פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 76)

מספרים על משפחה שהתגוררה באזור נידח ארה"ב, זוג הורים ושני בנים. 
לימים הגיע הבן הבכור לגיל 20, ואמר לאביו שהוא רוצה לצאת לעולם הגדול ולנסות את מזלו. האב אחל לו הצלחה, והבחור יצא, ואכן עשה חיל.
תוך זמן קצר התחיל לעסוק בנדל"ן, מכר וקנה, קנה ומכר, עד שכעבור עשר שנים הוא היה בעל חברה מצליחה בשוק הנדל"ן.
באותו הזמן, אחיו הצעיר החליט אף הוא לצאת לעולם ולנסות את מזלו. אך בניגוד לאחיו הבכור, נחל מפלה אחר מפלה.
שלוש שנים ניסה ולא הצליח בכלום, עד שחשב לעצמו, מדוע לא אפנה לאח שלי? שמעתי שיש לו חברת נדל"ן גדולה, הוא ודאי יעזור לי. הוא החל מברר היכן אחיו נמצא, ולאחר מאמצים הוא הגיע, פנה למזכירה וביקש להיכנס. המזכירה אמרה שצריך פגישה מראש. הוא אמר לה שזה בסדר. "תגידי ליעקב שזה אח שלו, יוסף".
המזכירה נכנסה למנהל, יצאה כעבור דקה ואמרה: "אני מצטערת, אבל אדון יעקב אמר שאין לו שום אח בשם יוסף". האח הצעיר הזיז את המזכירה והתפרץ לחדר. בתוכו הוא רואה את אחיו יושב על כיסא מנהלים, וסביבו אנשי עסקים מכובדים. מראה אחיו הצעיר והמרופט לא הסב לו כבוד. 
"יעקב, מה אתה משחק אותה חשוב, אתה לא מזהה אותי?" אמר יוסף הצעיר. 
"בבקשה תצא החוצה, אדוני, לפני שאני קורא לביטחון", אמר האח הגדול בקרירות. 
האח הצעיר יצא החוצה, נבוך ומאוכזב.
כעבור חודש, שני האחים קבלו מכתב לבוא להיפרד מאבא. הוא חולה מאד. שני האחים הגיעו. האח הצעיר הגיע ראשון. האב דיבר איתו וחיבק אותו. כשהגיע האח המבוגר, התיישב אף הוא למרגלות מיטתו של אביו, אך האב התעלם ממנו לגמרי, עד שבשלב מסוים אמר האח לאביו – "אבא, גם אני פה!" הסתכל עליו אביו ואמר לו – "אם יוסף (האח הצעיר) הוא לא אח שלך, אני לא אבא שלך!"
אנו עומדים בפתחו של ט' באב, מתייחדים לא רק עם זכרו על בית המקדש שהיה פעם, אלא רוצים להתעורר ולשנות את המעשים שגורמים עד היום לכך שהוא לא יבנה, כאשר במרכזם, כידוע, שנאת חינם. אנו מבקשים מבורא העולם "רחם עלינו, כרחם אב על בנים", אבל אם לא נתייחס אחד לשני כאל אחים, הוא עלול לומר לנו, "אז אני לא אביכם". 
אל תנסו לחנך אחרים – אבל כן תשנו את עצמכם. אם כל אחד מאתנו יסלח, יוותר מכבודו, יראה את המעלות בשני ולא את החסרונות - זאת תהיה התרומה הקטנה שלנו, לעתיד גדול וטוב יותר לכולנו.
שנזכה לגאולה השלמה אמן!!
 

אולי קצת באיחור אבל מה אתם חושבים, בריונים או מתונים? יוחנן או שמעון? בן מתתיהו- בוגד או לא?

אנחנו מתפללים כל הזמן שתבוא הגאולה.

אני תוהה האם זה דבר טוב? אני בכלל לא בטוח שאני רוצה ש "הגאולה השלמה" תבוא...אין לי מושג מה יקרה כשהגאולה תבוא, ועל פי התיאורים אני הייתי מעדיף שהיא לא תבוא...

