בס"S
שלום!!
צריכה דחוף את הקטע הזה שמורה רוצה להראות ולשכנע לתלמידים שלו שאין אלוקים [חו"ח!!] והוא אומר אתם רואים את השולחן-סימן שהוא קיים...רואים את ה'?!-סימן שהוא לא קיים [חו"ח]
ואז התלמיד אומר רואים את השכל של המורה-סימן שהוא לא קיים...
מקווה שהבנתם
תודה!!
זה בדיוק הקטע הנ"ל, לא חייבים שזה יהיה בפונט מסויים, או בנוסח כזה או אחר...
ענבלבס"ד
דו - שיח על אלוהים והמהות הקיומית של האדם .
זהו דיאלוג מדהים,
מזמינה אותך להתרגש בין השורות ולקבל את מוסר ההשכל האישי עבורך מבין שורות אלו.
הרי הדיאלוג . . .
פרופסור אתאיסט לפילוסופיה מרצה לכיתתו על הבעיה שיש למדע עם האל
הכל-יכול. הוא מבקש מאחד מתלמידיו החדשים לעמוד
הפרופסור: אתה מאמין באלוהים?
הסטודנט: בהחלט, אדוני.
הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: בוודאי.
הפרופסור: האם אלוהים הוא כל-יכול?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים, אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב?
(הסטודנט שותק)
הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? בוא נתחיל שוב. האם אלוהים טוב?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: האם השטן טוב?
הסטודנט: לא.
הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?
הסטודנט: מ... אלוהים...
הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא כן? ואלוהים ברא הכל, נכון?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אז מי ברא את הרוע?
(הסטודנט לא עונה)
הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז מי ברא אותם?
(הסטודנט לא עונה)
הפרופסור: המדע אומר שיש לך חמישה חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: שמעת אותו?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהים, טעמת אותו, הרחת אותו? האם היתה לך תפיסה חושית כלשהי של אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני, לצערי לא.
הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: בהתאם לנוהלי בדיקה אמפיריים וניתנים למדידה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה יש לך להגיד על זה, בני?
הסטודנט: יש לי רק את האמונה שלי.
הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע.
הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה "חום"?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: והאם יש דבר כזה "קור"?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: לא, אדוני, אין דבר כזה.
(הכיתה משתתקת)
הסטודנט: אדוני, יש הרבה סוגים של חום, סופר-חום, מגה-חום, חום לבן או קצת חום, אבל אין דבר כזה שנקרא "קור". אנחנו יכולים לחמם 273 מעלות מתחת לאפס, מה שיהיה חסר חום, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. "קור" הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, רק העדרו.
(דממה מוחלטת בכיתה)
הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? יש דבר כזה "חושך"?
הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?
הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב... אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום, וזה נקרא "חושך", לא כן? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא היה קיים, היית יכול לעשות אותו יותר חשוך, נכון?
הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?
הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.
הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר?
הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים רע ואלוהים טוב. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא מסוגל להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אבל מעולם לא ראה, ובוודאי שלא הבין לחלוטין, אף אחד מהם. לראות את המוות כהופכי לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כישות עצמאית. מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרם. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?
הפרופסור: אם אתה מתייחס לתהליכי האבולוציה הטבעיים, כן, בהחלט.
הסטודנט: האם אי פעם ראית אבולוציה במו-עיניך, פרופסור?
(הפרופסור מניע בראשו בחיוך כשהוא מבין לאן הטיעון מוביל)
הסטודנט: מאחר ואיש מעולם לא ראה את תהליך האבולוציה בפעולה ואינו יכול להוכיח כי הוא ממשיך להתרחש, האם אינך מלמד בעצם דיעה, אדוני? האם אתה איש מדע או מטיף?
(הכיתה כולה גועשת)
הסטודנט: האם מישהו בכיתה ראה פעם את מוחו של הפרופסור?
(הכיתה רועמת בצחוק)
הסטודנט: האם מישהו שמע את מוחו של הפרופסור, חש אותו, נגע בו, הריח אותו? אף אחד... אזי בהתאם לנוהלי בדיקה אמפיריים וניתנים למדידה, המדע אומר שאין לך מוח, אדוני. ועם כל הכבוד, איך אתה רוצה שנבטח בהרצאותיך?
(הכיתה שקטה. הפרופסור בוהה בסטודנט)
הפרופסור: אני מניח שתצטרך להאמין להן, בני.
הסטודנט: זהו זה, אדוני. הקשר בין האדם לאלוהים הוא האמונה.
ויש האומרים שאותו סטודנט היה אלברט איינשטיין...
כי הסבירות שזה קרה באמת שואפת לאפס.
גאון כבר מכיתה ב', וקטל את מוריו הגויים השתויים בתשובות יהודיות שנונות....
חוצמיזה... למה בדיוק חשוב אם זה אמיתי?
כל בית הספר היה עובר לסיביר
פשוט זה יותר מדי מורכב ומדיוק לעבור כמו שזה, הסיכוי שיש תלמיד שמדבר ככה הוא לר הגיוני ומרבית הסיפורים מהסגנון הזה הם הרחבה\המצאה שהולבשה על תקופה מתאיה
כל פונקציאלות (מלשון פונקציה) שיש בעולם צריכה בריאה, כנ"ל לכל כלל שנראה לנו טבעי כמו למשל שדברים נופלים (כח המשיכה) , שכל דבר בנוי מאטומים וכו.. וזה רק מראה על הגדולה של ה'.
