פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 911)

צריך לבוא בגישה של-נשמה,יש בינינו אמון,אני לא באה ממקום של יועצת ואני תמיד מסוגלת לעזור!

 

ואני לפחות,אשמח הרבה פעמים אשמח למישהי גדולה;

אני אף פעם לא יבוא אל מישהו "מלמעלה". ממש לא. 

 

פשוט אני זוכרת שלי היה מפריע לפעמים החבר'ה הגדולים שהסתובבו פה.. כאילו- זהו, אתה כבר לא נער, תן לנו להיות נערים וזהו.. 

 

אז אני מתלבטת אם זה מפריע.. 

זה לא מעצבן.

להפך! זה עוד גישה, עוד דעה - שיכולה ממש לעזור ולהועיל.

 

לעניות דעתי (הקובעת) את יכולה רק להועיל. וזה רק יעלה את רמת התגובות ואיכותם.

אשריך על הרצון! תודה רבה.

ולגמרי שכוייח על הרצון הטוב..

אני אישית נורא ישמח ואני חושבת שזה רק יועיל לפורום!!!!!!!!!!

ולא רואה בכך בעיה...

 

הגעתי לכאן לפני 20 חודשים

ביחד עם קבוצה של 8 חברים

ובעיקרון רק אני ועוד אחד נשארנו ממנה

בן אדם יכול לשנוא ללכת עם חולצת שלושתרבה,אבל זה לא פוטר אותו (אותה חח..)מללכת איתה.בן אדם יכול לאהוב לדבר עם ידידות או שבכלל יהיו לו ידידות,אבל העיקרון הוא שאסור.אין ברירה,התורה מחייבת ואם רוצים לעבוד את השם באמת,צריך לעשות גם דברים שלא כל כך נראים לך.ואם נופלים,צריך לעשות תשובה ולהשתדל לא לעשות את זה שוב.

אפשר תמיד להתחרט ולחזור בתשובה

סימן שאיפשהו בפנים הוא מבין שחטא

ואז כדאי ללמוד את (עם זה מצוות עשה שביטל-) ללמוד את חשיבות המצווה (ואם לא תעשה-)את חשיבות שמירת המצווה ובכל מקרה עם קשה לו יכול להגיד אוקי אני לא ממש מתחרט על זה אבל אני מתחרט על זה שלא התנהגתי בצורה שה' ביקש ממני

 

בכל מקרה עם לא עושה את הדברים האלה נראה  לי שאין פה בדיוק תשובה כי האומר אחטא ואשוב לא מספקים בידיו לעשות תשובה

על זה. והוא יודע טוב מאוד את חשיבות המצווה.

 

ולגבי השורה האחרונה שלך-אשוב ואחטא יכול להיות גם לעשות חטאים ולשוב בתשובה, וגם לעשות חטאים שוב ושוב. למה התכוונת?

 

השאלה שלי בעצם, זה אם צריך להגיד לכזה בנאדם שיעשה תשובה? ומה בדיוק הוא צריך לעשות? חלק מהתשובה זה גם חרטה לא?.. (אגב, הסמיילים פה ממש חמודים.)

אני אתן דוגמא מעצמי:

אני עשיתי לא פעם דברים שפגעו באנשים בפורום.

האם זה משהו רע? תלוי את מי שואלים...

לפעמים צריכים לעשות דברים שיפגעו באנשים אחרים וזה יכול להיות מכל מיני סיבות:
א. אם אתה לא תפגע בהם הם יפגעו בך
ב. הם כבר פגעו בך ואם לא תחזיר מלחמה הם יפגעו בך שוב
ג. ולפעמים ישנם מצבים שאתה צריך אפילו לפגוע באנשים שאתה אוהב מסיבות כאלה ואחרות...

אני לא אוהב לפגוע וזה ממש לא כיף אבל אם נסיתי את כל האפשרויות האחרות והן לא עבדו אני לא אהסס לעשות אך הדבר הנכון...

ואם תהית ברוב המוחלט של המקרים אני לא מתחרט ו/או רואה פסול בהתנהגותי.

 

יומקסים

אנסה משו בע"ה בל"נ, אשרייך צדיקה!

לומדת להתמודד עם הרגשות שלי בלי להדחיק...

- הייתה שבת ממש שמחה!!

 

- ה' יתברך זימן לי הרבה עבודות השבוע..

 

- למדתי משו מתוק של רבינו שממש חיזק ושימח!

 

- חברות הכי מתוקות שיש!!!   (לא חדש, אבל..תודה אבא!!)

 

וסתם כי פשוט שמח לי וטוב לי..ברוך ה' יתברך!!!

 

שבת.מנוחה ב''ה
חזרתי למדרשה במלוא הכוח והעוצמה ב''ה על מנת להמשיך.ולקבל עוד ממנה
היה סיבוב,שערים והיה שיא הכיף ב''ה היה כיף לפגוש אנשות
היה ר''ח שמח ב''ה והבנות בבית הספר גרמו לי קצת לשמוח
שבוע טוב בשורות טובות בע''ה

ואין לי כח רצון לפרט

 

מקשיב לנו..

 

 

ב"ה, עשיתי שיחה חשובה השבוע עם חברה..ולבנתיים אני רואה שזה מתקדם לכיון הטוב!! ב"ה!

 

ב"ה, שהתחיל מזג אוויר קריר..רוחות נעימות!! חורץ-אוהבת את העונה הזותי!!(במיוחד ת'בגדים..)

 

ב"ה, שיש מחכנת טובה..והכיתה מתחילה להתגבש...

 

ובכלל-

איזה טוב ה' על הכל..גם מה שנראה קשה ושחור!
 

