולא נחייה בטעות שהמעשים הרעים שלנו הם בעצם טובים כי עובדה שה' ממשיך לתת לנו הכל ואז לא נדע שמערכת יחסים תקינה עם ה' שווה ומהנה פי מיליון. אבל את האהבה זה לא מזיז במילימטר. להיפך, רק מראה אדרבה כמה ה' אוהב אותנו שלמרות שהוא שונא 'להעניש' ולגרום לנו צער. כי בכל צרתם לו צר. ושכינה מייללת 'קלני מראשי קלני מזרועי אוי לי שככה עשיתי לבניי'. וגם 'טכנית' זה לא מוסיף לקב"ה 'פופולריות' כרגע וכן יש לו אינטרס שנאהב אותו והוא רוצה בנו אפי' יותר ממה שאנחנו רוצים אותו 'יותר ממה שהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק'. עדיין הוא מוכן להכניס את עצמו לכל זה בשבילנו. "למענכם שולחתי בבלה".

ככה זה. וכשא"א להרגיש את זה בגלל כל מיני סיבות, צריך פשוט לדעת שזה קיים ולהתפלל להרגיש את זה. גם כשא"א להבין. התחושה הפשוטה היא הרגשה וידיעה מוחלטת ובהירות- אבא שלי אוהב אותי! אין לי שום מקום לבדל של ספק שהוא לא יעשה אפי' דבר הכי קטן שיהיה לרעתי. אין כזה דבר. גם אם אני לא מבין דברים שקשים לי עכשיו. אבל הכל מדוד. יוסף היה צריך לרדת למצריים בצורה של עבד. אבל ריח של נפט? אם אין צורך בזה לתיקונו של יוסף אז הקב"ה יביא במיוחד ישמעאלים שישנו מדרכם ויוליכו בשמים במקום עטרן ונפט.

וגם, בעיקר, וזה אולי הכי חשוב. כי אנחנו טובים בתוכנו. ורוצים רק טוב. גם אם נכוסה בשכבות ע"ג שכבות של לכלוך. את המהות הפנימית שלנו לא נוכל לשנות גם אם נרצה. כי מה לעשות, אנחנו טובים במהותנו. בנים של ה'. לא נופלים רחוק מהעץ. גם אם נורא מתלכלכים. צריכים אולי להתנקות. אבל לא משתנים בגלל זה. תמיד צריכים להסתכל גם על עצמנו. מבשרי אחזה אלו-ק. אנחנו גם הרבה פעמים עושים דברים רעים שמאוד מסתירים את הטוב שבנו. אבל אם נתבונן טוב נראה שאנחנו עדיין טובים במהותנו. אלא שאנחנו בתהליך ועדיין לא מושלמים. או שלפעמים באמת התכוונו לטוב אבל לא הצלחנו. ולפעמים אפשר ממש לראות גם בדברים רעים שעשינו שאמנם טעינו לגמרי, אבל בפנים בנשמה באמת מה שרצינו היה טוב. אז כמובן שזה מקום שונה מה' שבאמת עושה רק לטוב, אבל כן אפשר ללמוד מזה את ההקבלה הפשוטה שלא תמיד רואים הכל. ואולי כמו שלא רואים כמה אנחנו טובים ככה לא רואים כמה ה' טוב. ובע"ה כשאנחנו נצליח באמת לראות כמה שאנחנו טובים וגם להראות את זה בהפניית אהבה לה'. נזכה ונראה כמה שהוא טוב אלינו. וכמה שנראה כמה שאנחנו בעצם רק רצינו טוב לאורך כל הדרך ובאמת באמת (גם אם כלפי חוץ כן) בפנים לא חטאנו ע"מ להכעיס אותו ח"ו. נוכל גם לראות כמה שהוא היה טוב אלינו לאורך כל הדרך. וכן להיפך (לא משנה איזה צד נראה ראשון- שלנו או של ה').

