זית שמן ודבשאחרונה
קשה מאוד להתמיד לפעמים.משהאם זה מעבר לשפיכת תסכול על המקלדת, אני יכול לנסות...
ימ''לאחרונהיש לי הרבה מה לומר אבל עכשיו אין לי את המילים. אז קבלי רק את הזדהותי.
חולת נפש.
משוגעת.
תיכחדי כבר.
טוב נו..(1:36)
את מתוקה ממש ותודה שחיברת אותי לתחושות של הערב הזה ובכלל, של העם הזה.
גלידת לימוןאת יודעת מה אני חושבת עליך. ועל הכתיבה שלך
(אם לא, אזכיר לך)
לבד לי.
יש לך אחיות?
למה?
(ומה הקשר בכלל?)
אין לי כוונה לפגוע.
לא פוגע בכלל,
רק לא הבנתי מה הקשר...
ומה זה יעזור לי...
אחיות בנפש זה דבר חשוב.
אני לא מתחברת לאחיות שלי.
אני בכלל לא מחוברת למשפחה שלי.
הרבה פעמים רק קשה לי איתם.
והן בחיים לא יבינו.
וזהו בערך.
אל תאבדי את הקשר עם המשפחה שלך.
אבוד.
הכל פתוח עוד לא מאוחר.
עוד משפט לא מובן ולא מוסבר שלא מעודד ורק מעלה גיחוך קל במקרה הטוב או מעצבן אותי במקרה הרע.
סליחה.
כשעושים משהו- גם אם לא רואים את התוצאה שלו במיידי- יודעים שזה עשה משהו.
זה דבר בסיסי ביהדות.
גם במקרה שלך- זה מזיז משהו לאחיות שלך בלב גם אם את לא רואה את זה.
לא הבנתי מה מזיז.
אבל אני לא משקיעה בהן שום מאמצים.
לא הבנתי למה אתה חותר.
לזה אני חותר.
לא רואה בזה טעם.
כאילו הן חמודות והכל,
אנחנו לפעמים מדברות סבבה כזה.
אבל בחיים אני לא אדבר איתן על דברים שאני עוברת וכל מיני כאלו.
כמו שאני לא אדבר על זה עם אף אחד בעולם.
אבל אין כל כך סיכוי לקשר יותר מזה.
למה?
לדעתי, בגלל שאנשים לא חיים את זה, זה גורם לרבים מהם לעזוב את הדת היהודית.
לא הבנתי כל כך מה הקשר.
אתה מדבר במילים גבוהות שלא מובן לי הקשר שלהן לפה.
ואיך הגענו ללחזור בשאלה?
כמו שאת מאמינה בכוחה של תפילה להשפיע על העולם, כך יש לכל פעולה שאנחנו עושים השפעה.
במקרה שלך- נסיון דיבור עם האחיות שלך- משפיע עליהן.
בגלל שאנשים לא רואים תוצאה מיידית של התפילה שלהם- הם אומרים שאין אלוהים. וזה לא נכון.
למה אני צריכה לחפש להשפיע עליהן?
מה זה יעזור?
לא נראה לי שהן רוצות וצריכות את ההשפעה שלי. יש לי הרגשה שההפך.
הן מאד מאד שונות ממני.
ויש למשפחה שלי נטייה לא כל כך לכבד דעות שונות משלהם. בלשון המעטה.
בקיצור, לא נעים לי לפעמים להיות לידן ואני לא מחפשת את הקרבה הזאת ואת ההשפעה הזאת.
הכוונה שלי הייתה שתשפיעי עליהן כך שירצו להתעניין בך.
את מכבדת את הדעה שלהן?
אבל אני לא רוצה שהן יתעניינו בי.
אני משתדלת לכבד.
לפעמים קשה לי, אבל משתדלת ממש.
כמו שאני מכבדת את חברות שלי שחושבות ככה.
פשוט המשפחה שלי די מסתכלת על כל מה שאני חושבת בתור בעיה שצריך למגר וזה מזעזע לדעתי.
לא מקבל.
