לגבי שאלתך בשם הנל שאלתי את החכמים ואמרו לי שיש לזה דין מותר דיו שמותר לתקן ולהפריד אך שים לב!!!!!!!! להשאיר מעט לפני (גודל הקולמוס) כדי שלא תגיע לקווי האות ואין בזה כל בעיה בבקשה בשבילך
כך גם אמר לי גם הרב גרוס בשם הרב אלישיב זצ"ל
שתי הו"וים של הוציאנו, וכן ן"ו של ובבהמה
מי שיצליח להבחין מבעד לסינוור שיביע דיעה זה ספר ישן עם סינוור של מצלמה לא אני צילמתי
מה דין ה צ
שלא כדאי לענות עליו דרך תמונה כי הבדלי צבע לא ברורים.
לפי מה שנראה לי דרך המסך זה נראה ש"ת
או שלא קראת או שלא הבנת מה שכתב אות והדר.
הוא כתב שצריך לראות את גוון הדיו והשחרורית..
זה לא יורד ככה אמר לי שכן שלי שהוא הוריד את הספר הזה באמצע קריאה כי בהמשך השורה יש שינוי גמור וחיבור גמור בין האותיות
א] "ובכל" - ראש הוי"ו נתעבה מחמת הגיפלאסי"ן ועי"ז נתקצרה ירכה לעובי קולמוס (של ראש הוי"ו). ואף שנעשה ע"י גיפלאסי"ן ולא דיו, קי"ל כהנו"ב שגיפלאסין משנה צורה, והסכימו לדבריו הפוסקים. לכן הוי שינוי צורה.
אולי מישהוא יודע מה המקור של ו"וי עמודים?
מקור היחיד שראיתי אומר "שלא לעשות ו"וי עמודים.
שלחתי בפרטי
מצד אחד אפי' קוצו של י' צריך שיכתב לשמה, וגם אם נאמר שמקצת האות אינה צריכה כוונה לשמה, מ"מ פה הרי כתב ב' אותיות.
מצד שני אמר בתחילת הכתיבה וכל אזכרות שבו וכו'.
אולם, עד כמה שזכור לי איננו סומכים למעשה על אמירת וכל אזכרות שבו (בתחילת הכתיבה) אלא לצרף זה לס"ס במקרה והסופר מסתפק שמא שכח לקדש השם.
ולכן לעד"ן שצריך לכתבו מחדש.
ובוודאי שאינני רוצה שיסמכו על זה למעשה, אלא ישאלו רב פוסק מובהק.
נ.ב כמו שכתבתי כאן בעבר, מנסיוני אין מצב שסופר יכתוב שם הוי"ה בחילוק וישכח מלקדש (ואם שכח, יתפוס עצמו באות י...). וזו תועלת נוספת בכתיבה בחילוק חוץ מההכרח שבזה לדעת הרב מצ"ש והקו"י וכו'.
יכול להיות שאם הסופר אשכנזי, ושכח לקדש השם, ייתכן והוא רשאי לסמוך על מה שאמר בתחילה וכל אזכרות וכו'.
מה קורה אם הוא כותב בשביל ספרדי?
לפי קול יעקב רע"ו ס"ק ב' וד' אם לא חשב לקה"ש, לא יועיל ההכרזה של "כל האזכרות" ולא תעזור כאן הידיעה. וכן כך נוהגים הספרדים ועל פיו ישק דבר.
אבל דעה מקלה באופן קיצוני היא דעתו של הרב עובדיה יוסף הי"ו שמקל ע"י ההכרזה גם אם יודע בבירור שלא קידש, ולדעתו ברור שיהיה מועיל קידוש לפני הסיום בזמן שזוכר. לא הכרתי אף רב אחד שמקל כך. אישית לא ראיתי את התשובה בפנים אלא ראיתי שפוסק אחד ציטט אותה במאמר הלכתי
אם נראה לי כקו"י ולך כקס"ה, אז סופר ספרדי צריך לנהוג כקס"ה?
