פורום סופרי סת"ם (עמוד 41)

זה נון מנוזרת בדיוק ולכך זה סימן ולא אות ומחילא אילן זה פסול

ומימילא זה לא ספק לכך לא שואלים תינוק אלא כשיש ספק תינוק הוא לא פוסק הוא רק מברר ספק אך כאן אין ספק זה נון מנוזרת והוי סימן ולא אות לכן זה פסול

הרב כחלון

הרב מועלם

 אתה צודק שזה נראה ממש נו"ן מנוזרת,

ישר כח

א- לא כ"כ דומה לנ' מנוזרת, תראו כמה גגה רחב, ולא ברור אם למטה זה שבירה או שיפוע. אבל אני מבין מה שאתם אומרים, ויכול להיות שזה נכון.

ב- לא שייך בזה ש"ת, כי אינו רגיל בנ' מנוזרת.

אלא בספק!

ובנון מנוזרת מפריע רוחב בגג ממתי? מה זה אות זה סימן! לא מפריע זה נון מנוזרת למהדרין

כשאני אומר נראה לי אז זה אני אך שאני אומר דין בסתמא שכך הדין זה הרב מועלם ואם אני מוסיף את הרב כחלון זה מהשכן שלי

והוא הורה לו להתחיל מההתחלה, אך היה משמע מדבריו (אם זכרוני אינו מטעה אותי) שזה יותר קנס מהלכה

א"י הכהן

צריך לראות באיזה הקשר הוא אמר כך,

הרב פרידלנדר הוא פוסק גדול ומובהק לא רק לענייני סת"ם, ראיתי כמה וכמה חכמים (גם ספרדים) שביטלו את דעתם מפני דעתו.

יש הבדל כשמדובר בין ב' אותיות קרובות לבין ב' חלקים של אותה אות.

כשמדובר בין ב' אותיות אחרות כמו ב' זיי"נין, הרי אלו ב' זי"נים כשרים עם הפסק ביניהם (ומספיק כחוט השערה)

כל זה טוב למשל בין כ לו קרובות הם כשרות מצד מוקף גויל בכל שהוא אך מ שנפרדה ל2 אוניות באינו ניכר להדיא אני עושה שאלת תינוק אבל בח' אותו ציור אני אומר כאן זה ח וכאן זה ב' דיינין יש מבין?

מה אכפת לי מה אני צריך אני צריך לדעת מזה מה שכתוב פה ח מופסקת או 2 זיינין ממה נפשך זה צריך להיות דבר אחיד לא לפי מה שאני צריך כל אות איפה שלא תהיה לא דנים מה אני צריך דנים מזה? אמר לי הרב מועלם שבגלל זה יש כאלו שפוסלים 2 זיינים בפירוד שאינו ניכר להדיא משתי זיינים אלא ח' מופסקת אני צריך להרחיב איתו את היריעה על זה אמרתי לשכן שלי שיביא מקורות גם מהרב כחלון נראה ה'  יעזור נעדכן אתכם

אזלינן לפי המעשה באות ח' היתה ח' כשרה היה לה שעת הכושר ונפרדה אזי אני דן מדין פירודים אך שני זיינין שתמיד היו שני זיינין ולעולם לא היה להם שעת כושר של ח שנפרדה אזי אני דן מדין היקף גויל שבין אות לאות והוא בכל שהוא

זה לא מהרב כחלון זה מדעתו הוא אמר שיש לו שימוכין הוא יראה לי

מה אתם אומרים נשמע טוב לא?

ואריק חלילא וחססססססס לא זילזלתי מה קרא לך מה פתאום ח"ו

מה שאמרתי מה אכפת לי זה לא שלא אכפת לי ממנו אמרתי זאת על הסברא לא מזלזל מה פתאום למה

תקשיב

פעם הבן שלח לאבא מכתב מחול ואז כל אות היתה יקרה אז הוא צימצם במילים וכתב "אבא תביא כסף"

האבא התעצבן מזה וזה

הלך לרב אמר לו הרב למה אתה קורה בעצבים אתה תביא כסף!!!!!!!!!!!!

תקרא בעדינות אבא תביא כסף ברוגע בשווה

אותו הדבר תקרא את מה שכתבתי

נכון שכאן זה לא עולה כסף אבל זה בדיוק מה שהתכוונתי ואם נפגעת סליחה

ועוד אני עדיין לא תלמיד של הרב כחלון אני מתכנן אבל עוד לא בכל אופן אי"ה

ב"ה

... חמורה גם אם הם כתובים על זכוכית.

בכל מקרא נראה לי שאין צורך לגנוז את כל המודעה, לגזור את שם ה' ולגנוז.

