פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 754)

מאז החטיפה בקיץ, יש פקחים שמסתובבים ואמורים לחלק קנסות להורי תלמידים שעוצרים טרמפים שלא עפ"י הנהלים.

עד עכשיו לא נתקלתי במישהו שנתקל בפקח, אז מעניין אותי לדעת אם הם קיימים בכלל..

איפה שמעת על זה? מעולם לא שמעתי על זה..

אבל הייתי מת לפגוש פקח כזה...

יש לי אח שלומד במקו"ח ובאמת לא נותנים להם ליסוע בטרמפים.אבל חשבתי שזה רק שם לא ידעתי שזה משהו כל ..
וזה הזוי הנהלים האלה

איפה שמעת על זה?

אוחח הטמטום של היום..

 

(כמדומני שעדיף לדון בזה בפורומים אחרים כדי לא להפליל אף אחד)

שמותר לעצור טרמפים רק בתוך ישובים.

ששוללים את ההטבות של עליית הנוער למי שתופסים אותו נוסע בטרמפים.

 

לכן כדאי לא לתת פרטים יותר מידי אישיים בטרמפים.

 

לא יצא לי לפגוש אבל אומרים שיש כאלה.....

מעבר לזה טוענים שיש גם קנסות..

• א-י
• יא-כ
• כא-ל
• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס

 

• עא-פ
• פא-צ
• צא-ק
• קא-קיב

 

• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר
   

• יא-כ
• כא-ל
• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס

 

• עא-פ
• פא-צ
• צא-ק
• קא-קיב

 

• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

• יא-כ
• כא-ל
• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס

 

• עא-פ
• פא-צ
• צא-ק
• קא-קיב

 

• קלא-קמ

• מא-נ
• נא-ס
• עא-פ
• פא-צ
• צא-ק
• קא-קיב
• קלא-קמ

רוצים... או 7 אנשים כל אחד כ10 פרקים לפי הרשימה... אז קדימה.

 

זה מה שנשאר, שוב:

 

• מא-נ
• נא-ס
• עא-פ
• פא-צ
• צא-ק
• קא-קיב
• קלא-קמ

ולומר בצורה ברורה שהדבר הספציפי הזה עובר את הגבול ולא מתאים לך.

היה לי נסיון כזה, היה משהו שעיצבן אותי, הפסקתי להסתכל עליו בכדי לא לראות אותו בקילקולו (דהיינו עושה את הדברים שמעצבנים אותי), ואיכשהו היה סיעתא דשמיא שנהיינו מזה מחוברים. כשידעתי שהוא מתנהג לא קשורה לא הסתכלתי עליו, וכשידעתי שהוא עושה משהו טוב הסתכלתי עליו ובכך קניתי עין טובה עליו.

אני ממש מאמין שזה הדרך הנכונה, זה היה ממש ברוך(עם חולם בואו) וזה פתח את השערים.

 

בעזרת ה'

 

כדאי לך לחשוב למה היא עושה את זה? האם היא עושה את זה במטרה לעצבן אותי או שהיא פשוט עושה דברים שאותי הם מעצבנים.

 

לדוג': יש אנשים שאוהבים להיות מוזרים, וזה מעצבן. יש סוג אחר של אנשים שאין להם טאקט בסיסי, יש להם לשון ארסית מאוד, הם פוגעים בנו כמעט כל יום והם אפי' לא שמים לב לזה.

 

יש לי חבר כזה בישיבה, הוא פותח את הפה שלו וראיתי שאני א היחיד שסופג ממנו אש. הייתי רותח עליו, לא יכולתי להסתכל עליו מרוב עצבים, כי הוא היה מעליב ויום אח"כ כבר בא ומדבר איתך כמו חבר, כאילו לא קרה כלום.

אחרי שחשבתי על הדברים הבנתי שבמקום לכעוס עליו- אני צריך לרחם עליו, להסתכל עליו כאדם מסכן שאין לו יחסי אנוש נורמליים עם הסובבים אותו- מי רוצה חבר כזה? מי תרצה להתחתן איתו? הרגשתי שאני מסתכל עליו כאדם חולה, חולה במחלת "חוסר נימוס ונעימות". כמובן, התרחקתי ממנו כמה שיכולתי, אך הפסקתי להתעצבן. הבנתי שאני רואה מולי אדם לא בריא, אדם לא מתוקן.  עם הזמן זה עזר לי.

 

עוד נקודה חשובה: כשאנחנו כועסים- זה על 2 דברים. א. על החברה שפגעה בי ואני לא מצליחה לסלוח לה.  ב. על עצמי. אני כועסת על עצמי- בגלל שאני כועסת. לפעמים רוב התסכול נובע מתחושה פנימית רעה, "מה אני לא מסוגלת לסלוח לה?" - זה בעצמו מעצבן אותנו. 

 

מה עושים במצב כזה?

 

מפסיקים לכעוס על עצמנו! אם אני פגוע אני מקבל את זה, לא מנסה לדחוק את זה או להשתיק את זה. בשלב ראשוני פשוט נותנים ללב לדבר, מקשיבים לו. הלב פגוע, אם נתכחש לזה וננסה מיד לסלוח- זה רק מייצר תסכול פנימי יותר חזק- כי זה לא עובד. טבעי שאת כועסת, הכי טבעי בעולם. אל תכעסי על עצמך על זה. אם תניחי ללב שלך ותתני לו את הזמן לעשות את התהליך בשקט ובלי לחץ- תרגישי הרבה יותר רגועה ושמחה.

 

בהצלחה רבה.

