פורום סופרי סת"ם (עמוד 43)

אני מציע מכוונות וריבוע רגל, כי הרב גרוס אמר לי בפירוש שזה הידור חשוב (על מכוונות וגם ר"ר יותר טוב לפי הרב אלישיב)

גודל של פרשיות, נראה לי 32, מה שמוכרים בחנות, כמובן עבודת יד ללא תנאי (על אפם וחמתם של המתנגדים ).

גודל בתים, רגיל, נראה לי בסביבות 34,  לא משגיח בזה כ"כ אא"כ רוצים מוקטנות או פצפונים,

יש עוד דעות/תשובות בעניין?

א. אני מעדיף לכתוב דווקא גודל 32 בפרשיות כך אני יכול לשחק עם הבתים 32-34

למבוגרים בתים  34 אא"כ יש להם העדפה אחרת 

אבל תפילין שמיועדות לבר מצווה קשה לי לתת להם בתים 34 ולכן  32 או לכל היותר 33 זה הברירה הטבעית למרות שההבדל נראה מזערי 

ב. פצפונים אני מכיר.      מה זה מוקטנות?

ג. אות והדר יש לך מקורות על חשיבות ר"ר מכוונות (גם אני שמעתי כך ולשם ליבי נוטה. אך רק משמועות)

אני אישית שאלתי את הרב מרדכי אליהו וקיבלתי תשובה כן להשקיע בזה לעצמי (הבדל כ-200 ש"ח הבדל)

לגבי רבוע רגל, זה הידור ע"פ הרב אלישיב, זה סוגיא די רצינית אני לא זוכר את כל הנימוקים (אפשר לשמוע את זה בשיעור של הרב גרוס על ההידורים בבתי התפילין) אני אישית קשה לי להשתכנע בעניין זה (במחילה)

- מוקטנות, זה בינוניות כאלה בין פצקעלאך לבין הגדולות נראה לי עד 30 מ"מ. צריך מאוד להיזהר בהם כי הפרשיות של יד הגדולות לא תמיד נכנסות ואז זה סיפור מההפטרה

מה  שמובא  שבעיקרון  סופר  סת"מ  יהיה  נשוי,  הכוונה  שלא  יהיה  רווק  שמעולם  לא  נישא.  גרוש  או  אלמן  או  מי  שחי  בנפרד  מאשתו  כשר  לכתחילה  לכתיבה.

החזו"א  נתן  בשעתו  לסופר  סת"מ  ידוע  (הכרתי  אישית  את  הסופר  ז"ל )  שמעולם  לא  היה  נשוי  לכתוב  את 

ספר  התורה  האישי  שלו.

ממתי  אדמו"רים  וחוגי  החסידים  בכלל  קוראים  מתוך  מגילה  כשרה  חוץ  מאשר  את  מגילת  אסתר ?

הראש כמו מזוזה 15, היד כמו מזוזה 12. לגבי הבתים הדקות, אולי משה אייזנבך מירושלים מייצר עדיין כאלה. צריך מאוד להיזהר לבדוק את החריצים לא פעם מצאתי מזוייפים וכן הרבה דבק. וכן אני לא יודע אם עושים בבתים הדקים את כל הידורים, למשל חוט בין הבתים לא מעבירים עד כמה שאני יודע. אולי תשאל את הסופר ההוא מאיפה הוא קונה בתים כאלה...

לגבי נשוי או לא, כמדומני החיד"א כתב, שראוי שסופר יהיה נשוי. 

הענין  מובא  במרבית  הפוסקים  אך  מי  שיוןע  את  הסיבה  גם  מבין  מדוע  סופר  שהיה  נשוי  יכול  לכתחילה  וללא  חשש  כלשהו  לכתוב.   ואין  כאן  המקום  לפרט  יותר  מה.

ב"ה

לא באתי לפסוק או לדון בהלכות רווקות, אני רק סיפרתי מעשה ששמעתי ממקור ראשון.

הסופר הזה גם ת"ח סופר ומגיה וותיק ויש לו גם ידע מורחב לא רק בהלכות סת"ם גם בנגלה ובחסידות. אם הוא קיבל על עצמו איזה חומרה יתרה זה ענינו.

לגבי התנהגות האדמו"ר שהזמין את המגילות אינני יודע מה מנהגיו ומנהג אבותיו, זה עובדה שהזמין, אולי הוא רצה לפרנס את הסופר הנ"ל מי יודע. דבר אחד כן שמעתי מהסופר הנ"ל שהוא מניח 6 זוגות תפילין ביום, כנראה שיש לו חביבות יתרה לסוגי הכתבים השונים.

בשעתו  שאלו  את  הגר"א  מדוע  הוא  מניח  רק  תפילין  של  רש"י.