איך במודעת דרושים נכנס שם הויה? כנראה שהשם של איש הקשר יהודה והבחור הזעצער, שכך להקליד את ה"ד".

מציע  לך  ללמוד  מחדש  והיטב  את  הלכות  קדושת  שם  ה'.

ב"ה

אולי ע"מ למנוע מראית העין, מסברה אין שום חיוב, לתלות "ד" בין ה"ו" וה"ה".

יש במשנת הסופר דיון ערוך ע"כ, בס"ת אם היה צריך לכתוב יהודה וכתב הויה, העיצה היא לתלות את ה"ד", למחוק את ה"ה", לכתוב שוב את ה"דה" ולמחוק את האות התלויה. (גם ע"כ יש דיון כי האות "ד" התלויה היא אות כשרה, לא התעמקתי).

מודה לך מאוד בזכותך נזכרתי והחכמתי.

ולשים בגניזה. כל השאר לפח.

כל  הפוסקים  שהראתי  להם  את  זה,  ביקשו  עותק  בכדי  לבחון  ידע  הלכתי  של  המשיבים.

למעשה  אין  כאן  חשש  כלשהו  שהיתה  כוונה  לכתוב  את  המודעה  ו/או  את  המילה  לשם  קדושה,  אי  לכך  מותר  להניח  בפח  האשפה  ללא  חשש  כלשהו.

תתחילו  ללמוד  הלכות  קדושת  שם  ה'  לפני  שאתם  מפגינים  חוסר  ידע  בסיסי  בנושא

אני לא חקרתי לשם מה נכתב שם הויה שם, הנחתי שהתכוונו לכתוב שם ה' כמו שכותבים בעתונים לפעמים "אלוהים יודע" וכדו'. ברור שכזה דבר מצריך גניזה אם רואים אותו ולא מעניין מה התכוון המשורר אם לשם קדושה או לא אלא כתב שם אלהים בידיעה שזה השם.

לו היית מציין שכתבו שם הויה ע"י טעות דפוס וכדו' תשובה היתה אחרת. לכן, אני מציע שלפני שכבוד גאונותו ילמד אותנו מוסר, ילמד בעצמו איך שואלים שאלה כמאמר הכתוב 'שאלת חכם חצי תשובה' וכן שאלת ההפך וגו'.  

המנעימים זל"ז בהלכה, לא חייב להיות חובלים.

למה לומר על אחרים: "תתחילו ללמוד...לפני שאתם מפגינים חוסר ידע" וכו'...

ב"ה הפורום הזה מצטיין בכתיבה בכבוד לכל אחד, והגם שיש פה ויכוחים...

(ועיין בהקדמה לר"פ בעניין הזה).

שבת שלום.

ב"ה

... בין סופר למגיה, והוא שהסופר צריך לדעת מה הצורה הנכונה של האות והמגיה צריך לדעת את כל הצורות הנכונות והלא נכונות.

לדעתי על אותו משקל, סופר צריך לדעת הדינים השייכים לכתיבתו ולא את דיני גניזה של עיתון.

השאלה טובה לשעשוע או בנדון דידן להתפארות גרידה (דבר שלילי ביותר), אבל אין לא שום קשר למקצוע הסופרות, אף סופר בפורום זה וגם אחרים אינו חושב את עצמו כפוסק הלכה בעיניני סת"ם. מחליפים דעות ומקרים שונים ע"מ להחכים ולא להוראות. לכך יש רבנים מנוסים הרבה יותר.

אם כבודו (שיזף) כ"כ בקי בהלכות שם ה' וקדושתו, העלה לפניו שאלה שכבר קיבלתי עליה תשובה מכמה רבנים בבתי הדין לסופרות המפורסמים ונבחון מה דעתו:

במילה אלהינו במקום לכתוב "י" כתבתי את הראש של ה"נ" עם התגים, מה עושים? ולמה? בהצלחה, זה לא פשוט כפי שזה נראה.

בעוד כמה ימים בעז"ה אכתוב את התשובות שקיבלתי. היו חילוקי דעות מחשבותיות אבל למעשה כולם היו דעה אחת.

על פניו אסור למחוק את הקו ואפילו שאין ירך ליו"ד, גם קו פשוט יחשב גם  ליו"ד בעניין שם ה'.

יש כמה רבנים בדורינו שיקלו למחוק את התגים כי הם לא מעיקר האות. ובמקרה הזה ולמחוק ע"מ לתקן מתירים  (הרב אלישיב והרב אשר חנניה בעל שו"ת אמרי יושר), ואילו הרב עובדיה יוסף מחמיר בזה מכל וכל.

