פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 962)

מספר טלפון וזה??

ממש יעזור!!! תודה!

האמת שהיא די לא מובנת. אולי יותר בקטע של בנים.

רואים את כולם בורחים וכתוב למטה " הניצנים נראו בארץ"

זה כואב כשיש לכם שפיצים בגב? 

קחי את כל החרושים ותחשבי על מה שהכי מתאים, הכי חרושים בד"כ הכי מובנים  

ושנצליח לעבור כבר טסט...!@#@!

שזה בגלל שבחופש אני די לבד. בזמן של הלימודים אני בפנימייה ודי ניתקתי מגע עם החבר'ה איפה שאני גר..

נראה לי שגם כי יש פה דיונים על דברים די נחמדים, ובדרך כלל אני נכנס לפה פעם בשבועיים ומסתכל על השלושה ימים האחרונים. נחמד לקרוא דעות של אנשים אחרים.. לא נראה לי שזה משהו בקטע של להתכתב עם בנות.. אם כי אני חייב להוסיף שגיליתי שגם בנות הן חכמות ולא כמו שזה נראה ברחוב.. מצטער מראש, פשוט אין לי אחיות..

אני בנאדם חופר, תמודדו.

ולעניין -

זה פשוט כיף לי לדבר עם אנשים.. וזהו.

וגם לדון בכל מיני דברים מעניינים ולשמוע דעות של אחרים..

וכל מיני כיוונים וסגנונות אחרים.

יהיו תוצאות מעניינות!

יש פה קבוצת אנשים הזויה, מדהימה, אם איזה שהוא מכנה משותף שעוד לא עליתי עליו. (בתחנון לברר מתישהו.)

אני יכולה להגיד לך מה אמא שלי אמרה פעם באופן כללי על קהילות שלפורומים באינטרנט, זה פשוט מקומות עם אנשים טובים שאוהבים לעזור. 

נניח קחי את  מפעל התנדבות האדיר שצמח מהפורום .זה נוער שרוצה לפעול, לעשות, נוער איכותי מאוד. 

ולשאלתך, מה גורם לאנשים לשבת ולכתוב?

יש פה סביבת אנשים צעירה, שיש בה יכולת להביע דעה, ולהחליף דעות עם אנשים אחרים, מקום שניתן בו לפרוק ולדבר בחופשיות, בלי מחיצות בגלל שזה מקום ווירטואלי (וזאת סכנה גדולה, ויתרון גדול.) ואין חשש מימה יגידו, או יחשבו.

האנונימיות זה שם המשחק. 

ובכלל, למה לא? משעממם לאנשים, אז הם ניכנסו למחשב והגיעו לפה. 

[ולא הורגים אותך! בשביל זה הפורום!! זה במה כדי לשאול שאלות.]

טוב יותר, אבל עשיתי לעצמי המון פאדיחות ליד אנשים שלא רציתי שזה יקרה לידם.. האמת שבסוף רק ייצאו מזה בדיחות. מקנטרים. צוחקים על זה אחר כך

אל תדאג, יישכחו

אח"כ אתה הורג ת'צמך שבוע למה אמרת את המשפט הכ"כ דבילי הזה.. /:

אבל בסוף שוכחים מזה. הכל עובר בסוף..

אם תרצה לברר, יש סיכוי עצום שהאיש לא זוכר, או לא שם לב כלל ליציאה הזו.

זה נראלי מתאים לכל המשפחה

פשוט מעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבננננננננננננננתתתתתתתתתתת

למרות שאני יודעת שזה שיא הקשה

ממכר ועוד כמה טעמים אבל רק הסיבה הזאת מספיקה אלא אם כן את צריכה את זה למשהו

בס"ד

אני בעד שילד יהיה מודע לעצמו וידע אם הוא מסוגל להתמודד או לא...

לי יש סמרטפון (לא בחרתי בזה, אבא הביא לי בהפתעה) ואני מרגישה עם זה טוב כי יש לי גבולות.

חברות שלי לעומת זאת כל היום עם האייפון ולהן אני חושבת שזה לא טוב...

יש לי חברה שאמרה שהיא לא קונה סמרטפון כי היא יודעת שהיא לא תחזיק מעמד..

הכל תלוי בבן אדם.

כל כלי הוא טוב השאלה איך וכמה משתמשים בו.

כי הוא יעיל בהרבה תחומים.

אבל כמו כל דבר בעולם,צריך להזהר איתו..

יש בסמרטפון הרבה דברים יעילים...

נכון שזה יכול לגרום להתמכרות ולכן חשוב לשים גבולות.

עושים בו  בעיקר שימוש שפוגע בנו, בוודאי שזה רע.