-תודה רבה לך ה' על שבוע ע-מ-ו-ס!!!!

שבוע מלא בפעיליות ובכיפפ...

-תודה על שבת קבוצה כיפית ומגבשת!!!

-תודה על הכיתה המדהימה שיש לי!!!

-תודה על החברות המהממות שלי!!!

תודה על הכל אבא,על הכל!!!!!

 

זיכה אותי לחיות בדורו של צדיק עצום וללמוד ממנו כל כך הרבה

יש לילה בין יום מטורף אחד לשני |מאושר| |עף למיטה|

בס"ד

 

אבל אולי כדאי לחשוב על זה כ"אני רוצה לתת לה כי אני אוהבת אותה ואני רוצה לתת לה שלא על מנת לקבל חזרה"

זה יכול לשפר את ההרגשה.

 

לא אכפת לי כמה הוא\היא נותנים לי...

אני נותנת להם כי טוב לי לתת להם וכי אני אוהבת אותם ואני רוצה שיהיה להם הכי טוב בעולם

 

זה קשה אבל אפשרי.

 

שה' ייתן כוח להתמודד בע''ה

כמה דמעות. עם כל הכאב שיש. קושי עצום. קשה לי לעכל.

בס"ד

לבית העלמין בסנהדריה.

צריך לעשות תשובה.

לעילוי נשמת הרב חיים עובדיה בן גורג'יה יוסף..

נפטר לפני מס׳ דקות

כולם בצער. קשה לראות דבר כזה

שנים שלא בכיתי כך יואי אבא תעזור!!!!!!!!!

אני לא מסוגלת להגיד את זה!

לפחות לא עכשיו שאני ממש לא ראה מה אמת וצדק בכל מה שקורה

בעולם הזה....

בס"ד

הקב"ה ברחמיו הרבים.......אוףף זה לא נקלט!!!!!!!

מי עוד נישאר לנו????

ברוך דיין האמת.

עוד גדול דור נלקח נשארנו לבד ללא מנהיג טאטא!!

 

יום קשה

עצוב. נורא. קשה.  הכל ביחד...

בס"ד

 

כל אחת וטעמה וכן כל אחד וטעמו.

 

אין מה לפתוח דיון על זה וזה לא קשור לשרשור.

זאת לא מצוות עשה שהזמן גרמה,וזה סוגשל חלק מברכת המזון.

 

 

מצווה חביבה למדי,וטיפה בעייתית בטיולים או כאלה.. אסור לשפוך את המים על האדמה,כי הם מים קדושים

וזה לא מים קדושים דווקא צריך לכסות אותם אם הם בשולחן.......

שהולכים בו לפי מה שהבנתי.
וכן אצלנו בנות עושות מים אחרונים.

אם אני זוכר טוב הוא אומר שזה בגלל שהו מקפידות לאכול עם מזלג ולא עם הידיים, ולכן הידיים שלהן נקיות.

 

כיון שבימינו הגברים שאני מכיר ג"כ לא אוכלים עם הידיים , נראה לי שאין הבדל אמיתי בינינו

לא

בס"ד 

אבל רק במשפחות שנוהגים..אתם יודעים למה עושים מים אחרונים??

שמעתי את זה לא מזמן

כי פעם הייתה מחלה שעוברת ב..אוכל נראלי או משהו כזה וזו הייתה מחלה קשה מאוד ולכן מאז חכמים פסקו לעשות מים אחרונים או משו כזה..

(אם היו נוגעים בעיניים אח"כ)

מצב שלא קיים היום.

בס"ד

כאילו נוטלים ידיים בלי ברכה לפני ברכת המזון, או משהו כזה? 

בס"ד

הלכות סעודה  /  מים אחרונים

א. מים אחרונים - חובה, והטעם שתיקנו זאת חכמים הוא משום שבדרך כלל הידים מלוכלכות מעט אחר האכילה, וסמכו זאת על הפסוק 'והייתם קדושים'. וטעם נוסף, משום שיש מלח מסוים שאם הוא בא במגע עם העין גורם לעיוורון, וכיון שבכל סעודה יש מלח, יש לחשוש שידבק מעט מלח ליד ויגע אחר כך בעיניים. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעט) 

 

ב. אף מי שאינו מברך בעצמו אלא שומע מאחר המברך ויוצא ידי חובה - חייב במים אחרונים, ואף מי שידיו נקיות לגמרי חייב בכך, משום חשש המלח הנ"ל. (שם)

ה' יברך אותכם!! 

השבת שמעתי פעם ראשונה שבנות לא חייבות...(!) וזהו ממשהו ת"ח...

תכשיט???
ספר? איזה מכשיר חשמלי שהיא חולמת עליו מיליון שנה???
אוף..לא יודעת, זה קשה מידי...
בהצלחה!! !

את זקוקה לה...

משהו למטבח (שימושי),תכשיט יכול להיות נחמד,אפילו ברכה מושקעת עם תמונות שלכם..אין סוף למקוריות!

בס"ד

 

|נושמת|

|לא נכנסת לזה|

|מבליגה|

|עוברת הלאה|.

 

[וכן, התגובה הזאת הייתה הכרחית.]

אולי הסמרטפון מזיק, אבל פריקהה הגזימה, ולא ברמה הנמוכה ביותר.

אני אפילו לא אטרח להגיב...

 

|וכן התגובה הזאת הייתה הכרחית|

יש בפלאפון גם דברים טובים למי שיודע להיזהר.וכמו ענבל אין לי כח להיכנס...

מכורים ולא מוציאם את הראש מהפלאפון..

ממש עצוב לראות את האלו שכל היום עם הראש בתוך המסך!