לא?
בהתחלה הוא מדבר על ה.."דואליות" ועל כך שחושך הוא היעדר, והוא לא מסביר את זה טוב.
ואז הוא עובר לשנינה על המוח של המורה.
מישהו הבין טוב יותר את הקשר וההסבר?
אבל זה טוב, מרגש.
בעד או נגד?
דניאלה .ד.
חודש טוב נפש חיה.נפש חיה.דניאלה .ד. סיימנו! בזכותכם! שבוע מתוק מדבש!דניאלה .ד.אחרונהאני לפחות, כתור דתיה לאומית נורא כעסתי בזמנו על הרב עובדיה שליט"א באותו זמן של המתקפה על הציבור שלנו (להזכירכם- בית של גויים, עמלק, כ"ס וכו'....). אפילו התרתי לעצמי לומר כמה מילים לא במקום... כאן המקום להתוודות..
נורא נורא כעסתי והתעצבנתי איך רב ג-ד-ו-ל בישראל אומר ככה על חלק מהעם שלו???
ופתאום, אחרי שהמצב של הרב עובדיה התחיל להתדרדר אני מתפללת כמו שלא התפללתי מימיי!! שבעז"ה ימשיך לחיות ולהנהיג את העם. אני עוקבת ממש בחרדה אחרי הידיעות על המצב שלו. הייתי ממש בלחץ כשהמצב התדרדר- הרגשתי כאילו עמ"י הולך להפסיד מנהיג! ונורא שמחתי כשחזר להכרה.
ממש פתאום מתברר שלמרות כל הכעס בכל זאת נורא נורא קשה לי עם המצב שלו ואני באמת עושה את ההשתדלות שלי בתפילה.
גם אתם כאלה?? רק אחרי שקורה משהו לא טוב למישהו שנורא כעסתם עליו פתאום מתברר לכם כמה אתם אוהבים אותו והוא יקר לכם??
בהזדמנות זו נאחל באמת לרב חיים עובדיה יוסף שליט"א רפואה שלימה, חיים ארוכים בבריאות איתנה עד 120!!
בעז"ה!!
יום מצויין!!=]
וזה ממש לא מרגיע אותי לשמוע דברים על 12 יראי שמיים (רובם ככולם) שפועלים למען עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל. גם אם לא הכל מושלם.
See the painבעזרת ה' שיצא מהבית חולים. בריא!! וחזק!! ויחחיה עד 120 שנה בעזרת ה'. מיתוך עושר וכבוד.. ושמחת חים.. ובריאות איתנה...
אני תמיד מנסה להפריד בין הרב לפוליטיקה.
כי אני לא ש"סניק (מה באמת?), ואפילו לא קרוב...
אבל אני רואה ברב עובדיה את הפוסק אולי החשוב ביותר שהיה לעמ"י בדורות האחרונים,
וככל הנראה גם בדורות הבאים(חוץ מהמשיח בע"ה שיפסוק ע"פ הריח
)
ושוב אני לא הולך לפי הפסיקה שלו. אבל אין ספק שהוא חידש משהו
גם בשיטת הלימוד וגם בשיטת הפסיקה.
תשמעו, הבןאדם חיבר 50 ומשהו ספרים שכל ספר הוא וואחד ספר..
למרות שאני דתיה מאוד, אני לא ממש יודעת טוב על רבנים, לצערי. אני יודעת שיש את הרב הזה ושהוא מאוד גדול, אבל לא ידעתי של איזה חלק מעמ"י הוא. וכשידעתי שהוא ממש חולה היו לי צמרמורות. לא משנה אם הוא "חרדי" או "דתי לאומי" הוא רב גדול, ובדור שלנו אנחנו זקוקים נואשות לאנשי רוח גדולים מאוד
בכללי- כן, אני כמוך וונראלי שגם רב העולם כמוך 
אחרי שאנשים ח"ו ל"ע נפטרים לומדים להעריך אותם
וגם נגיד אם יש לך חברה שאת-בלשון המעטה- לא מאוד אוהבת, אם היא תהיה חולה את תתפללי עילה ותדאגי לה וכו'.. זה טיבעי.. (לא יודעת אם זה טוב או רע )
כשאני קוראת תהילים לרפואת הרב זה לא יוצא לי מהראש..
אני לא מפסיקה לחשוב על מה שהוא אמר ולכמה מחלוקות זה גרם בעם.. וזה ממש גרוע כי הוא צדיק אני יודעת.. ובכל זאת..לויודעת.. התפילה שלי פחות מהלב..
הוא התבטא "רק" בית של גויים" שאר הדברים החמורים-לא הוא.ולא רק אלא שסוג של התנצל או סייג.
לגבי מה שכתבת,זו לא הייתה כוונתו,אנא צפי בלינק.
