הם לא יצליחו להביןדולפין סגול
אני הכלרוקדת בגשם
..על זמני
בצידי הדרך מוטלים מתינו,
שלד הברזל שותק כמו ראי.
לא יודע למה, אבל יש לי הרגשה שכבר היה לה משהוא, או שהוא עדין ישנו,
בבקשה שלא.
. .אור עולם
אין רע מזה.
בדידות !משה
בליבי יש סתיו,
אני עכשיו
מחכה לשווא -
אולי -
ביתי נופל,
שוב בערפל
אפור הוא ואפל.
ובעיני...
אלוהים גדול -
הוא צריך למחול,
אם ליבי כולו עפר.
חיי קלים - כגשם עלים
גם זכר לא נשאר.
ואת הלכת, בחוץ שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר.
אבל בחוץ יש רק שלכת,
ושלהבתי דועכת.
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.
מעל ראשי העצב שט -
ולך לא איכפת...
דמותך היא צל -
שושן קמל -
אך בשם האל, כה זך.
אני שונא, אוהב עד תום,
בטירוף הזה היום,
הן לא אשכח אותך...
והלילות,
המשקאות שלי,
שיכור כלוט.
כל ספינותי הולכות טובעות,
אבל אמשיך לשתות.
כי את הלכת, בחוץ שלכת...
את ראשי הנם -
הקור חותך -
אך זכרך לא נרדם,
וחזר עם המטר
הנמהר ותם.
ואת הלכת...
אבל בחוץ יש רק שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר.
אבל בחוץ יש רק שלכת,
היא לא, היא לא דועכת.
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.
מעל ראשי העצב שט,
שלכת...
נפשי דועכת...
בחוץ שלכת.
תודה... אבל השיר הזה עושה לי יותר דיכ.אור עולם
ימ''ל
לא בטוח, יכול להיות שחברה רעה גרועה יותר.
אבל כן, בדידות זה קשה. אין ספק. 
אממ כן.אור עולם
מה שנכוןמשהאחרונה
כשזה לבד בנוכחות עוד מישהו זה מחרפן.
שאסכים יעזור
?פיצוחית
או ש..אור עולם
אני חושבת.
ה', תעזור.
אתה יודעאור מ
עכשיו, עכשיו אני ממש מיואשת ממך
הבטחנו שנפסיק, שאני יותר לא מניחה מעצמי חלקים אצלך
אבל תראה. תראה כמה נשמות נטבעות בך
חשבתי שאתה טוב, באמת ובתמים,
עכשיו מסתבר שלא.
עכשיו אתה שותק ומחכה
ואלוהים יודע שאני כבר לא מרגישה.
מטאטא משומש, דיסק שרוט, מיתר חלוד
איך שתקרא לזה-לי.
חבל
לו רר יכולתי לקחת את עצמי חזרה ממך.
שאשכח
שתשכח
שנשכח.
היי,לעבדך באמת!
ויש מי שבכל אופן חושב שאת מיוחדת אפילו..
בגלל היכולת הזו,
לשתף ולחלוק חלקים.
את טובה,
באמת.
ומקווה שזה בסדר שהגבתי

תודה
זה בסדר אני לא נושכת..אור מ
אני יודעת שאני טובה, לפעמים אני יודעת.
אז תדעי תמיד.לעבדך באמת!

הי, הפורום אוהב אותך בחזרה. למה לא טוב ?משה
הפורום אוהב כל אחד. זה לא זה.אור מ
ואני חושבת שהסברתי מה לא טוב, התלות הזאת, החושך המטורף שיש כאן
הי, לא להגזים. חושך זה לא פהמשה
יש רקע לבן, ואייקונים אדומים, ומערכת מושקעת מאוד מאחורי הקלעים כדי שזה יעבוד כמו שצריך.
יש בחירות אישיות אחרות טובות או לא.
אנחנו מעריכים את ההשקעה שלךלעבדך באמת!
שכוייח.

עמירם
ויש פרסומות מעצבנות בצדדים. שכחת את החלק הזה.