תשובתו  היתה,  כי  באם  יחשוש  לכל  ה שיטות יהיה  עליו  להניח  למעלה  מ-60 זוגות  תפילין  ביום  (  וזה  ללא  התייחסות  לסוג  הכתב  אם  כתב  תימני, מרוקאי, יווני,  איטלקי, בגדדי, אר"י  לשיטת  האשכנזים,  ב"י,  ועליש  אשכנזי  וכיו"ב  וללא  התייחסות  לסוגי  הקשרים  לשיטות  השונות  ולאופן  ליפוף  רצועות  של  יד  פנימה  או  החוצה  ואופן  עשיית  השין   מתחת  לית  על  הזרוע  או  על  כף  היד  וכיו"ב  דבר  שהיה  מקפיץ  את  השיטות  ללמעלה  מאשר  300 זוגות  תפילין  ביום.

ב"ה

הרב שיינברג (אם אינני טועה בשם) זצ"ל היה לובש כמה עשרות טליתות קטנות.

זכותו של כל אחד להדר במה שמתחשק לו בשלושה תנאים לדעתי:

1. הוא לא עובר על בל תוסיף (לענינינו אם מישהוא ירצה לשים על דלתותיו 4 מזוזות, אחת בכל כתב שונה ספרדי, האר"י, בית יוסף וכתב חב"ד). באמת חבל שאסור זה היה נותן פרנסה בשפע !
2. שלא יפרסם את הדבר (הצנע לכת אם ה' אלוקיך)
3. שלא יקבע את זה לרבים.

גם אני לא הייתי יודע עליו אם הסופר לא היה מספר לי ןעד היום כמה שאני מתחקר אותו מתוך סקרנות אינני יודע באיזה אדמו"ר מדובר.

ובנימת צחוק, אם הגר"א היה חסיד חב"ד הוא כן היה מניח רבינו תם.

הסיבה כדי שלא יהרהר עבירות.

אני מסכים שבמציאות של היום לא בטוח שיש הבדל גדול בין נשוי לבין לא נשוי.

ב"ה

גם אני בעיון ראשוני, בתחילה לא הבנתי מה השאלה בכלל ומה ההבדל בין הדורות עברו לזמננו ולמה יש הווא מינה לבטל את המצוה בזמננו?

ובעל המאמר מסביר את הכל ובפרטות.

בפסוק המקורי יש שני חלקים:

1. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת.
2. ולמדה את בני ישראל.

יש כנראה פוסקים ששמו דגש יותר על הסיפה והם דוגלים שהיום יותר פרקטי לתרום ספרים שימושיים ולא ס"ת לארון קודש בהוספת נימוק שהיום לא בקיים בחסרות ויתרות. (ואז הספר לא ספר ולא קיימו את המצוה).

אבל בכל זאת יש לנו עדות מרח"ו שרבו האר"י הקדוש הכן ולמרות החשש של חו"י ציוה לכתוב עבורו ס"ת.

תודה לך ולחבר ובעיקר למחבר, נהנתי מכל מילה.

חובת  כתיבת  ס"ת  קיימת  גם  בימינו אנו.

הענין  שבימינו  רגילים  ללמוד  מתוך  ספרים  מודפסים,  לכן  דעת  פוסקים  רבים  מא  המצאת  הדפווס  כי  עדיף  להשקיע בספרי  לימוד  ובכך  יוצאים  יד"ח.  אך  המצוה  עצמה  לא  נמחקה  מתרי"ג  מצוות.  ולכן  מי  שיש  באפשרותו  ובהישג  ידו

(  לא  באמצעות  שנור  או  מעשי  מרמה  במכירת  אותיות  בעלויות  של  פי  30 לפחות מעלות  אמת, כפי  שרבים  עושים  מכך  קופה  לסידור  25 דורות  אחריהם  מבחינה  כלכלית )   אכן  מקיים  לכתחילה  ובהידור  באם  נותן  לכתוב  ס"ת  כשר    וגם  ברכישת  ס"ת  ישן  שנותנים  לתקן  (בשיטות  המותרות  ע"פ  דין   ולא  בשיטות  שמרבית  הפוסקים  אוסרים  לחלוטין  כפי  שלצערנו  סוחרי  סת"מ  רבים  עושים  תמורת  בצע  כסף   מלאכת  רמיה )  גם  יוצאים יד"ח  לכתחילה.

פרט  חשוב  נוסף  בנושא.

מי  שכתב  ס"ת  ונתן  אותו  מתנה  לביכ"נ  ישיבה  וכיו"ב  הפסיד  את  המצוה  בידים,  הואיל  והס"ת  לא  שייך  לו.  כך  לפחות  נפסק  בהלכה (  כמדומני  בנו"כ  של  הרמב"ם  ושו"ע ).

מה הכוונה ללא בסיס הלכתי רציני?