ב''גאולה השלמה'' לא יהיה לנו, על מה לעבוד, מה להשתפר, הכל יהיה קל מדי , הכל יהיה ''טוב'' , אני לא בטוח שאני רוצה את הטוב הזה...

יהיה ברור לכולם שה' הוא האלוקים וכל מה שנרצה זה יהיה לעבוד אותו... זה נשמע חסר מאמץ , חסר סיפוק, זה לא בדיוק החיים שהייתי רוצה...

אין לי שום רצון שכל הגויים יעבדו אותנו, אני רוצה להתאמץ בעבודת השם, אני רוצה יצר הרע , אני לא רוצה חיים קלים...

אני לא שלם עם עצמי כשאני מתפלל שתבוא הגאולה....

אז יצאנו לחקור את זה...

נשמח אם תוכלו לעזור לנו ולמלא שאלון קצר (כ-5 דק')

אנונימי לגמרי!!!!

נשמח מאד שתעבירו את השאלון לחברות ומכרות.

 עזרו לנו להגיע לאלף משיבות!

תודה.

הקליקו על הקישור
https://forms.gle/oNZQR6mkzEWdLzUC8

כתוב בגמרא במסכת סוטה פרק ט משנה טו שלפני שיבנה בית המקדש יקרו הרבה דברים לעמ"י כגון- ייראי חטא יימאסו, נערים פני זקנים יליבינו, הבן אינו מתבייש מאביו, חוצפא יסגא.. 

אז איך אני יכולה להאמין שבית המקדש יבנה, שאני רואה את המצב בעם- בפרט ובכלל אני אומרת איה הגאולה? המצב שלהו בכי רע, איך יבואו המשיח במצב כזה של העם.?

קפצתי פה רק לרגע...  לצרף שדברים שאספתי מקורות על החורבן ושיעורים להיום.

שנזכה לגאולה, אמן!

http://upload.kipa.co.il/media-upload/milaT/19625433-7122015.PDF
קטע של הרב יוני לביא על משיח וגאולה:
"יום כיפור יש פעם אחת בשנה. חורבן בית המקדש, לעומת זאת, הביא עלינו ארבעה צומות שונים! לאדם שנולד בדור הזה, שחי לו בטוב ובנעימים במדינת ישראל החופשית, באמת קשה להבין את זה. זה מרגיש לו מוגזם לגמרי! 'ביג דיל. עושים כזה עניין מבניין שנשרף לפני אלפיים שנה?! אוקיי, אז לא יהיו קורבנות ולא יעלו לרגל. אף אחד לא ימות מזה… בסך הכול החיים שלנו, אפילו בקטע הרוחני, באמת סבבה'. וזאת אולי הבעיה הכי גדולה שלנו. אין לנו באמת מושג מה איבדנו! וכשאתה לא מבין מה חסר לך, ברור גם שאין לך דמעות לבכות עליו.

 —————————-

אז בואו ונבהיר פעם אחת ולתמיד. לא מדובר כאן בבניין של אבנים שנשרף באש. מדובר בעולם שלם שקיבל פתאום דום לב. בעולם שהנשמה שלו הסתלקה והשאירה אחריה גופה קרה.

 כי המקדש לא היה רק מבנה יפה שהרשים תיירים. הוא היה הצינור שחיבר בין השמים לארץ. הוא היה המקום בו נפגשו אלוקים ואדם, והדופק שפעם בו הזרים חיים, אור ושמחה לכל מה שקיים עלי אדמות. עולם שהיה בו בית מקדש היה עולם אחרי לגמרי. עולם שהאוויר בו היה שונה. שהיחסים בין אדם לבוראו, בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו, היו ברמה אחרת לגמרי. זה עולם שהיו בו ניסים ונבואה ושפע וברכה ואהבה ותורה בסדר גודל שאנחנו בכלל לא מכירים. וההפסד הכי גדול שלנו הוא שנולדנו לעולם שחסר את כל זה ואנחנו מבסוטים עד הגג מאיזו ארוחה דשנה או סרט טוב ולא מבינים שלא התחלנו לגרד אפילו את עוצמות החיים והאנרגיות שיכולנו להשיג.

 אנחנו דומים לחרש שלא מצליח להבין איך נשמעת סימפוניה מדהימה או לעיוור מלידה שלא קולט את יופיה של שקיעה מרהיבה..