ההשקפה הנכונה היא להתפלל לרפואת אדם(באופן כללי רגיל לפחות),ואל לנו להחליט או לקבוע דברים שאינם לנו לקבוע,אנו עושים את ההשתדלות שלנו בעניין הזה,וחשוב להרחיב מדוע דווקא טוב להאריך ימים
גם אם הוא אמר דברים שאני לא חושב ככה
בין הצלילים*בננית*ולגמרי חתיכי (מאוהבת בדיסק הזה)
]ענבלאחרונהאיך אפשר להיות צנועה במעשים ובדיבור?קשה לי לדבר בקול שקט,אבל אני לא ממש קולנית.ואני אוהבת מאוד לצחוק וזה הורס לי את כל המטרה ;\ ולסיכום:אני צוחקת מכל דבר אפשרי..תגידו לי פיל בתוך כוס אני אצחק...ואפילו סתם אם אני עושה משהו אני פתאום צוחקת בלי קשר (?)אני כולי בדיחות קרש מה שנקרא..מה עושים עם זה?קשה לי להקצין את זה!ואני ממש רוצה לעבוד על הצניעות שלי ולהיות שקטה יותר..מה אפשר לעשות?
בהתחלה זה קשה, אח"כ זה טבעי...
להשתדל להעלות את המחשבות והשיחות לרמה גבוהה יותר.
(למשל- במקום לדבר על הנעליים החדשות של המורה, לדבר על דברי המסילת ישרים לגבי מידת הפרישות)
ללמוד ספרי אמונה/מחשבה/מוסר.
יש לך תכונה נהדרת זה שאת צוחקת מכל דבר זה לא נמשמע מסוג הדברים שכדי לוותר עליהם מה שכן...אין לי מושג מה זה אומר להיות צנועה במעשים??לא להתגאות אולי?|מבולבל|
אבל גם עם אצלך זה נובע מזה אז צריך לעבוד על גאווה ולא להפסיק לשמוח....
Revolutionתלוי מתי אתה צוחק, תלוי על מה 
אז נסכים שצחוק יכול להיות לא במקום, או לא שייך.
אבל לא צנוע?
נשמע לי הזוי. ודכאוני משהו 
שצוחקים מכל דבר..
חברה שלי כזאת והיא הורגתת אותי מצחוק..
אני סתם אומרת לה משו והיא על הרצפה.. מה כבר אמרתי?!
*בננית*ת'אמת שגם אני התלבטתי לאחרונה בנושא.
כי לפעמים אני כן מדברת טיפה בקול וצוחקת הרבה, אבל לא על דברים לא ראויים.
נראלי לי שזה לא רע, כל עוד זה בגבול הטעם הטוב.
למה זה לא צנוע לצחוק ברחוב.
בואו לא נגזים, אוקיי? כי כשמרחיבים איסורים לממדים לא פורפורציונליים, הרבה יותר קשה לא "לחטוא"
לצחוק זה בריא, וזה טוב.
אוקיי, לצחוק יותר מדי זה די מוזר, ואולי מעצבן, אבל "לא צנוע"? מה הקשר?
אלא אם רוצים להיכנס לדיון רחב..
אבל בכללי, כן, קולניות מוגזמת, משיכת תשומת לב חריגה, התבלטות מול זרים, יש בה חוסר צניעות, ואצל נשים, חוסר צניעות - בעייתי יותר.
זה לא עניין של הלכה באורך השרוול, זאת צורת חיים..
אני לא חושבת שזה העניין.
מדובר כאן על שמחת חיים ונראה לי שבסופו של דבר אנחנו קצת (הרבה) מקצינים את זה וגורמים לדיכוי של שמחה בסך הכל.
כן אני מסכימה, יכול להיות שהשתוללות מרוב שמחה ואושר באמצע אוטובוס עלולה לגרום -בעיקר-למבטי תהייה מיושבי האוטובוס ואולי יכול להיות בזה גם חוסר צניעות (מבחינה התנהגותית כמובן..)
אבל אני לא חושבת שזו הכוונה...
רותם-תשמחי, תצחקי.. יש לך אופי שמח וזו מעלה ענקית...אבל תשתדלי לשים לב איפה צריך להרגיע קצת ואיפה צחוק פראי <צ> יוביל אנשים להסתכל עליך בעין עקומה...
איך צחוק יכול להיחשב לא צנוע.
שלום... אנחנו השבט החדש ועושים את הדגלנות השנה אנחנו רוצים לחשוב על רעיון מגניב לעשות חוץ מדגלנות ואנחנו לא הרבה חניכים למי שיש רעיון תודה!
מסר מסתתר(פ"ש)בס"ד
יופי! תנוחו, ותקשיבו לסיפור קטן על נח! 
"ויאמר ה'...לא אסיף לקלל עוד את האדמה....כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי: עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו"
בעזרת ה' נקרא השבוע את פרשת נח. נח היה "איש צדיק" 
, ובשונה מכל דורו – עבד את ה' באמת. הקב"ה החליט להחריב, במידה מסויימת, את עולמו שברא, לבד ממשפחתו של נח. נח בונה תיבה ובשעת המבול הוא נכנס אליה וכך ניצל. כאשר יוצא נח מהתיבה, נשבע ה' שיותר לא יהיה מבול על הארץ.
ה' אומר שהוא יודע ש"יצר לב האדם – רע מנעוריו" כלומר, אף אחד לא מתכחש ליצר שיש לאדם. אנו מצווים להתמודד איתו. 
בתור פתרון ליצר הזה, כותבת התורה ש"זרע וקציר, וקר וחם, וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבתו" מה הכוונה בתשובה הזאת?
ראיתי פירוש מאוד יפה לתשובה הזאת, של הרב משה צוריאל.