א. לעניות דעתי את לא צריכה להגיד לה שאת זורמת עם מה שהיא עושה... השאלה אם את צריכה לעשות משהו כדי שזה ישתנה, וזה כמובן תלוי אם זה אפשרי ואם התוצאות שוות את זה..
ב. בעניין הכעס, נראלי שהכי חכם זה לנסות להתמקד בדברים הטובים שחברה שלך עושה, ואז תוכלי אולי אפילו לשמוח איתה...
וגם: אולי להזכיר לעצמנו שהכל בא מאיתו יתברך, ואם בא אלינו כנראה שיש סיבה לטובתנו (ויכולות להיות הרבה סיבות: לגרום לנו לעבוד על המידות, אולי התגלגלתם למצב כזה כדי שתעזרי לה להשתפר ועוד... לא חסר)...

והייתי כועסת עליה המון. זה מתיש!
אולי תנסי להתחבר לחברות אחרות?! את לא חייבת להיות חברה של מי שמעמיס עלייך....
כיום אני ואותה חברה בקשר טוב, אבל התבגרנו המון מאז...

לא שאי פעם עצבנתי מישהו

וכשלא באמת מתעצבנים מזה..

(חבר משותף, יעני)
לפני שבועיים הוא מתקשר אלי וגיליתי שהתבגרתי ואני מצליח להכיל אותו למרות מוזריותיו..
ברוך ה' איך הייתי מבסוט מעצמי... סחתייןי לי!
וכן רסיסט לא נראה לי שעצבנת אי פעם מישהו בןודאי לא בפורום הזה ח"ו

אם מביאים בחשבון את כמות הניקים שלחץ הדם שלהם עלה בגללך 

לא שאני נגדך באופן אישי, אבל הדעות שלך מחרפנות כאן די הרבה אנשים...

אז זה עושה להם את זה לדעת שגם לו יש צרות בחיים (יעני הם בעצמם) לא רק להם. 

כי הם חזקים,
והם יכולים

פעמים רבות

נובע

מהיפוך הגלגל.

בעזרת ה'

 

רוב הפעמים שאנחנו מעצבנים אנשים זה לא מתוך כוונה לעצבן, אלא המציאות שאנחנו שונים אחד מהשני היא מעצבנת. אקשה לאדם לקבל את השונה ממנו, זה מאיים עליו.

חוץ מיזה שתלוי את מי מעצבנים, זה יכול להצחיק את מי שמעצבן...

אבל ודאי שאלו חיים פחותים

בהנחה שמדובר באדם שפוי ולא אדיוט מאוד מאוד

וזה לא נכון.

אבל ברור שלא חכם לא להקשיב לריבונו של עולם

ויש משפא "חכמה בגויים תאמין"

זה ההפך מאידיוטים

גויים נלחמים באלוקים- בקדוש ברוך הוא.

עכשיו הבנת?

הם יכולים להילחם אבל אין להם סיכוי

כתבת אם אני הבנתי נכון שמי שנלחם באלוקים

הוא אידיוט, כן?

אממה שכתוב גם חכמה בגויים תאמין

וחכמה זה ההפך מאידיוטים

ול-כן

חילונים לא בהכרח אידיוטים גם אם הם מתנהגים

לא לפי התורה.

יש גוים שלא נלחמים בה', לא קשה.

 

ויכול להיות שיש בו חכמה אבל הוא לא חכם.

 

 

אם בבנאדם יש חכמה סימן שהוא חכם.

זה אותו דבר להגיד שאם יש בבנאדם אהבה

אז לא בטוח שהוא אדם אוהב.

זה סותר אחד את השני.

 

החילונים לאו דווקא נלחמים בה', הם לא מקיימים

את התורה שלו כי זה מחייב.

בס"ד

אני חושב שהדברים הם לא שחור או לבן גם לגבי חילונים וגם לגבי דתיים.

באמת אין טוב בעולם כמו להיות קרוב לה', וכל הרצונות של האדם, כל הטוב שהוא מחפש בחיים, הוא ימצא רק בחיים של עבודת ה' ושל קרבת ה'. 

אבל יש יהודים שלצערנו הם לא זכו לחוות ולדעת שיש אפשרות של חיים כאלו, כמו אחינו או החילונים או לצערנו דתיים רבים שגדלו בבתים עם תפיסות שגויות כמו שה' רק עסוק בלחפש איפה הם חוטאים, או שאנו עושים את המצוות כי חייבים אחרת נקבל עונש, בלי חיבור לה' ולנשמה הקדושה שיש בתוכנו. ולכן אצלם אין זו טיפשות שהם לא בחרו בדרך ה', אלא זה סוג של אונס, שנאנסו לחיות חיים אפורים ולחפש ריגושים רגעיים בפריצות ועריות שמביאים יחד עם ריגוש רגעי המון צער ויגון (אגב הנתון החדש של משרד הבריאות מראה שאצל נשים חילוניות אחוז הדיכאון עלה ל33%! מפחיד!), אבל מה יעשו והם לא מכירים דרך בקדושה למצוא חיים של שמחה וריגוש.

 

אמנם מי שכבר חווה קרבת אלוקים ויודע כמה טוב ה' וכמה טוב להיות קרוב אליו יתברך, וכמה ה' אוהב אותנו, יש לו בחירה, ואם הוא בוחר ללכת אחר יצה"ר לחיים ריקים שנראים מבחוץ שמחים ומבפנים ריקים ועצובים, אז באמת אפשר לומר שהוא לא חכם. וגם עליו אפשר ללמד זכות.

 

לגבי השאלה על חנוכה. לדעתי השאלה נובעת בגלל חוסר הבנה של הקשר שלנו אם ריבונו של עולם. לכל אחד מאיתנו ישנה נשמה יקרה וקדושה בתוכנו, שהיא חלק מהשכינה הקדושה, כנסת ישראל.אמנם כנגד רצון הנשמה נמצא בתוכנו יצר הרע שכל מטרתו לכבות את הנשמה ולהרחיק אותה מה'.

