כשמאבדים חבר, מרגישים ריקנות מוזרה כזו.
מצד אחד יש את הדחף לחזור אליו, אבל מצד שני אתה יודע שזה הדבר הכי נכון לעשות.
וזה עצוב. זה גורם לריקנות מטורפת.
ואני רק מחפשת כל היום אנשים ליפול עליהם. אין כח למצוא תחליף. אין כח להעמיק בקשר אחר.
להתחיל מהתחלה בעצם. כן.
קשה להתחיל מההתחלה.
אין לי סבלנות.
אבל כרגע - זמן זו מילת המפתח.
וזה גם תלוי מי טעה בעסק.. ובמה, ולמה, ועל מה.
שוב אני נלחם
מגנט מושך למטה..
זה בנקודות הקטנות
במילות עידוד
הפעם אני לא לבד.
איזה קרב אלוקים אדירים איזה קרב,
בין הבור למים.
לפחות יש פה קרב,
לפחות יש מים.
פעם היה רק בור.
אני כותב את השיר וכל מילה מתאימה לי עכשיו להפליא.
משום מה רק הפזמון הפוך-
"לילה כיום יאיר"
אז למה רק אצלי עכשיו "יום כלילה יחשיך"?
כל דבר טוב הופך פתאום לשלילי,
מין עיוורון מוכרח כזה.
ולא מצליח להפסיק עם זה.
מה קרה לשמחה שלי? לאהבה שלי? לאופטימיות שלי?
ריקבון מוזר..
התחלת צמיחה של צמח חדש.
כל תהליך וכל קושי הוא הערכות לקראת שדרוג של הבנאדם שאנחנו. אני לא אומר את זה בתור סיסמא,אני חי את זה בימים אלו..
בכל מקרה,מוזמן לאישי בחום!
אם זה עוזר לך, אתה לא היחידי שמרגיש ככה.
זה מראה עד כמה אנשים זקוקים לעידוד ולמילה טובה. זה מעלה להם את הביטחון עצמי בטירוף.
כשאחרים מחמיאים או עוזרים או תומכים, זה מעלה לבנאדם את הדימוי העצמי שלו מאפס למאה.
כאן המקום לבקש - אנשים, תפרגנו, תחמיאו, תעודדו! זה משפיע בטירוף, גם אם לא יודעים, וגם אם לא אומרים לכם את זה מפורשות..
ומשהו קטן -
כשהייתי קטנה, בערך בגיל היסודי, הייתי ילדה די שקטה, (לפעמים הייתי עושה בעיות, אבל לא יותר מידי..
), ולא עם ביטחון עצמי מי-יודע-מה.
פעם אחת, דיברתי עם אבא שלי על משהו (אני לא זוכרת בכלל על מה, לפני שנתיים בערך), ואמרתי לו משהו כמו: "וגם אין לי בכלל ביטחון עצמי".
והוא אמר לי משהו כמו שיש לי המון ביטחון עצמי בגלל שכך וכך (הוא נתן לי דוגמא), וזה מוכיח עד כמה הביטחון עצמי שלך מאוד גבוה...
שתדעו לכם, שהדבר הזה, הקפיץ אותי בטירוף. זה נתן לי המונהמון כוח, ומאותו יום, הביטחון העצמי שלי עלה ברמה מטורפת (אני מקווה שרק לדברים טובים).
אני לא אומרת שאני בטוחה בעצמי תמיד (לטוב ולרע), ושאני ח"ו אחת שתמיד חושבת שהיא צודקת או משהו כזה, אבל מאז, בגלל שהוא עודד אותי ואמר לי שאני כזאת, מאותו יום הפכתי לכזאת.
אמרתי לעצמי שאם אבא שלי חושב ככה הוא לא סתם אומר. והוכחתי לעצמי שאני יכולה להגיד בביטחון משהו שאני חושבת, גם אם זה נוגד אחרים.
נק' למחשבה.. (:
פרגון זה הדבר שהכי מקרב אנשים ועוזר להם להצליח
) א. תודה.
ב. צודקת, זה לא מה שאמור לגרום, אבל זה מה שבפועל גם כן גורם.
אני אומרת לאנשים לעשות את זה, אבל לא לסמוך על זה
אוף טוב יש לי בעיה טיפה שטוטית אבל בעיתית
אני די יפה, וטוב לא עובר יום בלי שלפחות בנאדם אחד יחמיא לי על זה, עם זה מישי בכיתה או מוכרת בחנות שמשתפכת על זה חוצ מהעובדה שזה מפדח אותי, זה די עולה לי לראש.
לוידעת אני מסתכלת במראה ומרגישה גאווה על זה-וזה לא כאילו משו שעבדתי כל זה או משו...........
