פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 882)

בסיעתא דשמיא!! איפה יהונתן?

קכ'- קלד' (שיר המעלות)

קמו'- קנ' (הללויה...)

פז' - פט' (מפח' זה תהילים ליח' בחודש...)

ב"הצלחה!! כל הכבוד..

בע"ה

אם אני מבין נכון ממה שירה מתווכנת ,זה ממש לא קשור לזה .

יש פה בנים ? אז מה יש פה גם בנות גיל ההתבגרות הוא של כולם

בקשר לנושא,תראי היא מאוד אוהבת אותך ,היא עכשיו ראה שאת מתרחקת ממנה לאת לאת לכן היא לא יודעת מה לעשות

וכנראה מתוצאה כזאות היא עשה את מה שהיא עושה.

את יכולה לקחת אותה לשיחה ולהסביר לה את הכול שאת גם מחבבת אותה וזה לא כ"כ נעים לך מה שהיא עושה .

בהצלחה

בע"ה

מה שאמרתי זה בנקודת הנחה ממש שאני חושב שאת מכתוונת בזה.

במידע וכן אז ...

בכול מקרה, לא נכנכס לנושא

אך מוסיפה שאם כבר בחרת לדבר איתה תיזהרי לא להישמע מתנשאת כי זה יכול לפגוע בה ז"א אל תבואי בקטע של " את מתנהגת ככה כי את פוחדת שנפסיק להיות לחברות" אלה פשוט תדגישי שאתן חברות טובות ובעזרת ה' הקשר הזה רק התחזק ויהיה עמוק יותר

אבל כל פעם שמגיעים לנושא אז איכשהוא היא יוצאת מזה בלי שאני מצליחה לבטא את עצמי נכון..

אגב, look smile, התחלתי להתרחק ממנה אחרי שהיא התחילה עם כל זה..כאילו, זה נראה לי תוצאה טבעית שכשנדבקים לבנאדם הוא עושה את הפעולה ההפוכה ודווקא מתרחק..

אולי כך היא תבין מה את מרגישה

אבל בירצינות ... תני לה הרגשה שאכפת לך מימנה,או משהו כזה

בע"ה

הייתי צריך להוסיף את זה

ליונה לא הייתה אפשרות לסרב כי אם לנביא ניתנת שליחות אם הוא לא ירצה לעשות אותה הקב"ה יסובב הכל כדי שזה יקרה, בדוגמא של יונה למשל הקב"ה שלח את הסופה דווקא לספינה שהוא היה בה והוא שלח את הדג והדגה דווקא למקום שבו יבלעו את יונה וכ'ו, אני חושבת שפשוט ירמיה הבין שהוא לא יוכל לברוח מהשליחות ופשוט עשה אותה!!

כמו שלנו יש בררה  לקיים מצוות -נקיד שבת- או לא בידיע שנענש על כך... כך היה גם ליונה אחרי שנענש הוא קיבל עלו את הדין.

אין בעיה ללכת ולרקוד, (אפילו עם קצת אלכוהול). אם זה מה שמשחרר אותך אז סבבה...

אבל כשאתה הולך למועדון, זה ריקודים מעורבים כאשר כמעט תמיד המטרה היא להכיר מהמין השני בשביל קשר של סטוצים וכו'

גם אם אתה לא הולך בשביל המטרה הזו זה יבאו בנות שיתחילו איתך, וקשה לומר לא

ואין בעיה לשאול למה אסור ואיך מותר או לתת ביטוי לצד החומרי. להיפך היהדות מעודדת את השימוש בכל כוחות הנפש החומריים והרוחניים לעבודת ה'

סורי שזה יצא לא כ"כ ברור, אני קצת עייף.

בע"ה

אבל זו בריחה מהמציאות ...

וואלה מבין את זה שנהנהת ובכיף !

אבל בננו נהנהת כל הלילה בסבבה אבל ליום שמחורת הכל נגמר בגדול .

אתה ללא ספק צודק שצריך לצבור כוחת לצאת לרגע קצת להשתחרר , שי אלפי דברים ומהנים 

לצאת לדיסקוטק ,זה יכל להיות נחמד כל עוד זה חברים קרובים וללא בנות וזה ...

אבל בננו כמה מהנה זה (...)

בהצלחה אחי

יאיר אני דיי איתך. -ינון- אף אחד לא דיבר להכיר את המין השני וכו'..

זה שזה מעורב זה לא אומר באת בשביל זה. ממש לא! אם אתה בא להתפרק- למה לא??????

אם זה כמו שיאיר אמר זה נתן לו כוח להמשיך בישיבה וואלה הוא השתחרר והתפרק אז למה לא????

ונתי פה אני עונה גם לך- מה הבעיה?? כן הוא נהנה. למה ביום שאחרי נגמר הכל??????????

בע"ה

אבל זה בבננו זה כיף אמיתי אחרי שרקדת כל הלילה באמת בכיף ...

אתה קם בבוקר חוץ מההרגשה המגניבה אתה לא נהנה יותר זה היה רק באותו ליליה .

יש הרבה דברים מהנים ובאמת מהנים ,דברים שאתה נהנה בהם להרבה זמן .

זה ברור. זאת לא הפתעה.

אבל אבל אבל.

תסתכל על זה ככה יאיר. אתה יודע איזה מן סוג של כיף זה?

זה כיף- האנגאובר.

מהזתומרת?

מה שכיף שפתאום מסירים את המושכות, נכון? שפתאום יורד ממך העול של המצוות, האסור ואסור ואסור.

זה מה שמשחרר!

אבל תאמין לי, זה כמו האנגאובר בדיוק. אתה שותה ונהנה כל הלילה, ולמחרת אתה רוצה למות. כואב לך הראש ואתה מסוחרר ובא לך להקיא. (לא מנסיון, ב"ה.. )

אתה ממש נהנה, זה ברור. וכאן מגיע האבל- נהנית אבל מחר יכאב לך. מה זה מצפון בעצם? חשבת על זה? למה הוא צעק לך? אולי כי שברת איזשהו גדר של עצמך, אולי כי עשית משהו שבפנים ידעת שהוא לא טוב?

כשאתה קם בבוקר כואב לך הראש כי שתית. כואב לך הלב כי אתה לא באמת בעולם הזה של הדיסקוטקים, אתמול סתם השלית את עצמך. אז אתה רוצה יותר. אז אתה רוצה יותר לגעת בעולם המשוחרר הזה. שבו זאת לא בושה להיות בן אדם עם כל הצרכים שלו. 

קלטתי נכון?

אני מקווה.

נכון זה קלישאה לומר "היצר הרע"? אבל זה ממש נכון. זה הכוחות הבהמתיים בנפש, הגשמיים, שמושכים אותנו לאדמה שנוצרנו ממנה. שמטביעים אותנו.

מה קורה לך בעצם?

אתה רוצה את הדרך הקצרה והארוכה. את הדרך חיים הפשוטה, הקלה, הכיפית. המשוחררת. למה לשלוט בעצמי בעצם? למה לי לרסן משיכות שיש בי? לאוכל, לבטלנות, לבנות, לשתיה?

ותגיד לי, אתה היית לוקח סמים?

למה לא?

זה כיף, זה משוחרר, זה ממש עושה טוב.

אתה בטח אומר שזה פוגע אנושות בבריאות.  אז מה?, עם זה נסתדר מחר.

אלא מה.

אנחנו בוחרים ללכת בדרך הארוכה והקצרה. יותר נכון לומר, הדרך היחידה. הדרך היחידה שמגיעה לקצה הבטוח, הטוב.

