פורום סופרי סת"ם (עמוד 12)

קראתי לאחרונה שסופר יחזקאל יחזקאל התחיל ללמוד לכתוב מהבר מצווה

חבל שלא ביקשו שיהיו נראים טוב גם זה יכול לעזור מזה השטויות האלו ה' יעזור

מקסימום תקבל תביעת נזיקין והוצאת שם רע

 

כל רב שתשאל אותו כבר נתן להם המלצה, (אם הוא מתכוון לאותו מפעל שגם אני מתכוון)

אני מאמין שהרב יסכים איתך. וגם אם לא יסכים לצאת במפורש הגיוני שיסכים שאתה תפרסם.

אתה לא חייב להזכיר את המפעל כשאתה שואל. אפשר להציג את השאלה ואחרי תשובת הרב לחשוב אם לאמור לו מי המפעל. כמובן שתשובה בכתב מפורטת תהיה יותר טובה.

 

אי אפשר לפרסם דבר כזה בלי לשאול רב גדול.

זה סוגיה רחבה מידי.

 

הרבנים נותנים המלצות, לא השגחה. 

הבעיה היא שלעיתים הם לא כ"כ בקיאים בנושא...

 

 

ונראה לי שכבר דיברנו על המפעל שאתה חושב עליו. אני מכיר אחד יותר גרוע.

 

 

אני מתחיל לחשוש שעם השנים המצב הולך המתדרדר.

אני אישית לא פגשתי ממש פסולים משם, בדיעבדים כן.

לדעתי בעל התפילין עצמו צריך לתבוע אותם בבית דין עם חוו"ד של איש מקצוע מומחה בלתי תלוי (אולי משמרת סת"ם וכדו') ולעשות רעש ותקשורת, פייסבוק  וכו' 

אחרת ככה ימשיך

 

וואו, מדהים.

 

יש מצב שזה כשר.

חלילה שזה יהיה כשר

כתיבת סתם חייבת להיות ע"י סופר בכח גברא בקושי התירו בארצות אשכנז הקרות לכתוב עם כפפות 

לחימום הידיים בעבודה.

 

חייב לקדש את הכתיבה בפיו וכן את שמות ה'

 

מציע באופן כללי ללמוד סימן לב' עם משנה ברורה באו"ח

אתה מכריע כ"כ הרבה מחלוקות בהינף מקלדת....

שכוייח.

אבל מי אמר שככה אי אפשר לקדש? ומי אמר בצורה כזו כשמפעיל את המכונה אין וכתב?
זה פותר יפה את בעיית הכסדרן.

על מחשב אין הכרעה ככ נחרצת כמו שהכרזת...

האם למדת דיני סופרות?

והאם נבחנת במשמרת סת"ם או כל גוף מסמיך אחר?

וכמה זמן עסקת בסת"ם?

 

מהי השכלתך בתחום הסת"ם?

 

אציג את שלי סופר מוסמך במשמרת סת"ם סוגר ומשפץ קלות בתי תפילין וובאמצע הכשרתי להגהת סת"ם

משמש בצורת האותיות את גדולי הרבנים בתחום.

 

האם זה מספיק בכדי שאוכל להכריע בהינף מקלדת שכתיבה ברובוט היא הכל למעט כשרה?

 

בין זה לבין הדפסה (המכונה דפוס משי)?

הרי בכל מקרה אין בעיית כסדרן בספר תורה

דפוס משי היו מי שהכשירו עיין בשו"ת עץ יצחק כמדומני 

בדפוס משי עדיין יש כח גברא מסוים כי המדפיס מעביר את הספוג הטבול בדיו

על גבי השבלונה וממלא שם דיו ובאמת הוא יכול לקדש שם את הסת"ם

ברובוט אין אפשרות לכח גברא!

אז מה ההבדל?

אני לא בא להכשיר. אני אומר שזה לא ככ פשוט...


אה. ההכשרה שלך מעניינת כמו....
לשפץ קלות בתים גם גידמים עושים את זה היום... ומבחן במשמרת עברתי בשביעית, ושל הגהה לא הרבה אחרי...

