פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 759)

תקרא את השרשורים ותשאל שם....
אין לזה באמת תשובות מעבר למשו רגשי 

כולם באותם דעות-או שהם חושבים שילדים בגיל 15 יכולים להיכנס לזה או שהם חושבים שילדים בני 15 הם בסה"כ ילדים ויש להם עוד דרך לעבור.. תסתכל\י בשירשורים קודמים..

מי שאומר, לא יעשה. מי שיעשה, יתחרט.

חפרתם......

בכל אופן ניהלנו על זה דיון בבית, והגעתי למסקנה שזה אחד הדברים הגרועים...

להתמודדויות.

מבינים מורכבויות

אז אתה מוכן. (דעתי הקטה..).

אם קמים מתוך כאב וקושי אל שמחה- היא גדולה יותר

חוצמזה הביאוסים והצרות הם בעצם נסיונות - האם אחרי שתקבלי אותם, עדיין תאמיני בה' שהוא לא עושה זאת סתם, ויש לו מטרה טובה? האם תישארי בשמחה? למדתי מהרב גרנביץ שייסורים באהבה, אין הפירוש שלמרות הייסורים את אוהבת את ה', אלא שהייסורים מביאים אותך לאהבת ה'!

זה עניין של הסתכלות.

אני באמת מרגיש שהוא עושה לי רק טוב.

אם תחשוב כל הזמן מה רע - לא תגיע רחוק מידי,

וגם מצד האמת ה' עושה רק טוב,

אז לא רק שההסתכלות בעין חיובית היא משתלמת,

היא אמיתית. כי ה' טוב ומיטיב, כך אמרו לנו חז"ל,

וממש רואים את זה במציאות! שמים יפים, משפחה אוהבת, צחוק ילדים...

כשאדם רואה את השליחות שלו, והוא משלב בין האמונה האיתנה שלו למציאות בארץ,

הוא פתאום קולט את ה' בכל פרט הכי קטן, ואת השורש של כל דבר למעלה..

בס"ד

יש לך כיוון כללי?

"אין מקום רחוק"ף ממש יפה ללמוד אותו, אנלא בטוחה שזה כ"כ קשור לשאלות אבל זה כן נוגע בדברים של אמונה וכאלה

נראה לי התכוונת לספר הזה.. הוא מהמם

של הרב שלום ארוש. ספר ממש טוב על אמונה.

מומלץ בחום. משנה את החיים מקצה אל קצה לגמרי.

הלוואי שאני אצליח ליישם משהו קטן ממה שנכתב שם.

הוכחה [אולי ות] שכלית למציאות ה'

סיפור שכותב מישהו מהסניף (אם זה עלון שיוצא בתדירות גבוהה- פעם בשבוע- שלושה שבועות, אז כדאי סיפור בהמשכים).

בדיחות.

דבר תורה/ סיפור חסידי שקשור לפרשה.

חידות

דבר הקומונר/ית לנתינים הנאמנים.

לו"ז שבת

בחן את עצמך שקשור לתנועה/ חודש ארגון או סתם דברים (ילד של חורף/ קיץ/ בית/ סניף, כמה אתה אוהב את החופש הגדול/ בית הספר, וכיד הדמיון הטובה על הכותב. כמה שהתשובות יותר מופרעות- יותר טוב).

"אז מה היה לנו"- פינת החדשות הסניפית.

"הידעת"

ועוד ועוד, וכד', וכו' וכו'...

וזה מצחיק לעשות... דברים כאלה אפשר

וזה צבעוני- אפשר גם תמונות

ועוד- שכל מדריך/ מדריכה כותב על עצמו משהו שלא יודעים עליו והחניכים צריכים לנחש את הדמות (גרסה אחת של "חפש את").

ראיון עם מישהו שקשור לסניף/ ליישוב (הקומונרית, ראש המועצה, בוגר משפיע).

לכתוב פאדיחות של המדריכות.....

לשאול את אחיות שלהם,חניכות שלהם,ההורים שלהם... וכו'

בהצלחה!!!!

למשל:

עשו אצלנו:

הידעת?

ואז כל מיני דברים שטוטיים על כל המדריכיםלמשל על המדריכה שלי:

אוהבת למצוץ את הדבש שבאוזניים,

על אחותי:

היתה בערה רקדנית סטפס

וכו'... וכו'...

את יכולה לעשות גם"

לשאול חניכים ומדריכים,

מה הייתם עושים אם הייתם רואים כלב ברחוב,

ואז לשנות את זה למה הייתם עושים אם הייתם רואים את הקטמונרית...

(:

אבל בכללי אני חולה על החוורף.. אווירה חמה כזו.. וביתית.. ממש ממש

http://www.psychiatry.org.il/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/

טיפול בדיכאון חורף

הטיפול בדיכאון חורף דומה מאוד לטיפול בדיכאון רגיל, עם תוספת אחת. טיפול בדיכאון כולל בדרך כלל התערבות תרופתית והתערבות פסיכותרפויטית. התרופות הנפוצות ביותר כיום הן הפרוזאק, הציפרלקס וקרובות משפחתן, הנקראות באופן כללי SSRI.