אך, יש גם אנשים שעובדים דרך הטלפון ובמצב כזה הוא כן נזקק.

-זה ממכר!

-זה מדביק אותך לזה! אתה חייב לצאת מהבית אם הפ"פ!

-זה לא טוב,כי נחשפים לדברים לא טובים..!!!!!!!

בכל דבר יש גם טוב,

אבל...

אין יל כח לכתוב!

כי אני יודעת שאני אבזבז הרבה שעות איתו וגם זה מלא קרינה שאני לא רוצה להביא לעצמי..

אבל יש אנשים שצריכים את זה.

לפעמים אני רואה ילדים בני 12 עם סמארטפון וזה עושה לי רע!!

למה הם צריכים כזה מכשיר הרסני בגיל הזה???

מסיבות פשוטות

1)זה ממכר(גם אם חושבים שלא יתמכרו)

באישהו שלב כל 10 דקות בודקים אם  יש משהו חדש(אין לי אבל זה מה שבד"כ קורה)

2) אם את/ה תרכים טלפון כדי שהיה תקשורת

אם אנשים טלפונית יש פלא' פשוטים אם שיחות טלפון ומסרונים. 

בבנאדם..

אם הוא יכול לשים לעצמו גבולות..

לי יש סמארטפון.

ולא, אני ממש לא מהמכורים. (אולי זה לא חוכמה גדולה כי אין לי אינטרנט, אבל עדיין - אני חושבת שגם אם היה לא הייתי מכורה)

העולם מתקדם. מתפתח. צריך לדעת להשתמש בתבונה בכלים הנפלאים ש-ה' נתן לנו.

הסמארטפון זה כלי מ-ט-ו-ר-ף!

אבל כמו בכל דבר יש ייתרונות וחסרונות.

אם יודעים לנתב את השימוש בו לאפיקים חיוביים - זה הדבר הכי נפלא שיש.

אם לא - אולי כדאי לשקול פעמיים לפני שקונים.

בכולופן אני חושבת שלברוח מהתמודדות עם ההתקדמות של העולם זה קצת בריחה. (אני לא אומרת שצריך לקחת כל דבר ולהתמודד איתו, אבל בנושא הזה אני חושבת שזה כלי מאוד טוב, השאלה איך משתמשים).

מה שבטוח - שלהגיד בצורה חד משמעית שזה רע, זו טעות. כי עובדה שזה מקדם את העולם גם לדברים טובים, ולא רק לרעים.

אז מי שיודע להשתמש בצורה נכונה, שייקנה. מי שלא - אולי כדאי שבאמת לא ינסה את עצמו.

יש לנו כוח עצום בידיים. צריך לדעת רק איך להשתמש בו.

כמו כל דבר בחיים - צריך איזון. לא להגזים לשום כיוון.

נכון- יש בזה הרבה דברים יעילים.

אבל. זה שזה אישי זה הופך את זה לממכר באופן נורא.

תראו אנשים לא מסוגלים להיפרד ממנו לשניה!

זה שזה אישי זה נותן לך את האופציה לעשות מה שבא לך כי אפחד לא רואה. זב בעיה.

*בזבוז כסף, שגורר בזבוז זמן מטורף...

* קרינה לא נורמלית

* תכלס זה מיותר. כל מה שיש שם זה אמצעי בידור, שודדי זמן. מה יש שם שאין בנוקיה? (דברים חשובים?)

* זה דבר שממש מנתק אותך מהעולם. זה משגע אותי באנשים עם אייפונים וגלאקסי למיניהם! הם לא איתך!

ויש עוד המון חסרונות...

דבר ראשון אני ממש ממש מזדהה ומבין..  אבל:

לא סתם הקב"ה נתן לנו כמה שנים לפני הנישואים- זה לא טעות בעריכה או משהו..

אלו שנים מדהימות שחיוניות ביותר בהתפתחות שלנו, זאת לא תחנת מעבר בדרך לנישואים, זה שלב בפני עצמו בחיים, שצריך להשקיע ולשמוח בו.

תנסי להפסיק לדמיין דמיונות על חתונה ובית וכו'.. כי זה באמת לא עוזר להפך, רק מתסכל. לא כדאי.

תחדדי את ההבנה שהשנים האלה הן לא סתם וניתנו לך שתנצלי אותם, תבני את האישיות, ופשוט תחיי את חייך עכשיו- מבלי לחשוב רק איך זה מקדם אותך לחתונה. 

בהצלחה!

אני אשכרה הולכת לחנויות רהיטים בשביל לבחור לי בדמיון דברים לבית שיהיה לי בעז"ה.