לוידעת אתם מחמיאות לי וזה נורא מתוק מצדכן אבל לאט לאט זה עולה לי לראש.. כן אז התחלתי להשתמש בזה,אני מנצלת בנים(Pמזה מתבישת בזה) כשחברות שלי לא שם, והם נופלים לזה כי טוב הם טיפה סתומים ולא יודעים לאמר לא למישי יפה..........
אז כן אני משתדלת לא להסתכל במראה כי זה סתאם עוד גאווה,ואני עובדת על זה, אבל כל המחמאות האלה............... לוידעת אפשר לאמר לי עכשיו מה את מתלוננת תגידי תודה ותסתמי שקיבלת מתנה כזאת, אבל המתנה הזאת של היופי באה על חשבון הנשמה שלי....
לוידעת מה לעשות איך להתגבר על הגאווה הזו...........ואיך להפסיק את המחמאות שרק הורסות
אבל,חרותיקאני חושבת כמו חרותיק
ושתדעי לך שמודעות לבעייה היא חצי פתרון (לפחות!)..
אז כל הכבוד שאת מודעת! להיות יפה זה באמת לא דבר רע (טוב מאוד!), אבל הבעייה שהעלת היא אכן סוגייה חשובה.
אולי תשתדלי פחות לדבר עם בנים, וככה הבעייה הזו בחלקה תיפתר... (:
בכ"מ, מה לעשות, כולנו בני אדם, ויופי זה דבר שמושך כל אחד (טוב נו, כמעט כל אחד).
אה, ועוד משהו, דבר חיובי שצריך לעשות - להודות לקב"ה!
ואני לא חושבת שזה על חשבון משהו אחר, תכונה אחרת..(:
כל אחד מקבל את התכונות הכי טובות לו לביצוע תפקידו בעולם.
השאלה מה הוא עושה איתן. אם הוא חושב שהכל "כוחי ועוצם ידי" (חס וחלילה - לא מכוון אלייך, זה לא המקרה שלך) אז זה בעייה, אבל אם הוא מבין (כמוך) שהכל מאת ה', אז זה מעולה!
תשמעי חידוש שאבא שלי אמר - (אני אסביר איך שהבנתי את זה, מקווה שהבנתי נכון)
מה זה "איזהו גיבור? הכובש את ייצרו!"?
זה באמת הגיבור היחיד שקיים?
אז זהו, שלא.
לפי מה שהבנתי, בעצם גיבור, הוא גיבור ממש, וכוח - הוא כוח ממש. (וכנ"ל כל שאר התכונות הלכאורה "שטחיות" כמו יופי וכו')
הקטע הוא - שכשאדם שמבין שהכל מאת ה', ומבין שזה לא הוא שעשה את זה, הוא בעצם מבין שהכל מתנות, והוא כובש את יצר הגאווה שלו.
בעצם להיות גיבור או בעל כוח, זה דבר מעולה, וזה דבר שניתן לנו מאת הבורא.
וכשמבינים מהיכן זה הגיע, אז הגיבור הוא גיבור אמיתי (פיזית ורוחנית)..
אתמול אבא שלי חידש לי את זה. אני מקווה שהבנתי אותו נכון. גם אם לא, נראה לי יש מה ללמוד מזה
כל כך טובים, כל כך אוהבים,
עושים בשבילי הכל.
מניחים את הצרות שלהם כדי להתייחס אליי,
כדי לעודד אותי.
אבל אני לא שווה את האהבה הזאת שלהם.
אני לא ראוי לה.
אני מוציא עליהם יותר מדיי, לא חס.
אנשים מדהימים סובבים אותי, ב"ה.
אבל למה זה עדיין לא מספק אותי?
כאילו משהו מתעקש למשוך למטה..
יצר הרע קוראים לו. והוא עובד שעות נוספות כשאנחנו במשברים.
תנסה להכריח את עצמך לומר להם עד כמה אתה מעריך את המאמצים שלך.
לא רק בשבילם. להפך.
ובהתחלה זה יהיה מלאכותי. זה לא יהיה אמיתי וכנה. וזה בסדר..
לאט לאט זה ייכנס לך לראש שכלכך טוב לך, ולא תרגיש יותר את התחושה הזו.
לדעתי בסופו של דבר זה יעזור לך.. תנסה! D:
בהצלחה גדולה גדולה!!
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים, לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה תִּפְאֶרֶת שֶבְּנֶצַח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
עטרת..יש למישו את הפעולה הזאת שאסור לדבר ועושים רק רק עם שלטים ותנועות שפתיים??
אני חייבתת. תודה לכולם!!
וגם מה המסר שלה בסוף
..
)אצלנו בעיר כולם קמו לכבוד הרבנים. כולל כל החילונים..
תחשבי שהטקס בהר הרצל הוא ה-טקס המרכזי.
לכן, הייתי מצפה שמפאת חשיבות הטקס היו מכבדים יותר את הרבנים הראשיים..