שנזכה כולנו להתחזק ולהתמלא ולהשפיע את האהבה הזו הלאה לסביבתנו בקשיים שלה. ולגאולה שלימה במהרה ולביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

מרגיע לשמוע

ואמנם הוא מאפשר שיקרו בעולם דברים רעים, אבל גם בדברים הרעים, עצם זה שיש אפשרות שהם יקרו, זה בגלל שיש בהם משהו טוב, שאלמלא כן, חכמתו של הקב"ה חסרה, שהרי הוא מאפשר את קיומם של דברים שאינם ראויים להיות משום צד. אם נהיה אנשים טובים וננסה ללכת בדרך ה' ונתפלל אליו- אז הדברים הטובים יבואו ע"י דברים טובים ג"כ, ואם לא, הם יבואו על ידי דברים רעים.

(חשוב לציין כאן נקודה מסוימת-שלא ברור שהטוב שהקב"ה כיוון מיועד בהכרח דוקא לאדם הפרטי. יתכן שהקב"ה תכנן טוב מסוים עבור הכלל, והפרט יהיה תלוי במעשיו.)

 

דבר נוסף שחשוב לומר הוא שאע"פ שהכל לטובה, זה לא אומר שכל מה שקרה קרה בדרך הכי טובה, ושאם קרה משהו מסוים זה בהכרח מה שהיה טוב שיקרה. כי כמו שאמרתי, יש תכלית לכל דבר, אבל לא כל דבר הוא טוב.

הניסיונות המטרה שלהם היא לשפר אותנו- אם בבנאדם למקום בנאדם לחברו , קרבת ד' וכו' 

אם בנאדם אכן תופס את ההזדמנות ששולחים לו אז אין ספק שזה לטוב

ובדרך כלל לאחר מעשה הוא יודה ברווח הגדול שיצא לו לא תמיד מייד אלא לפעמים אחרי שנים 

 

 

 

 

(כמקור ברור, דבריו של הרמב"ם במורה נבוכים:

 

"הביאור לזאת הוא שכּל רע הפוגע בבן-אדם הוא מאחד משלושה מינים:

המין הראשון של הרע הוא מה שפוגע באדם מצד טבע ההתהוות והכליון, כלומר, מבחינת שהוא בעל חומר. כי בגלל זה פוגעים בכמה בני-אדם מומים ושיתוקים בשורש טבע-הבריאה, או צצים בשל שינויים ביסודות, כגון קלקול האוויר או חזיזים ושקיעת-הקרקע. כבר הבהרנו שהחוכמה האלוהית חייבה שלא תהיה התהוות אלא על-ידי כליון, ולולא כליון זה של הפרטים לא היתה התהוות המין מתמידה.

.... המין השני של הרעות הוא מה שפוגעים בני-אדם זה בזה, כגון שהם משתלטים זה על זה. רעות אלה רבות מהרעות מן המין הראשון. הסיבות לכך רבות וידועות. גם הן מצדנו. אבל לעָשוּק אין תחבולה נגדן. עם זאת בשום עיר בעולם כולו לא יימצא אופן זה של רע נפוץ ותדיר בין אנשיה כלל. אדרבה, מציאותו אף היא מועטת. כגון שיארוב אדם לרעהו וירצח אותו או ישדוד אותו בלילה. רק במלחמות גדולות אופן זה של רע יכלול ציבור גדול. ואף זה אינו תדיר על פני כל הארץ.

המין השלישי של הרעות הוא מה שפוגע באדם מבינינו בשל מעשׂה של עצמו. זה הרוב. רעות אלה מרובות בהרבה מן הרעות מהמין השני. בשל הרעות ממין זה משוועים בני-האדם כולם. זהו מה שאין אתה מוצא מי שאינו פושע בו כלפי עצמו, להוציא מעטים."

(מורה נבוכים לרמב"ם פרק יב))

 

ומומלץ לעיין בדברי הרב סולובייצ'יק אודות גורל וייעוד- לתיכוניסטים, מובא לקראת סוף הספר 'אמונה וגאולה'.

