פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 920)

אשריך..

בעז"ה בזכות המצווה שעשית זה יעבור מהר..

רפו"ש(?!).

הציק לי חצי שעה וברגע שהתעוררתי נעלם כלא היה...

זה לא צלבב

והוא אמר שאין בעיה להיות

עם חולצה שכזאת

רק לשים לב שאתה לא מתפלל לכיון הצלב

(שאלתי אותו לגבי חולצה שלי עם סמל ברצלונה

אני לא זוכר בדיוק אבל זאת +- התשובה שלו...)

יש מגוון צלבים, אגב. (נורא מקורי מצידם <צ>).

אלו שני קווים שחותכים אחד את השני בתשעים מעלות

ומובאים בהקשר דתי. זה צלב נוצרי. זה הכל...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%91

בעצם, זה כן אפשרי..

פשוט בנתיים יותר קל לברוח מזה במקום לעמול ולשנות את זה.

אבל ככה אני אוהב את עצמי.

גם ככה אני אוהב את עצמי.

וגם ככה יש לי משחפה וחברים,כך שאני כנראה לא כזה נורא

כיום-למדתי להשלים על מי שאני ואפילו לאהוב אתזה...!

החלפתי את המילים מוזר/חריג/שונה במילה-מיוחד

זה עשה את כל ההבדל...

משלים עם החסרונות שלך?

אני חושבת שכמעט לכל אחד יש את זה, ויש בזה משהו טוב- גורם לנו לעבוד, להתקדם ולהשתפר.
זה ממחולק אצלי פחות או יותר לשניים -

הדברים הפנימיים - אין כזה שאי אפשר לשנות! א י ן כזה דבר!
נכון, זה קשה להשתנות - אבל אם רוצים - זה אפשרי! בשמחה ובעמל.
וכאן נכנסים 2 משפטים:
'אין הדבר תלוי אלא בי' - אני יכולה להשאיר את המצב איך שהוא ולהתלונן כל היום, ואני יכולה לקחת את עצמי בידים!
'קשה זה טוב' - 'סבבה, התחלתי לעבוד. אבל קשה, סוחט!!' - אחרי הקושי, ואולי אפילו בתוכו - יגיע הטוב - כי תגיעי להיות מי שאת רוצה להיות, לקבל את עצמך ולאהוב את מי שאת! תהי שמחה ומסופקת מהעבודה שעשית.

הדברים החיצוניים - פעם מישהו מהיישוב אמר לי משפט חכם 'זה מה שאת - עובדה! מה את עושה עם זה?'
יש לך בחירה! את יכולה להתלונן כל היום לה', ואת יכולה להגיד 'ואי, באסה עולמית! אבל אני יכולה יותר לעזור בבית/ לקנות קרם לשיער הקופץ/ לחסוך כסף בשביל לקנות X' וכ'ו...

וכמו שאמרו מעלי - יש את הפרווה - מקרה לגופו - אם לקבל או לעבוד ולהשתנות.
העיקר להאמין ולאהוב את עצמך!

 

יש לא מעט חסרונות, אבל גם הרבה ייתרונות.

מסתכלים על מה שטוב ולא על מה שפחות

התובנה הזו ממש התקבעה אצלי יום אחד,

כשגיליתי שיש לי איזה תכונה די מרגיזה (חיצוני..), ואמא שלי אמרה לי שאין לי מה להתבאס. אני צריכה להגיד תודה שזה משהו כזה ולא דברים אחרים.. זה לא כזה נורא, ולכל אחד יש דאפקות משלו. אין מושלם.

אם אתה טוב במשהו אחד, אתה יכול להיות פחות טוב במשהו אחר. לכל אחד יש נקודות חוזק.

יש עוד נקודה-

אם מדברים על מידות, אז כמעט תמיד אפשר לשנות את זה. (בהרבה מאמץ, אבל אפשרי).

אז בסיטואציה כזאת משתדלים להשתפר, בלי לשנוא את עצמנו.

אפילו בתכונות אופי (כמו ביישנות וכו') אפשר להשתנות הרבה פעמים.

ברור שאם האופי שלך שקט אתה לא תהפוך לבנאדם רועש, אבל בהחלט תוכל להיות קצת פחות ביישן. (מנסיון..)

תקבלי את עצמך!!!

אם הקב"ה נתן לך כאלה וכאלה תכונות (לטוב ולמוטב..) כנראה זה מה שהכי טוב לך!!

המון הצלחה

צריך לדעת להאמין.

אם תאמין שאתה לא יכול לשנות כלום- אתה באמת לא תשנה כלום.

אבל לא צריך לומר בפומבי...

איך ידעתי שמישהו ישאל אתזה...