אם אדם מחזיק את הקולמוס ומניח אתו על הקלף בל להזיז אותו והקלף מוזז ע"י מכשיר חשמלי באופן שיוצא אותיות כשרות בכל פרטיהן, מה הדין?

אין דין וכתב הכתיבה מבוצעת ע"י כח המכשיר שמזיז את הקלף ולא ע"י האדם

ב"ה

גם בדפוס משי כיום אין גברא שמעביר ספוג.

כל ההדפסה נעשית ע"י העברת מגב חשמלי. כך שגם כאן אין כוח גברא.

ההבדל בין דפוס משי לדפוס רגיל הוא החומר שעליו מדפיסים:

דפוס רגיל אך ורק נייר.

דפוס משי יכול להדפיס כמעט על כל חומר וצורה.

ישנו עוד דפוס, טמפון, שאיתו מדפסים על הבתי הגנה לתפילין.

איזב הפתעה, שנים לא היית כאן. 

הארת את עיננו

לרב יצחק עבדי במקור מירושלים ועכשיו מכן כרב ראשי לליקווד בארה"ב מדבר על הדפוס משי הישן

שהמגב היה ידני ובכהאי גוונא ובעוד הגבלות מתיר אבל ברור שבדפוס משי החדש אין כל התר בדבר

גם אם אדם מפעיל את המכונה זה פסול ואין פה עניין של כוח גברא, כי גם צריך דרך כתיבה, כמו שאם אדם כתב ברגלו, 

ועוד דבר , פשוט לי שאין פה כוח גברא כי בפועל האדם לא כותב, 

(חן קורקוס) 

 

שחייב לשמה בכתיבת הסתם ובשמות ה' חייב לקדש וחייב שיהיה מעשה כתיבה ועוד כתוב וכתבתם וקשרתם מי שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ומי שאינו בקשירה אינו בכתיבה ופשוט

בתשובה של הרב גרוס שהעתקתי

גם שאלתי אישית את הרב אליהו זצ"ל עם להוסיף על מכוונות עוד 200 ש"ח כתב לי שכן.  

וזאת תשובתו

 

וכמו כל פסיקותיו, אינם הוראה כוללת...

אין לדבר רמז לא בתלמוד ולא בראשונים (וגם לא באחרונים)

אולי הרב זצ"ל אמר כך בגלל שהבתים מקשה יותר איכותיים בד"כ (בגלל שהם יקרים)

 

אני משוכנע לגמרי שהרב לא היה ממציא הידורים וחומרות שלא היה להם שום מקור 

אני גם שמעתי מאנשים ששמעו מהרב, 

אף אחד לא שאל מה נימוקו

אי אפשר להמציא דבר שאין לו מקור כלל ללא נימוק טכני או לא יודע מה...

 

אחד בא לרב ושאל אותו על רר ואמר לו הרב שיקנה מקשה. וכן, שמעתי השבת מאחר שהרב אמר לו רר.

כמובן הרב לא המציא דברים.

וכמו שאנחנו יודעים הוא ענה לכל איש את מה שהתאים לו.

זה הידור רק לכיס של היצרן

בין המחייבים כוח גברא לבין אלא הסוברים שמכונה מספיק

 

יש לזה המון נפק"מ מצה חשמל בשבת וכד'

יש ברזל שמסתובב שתפקידו לשייף - לאכול את העור, ויש אדם שמקרב ומרחיק את הבית

מה זה משנה מי מסובב את המכשיר הרי את הבית מחזיק יהודי?

לכאורה כאן הרבה יותר קל ממצה.

ראיתי עכשיו ביו טיוב

אני אישית לא מקפיד בזה

נראה לי חומרא יתרה שאין לה שום משמעות. 