תרופות אלה משפיעות תוך מספר שבועות ובעלות השפעה טובה במצבי חרדה ודיכאון. תופעות הלוואי שלהן מינוריות, ובדרך כלל חולפות לאחר מספר ימים או שבועות. הטיפול הפסיכותרפויטי יכול להיות במגוון של גישות, החל מטיפולים קוגניטיביים המתייחסים למחשבות השליליות המאפיינות את הפרט, ומציאת חלופות הסתגלותיות יותר, וכלה בטיפולים דינאמיים ארוכי טווח שמטרתם לאתר את התכנים הלא מודעים והקונפליקטים הפנימיים שמובילים לתחושות של דיכאון.

בדיכאון חורף, יש מקום גם לטיפולים הקשורים לאור. מכיוון שנראה שחלק מהתמונה הדיכאונית קשורה לשינויים הקשורים לחורף, ובעיקר לירידה בכמות האור, נעשה שימוש בטיפולי חשיפה לאור. טיפולים כמו פוטותרפיה יכולים לשפר את מצב הרוח לתקופות קצרות.

מומלץ לחולים להעלות ככל הניתן את חשיפתם לאור, בעיקר לאור שמש. לעיתים אנשים שחיים בארצות קרות בוחרים להגר, על מנת לקצר את התקופות בהן הם סובלים מהדיכאון. בארץ, מומלץ לנצל כל יום בו יש שמש כדי לצאת החוצה ולספוג מאורה.

בס"ד

אבל יש לי ידע בנושא בכל זאת

דברי איתי באישי אם תרצי

וואי, אם יש עצות הכי אשמח!!

בעזרת ה' יתברך

אני מקווה שאני מדבר על הדיכאון חורף שאת מדברת עליו, הכל רטוב, גשם וסוער, אי אפשר לטייל וכו'..

זה באמת קצת מעצבן.. אך כדאי לשנות את ההסתכלות. לדוגמה, כשמבינים את מצב המים בארץ ( מפלס הכנרת כרגע עומד על מעל 200 מטר מתחת לרצוי..) זה יכול לתת פרופורציות. כל טיפה משמחת.

קחי את הדברים שנראים לך מעצבנים או מדכאים- ותנסי להחליף את העיניים, לראות טוב!

בהצלחה רבה

זה לא פיתרון אבל אני נהנתת..

(ואני לא יודעת מה החומר)

כל הכבוד על היוזמה

אנשים,

שרשרו נכון!! 

ראבק, תשקיעו ותלחצו תגובה לזה שאתם רוצים להגיב לו! 

לא מסכימים?

רוצים לתמוך?

רוצים להמליץ משהו לכותב?

לחץ לו הגב!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f436

תודה!

להעביר לחניכות את הנושא. הריקוד כבר גמור, הצביעות לא הולכות להיכנס אל תוך הלילה וודאי בלי מלחמות צבע.

מקווה שיהיה לי זמן לעוד פעולה על הנושא.

אגב, גם אני עד השנה אמרתי "כחניכה, זכור לי שהנושא התפספס" ואז, כשהעברתי לחניכות שלי את הנושא, פתאום קלטתי שאני זוכרת הרבה מזה מהמדריכה שלי! אז מסתבר שלא לגמרי התפספס.

אתה לא מרגיש שקיבלת משהו, ה באמת חבל.

אבל מה שכתבת זה חסר מטרה. אנחנו לא יכולים לשנות את זה, והדבר היחיד שיכול לצאת מכאן זה לשון הרע.

מה שכתבת נראה לי חסר תועלת. מה אנחנו אומרים להגיב?

אין שום שאלה, שום נושא לדיון, משו. כתבת מה אתה מרגיש ואמרת שנגיב. חבל, זה סתם.

בעקבות הנ"ל,

האם יש תועלת בפעילות התנועה כפי שהיא כיום?

האם ניתן לשנות?

וכעז"ה.

 מה הקשר?...

להנהלת התנועה יש הרבה יד ורגל. קודם כל ברמה הפשוטה של סינון קומונריות, שמביא גם סינון מדריכים. אבל גם בחומרי הדרכה (אני בתור מדריך בבנ"ע ראיתי את  מערך הפעולות שיועד לשבט שלי בחודש ארגון, ולא הייתי מוכן להעביר אותו. בניתי יחד עם הקומונרית מערך חדש), וכמובן בפעילויות תנועתיות, פרסומים תנועתיים וכו' וכו'.

צריך גם לזכור שהקומונרית נמצאת בקשר רציף עם רכזי המחוז. לפחות בתקופתי, הקומונרית נסעה פעם בשבוע למחוז לפגישה עם הרכזים.

חברה זה גם סוג של תוכן.

עצם זה שיש פעילות חברתית תחת הכותרת של תנועה שמחנכת לתורה וערכים זה דבר גדול.

או שסתם כיף לך לכתוב את זה?

אם יענו לך דברים מעשיים אתה תעשה אותם?

אני כל הזמן משתדלת לישם את הנושא בפועל בקירות והריקודים...

זה דווקא הזמן הכי טוב להחדיר מסר.

חניכות רואות אותי כולי גואש אבל עדיין לשים לב לערכים מתוך הגואש...

תכל'ס זה קידם אותי בעבודת ה'?

הוסיף לי משהו, לאישיות שלי?

כל המערכת הזו בנויה בצורה שמטפטפת כאילו זה מה שמציל את הנוער, וחצי קורס קצינים הם בוגרי תנועות נוער ולוידע מה עוד. אבל עם כל הכבוד לגואש (וזה היה כיף) כל העסק שעושים הוא סתם משמר את העבר, וכמו שלהורים שלי היה כתובת אש, גם לנו יש ואיזה מגניב זה, אבל בפנים הכל חלול.