ואז הבנתי אם לא נשתנה ונבין את האמת שלנו הפנימית שבשבילה צריך להשתנות לא נוכל "לשנות" את העולם אם אנחנו לא נשתנה ונבין איך אנחנו רוצים שיראה העולם

לאדם שחושב שהוא יכול לשנות את העולם לבד - אז כן, זה נכון.

העולם הוא כולנו, לכן כולנו צריכים לעשות שינוי כדי לשנות אותו.

יש שני סוגים של מטרות: מטרת-על ומטרת-ביניים. לפני שמשיגים

את מטרת-העל צריך לעבור כמה מטרות-ביניים. בהקשר הזה: עבודת

ה' הפרטית והלאומית או כל הכנה אחרת, תלוי מה מטרת-העל.

בדיבורים ומעשים. (דיבורים זה השינוי של האחרים, ומעשים זה השינוי של עצמך)

אחד מהם לבד לא יצליח.

אבל נכון שכמו בעבודה על עצמך, גם בהשפעה על הציבור, לא כל דבר מצליח, ולא כל דבר מתקבל, ויש דברים שמשפיעים באיחור רב.

אני שיניתי כמה דברים בישיבה שלי, ולאחרונה שמעתי מחבר שם, על התקדמות נוספת שנעשתה בהשפעתי...

רק אם נפעל לשלמות כלפי פנים, ונדרוש שלמות כלפי חוץ, העולם יוכל להגיע למה שהוא צריך להגיע.

לא סתם כך, הפורענות מתחילה ממי שהיה לו להוכיח ולא הוכיח. הוא הראשון לשאת באחריות, כי אפשר להשפיע, וכמעט כל אחד יכול להשפיע. וחוץ מזה, כשאתה מנסה להשפיע על אחרים, זה משפיע הרבה גם עליך.

חסל סדר קלישאות.

מה זה השאלה הזאתי?

מה אתה מצפה שנומר? לקחת 5 כדורים ביום ולאכול בריא?

כדי שיאהבו אותך אתה צריך להתייחס יפה לאנשים. לכבד אותם. להתנהג כמו בנאדם. להראות נורמלי. להיות אחד שכיף להיות איתו פשוט..

לוידעת. משו הציק לי בשאלה.

המתכון הוא לאהוב את עצמך!!!

וזה העיקר!

הוא מתאכזר אל עצמו באיך שהוא מסתכל על עצמו.

יש לנו חסרונות,אבל אי אפשר לקחת את כולם ולומר-זה אני.

לא לא,הרוב אצל כל אחד מאיתנו זה המעלות הגדולות.

ולא לעשות משהו כי כולם עושים אותו, אלא כי אתה מאמין בו!

תנסה להתחבר לכוללם ולהיות נחמד גם אם בהתחלה עדיין לא אוהבים אותך אם תמשיך ככה לאט לאטא תראה שיאהבו אותך ( נראלי) בהצלחה

תיהיה אתה ואל תנסה לחקות אחרים

אל תעשה או תילבש דברים שאתה לא רוצה רק כי כולם עושים את זה

לפירוט-עיין במה שכתבתי ל"דובדבן בקצפת"

ולהאמין שמי שאתה זה מי שה' החליט שהכי טוב לך להיות, וכל עוד זה לא פוגע בסביבה, תמשיך להיות אתה.

השאלה הזאת קץת מץחיקה...

וו..... -הפוך- אם אתה רוץה שיאהבו אותך תנסה לברוח מזה, וכמו שאמרו כבר לפני- להיות מי שאתה באמת!!1

להצליח לא להתייחס לסביבה מהבחינה של מה יגידו/יחשבו/איך יגיבו - להיות אני בטבעיות. ומנגד להתייחס מאד לסביבה מהבחינה של אכפתיות, נחמדיות והתעניינות.

אם תתמיד בזה, 90 אחוז תהיה אהוב ורצוי על כולם ובנוגע לעשר ת האחוזים הנותרים - זה שווה להיות ככה גם בלי קשר לתוצאות לדעתי...

שיאהבו אותך?  אם תהיה מי שאתה, יאהבו אותך אלה שבאמת אוהבים אותך, האמיתי!  

"איזהו מכובד המכבד את הבריות"

זאת כל התורה, יאי!

לעזור, להקשיב, לתמוך.

כן...

אבל המצוה היא רק על הגבר ולא על האישה...

שאלו רב מה צריך לעשות בשביל לכפר על ביטל מצוות עשה והוא אמר "וידוי, חרטה, קבלה לעתיד" [שאת הדברים האלה עושים אחרי חטא]

בעקרון על ביטול מצוות עשה צריך להביא קורבן עולה.

בימינו שאין קורבנות אנו נאלצים להסתפק בתשובה...

אבל נפסק כבית הלל.