מה הן זרות בשבילך?
אני חושב שכשהן יתעניינו בך ממקום לא שופט- זה יעזור לך ולהן.
חשבת להתייעץ עם דמות רבנית?
יש דבר כזה.
אף פעם לא שמעת על אנשים שקשה להם עם המשפחה?
ושהם הולכים בדרך הפוכה מהמשפחה?
והיי, מה הקשר להתייעץ?
אני לא צריכה פה ייעוץ.
בטח שלא עם רב.
אני אשמח אם תסביר למה אתה מתכוון ומה הקשר.
לא בכל דבר צריך לערב רבנים.
גם כשהדעות חלוקות.
ואני לא אומר שהן צודקות כשהן חושבות שהדעות שלך הן הבעיה.
שמעתי.
גם על זה שמעתי.
יעוץ יכול לעזור.
את יודעת שיש הורים מבוגרים שהולכים לייעוץ?
זאת לא בושה להתייעץ.
רב (או רבנית) זה לא רק הלכה. זאת דעה שנובעת מעומק היהדות.
רב זה שכל אלוהי טהור.
רב הרבה פעמים יודע יותר טוב מאנשי מקצוע.
נכון שלא תמיד טוב לערב רב- אבל לפעמים זה מועיל וחוסך הסתבכויות.
אממ.
אם הייתי הולכת לייעוץ הייתי מתייעצת על דברים אחרים.
קצת הרבה יותר קריטיים.
זה לא משהו שדחוף לי להתייעץ עליו.
כשכתבתי שלבד לי לא התכוונתי מהבחינה הזאת.
אבל אני בחיים לא אפנה לייעוץ.
זה בחיים לא יקרה.
עם אף אחד.
אז זהו.
לפעמים יעוץ חוסך תקלות.
כן.
וחתיכת הטפה לשרשור פריקה
לא לכתוב לה את זה פה.
והקשר בין איך שהגבת לפריקה שלה מקרי בהחלט.
ונפסיק לנצלש לה
(תודה.)
מתישהו זה ייגמר.
אני פשוט כבר לא מסוגלת.
לא מסוגלת!!!!!!
אם יש מילה יותר חזקה מתיעוב,
תודיעו לי.
אני צריכה להמציא מילה שתתאר את הרגשות שלי.
זוועה.
דיייי אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
זה פשוט מזעזע.
אף אחד לא מבין.
ואף אחד גם לא רוצה להקשיב.
כי למה להקשיב?
אין סיבה.
גם אם ההתעלמות הזאת הורגת מישהו.
אותי במקרה.
איכ איכ איכ דיייייייי
אני פשוט לא עומדת בזהההה
והיי, מחר להיות שם זה אומר עוד מיליון אפשרויות לראות אותה.
אימאלה.
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אני נכנעת.
אני לא יכולה להילחם.
לא יכולה.
גם אם בכללי אני בנאדם עקשן, לטוב ולרע,
פה אני פשוט לא יכולה.
לא מסוגלת להילחם מול מערכת כזאת.
ואחרי זה הם מתפלאים שאני שונאת את האולפנה.
כאילו,
וולו,
כל כך קשה להבין מה ההיגיון פה???
אני משתגעת.
פשוט משתגעת.
מתישהו זה יתפוצץ.
אבל אני פשוט נכנעת.
למרות שאני יודעת שלהיות שם מחר יהרוג אותי.
כפשוטו.
יהיה רע לי,
ורע לכל מי שמסביבי.
אין מצב.
אין שום מצב שבעולם.
אין שום היגיון שאני אהיה שם.
ואף אחד לא מוכן להקשיב.
הם הורגים אותי.
אני מרגישה פשוט חוטאת שאני מדברת ככה.
על רב.
אבל אופ.
הם הורגים אותי.
ממש.
אני לא יכולהההההההה
פשוט לא יכולה.
וכל הזמן שאני שם אני פשוט לא מצליחה לנשום.
הכל מציק לי וסוגר עלי.
אני על קוצים ולא מסוגלת ללמוד ולהיות נורמלית.
