פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 976)

מבחינה רוחנית - בלילה מתגברים כוחות הטומאה ויש להם יותר ממשלה בעולם.
מרגישים את זה הרבה פעמים בדיכאון/ באסה שמשתלטת בלילה, בשאלות אמוניות שמתחדדות, וכד'.

מבחינה פזיולוגית - בלילה ההורמונים "עובדים שעות נוספות", בגיל הזה במיוחד, וזה מביא לרגשות גבוהים יותר. אם אתה במצב רוח טוב - תהיה מחורפן, ואם ברע - תהיה מדוכא/ מבואס..

מקווה שעזרתי במשו.

כן. למה לא לענות רציני?

ויותר מרכוזים בעצמנו.

למה?

ליוידע.

אבל זאת עובדה.

אז ככה דיברתי ביום חמישי..ב"ה ממש ממש רגיל!! וכולם יכלו לשמוע אותי!ולא כאב לי ככ בגרון!!

פשוט נסססססססססססססססס אבל זה היה ליום אחד.. למרבה האכזבה.

היה יום אחד לפני פוול זמן (ארבע וחצי חודשים) שהיא קמה צרודה ממש.

אבל יותר מכל צרידות שאת מכירה. ממש ממש ממש.

ואז היא הלכה לחצי מהרופאין בארץ הזאתי בערך, ולא הצליחו לגלות מה יש לה.

ואז רופא אחד טיפש אמר לה לשתוק 3 ימים. לשתוק!! בלי לדבר בכלל.

והיא ילדה טובה (חינוך שלי ) אז היא עשתה את זה.

ואז למחרת היא קמה בלי קול בכלל. איפלו לא צוד

ומאז זה בימים. יש ימים שהיא לא מדברת, ובמימים הטובים ממש היא צרודה בטירוף עם קול של קרפדה.

ואז, אחרי 4 חודשיםפ שהיא לא מדברת,

ביום רביעי השבוע בערב כזה היא שוב דיברה!! בקול ורגיל ממש.

ואם אני הייתי בקומה למעלה והיא למטה שמעתי אותה וזה שיא המשמח.. (אהמממ )

ואז בלילה של רביעי ובכל יום חמישי היא דברה!!!

ואז ביום שישי היא קמה שוב בלי קול ועכשיו היא שוב בלי קול

אז תעריכו את זה שאתם יכולין לדבר!! כי היא כבר 4 חודשים לא מדברת.

זוועה.

נס!
יקרה, בע"ה שה' יחזיר לך את הקול שלך מהר ושתזכי להשתמש בו בחוכמה.

אכן, זה נס יכולת הדיבור, וצריך לדעת להשתמש בו בתבונה. בע"ה שנצליח.

 

אגב, ההתרגשות וההודאה שלך ממש הזכירה לי את התחושה שהיתה לי לאחר הניתוח בעינים.

כי פתאום כשמרגישים מה זה חוסר היכולת לעשות את הפעולות הכי מובנות מאליהן עם העינים (ראייה, מיצמוץ, לפקוח אותן וכ'ו)

אז מודים על כל רגע שהן תקינות.

 

תודה שאת מזכירה לנו באיזה פלא וחסד אנחנו חיים בכל רגע ורגע, תבורכי!

ממש מחזק! באמת

ובעזה"י שתוכלי ותזכי לדבר לגמרי רגיל וכל הזמן , ממש בקרוב!! אמן!

זה משגע את השכל חח כפרעלייךך

היא עדיין יכולה לכתוב..

עכשיו מעריכים את זה...

דבר ראשון- באמת רפואה שלימה בקרוב!!!

דבר שני- תודה שסיפרת לנו זה באמת עוזר להעריך את הטוב שד' נותן לנו...

בהצלחה מותק

תהיי חזקה!!

אני בטוח שאחרי כזאת התמודדות את לא תדברי רגיל, אלא תדברי הרבה יותר טוב מכולם.

 

בכל אופן, רפואה אלטרנטיבית ניסית? יש מלא סוגים, אולי שם תמצאי משהו (וכמובן הרבה תפילה במחשבה)

ואף אחד לא יודע מזה..כל הרופאים אומרים פשוט לחכות שזה יעבור..

בספר- קול הישועות של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל...!

אם את רוצה- דברי איתי באישי...