כי מישהו צריך לשלם לי את המשכורת, והמישהו הזה הוא לא אתם.משה
אני יודע, אמרתי בצחוק.עמירם
אתה לא מקבל שכר מארגון ריבוי הטרולים למטרות רווח?אחיתופלאחרונה
אור מ
או לפחות התוצאות
נמאס. לי. ללמוד.חן,
´°`ילדה.
תספרו על החיים, על האושר שהיה לו בעיניים, על המרץ והאהבה שכל תנועה שלו שדרה.
תספרו איך הוא היה הולך ורץ עם הילדים, איך הלב הגדול שלו דאג לכולם. תספרו על הלב החם והגדול שפעם בו, לא על המכונה שעשתה את זה בשבילו.
תספרו על השמש בעיניים שלו, על הדברים הקטנים והמעצבנים שנהג לעשות, תספרו כל דבר שיראה עד כמה הוא לא חי סתם.
אל תקדשו את המוות. המוות הוא הסוף של הפרק הזה, המוות הוא כמו חור שחור לא ידוע כזה שאף אחד לא יכול לחזור ממנו באותו גוף.
תקדשו את החיים, את היכולת לעשות, ליזום, להצמיח. את היכולת להוליד ולגדל דור, את ההתחדשות והמעשים שלנו שגורמים לנו להרגיש חיים באמת. תספרו על נדיבות, על המשך.
אל תבכו שהוא מת סתם, תספרו שהוא חי חיים מלאים.
ועוד אחד.רוקדת בגשם
ארבעה שמות.
שכל אחד מהם עולם ומלואו.
ארבעה שמות.
שכך אחד מהם שורט לי את הנפש.
ארבעה אנשים.
שלא זכו לאריכות ימים.
ארבעה אנשים.
שמתו, פשוט, סתם כך.
ארבע נשמות.
שיכלו לעשות כל כך הרבה טוב.
ארבע נשמות.
שיכלו להאיר את העולם.
ארבעה שמות.
ארבעה אנשים.
ארבע נשמות.
ותהיה אחת גדולה.
משה
ולפעמים, הטוב ביותר לעולם זה שהחיים שלהם נגמרו כבר.
אני לא יודע להגיד על אחרים.
אני יכול להגיד על אנשים שזכיתי להכיר, שפטירתם מן העולם הייתה בסופו של דבר שלב משמח.
לא את הקרובים, אלא אותם.
שהסבל שלהם פה נגמר, שהמקום שלהם בעולם הזה נגמר.
זה עצוב לנו שאנחנו מתגעגעים אליהם ואוהבים אותם. מה הם עצמם חושבים על זה בעולם האמת? לפעמים אנחנו יכולים להבין, לפעמים לא.
אולי.רוקדת בגשם
בחורים בני 18 19? בת. ד.?
אני לא רואה ממש סבל במצב הקדום...
אבל אולי.
ילד בן 4 שסבל ממחלה קשה מיום שנולד כפגמשה
קרובת משפחה שחייה היו סבל אחד גדול מתחילתם ועד סופם (יאמר - חלק מזה באשמתה, אבל זה לא משנה כרגע).
בחורים שהמצב שלהם הנפשי היה מתוסבך עד אימה ובסוף חייהם הגיעו לקיצם מסיבות אחרות.
(ואני כבר לא מדבר על מכת ההתאבדויות הצה"לית
)
בעולם הזה, הגשמי צריך לזכור שהוא לא הכלסערה
וחוץ מזה שלפעמים לא חייב להבין, לפעמים עדיף שלא, הכי בריא ללב זה להאמין, להפיל הכל על הקב"ה, הוא מבין אבל אני לא, נכון זה מתסיס כי צריך להגיע להשלמה הזאת מתוך אהבה, שאני סומכת על אלוקים גם כשאני לא מבינה.
(הרבה פעמים נתתי לאנשים תשובות דומות ואז בסוף הם אמרו לי, רגע אבל אני בכלל לא מאמין..(עזבי את זה שאיו דבר כזה יהודי שלא מאמין..)