מעבר לזה זה בהחלט ראוי וטוב ומצווה גדולה של קיום עם ישראל - אבל את המינימום של מצוות פרו ורבו, כבר קיים...).

בכ"מ,יש דעה שמחייבת שני בנים ושתי בנות.

רק הוא מחוייב.

חזקיהו המלך התחייב על זה מיתה וכרת.

עד שנתנו לו עוד "צ'אנס",והוא התחתן והוליד את מנשה.

כמו מי שלא מניח תפילין לדוגמא.

אבל יש גדר למצווה לא חייבים להוליד ילדים בלי סוף.

וזה רק הגבר האשה לא חייבת.

אבל כרגע -
לדעתי, זה לא המקום ולא הגיל להתעסק בזה.
 

קצת קשה לומר, הוא בעצם מבטל עשה....

אבל זה מצווה, הרמב"ם דן בזה, מהי מצוות פרו ורובו? כמה צריך להוליד כדי לקיים את המצווה? על מי היא מוטלת וכו'...

אבל זה בהחלט מצווה לכל דבר...

מי שלא שם ציצית על בגד עם ארבע כנפות-מבטל מצוות עשה.

מי שלא לובש בגד עם ארבע כנפות לא חייב לשים עליו ציצית.

זה יותר דומה למי שלא מניח תפילין.

ובטרמינולוגיה של היום,כן זה עברה.

עברה בעיקר לגבר.... לאישה פחות...

רק אני צכה לקנות חולצה לחג בעיר. תתפללו שאמצא ואז לא אבריז למלא זמן.

ואני בהלוויה עד מאוחר ואולי גם ניחום אבלים מחר... באסה!

רק לניחום אבלים

תעשו טוב. שה' יברך אתכן, צדיקות!

בינתיים חברות מחזירות שלילי..

אם אני אבוא עם אחותי זה פשוט... יואווו !! חח באלי להביא אותהה

דווקא בניתי עליו. בהצלחה .

הדרת גברים

אתה צריך ללכת להניח חצאית ברחבת הכותל!!!

[על משקל להניח תפילין..]

מגיע לי פיצוים על העוגממת נפש.

קישקושים מספיק מושכי צומת לב?!

ילדות,

בע"ה מחר ב9 וחצי בת. מרכזית !

חוזרים לחסדי, עם התנדבות בנות מטורפת!

ב9 וחצי בת. מרכזית [תגיעו בזמן! יש מלא עבודה.]

ואנחנו שם עד 4. יש חלוקה.

תזכו למצוות, וחתן צדיק!

'איש(ה) בל תעדר"

לעוד פרטים וכו' תפנו לטובי =][=

05*-***-****

הפעם לא משגעים את פנינה!

עד כאן לשון ההודעה

שזה עיר הקודש וזה..אבל......

ועוד שזה ב-9 וחצי בבוקר

ב-6 וחצי אני אצטרך לצאת מהבית

מבאס ..

תהנו ממש! אשריכן

נפגש מחר בעזרת ה'. שלחתי לך מסר כדי להצטרף למערך התנדבות עם הפרטים שלי.

מקווה שנהנתן

ספרנו כסף, עשינו טלפונים (שלא הלכו משו.. ), סידרנו כסף וארגנו כמה ארגזים.....

חחח איזה קבוצה.. לא ידועים... מלאכים כאלו (בלבוש חילוני אבל לא משנה ) שעשו את מה שאנחנו עושים ביום שלם בששששלללווששתרבעעעיי שעעעה!!!!! 

בהחלט היה נחמד (במיוחד השההיה בתמנון )

נ.ב. חח בעצם הלכתי לפנ י החלוקה   

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4431349,00.html

ברוך דיין האמת

אבל... יהודי בן 92...

ולא אכפת לי שהוא מבוגר.

גם למבוגרים יש זכות לחיות

זה גם לא משנה איך הם מתייחסים לזה. כמו שאם לך לא אכפת איך היד שלך מרגישה (ואת רק רוצה שהיא תהיה בשקט, אז את לא מכאיבה לה), היא עדיין חלק ממך, היא נאמנה לך ולא עוזבת אותך.

את, גם ברמה הפיזית, המשך ישיר של ההורים שלך, בין אם זה נעים ובין אם לא. אין לך בחירה בתחום הזה, כמו שליד שלך אין בחירה אם להיות חלק ממך, וכמו שלילדים שלך לא תהיה בחירה כזו.

אם תנסי להפנים את הנק' הזו, ייתכן שזה ישפר את הרגשת הקשר שלך עם משפחתך. תביני גם, שזה שרוצים שתהיי בשקט, זה כי כשאת לא בשקט כואב להם, זה לא רק שהם לא מצליחים לעשות מה שהם רוצים כי את מפריעה להם או משהו כזה, אלא כי באמת את תופסת נפח בראש שלהם, וזה לא נותן להם שקט, אז הם צריכים לתת לך משהו כדי להרגיע אותך ואותם.