את יכולה דחוף להעלות לי את הישועה הזאת?

שנזכה באמת ללמוד להעריך...

אחרי הבחינה נגיד לכם את רשמי

היה סביר, לא ציפיתי לכלום והמגן גרוע, אז לא נורא. היה

היה כ"כ כיף לעשות את זה

 

ומזה פחדתי שאני לא אדע

 

עשיתי שאלון 003201

 

וב"ה ב"ה לא הועמדתי  בניסיון שהעתקה, תודה לך ה'!!

 

יש למישהו תשובונים??

 

חח.. אינלי מושג איזה מס' שאלון זה היה.. אבל היה ארוך ולחוץ אבל יחסית בסדר
וזהו.. סיימתי עם תנ"ך ב"ה לתמיד
)

חוץ מזה שכתוב על המיקודית...

אני לא יודעת בכל מקצוע רק בחלק מן המקצועות...

פשוט הסתכלי באתר של המיקוד מה מספר השאלון

סתם לא באמת, הצלנו ב"ה אין העתקות....

הלך די סבבה....

ארווךךך...

יש למישהו תשובון ל2016, ל2015 (תוכנית ישנה..כיתה יא')

בס"ד

הנה 2105: http://www.ankori.co.il/files/bagrut/s13/BibleReg105SolSum013.pdf

אגב צריך לדעת שזה לא התשובון של משרד החינוך ולדעתי בשאלה מעשה אבות סימן לבנים צריך לקבל על אברהם גם בקשר לשכם- ראו שם ברמב"ן (שזה מוזכר ברמב"ן..).

ובשאלה על דברים ה' שביקשו ביסוס -חשבתי שזה ביסוס לסיבה וכתבתי את הפס' שכתוב שה' דבר פנים בפנים ואח"כ את הפס' שכתוב שמשה בינם לבין ה' להגיד להם. נראה לכם יקבלו את זה?

להגיד לך מה אני כתבתי.. (אני יודעת פחות או יותר במה צדקתי ובמה טעיתי).

בס"ד

מישהו גם עשה כמוני?

מה כתבתם בתהלים - מי יגור לפי רש"י ורד"ק? ומה זה אוהלך?

מה כתבתם בשאלה הראשונה בישעיה- למה הנביא משתמש בדרך של משל?

לא עשיתי תהילים ולא עמוס (שלא למדנו בכיתה).

שאלה ראשונה מישעיהו- עניתי שזה יותר עוצמתי מלהגיד בצורה רגילה את הנבואה וכך זה עוזר שהעם יותר יקבלו את דבריו ויחזרו בתשובה. בנוסף זה גורם לעם להיות שופטים של עצמם שהם שופטים את הכרם במשל ובנמשל זה הם ואז הם מבינים שכמו הכרם גם הם חטאו וכך זה גורם להם לחזור בתשובה. (האמת נראה לי בבגרות רשמתי את זה פחות טוב מפה.. מבחינת ההסבר על זה שהם שופטים את עצמם אבל לא נורא..)

הכעס של האדם נובע מגאווה ואגו, כאשר הוא מרגיש שלא עשו עבורו את מה שלדעתו הוא היה אמור לקבל - הוא כועס.

קשה מאוד לא לכעוס, אך זו עבודת מידות חשובה שכל אחד צריך לקנות לעצמו.

גם לי, שנה שעברה, היה מקרה מעצבן שמורה הגיש אותי על פחות מהציון שהוא אמר לי שיגיש אותי ולא הייתה דרך לשנות את המגן.

הלכתי לדבר עם המורה ונסיתי לפתור את הבעיה, אך כל הזמן השתדלתי להבליג והמורה אמר לי שהוא יפצה אותי השנה.

בזכות המאמצים שעשיתי כדי לא לכעוס הייתה לי אפשרות לדבר עם המורה חופשי וחשוב מכך ללמוד בצורה רצינית בלי יותר מדי הסחות של הכעס במהלך השיעורים אפילו שהיה לי קשה.

השנה, לשמחתי הרבה, המאמצים נשאו פרי והמורה לא היה צריך לשפר לי את המגן כיוון שלא הייתה אפשרות .

למה אני מספר את כל זה?