מחשבות ודמיונות על העתיד זה לברוח מהמציאות ומאוד נוח וכיף, אבל בסוף מתעוררים.

את לא רוצה למצוא את עצמך בעוד כמה שנים בידיעה שעשית הכל רק כדי "להעביר" את השנים האלה. לא!

יש לך מה לעשות עכשיו, זה חלק מהתוכנית האלוקית בשבילך, זה מה שהקב"ה מייעד לך לעכשיו, זה התפקיד שלך!

אז נכון זה לא קל.. מתמודדים, תנסי למלא את הזמן בדברים חיוביים לימוד תורה וחסד.

בס"ד

מצטערת אבל אחרי החתונה הכסף לא יגדל לך על העצים...

ובשביל להיות מוקפת באהבה צריך לעבוד...

את רוצה כסף?

תעבדי גם עכשיו, מה הקשר לאחרי החתונה?

את רוצה אהבה?

תקיפי עצמך בחברות אוהבות.

רוצה אהבה של בעל.ושל ילדים. ומשפחה.

אני משלבת לימודי תיכון עם לימודי תואר. ובעז"ה מקצרת לעצמי את הדרך לחיים האמיתים..

אבל מצד שני------ אני רוצה לעצור את הזמן!אני לא רוצה לפספס את הנעורים שלי ולהתבאס עוד כמה שנים שעשיתי הכל רק כדי "להעביר" את השנים האלה כמו שדתי לאומי אמר..

סוג של פצל"ש כזה. 

אולי זה באמת לא בל"חיות.

בס"ד

וזה יפה שאת מקצרת אבל באמת כדאי שתבררי עם עצמך אם לא היה עדיף להשאיר את זה לאחר כך ולא לפספס את החיים האמיתיים שיש לך כרגע...

ואני לא חושבת שהתואר זה מה שגורם לי לפספס את החיים האמיתים. מן הסתם יש לו מקום בעניין,אבל לא מקום משמעותי יותר מידי.

אם כבר הפספוס בא יותר מהכיוון של המחשבות ושל התאוות שלי.

אין "קיצורי דרך" והחיים האמיתיים אף פעם לא יתחילו, תלוי בך!

תמיד אפשר להגיד לעצמך שהנה החיים האמתיים זה זה, ואפשר להעביר ככה חיים שלמים.. (שיר יפה!)

הקב"ה לא ברא איך שברא בטעות , לכל שלב בחיים יש מטרה והוא עומד בפני עצמו ומחובתך למלא את התפקיד בשנים האלה! החיים האמיתיים יתחילו כשתבחרי שהם יתחילו. אם תבחרי לנצל את הזמן לדברים משמעותיים ובונים- הרווחת!

להסתכל על העתיד זה נחמד.. לא להסתחרר.. ברגע שתפנימי שעכשיו זה לא משהו בדרך לדבר האמיתי, אלא שלב חשוב ומכונן בחיים שלך (שישפיע עליהם!) אני חושב שיוקל עלייך ותהיי יותר מאושרת ושלמה.

שכחתי להוסיף, הרצון לאהבה הוא טבעי ביותר, אולי הכי טבעי שיש. ומובן. אז עד שיגיע ה"אחד" שלך, או עד שיגיע הזמן לחפש אותו, תנסי באמת לפתח את הקשרים עם החברות.. ובבוא העת גם הקומה הנוספת תגיע. 

לא חשבתי על זה בכיוון הזה בכלל.

אני לא מוצאת את המילים להודות לך.

מה זו בלחי"ת?

..

אם כי גם אני חולה בזה..

ואחרי שתרוויחי  ( אם תרוויחי.)יהיה לך הרבה כסף ותוכלי לקנות מה שבאלך ..

בס"ד

וכולם יאלצו לסלוח לי על ניפוצה.

אם נשאר לך לפחות 3 שנים לחתונה את כנראה בת 15.

חיי נישואים זה בכלל לא קל! (לא מנסיון). להפך- הרבה יותר קשה להיות נשואה מאשר רווקה. בתור נשואה את בקשר עם מישהו, שנכון- את אוהבת והכל, אבל הוא לא את, אלא החצי השני שלך. את צריכה לדעת לחיות עם שטויות של אדם אחר. לרדת מהסרט- לא תאהבי בו ה-כ-ל. מושלם הוא לא יהיה, אלא מושלם בשבילך. ולכן תאלצי לחנך אותו להרים את הגרביים שלו, לדוגמא.  דוגמא מטומטמת שמביאה לפירוק משפחות.