(אני יודע שאריאל זה הרבה יותר טוב, אני מדבר על בני עקיבא, אני לא מספיק יודע כדי לדבר על תנועה שלא הייתי בה)

מאיפה לך לדעת מה קורה שם בכלל?!

כבר מלא זמן את לא בסניף,

אולי את אישית לא קיבלת מזה כלום,

אבל לפחות אני השנה רואה איך ממש משתדלים להעביר גם את הנושא!!!

מסיפורים. כי מספרים לך כמה שזה טוב ומקסים.

חלילה לא מזלזלת בהם, אבל בגלל שאתה בבנ"ע אתה יודע שגם לזה יש ערכים. ועוד.

וכן, חושבת שבנ"ע תרם לי המון. וזה שאתה חושב שהערכים שיש לך הגיעו מהשמיים זה לא נכון. זה מטפטף ובונה.

זה בדיוק העניין- לא יודעים להודות ולראות מהיכן אנחנו מקבלים דברים.

• א-י
• יא-כ
• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע
• עא-פ
• צא-ק
• קא-קיב
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יהי רצון

שבת שלום!

• יא-כ
• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס

• עא-פ

• קא-קיב
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יהי רצון

• יא-כ

• נא-ס

• עא-פ

• קא-קיב
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יהי רצון

• יא-כ

• נא-ס

• עא-פ

• קא-קיב

• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יהי רצון
  
  קדימה, גומרים ספר לכבוד שבת קודש! שבת מלכתא!
  ......

• נא-ס

• עא-פ

• קא-קיב

• קמא-קנ+ יהי רצון

• עא-פ

• קא-קיב

• קמא-קנ+ יהי רצון

מי רוצה????

שבת שלום!!

שבת ארגוןן!!!!

• קא-קיב

• קמא-קנ+ יהי רצון

קדושה
אהבה
כפרה
מחילה
דבקות
צימאון
שמחה
ששון

הערכתי.

נ"ח.
 

ולאו דווקא בקידום הגאולה, אלא בעשיית המצוות שזה מקרב את הגאולה.

(בנית בית המקדש היא מצוות עשה מהתורה.)

זאת המשימה הלאומית בדורנו.

את כל המצוות צריך לקיים תמיד 

עכשיו שזכינו והגיע עת החנינה 

וודאי שחובתנו להעיר ולעורר את האהבה

ע"י הדברים שגורמים לכך

(בעיקר שלשת הדברים הנ"ל להבנתי:

 עליה בחומה-ישוב הארץ

 התגרות בגויים

 עיסוק בסוד-למי שמסוגל)

מה היה לא מובן?

עשיית המצוות שהדור לא מקיים. 

לדוגמא- בנין בית המקדש ועבודת הקרבנות (אם זה מאילוץ ואם זה מרצון).

התפקיד לגאול את העם ממש שייך למשיח בן דוד

יש כאלה שאומרים שביהמ'ק ירד מהשמים וכל מעשב טוב שעושים נוצרת עוד אבן ויש לעניין 

מלאאאאאאאא דעות 

ולכן

כל אחד הולך לפי הרב שלו והייתי ממליצה לך לשאול את הרב שלך שהחלטת שאת פוסקת הלכות כמותו וכ'ו

יש כאלו שאומרות.

הגננות בגן 3...

זה אגדתא.

זה לא נפסק להלכה אצל שום ראשון

(ורש"י רק מפרש את הגמרא הוא לא פוסק שבית המקדש ירד משמיים)

זה לא מובא באף מקום בתורה, בנביאים או בראשונים.

ולהיפך, הלכה מפורשת ברמב"ם (שאף אחרון לא יכול לחלוק עליו) 

שמצות עשה מהתורה לבנות בית לה'.

איך אתה יכול לכפור ולהגיד שהמצות עשה החשובה הזאת תיבטל על סמך סברה??

השאלה הזאת היא חלק מהמחלוקת העיקרית בין החרדים לבין הציונות הדתית.

לדעת הציונות הדתית (דעתם של הרב סלובייצ'יק, הרב קוק ואחרים) הגאולה מתחלקת לשני חלקים:

א. חלק רוחני\שמימי - ביאת המשיח, תחיית המתים וכו', שאותו הקב"ה עושה.

ב. חלק מעשי - גאולת הארץ, יישוב הארץ והקמת מדינה - שזה התפקיד שלנו.

לכן מחובתנו לפעול על מנת לקרב את הגאולה, בתחום שלנו.

לדעת החרדים (האדמו"ר מסאטמר, ועוד) הגאולה כולה שמימית.

כלומר, התפקיד שלנו הוא ללמוד תורה ולקיים מצוות, ולא לעסוק כלל בענייני מדינה.

כמובן שיש הרבה דעות ביניים, שסוברות שיש דברים שכן מותר לעשות ויש שאסור, ולא אביא אותם כאן.

בספרו קול התור,

ואף שלח את תלמידיו לעלות ארצה.

הגר"א עצמו ניסה לעלות, אולם באמצע הדרך אמרו לו משמים  לחזור.

כתבתי שיש דעות ביניים, 

ולא הכללתי אף אחד בכל אחד מהדעות.

תגידו השתעגתם? הגר"א דעת ביניים???