בכלל.
היום.
ראיתי אותה.
וזה עשה לי עוד יותר.
הייתי כבר מתוחה עד הסוף של הקפיצים.
לא יכולתי.
פשוט לא יכולתי.
ואז דיברתי איתה,
וזה הוציא אותי מזה.
איזו נשמה טהורה.
אימאלה.
אוהבת אותה.
אני מצליחה לאהוב מישהו בעולם.
וואו.
דיברנו על זה שכולם כבר השתגעו ולכן הם חושבים שאנחנו הלא נורמליות.
שהם, איך היא הגדירה את זה, נתקעו במדינה.
ולא, השאיפה שלנו זה משהו אחר.
נכון, יש במדינה משהו טוב.
אבל השאיפה שלנו זה גאולה. שלימה. עם בית מקדש ומלכות בית דוד ומשיח.
הם שוכחים.
מקדשים את מה שלא אמור להיות המטרה.
וואו.
והיא הראתה לי משפט מהמם.
אשכרה רוח הקודש.
והיי. זה קצת שימח אותי.
וצחקתי איתה.
צחקתי.
אני.
אימאלה.
יש בה משהו שעושה לי טוב.
פשוט טוב.
ואמרתי לה שתלמד אותי ברסלב.
.
וואו.
אימאלה איזה יום הזוי הזוי הזוי.
קשה. רצח.
חלקו יכול לשעשע.
אבל הוא היה זוועה.
אשכרה בכיתי לה.
בכיתי.
לא רציתי לבכות.
רציתי רק להסביר.
ואופ.
זה פשוט יצא.
ניסיתי לעצור את הדמעות ולא עבד.
נראלי היא לא הבינה מה עובר עלי.
אופ.
אז אני לא אדבר איתה היום,
זה אומר שאני אצטרך לבוא מחר ורק מחר לראות אם היא עשתה בכלל עם זה משהו.
אני נכנעת.
היא אמרה לי אל תתייאשי.
אבל נכנעתי כבר.
אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי שם,
אבל נכנעתי.
אין לי כוחות מולם.
הם הורגים אותי.
אבאאאאאא
אימאלה אופ.
אני ממש לא רוצה.
ויש בזה אמת. באמת.
יש היגיון וסיבה אמיתית.
והם פשוט לא רוצים להקשיב.
אז אין לי מה לעשות.
אופ אבא.
אני לא ראויה לכלום.
אז מה?
אני אצטרך להיות שם מחר?
אין מצב.
אני אתפרק.
אני אתמוטט.
אופ.
אני כל כך יודעת איך זה יהיה.
זה יהיה יותר גרוע מהחמישית.
אופ.
נמאס לי באמת.
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
דבר שני קראתי הכל. אם חשוב לך לדעת.
ואת חזקה.
כן. גם במשבר ובהתמודדות.
ולא יודעת ממש מה לכתוב.
רק שתדעי שנפשי היתה איתך...
תודה לך.
באמת.
(סליחה שאני מגיבה כל כך קר, פשוט לא ממש במצב סביר כרגע...)
פיצוחיתאחרונה
אז.
הייתי שם אתמול.
נכנעתי.
לא שזה היה עוזר לי אם הייתי נלחמת.
כל היום הייתי שם פשוט בלי לעשות כלום. כלום.
שיעמום שמביא לדיכאון ועצבות ועצבנות. על כולם ובמיוחד עליה ועליה ועליו.
הייתי פשוט מעוצבנת.
לא יכולתי כבר.
ואז בכלל התלבטתי אם להיכנס לטקס או לא.
לא ידעתי מה לעשות.
אחרי זה היא שכנעה אותי לבוא.
באתי.
ראיתי את התפאורה.
לא יכולתי יותר להסתכל על זה.
וזה לא מעודד שאני יודעת בוודאות שחמישה אנשים משם הם מהיישוב.
הרעיון חזק. ומזעזע.
אבל מה,
הרעיון והמטרה של יום הזיכרון זה לזעזע? לשבור?
לא.