את יכולה לתאר לעצמך כמה קשה לנהל בית? מסמכים של הבנק ושל הביטוח ודברים שאין לך מושג בהם. הצורך לממן את עצמך (2 צעירים, כנראה שניכם לומדים תורה/מקצוע, עוד אין פרנסה, ואם כן- משו קטן מאד). את חושבת שאחרי החתונה תוכלי לקנות להורים שלך דברים? סביר להניח שתקני לעצמך פחות מבגד ב-50 ש"ח לחודש. תתחילי לחסוך- קופת חולים לוקחת כסף, שכר דירה, שכר לימודים, חשמל, מים, אוכל לכל השבוע. אחרי שמתחתנים, כדי לדעת- צריך לחסוך. אני יכולה להגיד לך על עצמי- ב"ה בבית שלי לא חסר כלום, ובעז"ה אחרי החתונה ההורים שלי יעזרו לי/לנו מאד. אבל אם ההורים שלך לא במצב כלכלי מי יודע מה, וגם סתם ככה מי שרוצה לנתק את החבל (לפעמים הילדים, לפעמים ההורים)- כבר לא רוצים להישען על ההורים.  מבחינה כלכלית המצב בד"כ קשה, ותצטרכי לא רק לא לקנות מכשירים שווים לאמא שלך- את לא תקני גם לך. לא בשנים הראשונות, לפחות.

ועבודה- את חושבת שזה פשוט?! הלימודים האקדמיים יתישו אותך. לא בטוח שתתקבלי למה שתרצי ואיפה שתרצי. ואחרי שנות הלימוד (תואר שני?) שעליהן את משלמת, בכלל לא בטוח שתמצאי עבודה. ואולי התנאים יהיו ממש מעפנים. רוב האנשים לא מתעשרים עם יציאתם לשוק העבודה. לא תמיד מתקבלים, וגם אם התקבלת- את עובדת צעירה ובגל הקיצוצים הראשון את גם הראשונה לעזוב. וא לכל מקצוע יש ביקוש. וגם אם יש לך עבודה- את חושבת שאין מריבות, סכסוכים, תסכולים?! עם הבוס והקולגות?! עם שעות העבודה, עם העבודה הלפעמים משעממת ומתישה והתהתחייבות לקום כל יום באותה שעה, להתארגן וללכת לאותו מקום.

ובעלך- נכון, אוהבים. אבל יש גם המון חיכוכים, וכדי להיות מאושרים שניכם חייבים לעבוד מאד קשה. את תלמדי לקבל אותו כמו שהוא ולהשתנות בשבילו. וגם הוא ילמד. לא הכל ורוד ומתוק- ולפעמים תריבו. ואת תצפי ממנו להיות שם בשבילך אבל הוא ישלים עבודה לאוניברסיטה. וכמה שנים אח"כ הוא ירצה אותך בשבילו, אבל את תיהיה מתוסכלת מהעבודה ותתעלמי. זה לא חייב לקרות, אבל את חייבת להיות מודעת- בחיי נישואים יש עליות וירידות. בנוסף, זוג צעיר שבד"כ עוד לא עובד רציני ואין לו הכנסה מובטחת ומסודרת הוא בד"כ גם מתוסכל. קושי כלכלי גורם בד"כ לחץ, עצבנות, חרדה ומתח שיגרמו לפחות פניות לבן/בת הזוג . קושי כלכלי (שכמעט תמיד קיים אצל זוג צעיר, ברמה זו או אחרת)  גורם למתח, ותצטרכו לעבוד על עצמכם קשה כדי לא להתפרץ  אחד על השני.

וילדים זה בכלל.. אם ח"ו אין ילדים, זה מעציב ומלחיץ וכואב. לא עלינו. אבל ב"ה כשיש ילדים- מחליפים את החשיבה מ"אני" ל"אנחנו". אז חוץ מהוצאות (ביגוד, טיטולים, אוכל ואח"כ עוד ועוד ועוד...) יש המון אחריות. הקושי בתפקוד כהורה במשרה מלאה, כרעיה במשרה מלאה וכאדם עובד במשרה מלאה. הלחץ יכול לשגע כל אדם. גם בלי להכניס את ההריון והלידה (הפרעה לרצף הלמידה באקדמיה לפני הלידה ואחריה = הצטברות מבחנים ועבודות וחומר. בתקופת ההריון- עיפות, הקאות, קושי פיזי ונפשי, אחרי הלידה- קושי בחזרה לשיגרה), קשה לתפקד אחרי שיום שלם למדת/ עבדת, אחה"צ ירדת עם הילדים לגינה, את מכינה א.ע. עם מוצץ ביד ומחברת בשניה, מרדימה אותם שעות, הולכת ללמוד, הם מתעוררים, את שוב מרדימה אותם, מרגיעה, ושוב ושוב, ואת מתקלחת קצר כדי שלא יבכו ולא תשמעי, והולכת לישון ורצה להניק, וכל הלילה את לא ישנה שעה ברצף, ובבוקר שוב את הולכת ללמוד/לעבוד והסיבוב ממשיך. בלי לחשב את המחלות וכו'. ותוך כדי זה לתפעל בית- לבשל, לנקות, לכבס, לשטוף.