שתי ההבנות שהבינו הפוס' בדברי הרא"ש שהובאו במאמר אינם רציניות?

והובא במאמר הזה שאכן יש מי שאומר שאופן קיום המצוה (כתבו לכם) הוחלף, רק שאין כן דעת מרן והאר"י ועוד פוס'..

אז מה כוונתך? 

פעם הרב גרוס אמר שיש, נדמה לי, ששה תנאים שיתקיימו כדי שלמרות השאלת תינוק לא תהיה ירידה בהידור.

אם זה היה רק רעותא קטנה שאתה בטוח שתינוק יקרא את זה נכון אבל ע"ד הנוהל חייבים לשאול תינוק, זה עדיין נחשב מהודר כי כאן גם הספק אינו שקול אלא אולי יש אחוז אחד שלא יקרא נכון.

אבל במקרה שיש ספק שקול שזה חצי חצי ותינוק מחליט להכשיר, אומנם זה יהיה כשר לכתחילה אבל יורד בהידור.

אני לא כ"כ יודע היכן המקורות לדברים האלה אבל שמעתי את הדברים האלה מהרב גרוס מספר פעמים.

ב"ה

ניתן "לדחוף אותה לסוחר" בשושו או שצריך להודיע?

תתן את זה ליהודי שכתבת למענו ותוריד קצת במחיר, אא"כ אתה בטוח שהוא לא ירצה את זה.

אפשרות שניה תשמור את המזוזה בשביל יהודי שני שאולי לא יהיה היכפת לו מהודרת או כשר לכתחילה.

לדחוף את זה לסוחר, על פניו, כדאי להודיע בסופו של דבר הוא ימכור את זה ליהודי שירצה מזוזה מהודרת. ומצד שני הוא בטח ירצה להוריד על זה יותר ממה שזה כידוע שסוחרים מחפשים טרעמפ כדי להוריד כמה שאפשר.  

לא יודע, לי לא נוח בזה בכלל, הייתי הולך על אפשרות א' או ב'.

ד"א כדאי לשאול את דעתו של הרב ויינר, אם היהודי חסיד חב"ד טוב לקבל פסיקה ממו"צ חב"די (שפוי).  

אם זה מה שאני זוכר אז יתכן והשאלת תינוק היא רק לרווחא דמילתא

ב"ה

... של צפיפות בשורה של "אנכי".

אולי אני צריך לתקן משהוא ב"לא יהיה לך"?

למי שלא מכיר יש בדיחה חסידית ששני הדברות "אנכי" "ולא יהיה לך" שמענו מפי הגבורה, ויש לאנשים נטיע לקיימם בהידור:

"אנכי" - שיהיה לעצמו את הכל, "ולא יהיה לך" שלשני לא יהיה.

אנכיות לשמה.

אנכי עומד בין ה' וביניכם, מה שמפריד את האדם מהקב"ה אינו אלא אנוכיות.

מה אתה אומר על זה? חסר אנכי בכלל....

ב"ה

ושואל את עצמי איך הסופר לא שם לב.

הרי השורה הדברים היא שורה יתרה וכשצריך להעריך את ה"ת" של ושננתם כמעט פי 2, זה היה צריך להדליק נורה אדומה?

על זה נאמר שגיעות מי יבין? כנראה סופר בטל במציאות !

גם בטל במציאות זה פסול!

הסופר אינו אלא "אנכי" בתחילת הקריירה,

באמת פלא איך לא הבחנתי שיש מילה חסרה.

למרות שבשביל להכין תפילין עדיף לשחוט לפני...

אם המצב חסה אז מה אכפת לך משחיטה???

ב"ה

יש קשר הדוק בין שחיטה לסופרות:

אסור לתלוש נוצה מבעל חי, צער בעלי חיים, ורק לאחר שחיטה מותר.

כנ"ל לעורות כפי שציין הרש.

בלי קשר להיותך שוחט, כל בר ישראל זקוק לסופרות ולסופרים:

1. חיוב קביעת מזוזה.
2. חיוב בנחת תפילין.
3. מצות כתיבת ס"ת.

סייימת את כל הספר?
בין כה תגיע לחנות לקנות עוד קלף - אז תמשיך לכתוב ותקנה עוד יריעה ראשונה.

ואם סיימת או כל סיבה אחרת - אז זה נראה לי שטויות. אנשים רגילים לא יודעים מה אמור להיות ואם ככה זה אמור להיות או לא.

אם יצאה "לא כמו שאתה אוהב" אז מן הסת"ם אחרים לא ירגישו בהבדלים (הניסיון מראה....)

אז מה נפ"מ אם יהיה חיסרון כזה או אחר ולשניהם לא ישימו לב?