ולאות והדר: היכן דיבר בזה הרב עבדיה שליט"א? תודה!
ולהביא את המקור בלי"נ.
מכאן ומכאן.
ונראה לי שאם יוציאו ס"ת במחלוקת הפוס' שנויה.
אפשר להסתמך על הבני יונה באמצע הקירה לא להוציא ספר תורה אחר אבל לכתחילא לא להוציא כזה ספר
ואפשר יהיה לגרד מלמעלה. אולם התמונה לא הכי ברורה.
הבני יונה אומר כיוון שהיא אות סופית מבחינים ישר שזה שתי מילים אך ללא הפרדה לכך לא צריך להוריד את הספר אך לכתחילא לא להוציאו זה לא אני זה ראשון אני מדבר על בדיעבד לא לכתחילא כמובן
א: היא דומה לע.
ב: מהתמונה (הלא ברורה) נראה דיש לה מושב כל שהוא, וגם אם המושב באלכסון כשר.
קיבלתי אותו לפני כמה ימים מתלמיד של הרב יעעקב כחלון 2 חלקים החלק הראשון היה כבד אז צימצמתי אותו אני מקוה שתראו טוב החלק השני לא צימצמתי
חלק א להורדה:
http://www.f2h.co.il/uznyli9g2f6w
חלק ב להורדה
או שאני לא אטרח יותר...
פעם היה לי מקרה מאוד דומה ורב אחד אמר לי פסול ורב אחר ש"ת (נראה לי הרב גרוס).
כנראה שאלת תינוק...
א. יכול להיות שהשם כשר למרות המצב הנראה חמור (מאוד)
ואם השם כשר לא בטוח שמותר לקלוף בשביל תוספת נוי-הידור
ב. אל תשכח שאנו לא פוסקים כאן דינים בבח' אסור מותר, כשר פסול. הכל בדרך האפשר ולא בהחלטיות.
וכן כדאי לתת נימוקים לסברות ככל האפשר.
הה השניה נוגעת בגגה ותסתכל בבית יוסף ברע"ו מביא את הר"י אכסנדרני שכותב על זה מה יעזור שתגרוד את הרגל ותכתיבנה מחדש הא עברת על מחיקה ה' ולגרות את הפירוד אסור משום חק תוכות ולומר שזה ח' זה לא ח' עיין ריטבא רשבא רן בשבת קג לא יעשה ההין חתין שככה צורת ה' שהיא נוגעת בקו דק לגגה לפי"ז אם תמחקנה עברת על מחיקה ה' לא נותר לך לצאת מהבעיה אלא לכתוב
ואת הנראה לעניות דעתי כתבתי
ואם זכרוני אינו מטעה אותי, ניתן לגרד את המריחה עד כמעט גוף האות.
מ"מ ודאי שזה דורש שאלת חכם, וגם נראה שירד בדרגת ההידור.
אז הא"י הכהן צודק יש לזה דין של מותר דיו שיהיה מותר במחיקה אך מעניין לשאול חכם בזה יישר כח
ב"ה
בעצם תמיד הם לתועלת, רק שלפעמים אנחנו לא קולטים בצורה מיידית את התועלת.
הרגע ניצלתי בנס בזכות קושי מתמיד:
כשאני כותב את השורה" אתם לאות על ידכם וגו'" אני מגיה למילה "ולמדתם ואני עושה מאמצים מרובים להכניס אותה בצורה יפה.
אני בא לכותבה ואני רואה שיש לי ים של מקום, אומנם צמצמתי את תחילת השורה אבל בכל זאת.
ואכן במקום לכתוב בין עיניכם, רשמתי בין עיניך.
ובזמן שזה מתיבש אני מנצל את הזמן כדי לחלוק את הנ"ל איתכם.
כלל גדול אם בצורה צפופה יש מקום סימן שחזר משהוא !!!!