בס"ד

 

לא נכנסת לדיון אבל יש לי רק אזהרה קטנה-

הרבה פעמים מתפתחים דיונים על זה...

אנשים, לפעמים זה פוגע.

כן, יש לי סמארטפון ולא, אני לא מתחרטת ולא מחליפה אותו סבבה?

זה לא אומר עלי כלום.

וזה לא נותן לכם את הזכות לשפוט אותי.

 

כל אחד והבחירות שלו.

 

היזהרו בדבריכם.

קרה לי לא פעם ולא פעמיים שנפגעתי מזה.

[כמה שזה נשמע שטותי להיפגע מזה...].

 

לא, המסארטפון לא מזין אותי.

כן, אני מסתדרת גם בלעדיו כמה שתתפלאו לשמוע.

 

לא מאמינים? בעיה שלכם.

רוצים לחשוב שאני מכורה מסכנה? בחירה שלכם.

 

באמת שכבר נמאס לי לשמוע את זה.

ובאמת שכבר לא בא לי לקרוא את זה.

 

אז תודה.

תודה על האמון שאתם נותנים באנשים שהם מסוגלים לשמור על עצמם.

ותודה על הקביעה הנכונה ביותר לגביי ולגבי רוב האנשים שאני מכירה.

 

דובר על המצב הכללי שלצערי מאוד קשה

בס"ד

 

דובר אלי אישית כאל בעלת סמארטפון באותה מידה שזה הופנה לכל מי שיש לו סמארטפונים.

 

זה דיבר על כל אחד פה שיש לו סמארטפון אז תסלח לי אבל אני חושבת שיש לי זכות לראות את זה כאישי.

 

זה כמו שתגיד לחילוני "אני מדבר על כל החילונים, לא עליך אישית", או תבחר כל דוגמה אחרת.

 

זה היה מכליל, מוגזם ואף פוגע במקום כלשהו.

וגם לי יש כזה פלא' ואני פשוט הזדהתי אם מה שהיא כתבה כי יש לי המון חברות שהן ככה 

בס"ד

 

והדיון הזה חסר טעם כרגע.

 

[אגב, דבריי נאמרו לא רק בגלל פותחת השרשור...

הם נאמרו גם בעקבות הרבה דיונים שהיו פה ובמקומות אחרים.

להגיד לי שאני הולכת עם יצה"ר בכיס זה לא דבר מאוד נחמד

לתת אותי כדוגמה ללמה לא צריך לקנות סמארטפון זה גם לא הכי נחמד בעולם

ולהכליל את בעלי הסמארטפונים ומתוך זה גם אותי זה לא נחמד.

אז רק ביקשתי שתשימו לב.

לא רוצים לשים לב? רוצים לפגוע, להכליל, לאבחן אבחנות מטומטמות?

שיהיה לכם בכיף.

בעיה שלכם.

אני את שלי אמרתי.]

זה לא יצר הרע.

זה לא שטן.

זה לא עבודה זרה.

--רק ש--הרבה אנשים מתמכרים לזה. כמו שאפשר להתמכר למאכל מסויים.

לא אמרה- מי שמחזיק הוא כובר עבירות.רק מרגישה לאנשים  מכורים לזה יותר מידי..

ולא צריך להפגע.

היא לא מוכיחה-בייחוד כאשר בכותרת כתבה 'פריקה'.

בס"ד

 

זאת הייתה אזהרה כללית!!

מה לא מובן במשפט הזה?!

 

היצה"ר וכו' היו דוגמאות לדברים שנאמרו לי בעבר.

בלי קשר למה שהיא כתבה.

הם נכתבו כדי להמחיש את כונתי.

 

והיא ה כ ל י ל ה ! ! ! מה לא מובן במילה הזאת??

תגידו אנשים את כיתה א' עברתם???

זאת לא מילה קשה להבנה!

 

היא הכלילה את בעלי הסמארטפונים.

ראה את השורה האחרונה בהודעתה.

 

זהו.

אין טעם שתמשיכו להגיד את זה כי אני אמשיך להגיד את אותם דברים.

אזהרתי הייתה כללית וגם ספציפית.

 

[אגב, לכל בן אדם יש זכות להיפגע סבבה?

יש דבר מוזר כזה שנקרא נקודות רגישות\תורפה.

יש פה כאלה שזאת אחת מהן במיוחד כשזה מוצג בצורה כל כך מכלילה וחד צדדית.

אז תעשו לי טובה, אל תנסו לשכנע שזה לא היה אישי.

אני יודעת שהיא לא התכוונה אלי ולו רק מעצם העובדה שהיא אינה יודעת כלל מי אני

אבל היא כן התכוונה לבעלי הסמארטפונים והיא לא (!!!!) הסתייגה ורשמה רק למכורים.

אז די.]

היא תיארה מציאות של התמכרות, לא שימוש לגיטימי באייפון.

 

היא השתמשה במילים כמו "מרותק", אם מתנתקים ממנו - מתים, כל החיים שלו תלויים באינפוזיה ועוד...

הפסקה הראשונה פונה למכורים, אין ספק בכך. ולמען האמת, זה די ברור.

 

מכאן, אין שום דבר נגד מישהי שיש לה אייפון. יש כאן ביקורת כלפי תופעת ההתמכרות, שאכן קיימת.

אם זה כל כך מפריע לך, כנראה שיש בזה משהו. על ראש הגנב בוער הכובע, לא?

 

לא חייבים להדגיש ולומר "רק המכורים", הרי לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

 

(אגב, כל עניין ה"אישי" מוכר קצת...)

בס"ד

 

"מזין ומפטם את האדם בכל שעות היממה"..

 

אין לי עניין להיכנס לויכוח על זה.