(אני לא יכול לדעת איך באמת ההורים שלך מתייחסים אלייך, אבל הגבתי בהנחה שהתיאור שלך הוא מדויק. ומהיכרות עם הרבה אנשים, תמיד כדאי לבדוק שוב ושוב ושוב את ההנחות שלך בקשר אליהם. אפילו זכור לי מקרה קיצוני של שני חברים שהתווכחו, ואני הייתי ליד אחד מהם כל הזמן של הריב, והיה נראה לי שהוא צודק, ע"פ הנתונים שראיתי, אבל אמרתי לו-בכל זאת, לך תדע מה השני הבין... (ולא היה אפשר לפנות לשני כי הוא היה עסוק מאוד), אותו אחד אמר לי-מה כבר יכול להיות, הרי גם לך אין באמת שום תירוץ בשבילו! אז אמרתי לו-נכון, אבל בכל זאת, אולי... אחר כך, השני התפנה, ודיברתי איתו, ושאלתי אותו על מה שקרה, והייתי בהלם כשהבנתי איך השני הבין את הסיפור, והסברתי לו מה הראשון הבין. קיצור-בסוף הם השלימו, אבל אילולא הייתי מברר מה קרה, סביר להניח שהראשון היה מנתק את הקשר עם השני... צריך לבדוק כל דבר אלף פעמים, ולצאת מתוך הנחה שהאנשים הם אנשים טובים שאכפת להם...)

אני לא באה ח"ו לזלזל בבעיה שלך או להקטין אותה למול הבעיה שלי אבל שמעי מה עובר עלי:

ההורים שלי יותר מדי אוהבים אותי. את יודעת מה זה יותר מדי? שבכל הזדמנות הם אומרים לי את זה ובכל ריב שיש לנו הם פתאום באים ומחבקים ואומרים לי שהם אוהבים אותי.. ומה הרגשות שלי כלפיהם? שאלוהים יסלח לי, אני לא מצליחה לאהוב אותם. יש רגעים שאני מקללת אותם בלב, שונאת אותם...וזה כפיות טובה רצינית! ואני לא יכולה להראות להם את הרגשות שלי..אז לא משנה כמה אני כועסת אני חייבת לתת לאמא שלי חיבוק בחזרה, לחייך כאילו לפני שנייה לא רבנו ולהמשיך כרגיל..

אני מבינה אותך מאוד מאוד מאוד אז קצת קשה לי לשכנע אותך במשהו שאני בעצמי לא משוכנעת ממנו אבל קחי משפט חמוד- את משפיעה על מציאות חייך ע"י הרעיונות שבליבך והמילים שאת מוציאה מפיך.

אם תתחילי לחשוב שלא נורא שלא מפרגנים כ"כ [אפילו שזה כואב..] ואולי תנסי לדון אותם לכף זכות אז זה יכול להקל עליך..

מה שלא הורג מחשל, מזה את יכולה ללמוד איך תיהי את אמא לילדים שלך..פנקי אותם, פרגני להם...

לפחות את בפנימייה..אני כל היום בבית. תתעודיי!

בהצלחה נשמה

אמא שלי יועצת בבית ספר ואת יודעת איזה מבאס זה? כל דבר שאני עושה היא ישר מסיקה מסקנות ע"פ המקרים הדומים בהם היא נתקלה [והמקרים האילו קיצוניים ממש..] וזה קשה, ברור, אני מבינה אותך כ"כ!

אבל שוב, אין מה לעשות! בת כמה את? הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה להתגבר ולהשתדל לחשוב מחשבות טובות..

זה קשה אבל אין בררה...

ומדריכה קבוצת דמיון מודרך.

וכל פעם שאני מנסה להתיעץ איתה על משהו או שהיא מתחילה לספר לי

שזה קרה גם למטופל שלה ואיפה זה נגמר(בית חולים לחולי נפש ממש מעודד!)

או שהיא אומרת לי לדמיין אותי עציץ לדמיין אותי בים

לה בלה בלה@!

ואחר כך היא מתפלאה שאני מתעיצת עם חברות בנשאים חשובים.

דברי איתה.

תפרקי לה את זה.

אני בטוחה שהיא לא תהיה אדישה ואולי תשים לב יותר..

(כמובן אל תגידי לה ככה "אמא לא אכפת לי שתהי בחתונה שלי רק תביאי ת'כסף" כן?

אלא בעדינות "אני מרגישה שאין לנו כל כך קשר.. שאת לא..." וכו')

בהצלוחה!