(מומלץ גם ללא תיכוניסטים, אם לא ברור )

 

מה שכן, אני מאמין שהקב"ה לא נותן לאדם נסיון שלא יכול לעמוד בו, הקב"ה כן מסייע לאדם ונותן לו את הכוחות לעמוד בדברים שהם דרך הטבע, אם הוא צריך לעמוד בהם. זוהי, לדעתי לפחות, אמונה (כמו שאמרו פה) ופחות עקרון שכלי רציונלי.

אל תשאלי למה פשוט תאמינייי.

אבל מתי בדיוק? אחרי 120 שלי?

אוקיי אז כרגע, עם הגוף הגשמי שלי, בעלמא דשקרא זה לא זה מנחם אותי:'(

תמיד יש לנו בחירה איך להסתכל על המציאות. ואם נאמין שהכל לטובה - אנו בוחרים להיות מאושרים.

אם הכל לטובה, והקב"ה מגלגל את הדברים בצורה הטובה ביותר, למה להתפלל? למה כביכול להתערב במהלכים האלוקיים? הרי ברור שהקב"ה יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון וטוב עבורנו..

ולמה זה לטובה?

כי יכול להיות שאם כרגע הוא לא היה מקבל את הניסיון הזה שקיבל, הוא היה יכול לקבל משהו יותר קשה וכואב. או, שעכשיו הוא ניהייה בנאדם יותר טוב בזכות זה.

ה' מכוון הכל משמים.

יש משהו שאומר:

"מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה"

מה שאומר שמהרעה הזאת יכול לצאת משהו טוב יותר.

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד"

בשביל לעבוד על עצמנו להיות בעלי מידות טובות יותר, ומתוך כך דבקים ב-ה' וקרובים אליו.

כלומר: התפילה היא בעיקר בשביל המתפלל!

         

כל כך!

מה רק אצלי הכל סבבה מחייכת בלי סיבה??
תראו לאלוקים שאתם שמחים והוא יתן לכם סיבות אמתיות
יאאללה קדימה

אפשר קישור ?אני רוצה להוריד לפלאפון..

חחח ;)

חשוב חשוב חשוב לבוא!!

מוזמנים גם לפנות אלי באישי לפרטים

למה לא עשו את הסיבוב בראש חודש?(יום שלישי)

גררר..

ראשון בערב זה אור לל' - ערב ר"ח

חודש הבא בע"ה

הבאסה שבשלישי אני אהיה בירושלים...

ישתבח שמו איזה כיף.

לכו לשם ותקדשו שם שמיים!!

מזה מתגעגע...

 

אתם הולכים לסיבוב שערים בגלל ערבים וכאלה, או כי באמת אכפת לכם?

בס"ד

 

אם היינו רוצים ערבים לא היינו הולכים לסיבו"ש.

יש מספיק גם סתם ככה ברחוב או בשומרון או כמעט בכל פינה בארץ הזאת..

 

הולכים כי אכפת לנו.

לא ערבים ממש אלא אווירה כזאת של לרצוח אותם. 

 

יודע מה, השאלה היא אחרת: אם היה יותר אקשן בצד של השמאל, גם אז היית נשאר ימני? בקיצור, אתה באמת מחובר למולדת או שאתה מחובר לאקשן?

בס"ד

 

מחוברת למולדת.

אין לזה שום עניין עם אקשן.

התבגרנו קצת.

בס"ד

 

למה מוות?

מהזה השטויות האלה?

קווים 461 ו463 לשבות רחל,
משם ברגל\בטרמפים

שבות רחל זה ישוב בגוש שילה. (בבנימין..)

חמשושית- זה בין ירושלים לאריאל (ירושלים> בית אל>עפרה> גוש שילה

צפונית לרמאללה ודרומית לשכם

"מצפון לרמאלה" והיו מקומות שכתבו "מדרום לשכם" אז עשיתי שיתוף של השיטות

ליד שבות רחל בין אריאל לכוכב השחר

תהנו..

תחסרי לנו!! מקווה לראותך בהזדמנות..