 

אזהרתי הייתה יותר אזהרה כללית מאשר פרטית...

הדגשתי צד מסוים שחשבתי שראוי להדגישו.

 

ולא, במקרה הזה לא בוער עלי שום כובע.

זה שזאת נקודה רגישה זה כי כבר הרבה פעמים פגעו בי בגלל זה.

נק' רגישה זה לאו דווקא נק' שהיא נכונה לגביי.

 

[לשם הדוגמה: אם אומרים לי שאני חופרת זאת נקודה מאוד רגישה אצלי...

אבל תשאל למה? הרי חפרנות זה עניין סוביקטיבי.

אז אענה לך שזה מכיוון שהיו כמה וכמה פעמים שאנשים צחקו עלי בגלל זה, התרחקו בגלל זה, נתנו לי הרגשה שאני האדם הכי משעמם בעולם וכדומה.

זה לא אומר שאני חפרנית, א"א להגדיר חפרנות כי שוב, זה תלוי בעם מי מדברים.

אבל זה עדיין נק' רגישה...

קפיש?]

 

(הייתי אמורה להבין משהו מהסוגריים למטה...?)

יכול מאוד שלגבייך זה בכלל לא נכון, ואת בסך הכל נעזרת במכשיר.

 

הייתי ציני...

על אף שנקודות רגישות אמורות להיות נכונות לגבי אותו אדם, ואם אותו אדם נפגע אז בכלל.

אבל אם את אומרת שלא, לא אתווכח.

 

לגבי הדוגמא, שלדעתי לא מוצלחת במיוחד -

מדובר בעלבון, את מדברת עם חבר/ה והתגובה שאת מקבלת היא "את חופרת".

כלומר, את לא מעניינת.

בתור אחת שמשתפת, את רוצה התעניינות. כשאת לא מקבלת אותה, ועוד מעליבים אותך תוך כדי, את נעלבת.

לגיטימי לחלוטין. אין ממש קשר לדיון על האייפונים.

(אני לא יודע אם כל עניין החופרת הוא בדיוק כמו שתיארתי, במידה וטעיתי, מובן שלא ניכנס לזה. רק ניסיתי להבהיר את הנקודה)

 

והיית אמורה, כנראה שאת לא זוכרת את הדיון ההוא על ההומוסקסואליות. לא משמעותי במיוחד

 

בס"ד

 

אני פשוט אביא לך קישורים לכל התגובות שלי בשרשור...

הן לא השתנו יתר על המידה.

 

ומצטערת, זאת הדוגמה שעלתה לי...

רק כדי להבהיר את עניין הנקודות הרגישות.

 

אז בתור בעלת סמארטפון אני רוצה הבנה ולא פגיעה...

באותה מידה...

והדוגמה הייתה רק בשביל הנקודות הרגישות ובשביל ההבהרה שנקודות רגישות זה לא אומר שהן נכונות לגביי...

 

חחח זוכרת את הויכוח, לא את ההקשר של מה שאמרת

אבל אכן לא משמעותי במיוחד

המשפחה שלי (כולל הורים, אחים, אחים קטנים) מולי |תמים|

ועדיין!

אני לא מ-כ-ו-ר-!-!-!

קיצוניות זאת לא בעיה בעצם..

שחושבים משהו מסוים ולא סתם חושבים חצי שנייה לפני וכותבים, באופן כללי אפשר להיות יותר נחמדים ופחות תקיפים...

ומוזר לי לחשוב שיש אנשים שחושבים ככה.
אבל בכיף שיהיה להם!!
אבל בכל זאת כדאי קצת לחשוב לפני שכותבים.. זה אף פעם לא מזיק!

איפה הקיצונים פוגעים?

רק שלפעמים זה ניראה שזה לא מה שהם באמת.. לפעמים כותבים פה תגובות שהם לא כ"כ עולות על ההגיון.. כאילו נסחפים ממש!

אבל אי אפשר למנוע מאנשים לעשות את זה .

רק ביקשתי אם אפשר לשים לב.. זה הכל!

אנשים בונים לעצמם זהות בפורום כמו שהם היו רוצים להיות ולא כמו שהם באמת. בעיה..

אנשים, אז תשתדלו להיות מה שאתם ולא צבועים!! כי באמת שהרמה של הפורום הזה לא טובה.. (לא הכל)

לפני שכתבת את זה. חשבת?!

תפסיקו לחשוב שתשכנעו אנשים שהם טועים אם תגידו להם שהם "קיצונים". זה מגוחך!

וד"א, הרצון לכתוב את השרשור הזה היה כתוצאה מתגובות שקראתי. וזה לא תגובה אחת.. כל פעם אני קוראת הודעות ונהיית בשוק יותר ויותר.
אבל שוב, לא אמרתי לאף אחד לשנות גישה רק אמרתי אם אפשר לשים לב למה שכותבים כי מנסיון אני יודעת שלא תמיד שמים לב לצורה שבה מביעים דיעה.. וגם התגובות שלי לפעמים יוצאות קיצוניות ואני שמה לב לזה רק אחרי שאני שולחת כבר.
אז זהו, רק ביקשתי והצעתי לשים לב!
תודה

בס"ד

 

אז תגידי את זה ככה

אל תגידי "קיצוניים"...

 

קיצונות זה עניין של דעה.

השתלחות זה עניין של פגיעה.

 

תפרידי.

מותר להיות קיצוניים וזה לא מחייב השתלחות באנשים אחרים.

ניראלי שהבנתם את כוונתי!
זהו, עכשיו רק תשימו לב למה שאתם כותבים תודה!!

בס"ד

 

אבל מצטרפת...