אני מבינה אותך כל כך...אולי לא בכזאת קיצוניות אבל אני לא מרגישה מחוברת ולא מרגישה צורך לספר ולדבר עם ההורים שלי....

מרוב שאני מבינה קשה לי להעביר את זה לכתיבה..מצטערת....אבל תדעי שאני בטוחה שהרבה עוד מבינים אותך!!

כולנו כאן בסופו של דבר מתבגרים ועוברים פחות או יותר את אותם הדברים...אז תתנחמי בזה שיש עוד בנות שמרגישות ככה אפילו אם הם לא מראות את זה...

לדעתי החברות שלי לא מעלות על דעתם מי אני באמת...בשבילם אני שמחה כל הזמן,זורמת,המארגנת הראשיתשל מסיבות הצגות ופגישות....

קיצר..מצטערת....אבל זה באמת קשה..מבינה אותך..

נכון שצריך לדבר איתה, אבל צריך להקפיד-

דבר ראשון לדבר בכבוד וכו',

ודבר שני- תקפידי לדבר לא על מה שהיא עושה או לא עושה, אלא על מה שאת מרגישה. היא פחות תיפגע ככה ויותר תקשיב לך. (לא "את לא מספיק...את עושה..." אלא "אני מרגישה... אני חושבת... אני רוצה... אני לא מצליחה..." וכו'.)

ועוד משהו- אל תזרקי דרישות, תחשבי טוב טוב לפני השיחה הזאת איך להתנסח, תדברי על מה שהיית רוצה שיהיה ולא על מה שהיא צריכה לעשות ולהשתפר.

בהצלחה.

זה חלק מעבודת המידות. תחשבי עלזה עד שתרגישי שאת מוכנה לשיחה הזאת. כמה זמן שזה יקח.

שלחתי לך הודעות ולא ענית אניממש רוצה לעזור! 

בס"ד

פרדס אהובה, זו תחושה מוכרת. ויתכן שאת מרגישה דברים מעצבנים ומתאכזבת בלי סוף.

המלצתי החמה- תשני את חוט המחשבה. קראתי את המכתב שלך והרבה פעמים את מציינת את המחשבות שעוברות בראש של ההורים שלך. את מסכימה איתי שיש מצב שזו לא המחשבה שלהם?

הרבה פעמים אנחנו מפרשים מציאות מסויימת בצורה מאוד משכנעת ונורא להוטים להגיב על המצב- הן מהבחינה הרגשית, הן מהבחינה החיצונית. זה מצחיק ובנאלי לומר אבל זה חלק מהעניין של להבין שלדון לכף זכות זו חובה לא כי ככה נחשוב טוב על העולם, אלא כי יש סיכוי גדול יותר שזה מה שקורה. הרי טבע האדם הוא להיות טוב. את מסכימה איתי שרב ההורים (למרות שלדעתי, כל ההורים) של המתכתבים פה אוהבים את ילדי'הם אהבה עזה? אז איך כולם פה מרגישים את ההפך? כי הטבע שלנו מושך אותנו לחשוב שלילי.

עצה להתחלת השינוי- תתחילי לתת מעצמך להורים שלך.

זה יסוד האהבה- גם בזוגיות וגם בחינוך ילדים נתקלים המון פעמים בתחושות של מחסום של אהבה לצד השני- הפתרון המוכר ביותר, בעיניי המנוסה ביותר זו הנתינה. תגלי מה ההורים שלך אוהבים בחיי היומיום ותתחילי לתת, בכל הכח, בלי לעשות חשבונות אם עכשיו אני כבר אוהבת או שאין לי כח וזה לא עוזר. הקציבי זמן ותתחילי.

אם זה לעזור בבית בשבת, אם זה להתקשר בהקפדה כל יום ולשתף את אמא מה איתך בפנימי'ה- לשאול אותה איך הי'ה לה היום וממש לסחוט ממנה שיחה. שתשתף אותך.

ביננו- אין אדם שנולד מאוהב בשום דבר מלבד עצמו. אפילו אמא שאוהבת את הילדים שלה כ"כ, אוהבת אותם בזכות הנתינה שעשתה עבורם.

וגם אנחנו, אוהבים יותר ויותר ככל שאנחנו מרגישים שאנחנו 'נותנים' יותר לבורא יתברך.

בהצלחה רבה חמודה

לא רואה בכך בעיה...

יש כאלה שלא מגיע להם שיאהבו אותם

מה לעשות שלא כל האנשים נחמדים/טובים/אהובים

אם כל הכבוד לתורה

אני לא אוהב מישהו אם על פי מעשהו זה לא מגיע לו...!

גם אם זה אבא/אמא שלי

בס"ד

פרדס אהובה, זו תחושה מוכרת. ויתכן שאת מרגישה דברים מעצבנים ומתאכזבת בלי סוף.