. ——————————-

אבל אולי יש משהו שבכל זאת יעזור לנו. משקפיים אחרות שיאפשרו לראות את הדברים מזווית אחרת. שייקחו את כל מה שאנחנו כבר יודעים אבל פשוט יקראו לו בשם הנכון. כי יותר מידי דברים אנחנו פוגשים וכמעט מתפוצצים. הלב שלנו בוכה והמוח מסרב לעכל, אלא שלא ידענו לומר שכולם הם בעצם תוצאות של אותו דום לב, של אותה נשמה שאיננה ושל אותו בית אהבה שעלה באש. כשמגרשים יהודים מהבתים שלהם בגוש קטיף, קורעים משפחות וקוברים חיים שלמים בגלל פוליטיקה מלוכלכת – זה חורבן הבית. כשזוג מדהים נרצח בדם קר לעיני ארבעת ילדיהם, כשחוטפים ורוצחים 3 צדיקים שלא עשו כלום לאף אחד ורק היו בדרך הביתה – זה חורבן הבית. כששישה מיליון יהודים, זקנים, נשים וילדים קטנים נשרפים בכבשן בהסתר פנים הגדול ביותר שידענו – זה חורבן הבית.

כשאתה מגיע למחלקה האונקולוגית ורואה אנשים מתייסרים ונאנקים ונלחמים בציפורניים במלאך המוות, כשאתה פוגש זוג מתוק שנשוי 13 שנה באהבה גדולה ורק מתחננים לזכות וללטף בידיים ילד משלהם, כשאתה מנסה לבכות ולהתפלל על כל אלו אבל מגלה שהלב שלך אבן, ומלא בשטויות וסרטים ומחשבות קטנוניות, ובא לך לבכות ולשטוף את הכול בדמעות חמות אבל לא יורדת לך אפילו דמעה אחת – גם זה חורבן הבית.

וכאן בדיוק מגיעים הצומות שמזכירים לנו לא להתייאש ולא לוותר. הם באים להציל אותנו מלשקוע בחמימות המרופדת של ההווה ולוותר על העתיד שמחכה לנו שרק נתעורר. הם נועדו לדאוג שלא נשכח שגורשנו מגן עדן ועד שלא נשוב אליו באמת אסור לנו להפסיק לרגע להתגעגע ולחתור במרץ. הם באים כדי לוודא שעד שאלוקים לא יחזור הביתה, לא נשכח שאנחנו רק באמצע הדרך ומשימת החיים שלנו עדיין לא הושלמה.

"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות". במהרה בימינו. אמן!"

עוד קטע: (לא של הרב יוני לביא, מי שכתבה הרשתה לי להעביר):
אני לא מצליחה להתאבל. לא, ממש לא.
יש לי על הראש כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה יום יום. כל כך הרבה צרות,

ועכשיו לך תגיד לי- תתאבלי. ועל מה? על בית, שחרב לפני 1953 שנה.
1953 שנה? לך. פשוט לך, ותתן לי להתרכז ביום יום. מספיק קשה לי.
"גזירה על המת שישתכח מהלב", לא? אז זהו, מת. לא?
זהו, שלא. ואני חייבת להבין את זה, להפנים את זה.
כי אם בית מקדש היה רק אבנים- אז כן, זה נגמר. אני יכולה לצפות לעתיד... אבל העבר? מה יעזור הצער עליו?
אבל אם מדובר על אלוקים, על הקשר עם אלוקים שבא מהמקום הכי טהור... אז כן.יש מקום לצער, יש מקום לאבל. כדי לדעת מה חסר, כדי לפעול לבית שלישי, אבל לא סתם אבנים...אלא אלוקים עצמו! "ואני קרבת אלוקים לי טוב"!
ואולי מרוב שקיעה ביום יום אנחנו לא מבינים מה זה החורבן באמת.זה לא משהו רחוק- זה מה שהיום!
קשה לנו- זה החורבן!
שלא רואים את הטוב, שלא מרגישים אותו, שלא מצליחים להבין מהי גאולה, שהלב שלנו לא מרגיש כלום- זאת גלות! "והסירותי לב האבן מבשרכם... ורוח חדשה אתן בקרבכם"- זאת הגאולה!
שהקושי יעלם, לא של פעם, של היום- זאת גאולה!
ועכשיו, בתוך הגלות הכי עמוקה שיש- בתוך עולם שכל יום קללתו מרובה משל חברו- זה הזמן לבוא ולצעוק- אבא, די! צריכים גאולה, לא מתוך קנטור או דרישה... פשוט אין, אין אופציה אחרת! הגיע הזמן שנדע לקרוא לצרות שלנו בשם האמיתי! 
לא רוע, לא חוסר ביטחון, ולא סתם קושי. אולי גם, בעצם. אבל באמת, קוראים לזה חורבן.
חורבן הבית.