"זרע וקציר, וקר וחם, וקיץ וחורף, ויום ולילה לא ישבתו" – כלומר – הפתרון להתמודד עם היצר הוא להתקדם, לעבוד, ליצור קדימה. להמשיך את הבריאה האלוקית. הניסיון לשנות סדרי בראשית, או , השיעמום, שלעיתים חמור יותר, גורם ליצר הרע לעבוד שעות נוספות.. היצר מקבל עוד אפשרות לעבוד... 
ולכן כל העניין שלנו זה להמשיך הלאה בלי להתייאש להתעצב או ליפול ממנו.. להוכיח לנו שלא הוא השולט אלא אנחנו!
אנחנו האחראים לחיים שלנו, אנחנו מחליטים שאנחנו עומדים, שמחים, מתקדמים ומחייכים.
|
המסר שלנו הוא כזה:
הגמרא אומרת ש"הבטלה מביאה לידי שעמום", ואפשר לראות את זה במוחש ממש. מי שלא עושה כלום – פשוט משתעמם ועושה שטויות! 
חשוב, בשבילנו, למצוא תמיד משהו לעשות. אין לכם מה לעשות? ללמוד? לכו להתנדב! לכו לעזור! תמיד יש מה...
בעזרת ה', שנזכה להתקדם, ולא לנבול ולשקוע במקום..
שבת שלום! ד' יפנק אתכם!
ממש יפה!!
אתה כל שבוע כותב ד"ת?
שכוייח! זה פשוט יפה!!!
מהגדולה לקטן לא אישי!! לא הדרת גברים ולא כלום! 
!רד*ת ממש יפה תודה רבהנחמה בין החוחים =]אני מתלבטת איך להסביר את עצמי בצורה הכי אמתית ובלי שום גאווה כי זה באמת לא בא ממקום כזה.. מקווה שאני יצליח..
אז ככה-
אני לומדת בכיתה י"א,וכל החיים התרגלתי שאנשים שאני מכירה ומעריכים אותי- מעריכים אותי בזכות האופי שלי- תמיד החמיאו לי שאני אכפתית, כשרונית, וכו'. ותמיד לא אהבתי את זה. לא הערכתי את זה. הייתי בטוחה שאומרים לי את זה רק כי אין להם משהו אחר להחמיא לי.
למה? כי תמיד שפטו אותי רק לפי הרושם הראשוני שראו ממני. בכיתה ד' ראו משקפיים? אוקי- מעכשיו את החננה. מעכשיו תוכיחי שאת חכמה. (מה שממש לא הייתי..). את קצת שקטה? אוקי, זה בטח אומר משהו על האופי שלך..
לא נתנו לי הזמנות להראות מה אני ולהוכיח מי אני- ישר קיטלגו, ובאמת שעם השנים הפכתי לכל מה שציפו ממני להיות- שקטה, מנסה להצליח לימודים, דוסית וכו'..
היו תקופות שקינאתי בחברות שלי- כאלה שבאמת ממש יפות והכל הולך להם בקלות בחיים, כי ככה זה העולם שלנו. ותמיד אמרתי לעצמי שהם יפות- אבל אני- אני אולי מכוערת אבל אני ברגע שאתה אדם טוב ואנשים נותנים לך הזדמנות שיכירו אותך- באמת שהחיצוניות זה כבר לא קריטי. נראה לי שאפילו הייתי די מאושרת ושמחה בחלקי.
עד ש.. עד שבשנה האחרונות זה התחיל קצת להשתנות.
בהתחלה זה מחמאות מהדודות של "וואו איך את נראית יופי" וכל אלה, מה שדי רגילים לשמוע..
אחרי זה חברה אומרת לי ש"תקשיבי את פשוט התייפת בזמן האחרון!"
ואני? אני הייתי מאושרת. אולי אני לא יהיה מכוערת סוף סוף אלה נורמאלית...!
אבל עובר זמן, ואני מתחילה להבין שכנראה מאוד השתנתי מבחינה חיצונית.
בהתחלה אני שמה לב שפתאום בנים מתחילים להסתכל עלי ולא הבנתי למה, אבל זה הגיע אלי בבום ובאופן מאוד קיצוני כשנסעתי עם חברות להתנדב עם אנשים עם פיגור קל, עם המון אנשים שלא מכירים אותי , ופתאום אני שמה לב שכל הבנים שם בוהים בי, ושכמה מהחניכים (שהם עם פיגור, אז טאקט זה לא הקטע החזק שלהם) אומרים לי שאני יפה.. ופתאום לבנים שם דחוף לדבר איתי.. אפילו החניכה שלי טורחת להגיד לי שאני יפה!
כל הקטע הזה של למשוך כ"כ הרבה תשומת לב זה באמת היה מביך ובאמת שרציתי להתחבא בערך..
כלומר- אני מודה מאוד לאלוקים שנתן לי מתנה כזאת, - אבל זה פשוט לא האופי שלי! אני מרגישה שלקחו את האישיות שלי ותקעו אותה בתוך גוף שכ"כ בולט- ואני בנאדם שלא אוהב את ההתבלטות הזאת.
שוב שופטים אותי רק לפי איך שאני נראית-כאילו שאם אני נראית טוב אז אני חייבת להיות עם אגו ולהדגיש את זה , ולא צריך שיהיה לי אופי ומידות טובות- כי בשביל זה יש יופי! כבר לאף אחד אין "סבלנות" לראות את האופי האמיתי שלי, והאמת שגם אני עכשיו כבר לא יודעת יותר מדי מה הוא.