באמת נסו לכתוב בצורה נעימה יותר.

[כנל אני.]

 

"דברי חכמים בנחת נשמעים".

בס"ד

 

רק אמרתי שככה זה יותר מובן

אבל למי שכותב אותם- מנהסתם לא. כנראה שזו הדיעה שלו. אם לא נעים לך לשמוע אתזה כי זה קיצוני מידי או משו כזה- אז זה לא בעיה של מי שכותב. ככה הוא חושב, וזהו.

רק אמרתי שיחשבו לפני שכותבים אם זה באמת מה שכוונתם לכתוב ואם הם באמת מסכימים עם מה שהם כותבים.. ואם הם לא נסחפים קצת! זה הכל!

למישו יש שם מדוייק?

הבני-דודים שלנו מתחילים לעבוד שעות נוספות!!!
צריך להגביר שמירה בכל האזורים הללו כי הם בינתיים משועממים ואנחנו על הכוונת.

לא יודעת מה איתך, בני דודים שלי הם יהודים.

ומצטרפת למה שאמרתת.

יש אנשים שבעינך נראים אנשים גדולים ובעיני מישו אחר זה בקטנה.. יש אנשים שמחוללים שינויים ואף אחד לא יודע את זה בכלל. אם את רוצה לחולל שינוי כדי שידעו שחוללת שינוי, אז עזבי אין טעם בכלל.. אבל אם את עושה את זה באמת כדי לעזור ולתרום, אז זה לא צריך להיות ברעש בכלל. מספיק שאת והקב"ה ידעו..

אבל אני רואה את הבנאדם הזה והיא אשכרה משפיעה על אנשים!!!!

נגיד באולפנה ממש הרגישו כשהיא הייתה שהיא שם מרוממת את האוירה

את מדברת על מנהיגות במובן הרחב.
זו תכונה נפלאה באמת. זה לדעתי עניין של אימון אישי והתרגלות לחשוב במאקרו על כל דבר ומצב, לא להתפס לקטנות, להיות אכפתי מאחרים לקחת אחריות ולהוביל ובמקביל לא לשכוח לפתח את עצמך ולדאוג לבשלות שלך ולהתקדמות

זה ממש נכון! 

יש פרויקט שמנסים להרים בכיתה ומחפשים אנשים שיהיו אחראים עליו? למה שלא תיהיה בין האלה שמרימות יד ומחפשות להתנדב (יכול להיות שאת כזאת, אני מדבר בכללי). צריכים משהו שירים איזה פרויקט בסניף של החב"ב או משהו בסגנון? למה לא לקחת את האחריות עלינו ולהרים פרויקטים לאוויר???? חשוב גם כשמארגנים משהו לארגן אותה בצורה הכי רצינית שאפשר! זה שלב ראשון לדעתי....

שלב שני זה להרים את הפרויקטים בעצמך בלי שמהו ישאל מי מתנדב להיות אתה זה שמציע ואתה זה שיוזם, לאט לאט בלי ששמים לב נכנסים למרכז העניינים ומתחילים להיות משפיעים, זה השיטה בדוק ומנוסה....

רק להיזהר לא לקחת יותר מדי דברים על עצמך, כדי שישאר לך זמן אוויר לנשימה....

סוג א' אלו האנשים שעושים רק מה שהם חייבם. הם יצטרפו לאלונקה במסע בצבא רק שזה היהי ברור ורק פעם אחת. הם יעזרו רק כשישאלו אותם בברור או שיהיו צריכים עזרה. הן ידעו טוב מאוד להתלנון אבל פחות טוב לעשות.

סוג ב' יהיו מתחת לאלונקה, יהיו הראשונים להרים את האצבע (לא בכל דבר ובכל פעם- אבל בעיקרון) ויעשו מעשים עם פחות תלונות ויותר פרגון.

תהיי סוג ב'.

השאר יבוא מעצמו.

 

ועוד נקודה-מנסים לחשוב איך חברה בריאה צריכה להתנהל כדי להיות שלמה, ומתנהגים בהתאם.

למשל-חברה שיש בה שקרנים ורמאים-לא מתנהלת בצורה בריאה (מסקנה-להיות ישר). חברה שכשיש צורך ציבורי שכל אחד יכול להשליך אותו על השני, זה מה שעושים-גם כן לא תתנהל כמו שצריך (מסקנה-לפעול כשרואים שאין מישהו אחר שיעשה את העבודה). חברה שמה שמעניין בה את האנשים זה בראש ובראשונה יהיה להם טוב, תהיה מלאה במריבות, כי אנשים מוכנים לותר על בריאות החברה לטובת עצמם (מסקנה-להסכים להקריב ולסבול אי נעימויות עד גבול מסוים בשביל שהמצב ישאר יציב). וכן אפשר להרבות בפירוט, אבל אין לזה גבול. פשוט תרצי באמת שיהיה טוב, ותאמיני שזה אפשרי.

אנשים פשוטים וטובים.

אני מבינה את ההרגשה הזאת כי גם לי זה קורה מלאאא פעמים...

אבל,הגעתי למסקנה שלא צריך להיות אדם גדול אלא..

 

ו"כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן"אז כל הזמן הזה את יכולה לתקן-לעורר אצלך שינוי!

 

יכול להיות שלא הבנתי אותך נכון ואת מתכוונת לאנשים גדולים בדיוק מה שאני התכוונתי...אם אכן טעיתי אני מבקשת סליחה ומוזמנת לפרט ולהסביר יותר כדי שאוכל לענות בדיוק למה שאת רוצה..

 

אני בטוחה שגם את אישה גדולה אך,את לא מודעת לעצמך..

בהצלחה רבה רבה!!