אבל לא שאלתי חכם אף פעם 

שזה במילא מגיע למרבע באופן של ריבוע כשר אזי לא משנה מה יעשו מכונה או גברא זה כבר כשר

לכן אם לא אמרו בר"ר לשמה לא מקפידים הבדצים כיוון שזה מימלא מגיע מרובע כשר כבר

 

שכל הסיבה שהמציאו את המקשה כיוון שהבית שלהם נמוך והפרשיות יורדות לתיתורא אזי רוצים שזה יהיה מעור אחד כך הכל יחשב בית אבל אם יקנו בית עם קציצה גבוהה שכל הפרשיה תכנס לבית אין שום שחר למקשה כי הרי כולם מודים שאם יהיה חור בתיתור העליונה שזה כשר א"כ אין טעם למקשה ולא לשטות של ללא כפלים אם לוקחים בית גבוה פותרים את כל הבעיה

סוגיה סבוכה שצריכה הרבה ידע ונסיון מעשי

מי שרוצה להתעמק יש מאמר הכי רציני שראיתי של הרב מכאל חימי וכן הרב כרפס

זה שמתחילים לדון בנושא. 

כמובן אלה פוסלים את אלה וההפך.

חכמי העפצים חושבים שחוץ מהם אף אחד לא עיבד עורות, וכל אלה שהכשירו סיד הכשירו ללא ידע מעשי. 

וחכמי הסיד משיבים מלחמה ופוסלים את קלף העפיץ ואפילו כמעט את הגוויל.  

אני אין לי כח יותר להתעסק בזה....

 

הנה המאמר של הרב חימי:

http://media.wix.com/ugd/4f0f93_c3bc7c10ae614755b7c47bceb0b822a9.pdf 

 

עיין כאן קונטרס של  בשלמותו:

https://app.box.com/s/bfuxze9yxcyehopau2x6

אפשר לראות את זה בעיינים.

 

קח קלף "מעובד" בסיד תשים במים חמים כל הסיד ירד וזה יחזור להיות עור של פרה (קצת יותר מעפן)

עפצים מעבד את העור באמת.

 

ולא שמעתי על אף אחד שפוסל עפצים.

כל מה שפוסלים עפצים זה כי מי שמעבד היום עפצים רמבמיסטים וזה קשור לסוגייא אחרת של מה קלף ומה דוכסטוס שהשו"ע מכריע שלא כמו הרמב"ם.

כי כך כתב שו"ע, רשב"א ועוד מלא ראשונים ואחרונים 

ב. לא ברור בכלל שגאונים ורמב"ם פסלו סיד, עיין בתשובות שפסלו "ראק",  

 

 

אך זה לא "מלא".

 

הרמב"ם כותב "מִדְּבָרִים שֶׁמְּקַבְּצִין אֶת הָעוֹר וּמְחַזְּקִין אוֹתוֹ" סיד לא נכנס בהגדרה הזאת.

וההוכחה שלא מעבדים עור בסיד אלא בחומרים כימים שעושים את אותה פעולה שהעפצים עושים.

סיד לא מעבד את את העור,זה לא תהילך של עיבוד אלא של שימור.

 

 

מעניין שפתאום פה כולם מתבטלים ללא שאלה לשו"ע ובעניין שקיעה הם לא.

 

שרמב"ם פוסל סיד, הכל הוכחות מדולדלות

גם אם נניח שכן, יש מספיק ראשונים שהכשירו לכתחילה.

אני אישית חיפשתי לא מצאתי אפילו אחד שפוסל במפורש 

הוכחה בעניין העיבוד לא נכונה, 

משתמשים בכימיקלים שמזרזים את נשירת השערות 

וחומר נוסף ע"מ לאטום אותו, ולא ידוע לי שמשתמשים מסוג עפצים כימיקלים.

היית פעם במפעל קלף? דברת אתם איזה חומרים משתמשים? 

וגם אם כן יש חומר כזה, יופי! 

זה לא אומר שבלעדיו אי אפשר לעבד בסיד.

לא היכפת לי איזה קלף יש לך בראש, רק מהשאלה שכתבת בסוף מובן איזה השקפה הלכתית מעוותת יש לך. 

עיין במאמר הזה ותראה שיש כמה ראשונים "רציניים" שכתבו במפורש על סיד.

 

 

כזאת.