שאיפתם ה'לאומית' או בשפה פשוטה אמתית יותר שאיפתם המשיחית, זירוז הגאולה, של תלמידי הבעש"ט והגר"א לא נלמדת במוסדות הכללים, ובציונות הדתית בקושי רב... מספר עמודים מצומצם... 

לפני כמאתיים וחמישים שנה התחילה תקופת שיבת ציון, עליית תלמידי הבעש"ט ולאחריה עליית תלמידי הגר"א. 
הפריחו את השממה המוחלטת שארץ ישראל הייתה והתחילו להקים ישובים, וריכוזים יהודים בארץ. בשאיפה לאומית שבסופו של דבר החזרת מלכות ישראל לארץ (שמעתי מת"ח גדול שבספר לב העברי מופיע ממש רשימה מפורטת איך להקים צבא או מדינה, עדיין לא מצאתי את הספר לצערי).

ואז הגיעו הציונים והשתלטו על תהליך הגאולה, ונסתם תהליך שיבת ציון מהצד של הקדושה, והתחילו תנועות חילוניות וזרות שתורת ישראל זה לא מטרתם, אלא רק כפירה וחילוניות - להיות עם ככל העמים. 
מה שלצערנו הרב והקשה קרה, שכל הציבור הזה תפס 'פיק ברכיים' הפסיקו לפועל בצורה ממשית, ורק הסתגרו בתוך חומות הישוב הישן. למעט זרם יחסית קטן שנקרא פועלי אגדות ישראל - פא"י, שאחד מראשיהם היה הרב ד"ר יצחק ברואיר (ספריו מומלצים בחום רב, דרכי - אוטוביוגרפיה, מוריה - השקפתו, ועוד ספרים רבים), שפעל וחתר לתפוס את המושכות בחזרה לידי הקדושה, אך לצערנו מפעלו לא הצליח (מכמה סיבות), ודבר זה סתם את הגולל האחרון של הגאולה ובניית הארץ בקדושה (לבנתיים) הציונים לקחו את מפתחות הגאולה, עד שלבסוף נולדה מדינת ישראל.

מומלץ בחום לקרוא את סדרת הספרים "מוסד היסוד" שמתאר את פועלם של תלמידי הגר"א בארץ.

אבל לא משנה מה אני אומר, יש דרך לדבר.

"דברי חכמים בנחת נשמעים".

רק מזכיר..

פתאום כשזה מגיע לתלמידי חכמים אמיתיים זה כבר לא בעיה? 
הגר"א הוא דעת ביניים?

לא דייקתי בהבנת מה שהוא אמר. 

יש מצוות שצריך לקיים.

בניהם כמובם נמצאים המלכת מלך בניין המקדש ועוד.

טז  להקהיל את העם לשמוע תורה במוצאי שביעית, שנאמר "הקהל את העם" (דברים לא,יב).

כ  לבנות בית הבחירה, שנאמר "ועשו לי, מקדש" (שמות כה,ח).

 ליראה מבית זה, שנאמר "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב).

כב  לשמור בית זה תמיד, שנאמר "ואתה ובניך איתך, לפני אוהל העדות" (במדבר יח,ב).

כג  להיות הלוי עובד במקדש, שנאמר "ועבד הלוי הוא" (במדבר יח,כג).

כד  לקדש הכוהן ידיו ורגליו בשעת העבודה, שנאמר "ורחצו אהרון ובניו . . ." (שמות ל,יט).

כה  לערוך נרות במקדש, שנאמר "יערוך אותו אהרון ובניו" (שמות כז,כא).

להסדיר לחם ולבונה לפני ה' בכל שבת, שנאמר "ונתת על השולחן לחם פנים" (שמות כה,ל).

כח  להקטיר קטורת פעמיים ביום, שנאמר "והקטיר עליו אהרון, קטורת סמים" (שמות ל,ז).

כט  לערוך אש במזבח העולה תמיד, שנאמר "אש, תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו,ו).

ל  להרים הדשן מעל המזבח בכל יום, שנאמר "והרים את הדשן" (ויקרא ו,ג).

לא  לשלח טמאים ממחנה שכינה שהוא המקדש, שנאמר "וישלחו מן המחנה, כל צרוע וכל זב" (במדבר ה,ב).

 להיות הכוהנים לובשים לעבודה בגדי כהונה, שנאמר "ועשית בגדי קודש" (שמות כח,ב).

לד  לשאת הארון על הכתף כשנושאין אותו, שנאמר "בכתף יישאו" (במדבר ז,ט).

לה  למשוח כוהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה, שנאמר "שמן משחת קודש יהיה זה" (שמות ל,לא).

לו  להיות הכוהנים עובדין במקדש משמרות משמרות, ובמועדים עובדין כאחד, שנאמר "וכי יבוא הלוי . . . לבד ממכריו, על האבות" (דברים יח,ו-ח).

 להיות כוהן גדול נושא בתולה, שנאמר "והוא, אישה בבתוליה ייקח" (ויקרא כא,יג).

לט  להקריב תמידין בכל יום, שנאמר "שניים ליום, עולה תמיד" (במדבר כח,ג).

מ  להקריב כוהן גדול מנחה בכל יום, שנאמר "זה קרבן אהרון ובניו" (ויקרא ו,יג).

מא  להוסיף קרבן אחר בכל שבת, שנאמר "וביום, השבת--שני כבשים" (במדבר כח,ט).

מב  להוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר "ובראשי, חודשיכם" (במדבר כח,יא).