אתה בעצמך לא קמת....
דבר שני-Tehilla*נכון אני בעצמי לא קמתי והודיתי בזה..טעיתי..זה לא היה בסדר.
אבל- אני לא מדברת פה על אנשים יחידים אלא על אמירה כללית בתור מדינת ישראל (וכן. הטקס הזה מייצג את מדינת ישראל) שלא הייתה הכרזה רישמית כאשר הרבנים נכנסו..זה מה שהפריע לי!
בד"כ כאשר רב נכנס למקום מסויים אז פניו לקהל וכל הקהל קם על רגליו לכבודו.
במקרה הזה כל האנשים היו עסוקים ונראלי שרובם לא שמו לב לזה שהרבנים הראשיים הגיעו..אבל גם אם אני בעצמי הייתי קמה זה לא היה כ"כ משנה משו..
עדיין זה אולי לא היה בסדר שלא קמתי..
כי הרי את לא מתלוננת על האנשים שלא קמו כי אמרת שהיו טרודים או עסוקים..
אז,אולי אלה שהיו אחראים על הטקס,ולהכריז וכ'ו הם רצו לכבד בכבוד מיוחד את רה"מ והנשיא כי הם ראשי המדינה.ואם היו נותנים גם לרבנים הראשיים,אז למה לא לשר הביטחון? והאוצר? והרמטכ"ל? וכ'ו וכ'ו..לכן מכיוון שאי אפשר שיעמדו לכולם כניראה,למרות שזה אולי כן ראוי..לעמוד לכווווווווולם,לרבנים הראשיים..לשר הביטחון..לרמטכ"ל..לשר הפנים..לסגן ראש הממשלה..ליו"ר הכנסת..וכ'ו וכ'ו אבל כניראה זה לא כל כך מעשי.ולכן העדיפו לתת רק לדרגה הבכירה ביותר..למקומות הראשונים,שהם ראש הממשלה והנשיא,נשיא המדינה.
אני לא יודע מה ולמה באמת..אבל אני מעלה נקודה למחשבה שיכול להיות ואולי אפי' סביר שזו הסיבה.
אני לא חושבת שאפשר בכלל לעשות השואה בין רבנים (ק"ו שהם רבני ראשיים...) לבין שאר השרים.
אצל הרבנים קמים לכבוד התורה לכבוד ד' יתברך!! ושרים?!? לכבוד מה, אז מה אם יש להם תפקיד חשוב ומשמעותי... הם צריכים להיות ענוים, אפשר לכבד אותם אבל הם באמת לא מצריכים קימה...!!!
ולכן אני מזדהה מאוד עם תהילה, קראתי והזדעזעתי...!
נ"ב- אני שצריך לקום, גם אם מכריזים ברמקול וגם אם לא, וגם אם את היחידה שקמה ואף אחד לא שם לב, כי זה לכבוד התורה ולכבוד ד', וד' תמיד רואה אותנו... נק' למחשבה
וזה לא מיוחס דווקא אלייך, אל תקחי אישי, זה לכולם...
Tehilla*אחרונהיש מין הרגשה של ״פדיחות״ כשאנו מדברים על יום העצמאות.. בכלל גדולי הרבנים לא חוגגים אותו(החרדים) ואנחנו ממש יחידים..
אז בשביל לחזק את ההרגשה שאמורה להיות לנו, הרגשה של הודאה לה׳ ושמחה עצומה על גודל הניסים הגלויים ובתוכם הקמת המדינה שזכינו ביום זה..
הרב צבי יהודה כותב בספר ״לנתיבות ישראל״ על השאלה ׳זו המדינה שלה חיכינו אלפי שנים???׳ שאכן, זוהי המדינה!! צריכים להסתכל על הכלל (בלי להתעלם מהחסרונות) ואפשר לראות בבירור את כל היתרונות שיש במדינתנו.. ממימון לימוד התורה (עם כל הביקורת, היא המממנת הכי גדולה!!!) ועד כלכלה יציבה..
פשוט אין על המדינה שלנו
ועוד משהו קטן, מלפני קצת הרבה שנים ( האר״י, הגר״א..):
ישנם מספר רמזים ליום העצמאות בספרי האחרונים.
רבי שלמה זלמן ריבלין מביא רמז מהגר"א לגבי יום זה:
"וזהו הטעם שבימי הספירה (ספירת העומר) צריכים להזהר יותר... זולת שני ימים מסויימים בימי הפסירה, שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר (ה' באייר- יום העצמאות) ויום הארבעים ושניים בעומר (כ"ז באייר) , כידוע ליודעי ח"ן" ( "מדרש שלמה" פרק טז).
בדומה לזה כתב האר"י:
" "חי ה'" (רות ג יג) חי הוא בסוד יסוד, ה' הוא בסוד תפארת, ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע לזמן הגאולה" ( פירוש "צדיק יסוד עולם" על [[מגילת רות]] לאר"י, דף נ ע"א), ויום יסוד שבתפארת לספירת העומר הוא יום העצמאות.