כי אם תחשוב על זה, למה אתה חי פה?

מה חשוב באמת באמת בעולם?

כשנגיע בעז"ה לגיל 120, אני הייתי רוצה שנחייך ונאמר לעצמנו שחיינו טוב. שאני אהיה מלאת סיפוק מהדרך שבה מילאתי את החיים שלי, יום יום, אפילו בלי שגיליתי איזה אטום, או תרופה לסרטן, או שהקמתי קרן לפצועי מכות חשמל.

חיים עם משמעות.

ולכיוון שהתחלנו איתו. אני מאמינה שהדרך שלנו, כיהודים, היא הדרך הכי מדהימה לחיות. 

אני הכי מסכימה איתך. זה קשה! אבל זה בשום פנים ואופן לא כובל אותי. זה לא חוסם אותי. זה לא מדכא אותי ומקטין אותי. להיפך! זה מגדיר לי את המרחב האישי שלי. את הבית שלי בעולם.

זה שיש לך בית זה מגביל אותך? שיש לך 4 קירות שהם שלך? ברור שלא. הבית נותן לנו ביטחון. נותן לנו חיבור, עוגן.

ככה זה היהדות, או ההלכה, או המצוות. איך שתקרא לזה.

אנחנו מתחנכים להיות דוחי סיפוקים. אנחנו מתחנכים לבחור בדברים שיתנו לנו חיים בריאים יותר. לאכול הרבה ירקות, לשתות הרבה מים, להתרחק מעודף ממתקים, לצמצם שתיית קפה. ברור שאדם בריא מרגיש טוב יותר. אנחנו מתחנכים גם בחברה נפרדת. אנחנו גודלים על זה שקשר עם בני המין השני יהיה אי שם בחתונה. אנחנו לומדים שלפני שמכניסים אוכל לפה צריך לעצור וליטול ידיים או לברך. אנחנו לומדים שצריך לעצור את הלשון מלומר דברים רעים על יהודים.

ולמה אני משתמשת דווקא במילים- מתחנכים ולומדים?

וואו, זה חשוב. שמע. מי שקצת לומד על גיל ההתבגרות יודע שיש התפתחות אינטלקטואלית משמעותית מאוד. פתאום הילד שפעם התעניין בשוקו שלו ובלהתגלגל בארגז חול, מתחיל לשאול שאלות כמו- למה אני חי? לאיזו מטרה? מי אני? מי החברים שלי? מה אני עושה עם הזמן שלי? מה אני רוצה מעצמי? אתה יכול להוסיף את השאלות שנמצאות אצלך בחיים.

בשלב הקריטי הזה,,,,, בשלב הזה דרך החיים הקודמת, אופן קיום המצוות כבר פשוט לא מתאים! אני מתכוונת שבשלב הזה גם האמונה ואורח החיים שלי חייב להשתנות. לקיים דברים "כי חונכתי", זה בסיס לא כל כך חזק. צריך עכשיו לבנות את הידיעה המבוגרת, הבוחרת, המודעת- את הדרך העמוקה. האישית.

תדע לך, מי שנושר בשלב הזה, הוא פשוט לא טעם מהאמונה הבוגרת! הוא בוחן את האמונה הילדותית שלו ומוצא אותה לקויה. זה ממש פספוס!

וחזרה. עכשיו אתה צריך להבין למה עשית את הדברים הנ"ל שחונכת עליהם. עכשיו הזמן שלך לשאול. למה נוטלים ידיים? ולמה דווקא 3- 3? ומה החשיבות בחברה נפרדת? 

וכל זה, מתוך הנחה שאני מקיים הכל, והכל נובע מחכמה עליונה שאני מנסה להבין ובוחן אותה בענווה. לשאול- מה החשיבות ב-? למה אני צריך לקיים את-? אם באמת תרצה לדעת, תמצא תשובות נפלאות. 

אותה דחיית סיפוקים נותנת לי יכולת לחיות בצורה בריאה. להשליט את השכל שלי על הרגש, על הדחפים, על הכוחות ש- אל תהיה תמים!- שרוצים להרוג אותך. שרוצים להפיל אותך. אני מתאפקת ולא נוגעת בשוקולד עכשיו. מה זה נותן לי?

א. בריאות. מהשוקולד עכשיו אני אהנה, אבל מהשנייה הבאה אני אסבול. תכאב לי הבטן. אני אשמין. אני אכניס לי כולסטרול לדם.

ב. סיפוק עצום. אני שמחה לראות שהנשמה שלי, שהכוחות הגבוהים- מצליחים לשלוט בכוחות הנמוכים שלי. זה נותן לי שמחה ותחושת ניצחון מדהימה.

דחיית סיפוקים היא גבולות. היא שומרת אותי ונותנת לי להשתחרר. אני לא משועבדת לגוף שלי. זה כמו עצבות וכעס. בזה שאני כביכול משחררת את עצמי להרגיש טבעי ולכעוס/ להתבעס- אני נהיית ממש משועבדת לתחושות האלו! אני ממש נותנת לכעס לשחק בי, להיות אני! וזה כיף? לא. זו התחפושת הזאת של היצר. 

לכן אתה לא לוקח סמים. אתה יודע שזה לא באמת בריא. שזאת אשליה. אשליה של אושר, אשליה של סיפוק. זאת מסיכה של רוע ושל גועל ושל תהום.

טבע זה דבר גולמי. אסור לנו לקבל אותו כמו שהוא. מוטל עלינו לעבד אותו ולעדן אותו. להיות סבלניים.

יצר העריות זה פצצה מתקתקת. זו דוגמה קלאסית למה שדיברנו עליו קודם. 

אבל התורה אוסרת אותו עלינו? התורה מכריחה אותנו למחוק אותו? להתעלם ממנו?

ממש לא. להיפך, זו מצווה להתחתן. יש לזה מעלה עצומה.

אנחנו פשוט צריכים להראות לטבע מי הבוס. להראות לעצמינו מי הבוס. אנחנו מחכים. אנחנו מאמינים שנישואין זה קשר בל יינתק, קשר חשוב מאוד, עמוק מאוד- שיש לדאוג שיהיה בזמן הנכון, בצורה הנכונה. תפקידך לברר לעצמך לגבי זה ושאלות נוספות, כי יש בזה כמויות של חוכמה ודרך מדהימה לחיות. אבל סתם שתבין.

אנחנו צריכים פשוט לדעת שיש דברים שהם לא בשבילי עכשיו! בענווה. העוגיה הזאת לא בשבילי. קשר עם מישהו זה לא בשבילי עכשיו. 

אנחנו נדרשים לתת משמעות למעשים שלנו. לקחת עליהם אחריות. 

מותר לנו לחיות. הגוף הוא חלק ממנו. אנחנו אוהבים אותו. אנחנו לא נזירים. אנחנו מקדשים את עצמינו. מעלים את הדרגה של החומר, משתמשים בו לטוב.

לא הכל אסור. יש המון מותר.

ואם התורה והמצוות בשבילך הן עול אז זה לא השק הנכון, כמו שאומרים.  התורה היא מפה בעולם הזה. היא מכוונת. היא נותנת משמעות וסיבה. תפקידך הוא להנות. שיהיה לך טוב ושמח וכיף בעולם. אבל טוב וכיף לא יהיה לך בחיים האחרים המקבילים האלה, רק הרבה ריקנות וכאב לב. כי ברגע שמספקים רק את הגוף, הנשמה נחנקת. בוכה. מה שאמרנו על האנגאובר, פשוט רוחני.