כמה זה נכון...
בסביבות הדקה הארבעים, מישהו שאל אותו על ספרי התורה של הבבלים.
הרב אמר שם דברים מדהימים, שאם לא הייתי שומע זאת ממנו הייתי אומר שלא ייתכנו כאלה דברים. אפשר להיכנס לאתר של מורשת ולשמוע.
היינו בנסיעה והיו הרבה הפרעות, לא שמעתי את השאלה אבל שמעתי חלק מן התשובה.
כנראה הרב נשאל שם בקשר לס"ת שאותיות בי"ת וכ"ף דומים אחת לשניה מאוד.
הרב סיפר שם על סופר זריז מאוד בעירק שכתב ס"ת בשבועיים או חודש וכו'.
אכן הסיפור הזה ידוע לי גם מרב אחר שסיפר לי שהסופר היה כותב ספר בסביבות חודש ימים ס"ת, והיה יושב על הרצפה כותב על חתיכת עץ שעל גבי הברכיו וכן ראיתי כמה תמונות מהספרים האלה שנדמה לי שנאמר לי שאחד נמצא בביה"כ זהרי חמה במחנה יהודה (תקנו אותו).
פעם שאלתי את עצמי האם אפשר לכתוב ס"ת בחודש? אכן יש בידינו מגילה (כתבו מפורסם בסוף יר"ש חלק ב') שנכתב ביום אחד ביום פורים עצמו. כלומר יש סופרים שיכולים לכתוב 10 עמודים ביום! מכאן ראיה שאפשר לגמור ס"ת תוך 25 ימי עבודה. כנראה כך עשה גם סופר הנ"ל. רק לצערי בספרים האלה ישנם המון בעיות (במיוחד בין בי"ת לכ"ף וכן בין רי"ש לדל"ת)
כששני אותיות נדבקו - אז הדין הוא שאם יש צורת אות לכל אחת מותר להפריד, ואם לא אז להוציא מצורת אות.
עד כאן מצויין.
הבעיה היא - יש איזו הגדרה לזה, או שאתם סתם מסתכלים ומחליטים עפ"י מה שנראה לכם באותו רגע?
אזי מותר להפריד, אם לא בטוחים צריך לשאול חכם.
שהשאלה קצת מוזרה לי, לכן התשובה קצת כללית.
אין כללים גורפים, כל אות יש לו את הכללים שלה איך שהיא צריכה להראות כפי שאתה יודע.
למשל תראה בתמונה, רי"ש או דל"ת?
שהיא ר ולא ד כיון שיש לה התעגלות ובעניין ההפרדה אפשר להפריד ודאי שלא נעשה לאות אחרת ולא שינתה צורה
השאלה האם מדובר בנגיעה שכמעט ואיננה ניכרת או בנגיעה ניכרת להדיא.
האם מדובר בנגיעה של עוקצין או בנגיעה של גוף האות
ישבתי על בעיה עקרונית שכזאת בהרחבה עם הגר"מ הלברשטם זצ"ל , ומסתבר שרבים לא מודעים לחומרת הבעיה ההלכתית, כאשר מסתמכים על פסיקה בנו"כ של השו"ע וכיו"ב שאיננה מועילה באופן גורף בכל הפעמים של נגיעה בין אותיות.
רק השבוע הובאה אלי שאלה לא פשוטה שכזאת בפרשיות תפילין
בשעטו"מ התחלתי ספר חדש של 50.
בחרתי יריעות טובות, ואחרי שכתבתי יריעה אחת, ראיתי שהיא כ49 ס"מ.
ושאר היריעות לא מדוייקות על המילימטר, אבל רכות וטובות.
מה דעתכם? משמעותי או לא?
יוצא שזה יהיה יותר נמוך בחצי ס"מ למטה וכן למעלה.
אבל לי יש אלרגיה לדברים כאלה, אני הייתי מחזיר את הכל.