מותר לנו לא לראות טלוויזיה!!!!!

מותר!!!

מותר לנו יום אחד לגמרי לעצמינו בלי שום דברים לעשות!!!!!!

ישנן 2 סיבות למה אסורות מלאכות מסוימות:

1. מלאכות שהן לא מנוחה.

2. מלאכות של יצירה- שזו הסיבה העיקרית בימינו לאיסורים. 

נניח ואני רוצה להדליק את האור, ואסור, אז זה מכניס אותי לענווה ומזכיר לי- את לא יכולה לעשות הכל לפי רצונך, הכל בהחלטת ה' ובהשגחתו, זה בא להזכיר לנו שלמרות שלפעמים נדמה לנו שאנחנו שולטים ויכולים לעשות מה שאנחנו רוצים ברגע, בשבת, זה אסור לנו, אנחנו זוכרים שבעצם היכולת שלנו לעשות היא מאת ה'.

 

הגיוני שיהיו כאן כאלה שיצליחו להסביר יותר טוב ומדוייק.

שבוע טוב!

אגב, באופן כללי אני מאוד ממליצה לקרוא את "מכתבים לטליה" של דב אינדיג. ספר שיענה לך על הרבה שאלות ברמה שיחסית פשוט להבין.

אין לנו בבית וגם שאני הולכת לסבתא שלי ויש לי אפשרות אני לא רואה ברוך ה'

כי אלוקים שבת מיצירת העולם ואנחנו בשביתתנו מצהירים שאנחנו מאמינים בזה 

מה הגדר של יצירה? ל"ט מלאכות שהיו במלאכת המשכן וכל נגזרותיהן

לשטוף כיור מלא כלים עד התקרה שאת צריכה לסעודת הבוקר יהיה לך מותר 

לאומת זאת להדליק את האור שהיא פעולה פשוטה וקלה אסור לך כי הוא תולדה של בונה

 

וחוץ מזה יש את עניני הקבלה של עובדין דחול - מותר להרהר על דברים האסורים בשבת אבל לא לאמר שאני אסע וכו'

ומזה נובע שאסור יהיה לראות טלווזיה או משחק ספורט גם אם לא נגעתי בשום כפתור (נניח זה היה דלוק)

כי בסופו של דבר עניין השבת זה להתענג על ד' - ללמוד תורה להתפלל בנחת לשיר זמירות לאכול סעודות ולנוח

ולא סתם יום חופש

יש בדברים האלו מעשים שהם מעשי חול מבחינת מהותם,וכן מעשים ששורם הוא שורש של מלאכה ועשייה שנצטוונו לשבות בה ביום השביעי.

 

מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד:

 

יט - מוזיקה וסרטים ממכשירים אלקטרוניים

ברור ומוסכם על כל הפוסקים שאסור לשמוע רדיו ולצפות בטלוויזיה בשבת. ואף אם הפעלת המכשיר תיעשה לפני כניסת השבת, ובשבת עצמה לא תיעשה שום מלאכה, הדבר אסור. כמה טעמים לכך: אם מדובר בתחנת שידור שעובדים בה יהודים, הרי הם מחללים שם שבת, ואסור ליהנות מדברים שנעשים על ידי חילול שבת. וגם כאשר כל עובדי התחנה גויים - אסור להאזין או לצפות בשידורי התחנה בשבת. ראשית, יש בזה זלזול ופגיעה בכבוד השבת. וכבר למדנו (ב, ט) שיש אומרים שאסור להפעיל בערב שבת טחנת קמח שתמשיך לעבוד בשבת, מפני שקול הטחנה פוגע בכבוד השבת. ושמיעת רדיו וטלוויזיה חמורה בהרבה, כי טחנת הקמח משמיעה קול שאין מתכוונים להאזין לו, אולם כאשר מפעילים רדיו או טלוויזיה בערב שבת, הכוונה להאזין להם בשבת קודש, ובזה יסכימו הכל שיש פגיעה בכבוד השבת. ועוד, שזה 'מעשה חול', וכשם שאסרו הנביאים והחכמים הרבה מעשים הדומים למעשים של חול, כדי שלא ננהג בשבת כדרך שנוהגים בימות החול, כך יש לאסור שמיעת רדיו וצפייה בטלוויזיה בשבת. בנוסף לכך, יש לחשוש שמא תארע תקלה במכשיר ויתקנו אותו בשבת, או שירצו לשנות בו את העצמה או לחבירו באופן אחר (לעיל יז, ב), ומצינו כיוצא בזה שגזרו שלא לנגן בכלי נגינה שמא יבואו לתקנו. לפיכך, אסור לשמוע רדיו ולצפות בטלוויזיה בשבת, גם כאשר הפעלתם נעשתה בערב שבת.
מטעמים אלו אסור להפעיל על ידי שעון שבת טייפ או וידאו (עיין יסודי ישורון מערכת ע"ש ע' 32; ציץ אליעזר ג, טז; שש"כ מב, מג; יבי"א א, כ; ילקוט יוסף ח"ג שיח, לד-לח).