כי באמת חשוב לי שיותר אנשים יפנימו שהכעס פשוט יוצר מחסום בינך לבין מושא כעסך והכעס מסיח את הדעת , ולעומת זאת התגברות על הכעס מביאה אותך לרוגע, שמחה ועוזרת לך להתרכז במה שחשוב.

וחיזקת.. (:

 

גם אם המורה לא היה בסדר ב-100%, בשביל עצמנו, בשביל המידות שלנו כדאי להתנהג בצורה אנושית.

צודקת לגמרי!! אני איתך!

מקווה שאנשים באמת יפנימו.. זה ממש עצוב לי לראות כאלה דברים. גם אם הם טועים.

ודי לחיות באשליות שכל בת בטוחה שהמוכר התחיל איתה כי החזיר לה עודף עם חיוך!!!

 

(ומי שכן, תנחומיי!)

למה להכליל?

זה לא כל הבנים, וזה לא רק הבנים. זה קורה גם אצל הבנות וגם שם - לא לכולן.

את כנראה חווית את זה עם בן מסויים.

 

פתרון שבד"כ עובד הכי טוב לכל הסעיפים שכתבת - מביך למדי, אך הכי טוב!

לדבר!

לא תמיד אפשרי, אך שווה לנסות.

וכן, גם אם את בת את יכולה להעלות את הנושא..

 

 

 

איתי אף אחת לא התחילה.. וגם אני לא התחלתי עם אף אחת..  (מרגיש בודד!) <צ>

אנחנו מפתחים ציפיות בדיוק כמו שאתן מפתחים. זה טבע העולם..

את שואלת אם לא חבל שאנחנו נפגעים? חבל, אבל אנחנו לוקחים את הסיכונים האלה בדיוק כמוכם..

כמו שחזרזיר אמרה אכן שווה מאד לשבת לדבר
אפשר גם לרוץ ולדבר
אפשר גם לישכב ולדבר
אפשר גם לעמוד על הראש ולדבר
המטרה היא לדבר ולא להגיע למסכנות לבד
ואסור לישכוח:
תמיד אפשר לתקן!!!!
אבל את זה אני לא יכול להסביר ספציפית
כי כל מקרה לגופו וכל תרנגול לגוזליו הוא (בדרך כלל)...
 

שים לב שכל הסטאטוסים שלך כמעט עד עכשיו .. היו רק על זה שלא כל בן שמדבר עם בת מתחיל איתה.. יאללה צא מזה..

וזה היה נראה ככה

 

ובקשר להודעה:

 

לא יודע אם זה קשור לבנים דווקא אבל הרבה פעמים פשוט "מפנטזים"

בלי לחשוב באמת, ואז זה הולך ומתגבר ומתי שהוא מגיעה נפילה חדה...

אולי תפסיקו להגיד על בנים שהם צדיקים מול הפרצוף שלהם או מאחוריהם,

אולי תפסיקו אולי תפסיקו לכנות אותנו בכינויים שבן מעולם לא היה מעז לכנות אותכם,

אולי תפסיקו לחשוב שכל דבר מתקשר לבינו לבינה ואי אפשר סתם לדבר,

אולי תפסיקו.

 

שלא צריך לבקר כל הזמן את הצד השני. (מצד שני הצדדים)

צריך להבין שאף אחד לא עושה מכוונה רעה. ואם כן - אז פשוט להתרחק.

 

אין מה לעשות, נבראנו שונים, וצריך להפנים.

וגם אפחד לא מושלם.

 

נמאס לי כבר מהביקורות האלה.

כי בתכל'ס, אני לא מאמינה שאם מישהו מתנהג בחוסר רגישות למישהי זה בגלל שהוא בן. (אולי הוא ייתיחס בפחות רגישות מאשר בת, אבל עדיין..)

אני חושבת שזה תלוי בבנאדם. במידות שלו.

זה נכון שהדרך להבעת הרגישות היא שונה בין בנים לבנות, אבל זה לא אומר שאין רגישות.

 

כנ"ל בסיטואציה הפוכה.

אני חושבת שאם בת מדברת על בן בצורה מסויימת לא טובה, זה לא בגלל שהיא בת, אלא בגלל שיש (לדעתי) פגם כלשהו במידות שלה.

יכול להיות שיש לבנות יותר נטייה לדבר (על אחרים ובכלל), אבל זה לא אומר שהן עושות את זה דווקא בגלל שהן בנות.