למה כתוב באבות "הווי עז כנמר"? למה לא "הוויי צדיק כאברהם אבינו" או משהו? נמר זאת חיית טרף טמאה, תחשוב על זה! אלא מה- אנחנו מודרכים כאן לקחת את הכוחות המטורפים, את העזות, את הלהט- שיש כלפי הטמא, כלפי האסור, כלפי היצר הרע והעבירות, ולהעתיק דווקא אותן לעבודת ה'!

תפקידך לראות מה כל כך הדליק אותך שם, ממה כל כך נהנית, ולמצוא לו מקום בעבודת ה' שלך! אתה מודרך לקחת את כל העוצמות שאתה הוצאת שם ולהרגיש ככה כשאתה עובד את ה'.

אז שתדע לך שהשאלה שלך היא טובה. שהגילוי שלך שהכל קל שם הוא עמוק ואמיתי, אבל כבד- ראייה. שהשאלה שלך נובעת מעומק וב"ה שעד עכשיו לא התקרבת לזה. וטוב ששאלת.

חיים של בריאות הם דורשים יותר, אבל הם מספקים, וכיפיים וטובים. טוב לך עם עצמך.

התורה לא מגבילה אותך, היא מאפשרת לך להשתמש בכוחות הגופניים שלך, הגשמיים בלי שהם ישלטו בך ויהפכו את החיים שלך לתהום ללא תחתית. היהדות מקדשת את החיים ונותנת לכל דבר זמן ומקום.

תפקידך לשאול ולברר ולמצוא את מקומך בהלכה. 

והעיקר שתאהב את החיים האלה.

אם מעניין אותך להרחיב

http://seri-levi.com/2008/07/27/%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%96-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%99/

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D

בהצלחה רבה.

קראתי הכל. וזה פשוט מקסים!!

הרעיון, הדוגמאות והכתיבה עצמה.

מצטרפת לכל מה שכתוב..

מצטערת, אבל אנשים שבאים להשתחרר כן באים לחטוא.

תבינו- הקב"ה החליט. אלוקים. הוא הרבה יותר חכם ממני וממך.

אז פשוט תעשו את מה שמי שברא אתכם ציווה עליכם.

כי גם בתכל'ס- זה הכי טוב בשבילך, סמוך עליו.

צריך לנסות להבין, אבל צריך בעיקר לצאת מנקודת הנחה שההלכה והתורה היא טובה. אמיתית.

נא לא לעזור ליצר הוא מספיק תחמן.

זהו.

גם אני לא מבינה למה ???? גם אני מרגישה לפעמים שאני עושה דברים שהם נגד ההלכה אני ממש שמחה אחר כך וכיף לי אז בעצם למה אוסרים אתזה??????

סורי אין לי תשובה!!

רוצה אני יפרט?

במידע וכן הכוונתי אלו דברים מהנים

של ביני"שים  או נוער גבעות-עם שירי שמחה מקפיצים והרבה רוחניות חיובית-היית מרגיש אותו אושר פנימי? כי לעצמי אני יודע שזה עוזר, ושאין לי שמחה כמו בחתונה מעיפה....

אם כן-אז ברור לי שעדיף בשמחה של קדושה-חיבור בין שתי נשמות והקב"ה-ולכן עדיף לרקוד לשמע שירים מסוג זה ולא דיסקוטק.

אם לא-אז אני אשמח אם תוכל לומר לי מה ההבדל מבחינתך ולמה לא?

תודה מראש, זאב

אתמול הייתי בחתונה.

מלא זמן לא רקדתי ושמחתי ככה.

והשתחררתי ממש!

והרגשתי טוב!!!

אני מבטיחה לך - יאיר שהרבה יותר טוב ממך.

שמחה של קדושה ממלאת כמו ששום דרב אחר לא ממלא.

אבל אני חושבת שזה מדרון...

זה מתחיל בקטן...בלהשתחרר בדיסקוטק וכיף ושמח ונותן כוחות ללמוד תורה(קשה לי להבין איך אבל שיהיה)

ולאט לאט כשזה יהפוך להרגל...ותחפש ריגוש אחר ותמצא דברים אחרים קצת פחות טובים 

חוצמיזה ההשפעה של זה היא הדרגתית...עכשיו זה נותן לך כח ללמוד תורה(או שאולי זה מה שאתה מספר לעצמך כדי להרגיש טוב) ואח"כ זה פשוט יטמא לך את הנפש היהודית שלך בלי שתרגיש כי זה פשוט לא מתאים לה והלב שלך יאטם ללימוד תורה. לא חבל?! יש דרכים אחרות לצבור כוח...כל אחד ומה שמתאים לו. אחד ירד על שווארמה טובה.. אחד ירקוד בחתונה עד כלות הכוחות ואחד פשוט יישן כמה שעות. אין רע בלמלא מצברים השאלה באיזה צורה אתה עושה את זה.

ובסופו של דבר כל הגבולות והאיסורים הם לטובתנו.

אם ילדים ישחקו על גג בלי גדר יש שתי אפשרויות..או שהם ישחקו ממש באמצע כדי לא ליפול או שהם לא יזהרו וייפלו.

אבל אם יבואו וישימו גדר הם יוכלו לשחק בחופשיות בלי ליפול.

גם אנחנו ככה...ואין לי כוח לפרט...

אבל אני חושבת שזה מדרון...

זה מתחיל בקטן...בלהשתחרר בדיסקוטק וכיף ושמח ונותן כוחות ללמוד תורה(קשה לי להבין איך אבל שיהיה)

ולאט לאט כשזה יהפוך להרגל...ותחפש ריגוש אחר ותמצא דברים אחרים קצת פחות טובים 

חוצמיזה ההשפעה של זה היא הדרגתית...עכשיו זה נותן לך כח ללמוד תורה(או שאולי זה מה שאתה מספר לעצמך כדי להרגיש טוב) ואח"כ זה פשוט יטמא לך את הנפש היהודית שלך בלי שתרגיש כי זה פשוט לא מתאים לה והלב שלך יאטם ללימוד תורה. לא חבל?! יש דרכים אחרות לצבור כוח...כל אחד ומה שמתאים לו. אחד ירד על שווארמה טובה.. אחד ירקוד בחתונה עד כלות הכוחות ואחד פשוט יישן כמה שעות. אין רע בלמלא מצברים השאלה באיזה צורה אתה עושה את זה.

ובסופו של דבר כל הגבולות והאיסורים הם לטובתנו.

אם ילדים ישחקו על גג בלי גדר יש שתי אפשרויות..או שהם ישחקו ממש באמצע כדי לא ליפול או שהם לא יזהרו וייפלו.

אבל אם יבואו וישימו גדר הם יוכלו לשחק בחופשיות בלי ליפול.

גם אנחנו ככה...ואין לי כוח לפרט...

היא החליטה לעשות הפסקה או אתם החלטתם?

מה מטרת ההפסקה?

מוזמן לאישי אח..

מישהו יכול להסביר?

גלעד, יש לך פצל"ש? (יש לי ש.א. ואני לא יודע אם זה אתה)

פצל"ש זה פיצול אישיות?

רק אל תשכח:אם היא שלך היא תשאר שלך אל תידאג!!!!!!!

נשמע שהקשר לא כ"כ רציני...

תחשוב- זה לטובתך מה שהיא עשתה? 

תנסה לברר בעומק על הקשר הזה, אם הוא הוביל למקומות טובים.

ואחרי כל הבלבול מוח,

תנסה להרגע. לעזוב את מה שהיה. להעסיק את עצמך בכל דבר שהוא לא היא. 