 

http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=15247&cat=424

 

ב - איסור חשמל מהתורה או מחכמים

אסור להפעיל בשבת מכשירים שפועלים בעזרת חשמל, כדוגמת טלפון, רמקול, מערכת אזעקה, פעמון, מאוורר, מזגן ומחשב. וגם כאשר אין במכשירים הללו חוט להט והם אינם מבצעים מלאכה מל"ט מלאכות, אסור להפעילם בשבת, אלא שנחלקו האחרונים האם איסור הפעלתם מהתורה או מדברי חכמים.
יש אומרים שכל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה משום מלאכת 'מבעיר', שהחשמל כמוהו כאש, שכמו אש יש בו אנרגיה וכוח לפעול. ולכך נטה מרן הרב קוק, שהחשמל נחשב לאש, כי אין העיקר באש שתהיה נראית כאש, אלא העיקר שיהיה בה כוח פעולה להאיר או לחמם או להפעיל דברים שונים. וכן מצינו שאמרו חכמים (יומא כא, ב) שיש סוגים שונים של אש, ויש אש שאינה שורפת ומכלה, כמו האש שבערה בסנה לעיני משה רבנו (אורח משפט עא). וכן דעת הרב עוזיאל, שהפעלת מכשירים אסורה מהתורה משום מבעיר, וגם משום תיקון כלי, שעל ידי הפעלת החשמל המכשיר החשמלי נעשה ראוי לפעולה (משפטי עוזיאל או"ח ב, לו, ב). ודעת ה'חזון איש' (או"ח נ, ט), שהפעלת מכשירים חשמליים אסורה משום מלאכת 'בונה', שבעת שסוגרים מעגל חשמלי נוצר כלי, שעל ידי החשמל הזורם בו מתעורר חוט החשמל לחיים ומפעיל את המכשיר החשמלי. נמצא שהסוגר מעגל חשמלי בונה את הכלי, והמנתק את המעגל החשמלי סותר את הכלי.
ולדעת רבים, הפעלת מכשירים חשמליים שאין בהם חוט להט ואינם מבצעים מלאכה מל"ט מלאכות, אסורה מדברי חכמים, משום שהיא מעשה של חול. בנוסף לכך, בעת הפעלת מכשירים חשמליים מולידים זרם בחוטים (בית יצחק). אבל איסור מהתורה אין בזה, הואיל ואין אש במכשירים שאין בהם חוט להט. וגם אין בהדלקתם איסור 'בונה', כי לא שייך להגדיר מעגל חשמלי ככלי. וכך היא דעת הרב אויערבאך (מנח"ש א, ט-יב), והרב וולדינברג (ציץ אליעזר ח"א כ, י).
למעשה, לכתחילה נוהגים לחוש לדעה הסוברת שהפעלה חשמלית אסורה מהתורה, ובשעת הצורך כאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדברי חכמים. 1

 

http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=646&cat=428

בכל מקרה, לא להתחמק, להגיד את האמת, להסביר בצורה מנומסת אבל ישירה, ואולי להסביר באופן כללי שהתורה עוסקת גם בנושאים כאלה.