השעבוד ליוונים הוא בעצם שיעבוד של הנשמה, הטהורה והזקה, וכיבוי אורה, לעומת חופש ליצר הרע (כידוע היוונים בעיקר התמקדו בהוצאת הקדושה והטהרה מעם ישראל, על ידי הטמאת השמנים, על ידי שגזרו שכל אישה צריכה ללכת ל'לילה' אצל הפריץ היווני קודם חתונתה ועוד הרבה דברים שמטמאים את האדם ומכבים את הנשמה). בעצם עיקר הקרב היה בין חיים של פנימיות, של קדושה, של טהרה, של קרבת ה', ובין חיים של חיצוניות. תרבות יוון מי שלא מכיר מלאה בחיצוניות, מבנים גדולים, אנשים יפים, אבל בפנים אין כלום, ככה גם הפילוסופים היוונים דגלו שאין לעולם מטרה מלבד להיות מחשק לאלילים שלהם, שמתוארים כשיכורים מלאי זימה ופריצות.

לעומת זאת עבודת ה' זה שיעבוד היצר הרע, ויציאה לחופש של הנשמה הקדושה, עבודת ה' היא בחירה בנשמה ושעבוד ליוונים היה שעבוד ליצר הרע.

זה היה מהות הקרב בין היהודים ליוונים מי ישלוט החיצוניות או הפנימיות. ועל זה אנו מודים לה' יתברך שהציל את נשמתנו. זה נכון שגם ה' שמח בניצחון, כי הוא אוהב אותנו, ולא פחות משאנחנו רוצים בקרבתו, ככה ה' רוצה שנהיה קרובים אליו, וכמו שחז"ל אומרים שהפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק.

לכן באמת אנו מודים כי זה חסד גדול, וה' גם שמח מאוד בזה.

וניתן משל, כמו שאם בעל עושה לאישתו הפתעה ולוקח אותה לחופשה ליום הולדת היא תגיד לו תודה למרות שגם הוא מאוד שמח מהקשר. ככה גם אנחנו מאוד שמחים שאנו יכולים להיות קרובים היום לה' ית' ולהתקרב אליו על ידי המצוות ואנו מודים לו על זה. וזה לא סותר את זה שגם ה' מאוד שמח בזה, ומאוד אוהב אותנו ורוצה שנהיה קרובים אליו.

יהי רצון שנזכה כולנו לחיות חיים של פנימיות, וכמו שהדלקת הנרות מסמלת את יתרון האור(הנשמה) על החושך (תרבות יוון) כך נזכה אנחנו להאיר את החיצוניות באור נשמתנו הקדושה.

 

מילה בסלע.

נכון מאוד.

ואפילו אם תאמרי שבמדעי הטבע יש להם חכמה, החכמה שיש להם במדעי הטבע נובעת מהכרתם בחוקי הטבע, ועצם ההכרה בחוקי הטבע יש בה כבר כניעה מסוימת לא-להים.

 

(ובכלל "חכמה" היא היכולת להכיר את החוקים הקבועים בעולם. ממילא החכמה קשורה באופן בלתי ניתן להפרדה ליראת הא-להים, דהיינו ההבנה שיש משהו חזק, עצמתי ונצחי שמסוגל להנהיג חוקים קבועים בעולם. גם אם זה רק תת מודע.)

 

 

המכשפים למשל שניסו להכחיש את חוקי הטבע, הם הם מכחישי פמליא של מעלה.

וזו עובדה שהם חונכו מאז שנולדו לאוירה של כפירה ולא ע"פ רוח התורה מהבית (בלשון החכמים "תינוק שנשבה"), והם לא אשמים בזה. היה גל חילון מאוד גדול לאחר השואה (אנשים חשבו "למה זה קרה לנו?" ונפלו מאמונתם). לחילונים של היום יש סבא שלמד ב"חיידר" בפולין או גרמניה, אבל התפקר. ואם מעוררים אותם קצת, ומנסים להחזיר אותם בתשובה, הרבה מאוד פעמים זה עוזר, והם מבינים שהם הוטעו, ולא חונכו נכון. ורואים שלמרות שיש להם המון קשיים בדרך, הם עומדים בהכל, ועם כל זאת הם מתאמצים כמה שיותר להתקרב לאביהם שבשמים, וכל הכבוד להם.

 

כי על ביטול מצוות לא נהרגים, בשונה מעבירות מסוימות, שאין קטע לחיות ולעשות אותן- ועליהן נהרגים.

(עניתי לך במישור הפורמלי כי ידעתי שלא תעריך תשובה במישור המהותי, שכמובן רובה נעוץ דווקא בו לענ"ד)

ואפילו אם מקיימים את כל המצוות.

כמובן רק אם אין אפשרות להחזיר בתשובה. "כי לא אחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה". ושים לב שהוא מכונה "מת". ואגב, הרמב"ם תולה את זה ש"הוקלה עלינו הריגת הכופרים", בזה שסרה מהם ההשגחה המיוחדת למין האנושי בהיותו חכם וקשור לאלקים, וממילא חייהם לא שווים הרבה יותר מחיי בהמות. מכאן ראיה ברורה שעיקר ערך חיי האדם בא ממימוש הפוטנציאל השכלי שלו, דהיינו יראת ה'.

ודאי שיש מדרגות חיים גבוהות יותר ונמוכות יותר, ואפשר לחיות במדרגת חיים פחותה בלי הגבוהה יותר. כמו למשל בעלי חיים. אבל כשמשהו יורד ממדרגת חיים אחת לנמוכה ממנה, המחיר שהוא משלם יותר גבוה מכל מה שנשאר לו, וגם מדרגת החיים הנמוכה יותר מתקלקלת. למשל-נבלה, ובכלל, זהו עניין המוות, ורשעים נקראו מתים.