אז נכון, זה לא חייב להיות ככה. אבל התמונה שמצוירת למעלה לא מאד רחוקה מהמציאות של רוב הזוגות הצעירים. ונכון, ההורים עוזרים, וההורים שלו, ואחיות שלו/שלך וכו'. אבל לא תמיד זה מספיק. אני לא אומרת שכל הזמן יהיה מתח וקשה, אבל חוץ מהעליות יהיה גם קושי. וכדאי לדעת את זה. אם ציירת תמונה של בית קטן/גדול נקי ומסודר כשאת יושבת על כסא נדנדה מפנק ומחבקת ילד אחד כשהשני יושב ומשחק במכוניות עם בעלך- זו תמונה מקסימה שכנראה תבוא ביום מן הימים. אבל לפניה ואחריה יהיו, לצד עוד המון כמותה, ימים של עיפות ומתח וקשיים וריב ואחריו פיוס.

מקווה שהתמונה הובנה.

אז למה תיארתי לך את זה? שתביני שחיי נישואין זה המון עבודה- על הנפש, על המידות. המון דחיקה של הצורך הפרטי. שזה גם ורוד ומתוק וגם מלחיץ ומתיש. הקשיים האלו הם לא סיבה לדחיית נישואין ל"כשיהיה לי כסף", וההסבר- בשמחה (אם תרצי). אבל הם כן סיבה להנות מהזמן שבו העול המתוק הזה לא עלייך. תהני- את לא סוחבת עוד אנשים עלייך, כרגע את לא "משועבדת" לילדים (שזה שיעבוד מרצון ובשמחה, אבל כן- את מבטלת את עצמך למענם), אין עלייך לחץ כלכלי, לפחות לא לחץ אמיתי וכבד(כי גם אם אמא אמרה שתקני בכסף שלך חולצה, ה-50 ש"ח האלו או החולצה לא כ"כ חיונים. כסף לבשר, לעומת זאת, הוא חיוני...). את יכולה לפתח את עצמך בתחום החברתי, מה שתצמצמי מאד אחרי החתונה. נכון, תיהי מאושרת בע"ה עם בעלך, אבל הקשר עם חברות מדרך הטבע ידהה, (ואם לא- ליבי על בעלך. כשאישה נשארת עם חברות בקשר צמוד אחרי החתונה היא לא משקיעה בבעלה כמו שצריך, והקשר בינה לבינו נפגע מאד).  היום את מרשה לעצמך להוציא כסף על בגד (מכספך או משל ההורים), אבל בעתיד את תחשבי לא פעמיים אלא 100 פעמים אם זה חיוני.

בקיצור- נערה. את יכולה עכשיו לפתח את עצמך, את האישיות, וגם להנות. אחרי שתתחתני, בע"ה, לצד האושר יבוא הקושי, שהוא הכרחי וחיוני בשביל ליצור קשר נכון עם בעלך ולקבל את האחריות לעתיד. ובע"ה תצליחו להיות מאושרים לצידו ותבססו את הקשר בזכות הקשיים וחוסר ההסכמות וגם הריבים והמתחים. אבל היום זכותך לחשוב על עצמך, ובעתיד- על בעלך והילדים. תצאי מהסרט שבעתיד יהיה מושלם, ותתחילי להנות מהאפשרות להיות אדם לעצמו (גם בקטע של לפתח את עצמך, וגם- לפנק את עצמך) לעוד, בע"ה 3 שנים.

אני לא חושב שהפתרון זה להראות כמה חיי הנישואים הם קשים ולא ורודים בטח שזה לא נאמר מניסיון...

בכללי לעניות דעתי ההסתכלות צריכה להיות חיובית..

זה לא יעזור עכשיו לנסות לגרום לה לחשוב שאוי כמה זה גרוע נישואים ואיזה כיף זה עכשיו בלי דאגות על הראש..

נישואים זה קדוש ונפלא, אבל בזמנו.

תקופת הנוער היא טובה כי היא עומדת בפני עצמה, לא צריך ל"הוריד" תקופות אחרות בחיים כדי להרגיש טוב עכשיו.

צריך להרגיש טוב עכשיו פשוט כי ככה צריך להרגיש לא בגלל שמה שמחכה לנו הוא משהו לא טוב..