השבוע יחול צום תשעה באב בגלל חורבן בית המקדש וקצת לא נעים, אבל גיליתי שזה לא ממש עושה לי את זה...
שאלה: השבוע יחול צום תשעה באב בגלל חורבן בית המקדש וקצת לא נעים, אבל גיליתי שזה לא ממש עושה לי את זה…

אולי זה צריך להזיז לי שזה לא מזיז לי כל העניין הדוסי הזה של חורבן המקדש, אבל כל הצום הזה והאבלות פשוט לא באים לי טוב.

אני יכול להתבאס מציון נמוך במתכונת במתמטיקה או להתחרפן מהפסד של מכבי ביורוליג אבל לבכות על בית המקדש?

כאילו, זה קרה לפני כל כך הרבה זמן לא הגיע הזמן שנתגבר כבר ונמשיך הלאה?

תשובה: לא איכפת לך מחורבן הבית?

אז מבלי להכיר אותך, אני אגיד לך שאין לך מושג כמה באמת איכפת לך -אתה רק צריך לקרוא לילד בשמו והשאר כבר יבוא מאליו.

לא יודע מה רץ לך בראש שאתה חושב על חורבן הבית אבל אני יכול להגיד לך מזה בשבילי חורבן הבית.

 שמגרשים יהודים מהבתים שלהם בגוש קטיף, קורעים משפחות וקוברים חיים שלמים בגלל פוליטיקה מלוכלכת- זה חורבן הבית.

שמגיעים מחבלים לישיבת מרכז הרב ורוצחים בדם קר 8 צדיקים שלא עשו כלום חוץ לאף אחד  ושרפי מעלה צעקו במרה זו תורה וזו שכרה – זה חורבן הבית.

שדם יהודי נשפך בראש חוצות כי למרות הצבא החזק שלנו, יש מקומות בארץ ישראל שעדיין לא בטוחים ליהודים ולך תדע כמה אלמנות ויתומים חס וחלילה יהיו אחרי עוד פיגוע- זה חורבן הבית.

שהיית בתפילת יום כיפור בישיבת מרכז מתי ששרו כולם לר’ אברום שפירא זצ”ל בסוף התפילה ‘אמת מה נהדר היה מראה כהן’ ומנסה לדמיין איך באמת היה בית המקדש שלנו ואיך שועלים מהלכים בו היום ו’הווקף’ מפורר לנו את ההיסטוריה המדהימה שלנו- זה חורבן הבית.

ששישה מיליון יהודים, זקנים, נשים וילדים קטנים נרצחי בהסתר פנים הגדול ביותר שידענו ולך תשאל את סבא וסבתא שלך איזה חוויות יש להם מהגיהינום – זה חורבן הבית

שאתה מגיע בערב יום כיפור לכותל המערבי ורואה את הרחבה מפוצצת בחילונים, דתיים, ערסים, צפונבונים, חסידים וכל עמך ישראל ומרגיש שאתה יכול לגעת בחשמל שבאוויר ומנסה לדמיין איך באמת נראה בית המקדש מתי שעלו כולם לרגל ועכשיו נשאר לנו מכל האהבה הגדולה הזו רק מזכרת קטנה וקדושה בדמות הכותל המערבי – זה חורבן הבית.

שאתה מתנדב ב’זיכרון מנחם’ ומגיע למחלקות האונקולוגיות ורואה כל כך הרבה עצב וכאב, ומלחמת הישרדות בלתי נגמרת של כל ניצוץ של חיים! – חורבן הבית.