לי בת"ת לא הסבירו מה זה "נידה" לדעתי זה לא נכון.
מזל שאבא שךי כן הסהרי בכללי בלי להיכנס לפרטים.

התחדשותם וריבויים
של נרות חנוכה,
מלמדים שאסור לו לאדם
להיות כזקן שהולך ונגמר,
אלא צריך להתחדש בכל יום.
כל עיקר נפלאות חנוכה -
שאפשר להמשיך אורות גדולים,
עניינים שברוח,
גם בימי חול פשוטים.
רבי נחמן
שנזכה באמת לחוש את האור,
את הקודש ואת העוצמות גם בזמנים של חול.. חנוכה שמח!(:

 

• א-י
• יא-כ

 

• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע

 

• עא-פ

 

• קא-קיב
• קכב-קל

 

• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

• יא-כ

 

• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע

 

• עא-פ

 

• קכב-קל

 

• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

 

• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע

 

• עא-פ

 

 

• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע

 

• עא-פ

 

 

• קלא-קמ

• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע

 

• עא-פ

 

"
סייעתא דשמייא בכל מכל כל!!

זה בעייה במידת הגאווה.
אין להם מספיק ממנה!!
אני נגיד יודע שאני צודק אז לא כזה מפריע לי דאנשים יכתבו את דעתם.אני יענה להם ואז כולם יראו כמה הם טיפשים וכמה אני חכם

לא אכפת לי אישית אם תגיד את דעותיך

(לא משנה שעם חלק מהן אני מסכימה)

הבעיה היא שאם אתה מזלזל

זה פוגע גם בגאווה שלך.

לא סתם אמרו בפרקי אבות

שאיזהו מכובד- המכבד את הבריות.

לזלזל בדעותיו של האחר בלב ..
או גם לבטא את זה כלפי חוץ...

ברור שבאמת שניהם לא טובים.
אבל אנחנו לא אנשין מושלמים והשאלה היא מה עדיף ....

בוא נראה,העלית 2 אופציות בלב וכלפי חוץ
מההבנה שלי מי שמזלזל כלפי חוץ בהכרח גם בלבו מזלזל ולכן יש שתי אופציות
1)לזלזל בלב
2)לזלזל בלב ובחוץ 
עכשיו,חוץ מזה,יש עניין שאתה עלול לבזות מישהו בפני אחרים שעל זה לא דיברת
לא צריכים להיות איינשטין או  ניוטון כדי להבין מה האופציה הפחות רעה...

אתה בטוח שאתה צודק אז אתה יכול לרמוס אחרים בזלזול?

תסביר בעדינות, אולי אנשים ישתכנעו

אבל אנחנו (לפחות אני ) לא מושלמים

סגנון התגובה שלך הבנתי (הבנה אישית ופתוחה לטעויות...) שזה שאתה לא מסתיר את זה, זה סוג של השלמה עם עצמך ו"אין לי מה להתבייש בעצמי".
גישה זו לא שייכת במקום כזה שנגרמת פגיעה באחרים ועכירת האווירה בפורום ע"י מח' לא ענייניות ואישיות...

אני אומר אולי יש לי זלזול עמוק יותר אבל הוא לא מתבטא כלפי חוץ ולא פוגע באנשים (לפחות בדרך כלל )

כי דרך האדם למות...

 

יש לך תפיסת חיים מייאשת. גם אנשים לא מושלמים יכולים לקבל את הדעה של השני, אפי' בלב.

מהות הוויכוח היא לאו דוקא לחזק את העמדה שלך, אלא להביע אותה, ולשמוע דעות אחרות, ומתוך הבנת עמדה נוספת, להסכיל ולתת מקום גם לדעה שונה..! לא בטוח שאתה צודק.. אולי בסוף הויכוח תרצה לחזק את הטענה שסטרה את טענתך. אחת ממטרות הויכוח היא לברר מהי האמת. ולפעמים נמצא אותה דוקא בדברי האחר... 