ממש לא.
המטרה היא להתחבר, כל אחד בדרך שלו, לכאוב את החוסר, ולהתחזק ממנו לכאב שמוביל לעשייה. ולרצון לפעול טוב.
טוב.
התגברתי קצת.
התחילו.
הריקוד.
אימאלה.
כמה בכיתי.
ואז.
הראו את הסרטון עליו.
אימאלה.
אני פשוט ידעתי שאני אתפרק.
שאני אתמוטט.
כמה דמעות שפכתי שם.
כולם הסתכלו עלי כאילו שלא יודעת מה.
אני ידעתי שהייתי צריכה להיות ביישוב.
במקום שמבינים. כי כולם באותו מקום פחות או יותר.
והיא.
היא ישבה די לידי.
כל פעם שהסתכלתי לצד שמאל כדי לא להסתכל על הבמה ראיתי אותה.
ואיכ. איכ. איכ. תעופי לי מהעיניים.
לא רוצה לראות אותך עכשיו. ולא רוצה שתראי אותי במצב כזה.
אימאלה.
מזל שאחרי הטקס הלכתי לשם.
קצת הוציא אותי מזה.
הייתי שבורה.
היא באה.
שאלה אם הייתי בסוף בטקס.
פחח.
כאילו שהיא לא רואה עלי כמה בכיתי.
אמרתי שכן.
היא שאלה איך היה לי.
עניתי שאיך כבר יכול להיות.
היא ענתה שהרבה דברים.
לא עניתי לה.
הייתי שבורה.
הייתי גמורה.
ממש לא הייתי במצב לדבר עם אנשים.
ואז היא חייבה אותי להצטרף למעגל.
אופ.
דיברו על נושא מאד חשוב.
וכן.
ברוך ה' שהייתי שם. ישתבח שמו.
הוציא אותי קצת.
אחרי זה הצלחתי לדבר עם אנשים.
הלכתי לחדר ודיברתי איתה.
אחרי זה היא אמרה לי שהרגעתי אותה.
וואו.
נשמה שהיא.
ואחרי זה היה בחדר דיון.
4 בנות מול אחת ממלכתית.
קצת קטלנו אותה.
מסכנה.
ניסינו קצת להסביר.
וכן.
יש הבדל בין מדינת ישראל לארץ ישראל.
וכן.
אני לא עומדת בהתקווה.
למה כי זה המנון של מדינה שאני לא צריכה לכבד. שיר שהמשמעות שלו כופרת.
בטקס עמדתי.
כדי לכבד.
כמו שאני רוצה שיבינו ויכבדו את הדעה שלי,
ככה גם אני צריכה לכבד את הדעה שלהם.
עמדתי ובכיתי.
בכיתי וזעקתי ללא קול.
לאבא.
שדי.
שיביא לנו כבר גאולה שלימה.
ואני מסכימה איתה.
איך זה הגיוני, שטקס שלם, ואין שום שום דבר על בית המקדש? על המטרה האמיתית שלנו?
לא הגיוני.
לפחות בסוף שרו את תתן אחרית.
ניסיתי להתעלם מהדגלים ההם.
אני חושבת שהבכי הראשון שלי היה של עצב. של דיכאון ושל חוסר יכולת להשלים עם המציאות.
איך אפשר להשלים עם חוסר כל כך גדול?
וזה היה לפני רגע.
באמת לפני שניה.
עוד לא מעכלים.
אחרי זה הבכי שלי נהיה בכי של רצון.
של כאב.
מטורף.
כאב מטורף שרוצה שינוי.
אני רוצה גאולה.
רוצה.
מבקשת.
מתחננת.
כמה התפללתי שם לאבא מתוך הדמעות.
שדי כבר.
באמת כמה אפשר.
אנחנו רוצים גאולה שלימה. גאולה כללית וגאולה פרטית.
הבכי הרג אותי.
יצאתי סחוטה.
ואחרי זה קצת התעודדתי ודיברתי עם בנות ודיברנו על דברים חשובים בטירוף.
ואופ.