תמחק אותה מהחיים שלך.

תנסה לעשות דברים שעושים לך טוב.

זה עובר. תחייך.

נכון יש את הזיווג משמיים המושלם וכו'..אבל כיום אדם מסוגל להסתדר עם נשמה אחרת עם קצת עבודה של שני בני הזוג.

וגלעד אין לי מושג מי אתה בן כמה אתה וכו' אבל אם אתה בגיל ההתבגרות ועוד לא חושב על חתונה תעשה טובה לעצמך ותעזוב אותה.

אם אתם באמת אוהבים חכו לגיל המתאים ואז דברו ואם לא, לא חבל על כל כאב הלב והראש?!

דבר איתי בפרטי או  שאפילו בפלאפון עד שכבר מעמצך תבין כמה זה רע ולא טוב, זה יהיה קשה אבל אתה תעדיף את הקושי הזה מאשר לחזור אליה..

מישומה, על אחרים אנחנו רואים את הטוב. אבל עם עצמנו - העסק מסתבך. והרבה. 

ואני חושבת שזה ככה, כי תכלס אנחנו כביכול 'מכירים' את עצמנו הכי טוב. מה שאומר שאת החסרונות שלנו אנחנו מאוד מאוד מכירים, ונוהגים לספור אותם הרבה יותר מהדברים הטובים. שנמעיט בערכם עם אלף סיבות 'מוצדקות' מאוד. 

מה לעשות. בעיה פשוטה. 

ותכלס, אם היינו ביקורתים כלפי הסביבה כמו שזה כלפי עצמנו, לא היו לנו חברים בכלל.  

אז מה כן- 

באופן כללי, הייתי מנסה לעזור לה להתמקד בנקודות הטובות. לינוק מהן את הכוח. אפילו שיש אלף רעות לטענתה [למרות שזה לא נכון. אבל ככה היא מרגישה..] 

לעזור לה לפתח את האמירה הזאת של 'אני טובה, למרות הכל'. אפילו שהיא טועה! 

טוב, זה לא אומר בלי חסרונות!! זה משוואה דבילית שבנינו לעצמנו. מי אמר שדבר טוב לא דורש תיקון? 

אם לא היה לנו חסרונות, ודברים לשפר - לא היה לנו מה לעשות בעולם הזה. 

זה התפקיד שלנו פה. 

אז היא, וכל אחד ואחת מאיתנו שמרגיש את זה עם עצמו. בואו נזכור שאנחנו טובים!! כי ככה אנחנו. כי נולדנו יהודים. כי יש לנו נשמה. וכי זה מה שאנחנו. 

יש חסרונות? סבבה. בואו נתחיל לתקן אט אט. פה קצת, שם קצת. 

וגם לגבי אחרים. הרבה פעמים ניראה לנו שרק 'לנו קשה', ולכל העולם הרבה יותר קל. וישר הולך לכולם. 

אז זהו, שממש לא. היא ממש לא לבד בתחושה הזו. 

ויש בה כישרונות. היא רק צריכה להפסיק להתייאש ולהגיד לעצמה שהיא לא תצליח. כי אם היא לא תיתן לטוב להופיע, הוא לא יוכל להתגלות. היא חונקת אותו עוד לפני. 

בהצלחה לה ולכולנו.

והלוואי. הלוואי וזה היה קל לבצע, כמו שאני יודעת לדקלם פה את זה. 

בבקשה אל תריבי איתה על רגשות. זה לא יעזור שתגידי לה מה כן יש בה. כי *היא* צריכה להגיע להרגשה הזו. 

תעזרי לה לפתח אותן. 

בהצלחה. 

כדי שתראה שיש לה אותם, ותאמין בעצמה...

מתוך חברים מקשיבים

חלק א'- http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39239

חלב ב'- http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39458

בדיוק אתמול חיטטתי בהיסטוריה של הפורום וקראתי שירשור על זה

אני אכתוב מה שכתבתי גם שם

קשר תלותי שכאחת מהבנות לא נמצאת השניה מרגישה בודדה מיותרת לא שווה ועצובה

זה לא קשור בשתי החברות

יש אנשים שיותר קשה להם להתנהל בחברה

כך שברגע שתהיה להם חברה אחת

יהיה להם קשה להתרגל ל מודל של עוד כמה

אפשר להעלות לשניה את הערכה העצמית

להיות פתוחות לעוד אנשים

לא להישאר בבועה הקטנה של החברות

לאפשר לאנשים להצטרף

**הכותבת מצויה בחברות תלותית ולא ישמה את העצות

עניין של  זמן (גידי גוב)

כל הכבוד (יהורם גאון)

גוליית (כוורת)

תותים (אתניקס)

לצפון באהבה?

שירים של אברהם טל

לא עולה לי עוד עכשיו.

בהצלחה!

כוורת - גלשן, המגפיים של ברוך, אלף כבאים, גוליית, 

שלמה ארצי - אנחנו לא צריכים

אריק איינשטין - אדון שוקו, סע לאט, עוף גוזל, אצל הדודה והדוד

בעיה קצת עם החבר'ה הקטנים.. ניסיתי שירים שבגדול מתאימים לכולם, בהצלחה

מתנגד לגיוסם כמובן.

בקשר לתרומה למדינה, לדעתי הגיוס לא תורם בכלל.

ברגע שבאמת לא נתגייס כולנו, זה יכריח את הממשלה העלובה שלנו לפעול למעננו.

ומובן שלדעתי לימוד תורה אינו תורם למדינה, אך מי שחפץ בכך לבריאות. שילמד.

ואפשרי, זה שהחרדים בוחרים לא לשלב זה לא אומר שאי אפשר.

הם קצת שכחו שגדולי התורה שלהם, עבדו וכו'. לכולם היה מקצוע.

אבל למי אכפת שהרמבם היה רופא בולט מאוד בעבר, כשאפשר לעוות את התורה ולהחליט שאין צורך לעבוד או כל דבר בסגנון שקשור להשתלבות.

(אני לא מדבר על התורה, אלא על החרדים עצמם)

אני לא יודע מי אתה חושב שאתה, אבל הצבא (והמדינה) לא שלך, ולא של אבא שלך.

והדתיים הלאומיים.

 מובן שלא דיברתי על החרדי הספציפי, כך שגם שמדברים עלי לא מדובר באמת בי אלא על "המגזר" שלי.

החילונים משרתים, והם מחזיקים את הצבא. אז אותי צריך.

את החרדים, לא צריך בצבא. הם יפגעו בו. יש להם דרישות אנטי-דמוקרטיות שיפגעו במעמד האישה, למה שנפגע בחיילות? כדי שנוכל לבזבז המון כסף ומשאבים בשביל גיוס שגם ככה לא ילך טוב?

אני מוותר עליהם, שלא יתגייסו. בא לטובתם, אני לא רוצה לכפות עליהם את הגיוס הרגיל שלא מתאים להם.

קצת הערכה עצמית לא תזיק 

גיוס חובה לבנות בצה"ל זה אנטי דמוקרטי ופגיעה במעמד האישה.

הרבה יותר מה"דרישות האנטי דמוקרטיות" של החרדים.

ואני מאוד תומכת בגיוס לצה"ל באופן כללי.

ואני מסכימה איתך שהצבא לא באמת צריך את החרדים, אבל לא מהסיבות שציינת.

אלא מסיבות של עודף כוח אדם.

וזה לא פוטר אותם משירות. (ושוב - בכפייה זה לא ילך!)