סברתי הדלה היא, להוריד רק את התג הימני ביותר ולעשות ירך ליו"ד

שאלה די מסובכת, אשמח לתשובה פסוקה.

ב"ה

זה ששולח את כולם ללמוד שוב את ההלכות !

ובכן נחזור על השאלה בקצרה כדי שמי שיפתח ישר מכן ידע במה מדובר: בשם "אלהינו" במקום ה"י" התחלתי לכתוב רק את הראש של ה"נ" אם התגים.

לתומי חשבתי שאין כאן שום בעיה, אבל בשמות הקדושים אני לעולם , גם כשאני בטוח במ-100%, אינני פוסק לבד.

אעלתי את השאלה בפורום אחר ואחד החברים כתב שמרובע פשוט אומנם פסול ל"י" בסת"ם אבל יכול להחשב ל"י" בשמות הקדושים, והביא הסמכתא מהתלמוד, אני לא זוכר את כל הפרטים והסוגיא, אבל שם מסופר בגדול על מישהוא שזרק אבן ונהיה נקודה על הקיר והתלמוד או אחד המפרשים (רש"י אולי) משתמש בשם "י" לנקודה זו ולבסוף דוחה את זה, אבל הייתה הווה מינה שזה כן יקרא "י" לכן בשם השם מחמירים.

אם המידע הזה שאלתי כמה פוסקים, אני בכוונה לא אתן שמות, כי זה היה מזמן ויכול להיות שאינני מדייק דיו בתשובות, ובכן פוסק אחד דחה לגמרי את הסברה הזו ופסק למחוק את התגים ולהפוך את ראש ה"נ" ל"י".

כך הייתה גם התשובה של הפוסק השני.

ואני הקטן שואל: אם נקודה לא נחשבת ל"י" למה יהיה אסור למחוק את ראש "נ"?

בכל אופן זה מה שפסקו הרבנים וליתר בטחון (עוד לא עשיתי כלום בנידון) כשהגיע בעז"ה לזה התנהג כמו שכתוב בספרים כשאות מהשורה עליונה נוגעת בדיבוק קל בשם קדוש מהשורה תחתונה, להפריד ולהשאיר חלק קטן מהתגים ע"מ שח"ו לא למחוק את הגוף של השם הקדוש. אחר כך אפשר לעבות טיפה את ה"נקודה" להעלים את הקוצים הקטנים שלא נמחקו ובעז"ה הכל יבוא על מקומו בשלום.

תזכורת :  ככל כל הדיונים על הלכות בפורומים לדעתי הם לעיון בלבד, ועאכו"כ כשמדוברים בשמות הקדושים, לכן אין לראות בשום אופן כל הנ"ל כפסק הלכה גם במקראים דומים. (אם הגאון והבקי בהלכות סת"ם, הרב שטרן שי', מחבר משנת הסופר, בהקדמת ספרו כותב שאין לפסוק ממה שכתוב בספרו ללא שאלת חכם, מה אנחנו נגיד?).

למחוק את התגים קצת מלמעלה (להשאיר קוצונים) ואז לעבות ולהפוך ליו"ד?

1. אם אסור למחוק את ה"ראש", אז יש חשש שהוא "י" ובמקומו.
2. הרבנים אמרו רק למחוק את התגים, לא אמרו איך ולמה, אבל אם חוששים ל-1.
3. לדעתי יש להשאיר את החלק מהקוצים הנוגעים באות.
4. לעבות (ליופי, אין "י" אם שערות - ועשיו היה שעיר, יעקב "י" משמע שלא) ולהפוך ל"י".

אתה אומר שהרבנים אמרו לך שאפשר למחוק את התגים.

שאלת תינוק

לבעיה הנובעת ממהירות ופזיזות בכתיבה...

ספק גדול אם אפשר לשאול תינוק דרך המסך, אני חושש שמאן דהוא יסמוך על זה.

זה ש"ת חמורה (כלומר שגם אם התינוק יקרא טוב זה יהיה בדיעבד)

תסתכל ביריעות שלמה שמביא שבאופן של שאלת תינוק ותינוק קראה כראוי היא כשרה בדיעבד אך אחר שיתקנה (כשקראה התינוק כראוי) זה עולה בחזרה לרמת לכתחילה ע"ש

שאני מתייעץ אתו הרב גרוס, ש"ת בנדון חמור כזה (שלמטה לא רק יותר צר גם נוטה לכיון למעלה כסמ"ך ספרדי) לא בטוח שיחשב לכתחילה אבל בלי"נ אשתדל לשאול (אני גם ככה לא בטוח לגבי הש"ת)

אתה יודע את כל הנימוקים של הרב?

אם יר"ש כתב אז זהו?