בקיצור אני מקווה מאוד שאת לא דומה..)
אבל זה קשה.רוקדת בגשם
אבל זה שווה, שווה לעבוד על זהסערה



פיצוחיתאחרונה
ההיפך מיאוש זה רצון?באולינג
לא. זה תקווה.זית שמן ודבש
ואותי לימדו בישיבה שתקווה זה להתפלל.
תקווה זה לא רצון?באולינג
לא נראליזית שמן ודבשאחרונה
די. די. דידולפין סגול
גומר אותי
מנצח
תמיד מנצח
הכוח שלי נגמר
קשה לי
קשה לשלוט בעצמי
ואז אני מתחרטת
אבל למה עבר אני יכולה לצפות?
לנשום
לא נורא
מזל שהבעיות שלי זה זה
אבל למה בחיאט?
למה?
למה תמיד הוא כזה?
כזה רע.
כזה בן.
כזה חסר רגש.
די
תרד ממני כבר.
תפסיק
לך לחברים שלך כבר
כבר לא מעניין אותי
קשה לי מידי איתך
תעזןר לי
תעזור לי להצליח להתמודד איתך
במקום זה את זורק אותי
זורק והולך
לא מסתקל לאחור בכלל
נותן לי לי להשאר זרוקה
היית כל כך רוצה שאני לא יקום
אבל הנה
אני קמה
קמה מחדש
בכל יום
ומנסה עוד קצת
לעזור לך
רק לך
להתפלל עליך
אבל לך
זה לא אכפת בכלל
כי אתה שונא אותי
אתה לא מבין אותי
לא מנסה בכלל
כל מה שיש לך בראש
זה מכות. דם. סיגריות. בנות
לך לי מהחיים כבר
גמרת עלי
ניצחת אותי
אין כבר מה לעשות
..דולפין סגולאחרונה
אני באמת לא עושה את זה בשבילי
אבל כואב לי
כן
כואב
כואב לי שאבא עצוב
בגללך הוא עצוב
אז תפסיק
די
תתנהג נורמאלי
אתה לא חיה
תהיה בן אדם.
תסתקל לצדדים
תסתקל לי בעיניים
תכבה כבר תתראנסים האלא
תהיה אח טוב
..טוב נו..
ואצליח לכתוב את המכתב שלא ישלח לדבורה.
אולי גם לנתן.
אבל בשביל זה צריך קצת יותר לב.
אם אני אכחדדולפין סגול
אז כנראה אתה לא מכיר אותידולפין סגול
אני לא מכיר אותך אישיתזית שמן ודבש
אני יודע שבכל בן אדם יש טוב.
גם בך.
קצת מאוד..דולפין סגול
אבל אני צריכה להפסיק לעשות רע
כולנו צריכים להתאמץזית שמן ודבש
בשביל זה את צריכה להמשיך לחיותעברי אנכי
ולא להיכחד
אבל אני לא יכולהדולפין סגולאחרונה
כפיר. דידולפין סגול
אוף
אתה לא מבין שחאלס כבר??
נימאס לי. אתה חושב שאתה מגניב
אז הינה
עכשיו אני אומרת לך.
לא. לאא אתה לא מגניב. בסדר?
תפסיק לעשות עלינו פוזות
מה החברים האלא עושים לך
תפסיק לחשוב שלעשן זה מגניב.
לא. זה לא מגניב.
זה מ ס ו כ ן
ודי לרדת עליי
אני אומרת בשבילך
תפסיק לכפכף אותי
אני יותר גדולה ממך
יאח *****
אהממזית שמן ודבש
זה מיודענו
מיודענו??דולפין סגול
תשאלי אותםזית שמן ודבש
לאלאדולפין סגול
מי שאנחנו מכיריםזית שמן ודבש
אה. לא.דולפין סגול

עמירם
באתי להציע לך לדווח למנהלים.