אם יש גיוס חובה, הוא צריך להיות על כולם. בתאוריה.

בפועל, מובן שעל נשים לסרב כולן יחד על מנת להפוך את הצבא למקום שמתאים להן.

כיום, הצבא הוא בית ספר לאי שוויון מגדרי.

טיעון "עודף כוח אדם" לא יהיה תקף לעוד כמה שנים, שיהיה רוב שלא יתגייס.

יהיה רוב של חרדים וערבים, הם פטורים. ולזה תוסיפי את אחוז אי-הגיוס בקרב אלה שצריכים, מי ישרת בצבא?

אני לא בעד לגייס, אני רק אומר שיש בעיה.

מובן שאני מתנגד בכל תוקף לגיוס שלהם...

צריך ללא כל ספק לשלוח את כולם לעבוד, ואולי אחרי שהם ישתלבו נוכל לדבר על גיוס.

תרבות משנה שבוחרת להתבודד היא בעיה גדולה, ועלינו להתמודד איתה.

בע"ה

לימוד התורה הוא התרמה הגדולה ביותר

התורה זה דבר חשוב יותר כמו כן הצבא ,צריך לשלב את בנהם

הצבא לא זקוק כרגע לחיילם ,במידע וכן היה צריך ללא ספק כולם צרכים להתגייס.

בנסוף החרדים תרמים הרבה דרך גמחים וכאלה .

זה פשוט ,מי שלומד מעולה

מי שלא ,ללא ספק לצבא .

אם אתה אומר שגם צבא וגם תורה לא תורמים...

אז מה אתה רוצה שנעשה בעצם?? סתם נישב פה, נאכל ונשתה, ונחכה שהמשיח יגיע לו פתאום ויציל אותנו מכל מה שיש פה??!

אז כנראה אתה פשוט לא מעודכן, או לא מבין כ"כ מה קורה פה במדינה הזאת.

[מופנה לילד הזה עם השם באנגלית..'רסיסט' או איך שלא קוראים לך...]

בס''ד

אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי,  לימוד התורה הוא בסיס של כל יהודי באשר הוא, ובצבא שוכחים שלא כוחי ועוצם ידי עשו לי את החייל הזה, והכל מאת ד'!

ותצא מהקוביה, המון חרדים עובדים גם בעלי עובד ואני חרדית, רק בעבודה שלו אין נשים (מחסנאי)  ובעבודה שלי כמעט ואין גברים, והקשר שלי עם הבוס הוא נטו עניני.

בחור ישיבה חרדי (בחור טוב, אוקי וזה הרוב) אין לו קשר לנשים, וכבר הוכח שבצבא יש נשים על כל צעד ושעל, ואי אפשר להמנע מלפלרטט או דיבור רגיל כשנמצאים יחד באותו המצב(מגויסים),  וחוץ מזה להוציא בחור מהמסגרת הישיבתית והלימודית שאליה התרגל בזמן שבצבא הוא לא יעשה כלום זה פשע.

אני מכירה חרדי שהתגייס ויושב בחדר כושר כל היום כי אין לו מה לעשות שם. בשביל זה לעזוב ישיבה???

*צהל לא צריך עוד קרביים,צהל כן צריך עוד במודיעין ובסייבר.....

- זה שיש חילונים שלא מתגיסים זה בעייה שצריך לפתור אותה...אבל לא מתייחסים אליה בגלל שרוב החילונים כן בצבא...הבעייה בחרדים זה שהם כקבוצת אוכלוסיה לא מתגייסים...בגלל זה זה מושך צומת לב....

-וחוץ מזה צריך שילוב בין תורה ועבודה....כמו רוב החכמים של הדורות הקודמים........

לדעתי קושי ברוחניות כמו שאת מתארת זה משהו זמני, אבל זה באמת קשה ומתסכל. לכל אחד לצערנו קורות טעיו.. יש לנו 316 מצוות (שאפילו לא את כולם אנחנו מקיימים). בדור שלנו עם כל הפיתויים זה ממש קשה! אפילו למי שיש לה לדו' סתם פלאפון בלי ווצאפ ואינטרנט עלולה להיות מכורה אליו.. באמת אין "תרופה" לזה. בשביל להתפלל צריך להתפלל- מכירה? בשביל לעבוד את ה' בשלמות ובשמחה ובכוונה צריך לבקש על זה מה' ולהתחנן(נשמע מוזר, זו המציאות ) 

אני יכולה לנסות לעזור בכמה עצות:

1) בשביל לפתוח ולסגור את היום שלך בקדושה ולא בלבדוק אם קיבלת הודעה בפלאפון- אחרי שאת מתארגנת לשינה תכבי את הפלאפון, ואז תאמרי קריאת שמע,אפשר גם תהילים ו/ לדבר עם ה', לבקש בקשות, וככה תסגרי את היום שלך בקדושה. אח"כ בבוקר כשאת קמה קודם כל תאמרי מודה אני, אח"כ תטלי ידיים ואת יכולה להגיד לה' פשוט תודה- על זה שקמת, על מה שבא לך באותו רגע- ורק אז תפתחי את הפלאפון וככה תפתחי את היום בקדושה.. זה ממש עוזר לי

2) את יכולה נגיד להגיד- היום אני מתרכזת רק בתפילת 18, או רק בברכה מסוימת ואל תתיאשי( זה מייאש!)

בהצלחה!!!!! מוזמנת לאישי תמיד! מקווה שעזרתי!

בחלק מהדברים אני מממש במצב הזה!! לנסות להעריך את עצמך יותר על כל דבר שהצלחת..ולהמשיך לנסות לאט לאט

הלווואי!

בס"ד

את יכולה לשאוף לשלמות. אבל בכל מצב לעשות כמיטב יכולתך.

לפי דעתי זה סוג של ..כמו שר' נחמן אומר-

"כי צריך אדם להתחיל מחדש בכל פעם" (או משו בסגנון..)

כאילו כל מצווה\תפילה [וכמובן שזאת עבודה!!ממש לא קלה!]

כל יום-צריך לעשות אותה כאילו אף פעם לא עשית אותה.. בשמחה והתלהבות =)

אולי ככה, לאט-לאט תתחברי יותר מהלב למצווה-ותעשי אותה באמת מתוך שמחה

וריכוז..

ניסיתי לעזור..

* "וזה כלל גדול בעבודת השם, שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש" |משנן לעצמו בקול| 

מה שכן - אני יכול רק לייעץ בנושאים ההלכתיים גרידה שהעלית - זה גם משהו ( ראיתי הפניה מהעמוד הראשי,ההסתקרני, הצצתי והחלטתי להגיב...)

נטילת ידיים על מזונות - גם אם זה קרה, דווקא בגלל שזה על מזונות, אפשר לפתור את הבעיה בפשטות - ואפילו לברךהמוציא וברכת המזון - אם מדובר במיני מזונות אפויים ולא מטוגנים (הווי אומר - עוגות, וופלים, ביסקוויטים, עוגיות וכו'..) - אזי אם קובעים סעודה על מיני המזונות - כמות מסויימת אם אני לא טועה של כ6 ביצים (ביצה לא הכוונה ביצה של ימינו אלא זה כינוי למשקל מימי חז"ל). , נוטלים על זה לכתחילה ידיים ומברכים ברכת המזון.

בנוגע לשעות בין בשר לחלב - אכן מעצבן ומבאס, אבל הפתרון הכי פשוט הוא להרגיל את עצמך לשים לב כשאת גומרת לאכול ארוחה בשרית, ולשים לעצמך תזכורת בפלאפון מתי גמרת לאכול בשרי ומתי את יכולה חלבי, ולהרגיל את עצמך לפני שאת אוכלת חלבי, להציץ בפלאפון...אחרי זמן מה ההרגל יהפוך לטבעי יותר ותראי שאת ממש תתחברי אליו!

