פורום סופרי סת"ם (עמוד 42)

תודה רבה על שאלות המעניינות

לפי מה שנראה בתמונה שאין שביר לכך זה פסול אך אם אתה רואה שבירה בקו זוית זה כשר ואפשר לתקן

כך גם אמר לי גם הרב גרוס בשם הרב אלישיב זצ"ל

שתי הו"וים של הוציאנו, וכן ן"ו של ובבהמה

שלא כדאי לענות עליו דרך תמונה כי הבדלי צבע לא ברורים.

לפי מה שנראה לי דרך המסך זה נראה ש"ת

או שלא קראת או שלא הבנת מה שכתב אות והדר.

הוא כתב שצריך לראות את גוון הדיו והשחרורית..

זה לא יורד ככה אמר לי שכן שלי שהוא הוריד את הספר הזה באמצע קריאה כי בהמשך השורה יש שינוי גמור וחיבור גמור בין האותיות

א] "ובכל" - ראש הוי"ו נתעבה מחמת הגיפלאסי"ן ועי"ז נתקצרה ירכה לעובי קולמוס (של ראש הוי"ו). ואף שנעשה ע"י גיפלאסי"ן ולא דיו, קי"ל כהנו"ב שגיפלאסין משנה צורה, והסכימו לדבריו הפוסקים. לכן הוי שינוי צורה.

אולי מישהוא יודע מה המקור של ו"וי עמודים?

מקור היחיד שראיתי אומר "שלא לעשות ו"וי עמודים.

שלחתי בפרטי

מצד אחד אפי' קוצו של י' צריך שיכתב לשמה, וגם אם נאמר שמקצת האות אינה צריכה כוונה לשמה, מ"מ פה הרי כתב ב' אותיות.

מצד שני אמר בתחילת הכתיבה וכל אזכרות שבו וכו'.

אולם, עד כמה שזכור לי איננו סומכים למעשה על אמירת וכל אזכרות שבו (בתחילת הכתיבה) אלא לצרף זה לס"ס במקרה והסופר מסתפק שמא שכח לקדש השם.

ולכן לעד"ן שצריך לכתבו מחדש.

ובוודאי שאינני רוצה שיסמכו על זה למעשה, אלא ישאלו רב פוסק מובהק.

נ.ב כמו שכתבתי כאן בעבר, מנסיוני אין מצב שסופר יכתוב שם הוי"ה בחילוק וישכח מלקדש (ואם שכח, יתפוס עצמו באות י...).  וזו תועלת נוספת בכתיבה בחילוק חוץ מההכרח שבזה לדעת הרב מצ"ש והקו"י וכו'.

יכול להיות שאם הסופר אשכנזי, ושכח לקדש השם, ייתכן והוא רשאי לסמוך על מה שאמר בתחילה וכל אזכרות וכו'.

מה קורה אם הוא כותב בשביל ספרדי?

לפי קול יעקב רע"ו ס"ק ב' וד' אם לא חשב לקה"ש, לא יועיל ההכרזה של "כל האזכרות" ולא תעזור כאן הידיעה. וכן כך נוהגים הספרדים ועל פיו ישק דבר.

אבל דעה מקלה באופן קיצוני היא דעתו של הרב עובדיה יוסף הי"ו שמקל ע"י ההכרזה גם אם יודע בבירור שלא קידש, ולדעתו ברור שיהיה מועיל קידוש לפני הסיום בזמן שזוכר. לא הכרתי אף רב אחד שמקל כך. אישית לא ראיתי את התשובה בפנים אלא ראיתי שפוסק אחד ציטט אותה במאמר הלכתי 

אם נראה לי כקו"י ולך כקס"ה, אז סופר ספרדי צריך לנהוג כקס"ה?

ולאות והדר: היכן דיבר בזה הרב עבדיה שליט"א? תודה!

ולהביא את המקור בלי"נ.

מכאן ומכאן.

ונראה לי שאם יוציאו ס"ת במחלוקת הפוס' שנויה.

אפשר להסתמך על הבני יונה באמצע הקירה לא להוציא ספר תורה אחר אבל לכתחילא לא להוציא כזה ספר

ואפשר יהיה לגרד מלמעלה. אולם התמונה לא הכי ברורה.

הבני יונה אומר כיוון שהיא אות סופית מבחינים ישר שזה שתי מילים אך ללא הפרדה לכך לא צריך להוריד את הספר אך לכתחילא לא להוציאו זה לא אני זה ראשון     אני מדבר על בדיעבד לא לכתחילא כמובן

א: היא דומה לע.

ב: מהתמונה (הלא ברורה) נראה דיש לה מושב כל שהוא, וגם אם המושב באלכסון כשר.