פתאום כשאנשים אומרים לי "וואו את ממש חכמה" או "יש לך אופי מקסים" זה המחמאה הכי גדולה בעולם ואני מאושרת.. וזה הרבה יותר נעים מאנשים שסתם זורקים מחמאות על איך שאני נראית. מנהג אוטובוס שאומר לי ש"אחת כמוני הוא חייב לעצור לה בתחנה".. ואני יודעת שאם הייתי עולה עם המראה הקודם שלי הוא בחיים לא היה עוצר, למרות שבפנים נשארתי בדיוק אותו דבר.. למה? לאנשים מכוערים לא מגיע שיעשו איתם חסד סתם ככה?
ושלא נדבר על אנשים ששנים מכירים אותי.. (בעיקר בנים, בנות ב"ה מתייחסות אלי רגיל)
ב"ה מעולם לא רציתי קשר עם בנים, אבל כאלה שמגיל 0 לא שמו עלי פתאום נזכרים בי.. אבל לעזאזל -אני בדיוק אותו בנאדם..! אם לא אהבתם את האופי הקודם שלי- השקט והלא חברותי- למה שתאהבו אותו עכשיו? ואם כן אהבתם- למה קודם התייחסתם אלי כמו קיר?
אני פשוט מתחרפנת מזה..
זה מרגיש לי כמו בתחפושת שעוד רגע מישהו יקלף ממני ואני שוב אותו אדם עלוב שהייתי קודם ואפחד לא התייחס אליו.
ואני מפחדת ממתי שזה יקרה.
וכ"כ רוצה להוכיח שיש בי הרבה מעבר לתחפושת הזאת..
תודה על האופציה לפרוק.
ולגבי הפנימיות,נראלי פשוט תעשי עוד ועוד מעשים עד שיראו מי את באמת
גם יפה וגם שפיצית...
זה העולם, בהצלחה!
במציאות של היום זה פשוט איך שתארת... זה עצוב, ובכלל לא שפיצי
אבל תודי לה' על המתנה
יש שטחיות בעולם וזה ברור אבל מהצד של הניסיון שלך אולי את יכולה לפחות לשמוח שה' נתן לך להרגיש את 2 הצדדים ואז לא נוצרים הרבה מצבים שונים ...למשל אמרת שהחברות שלך מתייחסות עליך אותו דבר תחשבי שמראש היית נראת כמו היום וגם החברות שלך היו שופטות אותך ככה והיית מגיעה להיות מה שהיו מצפים ממך זאת אומרת מישהי קולנית סנובית שטלתנית ובטח לא כל כך צדיקה כמו היום...ה' נתן להוציא את כוחות הנפש שלך ולעצב את האישיות שלך ואז רק אחר כך שינה אותך זו מתנה נפלאה ועכשיו את מרוויחה את 2 הצדדים גם עם אופי נהדר וגם נראת טוב.....
סורי שהיו פה המון הכללות לא לקחת אישי בבקשה..
מה לעשות שיופי חיצוני הרבה יותר בולט מיופי פנימי יותר גלוי יותר נחשף
כשאדם רואה אותך, נחשף לפניו לפחות ברושם הראשוני, רק את היופי החיצוני שלך אז זה מה שהוא לוקח ומעריך...
יש לי הרבה מה לומר פשוט אין לי זמן לכתוב, אולי בהזדמנות אכתוב פה...
הלוואי עליי
אין שום רע במראה חיצוני. וכל עוד את בחורה טובה באמת - רק תרוויחי מזה. לא עניינך זה שלא היו מתייחסים ככה רק בגלל הפנימיות..
אשמח לדבר איתך באישי אם את רוצה.. אני חושב שזה יכול לעזור לשנינו..
אם את רוצה דברי... אפשר גם מסר..
כמה הבהרות- אני מבינה שיש ערך מאוד גדול להיות בן אדם טוב וזה מה שבסופו של דבר הכי חשוב ואני באמת משתדלת- פשוט אני מרגישה שזה כבר חסר ערך בעייני אנשים אחרים בגלל איך שאני נראית, וזה עצוב לי שלא אכפת להם מאופי של בנאדם וגם אם אני יהיה בנאדם מגעיל ואגואיסטי יתייחסו אלי אותו דבר ויתנו לזה לגיטמיות..
וגם להפנות את צומת ליבכם שתמיד תנסו להסתכל על כל אדם שאתם רואים ולחפש פה צדדים יפים באישיות שלו בלי קשר לאיך שהוא נראה וגם אם לדעתכם הוא לא נראה טוב- אתם תראו שאחרי זה הוא יראה לכם הרבה יותר טוב..
שבת שלום
אני די נואש ולכן כותב כאן
יש לי חבר טוב מאוד שעד עכשיו שמר נגיעה אפשר להגיד מכח האינרציה. זה מה שכולם עשו, זה מה שהבהות שהוא הסתובב איתן עשו וככה זה המשיך.
הבחור הוא אדם מקסים, חבר טוב אבל האמונה שלו והדתיות שלו..לא ברמה בכלל. הוא מתייחס לדת בתור תחביב והאמונה שלו די רדודה (וקשה לי לכתוב את זה)
לפני כמה חודשים הוא התחבר עם מישהי דתייה אמנם אבל לא מאוד..שכמובן לא שומרת נגיעה.