מהההדולפין סגול
לא הבנתיי
יש טרול ידוע ביותר שקוראים לו כפיר.עמירם
אהה
דולפין סגול

בזרימהאחרונה
מהמהמה |תוהה|ענבל
...אין ייאוש!
ממ.
וואו.
אימאלה.
אני אשכרה העזתי לכתוב את זה.
כתבתי מכתב.
שמופנה אליה.
תיקנתי.
שיניתי.
פעמיים.
מכתב מלא שנאה. וכאב. המון.
כאילו שיהיה לי אומץ להביא לה אותו.
אני בחיים לא אביא לה בעצמי.
לבקש ממישהי?
ממנה אי אפשר.
אני לא יכולה לסמוך עליה.
ואני גם לא יכולה להכניס אותה עוד יותר עמוק. אסור לה לדעת כלום כלום.
ממנה גם אי אפשר.
אני צריכה להגיד לעצמי סטופ ולעצור את עצמי.
אני חושבת שהפסקה תעשה פה טוב, אבל אני עדיין ממש לא בטוחה ולא יודעת כלום.
נחכה בינתיים.
מה,
ללכת למדריכה השנייה?
לשאול אותה אם אני יכולה לסמוך עליה?
להגיד לה שתביא לה את זה ושתגיד לה לקרוא כשהיא לבד?
לא. אין מצב.
אני לא סומכת עליה.
אבל אופ.
אני לא סומכת על אף אחד בעולם.
אז מה?
נשאר רק שאני אביא לה בעצמי?
פחח.
אין שום שום מצב שבעולם.
זה בכלל יפה שהעזתי אפילו לכתוב את זה.
למען את זה אליה, ולא סתם לכתוב את המחשבות שלי לעצמי.
את זה אני יודעת לעשות טוב.
אבל לכתוב אליה.
מי היה מאמין שאני אעשה את זה.
ובכן,
בינתיים כנראה זה יישאר אצלי.
יכביד לי על הלב, כאילו יש לזה משקל כבד.
ממ.
כאילו שבלי זה לא מכביד לי על הלב.
אימאלה אבאאאא
אני חייבת חייבת אומץ. המון המון.
וכוחות. מלא.
לעשות את זה?
להביא לה?
אני באמת לא יודעת אם כדאי.
מה,
באמת?
אופ.
אני לא יודעת.
אופ.
לעשות את זה?
(תגובות פה יתקבלו בברכה.
אני כל כך לא יודעת מה לעשות.)
לא ממש יודעת ומבינה על מה דיברתפה לקצת
ואם את ממש אמיצה, תנסי לכתוב מכתב תגובה ותראי אם זה יקל עלייך. תכתבי לעצמך מה שהיית רוצה שהיא תגיב. (זה עוזר יותר מלומר את זה בלב)
...אין ייאוש!
ממ.
אולי.
אני לא אמיצה.
חוץ מזה שיש לי הרגשה שהיא תכחיש. הכל.
ובקשר אליה, התחושות שלי צודקות כמעט תמיד.
אז...
אופ.
מכתב מלא שנאה וכאב?דולפין סגול
...אין ייאוש!
היא מסכנה?
היא?!
היא לא.
היא צריכה לשאת באחריות שלה.
היא הורסת אותי.
מי פה המסכנה???
סליחה שככה יצאתי עלייך.
המשפט הזה הרתיח אותי.
לא.
היא לא מסכנה.
היא ממש לא מסכנה.
אולי היא תרגיש לא נעים,
אולי היא תיעלב,
אולי כל מיני דברים.
וכן.
הגיוני שהיא תכחיש.
אבל לא.
היא לא מסכנה.
(אופ.
סליחה שאני ככה.
זה לא אמור לצאת עלייך.)
אוי סליחהדולפין סגול
אבל לא ממש הבנתי תסיטואציה
תביני.. אני גם מכירה משו כזה מקרוב
ו.. מכתב שנאה זה סתם דבר שמטחרטים עליו
כדאי להתקשר. ולנסות להסביר
באמת שזה עדיף
צריך אומץ. אבל שווה את זה
...אין ייאוש!