 

למה שיתייחס?

התוס' בא להסביר למה מה שעושים באשכנז זה בסדר.

 

ואפשר לדעת למה יש/ לי "השקפה הלכתית מעוות".

שקיעה ר"ת מובאת בשו"ע ללא עוררין ללא "יש אומרים" בלי השגה של הרמ"א ולמרות זאת כמעט כל עם ישראל לא נוהג ככה אפילו לא לחומרא.

 

 

רק התחלה של המאמר שהבאת מראה את הדמגוגיה של המאמר.

כשבאים לדון הלכתית אי אפשר לתת טענות דמגוגיות שכאלה-

 

אתה לא יודע אם היה לרמב"ם הוה אמינא או לא, גם אני לא יודע. אלו השארות שאין להם בסיס...

מצטער, אין מי שפוסל עיבוד סיד במפורש, אפילו לא אחד!

לגבי ההשקפה הלכתית, 

א. אי אפשר לדון על הלכה ללא התייחסות למנהג הנהוג כבר אלף שנה, ולהגיד שזה פסול כאילו "כולם" פוסלים כאשר הרבה ראשונים לא פסלו עיבוד סיד. (אני מתיחס לדבריך הקודמים ש"סיד זה לא עיבוד")

(לגבי שו"ע בעניין השקיעה, אדרבא! זה שעם ישראל אינו נוהג כשו"ע אומר שהמנהג זה הקובע אע"פ שכתוב בשו"ע אחרת). 

ב. גם אם נניח שמבחינה המקצועית הבורסקית עיבוד סיד אינו עיבוד, אין זה מוכרח שגם מבחינה הלכתית כך. כי חכמים הכריעו מבחינה הלכתית עיבוד סיד הנו עיבוד ואין עוררין על זה עד לפני כמה שנים.

ג. אני לא שולל שאולי בעיבוד עפצים יש מעלה, אני רוצה שתהיה כנה ותבין את צד השני של המטבע.  

ד. מצטער אם פגעתי, לא מתכוון לפגוע בך אישית.

ה. כותב המאמר כתב בדם ליבו הכניס קצת דרמה וציניות. אני גם אוהב את הסגנון אבל תמשיך הלאה תתבונן בעצם הטענות שלו.   

הרמב"ם כשמעבדים בעפצים אז לזה הוא התכוון.

 

א.גם על זה אני חולק. פוסקים הלכה מהגמרא על פי הראשונים והאחרונים.מנהג אין בכוחו להקל (בדאורייתא,קרקפתא דלא מנ,זה אחד הדברים החמורים!וברכות לבטלה...).

ב.ייתכן.אך ברור מאד מהמקורות שעיבוד צריך להיות עיבוד "מִדְּבָרִים שֶׁמְּקַבְּצִין אֶת הָעוֹר וּמְחַזְּקִין אוֹת" וסיד לא נכנס להגדרה הזאת.

לא קמו על זה עוררין כי באשכנז לא ידעו לעבד בסיד ופסקו כמו התוס'.

זה שלא קמו על זה עוררין עד עכשיו זה לא הוןכחה לכולם,ההלכה זה דבר דינמי.לפני הזוהר אף אחד לא חשב שיש עניין לא להניח תפילין בחוה"מ.

ג.אני כנה,וחושב שזה באמת לא עיבוד,זה לא אומר כלום על היחס שלי למי שפוסק שזה כן.כמו שאני לא מתייחס למי שסומך על היתר מכירה כרשע.

ד.סבבה.

ה.בעז"ה,אבל אני חושב שזה לא רק טענה דמגוגית שלא משנה.

זה מראה על היחס שלו לדיון הלכתי.הוא מגיע לדיון עם מסקנה מראש, לא ככה ניגשים לסוגייא.

אפילו איסורי דאורייתא, כרת ועוד...

בעצמיך הבאת דוגמא, לא מקפידים על זמן ר"ת לא בצאת שבת ולא בצאת יוה"כ כי כך המנהג כגאונים

עיין בהקדמה לב"י על תוקף ההלכה ומנהג שהתקבלה לפניו, ואין סב"ל נגד מנהג. 