שאתה מרגיש שהבן אדם הכי יקר לך בעולם סובל ואתה רוצה לדפוק את התפילה של החיים שלך ולצעוק לה’ הכי חזק שאתה רק יכול: אנא ה’ הושיעה נא! אבל אתה לא יכול בגלל שהלב שלך אבן ומלא ב’עספור’ בגרויות וציונים וכל כך בא לך לבכות, אבל לא יורדת לך דמעה אחת – זה חורבן הבית.

כתב הרמב”ם שחז”ל קבעו להתענות על היום  “כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב”.

הצום של עשרה בטבת בא קודם כל להפוך אותך מסוציומט שלא רואה בעיניים אלא רק את עצמו, לבן אדם שלרגע אחד קושר את עצמו ואת המעשים שלו לכל המקרים שקורים מסביבו:

באמת כואב לך על הגירוש מגוש קטיף, חורבן הבית והסתר הפנים שיש לנו היום? או שאתה רק עושה בכאלו?

אז בעשרה בטבת הקרוב תוכל לענות לעצמך על השאלה:

כמה באמת איכפת לך מחורבן הבית.
(זה על עשרה בטבת, קשור גם לעכשיו)
(זה מאתר מילה טובה- של הרב יוני לביא, אבל לא הוא כתב את הקטע)

http://mp3.meirtv.co.il//Rabanim%20Shonim/477/Idx%2024616.mp3 שיעור בנושא. הרב יוני לביא.

חמישה דברים אירעו לאבותינו בתשעה באב
"חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב... בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר משנכנס אב ממעטין בשמחה".

(משנה, מסכת תענית כו, א)

1. נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ
הכל התחיל בחטא המרגלים (פרשת שלח, ספר במדבר), אשר אחריו נגזר בתשעה באב על דור המדבר כי לא יכנס לארץ ישראל.

עם ישראל הצעיר לא אמור היה להסתובב במדבר 40 שנה. בתכנון המקורי, התחנה הבאה אחרי יציאת מצרים וקבלת התורה אמורה הייתה להיות הכניסה לארץ הקודש.

מה השתבש בדרך? לפני הכניסה לארץ נשלחים 12 מרגלים, נציג מכל שבט, לתוך ארץ ישראל. 12 המרגלים יוצאים לתור את הארץ המובטחת כדי לאתר את הדרך הנוחה ביותר לכיבושה.

המרגלים חזרו ממסעם, כאשר 10 מתוך 12 המרגלים בוחרים לראות את חצי הכוס הריקה ושבים לעם עם בשורה מרה בפיהם. עשרת המרגלים הללו מטילים אימה על יתר העם בתיאורם את הארץ ויושביה ולמעשה מועלים בשליחותם ומוציאים את דיבת הארץ, "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם: כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיה..."

שני המרגלים הנוספים, יהושוע בין נון, יורשו של משה בהנהגת העם ונשיא שבט אפרים, וכלב בן יפונה, לא הצטרפו למהלך. כלב בן יפונה אף נילחם במרגלים מוציאי הדיבה. אל מול הייאוש שניסו המרגלים האחרים לזרוע כלב מוסר לעם דברי עידוד ואמונה ביכולם לכבוש את הארץ, "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ" וכי "טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד".

אך ללא הועיל.

העם כבר השתכנע. עשרת המרגלים הצליחו לייאש אותו מלעלות לארץ ישראל. ההסתה הצליחה. עם ישראל מסרב לעלות לארץ המובטחת ומתמרד כנגד דבר הבורא ואף מבקש לשוב למצרים.

כעונש על חוסר האמון של העם וסירובם לעלות לארץ נגזר עליהם כי מבוקשם אכן יתמלא – הם לא יזכו לעלות לארץ, אלא יישארו במדבר. 40 שנות נדודים במדבר עד אשר אחרון המתלוננים שבכה בכייה של חינם באותו הלילה ימות. רק לאחר מכן הם יהיו רשאים לבוא בשעריה של ארץ ישראל.

"וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא" - לילה זה היה ליל תשעה באב וכאן, לראשונה בהיסטוריה, תאריך זה מקבל משמעות של חורבן והופך ליום מועד לפורענות כנד עם ישראל.

"ואותו הלילה שמאסו בארץ היה ליל תשעה באב, ובאותה שעה נגזר על בית המקדש שיחרב" (מדרש תנחומא לפרשת שלח).

2. חורבן בית ראשון
"וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה' וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלַם וְאֶת-כָּל-בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ". (מלכים ב', כ"ה, פסוק ט')

את בית המקדש הראשון בנה שלמה המלך והוא עמד על תילו במשך 400 שנה.

חורבן בית המקדש הראשון ארע בתשעה באב, בשנת 3338 לבריאת העולם לפי לוח השנה העברי ובשנת 586 לפנה"ס לפי לוח השנה הלועזי.

הבבלים הם שהחריבו את בית המקדש הראשון. המצור שהחל ב-י' בטבת, הסתיים שלושים חודשים לאחר-מכן, ביז' בתמוז, היום בו נפרצו חומות ירושלים ובתשעה באב אחר הצהריים שרפו הבבלים את בית המקדש. האש בערה 24 שעות, כשהיא מכלה והופכת לאפר את הבית המפואר של העם היהודי

נבוכדנצר מלך בבל הגלה את ממלכת יהודה לבבל – עשרות אלפי יהודים נרצחו במהלך הכיבוש על ירושלים, עשרות אלפים נוספים הובלו לשבי בבל וכלי המקדש נבזזו.

חז"ל כותבים כי הבית הראשון חרב בעקבות שלושת העברות החמורות ביותר שהעם היושב בציון חטא בהן: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
3. חורבן בית שני
בית המקדש השני נבנה על ידי הגולים ששבו ארצה מבבל, כאשר בראשם עמדו זרובבל לבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, 70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון. המלך הורדוס שיפץ את בית המקדש השני בצורה רחבה והפך אותו ליצירת פאר. בתלמוד הבבלי אף נכתב על הבית לאחר השיפוץ כי "מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו".

בית המקדש השני עמד על תילו 420 שנה, עד שנחרב על ידי הרומאים, כשבראשם עמד המצביא הרומאי טיטוס, שלימים הפך לקיסר רומי. החורבן ארע בתשעה באב, בשנת 3408 לבריאת העולם לפי לוח השנה העברי וב-70 לספירה לפי הלוח הלועזי.

הרומאים שלטו בארץ ישראל משנת ‏63 לפנה"ס. השלטון הרומאי הפגין אכזריות כלפי העם היהודי. בשנת ‏70 לספירה כבש טיטוס, מלווה בגדודים רומאים, את ירושלים ושרף את בית המקדש השני. כשליש מן היהודים בארץ ישראל נהרגו ואחרים נמכרו לעבדות ברומא. ירושלים הייתה לעיי חרבות.

רכוש המקדש נבזז והשלל שנלקח שמש את הרומאים בהקמת הקולוסאום ברומי. בשער טיטוס ברומי מוצב תבליט שמתאר את תהלוכת הניצחון בה נושאים שבויים יהודים את כלי בית המקדש ובניהם מנורת שבעת הקנים.

חורבן הבית השני וכיבוש ירושלים מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של העם היהודי בארצו ואת ראשיתה של הגלות הארוכה. החורבן הוביל לשבר עמוק בחיי עם ישראל.

למרות הטראומה העוצמתית שספג עם ישראל עם חורבן הבית, לא פסקו החיים היהודיים בארץ ישראל, שהמשיכה להיות מרכז ההנהגה של היהודים ברחבי הממלכה הרומית. 

4. "ונלכדה ביתר" – כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים
בתשעה באב בשנת 135 לספירה נחרבה העיר ביתר, מעוזו האחרון של בר כוכבא שהנהיג את מרד היהודים באימפריה הרומית. המרד הצליח בתחילה, בר כוכבא שלט במשך שלוש שנים ביהודה, אך לאחר מכן דוכא באכזריות.