 

בעזרת ה'

 

לפעמים לכלוך על שיטה אחרת נובע מערעור פנימי שקורה אצל השומע.

זה קורה בדרך כלל לאנשים חסרי ביטחון עצמי- הם מרגישים מאויימים כשמציגים להם משהו שסותר את תפיסת חייהם, בשלב הראשוני הם פשוט תוקפים, כך הם מרגישים שהם מגינים על עצמם, מגרשים מעליהם את הטענות.

 

 

 

 

בע"ה

 

אם מדובר על עומס של תפקידים רבים אולי זה יעזור:

 

גם אני סבלתי בזמן האחרון מעומס לא רגיל, לא מצאתי את עצמי והרגשתי לחץ נפשי הרבה זמן, זה די שיתק אותי והייתי די מתוסכל.

 

חבר הראה לי את תוכנת OUTLOOK  במחשב, וקצת הראה לי איך משתמשים בה. זה עשה לי סדר ממש טוב ביום שלי, יש תזכורות לכל דבר שצריך לעשות, משהו מסודר ויסודי. ממליץ בחום!

 

אם זה עומס מסוג אחר, אשמח לתגובה.  בהצלחה

זה העומס מימחשבות...

 

איזה מחשבות?
התלבטויות בקשר להמשך החיים.
מחשבות על אובדן של אדם קרוב.
עיסוק מרובה בדברים חיצוניים לך (פוליטיקה ,סידרה שצפית בה, וכו'..)

אז דבר ראשון שלום, מה שלומך?

כולם עוברים או נמצאים בשלב זה כלשהו בחיים, יש כאלה שזה בא להם מוקדם יותר ויש כאלה שמאוחר יותר..

תידעי לך שה' יתברך אוהב אותך!! ואולי לא הכל נראה טוב, אבל הכל לטובה!! וזו לא סתם סיסמא..

אני בטוחה שאם רק תיפקחי עינים ותסתכלי מסביב תיראי עד כמה כולם אוהבים אותך (ההורים, אחים, חברות, מורות ועוד) וכולם רוצים בטובתך!!

את אלופה!! ואפאחד לא שונא אותך.. ואם את עדיין מרגישה את זה אז תגידי לעצמך: למרות שהם שונאים אותי או לא מתחברים אלי, אי יעשה כל שביכולתי כדי להתחבר אליהם ולהראות להם אהבה. תיזכרי, שכמו שאת במצב כזה כך יש עוד הרבה. כולנו צריכים בגיל כזה חום ואהבה! וכשנותנים- מקבלים בחזרה!

אני רק רוצה להזכיר שאני אינני מכירה אותך ולכן תרגישי בנוח לסנן מה שלא קשור אלייך..

אני ממליצה לך כשאת כועסת, לשמור את הכעס בפניים  אולי לספור עד 10 ולחשוב שזה הניסיון שלך  ושהקב"ה רוצה לראות איך את עומדת בכעס הזה ומצליחה להשתלט על היצר הרע..

בגיל כזה הביטחון ברצפה ולכן חשוב כל הזמן לעודד את עצמך ולהגיד לעצמי כל הזמן אני טובה! אוהבים אותי! ועוד..

אפילו מולן מראה, לפני השנה או סתם מתי שיוצא..

תנסי לדבר עם חברה, מדריכה , מורה או הורה ולהגיד את הרגשות שלך, אני בטוחה שהבטחון שלך יעלה והמחשה שכולם שונאים אותך תפחת משמעותית.

הקב"ה ברא אותך מדהימה!! הוא סומך עלייך! והוא אוהב אותך! אז אין שום סיבה שאפאחד אחר לא יאהב אותך..