אין על מה.
אולי זה באמת עדיף להתקשר.
אבל אני לא יכולה לשמוע את הקול שלה.
ולראות את השם שלה.
ולדבר איתה.
בכלל אני לא יודעת לדבר.
נזק שגם היא גרמה לי.
אני יודעת לכתוב.
אבל אני לא יודעת אם אני אביא לה את זה.
אני אצטרך יותר מדי אומץ. שאין לי.
אני חלשה ופחדנית.
אופ.
...אין ייאוש!
אימאלה.
פתאום חשבתי על זה שאולי היא תהיה איתנו מחר בהסעה.
אימאלה לאלאלאלאלאלאלא!!!!
אבא.
כל כך לא.
בבקשה.
אני לא ראויה לכלום, אני יודעת.
אבל.
אופ.
הפחד אוכל אותי.
כמו תמיד.
ויותר חזק אפילו.
הלוואי שהיה משהו שהיה יכול להרגיע אותי.
אין דבר כזה.
אופ אבאא.
הלב שלי כבר לא עומד בזה.
אני בדר"כ לא נמצאת בפורום הזה אבל הייתי חייבת להגיב...עליתיסטית
ניראה לי קרה משהוא דומה גם לי.
בעקבות מקרה חוזר עם משהי שאני מכירה ופוגשת אותה וחייבת לדבר איתה שבוע שבוע.
אחרי שניסיתי וחשבתי על הרבה אפשריות אחרות איך לדבר איתה ולא נשאר לי מה לעשות פשוט רשמתי מכתב ושלחתי במייל. כן זה היה מכתב חריף, נוקב ופוגע. ואכלתי את עצמי במשך שבוע.
פשוט לא ידעתי מה לעשות ואיך להגיב.
בתת מודע ידעתי שזה יהיה יותר טוב בסוף.
אבל במציאות לא ידעתי איך להוציא את עצמי מהבור העמוק שהכנסתי אותי עליו.
עד שדיברתי עם חברה אחרת שפשוט הכניסה לי למוח את מה שידעתי בעצמי, שבסה"כ המכתב הזה טוב והוא יעשה יותר טוב, נכון שלמתי אולי על הדרך אבל לא נורא זה היה שווה ונקווה שיצא מיזה רק טוב.
תחשבי אם יש אפשרות לשנות או שזה רק פריקה שלך שלא משנה אם היא תיראה את המכתב שלך זה לא ישנה כלום מהסיפור.
...אין ייאוש!
זה סיפור מסובך.
בגדול,
היא פוגעת,
אני נפגעת,
והיא לא יודעת שהיא פוגעת.
אם המכתב יגיע אליה זה אולי יגרום לה קצת להבין מה היא עושה פה.
אבל אני יודעת שהיא תכחיש.
חוץ מזה שאין לי בכלל בכלל אומץ להביא לה...
...אין ייאוש!
עזר במשו?פיצוחית
קראתי הכל)כולל תגובות(
ורבשע זה כזה אותו דבר.
מקווה בשבילך שהיא תודה. לא תכחישת תהיה אמיתית. לא תחזור אל טעויות.
שיואו.
...אין ייאוש!
אופ.
בכלל לא יהיה לי אומץ להביא לה.
אני יודעת את זה.
אימאלה אופ.
מוכר.. בהצלחה יקרה במה שיקרה ולא יקרה!~פיצוחיתאחרונה
הבאתי בסוף בדרך אגב, לא יודעת כמה הועיל או שיותר הזיק.
אבל זה היה בתכלס.
דחסתי לה את זה ליד ברגע שהיתה ממש עמוסה ונמלטתי.
אחר כך היא כבר היתה זו שצריכה לחפש אותי..
זה ככ מה שהיה לי בהתחלה)נשיקה(פיצוחית
מה שבטוח עברה בי צמרמורת על כל מילה לראות
אם אצלך לפחות זה יצא טוב...
זה שכב אצלי על השולחן אחרי 3 טויוטות בערך.. שבועיים??