רבי עמרם אבורביע, רבה של פתח תקווה, מצא רמז אחר:
רבי יוסף קארו, בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג הביא שכל חגי השנה נקבעים על פי ימי הפסח בא"ת ב"ש, דהיינו לדוגמא: באותו יום שחל בו יום א' של פסח- בו יחול תשעה באב, וכן על זה הדרך:
א-ת תשעה באב.
ב-ש שבועות.
ג-ר ראש השנה.
ד-ק קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל).
ה-צ צום (יום הכיפורים)
ו-פ פורים החל לפני הפסח.
על היום השביעי של פסח, יום קריעת ים סוף, לא הובא סימן בשו"ע. אומר הרב אבורביע: "ובימינו זכינו לדעת ז-ע, שיום שביעי של פסח הוא יום העצמאות (ע- עצמאות)".
אני לא חולק איתך את ההרגשה הזאת ש"גדולי הרבנים" לא חוגגים..
ר' צבי טאו מספיק גדול בשבילי ונראה לי שבשביל כולנו.
והוא רק אחד מגדולי הדור שחוגגים בשמחה את היום הזה.
חג שמח!!
ועוד ועוד ועוד ב"ה בלעה"ר
אבל זו הרגשה כזאת.. אין מה לעשות!
אני יודע שהרבנים שלנו לא פחות גדולים, ועולים על האחרים בכמה נושאים חשובים[אר"י, אתחלתא...] ואפילו אני יודע שהרב זצ"ל כתב שמי שלא רואה את הגאולה היום "לא יוכל לחדש ..בעסק התשובה"
אבל זה הרגשה כזאת..שלא כל הדתיים, ואפילו הרבה מהם, לארואים ביום הזה יום חג...
שנזכה - בקרוב!!
איךמעתיקים שרשור מסוים או תגובה כאילו שכשנכנסים לקישור זה יפתח תגובה מסוימת?
כי אם מעתיקים את ה URL אז זה פשוט הולך לעמוד...
מקווה שהבנתם כי אני לוידעת לכתוב ברור...
תודה
הקישור
|מרגישה חכמה| דלוקה...אחרונהאני צריכה כמה שיותר רעיונות לשירים לדגלנות ליום ירושלים, כל מה שעולה לכם לראש (ועדיף לא את החרושים)
- ואם ישלכם קישור- אז בכלל!
פשוט אני צריכה את זה דחוף למחר..
תודה רבה!
מעלה לפורום..איפה אני מוצא את זה?
אם היית ספר,איזה ספר היית?-שהיה קצת שנון אבל לא חייב...
לא ספק האריה המכשפה וארון הבגדים. עם דגש על הקטע של האריה.
לפחות עד סוף ספירת העומר 
-אמ....מר זוטא ועץ התפוחיםבדמייך חייחג'דומטמגולח ומסופר כמו יצור אנושי
הייתי נראה כמו מתאבד שיעי..
אחרי ההתאבדות..
Dאולפניסטית 1ענבלאני מתוק מדבש לא??
אני מתלבט בין מפת סימון שבילים לאטלס כבישים.....
עבי כרס.
או אולי אחד מסמורטט ובלי בתחתית ערמות הספרים ב"שטיין ספרים"
או אולי ספר אחד מתוך עשרות הספרים החדשים שיצאו לסופר חדש שלא הצליחו להימכר ונתקעים שנים במחסנים של הוצאה לאור, אבל לא הוצאה לאור שווה, משהו כמו ארגלוס?
או אולי ספר גמרא שניתן לילד לבר מצווה.
בקיצור הלילה יש לצור מצב רוח מוזר.
צבי-ליזציהשלמה...ויוסי...
עלאק אתה שקט כזה
עדיף עם סוף טוב..
אבל גם את "המגדלים הגבוהים" ו"בלתי שביר" נורא נורא אהבתי.
שלושתם.
אבל שלא תבינו לא נכון אין לי תכנון לגנוב ילדים או משהו כזה..
אני חושבת ספר עמוק.שקצת קשה להבין אותו.וזה עושה לך אור,ומחשבה.
batsheva100אבל אם אני צריכה לבחור ספר אחד ולשייך אותו אליי אז אני בוחרת ב"מקימי"
זה מדהים כמה דברים יש בספר הזה.
זה עצום איך הוא מלא בכ"כ הרבה קטעים שונים.
וזה אדיר לפתוח ולקרוא ולקלוט שזה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו.
אני יכולה לקרוא ת'ספרים האלו בלי הפסקה....
אבא שלי קיבל אותו לחתונה (עזבו, מסובך).. נכון שנון?
פונ3'ה!![של פורישה אייברסן]
ועועוא! איזה ספר מטורף..