על המשיח נאמר "לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח, והריחו ביראת ה' ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ", תהיה לו האפשרות להריח האם אנשים נמצאים במעלת האדם שלהם, מעלת יראת ה', או שנפלו ממנה והסריחו "רוח אפינו משיח ה' ". (ובד"כ סרחון-ריח רע, הוא משהו שפרש מאורגניזם כלשהו ואיבד את חיותו, והתלבשו עליו חיידקים וכדו'. לעומת ריח טוב שבא מאורגניזם חי כלשהו.)

הקב"ה לא צריך שנעשה את המצוות בשבילו,הוא לא צריך אותם.

אז למה בדיוק?

המצוות בשבלנו

אפשר להגיד סוג של הוראת הפעלה מהיצרן

שהיא כשלעצמה היא הטוב האמיתי ביותר. "אין טוב אלא תורה שנא' "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו" "

 

הקדוש ברוך הוא רוצה את הטוב האמיתי והשלם, וממילא ברור שבזה שהוא מקיים את הטוב האמיתי והשלם-הוא עושה את רצונו, ולכן בהחלט נכון לומר שכל מעשי ה' הם לרצונו ואנחנו רק טפלים בעניין הזה.

ואפילו זה שזה הטוב השלם, יש בזה שני צדדים, האחד- שמצד עצמו יש בזה טוב כלשהו, והשני-שהקדוש ברוך הוא רוצה את זה. ומתוך אהבת ה' וענווה אמיתית, והבנת ערכנו מול גדלות ה', אנחנו יכולים וראוי שנגיע למדרגה שבה איננו מבקשים את הטוב מצד היותו טוב, אלא מצד זה שהקדוש ברוך הוא, מלכנו הגדול והאהוב, מגן אברהם וקדוש ישראל רוצה את זה, ואנחנו מתבטלים בפני רצונו, ונמשכים אחריו לקיים את רצון מלכנו, לעשות את הטוב השלם, מתוך אהבת ה' גדולה, עד כדי כך, שאפילו אותו "הטוב השלם", טפל בעיננו למול רצון ה' יתברך.

מה היה בחנוכה?! היוונים גזרו על עמ"י לא לקיים מצוות ומי שיקיים אותן יהרגו אותו. בלי הרבה חכמות

אחר כך באו המכבים נלחמו ביוונים החזקים נצחו אותם בניסים גדולים וטהרו את בית המקדש

אז ראשית כל יש כאן ניצחון פיזי לגמרי של ניסי המלחמה וההצלה מהגזרות

דבר נוסף להיפך - אם יהודי מת אבל כיהודי שומר מצוות לא קורה לו באמת שום דבר נורא. הוא עובר לגן עדן ונהנה שם

(כמובן שלמשפחה זה קשה מאדו אבל מבחינת עצמו זה פשוט לעבור דירה למקום יותר טוב )

מה שאין כן אם יהודי נשאר חי אבל כמתיוון הוא מאבד את עולם הנצח שלו לגמרי

ולכן הצלת הנפש היא עובד הרבה יותר חשובה מהצלת הגוף 

 

את ממש צודקת!
בגלל זה באמת לא רצו לעשות את חנוכה חג, כי "בתכלס איפה הנס כאן?"
זהו שלא.
שאלת את עצמך פעם למה קוראים לחנוכה "חג האורים" ולמה בכלל מדליקים בו נרות?
את התשובה אנחנו יודעים מהגן, זה בגלל "נס פך השמן".
אבל רגע, בואו נחשוב, על מה אנחנו מודים ב18, בברכת המזון, בכלל?
על זה שנצחנו את היוונים! "מעטים מול רבים, חזקים ביד חלשים..."
פך השמן מוזכר בסוף, בצד, כי לא בגללו מדליקים נרות!
את הנרות אנחנו מדליקים בזכות שנצחנו את היוונים,
ופך השמן? בגללו יש לנו עוד חג.
זה מה שהוכיח לכולם שזה לא "מקרה" אלה נס מיוחד מה'!

ורק בגלל זה חוגגים את חנוכה! אבל מה חוגגים? את זה שנצחנו!

 

מקווה שהייתי מובן..

בעזרת ה'

 

בעומק, אם אני מבין אותך נכון, את מרגישה שאם ה' עושה נס שמקרב אותנו אליו זה פחות נס.  המחשבה מאחורי הרעיון הזה היא כנראה השערה של אינטרסים של הקב"ה. זה פחות נס כי הקב"ה עושה את זה גם בשביל עצמו, שלא כמו במקרה של הצלה ממוות לחיים ( פורים) או יציאה מעבדות לחירות (פסח).

 

האמת היא שכל פעם שטוב לנו- גם לקב"ה טוב. הוא ממש רוצה שיהיה לנו טוב. הוא אבא,הוא רוצה שלילדים שלו יהיה טוב! לכן גם כשה' מציל אותנו ממוות לחיים הוא שמח בזה ונהנה מזה. זה  טוב לו.

 

יש מדרש של חז"ל שאומר שהקב"ה קורא לכל המלאכים בשמים ביום כיפור - ועושים מסיבה "בואו ושמחו עימי שאני מוחל עוונותיהם של ישראל". ה' כ"כ שמח שטוב לנו!

 

בהצלחה

הדגם הזה עדיין מופיע באתר שלהם ,אולי יש בסניף אחר ?:

 

http://www.bestmobile.co.il/product.asp?id=418

 

 

בס"ד

 

חי ובועט.

 

יש תקופות שיותר ויש שפחות..

אחי ת'ממש מדבר אלי, זה בדיוק המלחמה שלנו עם היוונים.

אשרך בלאפות

התרגשתי ממש עם כל מילה.....

בס"ד

 

המשנה במסכת סוטה אומרת "מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה" וזה כולל כמובן גם את ימי החנוכה.

ביוונים גם כן, ולא רק על טיהור המקדש כמו שכתבתי קודם... 