על בית ספר פורום סניף ושינה

הייתי רוצה לעשות משהו משמעותי אבל לא להסתפק בפעם אחת

אלא להיות אחת שכל החיים שלה הם פרוייקט

ופרוייקט שעובד אם אפשר

זה בעיני אנשים גדולים כזאת אני רוצה להיות..

ולפי דעתי יענה לך על השאלה..מקווה בעזרת ה'!

http://www.faith.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/

 

מאמר על העצמה נשית..נשמע מוזר אבל ממש לא

חחחח אני ולסכם לא הולך ביחד..בתימצות של התימצותים:מתוך המאמר פסקה ראשונה:

נשים רבות מרגישות חוסר ביטחון, פחד ובלבול מללכת אחרי האמונה שלהן. למרות שההצלחה האישית שלנו היא תוצר של האמונה, לפמעים פשוט אין לנו את האומץ להאמין או לבחור במה שאנו רוצים ואנו נכנעים לכללי החברה שמכניסים לנו אמונות שכלל לא קשורות אלינו. אנחנו כלל לא רוצים להיות שם, אבל בכל זאת נמצאים במקומות שאנו בכלל לא אוהבים רק בגלל שכך הסביבה מכתיבה לנו. אם הנשים יבינו את העצמה הנשית הטמונה בהן, הן יוכלו לפרוץ את הגבולות ולפרוח.

תמיד האמנתי בזה אבל עשיתי את זה פעם ראשונה בערך, לא מזמן, וזה מממממממש נכון!

תכתבי מה את, מה את רוצה להיות, יותר מ- "בן אדם טוב" באמת באמת מה את מחפשת, ומה את עכשיו מתחילה להשתדל לעשות בשביל זה, תציבי לעצמך מטרות בדרך ליעד

בהצלחה!!!!!!

נ.ב. תסתכלי גם אחורה איך את מתקדמת

כאילו, שפיציות. כאילו, שפיצית

מסרו ד"ש לברכי ושולי!!

והשאר סתם לומדים...

מי היה מאמין?!?!?!?!

כנראה שאני תרנגול משונטז שמטיל ביצים כחולות ומקרקר מתי שרוצים שהוא יבוא לחסדי, הא?

סנאי אבולוציוני שחושב תצמו רק ביגלל שהוא גדול! (למרות שהוא טועה)

 

 

וווואאאאאאווווו. |עיניים של החתול בשרק|

סנאי התכוונת..

היום אני יכול בערב דבר איתי בפלאפון אני אשלח לך אותו באישי

מבין אלו שבנוג''ה

|סטודנטה שמגיעה ב7 הביתה|
‏|וגם יוצאת ב7 בבוקר!|

חסדי ממש צריכים. את עזרתינו.
כל המרבה לבוא הרי זה משובח

אם הכל היה טוב אז הכל היה רגיל אבל כשהכל רע את מחפשת את הטוב...
קצת קש להבין את זה אבל כנסי לראש...
בהצלחה!

אם הכל יהיה ורוד אחנו עלולים (ח"ו) לשכוח את ה' הטוב המטיב והמושיע. וגם אנחנו הרעים. הורסים. מקלקלים. חוטאים. במצב של היום- תסלחו לי, אבלץ...

וכשיש משהו טוב אז זה לא כזה מושך לקרוא..

כי מגוג הוא מצאצאי חם (או יפת, לא זוכרת כתוב בפרשה הזאתי) ולכן הוא לא יכול להיות ישמעאלי שהם מצאצאי שם.

או מצב

והמשיח ינצח אותו במלחמה ע"י עזרה גדולה משמים.

 

יותר מזה אף אחד פה לא יודע.

 

זה בערך כמו לשאול-"מתי לדעתכם ירד המלקוש?"

(המלקוש הוא הגשם האחרון)

בס"ד

 

תאמינו לי שכשהוא יגיע אתם תדעו...

 

למה להטריד את עצמנו בזה עכשיו?

גם של מלחמת גוג ומגוג. כמו שלמשל ראיתי בשם הג'ר מרדכי אליהו זצ'ל-שהייתה כבר או שאנו פטורים ממנה.

הרב אמר שמי שחושב ומאמין שמלחמת גוג ומגוג כבר היתה- לא יהיה בה, אבל מי שחושב שהיא תהיה אז יהיה בה ( משהו כזה..

בס"ד

מן הסתם היטלר...

בס"ד

 

אף אחד לא יודע וזהו.

 

מה הטעם לנחש?

כתוב שביום שבו ידרוך גוג על אדמת ארץ ישראל תהיה רעידת אדמה והר הזיתים יבקע לשתים ואז ה' יתחיל את המלחמה האחרונה שתבער את הרוע מן העולם...

למיטב ידעתי זה עדיין לא קרה

שמי שמאמין שהשואה היתה גוג ומגוג לא תהיה לא שוב גוג ומגוג....

אני צריכה לקבוע עובדות בשטח.

 

(להביא מישהו מתאים לפני שאחרים ישמעו על זה שקיבלתי תקן ויחמדו אותו לעצמם...)

חח זו לא המצאה, תוכל למצוא הכל בספר ללא גזל:'חיים בריאים כהלכה' של הרב יחזקאל אסחייק שליט"א
אני מקווה שזה קשור לזה..אבל זה באמת לא הזוי ולא חריג.אלו ה'תופעות לווי' הלא כל כך נעימות בוא נקרא לזה ככה..קיצר עצה שלי תקרא את הספר ואני מקווה בעזרת ה' שהוא יעזור לך לחשוב כל פעם מה כדי
דבר שני,אתה קולט למה זכית?זכית למין הארות מה',ה' רק רוצה שתלך בדרך הנכונה ומנסה לתת לך גם רמזים..

http://www.ateret4u.com/online/f_01957.html#HtmpReportNum0029_L2

אבל אצלי זה יותר כי בזמן האוכל אני לא תמיד מתרכזת באוכל וחושבת מלא מחשבות על אנשים ודברים וכן.. גם הברכה לעיתים כמו האכילה.. והעצבות או האי סיפוק (שמתבטא אצלי יותר בצורה הזאת יותר) מבצבצים להם בשקט.