של יחיאל גרטנשטיין או משו בסגנון
ספר חרדי ישן למדי...
למה? ככה 
שירה חדשה~חרותיקאו- 'הזקן והים'.
או- 'השחף'.
אנשים מסויימים שפשוט רודפים את המחשבות שלי..
ברור לי שבעצם מי שרודף אותי זאת אני בעצמי, אני והמחשבות שלי.
אבל הם, אותם אנשים, כל הזמן צצים שוב בראש.
וכבר שמעתי שהזמן עושה את שלו. ושמעתי שבסדר, מוצאים דברים אחרים לחשוב עליהם. ושמעתי שזה טבעי לחשוב דווקא על מה שמנסים להדחיק.
אבל השמועות האלה לא ממש מועילות בזמן אמת..
ז"א- כן, קצת מעודד לדעת שבטח אמצא דברים אחרים, חשובים, להתעסק בהם. ובטח עוד כך וכך זמן אנשים מסויימים יישארו זיכרון פשוט של עבר.
אבל עכשיו, מה אני עושה עכשיו?
עכשיו כשאני חושבת שזה לא מטריד אותי, זה בכל זאת רודף במחשבה.
עכשיו כשהדבר האחרון שאני חושבת שאני רוצה זה להיזכר ובאנשים מסויימים ובמעשים שלהם- דווקא עכשיו הם צצים שוב ושוב?
כאילו אני כ"כ עסוקה בלשכוח, שאני פשוט זוכרת.
קולות בראש שמדברים אלייך?
אני מקווה שאני לא יוצאת סתומה עם השאלה הזו.
גם אם לא היית מדברת איתם סתם ככה, או במילים אחרות למצוא תעסוקה עוזר מאוד.(לי פסח עם כל הבלאגן העביר הרבה מחשבות)
אבל עדיין, כאילו הרגע שיש לי כמה דקות התאפסות דברים מסויימים עולים לי לראש
כאילו אני רואה שיש לי זמן לחשוב, ואני ישר אומר "על זה וזה לא לחשוב" אז יוצא שאני חושבת בדיוק על זה.....
קורה לי.
להעסיק את עצמך זה רעיון מעולה.
זה מתרופף לו כזה, נעלם לאט לאט, כמו שצריך..
ואז פשוט חוזר כאילו כלום. כאילו תמיד זה היה במחשבה. כאילו זה טבעי.
בע.
בהחלט
'ככ עסוקה בלשכוח, שאני פשוט זוכרת'. תמצתת במשפט אחד את מה שאני מנסה להסביר לעצמי כבר המון זמן.
יש לך חברה מהסוג הזה שאת יודעת עליה הכל והיא יודעת עליך הכל?
לפי מה שאני יודע יש לך.
אז פשוט תפרקי את זה!!
תשחררי את זה. ספרי לה הכל. אם צריך,אז גם לבכות. זה בריא.
תעשי את זה פעם,פעמיים,עשר,ובסוף זה יעבור לך.
אם משהו מעסיק אותך סימן שיש לו משהו ללמד אותך,יש לזה השלכות לגביך.
אל תתעלמי מהם.
תסתכלי למה שכואב בעיניים וצאי מזה מחוזקת.
בהצלחה וסליחה על הסיסמאות
דיבורים זה אחלה. אני מכירה את זה מקרוב.....
אבל במקרה הזה, "לפרוק" ולדבר כבר לא עוזר. הפוך-זה רק מעורר את הזיכרון.
תודה
חח...סתם סתם..
ניראלי זה מקביל לשמירת המחשבה אצל בנים..
מה שצריך לעשות זה פשוט להדחיק את המחשבה אל מחוץ לראש בכל פעם שהיא עולה..
לא משנה בעיזה דרך..את יכולה לירות עליה לשסף אותה עם חרב לבעוט אותה..מה שבא לך!!
רק אל תתני לה אחיזה בך והיא תיעלם לעד..
דווקא הצחקת אותי.. שכוייחמישי' מאפושו'להדחיק אותה.. אבל זה בדיוק העניין!
כאני מסתכלת במבט לאחור [ז"א, עם פרספקטיבה ולא מתוך המצב שאני נמצאת בו..] אני רואה שאני כאילו עסוקה בלזכור להדחיק את זה. וככה אני בעצם כל הזמן עסוקה בזה..
כבר פגשתי את עצמי שוכחת דברים. משתחררת מזיכרון ומעיסוק מחשבתי כפייתי בנושא..
אבל אני לא יודעת איך עשיתי את זה
וכרגע- אני לא ממש רוצה לחכות את כל הזמן שזה לוקח..
כי אני מחכה שהזמן יעבור, אבל בזמן הזה שאני מחכה-קורים דברים!
את הזמן הזה אני רוצה לנצל להתקדמות חסרת מחשבות מסויימות.