כי גם אצל בנים יכול לקרות בדיוק אותו דבר.

 

נגיד אבא שלי, הבנאדם הכי מדהים שיש. מאחלת לכל אחד כזה אבא.. רגיש ומה לא. אז למה לקבוע עובדות?

 

מספיק לכעוס ולהתלונן.

תאמינו לי, חבל. זה לא תורם לכלום. זה סתם גורם לרע.

 

ובקיצור - תסתכלו חיובי, תחפשו את הטוב ותפסיקו להכליל.

אני משתדלת, ולי זה עובד ב"ה.

 

~אני ממש לא מתכוונת אישית על מי שהגיבו כאן בשרשור, מדברת באופן כללי על התופעה~

ודבר אחרון - אני כמובן לא שופטת אף אחד/אחת שהיו במצב כזה, אני לגמרי מבינה את התסכול, אבל זו לא סיבה להכליל.

 

יומקסים לכולם!

 

 

פרפראזה

ציניות
כלומר:זה היה בצחוק!!!
צ-ח-ו-ק-י-ם אתה יודע זה דבר כזה
שבדרך כלל משמח אנשים
זה עושה אותם שמחים וצוחקים.
הבנת?

וגם זה הי ב"ציניות
כלומר:זה היה בצחוק!!!
צ-ח-ו-ק-י-ם אתה יודע זה דבר כזה
שבדרך כלל משמח אנשים
זה עושה אותם שמחים וצוחקים.
הבנת?"

אני מכיר מקרים הפוכים, זו סתם הכללה.

לפי דעתי זה שרשור מיותר.

אז פשוט על תגיב בשירשור הזה.

 

 

מישי פתחה אותו, וזה אומר שזה חשוב לה. נכון שהיא אולי הכלילה יותר מדי, אבל זה נראה כאילו היא כותבת את זה מניסיון אישי.

כל תגובה כזו סתם פוגעת ולא נעימה..

 

חפרנו כבר עם הנושא הזה.

יש אפשרות להתעלם,

יש אפשרות לחסום,

אם זה מפריע לכם

פשוט תעשו את זה.

 

 

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f310

אבל כמובן שיש להתפלל..

אבל חפשי באינטרנט זה נראלי נקרא "ערכו של חיוך"

חברים הם מלאכים...

 

 

יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס, שמו היה עידו. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו.

חשבתי לעצמי : למה ילד ייקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח יורם.

היה לי סופשבוע עמוס (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי בשבת אחה"צ) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת.

בשעה שהלכתי, ראיתי חבורה של ילדים רצים לכיוון עידו , העיפו לו את כל הספרים מהיד והפילו אותו לאדמה.

המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מ' ממנו. הוא הביט למעלה וראיתי את העצב בעיניו.

ליבי יצא אליו, רצתי וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו.

נתתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה " וחייך אלי.

זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית , עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם, איפה הוא גר.

הסתבר שהוא גר לידי, אז שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם לכן.

הוא אמר שהוא הלך לבי"ס פרטי קודם לכן.

בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן.

דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים.

מסתבר שהוא ילד "גזעי".

שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל ? הוא ענה שכן.

בילינו ביחד כל אותו סופ"ש וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי.

ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הספרים.

אמרתי לו, נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחוב את כל הספרים האלה כל יום. הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים.

במהלך 4 השנים הבאות, עידו ואני נעשינו חברים טובים.

כשסיימנו את התיכון, התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה.

ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם" הוא היה צריך לשאת את הנאום בשם הבוגרים בטקס סיום התיכון.

ראיתי את עידו  באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון.

הוא התמלא וממש נראה טוב למרות המשקפיים. היו לו הרבה חברות במהלך התיכון.

הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג- אתה תהיה גדול" הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים (מלאי הכרת תודה) וחייך."תודה" הוא אמר.

כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך  בגרונו ואמר:

סיום התיכון  הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך  לעשות את זה במהלך השנים  הקשות הללו – ההורים שלך המורים שלך. אבל יותר מכל החברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זהו המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו. אני הולך לספר לכם סיפור, הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני  כששמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו.