מסובך אה..

אולי אני קטנה אבל תמימה אני לא. |למרות שזה לא היה נשמע ככה בתגובות שלי הנ"ל|

אבל עדיין.אני רוצה את החיים האלה.את החיים עם הדאגות והאחריות. הם עדיין קוסמים לי עם כל הקושי שיש בהם.

התואר..אז בגיל 19 בעז"ה יהיה לי תואר בידים..ואז אני לא אצטרך לעשות פסיכומטרי ולא ללמוד.וישר לעבוד עד החתונה..ואז לא יהיה את הקשיים שתיארת על זוג בתחילת הנישואים בקשר לעבודה וללימודים.

יש אנשים שחיים כל הזמן בהרגשה של כבר בא להם להיות עוד 10 שנים קדימה, ושעוברים ה10 שנים האלו בא להם להיות עוד עשר שנים קדימה, ואחרי שזה עובר בא להם להיות עשר שנים אחורה.....

גם בלהיות אמא עצמאית ובוגרת יש חסרונות אולי עכשו את לא רואה אותם אבל בעתיד את בטוח תשימי לב אליהם, לדעתי זה הרבה יותר קשה.
 

יש נטייה לאנשים לחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר - תמיד אנשים חושבים שתקופות אחרות טובות יותר, אבל הרבה יותר חכם זה להאמין שהתקופה שאתה נמצא בה היא הכי טובה.

בקיצור תהני מהחיים שאת נמצאת בהם עכשו, תראי את היתרונות שי לך בתור אישה צעירה שיכולה להנות מהחיים עם הרבה פחות מחויבות לכלל, ותנסי לשמוח במצב שאת נמצאת בו עכשו ולא לנסות להסתכל על תקופות אחרות בחיים שעדין לא הגיעו

בהצלחה רבה, מקווה שלא חפרתי....

בעז"ה אני ארפה מזה..לאט לאט.

אבל הזמן הזה הוא הזמן הכי יפה. באמת.

זה הזמן לגלות מי את באמת ומה את רוצה מעצמך,

לבנות את עצמך..

ואני יודעת שזה מה שכולם אומרים אבל מה לעשות שזה נכון..

יש לך עוד שלוש שנים מדהימות עם חברות ועם עצמך

בלי דאגות של פרנסה וחינוך..

כולם מדמיינים את זה כגן עדן עלי אדמות.

משום מה לי קשה לראות את זה ככה. אולי אפילו להיפך.

זה יכול להיות גן עדן, אבל כדי שזה יהיה גן עדן צריך את השנים האלה, בלי להתבלבל ולהיאבד עם בנים ועם שטויות, בשביל לבנות את עצמינו, את המידות, את התכונות. צריך להתבגר, לנסות להשלים את עצמינו כדי שנוכל לחיות חיים עשירים יותר עם בן זוג עם תכונות משלו, ומלאי של "שריטות" משלו.

בכנות רבה- אני אישית דווקא חוששת מאוד להתחתן... אני רואה גירושין בכל פינה. בדיוק לאחרונה שמעתי שזוג צעיר עם ילד שהיו שכנים שלנו, חושבים להתגרש. היא מורה של אחת הכיתות אצלנו ואיזה מישי חסרת טקט שאלה אם היא עומדת להתגרש כי היא בוכה הרבה. (חוסר טאקט משווע...)

ועוד דבר- כולם אומרים שהלבבות והאהבה וכל זה, נגמרים מהר מאוד.

אני לצערי הפוכה ממך...

קיצור- חיי משפחה זה במידה מסויימת עול. זה דורש. וההמון כסף שאת מדברת עליו זה קצת תמימות ( בלי להעליב..), כי בשביל הכסף הזה עובדים כמו חמורים, וצריך לפרנס עוד אנשים חוץ ממך, ולפעמים אין לך שקל על הנשמה.

והעצמאות הזו היא גם חסרון. את אחראית על עצמך לטוב ולרע. את לא חוזרת הביתה לאמא ופורקת את מה שיש לך על הלב, את זאת שאמורה להחזיק הכל.

ואם יש זמן שאת עצמאית, זה עכשיו. אין לך אף אחד חוץ ממך להתחשב בו, ההורים שלך משלמים בשבילך על מה שאת צריכה (גם אם לא על כל הופעה שבא לך, הם משלמים על בית, חשמל, אוכל, בגדים..- דברים שבבוא היום תדאגי להם בעצמך).

בקיצור- תהני מעכשיו, תנצלי את היתרונות של התקופה הזו, ותעזבי בנים וכוליי. בעיתו ובזמנו בעז"ה.