אני רוצה להשאיר את העבר, את האנשים והמעשים והכל-מאחורי!
איתי, העבר שלי תמיד יהיה איתי.. אבל מאחורי! שאוכל להתקדם!
אבל זה כאילו אחוז בי מלפנים, תקוע לי מול העיניים.....
חג'דומט-מה אם נדמה לי שכבר למדתי? כבר לקחתי לעצמי דברים חשובים.. עכשיו אני רוצה ליישם.. אבל לא ממש יכולה. אני רוצה ליישם את הדברים בעתיד שלי, אבל נראה שהעבר פשוט רודף אותי.
ז''א..לדעת שהוא העבר שלך אבל מצד שני הוא לא חלק ממך...
הוא רק מאורעות שהתרחשו סביבך..
את צריכה לדעת תמיד שהיה עבר לא בהכרח משמח ונעים..אבל הוא היה.
ואת לא תסכימי לשום עבר חוצפן שיפריע לך לעתיד!!!!!
מישי' מאפושו'אבל מה ההשלמה הזאת דורשת?
לא מספיק להגיד "היה, עבר. אחלה. ז"א, היה, אני לא מתעלמת מזה שהיה. אבל זה עבר. נשאר שם.."?
אני חושבת שאני עכשיו בשלב כזה של אחרי דברים מסויימים, ברור לי שאני לפני תקופה חדשה. אני תוך כדי תקופה.. אבל דברים מסויימים לא ימשיכו להיות ההווה שלי, הם בעזה"י ישארו בעבר.
אבל בנתיים, כשהעבר הזה לא כ"כ רחוק והכל חי כ"כ, מה אני עושה?
כולם אומרים [וכולם זה כולל אותי] שצריך להתגדל מתוך זה, זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות!
אני מסתכלת בחיוך עצום על מה שהיה. ולא כי אני נהנית לראות את זה, פשוט כי אני נהנית שזה היה. כמו שכתבת [הסטלן] - הדברים האלה, ורק הם, זה מה שעושים אותי אני. ואני אוהבת כל שטות שעשיתי בחיי וכל דבר חכם או טפשי שעבר עליי או דרכי.. זה באמת אני. הכל אני
אני חושבת שכל השרשור הזה נכתב כי זה מתסכל לשחרר, לראות את העבר מתרחק לו, ואז לקלוט אותו זה קופץ חזרה. מן כימיה כזאת של מגנט וגוש מתכת. רק אצלי
[ד"א, סיזיפי זה עדיין במסגרת מבצע "מילה גבוהה"? [שזה בעצם מילים לועזיות שבעברית נשמעות הרבה פחות מפוצצות] ]
מרגיע את הנשמה ואת השכל
ומשנים את כיוון החשיבה הכללי.
לא ידועה לי דרך אחרת.
משהו לפני שהיא הולכת ללמוד, בדיוק מהסיבה הזאת...
אולי תנסי פשוט לכתוב כל מחשבה שעולה לך במחברת אישית ... לכתוב הכל בלי לצנזר ובלי לשפוט את עצמך
אבל ב"ה אני משתדלת לכתוב בכל זאת, עם הקושי [הפיזי והנפשי..] ולצנזר היסטוריה, להשאיר מחשבות.. ב"ה רואים פירות [פריקה בחרוזים זה דבר מיוחד.]
יש דברים, במקרה הזה אנשים, שהם חלק מהעבר שלי. וזה אחלה שזה העבר.
אבל יש דברים שצצים מידי פעם שפתאום מחזירים את העבר הזה להווה, הווה חזק וחד.
והשאלה שלי היא איך להתמודד עם החדות הזאת שצצה פתאום.
לשחזר כל שלב ושלב בדבר הזה, לא משנה מהזה,
להבין למה זה פוגע בי,
להבין אולי למה זה לא כזה נורא,
או למה לא צריך להיפגע מזה,
או למה זה לא חשוב- בהתאם לענין.
תשבי עם עצמך ותנתחי את זה, ותראי שזה יעזור.
אחרי שחפרת על זה רשמית עם עצמך,
למחשבות שלך לא יהיה עוד מה לנתח ותשכחי את זה ביומיום.
בהצלחה !
למחשבה ברור שאין לה מה להתעסק בזה..
אבל היא עקשנית.. עושה דווקא מה שלא טוב לה.
אבל זה תהליך, נכון?
אני פשוט צריכה יותר סבלנות עד שזה כבר לא יטריד..
ואי. שיהיה פולל כוח ואומץ.