הוא סיפר  שהוא תכנן להתאבד באותו סופשבוע.

הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותם כדי שאימא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן.

"למזלי , ניצלתי, החבר שלי הציל אותי מהתאבדות".

שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור החתיך, הפופולארי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו.

ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי ומחייכים את אותו חיוך מכיר תודה, שעד לאותו  רגע לא הבנתי את המשמעות של אותה הכרת תודה.

אף פעם אל תמעיט מהעוצמה של פעולותיך ביותר - שיכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה.

 

 

אלוהים שם אותנו בתוך חייו של האחר כדי שנשפיע זה על זה בדרך כלשהי.

 

 

"חברים הם מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר הכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף"

 

 

אני מכיר את הסיפור הזה וגם במקור זה כך מאחר וזה כנראה לא בא מהציבור שלנו או שזה סיפור בדוי שבא להעביר מסר.לכן אני חושב שנכון להוריד את החלק האחרון לגבי החברות "הוא התמלא וממש נראה טוב למרות המשקפיים. היו לו הרבה חברות במהלך התיכון."

 

ואוואוו איזה סיפור מרגש ויפה!!!

מקסימום 2 שאלונים כמו בשביעית... לא?

שלוש-ארבע.

כאילו, כל בגרות שאתה עושה - ככל שאתה עושה יותר יחידות, יש יותר שאלונים.
למה זה נראה לך מיותר?

כמה שאלונים...

 

|מכירה מקרוב|

ואין לי מושג באיזה קטגוריה הבגרות שלי!

 

חיפשתי מיקוד לתנ"ך, מה אתם מסבכים את העניינים?!

ולא רק מה שלא - שזה יותר מבלבל.

 

 

 

 

|לא מבינה לועזית בכלל|!! וגם לא מתכוונת להבין...

 

 

לשון הקודש שפה יפה!!

כמו רובנו

 

אבל  עם ה"זם" זה נשמע כמו קומוניזם וכאלה...

 

 

וזה היה בקריצה

זה מדהים!!!

 

אוי אוי.. כמה קושי, פני הדור..

ד' הגדול.. מהיכן הכח? רק ממך אבא!

והדמעות נוטות להציף ת'עיניים מידי פעם..

נוער בכללי זה דבר נפלא. כמעט מבוגרים אבל עם מרץ של ילדים. אפשר לעשות שטויות במסגרת של נוער,ואפשר לעשות דברים מטורפים,ולא חסרות דוגמאות.

 

מעורב זה רע. נקודה. כי זה נגד ההלכה. וזה גם לא טוב לבאנדם,בתכלס.

זה כיף,זה כן. אבל בואו לא נהיה תמימים לרגע.

אני בטוחה שזה מה שהתכוונת, אבל כדי לחדד את הנקודה:

"מעורב זה רע. נקודה. כי זה נגד ההלכה - ובגלל זה, זה לא טוב לבנאדם,בתכלס."

ההלכה היא זו שאומרת לנו מה טוב ומה לא.

הקב"ה ברא את העולם עפ"י יסודות מסויימים, שברגע שהם יתקיימו בחברה, יהיה טוב בעולם.

כדי שנדע מהם היסודות, וכיצד להגיע לעולם מתוקן - ניתנה ההלכה.

ההלכה היא זו שמדריכה אותנו מה טוב לנו.

לפעמים אנחנו מבולבלים, ולא באמת יכולים לשים לב מה טוב עבורנו. יש כל מיני פיתויים בעולם מכל מיני סוגים שבאים לנסות אותנו.

לכן יש הלכה שמזכירה לנו ואומרת לנו מה הם הדברים הטובים, ומהם הדברים מהם צריך להתרחק.

מקווה שעזרתי קצת, ומוזמנת ממש בכיף לאישי.. (מכל ה-♥)

נוער למבוגרים..

איסור נגיעה ("לא תקרבו לגלות ערווה" ולדעת הרמב"ן זה סייג מדרבנן כאשר אין זה קבוע ובכל מקרה זה איסור),

איסור ייחוד (מחלוקת הפוסקים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן, אך לדעת כולם כאשר הבן והבת מעל גיל 12 זה אסור מדאורייתא),

איסור להתפתות אחר היצרים ומחזה העיניים ("ולא תתורו אחרי ללבכם ואחרי עינכם) ועוד הרבה.