מיצינו את הדיון, לא מסכימים ואני צודק

 

  

אין הכי נמי.
הלכה לא תמיד כמו השו"ע כל סוגייא צריך לדון בה בפני עצמה.אני אישית כן עושה ר"ת ולא כחומרה.למרות שזה סוגייא שאני צריך לברר שוב במיוחד שהרב שלי פוסק אחרת. אך לבוא לסוגייא כשהחלטת מראש מה המסקנה זה לא בסדר.

האם אינך מברך על ספר תורה מעובד בסיד?

המזוזות בישיבה בעפצים,בבית לא.כי אני אצל ההורים ולא נמצא שם יותר מ30 יום ככה שאני לא חייב.אך בעז"ה כשיתאפשר אני ישים בחדר שלי מזוזת עפצים.

 

ס"ת-אני אכן לא מברך על ס"ת מסיד,אם יעלו אותי אז מפני כבוד הציבור אני יסתמך על הרמב"ם שמתיר לברך על חומש.

הרמב"ם לא התיר בשום מקום זה שהוא שתק למנהג חכמי איטליה לא אומר שהוא מודה להם

ולהלכה ביד החזקה פסק אחרת אז ההיתר של הרמב"ם לא כ"כ היתר

אבל אני לא ממש זוכר.
בכל מקרה ככה פסק לי הרב שלי.
אני עושה השתדלות שלא יעלו אות וברוך השם מצליח.ומאז שקבלתי את הרב שלי כרב לא עליתי לתורה (כי בספרי תורה עפצים יש בעייה של סדר הפרשיות בויקרא ז,כב)

ואין פלא שלא בחיבור, כי בתשובה מדובר על שעת דחק ובחיבור פסקים עקרוניים.
וגם אם תגיד שהרמב"ם חזר בו הרי שבאותה תשובה הוא מעיד בשם הרי"ף והר"י מיגאש שהם עצמם בירכו על ספרים פסולים.

http://www.or-lasofer.com/PAGE40.asp

1.   לא

2.   לא

3.   זה אומר שיש עליו רושם טוב , אם זה נכון ? לא מחייב !

 

התשובות הם מנקודת הבנה שהשואל התכוון במילה "טוב"  לאדם טוב .

אם כוונת השואל במילה "טוב" שהוא ברמה גבוה בעבודה, אז שאלה 3 התשובה היא : כן . 

 

 

1. לא תמיד 

2. לא תמיד 

3. לא תמיד 

הרבה תלוי בכמה הסופר זריז וכמה הוא משקיע לשווק את עצמו (לאו דווקא בכסף)

לא פעם פוגש סופר עם כתב מדהים אבל בקושי מתפרנס כי הוא כותב רק לסוחרים וכותב מזוזה בחמש שעות

וסופר עם כתב בינוני משקיע בשיווק וכותב ללקוחות פרטיים ומתפרנס יפה מאוד.

יש כאלה שרבנים קונים מהם, והם מוכרים לרבנים את הכי טוב ומי שלא מהרבנים מוכרים את הכי דרעק

יש כאלה שרבנים לא מכירים אותו אבל כתב בשמים.  

 

 

השאלה היא תמיד בשבת, 

כשאי אפשר לתקן, רגל בחוץ, מה עושים?

ראש קצר קולמוס ומשהו, כשר לנו"ן

 

1. אליעזר אדם כתב ה'ילקוט סתם' כמה עיצות.

2. יציבון - יש על זה באתר של 'דובל'.

3. תשאל מורה טוב.

4. שמעתי ממורה מסויים שבין המושב של הכסא לבין הקלף צריך להיות כ30 ס"מ.

איפה אפשר להשיג את הספר הזה?

אם יהיה לי פנאי אסרוק ואעלה לכאן 

ניסיתי אותם ונשחקים לא במהרה

מחדד נראה גם טוב

בהצלחה

ניתן לקבל דוגמאות בחינם להתרשמות.