אבל טוב שעכשיו את יודעת,ואולי משום זאת תקפידי ותברכי ביתר כוונה ותרוויחי!

ואלו הן הלכות על ברכות,כללית.ולאוו דווקא על ברכת על נטילת ידיים.

http://ph.yhb.org.il/category/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/09-%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94/

שבת שלום.

גם אני גיליתי משהו מאוד בסיסי בשלב מאוחר של החיים.
ויכול להיות מצב שעוד אגלה דברים בהמשך...

נכון, כואב שהפסדנו, מדברים קצת עם ה' על זה.

ושמחים שגילינו את זה!
ועכשיו את יכולה כל בוקר לברך בשמחה!
וכמובן, אפשר ללמוד בשביל ש'נגלה' עוד דברים.

תחשבי רגע על ברכות השחר...

כל ברכה יש לה בעיקרון את הזמן שלה "מלביש ערומים" "פוקח עיוורים" "זוקף כפופים" וכו...

אבל מה, אם נאמר כל ברכה בנפרד אז נשכח חלק, ולכן נכתב הנוסח המסודר לתפילה.

אבל אכן בבוקר צריך לברך נטילת ידיים ולטול ע"פ ההלכה של נ"י בבוקר שאינלי כח לפרטה כאן...

עצמנו לגמור את המ"ב בתוך זמן מסוים שהקצבנו לעצמנו...מומלץ.

לפי מה שאני למדתי..

ועומד להתפלל תפילת שחרית, אין שום מחלוקת על זה שמברכים. המחלוקת היא רק במקרים יותר מסובכים. (כגון ישן במשך היום, קם באמצע הלילה, לא ישן בכלל, וכדו')

כפי שידוע לי:

בנטילה הראשונה ליד המיטה לא מברכים, אחרי שמתארגנים וכו' נוטלים שוב, ומברכים, ובנטילה ה2 נוטלים עם מגבת (!) כי כל נטילת ידיים שמברכים עליה נוטלים עם מגבת, בהצלחה!

וגם אשר יצר, לברך רק אחרי שמברכים על נט"י, ואח"כ לברך גם אלקי נשמה.

אבל לא את כולם.. ואם כבר לעשן אז לא הבנתי למה בשקט? 

ע"פ ההלכה אסור לאכול אכילה גסה, מכיון שזה תאוותנות בלבד, ללא תועלת, ומזיק לבריאות.

נראלי שסיגריות לא במעמד טוב יותר.

מפחדת מה יגידו? אז למה בכלל?

ברור שזה לא בריא.. זה לא שאלה בכלל.. היא שאלה מה אנשים מהצד חושבים על כאלה שמעשנים.. ( ככה אני הבנתי..) ודרך אגב אני בעבר  עשנתי ואני משתדל לא לעשן בגלל הקטע הבראותי.. אבל זה בכלל לא הקטע פה..

חבל על הכסף הכל מתחיל מלחץ חברתי.והבעיה הכי גדולה שזה ממכר! ממתקים אפשר להפסיק לאכול אבל סיגריות זה מאד קשה

יש ציווי בתורה ונשמרתם אוד על נפשותיכם- והסיגריה היא בדיוק ההפך. נקודה.  שלא תעשן- היא הורגת את עצמה. זה לא בסדר לגוף, וזה גם לא בסדר מבחינה הלכתית. מה, זה לא מספיק בשביל להבין שצריך להפסיק?

אל תדבר הרבה בפלאפון - מלא קרינה.. רשום נשמרתם מאוד לנפשותיכם.. אז מה יש הרבה דברים שאנחנו עושים והם לא בריאים! אז במקום לצטט פסוקים תיהיה הגיוני.. יש המון רבנים שמעשנים אז מה הם חוטאים? לא.  זה ידוע שזה לא בריא אבל מפה ועד להגיד שהתורה אוסרת זה נראה לי רחוק מאוד..

אם אתה אוכל ממתקים במידה, זה לא יפגע בך. לעות עישון- שכל סיגריה מוסיפה על הנזק.

ג': עובדה שיש רבנים שאוסרים.

ד': למה לעשן? זה ברור שכל אחד שמעשן צריך להפסיק אלא אם הוא בעל רצונות התאבדות. אז אז מה אם היא עושה את זה בסתר? זה לא משנה הנזק אותו נזק ואישית אני חושבת שכל מי שמעשן צריך להפסיק כמה שיותר מהר.