עכשיו כשציינת את זה, זה הרבה יותר ברור לי..! ועל זה נא' האכילה פעולת קודש היא וצריך לה הרבה ריכוז והתכווננות, ולזכור לכוון ולהודות וכמו שצריך.

וזה משום מה מזכיר לי את מה שכתבתי פעם ביציאה לא מהעולם הזה שארוחת הבוקר היא הדבר הכי קדוש בעולם, ותכלס לא רק הארוחה של הבוקר
* חשבתי שרק אני מרגישה פרה לפעמים מרוב אוכל

אחד הדברים שבאמת צריך להתחזק בהם זה תאוות האכילה (לפחות אני)

20130929200520.wiz

הרב שלמה אבינר

אל תאכל רעל

אל תאכל רעל, אל תאכל סוכר ומלח, שומן וקמח לבן. כמובן לא מדובר בכפית אחת אלא בהצטברות עודפת.

ריבונו של עולם, הטוב לכול ורחמיו על כל מעשיו, הזן את העולם כולו בטובו, ברא מזונות בריאים וגם טעימים. "בורא נפשות רבות וחסרונן" – "כגון לחם ומים שאי אפשר בלא הם". "ועל כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי" – "כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם, יכולין העולם לחיות בלא הם, שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהן" (ברכות לז א. תוס' ד"ה בורא).

הכל כל כך טעים, כל כך מתוק בעולם של ריבונו של עולם.

מה עושה האדם? מפריד את המתיקות ומוכר אותה לחוד. מוציא את הסוכר מקנה הסוכר ומכניס אותו במשקה קל, הכבד בסוכר, שבע כפיות לכוס – וכך הורס את בריאותו. ולא רק את בריאות הגוף הוא הורס, אלא גם בריאות הנשמה, כי הנשמה אינה אוהבת אכילה גסה. זה מצער אותה ומעציב אותה. ומהי אכילה גסה? אכילה מעבר לצורך הבריאותי האמתי של האדם, אלא כפי תאוות האכילה. יש אנשים משועבדים כל כך לתאוות האכילה, שהם מתייחסים לאכילה כאל מימוש תאוות אכילה, ואוכלים מפני תאוות האכילה, בלי לברר אם המזון מועיל או מזיק.

כותב מרן הרב קוק: "כשאוכלים לשם תאווה חומרית, מתגבר העיצבון בסוד אוכלי לחם העצבים" (אורות הקודש ג רצב). וכן באורות התשובה, שלוש הפסקאות על אכילה לא ראויה (יד ח-ט-י), באות בין פסקאות של עצבות. יש אנשים שאוכלים לא בגלל צורך אמתי, אלא כדי להפיג את עצבותם ותסכולם. ואדרבא, נהפוך הוא.

יש ארבע מדרגות באכילה לפי הרמב"ם (הלכות דעות פרק ג):

א. תאוות האכילה.

ב. גבוה יותר: אכילה לשם בריאות

ג. גבוה יותר: אכילה לשם בריאות לשם כוח לעבודת ד'.

יש מדרגה רביעית רזית גבוהה עוד יותר שהרמב"ם אינו מזכיר אלא באופן כללי בסוף מורה נבוכים: העלאת ניצוצות, או מדרגת הקדושה שבסוף מסילת ישרים (פרק כו), כמו הכהנים שאוכלים קרבנות, ועצם האכילה היא עבודת ד'. כמובן, אין זו המדרגה שלנו.

אבל גם המדרגה השלישית לשם שמים אינה מדרגה שלנו. הרי הרמב"ם כותב שהיא קרובה למדרגת הנבואה (שמונה פרקים פרק ה). ואפילו המדרגה השניה לאכול רק לשם בריאות קשה לנו. הרי יש בעולם 1.6 מיליארד אנשים הסובלים מעודף משקל, ו-520 מיליון שמנים.

כל יום מוציאים בארצות הברית על טיפול במחלות הקשורות להשמנה 140 מיליון דולר, ועל תכניות הרזיה 55 מיליון דולר.

לכן ידידי, אל תאכל רעל, שאף למדרגה שלישית ולפחות לשניה.

נכון שדברים אלו אינם פופולאריים בעולמנו שהוא עולם של הנאה מיידית. ובכלל, בתרבות המערב העולם נתפס כעולם של מילוי הנאה, וזו מטרת החיים – בהמשך לתרבות יוון, שהיא עצמה המשך של האלילות הקדומה. לעומת זאת, אברהם אבינו לימד שהעולם הוא עולם של מילוי חובה כמבואר במסילת ישרים פרק א, וההנאה  אינה אלא אמצעי כדי שהאדם יוכל למלא תפקידו.

כמובן, מותר מידי פעם לאכול במינון נמוך מגדנות וסוכרית וממתקים ועוגיות, כגון בשבת וביום טוב. אבל לא כ"בני אדם שאוכלים ושותים ועושין כל ימיהם כחגים" (שבת קנא, רמב"ם דעות ה א). ועתה יש בני אדם שעושים כל יום חג ארבע וחמש פעמים בממתקים, חטיפים ואין סוף מעדנים.