בנוגע לכוונה בברכות - ישנה דרך שאני דווקא מחבב, והיא להתפלל עם סידורים שהכוונות כתובות בהן בצמוד לברכות ולפעמים יחד איתן ממש, כוונה מעל ברכה, וככה ניתן להרהר את הכוונה בזמן הברכה בקלות יותר...

בנוגע ללהיתקע באמצע ברכה - ובכן, זה פשוט ניתן לפתור על ידי קריאה מילה במילה מהסידור - וככה, כשלא מרחפים וקוראים בעל פה, הסיכוי להתבלבל קטן בהרבה... (גם לי קורה הרבה פעמים כשאני לא מקפיד ומתפלל בעל פה, אותו דבר - אני בטעות עובר לחל אחר בתפילה שדומה... - ומכאן אני יודע שחשוב לקרוא מתוך הסידור).

בנוגע לתפילות - ובכן, זה עבודה עצמית שלך עם עצמך. אמרתי כבר שבנוגע לכללי - שזה הרגשת ה"התרופפות" אני לא יכול לייעץ כי אני לא מכיר מספיק טוב - אבל בפרטים, כמו שראית, נתתי עצות  

יש מקורות בהלכה ל שעה שעתיים 3 4 5 ו6.

ויש את התוספות,שהכי מקל שאומר שרק צריך לא לאכול באותה סעודה.(דהיינו לברך ברכה אחרונה לישטוף את הפה ולאכול חלבי.

אבל עצה מאד טובה להתחזק בעבודת ה' זה כל יום לפנות זמן לדבר עם ה' במילים שלך ולספר לו מה היה לבקש ממנו שיעזור לך להתקרב אליו,ולא לעבור עברות ולקיים מצוות וכ"ו.

לדוגמא בשר וחלב. ולעבוד רק על זה ולא להתרגש מטעיוית ונפילות. תני לעצמך נקודה על כל הצלחה וצ'ופר על עשר הצלחות.

אחרי שזה מסתדר וכבר יציב ממש איזה חודש עוברים לדבר הבא. אם זה נשמע לך תינוקי דעי שיש אנשים מעל גיל שלושים שעושים את זה. וזה עובד. ואל תשכחי שלכל אחד יש יצר הרע ושיש לו כל מיני פנים. וכנראה שאת גדלת והוא קלט שיש לו עסק עם בחורה רצינית והוא יעשה הכל כדי להכשיל אותך. אל תתרגשי ועשי הכל כדי להמשיך בדרכך הטובה. לפעמים גם הסביבה מציבה סטנדרטים גבוהים, אבל אל תשכחי שאמונה והקפדה במצוות לא מקבלים בירושה אלא את צריכה לקנות את זה בעצמך.

וזו עבודה. אולי היא קשה אבל לשמה באנו לכאן

בהצלחה

זה חלק מהם.

זה לא הכל- אבל אסור להתעלם מזה.

זה מה שהם בוחרים לשדר לחברה, זה מה שהם מוקפים בו- זה חלק חשוב ממה שהם.

לא, אני לא שופט אנשים רק לפי חיצוניות- אבל אני לא מתעלם ממנה.

אבל זה שבנאדם שומע משו' אחד

זה לא אומר שפתאום הוא שונה. וההסתכלות עליו לא צריכה להיות של.. האא ??!

ותאמין לי שלא תמיד זה מה שהם בוחרים לשדר ..

יצא לי להכיר אנשים, שאם הייתי נרתעת מהם בגלל החיצוניות... הייתי מפסידה

ויש אנשים שהם הכי מקסימים, ומשום מה אנשים חושבים עליהם כל מיני דברים ומדביקים להם סטיגמות, למשל בחורה שאני מכירה, ששמעתי שאומרים עליה שהיא סנובית, והיא כל כך הכי רחוקה מזה, וזה לא שאני חברה טובה שלה שהיא נחמדה אלי, אלא היא פשוט מקסימה, והאנשים שטוענים שהיא סנובית כל כך מפסידים!

כבר קרה לי פעם שהכרתי בנות מעלפות למרות שאם הייתי רואה אותם ברחוב היו לי מיליון סטיגמות עליהם!

אנשים,בבקשה על תשפטו לפי "גודל הצדיקות" של הבנאדם זה מממממממממשששששש לא נכון, מנסיון!!!!!

אני שומעת שירים מזרחים ורואה סרטים ממש לא הכי הכי זה ממש לא מראה על האופי!!!!!!!

לא מזלזול פשוט שאלה

מה אמור להעיד על האופי?

נגיד בעתיד כישאלי בשידוכים

ירצו לדעת על האופי שלך

לפי מה אמורים לשפוט?

איך את משקפת את האופי שלך לסביבה?

עם את משקפת באופן לא נכון הגיוני שהסביבה תתיחס איך שאת משדרת

בנאדם שכל הזמן דוחה אנשים שמתקרבים עליו

הגיוני לחשוב שהוא אווטסידר

מתמודד

הוא לא יוכל להגיד שהוא בעיקרון בנאדם חברותי

הוא פשוט לא מראה את זה כלפי חוץ

כי באיזה שהוא שלב מה שאנחנו עושים ומשדרים זה מה שאנחנו

(סורי שדיברתי ב את זאת היה רק למען הניסוח הנוח)

אומר לי מה שיריך,ואומר לך מי אתה!!

אני לא אומרת שישר צריך לקטלג לפי מוזיקה וחיצוניות..

אבל זה מראה על משו עמוק מאוד..בנאדם שנראה שמח ושומע כמעט ורק שירי דיכאון כמו שושנים עצובות.בדד. וכו'..

זה יראה עליו משו.ודי להתכחש לזה!!!

לא תמיד זה נכון..אבל לפעמים אתה הולך,שומע,מדבר בצורה מסוימת וזה משפיע עליך מאוד!!

אתה נהיה חלק מזה.ואז זה נכון ה"קיטלוגים" של החברה...

זה לא שאני מסתובבת מאבחנת אנשים ונהנת לקטלג אותם.אבל זה ממש נכון שזה אומר הרבה על הבנאדם שעומד מאחורי הביגוד\השירים!!

סליחה אם זה היה יותר מדי תוקף לא התכוונתי...

שנזכה כל אחד להכיר את עצמו.ולא לנסות ולשפוט אחרים!!

לא כולם כאלה..אבל רוב מי ששומע שירי דיכאון זה מראה על משהו עמוק מאוד..זה נמצא אצלו בשורש.או שהוא עבר משהו בחיים שגרם לו לזה...כלפי חוץ הוא נראה שמח כמו הרבה אנשים כי זה טוב.

אבל בנפש שלו יש משהו או עצוב או משו אחרי משבר\אבידה,וכו'...

ויש אנשים שגם ישמעו כל מיני ראפ.או כל מיני מקפיצים למיניהם וזה לאו דווקא יראה שהם באמת שמחים.

לפעמים זה מראה על צורך לחפות על משהו או נטייה בנפש שלך!!

מקווה שהובנתי כי לא יצא כ"כ ברור!!

 לחסרונות של העולם שיש- ואי אפשר להתעלם מזה- הסתכלות על החיצוניות.

אני לא רואה ערך בלהראות מוזנח ופריקי כי לא אכפת לי מה חושבים עליי. אני גם שונאת את הגאווה הזאת שבגינדור ובסטייליזם המוגזם הזה.