ואני איך לאט לאט הוא מתחיל להידרדר. זה התחילה במשחקים קטנים, הורדת ידיים וכו' ועכשיו זה כבר הרבה יותר גרוע.
אני מנסה להגיד לו שזה לא טוב אבל אני די מפחד שזה רק ירחיק אותו.
למישהו יש עצה בנושא?
העצה הכי טובה היא להציע לו ללמוד אמונה בחברותא, לפחות בשלב הזה זה יועיל הרבה יותר מאשר לדבר איתו על שמירת נגיעה.
אתה יכול ללמוד איתו את הקדמות הרמב"ם למשנה.
אולי אתם באמת חברים טובים, אז אם באמת אכפת לך ממנו אז אולי תוכל לעזור לו.
הניסיון שלי מוכיח שהרבה פעמים אנשים מנסים לעזור כי הם מזדעזעים איך שאנשים משתנים ואז משגעים להם תמוח, וזה יוצר בלאגן.
יש שתי אפשרויות:
או שתניח לזה, זה החיים שלו, בחירה שלו, למידה מטעויות שלו, ובסופו של דבר ההתמודדות שלו.
או שבאמת תבין את הנושא לעומק, תוודא שאתה באמת מכיר את החבר שלך טוב, ואת "למה צריך לשמור נגיעה" טוב, ותסביר לו.
נראה לכולנו פשוט ש"צריך לשמור נגיעה", הרי זה אסור!! תנסו שניה לחשוב מתוך הקופסא הדתית:
למה לשמור נגיעה בכלל? זה בנאדם כמוני, אני אוהב אותו, המגע מעורר את האהבה, זה עוזר להתחבר יותר טוב לבנאדם.
אנשים מתרגלים לא לשמור נגיעה, עכשיו יבוא אליו מישהו שכל החיים שלו לא התנסה בפיתוי, ויסביר לו שאסור כי-"כתוב בתורה".
תעשה שיעורי בית היטב, מה המשמעות של השמירה על הטהרה והצניעות, ותוכיח לו שהוא באמת חשוב לך, ואולי תצליח לעזור לו.
והכל כמובן- בדרכי נעם וברגישות הנצרכת.
מקווה שעזרתי.
אים ההלכה לא שמה לו את הגבול הזה נסה לדבר איתו בצורה אחרת ... יש הרבה יתרונות בלישמור נגיעה תראה לו אותם תבהיר לו שמעבר להלכה שמירת נגיעה רק מועילה לו ותאמין בזה כי אם אתה תיהיה משוכנע הוא גם בעזרת ה' ישתכנע
בהצלחה
נגיד לי יש חברה שבשנה האחרונה התחילה ללכת קצת הרבה לא צנוע
אז באתי עליה כולי בצחוקים כאלה ואמרתי לי שמהיום אנחנו עושות מבצע והיא חודש הולכת עם שרוולים צנועים
ואם היא תצליח היא תקבל מגנום היום היא אחרי המבצע והיא התחילה לשלב יותר חולצות צנועות בארון
אולי אפשר לעשות משו בסגנון...
אני יודע שבד"כ זה דורש מאמץ נפשי גדול יותר מסתם דיבורים. אבל זה שווה את זה.
כל עצה אחרת-הסיכוי שתועיל זניח.
(ואני מדבר מניסיון, עם הרבה אנשים.
תחשב על זה, הרי הוא יודע ומבין שהוא לא בסדר, אם ככה, ברור שדיבורים רגילים לא יעזרו.
פשוט כי לא מספיק אכפת לו.
(וגם אם לכאורה הוא נראה/טוען שהוא לא מבין הוא מבין)
מה שנדרש זה להעמיק אצלו את ההזדהות עם היהדות עד שיהיה אכפת לו.
(אא"כ, וזו אפשרות נדירה ביותר, מדובר בבחור שכן מעניין אותו מאוד להתקדם בעבודת ה', והוא לא מצליח להתגבר על עצמו, ואז גם דיבורים יכולים לעזור, וכן לימוד הלכה.))
שאומרים מה שבאמת יש לך בלב עליו זה הכי נכנס ללב!!!!
בהצלחה ענקית!!!!!!!!!
מנהים, בבקשה לא למחוק.. זה בשביל הפאנץ' בסוף...
יעלי המהממתאחרונה
דודה שוקודיי! נמאס לי ששונאים אותי ככה!!!!! סבבה, אני זבל, קשה להם להבין שאני לא מצליחה להשתנות?! שאני תמיד ישאר מגעילה! מה לעשות?! כנראה זה האופי שלי..!!
וזה שהם זורקים לי הערות דוחות עוד יותר מוריד את הביטחון העצמי שכמעט ואינלי ..!!
אפ'.... לדבר כמו שחג'די אמר
נשמה.. אם בא לך.. אני באישי בשבילך..See the painמה שהם אומרות לא צריך להוריד לך את הביטחון..אבל יש מקום להקשיב למה שהם אומרות..
להשתנות..בסופו של דבר זה יהיה טוב גם לך וגם להם..
דודה שוקוהרבה פעמים ניסיתי פשוט לשתוק, לא להתערב להיות מהילדות השקטות. אבל זה לא מצליח לי. כי זו לא אני.