מג  להוסיף קרבן בחג הפסח, שנאמר "שבעת ימים, תקריבו אישה לה'" (ויקרא כג,לו).

מד  להקריב מנחת העומר ממוחרת ראשון של פסח עם כבש אחד, שנאמר "והבאתם את עומר" (ויקרא כג,י).

מה  להוסיף קרבן ביום עצרת, שנאמר "וביום הביכורים . . . והקרבתם עולה" (במדבר כח,כו-כז).

מו  להביא שתי הלחם עם הקרבנות הקרבין בגלל הלחם ביום עצרת, שנאמר "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה . . . והקרבתם על הלחם" (ויקרא כג,יז-יח).

מז  להוסיף קרבן בראש השנה, שנאמר "ובחודש השביעי באחד לחודש . . . ועשיתם עולה" (במדבר כט,א-ב).

מח  להוסיף קרבן ביום הצום, שנאמר "ובעשור לחודש השביעי . . ." (במדבר כט,ז).

מט  לעשות עבודת היום ביום הצום, שנאמר "בזאת יבוא אהרון . . . ומאת, עדת בני ישראל" (ויקרא טז,ג-ה), וכל העבודה הכתובה בפרשת "אחרי מות" (ויקרא טז,א).

נ  להוסיף קרבן בחג הסוכות, שנאמר "והקרבתם עולה אישה . . ." (במדבר כט,יג).

נא  להוסיף קרבן ביום שמיני עצרת, שיום זה רגל בפני עצמו הוא, שנאמר "ביום, השמיני--עצרת" (במדבר כט,לה).

נב  לחוג ברגלים, שנאמר "שלוש רגלים, תחוג לי" (שמות כג,יד).

נג  להיראות ברגלים, שנאמר "שלוש פעמים, בשנה--ייראה, כל זכורך" (שמות כג,יז; שמות לד,כג; דברים טז,טז).

נד  לשמוח ברגלים, שנאמר "ושמחת, בחגך" (דברים טז,יד).

נה  לשחוט כבש הפסח, שנאמר "ושחטו אותו, כול קהל עדת ישראל" (שמות יב,ו).

נו  לאכול בשר הפסח בליל חמישה עשר, שנאמר "ואכלו את הבשר, בלילה הזה" (שמות יב,ח).

נז  לעשות פסח שני, שנאמר "בחודש השני בארבעה עשר" (במדבר ט,יא).

נח  לאכול פסח בו, שנאמר "על מצות ומרורים, יאכלוהו" (במדבר ט,יא).

נט  לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות, שנאמר "ותקעתם בחצוצרות" (במדבר י,י).

ס  להיות כל קרבנות בהמה מיום שמיני והלאה, שנאמר "ומיום השמיני, והלאה" (ויקרא כב,כז).

סא  להיות כל קרבן בהמה תמים, שנאמר "תמים יהיה לרצון" (ויקרא כב,כא).

סב  למלוח כל קרבן, שנאמר "על כל קרבנך, תקריב מלח" (ויקרא ב,יג).

סג  מעשה העולה, שנאמר "אם עולה קרבנו" (ויקרא א,ג).

סד  מעשה החטאת, שנאמר "זאת תורת החטאת" (ויקרא ו,יח).

סה  מעשה האשם, שנאמר "זאת תורת, האשם" (ויקרא ז,א).

סו  מעשה זבח השלמים, שנאמר "וזאת תורת, זבח השלמים" (ויקרא ז,יא).

סז  מעשה המנחה, שנאמר "ונפש, כי תקריב קרבן מנחה" (ויקרא ב,א).

סח  להקריב בית דין קרבן אם טעו בהוראה, שנאמר "ואם כל עדת ישראל, ישגו" (ויקרא ד,יג).

סט  להקריב היחיד קרבן חטאת אם שגג במצות לא תעשה שחייבין עליה כרת, שנאמר "נפש כי תחטא" (ויקרא ה,א).

ע  להקריב היחיד קרבן אם נסתפק לו אם חטא בחטא שחייבין עליו חטאת או לא חטא, שנאמר "ולא ידע ואשם . . . והביא את אשמו" (ראה ויקרא ה,יז-יח); וזה הוא הנקרא אשם תלוי.

עא  להקריב השוגג במעילה, או החוטא בגזילה, או בשפחה חרופה, או שכפר בפיקדון ונשבע, קרבן אשם; וזה הוא הנקרא אשם ודאי.

עב  להקריב קרבן עולה ויורד, שנאמר "ואם לא תגיע ידו" (ויקרא ה,ז), "ואם לא תשיג ידו" (ויקרא ה,יא).

להקריב הזב קרבן אחר שיטהר, שנאמר "וכי יטהר הזב . . ." (ויקרא טו,יג).

עה  להקריב הזבה קרבן אחר שתטהר, שנאמר "ואם טהרה, מזובה" (ויקרא טו,כח).

עו  להקריב היולדת קרבן אחר שתטהר, שנאמר "ובמלאות ימי טוהרה" (ויקרא יב,ו).

עז  להקריב המצורע קרבן אחר שיטהר, שנאמר "וביום השמיני" (ויקרא יד,י).לקדש בכור הבהמה הטהורה ולהקריבו, שנאמר "כל הבכור אשר ייוולד" (דברים טו,יט).

 להביא כל הקרבנות שיש על האדם בחובה או בנדבה ברגל ראשון שפגע בו, שנאמר "ובאת שמה.  והבאתם שמה" (דברים יב,ה-ו).