(יש לי דעות קצת יותר חריפות על זה, בתור בת של רופאים )

אוכל  זבל לא מוכח ולא באותה רמה!  ואין כמעט רבנים שמתירים היום לעשן לכתחילה

מה ניראה לכם שאתם אומרים שיש הבדל בין בן או בת שעשנים? זה אותו דבר- מסריח. אבל זה לא נכון שבת שמעשנת היא לא יותר מגעילה מבן. אל תחיו בסרט המצ'ואיסטי הזה!!

-עכשיו נרגעתי-

הוא הלך עכשיו לעולם שכולו טוב..

טוב בפרט לאנשים כמוהו.

התכוונתי לומר שזה לא נכון שרק הרב שך פסק שצריך גרביים

זה הכל.

אתה אמרת לה להגיד ש"ל תטהרי את השרץ!!!!!!!!!!!!   תגידי אסור אבל לא בא לי לשמור!"

זה להגיד: "את חוטאת".

לא רק זה, אתה רמזת בדברייך על רב מסויים שהוא לא רב, ועדיין לא חזרת בך.

כמה מצחיק שכל זה היה בשרשור על צניעות. איפה צניעות, ואיפה צורת הדיבור הפרוצה שלך, כאילו אתה יודע הכל.

אבל העיקר שאתה חושב שצריך גרביים, זה הכי חשוב לא? אפשר להגיד רפורמים על תלמידי חכמים, אפשר לדבר בפראות כלפי ניקים אחרים (כלפי בננית), אבל העיקר שיהיה גרביים.

עולם הפוך ראיתי.

זה היה מישהו אחר שאמר

סליחה

אין על מה להתווכח בכאלו נושאים כי לתורה 70 פנים... בהצלחה!!!

ניסיתי לפני 10 דקות

יש פורום משוב-טכני:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f3

מחר בגרות בתקשורת!!!!

כל יום אני שומע על אירוסים/ חתונה חדשה של קרוב כזה או אחר (ממשפחה ועד שכנה), איזה כיף! איזה התרגשות!!

מתי אצלי?! (עוד כמה שנים )

ב"ה היתה שבת מדהימה

אחרי 5 שבועות בלי מזגן התקינו לנו אחד מתוך 2, ב"ה

ב"ה התבשרנו בבשורה מאוד משמחת, שבע"ה עומד\ת להצטרף אלינו למשפחה עוד אחיין\ אחיינית

ארוסתו של אח שלי היתה אצלינו שבת

היתה שבת ממלאת בכוחות חדשים ב"ה

שבוע טוב בשורות טובות לכל עמ"י

-שבוע עמוס במיוחד(וזה רק תחילת החופש)!!

-שבת מאלפת!!!

-דברים שלקחתי על עצמי אני עומדת בהם ב"ה!

-חניכות מתוקות!!

-מדשית צדיקה!!

איזה טוב ה'!!
 תודה על הכול

הייתה לי שבת כ"כ טובההה!!

ובכלל - הכל כ"כ טוווובב!

תודה אבאא <;

תודה אבא!

-סופסוף שבת בבית, עם אבא

-אחיינית דנדשה

-הרבה ספרים יפים שאני אוהבת

-מצאתי משהו שחיפשתי הרבה זמן

-כיתה ג' ד' בנים בקייטנה, בטוח יותר טוב מה'-ו'

-משהו משמח מאוד!!

-עבודה עם מישהי שכיף לעבוד איתה

-קצת באיחור- אבל תעודה מעולה, ב"ה!

אבא טוב!!

תודה! תודה על הכל! השליחים שלך! על הטוב! על הכיף! על ה-כ-ל!!

-ב"ה היתה לי שבת נפלאה!

-ב"ה היה לי כח לסדר את הבית! עכשו הוא נראה טוב ב"ה!

-עשיתי אתמול בביסיטר  הרוחתי כסף! אבל בעיקר מצווה!![בלי פירוט.]

תודה אבא על הכל!

אני אוהבת אותך!

אין כמוך!!

איך אני רוצה להיראות, איך אני עכשיו...

לומדים הרבה תורה ומשתדלים להיות חברים טובים יותר.

הבנייה היא ביום-יום, בקטן, איפה שקשה.

ואיפה שלא קשה - מחזקים.

זה הכל על רגל אחת.

לגבי הפרקטיקה תלוי בבן או בת..

אני חושב שאין מנוס מלהשקיע תקופה מסויימת בלימוד תורה ואמונה באופן אינטנסיבי, אם כי את זה יש להתחיל כבר קודם, לימוד תורה (לא רק גמרא, גם אמונה, מידות ומוסר) באופן קבוע בתקופת התיכון או לפני.

האישיות כמובן נבנית גם מחוויות שהאדם צובר בחייו, וכדאי לכוון שיהיו חוויות טובות ומשמעותיות.