סמ"ך כשרה אבל לא מהודרת (מיסודו של תשו' דרכי נועם, בהבדל בין סמ"ך ומ"ם דתלוי באורך המושב ביחס לגג, ובשיפועו, ואכמ"ל).

אות ם מביא בדיוק ציור כזה ואומר שאלת תינוק

ההבדל בין ס לם הם ג דברים

א.אורך המושב והגג

ב.גודל השיפוע

ג.התעגלות

ואין ספק שאני מסופק מה זה הלכך לעניות דעתי הרב מועלם צודק

שם הביא ציור דומה, ולענ"ד הציור שהביא שם יותר דומה לס מהנדון שפה.

וכתב שהדין הוא ש"ת.

ועוד עיין שם בע"מ רנז אות ב, שבכדי לפסול לגמרי ללא ש"ת, לא די שיהיה מושבה קצר מגגה, אלא צריך שיהיה עגול ולו מצד אחד.

כלומר את התמונה שהועלה לכאן, והרב אמר שזה פסול ולא מועיל ש"ת.

אסור לפסוק כזה שאלה על סמך ספר, רק ע"י שאלת חכם.

וכן לא שואלים תינוק לפני ששואלים חכם . שאלתי את הבן שלי (רק בשביל כיף כי הוא כבר תינוק חכם מדי ב"ה וגם לא היו לי אותיות מאותו כתב להרגילו וגם לא בטוח שמועיל ש"ת דרך מחשב) והוא קרא סמ"ך.

ודאי שחכם עדיף, אבל:

א- הספר נותן כללים והגדרות, והחכם צריך לקבוע מה מתאים למה. ולעתים החכם חולק על הספר.

ב- מנסיון, הרבה פעמים חכם חולק על חכם אחר, והכל תלוי בטביעות העין ובשימוש.

הרב גרוס פעם סיפר לי ששאל שאלה ל-5 חכמים (גדולי הדור בתוכם הרב אלישיב הרב קרליץ וכו') קיבל 5 תושובות שונות (מפסול עד כשר וכל מה שבאמצע) 

הבעיה בספר היא, שהמציאות יכולה להשתנות כחוט השערה וזה כבר לא מתאים לציור במאה אחוז אלא ב-99 ואילו ההלכה משתנה לגמרי.

ואין די בלהראות התמונה.

כפי שכבר נכתב, הצילומים אינם תמיד ברורים ונהירים, ולעתים מילימטר אחד (או מעלה- בזויות) קובע.

ספק גדול עם אפשר

אם יש ברגל ימני של ת"ו אורך כירך של יו"ד באותו כתב זה כשר, אם לא אז פסול.

לי נראה שזה פחות מעובי קולמוס ונוטה לחשוב שזה לא טוב.

נראה לי שוב ש"ת ונראה לי שתינוק יקרא יו"ד

גם הגג עובר לצד השני וגם הרגל ישרה לא משאיר ספק שזה שינוי צורה לדל"ת

שאלת תינוק

אם זה ו"ו ארוכה אפילו יותר ארוך בעובי קולמוס זה לא פוסל וגם כך כתבו פעם באשכנז.

אבל לגבי רוחב הגג מאוד קשה להבחין מתמונה קרובה כזאת שרואים רק אותיות בודדות.

ולכן, כיון שאות והדר שימש הרבה בזה, הוא יכול לחלוק על דעתך או על אחרים בזה. כי לו הדין נראה שונה...

אם אני אומר נראה לי אז זה דעתי אך שאני אומר בהחלטיות זה עבר לפחות 2 חכמים שהם הרב שלמה מועלם שאני משמש אצלו כבר שנתיים ואת הרב יעקב כחלון שנשאל על ידי שכני ישר כח

מה לא ברור בזה מה אתה רציני...

הכוונה, שלא מספיק לראות צילום (מהסוג שהבאת) ע"מ לחוו"ד הלכתית.

עיין לעיל בפורום ותראה שהתמונות הרבה יותר ברורות.

וכן ראיתי אצל מוצי"ם שונים (ואצל רבנים גדולים חלקם בחיים) שלא תמיד הסכימו להביע דעה ולפסוק על צילום

ולמשל, הבאת פה שאלה על איזה יוד שגופה עבה, ולא ברור לי אם גופה עבה משחרורית בעלמא או מדיו. ועוד כיו"ב.

עד שהראתי אותה ל2 חכמים הרב מועלם והרב כחלון ושתיהם אמרו פה אחד שאלת תינוק מי אני שיחלוק?

תודה רבה על שאלות המעניינות

לפי מה שנראה בתמונה שאין שביר לכך זה פסול אך אם אתה רואה שבירה בקו זוית זה כשר ואפשר לתקן