וגם השנה בטח יש ניצחון בעניין הזה, של הרוח היהודית אל מול החומריות (אמנם לא ניצחון מוחלט, אבל) בטח אנחנו יכולים לשמוח על העניין הזה, שהוא מתממש בימינו..! 

כשמברכים-"שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה" מתכוונים לניסים בכללי??

 

אם יש קללה זה אומר שצריכים להיות בצער?

 

לא הבנתי מה הקשר של יוה"כ. זה לא יום של שמחה כ"כ בימינו (זה אמור להיות יום כזה, ויש שחוגגים אותו בשירה וריקודים, אבל זה לא כמו חנוכה, שנקבע ליום שמחה לדורות..)

השמחה והחג היא לא רק מה שהיית להם אלא לתת לנו כוח במלחמה עם תרבות יוון (תרבות המערב של ימינו..) שזה "השחתת הדיעות והמוסר" כך קורא לזה הראי"ה קוק זצ"ל וזה ממשיך גם עכשיו, וחוגגים על הכוח הפנימי החזק שהקב"ה הביא לנו שנוכל להתמודד ולהשאר חזקים....

סתכלי בעין אי"ה שבת א' פרק שני פיסקה י"ב,

וגם בפסקה ח' , כתוב שם על כך שהעתיד משפיע עלינו ולכן זה שאין בית מקדש היום זה עצוב מאוד אבל זה לא אומר שחנוכה חסר ערך...

ובעין אי"ה שבת א פיסקה ס'ב הרב כותב על הכוח הפנימי החזק של עמ"י (בהקשר אחר אבל רותו כוח...)

בהצלחה...

משום שמאז נוסד העניין שלעם ישראל יש את הכח והיכולת (כמובן שרק בחסד ה') להלחם במתיוונים שקמים עלינו בכל דור.

והם גם מסתובבים ביננו עכשיו. ה' יצילנו!

רק שזה מאוד עצוב והמש' שלי חוותה את זה על בשרה.....

בוא באישי

יש על זה באמת המוווון חומר.

היתה כתבה לא מזמן של רועי שרון בערוץ 10 על הנשוא הזה... אחפש ואשלח קישור.

מה שבעיקר צריך לעשות  זה לכתוב באופן מקיף ובנוסף לפרט על מקרים שקרו וקורים.

בהצלחה!

בת 500, בת כמה את באמת? שפכי מידע! אגב, את נראה לי שורצת פה יותר מכל אחד אחר!

אבל מסתבר שצריך אישור מבית הספר להשלמת הבגרויות והמנהל לא מסכים לספק את זה...

אכלנו אותה

זה בטח מסובך... אמורים לנסות להיות מקושרים למוסד לימודים קיים ואז אולי זה יותר פשוט.

בהצלחה!

רק אני מזועזע שר"מ בישיבה תיכונית מחנך אחת הילדים שלו בחרדי?

ללמוד תורה מתקן את האדם, וגם זה לא הוקוס פוקוס

ללמוד תורה מתקן את האדם, וגם זה לא הוקוס פוקוס

הנפש נהיית יותר טהרוה והאור של הנרות דוחק הצידה את הטומאה

 

 

נראה לי

גם

מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם והוא שולט בו, ומאמין גם שהקב"ה הוא א-ל טוב, כפי שאומרים בתפילת עמידה "האל הטוב" (ברכת הודאה) ובתהילים "טוב ה' לכל" (מזמור תהילה לדוד), מאמין גם שהכל בעולם לטובה.

אמרנו שהקב"ה שולט בעולם? ואמרנו שהוא א-ל טוב? א"כ, כל מה שהוא עושה בעולם, הוא לטובה.

מי עשה שתהיי חולה? הקב"ה.

מי עשה שהסבתא שלך תלך לבית עולמה? הקב"ה.

וכן הלאה.

(בעניין זה חשוב לזכור, שיש להבדיל בין מעשים של בני אדם למעשי הקב"ה. הרמב"ם אומר בהקדמתו למסכת אבות פרק ח', שלא ייתכן שכאשר אדם מזיז את ידו, ה' רצה שזה יקרה ה' ברא את העולם ואת האדם, ונותן לאדם כל הזמן כוח מתחדש [כאמור בהל' יסודי התורה תחילת פ"א, שכל הזמן הקב"ה מסובב את הגלגל, כלומר מחדש את הכוחות בעולם] כדי להזיז את היד. אבל הוא נותן לאדם את הבחירה להזיז את היד או לא. )

 

בעניין אמונה בכלל - צריך לעשות אותה ודאית.

אבל יש מושג כזה שנקרא "אמונה תמימה" (על סבתא שלי ע"ה אמרו שכך היא האמינה) שזו דרגה מאוד טובה באמונה - אני מאמין בקב"ה, פשוט מאמין. אני לא צריך הוכחות וראיות שכליות. אני מאמין. 

הרב רביד נגר (מנהל אתר אור לנוער) אמר שלמדענים אין תשובות: למה בני אדם מתים? וכן הלאה. אבל לתורה יש תשובה - והיא האמונה שהכל לטובה.

 

שיהיה הרבה בהצלחה בעז"ה

 

dvir99

למה מתוקה? כי הרי ברור שכל מה שהשם עושה הוא טוב, אז ברור שהשנה תהיה טובה, אלא האיחול הוא שגם הדברים שקשים לנו יטעמו על ידינו כמתוקים.

כלומר, כל מה שהשם עושה הוא טובה- השאלה אם אנחנו מצליחים לחוש בכך. 

והוא רוצה שיהיה לנו רק טוב.

אז גם מה שנראה לנו רע עכשיו- בפרספקטיבה יותר רחבה- גם מה שנראה לנו הכי גרוע- זה לטובה.

כי ה' רוצה בטובתינו.

אם את יוצאת מנקודת הנחה שה' רוצה בטובתינו.

אם לא..... אז תדברי עם אנשים יותר גדולים.