אמנם, יש כאלו שאינם נוגעים, מתייחדים או משהו בסגנון, אך כבר למדונו חז"ל :"אל תאמין בעצמך עד יום מותך".

שיהיה לכם שבת שלום.

האיסורים האלה, אפשר להיות מעורב ולשמור נגיעה, ייחוד,   בזה שאתה מרחיק מנשים אתה הופך אותן לדבר שלילי שאסור להיות בקשר כלשהוא... מי שרוצה הרחבה מוזמן לדבר איתי באישי

אם חברה מעורבת זה לא להתקרב מאד מאד אז אני לא יודע מה כן.

בטעות הגבתי לפה. אוף זה כל הזמן קורה לי...

אני לא רואה סיבה שזאת תהיה הוראה ליחיד.

חברה מעורבת כשרה 
הרב שלמה אבינר 
שאלה: אני כל הזמן שומע שחברה מעורבת אסורה לפי התורה, מכל הרבנים, הן אשכנזים, הן ספרדים, הן חרדים, הן לאומיים דתיים – מלבד רבנים בודדים שאינם שייכים לשורה ראשונה של רבותינו הפוסקים הגדולים, ולכן אני מבין שדבריהם בטלים ומבוטלים מבחינה הלכתית. אבל עדיין שאלה אחת לא ברורה: הרי בלית ברירה, יש חלקים של חיינו שהם מעורבים בעל כורחנו, ואיני רואה איך אפשר לשנות זאת. לכן במקום להסתפק באמירה כוללנית שאסור, אולי עדיף להדריכנו בחלקים של חיינו שהם בעל כורחנו מעורבים, כיצד לבנות חברה מעורבת כשרה? 
תשובה: יישר כוחך על ההבחנה בין מה שמעורב בעל כורחנו ובין מה שיכול להיות נפרד, שבסוג הראשון יש להתהלך על פי ההלכה, ואת הסוג השני יש להפריד. הבחנה זו כבר נמצאת בגמרא, שאם יש דרך אחרת והוא הולך בדרך לא צנועה אז הוא רשע, אבל אם אין דרך אחרת, אז יכול ללכת בה, אבל ישתדל שלא לחטוא, כגון על ידי עצימת עיניים ממה שאסור לראות (בבא בתרא נז ב). 
למשל, בחתונה, אי אפשר לערוך שתי חתונות, אחת של החתן עם הגברים ואחת של הכלה עם הנשים, אין דרך אחרת אלא שהגברים יהיו נוכחים בחופה בה נמצאת הכלה, לכן הפתרון הוא שהכלה מכסה פניה עם הינומה. 
או דוגמא אחרת: לוויה. הרי יש רק מת אחד שנקבר, ואי אפשר לעורך שתי לוויות, אחת לגברים ואחת לנשים, לכן הגמרא מביאה את הפסוק של זכריה "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד", כלומר יש צורך שיעמדו לחוד, וזאת על אף שזה מאורע מעציב ורציני, ושמדובר לעתיד לבוא בהריגת משיח בן יוסף במלחמת גוג ומגוג. והגמרא מוסיפה שאז לא ישלוט היצר הרע ובכל זאת יש להיות לחוד (סוכה נב א). 
או דוגמא משמחת: שמחת בית השואבה. גם כאן אין דרך אחרת, כי אין בית מקדש לגברים ובית מקדש לנשים. אז בהתחלה היו גברים מבפנים ונשים מבחוץ וראו שלא צנוע, אז סידרו גברים למעלה ונשים למטה ועדיין לא היה צנוע, ובסוף סידרו גברים למטה ונשים למעלה והיה צנוע, הרי שמצאו דרך של חברה מעורבת בצורה כשרה (סוכה נא ב). 
שאלת חברה מעורבת מתעוררת גם בעבודה, שלעיתים גברים ונשים עובדים באותו מקום. אם יש דרך להפריד, בוודאי חייבים, אבל לעתים הכרחי שיעבדו יחד, ואין דרך אחרת, ואז יש לדאוג שאותה חברה מעורבת תהיה כשרה, והרמב"ם סיכם את ההדרכות תחת כותרת כללית - שיש להתרחק מאוד מאוד (הלכות איסורי ביאה כב), ובשולחן ערוך( אב"ה פרק כא). והנה בספר השווה לכל נפש, קיצור שולחן ערוך לגאון הרב שלמה גנצפריד, כללי חברה מעורבת כשרה: "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראש כנגדה או להביט ביופיה. ואסור להריח בבשמים המיועדים לאשה... ואסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, עוונו גדול מאוד, ואסור לשמוע קול זמר של אשה או להסתכל בשערה. אין שואלין בשלום אשה כלל" (קיצור שו"ע קנב ח-ט). על כל פנים יש להפריד כמה שאפשר (שו"ת הרדב"ז ג תפא). 
יש גם אירועים משפחתיים שאי אפשר להפרידם, כי הרי כל משפחה אחת היא, אבל מן הדין היחס לבני דודים, או דודים או גיסים, הוא כיחס אל כל אדם, ואפילו חמור יותר, כידוע, כיוון שמכירים, לכן יש להקפיד על כל הנ"ל שרשמנו לגבי העבודה. 
אבל יש תחומים שבהם אין הכרח שתהיה חברה מעורבת, למשל סעודה ובילוי משותף. לכן הרמב"ם כותב "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה" (רמב"ם הלכות יום טוב ו כא). ומובא בשולחן ערוך שמסיים: "אלא יהיו כולם קדושים" (שו"ע או"ח תקכט ד). והמשנה ברורה מציין שחובת הפרדה אינה רק ביום טוב, אלא גם בימי חול, אלא שביום טוב, הבעיה מצויה (מ"ב ס"ק כב, שע"צ כא). כמובן, בימינו לא נציב שומרים, רק באנו להביא דוגמא של דבר שבו ניתן להפריד. 
ועוד דוגמא שבה אפשר להפריד ואז חייבים להפריד: סעודת נישואים ושבע ברכות. ואם אנשים ונשים רואים זה את זה, אין לברך שהשמחה במעונו לפי שאין אז שמחה לפני הקדוש ברוך הוא (ב"ח אה"ע סב. קצור שו"ע קמט א). 
בסיכום, כתב מרן הרב קוק: "ההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקיבוצים (-פגישות משותפות) הוא כחוט חורז במהלך התורה בכללה" (מאמרי הראיה 189). 
ואת כל המאמצים לערבב גברים ונשים יחד יש להפנות לכיוון אחד: לחזק את האהבה והאחווה והשלום ורעות בין איש לאשתו. וכן לעזור לרווקים ורווקות להתחתן, כי כידוע ככל שהחברה נפרדת, מתחתנים יותר, מתגרשים פחות, וחיים יותר באהבה ואחוה ושלום ורעות. 
 