וואי זה ככ דומה ואני ככ מנסה למצוא סוף טוב לפני הסוף:'(
לשרודפרפר נחמד&
אלו הם חיי
יש בזה משו טוב
אבל הרבה פעמים זה מציק לי כי כולם חושבים שאני חזקה בזמן שכולי מפורקת וממשיכה כי חייב
אולי בעצם קוראים לזה לשרוד
מישו בכלל הצליח להבין את בליל המילים שכתבתי פה?|תוהה לעצמו|
...אין ייאוש!
הבנתי.
נראה לי לפחות...
די מזדהה.
(החתימה שלך.
חדרה לי עמוק עמוק)
..פרפר נחמד&
החתימה, כן זה בהחלט משפט חזק..
הבנתי.לעבדך באמת!אחרונה
##על זמני
רציתי לספר לך סיפור שלא קרא, מעולם.
היית עם בנאדם על הקצה, נקודה.
זה מדהים בשבילי להגיד את זה, בטח שלך, בטח שלי.
אדם שקמת ירד מהפסים.
זה מדהים איך שרדתי,
אולי יום אחד אכתוב ספר, "בחזרה מעצמי-צו".
סיפור על הבריחה מאותו גונגל נפשי.
מפחיד בלילות, גם בימים,
חסר היגיון מהצד, בעל דפוס עדין מבפנים.
ובתוך הסערה הזאת את עמדת, עדינה,
נקודה יציבה בתוך הסערה,
ולאת לאת גם את הפכת לחלק מהנקודות הנעות.
עכשיו חזרנו הביתה, באי נפסיק לגרום לעולם להתנוענע.
בערך, בערבון מוקבל
אם מותר להגיב..לעבדך באמת!אחרונה
למרות שלא בטוח הבנתי..
פגועת מערכת החינוך קשות.פיצוחית
ואין פוצה פה.
כי צריך לנסות בדרכים אחרות
ואם אפנה ללמעלה.
זה חילול ה
ורק יגרום בלאגנים
ובלע בלע בלע
וזה נכון שאני וכולם מסכימים איתי שאני צודקת**
יופי שיגרום.
לפחות מעשה אחד אחרי חצי שנה עשיתי.
והיא אמרה שיריתי לה חץ בלב.
הופ. וואלה יפה לך. גמאני בכיתי באותה פעם להזכירך
לא מעניין אה?
גם לא עניין אותך ההתחלה.
חצי שנה יותר אני סוחבת מסע כבד.
מעיק, כואב.
מסתובבת עם לב מדוכא.
לב מפוצץ חיצים.
הורדת לי את כל החשק ללמוד
בגללך התעודה שלי..
לא היתה לי תעודה
לא יכולה לראות אנשי צוות בשיחות.
את האמון שקצת עוד היה לי בבני אדם
מחקת.
ואחרי חצי שנה
שכתבתי לך את המכתב הארור ההוא
בשקט. בצנעה.
אחרי שניסיתי לפנות להנהלה.
שנענתי בזה שלא נהגתי כשורה
ועשיתי טעות.
הצדיקו אותך קיצער.
עוד חץ
ואחרי שניסיתי לפתח איתה שיחה
וקיבלתי התעלמות כמין הרגשת בוקס, בעיטה
עוד פעם. אני נחשבת משו?
ואחרי ששפכתי את הלב
למישי שהרגשתי שהיא באמת מאזינה לי
ומנסה לעזור לי
(אחר כך יתגלה שהיא העבירה מלא דברים
שהיתה בטוחה שהצוות אמור לדעת, אליהם.
והם העבירו אליי את זה בתזכור שהלוו??
מאיפה האינפורציה תיק אישי שלום מדברת X קצת פרטיות)
אחרי כל זה הגיע המכתב.
ומה היה אחרי המכתב?
בשעה טובה היא באה אליי וביקשה שיחה הפעם רצינית (וואו הישג)
ומה קורה אם לא כך? הנכבדה ההיא אומרת לי
שהיא מאוד מזועזת ממה שכתבתי (תודה, אני שמחה לכן כתבתי.)