בס"ד
ב"ה סיימתי גם השבוע מסכת תענית
ב"ה טיילתי השבוע עם חברים והיה ממש נחמד
ב"ה היה סיבוב שערים מצוין ושמח והיה כיף לפגוש חברים מכאן
ב"ה התחיל זמן קיץ וחזרתי לישיבה ולתפילות השבת וללימוד הקבוע 
ב"ה היה לי את התורנות הכי סטלנית בעולם (רביעי- ערב, חמישי, שישי - בוקר, שבת עם קצת בחורים)
ובכלל -
איזה טוב ה'!!!!!
- זכיתי השבוע להשתתף בסיום ש״ס משניות (שהייתי שותף ללמידה ב״ה)
- סיימתי מסכת ביצה
- זכיתי להבין כמה שאנחנו חיים באחלה של דור (יום השואה וכו׳)
- הצלחתי במבחן בגמרא!!!
- הקב״ה האיר את עיני לתשובה בעבודה בתיאום כוונות שכבר הרבה זמן חיפשתי
- זכיתי לעמוד בניסיון שהקב״ה נתן לי
- סיימתי את חודש ניסן עם גאווה שהצלחתי לעמוד במשימה שלי לחודש (לא להתעצבן בכלל!)
- החלטתי שאני ממשיך להשתדל שלא להתעצבן בכלל!
- תליתי דגל ישראל השבוע במרפסת והתגאתי על הזכות!!
ובכלל... איזה טוב ה׳!!!!!
'הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו'
- למדתי דברים חשובים לחיים
- חודש חדש
- הייתה לי סייעתא הדשמיא גדולה בקשר לשירות לאומי שלי.
- יום הולדת לאחותי הגדולה וחברתי הטובה (היום בו ה' החליט שאני לא יכולה בלעדיהם)
- עשיתי משהו שלא עשיתי מ'החגים'
ותודה לה' על כל דבר קטן וגדול שהיה בשבוע הזה!
שיהיה שבוע טוב, מבורך ושמח לכולנו
נקווה שנזכה לבשורות טובות
הכי טוב שיכול להיות!!
נחמה בין החוחים =]ב"ה אח שלי התארס
ב"ה לעת עתה גמרתי עם הסיירות
היתה לי בגרות בשבוע שעבר וב"ה הגישו אותי על ציון מעולה (ז"א פחות בגרות = הספירה לאחור החלה)
ב"ה היתה שבת של מנוחה ושמחה אמיתית
שבוע טוב לכולם ובשורות טובות בעז"ה
הנורמלית האחרונה...לב אדום.אחלה שבוע שבעולם...
להרגיש את הצעידה עם ה' יד ביד..
..
ו...אחלה שבת
מוריה.ר =)
ב"ה עברתי היום טסט! (יחד עם בת דודה שלי..באותה שעה ממש..)
(ובהזדמנות זו אפרסם, הבטחתי לתרום 26 ש"ח לקופת העיר במידה ואעבור, ולפרסם זאת ברבים.
אז ב"ה.. )
ב"ה קיבלתי החלטות חדשות, ואני עדיין עומדת בהן.
ב"ה אני פשוט מאושרת!
תודה אבא, אין עליך!
מוריה.ר =)לולית10הנורמלית האחרונה-היתה לי שבת אולפנא בירוחם והיה פשוט כיף רצח!![חוץ מפדיחא אם המנהל שלי,לא משנה..]
-לא באתי היום לאולפנא!
-קיבלתי חדר חדש!!
-קיבלתי ציון גבוה מאוד בלשון!!
-אין מבחנים בקרוב!!!!!!!
-אין על הקבה!!
אוהבת אותך!!
-תודה על הכל!! "כשם שמברך על הרעה..."
תודה ה ממש תודה!!.
- היה לי מבחן בהיסטוריה היה ב"ה ממש קל!!! נקווה לציון טוב....
-היתה לי שבת אולפנא ראשונה שלי והיה שיא הכיף!!!
- אני וחברה שלי ההינו צריכים להכין זמירונים לשבת והם יצאו פשוט מהממם!!!!
-קיבלנו מבחנים בלשון והציון שלי היה בסדר גמור...
חשבת שאני יקבל יותר נמוך אבל ב"ה....
-גלתי שיש לי כיתה מדהימה ועם קצת רצון אנחנו יכולות לארגן המווןןן דברים...
ובככל איזה מדהים הקב"ה!!!
אבא שבשמיים אוווההבבבתתת אותך!!!!!
2 בריתות ל2 אחיינים אחד בשבת ואחד היום, דוד ונועם דוד.
שולם זוכר משותף!
היה פצצות!
הביא לנו מדינה!!
שאחרי שעות של טלפונים הצבא אישר לי מסלול שממש רציתי לעשות!
יש לנו מדינה!
יש לנו צבא!
יש לנו ממשלה!
ב"ה!
כיף לראות אותו...הנורמלית האחרונה
איזה כיף!
יהי רצון שיהיה ככה כל שבוע!
זכיתי לראות את חידון התנ"ך העולמי מהאולם.
החשוב ביותר יום העצמאות. "הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים". טוב להודות לה'!