יש באיסור הזה משהו יותר מהותי זה שבעתיד נתחתן והאישה שלנו תיהיה רק חלק מאתנו ושנדע להעריך אותה כמו משל היהלום אדם שיש לו הרבה יהלומים וכל היום מתעסק בהם ויש לו כל כך הרבה יהלומים אז פחות יעריך את היהלום שיש לו רק אחד ומכיר רק אחד אז כנראה גם ישאר עם האחד הזה כל החיים

נוער מעורב זה לא רע נקודה.. אצלנו הנוער מעורב.. ולא הוא לא בכלל.. לא רע.. אנחנו עושים התנדבויות מטורפות ומרימים דברים ממש שווים..

נוער מעורב זה לא דבר רע.. תלוי איך מנתביים =]

 

 

אז סבתא בלומה אומרת:

זה גיל שלא שווה להקפיץ אותו! זה גיל מקסים!! כמובן שצריך ללכת לפי ההלכה אבל זה גיל פשש בונדבה!

תחיו את הרגע![אבאשלי]

בטעות התגובה נכנסה לפה.

ותגיד לי מה אתה חושב.

טעות שלי.

אם זה לא הכרחי עדיף לא להיכנס לזה, או להיות שם בקטנה

אבל אם אין לך איזה חברה קבועה עדיף להיות בנוער ולא לשבת בבית ולהשתעמם - זה יכול להביא לחטאים הרבה יותר גדולים

אני יודעת שדברי לא יתקבלו פה בסבר פנים יפות.

 

מוזמנת

מה השאלה- ברור שמאה באנושיות ו60 במבחנים..