המלצתי החמה- תשני את חוט המחשבה. קראתי את המכתב שלך והרבה פעמים את מציינת את המחשבות שעוברות בראש של ההורים שלך. את מסכימה איתי שיש מצב שזו לא המחשבה שלהם?

הרבה פעמים אנחנו מפרשים מציאות מסויימת בצורה מאוד משכנעת ונורא להוטים להגיב על המצב- הן מהבחינה הרגשית, הן מהבחינה החיצונית. זה מצחיק ובנאלי לומר אבל זה חלק מהעניין של להבין שלדון לכף זכות זו חובה לא כי ככה נחשוב טוב על העולם, אלא כי יש סיכוי גדול יותר שזה מה שקורה. הרי טבע האדם הוא להיות טוב. את מסכימה איתי שרב ההורים (למרות שלדעתי, כל ההורים) של המתכתבים פה אוהבים את ילדי'הם אהבה עזה? אז איך כולם פה מרגישים את ההפך? כי הטבע שלנו מושך אותנו לחשוב שלילי.

עצה להתחלת השינוי- תתחילי לתת מעצמך להורים שלך.

זה יסוד האהבה- גם בזוגיות וגם בחינוך ילדים נתקלים המון פעמים בתחושות של מחסום של אהבה לצד השני- הפתרון המוכר ביותר, בעיניי המנוסה ביותר זו הנתינה. תגלי מה ההורים שלך אוהבים בחיי היומיום ותתחילי לתת, בכל הכח, בלי לעשות חשבונות אם עכשיו אני כבר אוהבת או שאין לי כח וזה לא עוזר. הקציבי זמן ותתחילי.

אם זה לעזור בבית בשבת, אם זה להתקשר בהקפדה כל יום ולשתף את אמא מה איתך בפנימי'ה- לשאול אותה איך הי'ה לה היום וממש לסחוט ממנה שיחה. שתשתף אותך.

ביננו- אין אדם שנולד מאוהב בשום דבר מלבד עצמו. אפילו אמא שאוהבת את הילדים שלה כ"כ, אוהבת אותם בזכות הנתינה שעשתה עבורם.

וגם אנחנו, אוהבים יותר ויותר ככל שאנחנו מרגישים שאנחנו 'נותנים' יותר לבורא יתברך.

בהצלחה רבה חמודה

שלחתי לך 5 הודעות ולא ענית   ... אבל ראיתי שכתבת את זה גם בפורום של ההורים, וכתבת שאת בת 17.. אני קטנה ממך ב4 שנים אז את בטח מעדיפה לדבר עם משיהו יותר קרוב אליך בגיל.. וגם ההורים בפורןם כתבו דברים ממש טובים לא? 

ממש מקווה שיהיה לך חג שמח, ושה' יעזור לך בהכל, ובעיקר בקשר עם ההורים שלך! 

אוהבת <3

אני לא יודע מה השתנה מאז אבל כיום בגיל 20 זה לא ככה ב"ה

אני אצטרף לעצה של מבט קדימה תשקיעי בהורים שלך. זה קשה! מאוד אפילו.. אבל זה שווה את זה

מוזמנת לאישי..

אבל אני חושב שלאהוב את ההורים זה רגש די טבעי בכל זאת הם אלו שהביאו אותך לעולם....

יש דברים שטבועים באדם אם הוא ירצה ואם לא, אני חושב שיכול להיות שהדברים שנכתבו, נכתבו ברגעי כעס או משהו, גם אדם שמאוד שונא את הוריו כשהם ימותו היה לו עצוב מאוד....שוב פעם זה לא משהו שתלוי בו זה רגש טבעי שטבוע בו....

בכל זאת תנסי לדבר עם ההורים שלך אפילו דרך איזה מכתב או משהו, שייבנו מדוע את כ"כ לא אוהבת אותם, אני מניח שהם מאוד אוהבים אותך, גם אם את לא רואה את זה, כי הם ההורים שלך ושוב פעם גם רגש טבעי שטבוע באדם לאהוב את ילדיו....

אולי כדאי לנסות להתיעץ עם משהו שמכיר את ההורים שלך, כגון אחים גדולים וכאלה, איל מתמודדים עם זה....

את המקרה..

אם בכל זאת, אני באישי באמת באמת בכיף

שבת שלום

איבד שליטה על המוח והלב שלו..

מסכנים הילדים..

אין מילים

מה עובר על הנשים שמסוגלים לרצוח כאלה פרחים????????????????

תפתחי תבקשה בפורום צלילים ומוזיקה שם נרראלי שיותר מבינים!

• צלילים ומוסיקה

בלנ"ד בהזדמנות.

תזכירי לי

|לא מבטיחה שהשירים לא "דוסים"|

לעידן רייכל יש שירים ממש יפים ..