בספר של 48 הושתלה יריעה של 50
אמנם זה פחות בולט מאצלך כי אפשר לחתוך מלמעלה ומלמטה אבל השורות לא סימטריות וזה יכול להציק לעיין ביקורתית.
שאלה נוספת
לדעתכם במקרה הנ"ל שהיריעות לא שוות יש הבדל בין ספר שהולך לארגז לבין ספר שהולך לעצי חיים?
בעצי חיים וגם בארגז המוט שגוללים עליו את הקלף בד"כ כ-5 ס"מ יותר גבוה מהקלף. לכן זה לא מפריע בשניהם.
הבעל הבית התעצבן
לא כדאי להסתבך בשטויות כאלה.
בסוף הסופר שלי נאלץ להחליף את היריעות והיה לכולם עוגמת נפש גדולה
שומר נפשו ירחק
שמור את היריעה לספר אחר והתחל מההתחלה
אף פעם לא יראה שוה לגמרי...
ב"ה
האם אין חשש של מנומר בגודל כתב משתנה.
ב-48 הכתב יותר קטן.
ובתפירה זה היה ניכר מספיק כדי שהבעל הבית יתרגז.
לכן שוב אני ממליץ - שומר נפשו ירחק
האם מדובר ביריעה של 49 ס"מ במקום 50 ס"מ או ביריעה של 49 שורות במקום 50 שורות שהשרטוט מעט גדול יותר בכל שורה בכדי להגיע לשוויון בשורה עליונה ותחתונה בעמוד/יריעה ביחס לעמודים/יריעות שבסמוך.
באם מדובר ביריעה של 49 ס"מ והשרטוט מקביל ליריעות/עמודים שבסמוך, יש פתרון מעשיי קל ביותר .
יוצרים קו אלכסוני בין קצה היריעה הקצרה לרוחב היריעה הסמוכה וחותכים קו אלכסוני שיוצר ויזואלית קו תחתון שווה.
כנ"ל גם באם הפכו יריעה שנכתבה והשוליים הגדולים למעלה והקטנים למטה.
כמובן שיש לגנוז את פס הקלף שהוסר מהיריעות הסמוכות
לא צריך להתרגש.
מטרתו של ספר התורה היא לקרוא ממנו, ולכן מה שחשוב הוא שהכתב יהיה נאה וקריא.
אם התנאים הללו מתקיימים לדעתי אין עניין להתפס לקטנות
הספר כשר לכתחילה ללא חשש גם עם גובה היריעות שונה בכלשהו. אך יש ענין של זה קלי ואנוהו שעקב כך מומלץ להשוות את גובה היריעות.
כל הפתרונות האלה טובות לזה שכתב את היריעה.
אם לא כתבת, לא להיכנס לכל מיני חיתוכים וכדו'.
לא הייתי עושה את זה (זו דעתי)
פעם היצרן שאני קונה ממנו קלף ידע שאני מחזיר לו חצי מהיריעות בגלל כל מיני פיגומים קטנים , בהתחלה הוא כעס עלי, התלונן בסוף הבין שאני לא עושה את זה בשבילי אלא לכבוד התורה, היום הוא בעצמו בוחר לי מהמפעל את ההכי מעולה.
זה כלי ואנוהו?
מנין יצא לכתוב ולומר כך? האם מותר?
שבת שלום!
וכי בסדר לכתוב קלי? שהוא קיצור וכינוי של מילה קליפה בכל כתבי פנימיות התורה.
זה היה סוג של מחאה נסתרת כלפי החומרא שבא לידי קולא.
שמעתי בשם הרב הלל שבשום פנים לא לכתוב כן אלא ע"י הפרדת האותיות וכדו'
"זה אלי ואונוהו".