ביתר הייתה עיר יהודית בהרי יהודה בה חיו אלפי יהודי, הם כולם נהרגו בתשעה באב, לאחר שהכוחות הרומאים נכנסו לעיר. העיר חדלה מלהתקיים.​

5. "ונחרשה העיר"
שנה לאחר לנפילת ביתר וחורבנה, בשנת 136 לספירה, בעקבות מרד בר כוכבא, נחרשה ירושלים והר הבית – המקום המקודש ביותר עבור העם היהודי – על ידי הרומאים, שרצו להופכה לעיר רומית אלילית לכל דבר - אילְיָה קַפִּיטוֹלִינָה.

יש השערה נוספת לפיה הטקס הרומי של חרישת חומות העיר התבצע בשנת 132 לספירה ולמעשה היה אחד מן מהגורמים העיקריים לפרוץ מרד בר כוכבא.
(מאתר משרד החינוך)
קישור לחורבן הבית באתר הידברות

קיבלתי צו ראשון

מישהו יודע איך אני דוחה גיוס?

מה עושים כשמחליטים בגלל משו שקרה שלא מאמינים?

שכל דבר שמספרים לי אני ישר אסתור,

שאני יודעת שאני הצודקת הכי טועה בעולם??
אה?

למי יש תשובה לזה?

ואני ממש ממש לא צריכה התפלפלויות סטנדר או סברות עמוקות,לא.

מי יחזיר לי את הלב שלי?

.

סליחה אם אני נוקבת,

 אין לי תשובות.

ואני מעדיפה בפרטי\מסרים כי יש לי הגנה הרמטית וד"ל.

בעקבות הכתבה...

הח"כ הזה יאיר גולן עלה לי על כל העצבים נמאס לי מהגזענות של ערוצי התקשורת,יאיר גולן אומר על הלינץ בבת ים המון מוסת משולהב...שמעת על הלינצים בעכו אדון גולן?על הלינצים בלוד?שם לדעתך זה לא היה המון מוסת משולהב?

וארגון להבה שעושים עבודת קודש!!!

@נשמה כללית

@שושיאדית

מוזמנים לקרוא.

"על זה היה דווה ליבנו"... קצת להתחבר - צעירים מעל עשרים

הפרק הקודם בתולדות חייו:  הפינה הדו יומית מתולדות חייו של מרן הרב זצ"ל #2 - נוער וגיל ההתבגרות

כמנהגנו אצל ר' אברום, אני מצרף קישורים לערכים בויקיפדיה על אישים ומושגים חשובים, מומלץ מאוד למי שרוצה להעשיר את האינטלגנציה התורנית שלו לרפרף על הערכים המקושרים.

היום יש קצת הרבה, אבל תאמינו לי שהם שווים...

פרק שלישי:

בעת לימודו של הרב זצ"ל בסמרגון, הכירוהו תלמידי חכמים שונים והתפעלו ממנו ומגדלותו. אחד מהם אף סיפר עליו לרבה של פוניבז' - הגאון האדר"ת (אליהו דוד רבינוביץ' תאומים – ויקיפדיה), מצדיקי הדור וגאוניו. האדר"ת, שהתפעל מהדברים ששמע וביקש לפגוש בבחור המדובר, לצורך שידוך לבתו אלטע בת שבע. ואכן, הפגישה ביניהם התרחשה לאחר קבלת רשותם של הורי הרב זצ"ל, ובה הופעם האדר"ת מהרב, עד שכתב ביומנו "דבקה נפשי אחריו, אהבת איתן אהבתיהו".

בסימן טוב ובמזל טוב הוחלט על קבלת השידוך. בעוד האדר"ת מציע לחתנו הטרי - שיילך ללמוד שנה בישיבת וולוז'ין המעטירה והמפורסמת, "אם הישיבות" (ישיבת וולוז'ין – ויקיפדיה). הרב אכן נסע לוולוזי'ן, שם פגש את מי שנעשה לרבו המרכזי ביותר: הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין – ויקיפדיה), הרבה מרוחו וסגנונו של הרב זצ"ל, מתפיסתו הגאולית ואהבתו לאומה וארצה, ואף מדרכו הלימודית והעיונית ודברים רבים ונוספים אחרים - היו קשורים לסגנונו של הנצי"ב בנושאים אלו. אם כי כמובן הרב זצ"ל באופיו וסגולתו המיוחדת התייחד והתעלה ופילס לו דרך שלמה.