או שאני לא אטרח יותר...

פעם היה לי מקרה מאוד דומה ורב אחד אמר לי פסול ורב אחר ש"ת (נראה לי הרב גרוס).

כנראה שאלת תינוק...

יכול להיות שקל יותר שקל פחות

להפנות אותך אל מתייג שעושה ב-20 ש"ח. לדעתי ב-25 ש"ח אפשר למצוא תיוג בדיו.

א. יכול להיות שהשם כשר למרות המצב הנראה חמור (מאוד)

    ואם השם כשר לא בטוח שמותר לקלוף בשביל תוספת נוי-הידור

ב. אל תשכח שאנו לא פוסקים כאן דינים בבח' אסור מותר, כשר פסול. הכל בדרך האפשר ולא בהחלטיות.

וכן כדאי לתת נימוקים לסברות ככל האפשר.

הה השניה נוגעת בגגה ותסתכל בבית יוסף ברע"ו מביא את הר"י אכסנדרני שכותב על זה מה יעזור שתגרוד את הרגל ותכתיבנה מחדש הא עברת על מחיקה ה' ולגרות את הפירוד אסור משום חק תוכות ולומר שזה ח' זה לא ח' עיין ריטבא רשבא רן בשבת קג לא יעשה ההין חתין שככה צורת ה' שהיא נוגעת בקו דק לגגה לפי"ז אם תמחקנה עברת על מחיקה ה' לא נותר לך לצאת מהבעיה אלא לכתוב

ואת הנראה לעניות דעתי כתבתי

ואם זכרוני אינו מטעה אותי, ניתן לגרד את המריחה עד כמעט גוף האות.

מ"מ ודאי שזה דורש שאלת חכם, וגם נראה שירד בדרגת ההידור.

אז הא"י הכהן צודק יש לזה דין של מותר דיו שיהיה מותר במחיקה אך מעניין לשאול חכם בזה יישר כח

כמה זה נכון...

היינו בנסיעה והיו הרבה הפרעות, לא שמעתי את השאלה אבל שמעתי חלק מן התשובה.

כנראה הרב נשאל שם בקשר לס"ת שאותיות בי"ת וכ"ף דומים אחת לשניה מאוד.

הרב סיפר שם על סופר זריז מאוד בעירק שכתב ס"ת בשבועיים או חודש וכו'.

אכן הסיפור הזה ידוע לי גם מרב אחר שסיפר לי שהסופר היה כותב ספר בסביבות חודש ימים ס"ת, והיה יושב על הרצפה כותב על חתיכת עץ שעל גבי הברכיו וכן ראיתי כמה תמונות מהספרים האלה שנדמה לי שנאמר לי שאחד נמצא בביה"כ זהרי חמה במחנה יהודה (תקנו אותו).

פעם שאלתי את עצמי האם אפשר לכתוב ס"ת בחודש? אכן יש בידינו מגילה (כתבו מפורסם בסוף יר"ש חלק ב') שנכתב ביום אחד ביום פורים עצמו. כלומר יש סופרים שיכולים לכתוב 10 עמודים ביום! מכאן ראיה שאפשר לגמור ס"ת תוך 25 ימי עבודה. כנראה כך עשה גם סופר הנ"ל. רק לצערי בספרים האלה ישנם המון בעיות (במיוחד בין בי"ת לכ"ף וכן בין רי"ש לדל"ת)

אזי מותר להפריד, אם לא בטוחים צריך לשאול חכם.

שהשאלה קצת מוזרה לי, לכן התשובה קצת כללית.

אין כללים גורפים, כל אות יש לו את הכללים שלה איך שהיא צריכה להראות כפי שאתה יודע.

למשל תראה בתמונה, רי"ש או דל"ת?

20121008191844.jpg

שהיא ר ולא ד כיון שיש לה התעגלות ובעניין ההפרדה אפשר להפריד ודאי שלא נעשה לאות אחרת ולא שינתה צורה

השאלה  האם  מדובר  בנגיעה  שכמעט  ואיננה  ניכרת  או  בנגיעה  ניכרת  להדיא.

האם  מדובר  בנגיעה  של  עוקצין  או  בנגיעה  של  גוף  האות

ישבתי על  בעיה  עקרונית  שכזאת  בהרחבה  עם  הגר"מ  הלברשטם  זצ"ל , ומסתבר  שרבים  לא  מודעים  לחומרת הבעיה  ההלכתית,  כאשר  מסתמכים  על  פסיקה  בנו"כ  של  השו"ע  וכיו"ב  שאיננה  מועילה  באופן  גורף  בכל  הפעמים  של  נגיעה  בין  אותיות.