אף אחד לא עושה מדויק על המילימטר ימצחיק מה שאתה חיייייב לדעת שבעת התפירות של הספר אתה מאפס למטה!!! שיהיה שווה לא אכפת לך מלמעלה כיוון שלמטה יש את הלגרים והם צריכים להסתובב טוב בהצלחה
אני כותב עכשיו ס"ת גובה 50.
בחרתי יריעות קטנות- של שלשה עמודות ביריעה (לא של ארבע). יריעות דקות, רכות וכהות מאחורה...
זה סוג היריעות שהכי נוח לי לכתוב עליהן.
כפי הבנתי, אלו היריעות שמסתבר יותר שהן של שליל ולא של בהמה זקנה...
מישהו שמבין הסביר לי היום שיריעות אלו מהודרות יותר הלכתית, מבחי' קלף ודוכסוסטוס וכו'.
לא היה לי כ"כ זמן, אז לא הבנתי בדיוק כל מה שאמר (הוא התייחס לעובדה שהם דקות וכהות).
מישהו כאן יוכל להסביר לי את כוונת הדברים? תודה!!!
על פניו קשה להגיד שזה יותר מהודר אלא אפשר להגיד שזה יותר בטוח.
פירוש, אם הקלף כהה (ג'ינג'י או אפור בד"כ) וזה ניכר מאחורה, זה סימן שלא הורידו הרבה בצד השער.
ומה היכפת לי שיורידו הרבה?
נדמה לי שיש חיי אדם שהתקבל מאוד בישראל ומובא בביה"ל, שאומר שאם מורידים הרבה בצד השער (את הקליפה) הקלף כבר יוצא מגדר קלף אבל לפי חת"ס כל עוד שהוריד את השכבה הדקה בצד הבשר אע"פ שמוריד הרבה בצד השער מקרי קלף. אם אני זוכר נכון גם מהמאירי משמע כחיי אדם לכן מחמחירם בזה ומאוד חשוב לקנות קלף עם הכשר. (זה דבר יחיד שהם בודקים!)
אבל זה לא אומר שכל קלף שהוא לבן מאחורה זה קלף מגורד יתר על המידה מכיון שיש הרבה פרות לבנות והשערות לא ניכרות כ"כ לעין.
עד כמה שידוע לי כל הקלף המצוי בחנויות קלף מוכרות הם משליל, לפחות כך נאמר לי ע"י מוכרים.
יש בעיה עם זה שבחרתי יריעות של 3 עמודות?
הם הרבה יותר משובחות ונוחות לכתיבה, אבל השאלה אם ריבוי התפירות מפריע ללקוחות (ספר ספרדי)?
אולי זה קצת מעבה את הספר בגלל הקיפול בתפירות במקום 62 יריעות יהיה לך בערך 80 יריעות, אבל בס"ת שנכנס לאגז אין שום בעיה בזה. כשיבואו לקנות את הארגז כדאי למדוד את העובי ורק אח"כ לקנות. תפירות ממש לא אמורות להפריע לבעל קורא או משהו.
והנה תשובה שראיתי לפני כמה דקות באתר כסא רחמים (גם קשור לנושא)
שאלה: אני כותב ספר תורה.סוחר יריעות הציע לי יריעות בנות 3 עמודות כל אחת באומרו שאין כאן גריעותא מהיריעות הרגילות בנות 4 עמודות.בין עמודה לעמודה יש 4 סנטימטרים כנדרש לכתחילה.היתרונות הם שניים:
א.לטענתו העמודה הראשונה נוחה יותר לכתיבה ופחות מחוספסת וכו' להבדיל מהיריעות הרגילות.אציין שדבר זה לא נבדק עדיין על ידי.
ב. מחיר יריעה הוא 135 ש"ח.(באופן יחסי המחיר ליריעה בנות 4 עמודות הוא 180 ש"ח)
שאלתי היא,קודם כל מצד ההידור יש כאן נחיתות ואפילו הקלה שבקלות?
כמו כן האם ספרי תורה מיריעות כאלה פחות פופולריים בשוק וקשה יותר למוכרם?