ו.. תוודה לכוולם !
תהיי הכי טובה באופי שלך.
תנתבי את התכונות שלך למקומות טובים.
את לא צריכה לנסות להפוך למהשהוא שהוא לא את...ולהיות רועשת זה לא שווה ללהיות מגעילה תאמיני לי |רבוי נסיון|
אתה חוסך לעצמך פאדיחות..
פדיחות זה כלום!
להשתנות בשביל הפדיחות?
את אולי לא ילדה שקטה, מי אמר שזה רע?!
את יכולה להחמיא, לשמח ולהצחיק..
האישיות שלך נפלאה אך לא ממומשת לצד החיובי!
(איך כותבים אתזה- מימוש?! )
פה מסתבר כמה פעמים אז או שנפתח שוב את הנושא או שתפנו אותי למקום המתאים
הנושא: נפרד מעורב בחברה
אני רוצה להצטרף לארגון רק הוא בעייתי מבחינת הנפרד
מיסודו הוא אינו רוצה נפרד(ואני כן) ואני מתלבט אם להכנס אליו(ולקחת חלק משמעותי) או לא
השאלה עד כמה הולכים בכח על נפרד, או עד מתי אפשר "להחליק" את העניין
זה בעקרון לא מעורב ממש אלא ביחד הבנים והבנות, אבל יכול לגלוש מעבר
עד כאן לבינתיים.
תודה.
שואף לאוררק רב יוכל בכלל לענות על השאלה של האם זה מותר או אסור,לתת את הפורפורציה ושיקול הדעת הנכון לכל השיקולים ולתת לך הדרכה נכונה.
כאן יכולים להעלות צדדים ולהגיד דברים מעניינים אך לא לתת מסקנה או הדרכה פרטית,מה גם שיכולים להיות דברים שאינם מדוייקים או אפילו אינם נכונים לעיתים,מתוקף כך שאנו לא רב
בהצלחה !
תלוי כמה אתה חושב שתוכל לשמור על עצמך....
אישית... אני גם בהתלבטויות על דברים כאלה....
אבל תגדיר לעצמך בכנות מה הקווים האדומים שלך ואולי תמנה איזה חבר שיעזור לך שלא תחצה אותם....
בכ"א אני חושבת שאם אתה יודע שלא יהיה פשוט לך להתמודד - רד מזה..
הנפש שלך יותר חשובה מארגון כזה או אחר...
ואם אתה רוצה יש ארגונים נפרדים....
תגדיר באיזה תחום..
ב"הצלחה צדיק!
ה' אוהב אותך!!!
מבין?
אם אתה מתעקש עלזה שזה נפרד לגמרי לגמרי ואתה לא רוצה את כל הבלבולים האלה של 'לא מעורב ממש רק ביחד בנים ובנות' וכל העיוותים שעושים להלכה שלנו, והפתיחות הזאת שמתנגדת ל שחור-לבן ותמיד מחפשת משו באמצע >>> אל תלך! עזוב אתזה לגמריי.
זה מה שאני הייתי עושה במקומך..
בהצלחה שיהיה!
אתה נותן לגיטמציה להפיכת התורה לתרבות,ולא לדרך חיים.
בס"ד
הארגון הזה לא נועד להפוך את התורה לכלום.
לומדים בו תנך, פשוט תנך לשמה.
לא הופכים את זה לשום תרבות.
אוף.
זה פשוט לא נכון
הא מתכוון שארגון מעורב, זה בעצמו להפוך את התורה לתרבות...
כך נראה לי בכל אופן.
אם אתה חושב שזה חשוב שתהיה שם בארגון, תלך. ותשמור על עצמך כי זה אפשרי. ואם אתה חושב שזה לא ככ טוב להיות שם , ואין לך מה לעשות שם כ'כ הרבה אז אל תלך..
תשים לב על מה אתה מדבר. על אם זה נפרד או מעורב.. זה לא כזה ביג דיל..
בס"ד
http://www.tzohar.org.il/?content=%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%97%D7%AA
[יש בה גם קצת הסבר]
כי זה מתחיל בדברים קטוינם וש טח"כ זה מתדרדר ח"ו..
יש בטוח עוד מקומות שאפשר לתרום בהם...
ב"הצלחה!!
באופן חד משמעי.
ולא רק שתי קבוצות נפרדות ככה שלהתרחק מן האישה מאוד מאוד- זה לא בדיוק. דבר שני יש מצב שזה אפילו מצווה הבאה בעברה אבל אני לא אומר בוודאות, כי אמנם יש מצוה לאהוב וללמוד תורה אבל כשזה בא על חשבון הפרדה מלאה יכול להיות שזה מצווה הבאה בעברה.
מצד שני אני יכול להעיד גם שזה מקום המפגש של בנים ובנות לדוסים רציניים אז אם מישהו רוצה חברה מעורבת אבל צנועה אני חושב שהוא ימצא את זה שם.
בעבר,כלומר בזמן הגלות היה חשש גדול להתבוללות ולכן היה היתר שיהיו תנועות נוער מעורבות למנוע התבוללות בין הגויים ושהיהודים יכידו יהודיות בלבד,ושרק אתן יתחתנו בסופו של דבר. היתר זה-היה רק בחו"ל שהיתה סכנת התבוללות אמנם היום,שב"ה כמעט ואין חשש כזה, ההיתר לא קים ואין שום בסיס להתי רחברה מעורבת לשום צורך וזה לא משנה אם החברה צנועה או לא( בטח שאם זה לא צנוע הדבר גרוע הרבה יותר,אבל גם חברה צנועה יכולה להוביל לבעיות קשות.)