חג'דומטאני עוברת עכשיו תקופה קשה.. הדברים הקשים הכייי ניצחתי אותם~!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מתרגשת...
אני מרגישה את ה' קרוב אלי...!
הוא אוהב אותי, ה'! אני מתרגשת...
היה לי כיף היום..
(מהצד שלי... )
באו אלינו אורחים..
זהו... תודה לך!!
קיבלתי 100 במבחן בלשון...
גיליתי ידיעה משמחת על משפחתי!!!!
יש לנו מדינה ניפלאה וחיים מושלמים...
אני מצליחה לעשות את רצוני וגילתי את התחביבים שלי!!!!
בקיצור ה' הוא מושלם שבעולם.....
אוהבת אותך אבא הכי בעולם!!!!!!!!!!!!
*בננית*קראתי תוך יום אחד יותר מחצי ספר!!
איזו שמחחחחה ((:
בסוף אין לי צליאק!!!!
איך התרגשתי ששמעתי את זה...
תודה רבה לך אבא שבשמיים!!!
אוהבת אותך!!!
- שסופסוף קיבלתי לשכל לדעת ולהבין שהכל בסוף טוב!
- חברה מתוקה שלא ראיתי המוני זמן הגיעה אלי
- עמדתי בהחלטה טובה!
- עשיתי את המבחן בהיסטורי'ה וגמרתי עד לבגרות עם החומר הדי נורא הזה
- הקב"ה אני אוהבת אותך!
דרושה שותפה (בת) הסובלת מעודף משקל, לתהליך עוצמתי שבעיקרו מבוסס על ניקוי גוף,
בעבר השתתפתי בסדנה בשיטת שירלי בר, ועם הזמן הדברים קצת הטשטשו
ברצוני לחזור לדרך המלך, לעשות מהלך של 8-10 שבועות של שינוי אמיתי בשיטת הבריאות הטבעית,
עם עוד מישהי שגם תזכה לאימון טלפוני בתק' זמן הזו - ללא תשלום.
זה דורש ארגון ותשומת לב אך מניסיון שחוויתי זה מדהים
זה בעיקר מביא המון אנרגיה עושר שמחה וחיוניות - ורפואה גדולה לנפש.
כל הקודמת זוכה!
מי שמעוניינת להתחיל יחדיו בדרך חדשה מוזמנת ליצור איתי קשר בשמחה
efratmil@gmail.com
אני היחידה שנזהרת לא לשפוט את כל מה או מי ששונה ממני?
אני מסתובבת פה בפורומים ונחרדת מהצורה בה אנשים מדברים על יהודים אחרים, כאילו הם מכירים אותם מגוף ראשון, חברים מילדות.
חלאס! לא יכולה יותר. יש פה עניין של אהבת ישראל פשוטה. יש באיש הזה משהו שאתה לא אוהב? סבבה. תמשיך להתחזק בעצמך בעניין מסוים זה והעיקר להתחזק באהבת ישראל.
אני לא יכולה עם השנאת חינם הגלויה הזו, ועוד בספירת העומר. רציני, אנשים חושבים שהקב"ה לא רואה מה הם כותבים?
אנשים יורקים פה ארס.
אבל הצורה שבה דברים נאמרים..
מכבדת, היא לא. לפעמים קצת מעלימים עין מדברים שנאמרים לא בלשון יפה ככ כי אנחנו מסכימים איתם.
כבר חשבתי שגמרתי להשנה עם הקפוצ'ון מחודש ארגון..
החורף
אני רק מקווה שזו לא קללה. כי נראה לי בין פסח לסוכות זה סימן רע אם יש גשם.. S:
נקווה..
זה די מוזר,כי כתוב שאם יצא ניסן וירדו גשמים זה לא משו..
באפריל יורדים גשמים לפעמים..
אני גרוע בתאריכים האלה..
לומשנה,קיצער יורדים לפעמים גשמים,אבל בעיקר של שבירת שרב. שזה סוג אחר של גשם,שאני לא חושב שהוא בעייתי.
אמרתי כבר שאני לא משו בתאריכים האלה..?חג'דומטבכל אופן גשמי ברכה נראה לי שזה לא.
באפריל כמעט אף פעם אין גשם!
זה אחרי פסח...
כמעט חודש אחרי!
חג'דומט*בננית*חח סתם..
זה לא קבוע מהסיבה הפשוטה שהלוח שלנו לא זהה לשלהם מבחינת השמש והירח.
לנו יש פעם בכמה שנים עיבור שנה, ולכן זה לא מדוייק.
אבל אני חושבת שכעיקרון אפריל זה ניסן אייר.
אלא אם כן זה שנה מעוברת ואז זה אדר ניסן.
אבל אני לא בטוחה (:
Tehilla*וזה היה בצחוק לא ברצינות...