בכל מקרה אשמח מאוד לנהוג כדרי הרב תהיה תשובתו אשר תהיה.
שאלה נוספת:בעניין בדיקת מזוזות ידוע לי על אופן כזה של השארת מזוזה אחת עד לאחר בדיקת השאר.איזו מזוזה עדיף להשאיר,בכניסה הראשית או בחדר שינה של ההורים?אגב,שאלתי רב אחד אשכנזי מהזרם הציוני והוא אמר לבדוק אחת אחת:להוריד אחת ולשים במקומה אחרת,לשלוח אותה לבדיקה להחזירה וכן הלאה בכולן.אציין שבעלי הבית אשכנזים למקרה שיש הבדל בין העדות. תודה רבה רבה וסליחה על אריכות הדברים.
ב"ה
מראש אבקש את סליחתכם, אין לי כח וזמן לסרוק, אז אנסה לתת תיאור מדוייק:
כשבאתי לכתוב את המילים "עשב בשדך וגו'", יותר נכון את האות "ע" נשפך דיו על תחתית האות.
אולי עשיתי טעות וספגתי את ה"גולה" אם נייר סופר, מה שהגדיל אותה והחדיר את הדיו לקלף.
מחקתי, ונשאר רושם (נקודות קטנטנות), אבל הקלף היה במקום דקיק ביותר אבל עדיין ללא חור הניכר.
שמתי גיר גרפי, וכשמחקתי אם מחק רגיל הוא נקרע אם חור של כשני מ"מ.
עד כאן המעשה ועכשיו השאלה:
את השורה "עשב" ב"ה אוכל לכתוב בזכות העיקום של האות "ע", אבל בשורה שמתחתיו:
האם מותר? אני יודע מראש שלא תהיה לזה קונה, אבל מצד שני אין להביא שמות סתם לגניזה, כך שאם מותר אז חייבים להמשיך עד סוף המזוזה.
מה אתם אומרים? ולהבא , אם יש גולה של דיו האם לא עדיף לתת לה להתייבש בצורה טבעית ובכך למנוע אחדרת הדיו לקלף?
את מה שכתבת "את האות "פ" של "פן יפתה לבבכם"אצטרך לכתוב מתחת לאות "ש"
אז מה בעיה בזה?
זה קרע או חור?
אין לך אפשרות לעשות טלאי ולנסות לעקוף אותו?
לגבי שרטוט אולי אפשר להקל אם יש שם רושם של המחיקה (במקום שרטוט)
ב"ה
... בשווה.
חור 2 מ"מ בערך וקלף חלש מאוד מסביבו.
לא ידוע לי שעושים תלאי במזוזה, חידוש בשבילי.
אין רושם של מחיקה יש חור.
שאם יש לך כזה חור ענק וגם אתה בטוח שלא יקנו, לא מומלץ להמשיך
לפי מה שאתה מתאר, בסוף תגנז ויהיו עליה יותר שמות.
ב"ה
אם זה פסול אין שאלה עדיף לגנוז מעכשיו, אבל אם זה כשר למה לא לתרום את זה לנזקק?
וזו בעצם השאלה:
האם ניתן הלכתית להתחיל שורה אם כניסת אות או לא?
שבוע טוב.
אני חושב שלא טוב להתחיל שורה בפנים, יש סוברים שזה יהיה כמו פרשיה.
בלי"נ אחפש את המקור בע"ה נראה לי שמובא במ"ב.
אז לא נראה שיש מניעה. אצלך אין אפילו 3 יודים לפי מה שהבנתי.
לגבי המשך מזוזה כמדומני שמשנ"ס אומר שאין חיוב לסיים כאשר המזוזה דיעבד, אם יהיה צורך אמצא מקור בל"נ
נזקקים זה שיקול שלך אבל אל תאשים את ההלכה
"על כן, אם רואה שהתחיל הפרשה אפילו אות אחת לפנים שלא במקום ששירטט מתחילה, יראה לעשות גם שאר השורות באופן זה"
ב"ה
שולחן ערוך סעיף ל"ו ס"ק ס"ב. (אולי, לו סקס ב, מפריע להם???)