זה מה שאני יכולה להגיד..

זה מאוד פשוט.

אני יודעת שהכל הקדוש ברוך הוא כיוון ועשה.

אז ברור שזה לטוב, כי ה' יתברך הוא כולו טוב אז אין מצב שהוא יסדר לי משהו שיהיה לא לטובה. פשוט

אם מאמינים שאלוקים אוהב אותך

אז הוא לא יעשה לנו שומדבר רע

אם זה באמת עדיו רלוונטי אשמח לשמוע ויש לי קטע שאני נעזרת בו הרבה... משהו מיוחד בדיוק על זה שהעלתי לפורום בנושא דומה לפני כמה ימים בכיף העלה שוב ;)

שווה קריאה!!הקטע יותר מדבר על האמונה בה' ולא על ה"התערבות" במהלכי ה' אך בכל זאת זה נראלי יכול להישתייך ;)

אני:
היי ה', אפשר לשאול אותך שאלה?

אלוהים:
בוודאי!

אני:
מבטיח שלא תתרגז?

אלוהים:
אל תפחד.

אני:
מדוע נתת לכל כך הרבה דברים לקרות לי היום?

ה':
למה אתה מתכוון?

אני:
ובכן, זה התחיל עם זה שלא קמתי בזמן.

ה':
כן...

אני:
הרכב לא הניע כי נגמר לי המצבר והייתי צריך שמישהו יעזור עם כבלים.

ה':
אוקיי...

אני:
בארוחת הצהריים, הביאו לי את המנה הלא נכונה, ועד שתיקנו לי את ההזמנה, כבר הייתי חייב ללכת ולא אכלתי.

ה':
תמשיך...

אני:
כשיצאתי מהמשרד, באתי לענות לטלפון הנייד ובדיוק הוא נפל ונשבר.

ה':
מה עוד?

אני:
ובנוסף כשבאתי הביתה כל מה שרציתי זה להירגע מהיום הנורא עם המכשיר החדש שקניתי לעיסוי רגליים וגיליתי שמכרו לי אותו בלי כבל חשמלי!

ה':
אני מבין.

אני:
שום דבר לא הסתדר לי היום רק צרות! למה עשית את זה אלוהים?

ה':
מלאך המוות הגיע לביקור במיטתך הבוקר ונאלצתי לשלוח את המלאכים שלי להילחם בו. נתתי לך לישון בזמן הזה.

לא נתתי לרכב שלך להניע כיוון שבדיוק בשעת היציאה שלך, עבר נהג שיכור שחזר מבילוי בנתיב בו אתה נוסע והוא היה פוגע בך.

עובד המסעדה שהכין את המנה שלך, היה חולה ואם היית נדבק, היית סובל ומפסיד ימי עבודה שאני יודע שאתה צריך.

האדם שאיתו עמדת לדבר בטלפון, היה הולך לשקר לגבי כל מה שאמרת לו וגורם לך נזק רב, לכן העדפתי שלא תענה.

אה, ולגבי מכשיר העיסוי... המכשיר הספציפי שקנית, היה עם תקלה פנימית. לו היית מחבר אותו לחשמל, היה נהיה קצר בכל הבית והיית נמצא בסכנת התחשמלות חמורה.

אני:
וואו, לא חשבתי על כל הדברים האלה. אני מצטער שפקפקתי בך והתלוננתי מבלי לחשוב שאולי יש סיבה לכל דבר... תודה רבה אלוהים על ששמרת והצלת אותי היום מכל הדברים הרעים שהיו יכולים לקרות לי.

ה':
זה בסדר, אין לך על מה להתנצל או להודות. מה שחשוב הוא שלמדת ועכשיו אתה יודע שאני לא עושה שום דבר בלי סיבה ויש לי את הדרך שלי לבצע את התוכניות שלי...

שיחות כאלה מתרחשות עם אלוהים בכל יום, רק שאנו לא מצליחים לשמוע את הצד שלו בשיחה. עם קצת סבלנות
ואמונה, נבין כי גם כשנדמה לנו שהוא מתעלם, הוא מקשיב היטב ובסופו של דבר, הדרכים שלו יתבררו לנו בהמשך הדרך.. העבירו את זה ל5 קבוצות אם אכפת לכם ואתם מאמינים ב - ה׳ ושהכל לטובה

בס"ד

 

וזה אבל די גדול.

 

יש פה התחמקות מהשאלה.

כי תכלס, במחילה מכבודך ריבון העולם, אני לא קונה את זה שהשארת אותי ישן כדי שמלאך המוות לא יהרוג אותי. הרי מלאך המוות כפוף אליך אפילו יותר ממני. הוא לא יכול לבצע שום דבר בניגוד להוראתך. יכולת פשוט להגיד לו- אל תהרוג אותו. וכן על זה הדרך בשאר הדוגמאות.

 

לכן צריך להסתכל על זה בצורה אחרת- נניח ח"ו שהקב"ה היה מתגלה אלינו עכשיו ואומר לנו "בגלל שחטאתם, עכשיו אני אעניש אתכם ויהיה לכם רע". האם הרע שיהיה לנו הוא מהסגנון של "באסה, פיספסתי ארוחת צהריים"? ברור שלא. מכיוון שיכול להיות יותר רע. בעצם, כל עוד האדם קיים, לא משנה כמה הוא סובל ואומר לעצמו ולעולם שסביבו שהוא היה מעדיף לא להתקיים, האמת היא שיותר טוב לו שהוא קיים. מכיוון שעצם קיומו הוא קשר מסויים למי שהקיום תלוי בו- הבורא, שהוא כמובן הטוב המוחלט.

עכשיו בעצם ברור לנו שהדיון הוא לא בשאלה "למה רע לנו?", אלא בשאלה "למה פחות טוב לנו?". אבל בעצם, אם היה יותר טוב לנו, זה היה משנה משהו? הרי כמובן שיכול להיות יותר טוב כי רק הקב"ה הוא הטוב המוחלט.