בין הנצי"ב לבין תלמידו הצעיר נוצר קשר הדוק, חם ואוהב. של הערכה וחיבה הדדית. הם שוחחו יחדיו שעות רבות, כשהרב יונק וסופג מהנצי"ב, שאהבו אהבת נפש, עוד ועוד תורה ודעת, מתוך הערצה וכבוד עצום. לימים תיאר בזכרונותיו בנו הצעיר של הנצי"ב - הרב מאיר בר אילן, את מראהו של הרב זצ"ל עומד בהכנעה לפני רבו, הנצי"ב, באימה ויראה. (לצערי אין לפניי את הלשון המדוייקת והיפה, אז לא אוכל להביאה) בין ההתבטאויות שהתבטא הנצי"ב על תלמידו האהוב ניתן למצוא: הוא שקול כנגד כולם", "תלמיד כזה עוד לא היה בוולוז'ין", "זה רבות בשנים שלא היה בישיבה בחור מצויין בחריפות ובקיאות כמו העילוי הדווינסקאי", "בשבילו כדאי היה שתִווסד הישיבה בוולוז'ין", "החשוב שבישיבה", ועוד.

בוולוז'ין בלט הרב כעילוי מובהק והיה מבחירי התלמידים, שקדנותו, גאונותו, ויראת השמים שלו - היו לשם דבר. בהתחשב בהיותה של ישיבת וולוז'ין מקום שגם-ככה היה מלא בכל עילויי הזמן ובחיריו, משמעות הדבר היא כפולה. אחד מבני הישיבה - הלא הוא הגאון ר' איסר זלמן מלצד, כתב לימים: "היו בישיבה עילויים מופלגים, אולם הוא היה משכמו ומעלה. הוא היה משהו מיוחד. ההערכה עליו היתה שונה לגמרי, והמבט עליו היה אחר לגמרי". הרב הקדיש 18 שעות ביממה ללימוד תורה מלא. ועל מנורת הנפט שלו הציב קלף קטן ובו נכתב "שיותי ה' לנגדי תמיד". לחבר את התמדת התורה עם קדושת וטהרת היראה.

בתקופת לימודו בה הכיר גם את הגאון המופלג ר' יחיאל מיכל אפשטיין (יחיאל מיכל הלוי אפשטיין – ויקיפדיה), בעל "ערוך השולחן" (ערוך השולחן – ויקיפדיה). מגאוני הדור והפוסק הבולט בו. ככל קודמיו התפעם אף הוא מהבחור המופלג שהתגלה בפניו, ובפורים הוא שלח לרב זצ"ל משלוח מנות ייחודי ביותר: כתב סמיכה לרבנות, מלא שירות ותשבחות. זאת, בטרם מלאו לרב עשרים שנה... מלבדו סמך את הרב גם רבו המובהק - הנצי"ב.

תיוגין קדישין:

@ניק כמעט בלי ראש

@טאטע אוהב אותי!

@באולפנה...

@שירה????

@יוני קדוש

@אודה ה' בכל לבב

@Love the world

@דסדוסה 

@לראות בטוב

@עצמי החביבה

@תורין

@אפרת גלבוע1 

@תגל הארץ 

@סטגדיש

@הולך בטל 

@פצלשית~ 

@היי לכולםם  

@התפצלשתי???? 

@גוזמבה

@אליאור הדר 

@אייסקפה 

@תות"ח!

@שפרינצא בוזגלו

@נפש חיה.

@מתנחל בראבק

@אודך☺

@הכול לטובה!

@סוורוס סנייפ

@מתנחלת אמיתית

@ילדה998

@ברוקולי

@יתקאי

@מישהו איתי

@תתן אחרית לעמך!

@חושבת בקופסא

@בת סוד

@טונה(לא דג)

@The Lion

@ילדה של אבא

@125690

@אחי אהוביה

@אנמונימי

@אני ועצמי

@-אני

לכל הפרקים: מקבץ - כל הפינות על תולדות חייו של מרן הרב זצ"ל. - נוער וגיל ההתבגרות

אני אשמע מוזיקה