ושבדיתי פה סיפור מצוץ.
ושאין מצב שהיא אמרה ועשתה את הדברים האלה.
ושאני מדמיינת פה דברים ומנסה איתם להלחיץ אחרים
ואם היא באמת עשתה את זה היא הרגע לוקחת את התיק והולכת הבית.
מיד אמרתי לה שיופי וזה מראה על יושר (ופה התחילו הדמעות)
אני המצאתי?? עד היום אני זוכרת את זה במדויק!!
איפה. מה. מתי. אם את לא זוכרת שאמרת כי אולי היית עצבנית
ככה??
ופה זה לא נגמר.
מה היא עושה בשיעורים אחר כך אם לא חוזרת על אותו מעשה?? (קצת יותר בקטנה)
ומה אני אמורה לעשות?
מה למען ה'?
להישאר עדיין התלמידה הנימוסית
השלווה הרגועה שלא מתחצפת.
שלא מרימה טונים
שמקשיבה לכל הצוות.
מה??
למה??
ועוד אחר כך כולם נגדי.
בין כה וכה אני הרוסה.
מבפנים.
וללימודים אני מגיעה רק בשביל הכייף עם החברות..(שכן יש) ולחימום הכסא
ומחובה של ההורים. חשוב להגיד שהם הכי מבינים בכל התחום הזה.
ב"ה יש משו.
כמה ימים אחר כך לקחתי חופש בגללה כי לא יכולתי פשוט לראות אותה!
לא יכולה!
אני חולה. חולה נפשית. ולמה? מהמערכת הדפוקה הזו.
אם מישו קרא. אפילו חלק. שיגיב. את דעתו. (או את קריאתו)
רק אומרת שקראתי.שעות של אמת.
אין לי יותר מידי מה להגיג. סליחה.
תודה!! לא צריך הרבה.פיצוחית
עצם זה ששיתפתי.
ואני יודעת. שיש מישו שקרא והסכים (לפחות בכתיבה) זה כבר מעודד![]()
'יפה שקיעת שמש ללב עצוב'..
...אין ייאוש!
קראתי.
וכאבתי.
רק אומרת שמזדהה. בטירוף.
לא ממש אותו דבר. דומה.
איכ.
אם הייתי יודעת איך לחזק הייתי עושה את זה. גם לעצמי. לא יודעת איך. הלוואי שידעתי.
אימאלה.
אופ.
עצוב שיש מזדהים
ותודה!פיצוחית
הלוואי_
בהצלחה ממש לך
(ואני יכולה להגיד שזה קשה בטירוףף וככה יכולה יותר להעריך אותך;)
...אין ייאוש!
תודה.
בהצלחה גם לך ממש ממש.
ואין באמת מה להעריך בי.
שאני לא מתמודדת ונשברת?
אהממ לא.פיצוחית
את לא נשברת.
וגם אם כן זה חלק מההתמודדות.
להיות חלק (קמץ) לא תמיד זה שייך להיות חלק (צירה)
עצם זה שאת עדיין פה.
ולא במקומו יותר עמוקים שאפשר ליפול. ואפשר כבר מראה שאת [ואני] חזקות ומתמודדות חזק.
...אין ייאוש!
לא כל כך הבנתי את המשפט עם החלק...
ו-אממ. אולי.
אבל אני כן נשברת.
..פיצוחיתאחרונה
כאילו כלום שאין ולא היה כלום. לא תמיד זה אפשרי ויכול להיות חלק (ח סגול)
להשבר קצת ולהיות מדוכאים זה לפעמים חלק מההתמודדות שלנו עם הדבר..
משתתף בכאבמשה
תודהפיצוחית
קראתיזית שמן ודבש
כואב.
ה' יעזור לכולנו.
אמן; יישר כוחפיצוחית
הפעםאור עולם
מה שבטוח שזה מתדרדר פיזי מנפשי.
לפחות לא מציקים לי. ראיית הטוב.
שבת שלום.