 

רק צריך להשאיר פרטים :

 

שם, כתובת , מיקוד וכו'..

שתקנה שולחן עם זווית עדיף מתכווננת אבל לא חייב. 

תוכל גם לקחת זווית קבוע ולהתרגל

וכן להתאמן כל בוקר כדי לחזק את שרירי הצוואר 

אם כבר יש לך כאבים כדאי ללכת לפיזיוטרפיסט  אפילו באופן פרטי ולקבל ממנו הנחיות 

אני מצרף בלינק תרשים של שולחן עם זווית קבוע מהספר של מנדלוביץ, לדעתי כדאי קצת להוריד את הזווית ל24 מעלות כי 33 חדה מדי. פעם עלה לי 400 ש"ח להכין כזה אצל נגר במאה שערים.

אם תרצה יש לי אחד כזה שמניחים אותו על שולחן רגיל, יכול למכור לך.

 

20140815084006.jpg

לא יעזור לסופר שיהיה על שולחנו יריעות שלמה ג, משנת הסופר, שינויים בצורת האותיות, וכו' - אם לא יהיה לו מסילת ישרים. לוקח שניה לתקן תיקון טוב שאחכ לא רואים שהיה משהו....

אז מה אם יש לו את הספר והוא קורא בו

יש בטחון שמי שקורא מסילת ישרים יהיה ירא שמים?

 

בנוסף לספרות ההלכה!

ששואל שאל על ספרים הקשורים לענייני סת"ם 

מה אתה מציע לו מנסיונך?

אני באתי לומר עיקרון לא פחות חשוב שלא הייתי בטוח שמישהו יכתוב.

שאלתי מנסיונכם על ספרי טעויות נפוצות שחובה על שולחנו של כל סופר וזכיתי לתגובות זלזול והתנשאות...

תהיו בריאים. אגב תודה על החיזוק המוסרי בזכותכם אכן לראשונה בחיי זכיתי לשמוע על 'מסילת ישרים' ו'משנה ברורה'.( בציניות כמובן...)

זה הרש, אתה עוד תכיר אותו, ככה הוא...

קודם כל תלמד משנה ברורה ל"ב ל"ו

אח"כ תרחיב עוד ותלמד קסת הסופר על הסדר עם משנת הסופר

אני אישית נהנה מאוד ללמוד דעת קדושים ומקדש מעט.

 

וכן על שאר החלקים.

 

משנת הסופר.

 

וראיתי עוד ספר שקשה להשיג אותו - 'כתיבה תמה' שכתב אותו רב ממנצ'סטר. ספר מצויין.

שכל ישראל מתפללים שלוש פעמים ביום
ועל פליטת בית סופריהם
יהמו נא רחמיך
ותן שכר טוב

זה מדובר על מלמדי תינוקות שנקראו סופרים גם

עבר עריכה על ידי אריק אלחרר בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ד 20:25
ראה בגמ למה נקרא שמם סופרים שהיו סופרים האותיות
ואם אינו עניין לפשטו למדרשו מיהא איכא

אל תשכח גם שמקומם של הסופרים לפני עידן הדפוס היה מרכזי הרבה יותר... הם כתבו את כל ספרי הלימוד, החל מחומשים וגמרות, וכלה בפרשנים על התורה. כיום אנו הרבה פחות מרכזיים. כמובן שעדיין יש לנו תפקידים חשובים. אבל לא מתקרב למה שהיה אז. וגם זה יכול לשנות עם המדפסת החדשה ממציאים שתדפיס ספרי תורה בצורה כשרה.

השני בוודאי פסול

הראשון, אולי אפשר להכשיר אחרי עבודה, אבל כבל מקרה רמה קטסטרופה.

אבדוק ואתקן אם אפשר ואמסור לנזקקים

 

תקחי אות אחת אחורה מכל אות ותקבלי שם ה'.

 

אולי הוא לא כיוון בשם ה'? אולי היה חק תוכות? אי אפשר לסמוך..  אולי ערבי מעזה כתב את זה למרות שהוא לא יודע אידיש...