 

ולכן צריך לעניות דעתי פשוט להתאזר בענווה , להפנים שבעצם הק"בה לא חייב לנו שום דבר, ולהודות לו על מה שהוא בכל זאת נתן לנו.

והקב"ה הרי הוא כולו טוב אינסופי.

אז גם אם זה נראה רע- זה מה', ולכן זה לטובה.

במהלך חיי האדם.
זה מה שהכי משפיע על הקשר שלך עם ה׳
השאלה היא בעצם, אם ה׳ אוהב אותי
והאם הוא זה שעשה לי את הדבר
הכואב/מרגיז/מפחיד הזה....
להאמין שכל מה שעובר עלינו זה ממנו, ולטובתינו, לא קל, אבל דבר יקר מאוווווד

ואין שום סיבה שום סיבה! בעולם שהוא יעשה משהו שלא לטובתך.

והאהבה שלו אותנו היא אהבת עצמו. ולא תלויה במעשים. 

אנחנו חלק אלו-ק ממעל. בנים של ה'. זו אהבה שאינה תלויה בשום דבר! ושום דבר מעשה לא יכול לקלקל אותה.

כי גם אם נהיה הכי רשעים שבעולם ח"ו (כמו למשל בחורבן הבית) אז אמנם ייתכן שיהיה צורך (וממש רק בלית ברירה) 'לחנך' אותנו. להגלות אותנו מהארץ. להראות לנו כעס הפנים כדי שנבין שככה אסור להתנהג. כדי שנוכל גם אנחנו ליהנות מהקירבה לה' ולא נחייה בטעות שהמעשים הרעים שלנו הם בעצם טובים כי עובדה שה' ממשיך לתת לנו הכל ואז לא נדע שמערכת יחסים תקינה עם ה' שווה ומהנה פי מיליון. אבל את האהבה זה לא מזיז במילימטר. להיפך, רק מראה אדרבה כמה ה' אוהב אותנו שלמרות שהוא שונא 'להעניש' ולגרום לנו צער. כי בכל צרתם לו צר. ושכינה מייללת 'קלני מראשי קלני מזרועי אוי לי שככה עשיתי לבניי'. וגם 'טכנית' זה לא מוסיף לקב"ה 'פופולריות' כרגע וכן יש לו אינטרס שנאהב אותו והוא רוצה בנו אפי' יותר ממה שאנחנו רוצים אותו 'יותר ממה שהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק'. עדיין הוא מוכן להכניס את עצמו לכל זה בשבילנו. "למענכם שולחתי בבלה".

ככה זה. וכשא"א להרגיש את זה בגלל כל מיני סיבות, צריך פשוט לדעת שזה קיים ולהתפלל להרגיש את זה. גם כשא"א להבין. התחושה הפשוטה היא הרגשה וידיעה מוחלטת ובהירות- אבא שלי אוהב אותי! אין לי שום מקום לבדל של ספק שהוא לא יעשה אפי' דבר הכי קטן שיהיה לרעתי. אין כזה דבר. גם אם אני לא מבין דברים שקשים לי עכשיו. אבל הכל מדוד. יוסף היה צריך לרדת למצריים בצורה של עבד. אבל ריח של נפט? אם אין צורך בזה לתיקונו של יוסף אז הקב"ה יביא במיוחד ישמעאלים שישנו מדרכם ויוליכו בשמים במקום עטרן ונפט.

וגם, בעיקר, וזה אולי הכי חשוב. כי אנחנו טובים בתוכנו. ורוצים רק טוב. גם אם נכוסה בשכבות ע"ג שכבות של לכלוך. את המהות הפנימית שלנו לא נוכל לשנות גם אם נרצה. כי מה לעשות, אנחנו טובים במהותנו. בנים של ה'. לא נופלים רחוק מהעץ. גם אם נורא מתלכלכים. צריכים אולי להתנקות. אבל לא משתנים בגלל זה. תמיד צריכים להסתכל גם על עצמנו. מבשרי אחזה אלו-ק. אנחנו גם הרבה פעמים עושים דברים רעים שמאוד מסתירים את הטוב שבנו. אבל אם נתבונן טוב נראה שאנחנו עדיין טובים במהותנו. אלא שאנחנו בתהליך ועדיין לא מושלמים. או שלפעמים באמת התכוונו לטוב אבל לא הצלחנו. ולפעמים אפשר ממש לראות גם בדברים רעים שעשינו שאמנם טעינו לגמרי, אבל בפנים בנשמה באמת מה שרצינו היה טוב. אז כמובן שזה מקום שונה מה' שבאמת עושה רק לטוב, אבל כן אפשר ללמוד מזה את ההקבלה הפשוטה שלא תמיד רואים הכל. ואולי כמו שלא רואים כמה אנחנו טובים ככה לא רואים כמה ה' טוב. ובע"ה כשאנחנו נצליח באמת לראות כמה שאנחנו טובים וגם להראות את זה בהפניית אהבה לה'. נזכה ונראה כמה שהוא טוב אלינו. וכמה שנראה כמה שאנחנו בעצם רק רצינו טוב לאורך כל הדרך ובאמת באמת (גם אם כלפי חוץ כן) בפנים לא חטאנו ע"מ להכעיס אותו ח"ו. נוכל גם לראות כמה שהוא היה טוב אלינו לאורך כל הדרך. וכן להיפך (לא משנה איזה צד נראה ראשון- שלנו או של ה').