וקיבלתי מרימון בדרגה הכי נמוכה:
קוד עמוד:15
יש לי משנה ברורה במאגר
במקום לכתוב את כל המראה מקום כתבתי שולחן ערוך סימן ל"ו והתחלתי לדפדף בויקיטקסט.
ב"ה
במקרא שלי מדובר ברווח של אות "פ" מקסימום, 3 אותיות קטנות.
"אפילו אות אחת" עיין שם גם בהקשר שמביא שמה שכתב ברמב"ם "מעט רווח" הוא שיעור קטן מאוד ועל זה הוא ממשיך במה שהבאתי קודם
זה מה שמשתמע מדבריו אפילו אות אחת, לא טוב...
א. גיר גרפי או ליתר דיוק פחם סינטטי, איננו כשר לסתימת חורים לצורך מוקף גויל.
ב. השאלה היא האם נשאר מצב של מוקף גויל לצורך כתיבה ( באם החור נוצר לאחר תום הכתיבה יש מקום
להכשיר, מה שאין כן באם החור נוצר לפני הכתיבה ).
למעשה, חייבים להראות את המזוזה לבר סמכא בעל ידע ונסיון בתחום סת"מ בכדי שיחליט מה לעשות במצב שכזה.
לעיתים קרובות עדיף להתחיל לכתוב מזוזה חדשה (בהזדמנות להראות את זה למורה הוראה בר סמכא ונסיון בתחום סת"מ ) הואיך ובזמן שמתעסקים עם זה לפעמים אפשר לסיים כתיבת מזוזה חדשה.
כמעט כל סופר סת"מ מנוסה, צובר שאלות ומביא אותן במרוכז לפסיקה.
יתרה על כל האמור לעיל, אינטרנט עדיין איננו מהווה שו"ת . לכל היותר ניתן להעלות שאלות טכניות או שאלות שאינן מצריכות עיון מראה עיניים.
ב"ה
השאלה הובהרה דיו.
אני מכיר אישית את מנהל הפורום והוא לא יענה סתם.
בכל זאת אחזור על הפרטים אם הם לא הובנו כראוי.
כתבתי את האות "ע" מהמילה עשב בשדך.
בגלל תנועת יד לא נכונה גוש של דיו נשפך מהקולמוס על האות ועל הקלף.
במחיקה של גוש הדיו נוצר חור בדיוק במקום שצריך לכתוב את האות "פ" של השורה הבאה "פן יפתה לבבכם".
לא ניתן לכתוב את האות "פ" בתחילת שורה בגלל החור והשאלה היא למדי פשוטה האם ניתן להתחיל שורה ע"י כניסה פנימית של אות אחת?
התשובה כנראה לא פשוטה כ"כ. אבל אין כאן מה להראות:
במקרה שלך שיש חור בתחילת שורה, כלומר שהמקום אינו ראוי לכתיבה אין חשש לשיעור פרשה גם אם היו בו רווח של 9 יוד"ין לכן לא נראה לי שיש בעיה להתחיל מבפנים. רק תוודא שבאמת שהמקום לא ראוי לכתיבה ואם החור לא מספיק גדול, תדאג לעשות חורים אחרים גדולים.
ב"ה
...עד שיהיה לי זמן לזה ולאחרות שמזוזה זו הולכת להצטרף אליהם.
למעט מקומות בהם יש הפסק פרשה, כל כתיבה במזוזה (ולהרבה דעות גם בתפילין/ס"ת וכיו"ב ) באופן שניכר רווח כלפי פנים או בסוף שורה שניכר רווח כלפי תוך השורה עלול להיות מצב של לא יעשנה כקובה