פד  להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה, שנאמר "ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך" (דברים יב,יד).

פה  להיטפל בהבאת הקרבנות מחוצה לארץ לבית הבחירה, שנאמר "רק קודשיך אשר יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת" (דברים יב,כו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקודשי חוצה לארץ.

פו  לפדות קודשים בעלי מומין ויהיו מותרין באכילה, שנאמר "רק בכל אוות נפשך תזבח ואכלת בשר" (דברים יב,טו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שייפדו.

פז  להיות התמורה קודש, שנאמר "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג).

פח  לאכול שיירי מנחות, שנאמר "והנותרת ממנה, יאכלו אהרון ובניו" (ויקרא ו,ט).

פט  לאכול בשר חטאת ואשם, שנאמר "ואכלו אותם אשר כופר בהם" (שמות כט,לג).

צ  לשרוף בשר קודש שנטמא, שנאמר "והבשר אשר ייגע בכל טמא" (ויקרא ז,יט).

צא  לשרוף נותר, שנאמר "והנותר, מבשר הזבח--ביום, השלישי, באש, יישרף" (ויקרא ז,יז).

צב  לגדל הנזיר שיערו, שנאמר "גדל פרע, שיער ראשו" (במדבר ו,ה).

צג  לגלח הנזיר שיערו על קרבנותיו במלאות ימי נזרו, או בתוך ימי נזרו אם נטמא, שנאמר "וכי ימות מת עליו" (במדבר ו,ט).

 להיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם בין צרעת בית בעץ ארז ואיזוב ושני תולעת ושתי ציפורים ומים חיים, שנאמר "זאת תהיה תורת המצורע" (ויקרא יד,ב).

קיא  להיות המצורע מגלח כל שיערו, שנאמר "והיה ביום השביעי יגלח את כל שיערו" (ויקרא יד,ט).

קיב  להיות המצורע ידוע לכול בדברים האמורים בו, "בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע, ועל שפם, יעטה; וטמא טמא, יקרא" (ויקרא יג,מה).  וכן שאר הטמאים צריכין להודיע את עצמן.

קיג  לעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן, שנאמר "והייתה לעדת בני ישראל" (במדבר יט,ט).

קיד  להיות מעריך אדם נותן דמים הקצובין בפרשה, שנאמר "איש, כי יפליא נדר" (ויקרא כז,ב).

קטו  להיות מעריך בהמה טמאה נותן דמיה, שנאמר "והעמיד את הבהמה" (ויקרא כז,יא).

קטז  להיות מעריך ביתו נותן כערך הכוהן, שנאמר "ואיש, כי יקדיש את ביתו" (ויקרא כז,יד).

קיז  ליתן מקדיש שדהו ערכה האמור בתורה, שנאמר "ואם משדה אחוזתו" (ויקרא כז,טז).

קיח  להוסיף המועל או אוכל תרומה חומש על הקרן ולהחזירו, שנאמר "ואת אשר חטא מן הקודש ישלם" (ויקרא ה,טז).

 להביא ביכורים לבית הבחירה, שנאמר "ראשית, ביכורי אדמתך" (שמות כג,יט; שמות לד,כו).

קכו  להפריש תרומה גדולה לכוהן, שנאמר "ראשית דגנך . . ." (דברים יח,ד).

קכז  להפריש מעשר דגן ללויים, שנאמר "וכל מעשר הארץ" (ויקרא כז,ל).

קכח  להפריש מעשר שני להיאכל לבעליו בירושלים, שנאמר "עשר תעשר, את כל תבואת זרעך" (דברים יד,כב); מפי השמועה למדו שזה הוא מעשר שני.

קכט  להיות הלויים מפרישין מעשר מן המעשר שלקחו מישראל ונותנין אותו לכוהנים, שנאמר "ואל הלויים תדבר" (במדבר יח,כו).

קל  להפריש מעשר עני תחת מעשר שני בשלישית ובשישית בשבוע, שנאמר "מקצה שלוש שנים, תוציא את כל מעשר תבואתך" (דברים יד,כח).

קלא  להתוודות וידוי מעשר, שנאמר "ואמרת לפני ה' אלוהיך ביערתי הקודש" (דברים כו,יג).

קלב  לקרות על הביכורים, שנאמר "וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך" (דברים כו,ה).

קלג  להפריש חלה לכוהן, שנאמר "ראשית, עריסותיכם--חלה, תרימו" (במדבר טו,כ).

לקדש שנת יובל בשביתה כשמיטה, שנאמר "וקידשתם, את שנת החמישים" (ויקרא כה,י).

קלז  לתקוע בשופר בשנת היובל, שנאמר "והעברת שופר תרועה" (ויקרא כה,ט).

קלח  ליתן גאולה לארץ בשנת יובל, שנאמר "ובכול, ארץ אחוזתכם, גאולה, תיתנו לארץ" (ויקרא כה,כד).

קלט  להיות גאולת בתי ערי חומה עד שנה, שנאמר "ואיש, כי ימכור בית מושב עיר חומה" (ויקרא כה,כט).

קמ  למנות שני יובל שנים ושמיטים, שנאמר "וספרת לך, שבע שבתות שנים" (ויקרא כה,ח). לקדש חודשים ולחשוב שנים וחודשים בבית דין בלבד, שנאמר "החודש הזה לכם, ראש חודשים" (שמות יב,ב).