   אבל בד"כ זה ממש לא צריך לסתור!!

רוב ההעתקות מתבצעות בציבור ה...איך לומר...בני דודים.

 

זה לא מוסרי להעתיק. רוצים אנשים באוניברסיטה עם ציונים כלשהם, ואין לך אותם.  לכן אתה גוזל אותם. בנוסף, יש מקצועות שצריך ממוצע גבוה בכל מקום שתלמד, כמו רפואה. תאמין לי, אף אחד לא רוצה לגלות שהרופא שלו בעצם לא כזה חכם..

היא כלפי עצמך.
מי שמעתיק הוא אדם שקרן,גנב,מושחת,מגעיל ועוד המון דברים...()

זה היה בסדר, אבל רוב האנשים משתמשים בה בשביל להתקבל לאוני' וליחידות שונות בצה"ל.

 

משל למה הדבר דומה- למי שמזייף כסף. אם תשאיר את זה אצלך סבבה אבל אם תקנה בזה דברים אז אתה עבריין פלילי.

לא רק אצל ערבים, חילונים.. (לא יודע למה התכוונת) תתפלאי יש המון אצל יהודים,שומרי שבת ומצוות כדת וכדין..

זה לא מכבד. זה בושה!! מי שעושה את זה צריך להתבייש, אבל מצד שני אני יכול ממש להבין אותו.. כיום עושים את כל הנושא של הבגרויות למטרת החיים. לכן אדם שלא מצליח מנסה להעזר במישו.. כי מציירים לו שהדבר כ"כ חשוב.. אבל בתכל'ס זה לא כ"כ חשוב כדי למכור את העקרונות שלך למען  זה..

זה קשה לשבת מול בגרות לדעת שאין לך מושג איך אתה הולך לעבור את הדבר הזה.. ולא להעתיק.. זה ניסיון קשה!

בקלות רבה אתה יכול לשאול את זה שלידך שאלה קטנה שתגלה לך הכל..

קשה קשה, אבל צריך להתגבר..

 

מה זה משנה האוניברסיטה? זה אתה שתאלץ לחיות עם עצמך כל החיים. ואם אתה לא תהיה מוסרי-הגיוני שבסופו אתה זה שיידפק.

 

 

 

 

אני שמחה להגיד שהייתה בגרות בעל"פ שבה הבוחנת ניסתה להשלים לי תשובה ולא הסכמתי

אני רק אמרתי שאם תעודת הבגרות לא הייתה משמעותית לכלום בחיים, אז זה היה בסדר להעתיק (בדיעבד). מה לעשות שזה לא ככה, לכן זה לא בסדר להעתיק.

אם אתה מעתיק תכל'ס אתה גונב מהחבר שלך את כל העבודה שהוא השקיע. והתכוונתי לכולם דרך אגב.

ולשבת מול טופס ולא לדעת כלום, אני מכירה את ההרגשה כי התנסיתי בה הרבה.

אבל להעתיק זה לשקר.

אני אם אעתיק ח"ו יאכל את עצמי מבחינת ייסורי מצפון, ולא אוכל להסתכל על עצמי במראה.

לא מוסרי. מגעיל.

והוא שאל את דעתנו, וזו דעתי.

אבל ב"ה ישבתי בבחינות בגרות שהיה שם הכל... דפים, וואצאפ, דיבורים, העברת פתקים.. אני מסכים ב100% שלהעתיק זה לעבוד על עצמך.. רק אמרתי שבאיזה שהוא מקום, אני מבין מאיפה זה בא. אני ממש לא מסכים עם זה.. וגם אני לצערי התנסתי במקרים שישבתי מול מבחן ולא היה לי מושג מה הולך שם..וב"ה התגברתי על היצר..

אנשים נרתעים מלהעתיק כאשר העונש כל כך חמור (שנה שעברו גילו שלאחת היו תשובות בהיסטוריה - פסלו לה את הבחינה, פסלו לה את כל הבחינות שעשתה והיה לה ממוצע גבוהה מאוד ואסרו עליה לגשת לבחינה במשך שלוש שנים) וגם האכיפה בכוננות גבוהה.

אין לכם מה לחשוש מהיחידים שמצליחים להעתיק זה לא יגרום לכם להידחות ע"י אוניברסיטאות.