זה הכלל, צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר. כי מנגנון השביעה המוחי אינו בנוי לממתקים.

לכן חדל לך מסוכר וממלח, ממרגרינה ומקמח-לבן-דבק-נגרים. חמול על גופך שנכנס לכוננות גבוהה לסלק בעמל רב את כל הרעלים האלה. חמול על נשמתך שחשה ירידה ובוכה בקרבה.

שמא תאמר: וכי מעתה אנהג בפרישות, ואתענה כל חיי במזון אשר טעמו כטעם הקרטון?! לא כן, אלא לאט יחזור לך חוש הטעם הטבעי שאיבדת.

חזור למזון הטבעי, הנקי והבריא. "הוא הלחם אשר נתן ד' לכם לאכלה... לקטו ממנו איש לפי אכלו... המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אכלו לקטו... ויותירו אנשים ממנו עד בוקר וירום תולעים ויבאש... וילקטו אותו בבוקר בבוקר איש כפי אכלו" (שמות טז טו-כא).

בשבת אפשר להתענג, וגם ביום טוב. אך לא להפריז. שבת קודש, שבת לד'.

שהייתי יוצא להפסקת אוכל מהעבודה ואחכ לא מסוגל לעבוד..

ממש! גם באסה וגם עייפות..

שיאכלו 5 דק' ויברכו 10...

 

 

 

[אגב תאוות האכילה שהוזכרה כאן- חג סוכות הוא התיקון לתאווה זו..]

אבל כתוב שזה תיקון לתאוות האכילה, מכיוון שסוכות הוא חג האסיף, ואין דומה מי שאין לו פת בסלו למי שיש לו פת בסלו..

מתחברת מאוד לדברי רותם333 .

אכן מילוי הרכס לא רק שלא ממלא את האדם אלא מרוכן אותו ..

כמו כן ,חשוב מאוד ללעוס את האוכל כמה שיותר אפשר ואז לבוע ולמלא את הבטן ב1/4 פחות ממה שאתה רעב.(דברי הרמב"ם)

מבטיחה שזה יעשה לך את העבודה ולא תרגיש שהמטרה שלך זה לבבלוע/"להנות"/להתפוץץ מהאכול כמה שיותר.

מה גרם,שמצאת לך גם פיתרון יפה וזה לייעד את האכילה.. יעדה אותה בכך שהיא דרך התקשרות שלך לבורא.וזה יפה.

אך חשוב מאוד ,מנסיון,שתרגיש הרבה יותר טוב אם תקשיב לעצות הרמב"ם הרמב"ם.וכך באמת יש לאכילה מטרה-להשביע ולא לפוצץ ולתת הרגשה של כבדות .

אגב,תחושבות מבאסות אבל יש להן פיתרונות כך שתתנחםם

 

אבל בעיקרון ברור שזה יותר חמור בערב, גם הרמב"ם אומר "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון"...

(יש לי חולשה לסוגריים. ככה שאם רוצים שאני אשים לב למשהו- כותבים אותו בסוגריים...)

לאדם שהוא נולד יש לו שתי תעוות חומריות עיקריות ובולטות:
האחת היא תאוות המין, אין צורך להרחיב (נושא לפעם אחרת)

השנייה היא תאוות האוכל.

בשניהם למרות שהם תאוות חומרניות, היהדות לא אומר לאדם לא לעשות אותם, אלה לעשות אותם במידה, במקום המתאים בזמן המתאים ובכמות המתאימה........

אם אדם עושה אותם בצורה הנכונה כגון: אכילה במידה על דעת זה שהוא צריך את זה כדי להתקיים וכדי שיהיה לו כח לעבוד את השם. או תאוות המין (כמובן בזמן המתאים כפי שכבר אמרתי בהתחלה) על מנת להביא חיים והמשכיות לעולם, אז הוא מרגיש אחרי זה טוב עם עצמו, הוא מרגיש אדם טוב יותר שמשפר את העולם.

אם אדם לא עושה את זה בצורה הנכונה, ונמשך אחרי התאוות שלו בצורה בהמית, אז ממילא אחרי שהוא עושה אותם הוא מרגיש מן ריקנות כזאת, שנובעת מזה שהתאוות שלו הצליחו להפיל אותו....

לכן גם כשאתה אוכל שווארמה (לתאווה -  אל דאגה אני גם אוכל בכמויות), גם אם לא כוונתה לזה שזה על מנת לעבוד את השם, (גם אני לא תמיד מכוון) אז לפחות תנסה לקדש את האכילה ולברך לפני ואחרי, וגם לא לאכול יותר מדי, כי כשאתה במידה אז כביכול כדי להתקיים (ולעבוד את ה') , אבל שאתה ממלא את הכרס שלך, זה רק בשביל התאווה שלך, ואז אתה מרגיש מן ריקנות כזאת...

טוב זה היה נשמע ממש פלצני נכון??
סה"כ ציטטי את מה שהרב שלי אומר, זה ממש יפה ונכון, שווה לדעת....

זה היה נשמע ממש פלצני נכון? הרב שלי אומר את זה כאילו מה עובר עליך?!


ובלי קשר, באמת גם לא אהבתי את מה שהרב שלך אומר...

אפילו כשאני מנשנשת איזה מלפפון מרגיש לי לא טוב..

(כשזה לא מתוך רעב אלא סתם)

אוכל זה דבר גשמי. אז אתה ממלא את הגוף,
והנשמה מצפה גם לקבל את חלקה.
וכשהיא לא מקבלת, אתה נהיה עצוב.

אבל אם בירכת בשמחה רבה ואמרו כולם,
הנשמה שמחה שקיבלה את חלקה, ואתה שמח‎‎