אני אוהבת שאנשים יפים ומכובדים ומחייכים ויש להם ענווה. אה, והם לובשים מה שהם אוהבים, ומודעים להשפעה של זה. וזה לא חייב לשנות משהו, אגב.

זה בקשר לדיון על המראה החיצוני.

מירי, אני ממש מסכימה איתך שלא צריך לשפוט או להכליל. אבל זה מה זה קשה... 

הצורה שבה הוא מביע את דעתו בוויכוח סוער,

ההתנהגות שלו במצבים שבני אדם מאבדים בהם סבלנות בד"כ וכו' וכו'....

אז נכון שמוזיקה שבנאדם שומע או הצורה שבה הוא מתלבש מעידה משהו אבל , היא לא מעידה על האופי.

על הכוונות שלו בתחומים מסוימים, על מה הוא מעריך, מה הוא רוצה מחייו., כן  לא תמיד זה מראה את הכל אבל תמיד זה מראה לפחות מעט מזה. 

אבל מוזיקה שאין בה מילים גסות?

וכמה חרדים ואנחנו בידיוק 9 וצריך עשירי, אני ניגש לחרדי: מנחה? הוא שואל אותי: למה לא נגשת להולנדי הזה ? זה שהוא נראה כמו גויי ומדבר בלועזית אומר שהוא לא יהודי? אתה שופט על פי החיצוניות? אני בכלל לא מתפלל כי אני לא מאמין אבל מתלבש כמו חרדי בשביל שלא ינדו אותי!

אני נגש לגויי: מנחה?הוא עונה לי:בשמחה בדיוק יש לי יורצייהט אבל יש לכם טלית עם תכלת? פשוט אני מקפיד לא לשים לבן כדעת הרב ליאור.

זה נראה לכם הגיוני???? אדם משדר משהו באיך שהוא מתנהל וזה ממש לא קשור לפנימיות יכול להיות שהוא אחלה גבר אבל הוא רוצה שיראו אותו כ____.

אם הוא נראה כמו ברווז ונשמע כמו ברווז גם אם בפנימיות הוא ינשוף אני אתייחס אליו בתור ברווז!

נ.ב לא להאמין ללשון הרע זה משהו אחר לגמרי.(יו"ש)

כמובן שמראה ממש קיצוני אומר משהו, וכמובן ש(בד"כ) אפשר ללמוד משהו מהמראה, אבל אני לא חושבת שמירצ'י דיברה על מקרה כמו שהבאת, אלא על דברים הרבה פחות קיצוניים. ולי אישית יצא לראות מספיק אנשים שככ שונים ממה שחשבתי, (בחורה שאומרים עליה שהיא סנובית והיא מקסימה, בחור שחשבתי שהוא סנוב והוא איש חם ומקבל, ועוד הרבה... וגם מקרים שחשבתי משהו טוב וגיליתי שלא) כדי להסכים איתה.

חלקית...

שאנשים מפרשים אנשים אחרים לפי איך שהם רוצים לפרש אותם

ולא לפי מה שהם באמת אמרו/התכוונו...

וצבי-ישלך טעות...

אבל זה עדיין חלק מהם. ואין מה לעשות. אי אפשר להתנגד לזה. חיצוניות זה חלק מהאדם. גם אם החלק הזה פחות חשוב, הוא עדיין חלק.

יש לך את זה  (אולי יותאר מתאים לבנים)

רעיונות?

קיבוץ..

שינינו את הנושא לשיר ילדים כזה כשהם חוזרים מבית הספר.... שירים כזה של ילדים קטנים אבל נורמליים מהסגנון של רובין הוד וכו... תודה ממש על היחס

זה מדבר על א"י

מי שמכיר שיעלה בבקשה לפה

בע"ה

את זוכרת שם חצי שם או משהו ?

סיפור שכדאי לספר לתלמידים. לא בטוח אם באמת אמיתי אך מלמד.

סיפור המקרה:

אחרי שזרקה את הספרים על הספה, היא החליטה לחטוף משהו טעים לאכול ולהתחבר לאינטרנט. היא התחברה תחת שמה ברשת הנסיכה213.

היא בדקה את רשימת החברים וראתה שדוד123 מחובר ושלחה לו הודעה מהירה.

הנסיכה213:

שלום. אני שמחה שאתה מחובר! אני חושבת שמישהו עקב אחרי הביתה היום. זה היה ממש מוזר!

דוד123:

את צופה יותר מדי בטלוויזיה. למה שמישהו יעקוב אחרייך? את לא גרה בשכונה בטוחה?

הנסיכה213:

ברור שכן. אני מנחשת שדמיינתי כי לא ראיתי אף אחד כשהסתכלתי.

דוד123:

אלא אם כן נתת את השם שלך למישהו באינטרנט. לא עשית את זה, נכון?

הנסיכה213:

ברור שלא. אני כאילו לא סתומה?!

דוד 123:

היה לכם כדורסל היום אחרי ביצפר?

הנסיכה 213:

כן וניצחנו!!

דוד 123:

איזה כיף! מה את היית?

הנסיכה 213:

אני שיחקתי את הרכז. המדים שלהם כ"כ מכוערים! הם נראו כמו דבורים.

דוד123:

מה שם הקבוצה שלך?

הנסיכה213:

אנחנו החתולים השוויצרים. על המדים שלנו מצוירים נמרים. הם ממש מגניבים.

דוד123:

קלעת משהו?

הנסיכה213:

לא. אני ישבתי על הספסל. אני צריכה ללכת. אני צריכה לסיים ש.ב. לפני שההורים שלי חוזרים. אני לא רוצה שהם יכעסו עלי. ביי.

דוד123:

נדבר אח"כ. ביי.

בינתיים... דוד 123 נכנס לרשימת המשתמשים והתחיל לחפש את הדיוקן שלה. כשהוא עלה הוא הדגיש אותו והדפיס. הוא הוציא עט והתחיל לרשום מה הוא יודע על הנסיכה213 עד עכשיו.

שמה: מיכל

יום הולדת: השלישי ליוני 1994

גיל: 13

מדינה: ישראל.

תחביבים: כדורסל, שרה במקהלה, החלקה על הקרח וקניון.

בנוסף למידע הזה, הוא ידע שהיא גרה בחולון בגלל שהיא ממש היום סיפרה לו. הוא ידע שהיא נשארת לבד עד 6:30 בערב כל יום עד שהוריה חוזרים מהעבודה. הוא ידע שהיא משחקת כדורסל כל יום חמישי אחה"צ בנבחרת הבית-ספרית, והנבחרת נקראה בשם החתולים השווצרים. המספר האהוב עליה 7 הודפס על החליפה שלה. הוא ידע שהיא בכיתה ח' בתיכון ע"ש הרצל.

היא ספרה לו את כל זה בשיחות שהיו להם באינטרנט. עכשיו היה לו מספיק מידע כדי למצוא אותה.

מיכל לא ספרה להורים שלה על התקרית שקרתה לה בדרך חזרה מהמגרש באותו יום. היא לא רצתה שהם יעשו סקנדל וימנעו ממנה לחזור לבד הביתה מהמשחקים. הורים תמיד מגיבים בצורה מוגזמת. ושלה היו הכי נוראים. זה גרם לה לחלום שהיא לא הייתה בת יחידה. אולי אם היו לה אחים ואחיות, ההורים שלה לא היו מגוננים מדי.

ביום חמישי, מיכל שכחה מהמעקב אחריה.