אולי להקטין את הכתב, לא נוח לקרוא ככה, וחבל

זה רק מראה שהקשר הזה לא שווה כלום, ואתה לא מספיק בשל לזה.

בחתונה אין כזה דבר "אין על מה לדבר אז אני הולך" זה משהו לכל החיים.

וחבל להרגיל את עצמך לזה.

תנסה אולי לדבר איתה על נושאים אחרים נגיד כמו "איך היה היום?" "מה התוכניות שלך לשבוע?" "שמעת מה קרה?"

דברים כאלה.. אתה יודע..

יש מה להוסיף.

למשל עכשיו, כתבת איזשהו משהו פשוט על החיים שלך, אני אכתוב לך משהו שהתורה אמרה בנושא הזה, ותראה איזה סערה תהיה פה עוד מעט- התורה אמרה להקשיב לחכמים, וחכמים אמרו להתרחק מהעריות מאוד מאוד, ולהמנע מלדבר איתם סתם ככה, וגם להמנע מלדבר עם נשים באופן כללי, כי זה לא טוב מהרבה בחינות. ואכמ"ל

קיצור-דברי תורה, ותוכלו להמשיך לדבר לנצח...

(וזה שיש פה אנשים שהדיונים האלו כבר משעממים אותם זה רק בגלל שיש פה כאלו שמעלים טענות שאינם מבוססות על התורה אלא סתם יצר, ומה שקורה זה שכשהדיון יורד לרמה כזאת, הוא נהיה דיון מעצבן של חולין, ובשלב מסוים נמאס ממנו. אבל אתה יכול לראות שאלו שדבריהם הם דברי התורה, לעולם לא מתעייפים מלומר אותם. רק היצר מתעייף מלהתווכח!

בשביל מה בגיל 14-15 צריך לדבר עם הבנות???

מה זה יעשה אתם לא מתחתנו מחרתים אז למה סתם לעמוד בעוד ניסיונות?

אני צריכה סיבה אחת טובה לשאלה למה הבנים כל כך רוצים שבנות ידברו איתם???

ומשעגים אותם בהודעות, שיחות ,או התכבויות בפייסבוק למה???

זה יגרום לכם להרגיש יותר טוב עם עצמכם?

אשמח לתשובות זאת שאלה שאני חושבת כבר הרבה זמן

תודה,יפה כחמה

יש דברים שהרבה יותר קל לך לדבר עליהם עם המין השני.

אפילו סתם כדי לשמוע באמת תשובה ולא "אוי ומיליון סמיילים דומים.."

ואני בטוחה שאצל בנים זה הפוך לפעמים..

אבל אפילו סתם לפעמים זה פשוט יוצא..

דבר ראשון- מזה קשור "מתחתנים" ומה זה קשור "ניסיונות"?!

את מדברת פה עם דתיים- שזה אומר: הם מדברים בשיחות וסמסים וממעטים להיפגש וגם אם הם נפגשים ברור שהם שומרים נגיעה..

ושאלת למה הבנים רוצים שהבנות ידברו איתם?- אולי את לא יודעת אבל יש הרבה בנות שזה ההפך אצלם, הם רוצים שבנים ידברו איתם וככה יוצא ששתי הסוגים האלה מדברים בניהם. אני לא ראיתי מקרה של בן שמדבר עם בת בלי שהיא תרצה [יכול ליהות מאוד שיש אבל ברור שזה לא מצוי]..

וגם לפי דעתי התופעה שבנים מדברים עם בנות בגיל הזה (14-15) ברור שזה נותן לבנים סיפוק ואושר, אבל זה ממש לא לצורך חתונה או משו..

כמו שהזכירו קודם אין שום ענין להרבות בשיחה עם בנות. בטח אם זה שלא לצורך, תתמקד במה שאתה מוכרח לסמס ולדבר וזהו.כבר מלכתחילה לא להתחיל לגלוש אלא להיות עניניים בלבד, משנה מפורשת באבות: "ואל תרבה שיחה עם האשה"!!! שיהיה בהצלחה!!!!

ינון נראה לי שלא הבנת אותי נכון ....

אני חושבת שאין למה סתם לדבר עם בנים (ולהפך) אין אין לזה מטרה  לדוגמא: חתונה /(להגיד שלום ואם צריך לבקש משהו זה גם בסדר...)

לגבי הנסיונות ברגע שמתחילים לדבר באסמיסים/פייסבוק/טלפון זה בחיים לי נגמר בזה ....אחר כך כבר מטיילים ביחד ואז הרבה יותר קשה לשמור נגיעה (אחרי הרבה טיולים...)וכן אני לא חושבת שיש קשר לזה שאנחנו דתיים גם אצלנו יכול להיות קשה לשמור נגיעה!!!