בנוסף, זהו גיל שהכל מבולבל, וזהו גיל של בניית האשיות.. את צריכה לשלוט בכעס שלך, אם לא תשלטי עכשיו מאוחר יותר עם ילדים, בעל ועוד.. יהיה לך קשה הרבה יותר! אני ממש מצתערת אם זה מבולגן ברמות! ותזכרי שכולם אוהבים אותך! אפילו אני.. ובכיף את יכולה לבוא לאישי!

 

קטע מדהים שאני מאוד אוהבת מחזק ביותר את האמונה ב"הכל לטובה" ;)

שווה קריאה!!

אני:
היי ה', אפשר לשאול אותך שאלה?

אלוהים:
בוודאי!

אני:
מבטיח שלא תתרגז?

אלוהים:
אל תפחד.

אני:
מדוע נתת לכל כך הרבה דברים לקרות לי היום?

ה':
למה אתה מתכוון?

אני:
ובכן, זה התחיל עם זה שלא קמתי בזמן.

ה':
כן...

אני:
הרכב לא הניע כי נגמר לי המצבר והייתי צריך שמישהו יעזור עם כבלים.

ה':
אוקיי...

אני:
בארוחת הצהריים, הביאו לי את המנה הלא נכונה, ועד שתיקנו לי את ההזמנה, כבר הייתי חייב ללכת ולא אכלתי.

ה':
תמשיך...

אני:
כשיצאתי מהמשרד, באתי לענות לטלפון הנייד ובדיוק הוא נפל ונשבר.

ה':
מה עוד?

אני:
ובנוסף כשבאתי הביתה כל מה שרציתי זה להירגע מהיום הנורא עם המכשיר החדש שקניתי לעיסוי רגליים וגיליתי שמכרו לי אותו בלי כבל חשמלי!

ה':
אני מבין.

אני:
שום דבר לא הסתדר לי היום רק צרות! למה עשית את זה אלוהים?

ה':
מלאך המוות הגיע לביקור במיטתך הבוקר ונאלצתי לשלוח את המלאכים שלי להילחם בו. נתתי לך לישון בזמן הזה.

לא נתתי לרכב שלך להניע כיוון שבדיוק בשעת היציאה שלך, עבר נהג שיכור שחזר מבילוי בנתיב בו אתה נוסע והוא היה פוגע בך.

עובד המסעדה שהכין את המנה שלך, היה חולה ואם היית נדבק, היית סובל ומפסיד ימי עבודה שאני יודע שאתה צריך.

האדם שאיתו עמדת לדבר בטלפון, היה הולך לשקר לגבי כל מה שאמרת לו וגורם לך נזק רב, לכן העדפתי שלא תענה.

אה, ולגבי מכשיר העיסוי... המכשיר הספציפי שקנית, היה עם תקלה פנימית. לו היית מחבר אותו לחשמל, היה נהיה קצר בכל הבית והיית נמצא בסכנת התחשמלות חמורה.

אני:
וואו, לא חשבתי על כל הדברים האלה. אני מצטער שפקפקתי בך והתלוננתי מבלי לחשוב שאולי יש סיבה לכל דבר... תודה רבה אלוהים על ששמרת והצלת אותי היום מכל הדברים הרעים שהיו יכולים לקרות לי.

ה':
זה בסדר, אין לך על מה להתנצל או להודות. מה שחשוב הוא שלמדת ועכשיו אתה יודע שאני לא עושה שום דבר בלי סיבה ויש לי את הדרך שלי לבצע את התוכניות שלי...

שיחות כאלה מתרחשות עם אלוהים בכל יום, רק שאנו לא מצליחים לשמוע את הצד שלו בשיחה. עם קצת סבלנות
ואמונה, נבין כי גם כשנדמה לנו שהוא מתעלם, הוא מקשיב היטב ובסופו של דבר, הדרכים שלו יתבררו לנו בהמשך הדרך.. העבירו את זה ל5 קבוצות אם אכפת לכם ואתם מאמינים ב - ה׳ ושהכל לטובה

בעז"ה אעבור את התקופה בגדול!

תודה ;) ורק ביחד תדעי שכולן עוברים את זה ;) בהצלחה