המשחק היה בשיא הפעילות כשהיא הרגישה שמישהו בוהה בה. באותו רגע הזיכרון הזה חזר אליה. היא העיפה מבט ממקום מושבה בספסל וראתה גבר מביט בה בהתעניינות. הוא נשען על הגדר וחייך כשהסתכלה עליו. הוא לא נראה מפחיד והיא מהר מאוד שכחה את הפחד הפתאומי שהרגישה.

אחרי המשחק, הוא נשען על הגדר כשהיא דיברה עם המאמן. היא שמה לב שחייך שוב כשהיא עברה לידו. הוא הנהן והיא חייכה חזרה. הוא ראה את השם שלה על החולצה מאחור וידע שמצא אותה.

בשקט, הוא הלך במרחק בטוח מאחוריה. הם עברו רק כמה רחובות עד הבית של מיכל. וכשראה איפה היא גרה הוא חזר מהר למגרש למכונית שלו. עכשיו צריך לחכות. הוא החליט לאכול משהו לפני שיגיע הזמן לחזור לבית של מיכל. הוא נסע לחנות מזון מהיר וישב שם עד שהגיע הזמן לעשות את הצעד הבא.

מאוחר יותר אותו יום מיכל הייתה בחדרה כשהיא שמעה קולות בוקעים מהסלון.

"מיכל, בואי רגע" אמר אביה. הוא נשמע כועס והיא לא הבינה למה. היא נכנסה לחדר וראתה את האיש מהמגרש יושב על הספה.

"שבי" אביה פתח ואמר "האיש הזה סיפר לנו משהו מאד מעניין עליך".

מיכל התפלאה. איך הוא יכול לספר להורים שלה משהו? היא לא ראתה אותו לפני כן אף פעם.

"את יודעת מי אני, מיכל?" שאל האיש.

"לא" ענתה מיכל.

אני קצין משטרה ואני מתכתב אתך באינטרנט. דוד123. אומר לך משהו?

מיכל הייתה מזועזעת. "זה לא יכול להיות! דוד הוא בגילי! הוא בן 14 ! והוא גר באילת!

הזר חייך "אני יודע שסיפרתי לך את כל זה, אבל זה לא נכון. את רואה, מיכל, יש אנשים ברשת שמעמידים פנים שהם ילדים. אני הייתי אחד מהם. אבל לעומת האחרים שעושים זאת על מנת לפגוע בילדים ולהזיק להם, אני שייך לקבוצה של הורים שעושים זאת כדי להגן מפני טורפים. אני באתי לפה כדי ללמד אותך כמה זה מסוכן לדבר עם אנשים ברשת. את סיפרת לי מספיק עלייך כך שיהיה לי קל למצוא אותך. את סיפרת לי באיזה בית ספר את לומדת, את  השם שלך! את קבוצת הכדורסל שלך, והתפקיד אותו את משחקת. המספר והשם על המדים שלך רק אימתו שמצאתי אותך.

מיכל הייתה המומה "זאת אומרת שאתה לא גר באילת?" הוא צחק

"לא, אני גר בתל אביב. זה גרם לך להרגיש בטוחה זה שאני גר רחוק, לא?!"

היא הנהנה.

"פעם הבת של חבר שלי הייתה כמוך. רק שלה לא היה כל כך הרבה מזל כמו שלך יש. הבנאדם מצא אותה ורצח אותה כשהיא הייתה בבית לבד. ילדים חונכו לא לספר לאף אחד כשהם לבד, אבל הם עושים את זה כל הזמן ברשת. האנשים הלא נכונים גורמים לך להוציא מידע קצת פה, קצת שם ברשת. לפני ששמים לב, סיפרת להם מספיק כדי שימצאו אותך אפילו בלי להיות מודעת לכך שסיפרת.

אני מקווה שלמדת לקח ממה שקרה ולא תעשי זאת שוב.

תספרי לאחרים על זה כדי שגם הם יהיו בטוחים"

"אני מבטיחה"

באותו ערב, מיכל והוריה עשו חגיגה משפחתית על כך שמיכל ניצלה ממה שיכול היה להיות מקרה טראגי.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי.

                   בבקשה העבירו מקרה זה לכל מי שאתם מכירים, כדי להציל את הקורבן הבא שהרשת כבר התחילה להתרקם סביבו...

בע"ה

מציע לך לפתוח שרשר ולפרסם פה את הסיפור !

יש לכם רעיון לפעולה על זה ולהוסיף תסיפור ?

לפתוח על זה דיון, או משחק שקשור ?

ששוטר התכתב עם נערה והיא מסרה לו המון פרטים עליה ופעם אחת הם קבעו להפגש ואז הוא בא במדים של שוטר ואמר לה שבאותה מידה שהוא שוטר הוא גם היה יכול להיות ערבי מחבל... 

למה דווקא הוא נבחר להיות החכם מכול אדם?

לחיים שלנו....

וואלה הקרצתי שאלה! 

בהצלוחה

איך הוא בנה?

ביהמ"ק

ביתו

ויש שם הרבה.

קיץ. שמש ושמיים כחולים. [אהבת חיי. לגמרי.]

לראות אנשים חילונים בדרכם חזרה (להש"ית).... לפני כמה זמן ראיתי בתחנה מרכזית ערס קטן בן 15 בערך עומד בדוכן הזה של חב"ד ומניח תפילין..ומברך.. שעות עמדתי שם, מתאפקת שלא לחייך לעצמי חיוך ענקיי שיביא למבוכה..יוואוו זה פשוט עשה לי טווב!! שמחה ענקייית!

ועוד מלאא דברים..

בדיוק כמוך..!!

עם דגש על הסעודה שלישית..

כל אחד במובן אחר...

לימוד תורה - שמחה בלב שלא נתין לתאר...

וההנאה שאני מאוד אוהב ומאוד משמחת אותי זה כמובן לטייל!!!

שגם כולנו נצליח ככה אי"ה!

אני מסוגלת לחפור שעות על שלמות הנוף...

ובעיקר- פשוט להרגיש שטוב לי- זה מתבטא בהמון דברים- חברות, תפילה טובה, להרגיש השגחה, פשוט אנשים מחייכים...

וואו, שאבתי הרבה רעיונות מפה... תסלחו לי

לשמוע מוזיקה עושה טוב..

לכתוב

אווירה טובה עם חברים טובים

בדיחה מצחיקה

הידיעה שיש מישהו מקשיב לי

הבנה עמוקה בעולם

הבנה עמוקה בתורה

ידיעה שעזרתי למישהו

נופים

עוד..

ולדעת שעשיתי משהו טוב

ולגלות שקצת הלכתי לאיבוד ושרק ה' יכול לעזור לי כאן...

לדעת שה' יתברך איתך בכל יום בכל שעה ובכל מצב

ואם רק צריך משהו אתה יכול לבקש והוא תמיד יקשיב.

בע"ה

-לראות אנשים שמחים ,במיוחד מהסביבה הקרובה

-לעזור ותרום מעצמי

ולראות שרשורים כאלה משמחים!!

שחברה מתייחסת אלי יפה...

אהבתי ת'שרשור הזה!!

בס"ד

שאמאשלי תרשה לי לרדת הקבצה במתמטיקה  

ותפסיק לחפור לי כל היום על "לימודים!" "מבחנים!" "המחשב לא יתן לך כלום, לכי ללמוד" פשוט.. שתרד ממני

אבל אני לא רוצה לרדת הקבצה במתמטיקה.

בס"ד

הדבר האחרון שאת רוצה זה לרדת הקבצה.