בקיצור-מצטרף לדעה שנאמרה קודם שאין פה שום צד להקל ולדעתי הדבר אסור לחלוטין.
אז היא אסורה גם כשהיא צנועה. אין חילוקים בכך. עצם העירוב הוא לא צנוע.
אביגיל=)וללכת על זה באמת. צריך לשאול רב תלמיד חכם אמיתי מה רצון ה'- וללכת על זה (כי רק אדם שלומד תורה ויכול לפסוק- ורצון ה' נמצא בה- יוכל להנחות אותך).
סוף סוף אתה רוצה ללכת לארגון כדי לעשות טוב, ואתה רוצה לעשות טוב כי זה רצון ה', אבל אתה צריך לברר מה רצון ה' במקרה הזה, כי יש כאן בעיה של איסור הלכתי.
בתכל'ס לא שייך שבן אדם יגיד שהוא יהיה גיבור ויתמודד- אם ה' לא רוצה את זה, אז לא עושים! "לא בגבורת הסוס יחפץ, ולא בשוקי האיש ירצה- רוצה ה' את יראיו וכו' " (תהלים קמ"ז, י'-י"א). אם רצון ה' הוא שלא תלך לשם, אז אין לך מה להתבאס, להפך- אם היית הולך, זה היה נגד רצון ה'! וכשאתה מקיים את רצונו אתה מביא באמת את התועלת הכי גדולה, לעצמך, לכל ישראל ולעולם כולו! ואז זה גם קידוש ה' הכי גדול, כי באמת המלכת אותו על עצמך! ה' יברך אותך!
ואז.. עברתי.. בוא נגיד שעברתי משו קשה.. קראו לי אשכרה בוגדת טוב האמת זה היה כיתה ה כסהה.. אז אני מביהה.. למזלי יש לי ביטחון עצמי גדולל (אולי טיפה מדיי..) שכשהם היו אומרים לי הייתי מחזירה להם תשובות שמשאירות אותם בפה פתוח... דווקא כיפפ לי בטירוףף עכשיו.. למרות ששם הייתי כאילו המרכז של המרכז וכאן אני גם אמנם במרכז אך יש עוד שתיים.. לא שזה כסה מפריעה.. אבל תעשה מה שבאמת טוב.. מוזמן לאישי..
עברתי עם זה הרבהה.. כולם אמרו שעזבתי בגלל שאחותי היתה מדריכה שלי וכשהיא עזבה עזבתי פשוט בגללה.. אבל זה לא נכון.. אני עזבתי כי זה התחיל לידרדר ברמות מטורפות.. היום אני מסתכל מלמעלה עליהן.. ואומרת שהן פשוט מסכנות שככה הידרדרו..בהצלחחה.. מוזמן לאישי..
כוונתי היתה שאמנם יש דעה שאני מאוד חולק עליה ולא מסכים איתה שחברה מעורבת צנועה לכתחילה זה הדרך ולכן אני אומר שמהכירות עם התנועה נח"ת אני יודע שזה המצב שם זה באמת ככל הידוע לי חברה מעורבת ומאוד צנועה. לא אמרתי שמותר ואני מתנגד.
בס"ד
כמה מהמגיבים פה יודעים מה זה הארגון ושמעו את שמו פעם?
וכמה מתבססים על סטיגמות מטומטמות?
מה משנה מה האירגון ומה הוא עושה ומועיל? ואיפה נכנסות פה הסטיגמות?
השאלה שלו היתה על עניין המעורב בנים בנות.
למישהו יש מושג מתי הן אמורות להגיע?
אלול האחרון מתישהוא....
ובין אחת לשנייה ב"ה עולים, שמחים, חיים בשמחה ואהבה גדולה!
אבל אז באה בשורה קשה והאווירה דועכת, ושוב לעלות מחדש..
אז למה שלא תגיע בשורה טובה וגדולה שתעלה את הכל במקום להוריד??
די, הגאולה הזאת כל כך נצרכת, למה למרוח אותה כל כך הרבה? הכוחות כמו חוט דק שמותחים, ומרגישים שכל רגע הוא יכול להקרע..
ברור שהקב"ה לא יתן לנו להקרע ולפני הקריעה יגאל אותנו ויוסיף כל כך הרבה אור.
אבל די, זה כבר הסוף, והוא כל כך קשה...
להבה=)אם הגאולה הייתה באה לפני שלושים שנה לדוג'-כמה דברים היינו מפסידים? לדוג'- כמה אנשים לא היו חוזרים בתשובה ורואים את אור התורה הזה? את האור האלוקי? (היינו מרויחים אולי שמרכז והר המור לא היו מתפלגים 
)
ז"א, אנשים היו חוזרים בתשובה בכ"ז.. לא?
אחרי הכל "אור גדול מאיר הכל.." "ראו באורי שזורח עליכם"
היינו מסתנוורים ונראלי שככה גם פה
בכ"מ לדעתי צריך להסתכל על זה שיש לנו המווון בשורות טובות. הרבה יותר מהרעות.
פשוט התרגלנו אליהן.