רק  השבוע  הובאה  אלי  שאלה  לא  פשוטה  שכזאת  בפרשיות  תפילין

יוצא שזה יהיה יותר נמוך בחצי ס"מ למטה וכן למעלה.

אבל לי יש אלרגיה לדברים כאלה, אני הייתי מחזיר את הכל.

בספר של 48 הושתלה יריעה של 50 

אמנם זה פחות בולט מאצלך כי אפשר לחתוך מלמעלה ומלמטה אבל השורות לא סימטריות וזה יכול להציק לעיין ביקורתית.

שאלה נוספת 

לדעתכם  במקרה הנ"ל  שהיריעות לא שוות יש הבדל בין ספר שהולך לארגז לבין ספר שהולך לעצי חיים?

בעצי חיים וגם בארגז המוט שגוללים עליו את הקלף בד"כ כ-5 ס"מ יותר גבוה מהקלף. לכן זה לא מפריע בשניהם.

הבעל הבית התעצבן

לא כדאי להסתבך בשטויות כאלה.

בסוף הסופר שלי נאלץ להחליף את היריעות והיה לכולם עוגמת נפש גדולה

שומר נפשו ירחק

שמור את היריעה לספר אחר והתחל מההתחלה

אף פעם לא יראה שוה לגמרי...

ב"ה

האם אין חשש של מנומר בגודל כתב משתנה.

ב-48 הכתב יותר קטן.

ובתפירה זה היה ניכר מספיק כדי שהבעל הבית יתרגז.

לכן שוב אני ממליץ - שומר נפשו ירחק

האם  מדובר  ביריעה  של  49 ס"מ  במקום  50 ס"מ  או ביריעה  של  49 שורות  במקום  50 שורות  שהשרטוט  מעט גדול  יותר  בכל  שורה  בכדי  להגיע  לשוויון  בשורה  עליונה  ותחתונה  בעמוד/יריעה  ביחס  לעמודים/יריעות  שבסמוך.

באם  מדובר  ביריעה  של  49 ס"מ  והשרטוט  מקביל  ליריעות/עמודים  שבסמוך,  יש  פתרון   מעשיי קל  ביותר  .

יוצרים  קו  אלכסוני  בין  קצה  היריעה  הקצרה  לרוחב  היריעה  הסמוכה  וחותכים  קו  אלכסוני  שיוצר  ויזואלית  קו  תחתון  שווה.

כנ"ל  גם  באם  הפכו  יריעה שנכתבה  והשוליים  הגדולים  למעלה  והקטנים  למטה.

כמובן  שיש  לגנוז  את  פס  הקלף  שהוסר  מהיריעות  הסמוכות 

לא צריך להתרגש.

מטרתו של ספר התורה היא לקרוא ממנו, ולכן מה שחשוב הוא שהכתב יהיה נאה וקריא.

אם התנאים הללו מתקיימים לדעתי אין עניין להתפס לקטנות

הספר  כשר  לכתחילה  ללא  חשש  גם  עם גובה  היריעות  שונה  בכלשהו.  אך  יש  ענין  של  זה  קלי  ואנוהו  שעקב  כך  מומלץ  להשוות  את גובה  היריעות.

כל הפתרונות האלה טובות לזה שכתב את היריעה.

אם לא כתבת, לא להיכנס לכל מיני חיתוכים וכדו'.

לא הייתי עושה את זה (זו דעתי)

פעם היצרן שאני קונה ממנו קלף ידע שאני מחזיר לו חצי מהיריעות בגלל כל מיני פיגומים קטנים , בהתחלה הוא כעס עלי, התלונן בסוף הבין שאני לא עושה את זה בשבילי אלא לכבוד התורה, היום הוא בעצמו בוחר לי מהמפעל את ההכי מעולה.

זה כלי ואנוהו?

מנין יצא לכתוב ולומר כך? האם מותר?

שבת שלום!

וכי בסדר לכתוב קלי? שהוא קיצור וכינוי של מילה קליפה בכל כתבי פנימיות התורה.

זה היה סוג של מחאה נסתרת כלפי החומרא שבא לידי קולא.

שמעתי בשם הרב הלל שבשום פנים לא לכתוב כן אלא ע"י הפרדת האותיות וכדו'

"זה אלי ואונוהו".

אף אחד לא עושה מדויק על המילימטר ימצחיק מה שאתה חיייייב לדעת שבעת התפירות של הספר אתה מאפס למטה!!! שיהיה שווה לא אכפת לך מלמעלה כיוון שלמטה יש את הלגרים והם צריכים להסתובב טוב בהצלחה