  ליתן מחצית השקל בכל שנה, שנאמר "זה ייתנו, כל העובר" (שמות ל,יג).

קעב  לשמוע מכל נביא שיהיה בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו).

קעג  למנות מלך, שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו).

קעד  לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר "ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה" (דברים יז,יא).

קעה  לנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר "אחרי רבים--להטות" (שמות כג,ב).

קעו  למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר "שופטים ושוטרים, תיתן לך" (דברים טז,יח).

לעשות לעדים זוממים כמו שדימו לעשות, שנאמר "ועשיתם לו, כאשר זמם" (דברים יט,יט).

קפא  לערוף את העגלה כמצותה, שנאמר "וערפו שם את העגלה, בנחל" (דברים כא,ד).

קפב  להכין שש ערי מקלט, שנאמר "תכין לך, הדרך, ושילשת את גבול ארצך" (דברים יט,ג).

קפג  לתת ללויים ערים לשבת, וגם הם קולטות, שנאמר "ונתנו ללויים . . . ערים" (במדבר לה,ב).

לאבד שבעה עממים מארץ ישראל, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים כ,יז).

קפח  להכרית זרעו של עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).

קפט  לזכור מה שעשה עמלק תמיד, שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).

קצ  לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר "כי תקרב אל עיר" (דברים כ,י).

קצא  למשוח כוהן למלחמה, שנאמר "והיה, כקורבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן" (דברים כ,ב).

להעניק לעבד עברי, שנאמר "הענק תעניק, לו" (דברים טו,יד); וכן לאמה עברייה.

קצז  להלוות לעני, שנאמר "אם כסף תלווה את עמי, את העני" (שמות כב,כד); "אם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר "והעבט, תעביטנו" (דברים טו,ח).

לייבם אשת אח, שנאמר "יבמה יבוא עליה" (דברים כה,ה).

ריז  לחלוץ ליבם, שנאמר "וחלצה נעלו" (דברים כה,ט).

רכא  לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר "וראית, בשביה" (דברים כא,יא).

לעשות לסוטה כתורתה, שנאמר "ועשה לה הכוהן, את כל התורה הזאת" (במדבר ה,ל).

רכד  להלקות הרשעים, שנאמר "והפילו השופט והכהו" (דברים כה,ב).

רכה  להגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וישב שם, עד מות הכוהן" (ראה במדבר לה,כה).

רכו  להיות בית דין הורגין בסיף, שנאמר "נקום, יינקם" (שמות כא,כ).

רכז  להיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר "מות יומת הנואף, והנואפת" (ויקרא כ,י).

רכח  להיות בית דין שורפין באש, שנאמר "באש ישרפו אותו, ואתהן" (ויקרא כ,יד).

רכט  להיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר "וסקלתם אותם" (דברים כב,כד).

רל  לתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר "ותלית אותו, על עץ" (דברים כא,כב).

רלא  לקבור הנהרג ביומו, שנאמר "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא,כג).

רלב  לדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב).

רלג  לייעד אמה עברייה, שנאמר "אשר לו יעדה . . . ואם לבנו, ייעדנה" (שמות כא,ח-ט).

רלד  לפדות אמה עברייה, שנאמר "והפדה" (שמות כא,ח).

רלה  לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).

רמח  לדון בדיני נחלות, שנאמר "איש כי ימות, ובן אין לו . . . והייתה לבני ישראל" (במדבר כז,ח-יא).

המצוות המנויות לעיל הן מספר המצוות לרמב"ם,

ואין דרך לבטל מצווה, חוץ מנביא, בהוראת שעה.

תחשבו על זה, אנחנו לא מקיימים יותר מחצי מהמצוות שה' נתן לנו!!! (מצוות עשה).

"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" והפס' ממשיך ואומר לנו, איך אנו יודעים שזה ה"עת לחננה כי בא מועד" משום ש"רצו עבדך את אבניה ואת עפרה יחוננו" דהיינו הם עוסקים בפועל בעפר שהשתומם שנים ובאבנים החרבות.

אני מאוד אוהב את הפס' הזה. אוהב לשיר אותו במנגינה של הרב גינזבורג.

צריך לשמור שמיטה, כי החורבן והגלות תלויים בה (וזה עמוק מני ים, ואני רואה זאת כך עם כל היותי רחוק מעיסוק בנסתרות), והשמיטה בעוונותינו הרבים מתחללת באופן שאותי אישית מדאיג מאוד, לאור הדברים הנוראים שהתורה מבטיחה ומסכת אבות מספרת שיבואו ויחולו - ירחם השם - על מי שפוגעים בה ורומסים אותה. אין לי מילים אחרות לתאר את מה שמתחולל השתא בשמיטה זו מלבד רמיסה עד עפר. השם הטוב יכפר.
רוצה לעשות משהו למען השמיטה? תדרשי משר הכלכלה שלנו חובש הכיפה, שיחייב את יקבי ישראל לפתוח את שעריהם לבצור את ענבי היין לכל דכפין. שכן בשנה זו הם החליטו לא לבצור כלל ולהפקיר את הכרמים, צדיקים גדולים שכמותם, כדי שלא יהיה חלילה יין קדוש בקדושת שביעית, שממנו אי-אפשר לגזור רווחים טייקוניים בעתיד על מחירי יין מופקעים שמהם אנו הצרכנים נהנים מדי שבת בשבתו מתוצרת ארץ הקודש. אז אני רוצה לראות שהשנה ייתנו רשות למישהו להיכנס חינם אין-כסף לכרמים המוברים לקחת לעצמו מפריים, ככתוב "והשביעית תשמטנה ונטשתה... ואכלו אביוני עמך..."! במקום זה, נראה לי שישלחו "נוטר" גאפיר ערבי עם נאבוט גדול להחטיף ליהודי האומלל על הראש.