שנזכה כולנו להתחזק ולהתמלא ולהשפיע את האהבה הזו הלאה לסביבתנו בקשיים שלה. ולגאולה שלימה במהרה ולביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

מרגיע לשמוע

ואמנם הוא מאפשר שיקרו בעולם דברים רעים, אבל גם בדברים הרעים, עצם זה שיש אפשרות שהם יקרו, זה בגלל שיש בהם משהו טוב, שאלמלא כן, חכמתו של הקב"ה חסרה, שהרי הוא מאפשר את קיומם של דברים שאינם ראויים להיות משום צד. אם נהיה אנשים טובים וננסה ללכת בדרך ה' ונתפלל אליו- אז הדברים הטובים יבואו ע"י דברים טובים ג"כ, ואם לא, הם יבואו על ידי דברים רעים.

(חשוב לציין כאן נקודה מסוימת-שלא ברור שהטוב שהקב"ה כיוון מיועד בהכרח דוקא לאדם הפרטי. יתכן שהקב"ה תכנן טוב מסוים עבור הכלל, והפרט יהיה תלוי במעשיו.)

 

דבר נוסף שחשוב לומר הוא שאע"פ שהכל לטובה, זה לא אומר שכל מה שקרה קרה בדרך הכי טובה, ושאם קרה משהו מסוים זה בהכרח מה שהיה טוב שיקרה. כי כמו שאמרתי, יש תכלית לכל דבר, אבל לא כל דבר הוא טוב.

הניסיונות המטרה שלהם היא לשפר אותנו- אם בבנאדם למקום בנאדם לחברו , קרבת ד' וכו' 

אם בנאדם אכן תופס את ההזדמנות ששולחים לו אז אין ספק שזה לטוב

ובדרך כלל לאחר מעשה הוא יודה ברווח הגדול שיצא לו לא תמיד מייד אלא לפעמים אחרי שנים 

 

 

 

 

(כמקור ברור, דבריו של הרמב"ם במורה נבוכים:

 

"הביאור לזאת הוא שכּל רע הפוגע בבן-אדם הוא מאחד משלושה מינים:

המין הראשון של הרע הוא מה שפוגע באדם מצד טבע ההתהוות והכליון, כלומר, מבחינת שהוא בעל חומר. כי בגלל זה פוגעים בכמה בני-אדם מומים ושיתוקים בשורש טבע-הבריאה, או צצים בשל שינויים ביסודות, כגון קלקול האוויר או חזיזים ושקיעת-הקרקע. כבר הבהרנו שהחוכמה האלוהית חייבה שלא תהיה התהוות אלא על-ידי כליון, ולולא כליון זה של הפרטים לא היתה התהוות המין מתמידה.

.... המין השני של הרעות הוא מה שפוגעים בני-אדם זה בזה, כגון שהם משתלטים זה על זה. רעות אלה רבות מהרעות מן המין הראשון. הסיבות לכך רבות וידועות. גם הן מצדנו. אבל לעָשוּק אין תחבולה נגדן. עם זאת בשום עיר בעולם כולו לא יימצא אופן זה של רע נפוץ ותדיר בין אנשיה כלל. אדרבה, מציאותו אף היא מועטת. כגון שיארוב אדם לרעהו וירצח אותו או ישדוד אותו בלילה. רק במלחמות גדולות אופן זה של רע יכלול ציבור גדול. ואף זה אינו תדיר על פני כל הארץ.

המין השלישי של הרעות הוא מה שפוגע באדם מבינינו בשל מעשׂה של עצמו. זה הרוב. רעות אלה מרובות בהרבה מן הרעות מהמין השני. בשל הרעות ממין זה משוועים בני-האדם כולם. זהו מה שאין אתה מוצא מי שאינו פושע בו כלפי עצמו, להוציא מעטים."

(מורה נבוכים לרמב"ם פרק יב))

 

ומומלץ לעיין בדברי הרב סולובייצ'יק אודות גורל וייעוד- לתיכוניסטים, מובא לקראת סוף הספר 'אמונה וגאולה'.

(מומלץ גם ללא תיכוניסטים, אם לא ברור )

 

מה שכן, אני מאמין שהקב"ה לא נותן לאדם נסיון שלא יכול לעמוד בו, הקב"ה כן מסייע לאדם ונותן לו את הכוחות לעמוד בדברים שהם דרך הטבע, אם הוא צריך לעמוד בהם. זוהי, לדעתי לפחות, אמונה (כמו שאמרו פה) ופחות עקרון שכלי רציונלי.

אל תשאלי למה פשוט תאמינייי.

אבל מתי בדיוק? אחרי 120 שלי?

אוקיי אז כרגע, עם הגוף הגשמי שלי, בעלמא דשקרא זה לא זה מנחם אותי:'(

תמיד יש לנו בחירה איך להסתכל על המציאות. ואם נאמין שהכל לטובה - אנו בוחרים להיות מאושרים.

אם הכל לטובה, והקב"ה מגלגל את הדברים בצורה הטובה ביותר, למה להתפלל? למה כביכול להתערב במהלכים האלוקיים? הרי ברור שהקב"ה יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון וטוב עבורנו..

ולמה זה לטובה?

כי יכול להיות שאם כרגע הוא לא היה מקבל את הניסיון הזה שקיבל, הוא היה יכול לקבל משהו יותר קשה וכואב. או, שעכשיו הוא ניהייה בנאדם יותר טוב בזכות זה.

ה' מכוון הכל משמים.

יש משהו שאומר:

"מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה"

מה שאומר שמהרעה הזאת יכול לצאת משהו טוב יותר.

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד"

בשביל לעבוד על עצמנו להיות בעלי מידות טובות יותר, ומתוך כך דבקים ב-ה' וקרובים אליו.

כלומר: התפילה היא בעיקר בשביל המתפלל!

         

כל כך!

מה רק אצלי הכל סבבה מחייכת בלי סיבה??
תראו לאלוקים שאתם שמחים והוא יתן לכם סיבות אמתיות
יאאללה קדימה

אפשר קישור ?אני רוצה להוריד לפלאפון..

חחח ;)