-ששאלתי למה הבנים כלכך רוצים שהבנות ידברו איתם

התכוונתי ספציפית אבל אני מסכימה איתך שזה יכול להיות גם הפוך ונכון אי אפשר לדבר עם בת בלי שהיא תרצה אבל אפשר להתקשר מלאאא לסמס להציע מלא מלא פעמיים חברות בפייסבוק וכל מיני כאלה

ובאמת מעניין אותי למה זה!!!!??.

(ברור לי שזה לא לצורך חתונה למרות שהיו אצלנו כמה מקרים שנגמרו בחתונה...)

אני גם ממש לא מבינה את הבנים בגיל הזה שמה שמעניין אותם זה אם אני ישלח לבת הזאת אסמס והיא תענה לי...

אבל יש את הצד שאומר שבנים מתבגרים יותר לאט.....לא באתי לפגוע אבל בגיל 14-15  זה התחלת גיל ההתבגרות שבו הבנות מתבגרות והבנים מתפגרים....סורי על הביטוי אבל כן........אז למדתי שפשט להתעלם..הבנות שמגיבות הורסות לעצמם.

אפילו סתם להסתמס..למה??? למה צריך את זה??

זה הגיל.

עושים הרבה טעויות שאח"כ מתחרטים עלייהם, ובע"ה זה עובר ויעבור. לאט לאט בונים את עצמנו ומתבגרים.

וניראלי שדיי הפלגת עם הקטע של טיולים והקצנה עם השמירת נגיעה. אם הוא יוצא עם מישי' לטיול בעיקבות שיחה-אז מאיפה לך שזה לא קשר-קשר ?!

אני לא מאמינה שכל בנאדם שמתכתב עם מישי' יצא איתה לטיוליםטיוליםטיולים.. צריך לזה קצת יותר ממחשבה. לדעתי.

רק ב"הצלחותת..

על תכניס את עצמך לאשליות.

ותפסיק.

למה אתה עושה את זה בכלל? בשביל הריגוש? למה?

זה כיף.

אבל!!

יש הבדל בין כיף ואיזה שווה לי, לבין זה לא טוב, לא נכון.

טוב וכיף- שני דברים שונים.

זה לא טוב לדבר עם בנות, ובחייאת שאי אפשר לפרט כאן יותר מידי למה.

אבל בכנות-אני לא חושב שתקשיב לי

(בדיוק כמו שאני לא הקשבתי...)

"כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע"

מה יוצא מיזה אם לא נפגשים?!

תדברו....

תראו מה תעשו.... 

שיהיה המון הצלחה..

ותכ'לס. זה מזיק גם לך, וגם לה...

ומננסיון שווה לך להתרחק לגמרי מכל הנושא הזה, אתה עדיין צעיר... 

זה לא אירוע עד כדי כך נדיר

לעזעזעל....

ד"א, הצביעות גדולה יותר. הרי כמעט כל המגדלים הם דתלי"ם.

וחוץ מזה, הזן חזון איש זה.... הרב זצ"ל בכלל

הרב זצל לא קידש אותו כאתרוג הבטוח ללא מורכב בניגוד לאחרים והחזו"א כן

בתור עובד בארבעת המינים, לא ראיתי חרדי אחד גם החזוןאישניקים שלא קנו ממיזראחינקעס.

קומץ. קומץ. קומץ. סוחרים דתיים לאומיים התפרנסו יפה מאוד.

אם אתה באמת רוצה לתקן את המצב ואת היחסים בין הדתיים, אל תדבר דברים כאלו.

אתה חושב שהחרדים הם אלו שמשמיצים אותך?

השטן הוא זה שמשמיץ אותנו בעוונותינו.

במקרה הוא השתמש בהם בשביל להשמיץ אותנו, ובשביל לסכסך בין המחנות.

אל תתן לו את התענוג, ואל תבוז לה'.

תהיה בן אדם טוב יותר, אדם שאכפת לו מהאחדות בעם, שאכפת לו מכבוד ה', תעודד אנשים סביבך להיות כאלה גם, ותראה שההשמצות פשוט ייעלמו.

תחת מסווה של "זה הנסיון שלנו."

אבל אם מישהו לא בסדר, זה לא סיבה לספר עליו לשון הרע. (אם הוא בסדר, אז א"א לספר עליו לשון הרע)

מה שאני אומר זה שאם אנחנו נהיה טובים, אז אנחנו כבר לא נסבול מזה.

אגב, גם אנ"ש צריכים לעשות חשבון נפש רציני.

אל תתלונן על מה שעשו לך.

אם אתה יכול למנוע-תמנע. אם אתה לא יכול למנוע-תשתוק ותנסה להיות טוב יותר. אל תדבר רעה על יהודים בלי תועלת.