אני רחוק מלהיות אחד הפעילים של כל מיני עמותות "כלכלה יהדותית" למיניהן, ובוודאי אני אורתודוקסי ולא איזה רפורמי שמפיץ מסרים של "תיקון עולם" שמגשים את "חזון הנביאים" באיזה בית תמחוי באפריקה. אבל אין שום ספק שהשמיטה מייצגת רעיון אמיתי, ולא רק אלף ואחד פתחים להיות נבל ברשות התורה, בפילפולים ישיבתיים, שתוצאתם היא היתר להמשיך למכור את פרי הגפן של הארץ במחיר עושק לנצח, כנוגשים וחמסנים.

אם את המינימום של שליחת מכתב מחאה לכבוד שר הכלכלה איננו עושים, אז כל שאר הדיבורים כאן על מכון המקדש, מצוות עריכת אש על המזבח, הגאון מוילנא, קורבן פסח וחגי הנביא, הם דברי סרק וכציפצוף הזרזיר. אגב - גם באנר אינטרנט שאני רואה ליד תיבת הטקסט שבה אני מקליד את התגובה הזו, שמפרסם את "לומדים שמיטה - עכשיו הקומיקס", זה לא לשמור שמיטה אלא להתעסק בדברי הבל ורעות רוח, ולכלות עליה את הימים והעולם. צער החורבן והגלות הם צער העולם, מה שקרוי בלשון העמים וועלט-שמערץ. תראו לי עשייה מינימלית שאפילו מקרבת במשהו גאולה או את בשורתנו. ועימכם הסליחה כמובן אם מישהו נפגע מהדברים. בברכת "ותחזינה עינינו" וגומר.

יש גם את הגאולה המובטחת, שחלק ממנה זה מצוות שמוטל עלינו לקיים, ולא שייך להטיל את זה על הקב"ה.

אבל את עיקר הגאולה המובטחת-הקב"ה יביא כשהוא יחליט שהוכשרנו לקבל את הבטחתו, בין אם בגלל מצוות ותפילות, בין אם בגלל דברים אחרים, והוא יביא את זה איך שירצה, בדרך טבע או נס, ואין איש יודע איך יהיו הדברים הללו עד שיהיו.

לגבי הגאולה שלנו כעם, בלי קשר לגאולה המובטחת, ודאי שיש ענין גדול, הן מצד תיקון המידות ותיקון החברה, שמתקן את הנהגתנו עם ה' בבית פנימה, והן מצד כבוד ה' שיראה ע"י זה בגלוי כלפי שאר האומות, שלא נהיה משועבדים לעם זר, ונחיה את החיים הבריאים של אומה חזקה בארצה, שיש לה כל מה שהיא צריכה- "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", "ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה" (שהמלכים, השרים, הצבא וכו' יהיו מתוך העם ולא יזדקקו לזרים). בכלל זה גם שהדעות שלנו יהיו דעות של אנשים שחיים עם אלקים, ולא משועבדים לא-ל זר, לא ליצר ולא לחומר (ומצד זה יש גם ענין להגיע למדרגה שהאדם מסוגל לשלוט בטבע, בבחינת צדיק גוזר והקב"ה מקיים, שזה כבודו של הקב"ה, שעמו שולטים בטבע ולא הוא בהם).

אלא, שמכיון שהקב"ה הוא המקים ממלכות ומשפיל אותם, אם נצליח לעשות את כל הכתוב לעיל, זה יהיה אך ורק בעזרת שמים, כשה' יחליט להושיענו מהגלות, ולהביא את הגאולה המובטחת. ככה שיוצא שבעצם יש לנו רצון ממשי בגאולה, ואם אנחנו יכולים גם נפעל למען זה, והחלק של הקב"ה בכל זה, זה או לתת לנו את הכח לעשות-"וידעת כי ה' אלוקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל", או שיעשה לנו ניסים ויפעיל אותנו מבחוץ שגם זה אפשרי. אבל איך תבוא הגאולה זה חשבונות שמים, ובשבילנו יותר טוב לחשוב, איך אנחנו עושים את העולם טוב יותר, ולא איך אנחנו מביאים את הגאולה, שזה עניין של ה'. (אע"פ שבפועל עולם טוב יותר וגאולה זה היינו הך, אלו נקודות מבט שונות מאוד, ומהמקום שלנו נכון יותר לחפש את העולם הטוב יותר.)

לשנות בציבור שלנו דברים שהם נגד התורה או שפשוט לא שמים לב או שלא רוצים לשים לב

לשבט?

אצלנו מקבלים רק תקרה חב"ב

בס"ד

אז אתם יכולים לעשות על התקרה כיתוב איתנים בעורף ולעשות ציור של חניכים מציירים עם הצאוור תפוס

(מהסלוגן בקיץ איתנים בעורף חזקים בחזית)

1.כן

2.כן

3.לא

4.לא

5.כן

6.כן

7.לא

8.לא ידוע לי