בטעות רבתי איתה.
אמרתי לה שאני עדיין חושבת שהייתי צריכה להיות ביישוב.
היא שאלה אם עד כדי כך רע לי איתן.
אמרתי שלא.
ושהיא יודעת למה אני מתכוונת.
ואם היא רוצה תשובה אמיתית,
אז אני חושבת שהייתי צריכה להיות במקום שיבינו אותי.
אני לא יודעת איך היא הבינה מזה שאני חושבת שהיא לא רוצה להקשיב לי.
לא יודעת.
לא הצלחתי להסביר את עצמי נורמלי.
מתישהו זה ייגמר.
ונצטרך להסדיר בינינו את כל התקלים האלו.
היא תצטרך לענות לי על השאלות שלי.
ואני אצטרך לענות לה על השאלות שלה.
למרות שבאמת כבר מעצבן אותי שהיא כל היום יורדת עלי.
אני רואה שהיא משתדלת.
אבל קשה לי.
זה מוריד אותי עוד יותר.
אימאלה אבא.
ה' יתברך.
אני רוצה.
כל כך רוצה.
טוב.
וגאולה. שלימה. כללית ופרטית.
ומשיח בן דוד.
ובית מקדש. מקום שכינה.
ומלכות בית דוד.
ומלכות ה' על כל העולם.
אתמול צחקנו שאנחנו ממלכתיות,
נאמנות למלכות האמיתית והיחידה.
מלכות ה' יתברך.
בכל צחוק יש אמת.
ופה יש אמת עצומה.
אבא.
תתן אחרית לעמך,
תשיב מקדש לתוכנו.
תרומם הר מרום הרים,
תקומם קרן גדועה.
תצהיר מחשכי איווי,
תפאר יושבת בדד.
תעטה בה מלוכה לבדך,
תסיר חרפה מעיר.
תנער זדים מזבולך,
תמציא צדקה לעדתך.
תלבב את רעייתך,
תכרות לה ברית חדשה.
תיקר נפשה בעיניך,
תטהרנה במים טהורים.
תחנה בעיר חנה דוד,
תזקוף קומת תמרה.
תודיע לכל אהבתנו,
תהלך בקרב מחנותינו.
תדרוש גאולה לגלותינו,
תגלה קץ לקנותינו.
תבוא מהרה לרחמנו,
תאמירנו לך ונאמירך לנו.
אבא.
בבקשה.
(והיי.
מי שקורא את זה.
בבקשה בבקשה לא להתחיל עכשיו וויכוחים ודיונים על כלום.
לא מתאים.
אשמח אם תכבדו.
מותר להגיב. לא בקשר לזה.
תודה.)
)ככל שעובר הזמן מוצרי רחצה של נשים נהיים יותר ויותר ספציפיים: "מרכך לשיער יבש עם קצוות מפוצלים של יוצאות עדות אשכנז לימי שלישי בלבד".
לעומת זאת מוצרי רחצה של גברים נהיים יותר ויותר כלליים: "נוזל רחצה לגוף ולשיער מתאים גם לבעלי חיים וגם משפר ביצועי מנוע של רוב המכוניות "
(@הנושמת כי בא לי לתייגך
@פסגות כי אולי תזהי)
אז בטעות התקלחתי בצפירה,
ובטקס נרדמתי בהימנון.
ולא, בהודעה הזאת בע"ה אני לא אקדיש לך ולו תו אחד, חוצ מהשורה הזאת.
כדי לתת לך הערות הנחיות כלליות תגובות
ולהניח לך בדיוק מה שהם חושבים עליך
בלי שהם יחשבו פעמיים.
בפומבי.
כי זה באמת מטוב ואנחנו קרובים.
מגניב להם שאם יש להם הרגשה כזו [חד צדדית] אז הם מצליחים בחופשיות להשתמש בה.
לא יודעת אם אני כותבת את זה באמת מתוך מגניב ובאלי גם ככה.
או שבאלי שהם יחטפו קצת שכל טאקט והבנה.
#סופריקה
ימ''לאחרונה