התחלה לא מספיק ארוכה, עמודה הראשונה לא יהיה מספיק משוחרר ולא תהיה באמצע.

גם לאורך שנים, עמודות ראשונות נשחקות, עדיף שיתגלגל על העץ כמה שיותר.

כדאי שתחליף את היריעה

העמודה לא תהיה ממש מול עיני בעל קורא, לא ממש בין שתי העמודים מול אלא בצד ימין.

נראה לי אבוד,

כמובן לשאול חכם, אולי יגיד לשאול תינוק בזה (סיכוי קלוש).

במבט ראשון זוהי נו"ן

אבל במבט מעמיק בהחלט אפשר לראות גם למ"ד 

הראתי לחכם  ואמר ששייך לשאול תינוק בדבר הזה 

משום מה קשה לי להאמין שתינוק יקרא נו"ן  אבל כבר ראינו הפתעות... 

דוקא יש סיכוי טוב שתינוק יקרא את זה נו"ן. אל תשכח להרגיל אותו היטב עם למ"דים ונו"נים

 אם תוכל לצלם את זה יותר ברור אשמח לשאול עוד כמה מו"צים, רק בשביל ללמוד.

מחכה לתשובות 

מצד אחד התג באמת עבה מדי וגבוה.

מצד שני ראשו אינו נוטה כ"כ שמאלה (למרות שלא אומר שזה לא למד), וגם הרגל לא דומה כ"כ ללמד.

הכתב יפה מאוד! 

תינוקת אמרה נו"ן ומייד תיקנה את עצמה ללמ"ד ואח"כ התעקשה שזה למ"ד

טוב שזה ראש,

ואני מקווה שלא כתבת את והיה...

כולם מביאים אלי שאלות תינוק כי יש לה כח דהיתרא 

אולי בגלל עשי"ת היא מחמירה יותר??

אכן טוב שזה ראש 

(לא הבנתי מה אתה מקווה...) 

שלא כתבת את פרשת "והיה אם שמוע"

כי כתבתי פעמיים...

לקחתי מעבר חד ודי מורגש בתוך תקופה של כתב גדול אשכנזי בשביל זוג תפילין ספרדי (והיה כפול)

אגב מישהו התנסה פעם בנזק שנוצר ע"י התייגן?

אנחנו מחפשים רעיון יצירתי  לפשרה ששנינו נהיה מרוצים (כל אחד רוצה לספוג את הנזק!) אמנם רק והיה אבל זה לא נעים בין חברים ...

ב"ה

שניהם רוצים לספוג את הנזק, אם כאלו צדיקים צריך שיהיה אחד לא כל כך צדיק, כמוני, שיהיה מוכן לקפל את הפיצוי משניכם.

שתיכם תרגישו טוב כי שילמתם את הנזק ושתיכם תרגישו עוד יותר טוב כי לא לקחתם אגורה מהחבר !

עד עכשיו צחקתי, וברצינות הכרתי משגיח כשרות שלא היה מוכן לעבוד בחוה"מ אבל לאחר שאיימו עליו שאם לא יעבוד בחוה"מ הוא יפסיד את מקום עבודתו, הוא הלך לעבודה, חישב את ההוצאות של הדלק ואת היתרה טרם לצדקה. אולי זה גם הפיתרון בשבילכם, להעריך את הנזק ושהמגיה יתרום את האומדן לצדקה, בתקופת החגים לא חסר למי לתרום.

אבל יש כאן שאלה נוספת:

ברגע שהתינוק/ת קרא "נ" זה הפך להיות כשר, למה שהקריא השניה תוריד מחזקת כשרות?

בשבוע שעבר היה לי ש"ת (העלתי אותה ב"שאלה לחברים"), "כ" של אנכי צרה והעלתי אותה בפני שתי תאומים ופה אחת קראו "כ", מה היה הדין אם אחד היה קורא "כ" והשני "נ" ???

http://hebrewstam.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_22.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed:+blogspot/juxKAK+(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99+%D7%A1%D7%AA%22%D7%9D)

אפילו חמור מאוד לעשות כדבר הזה, הגהת מחשב מיועד רק לחסרות ויתרות.

מחשב לא אמין בכלל לגבי דיבוקים, שינויי צורה, מרחקים, תיוג חסר ועוד...

לפי חת"ס יש חיוב הגהה ע"י גברא וידוע דעתו שפוסל ללא זה.

אני יכול להעיד בלי לראות שהספרים האלה פסולים בלי ספק.

בדיעבד אם סופר עבר אות אות ובדק בעצמו ועשה הגהת מחשב לחסרות ויתרות ניתן להכשיר.

אני אשית עושה הגהת מחשב עד שלא יוצא שום טעות (שזה יכול להיות גם ד' פעמים) אחרי מחשב ראשון אני נותן למגיה ואח"כ שוב נותן למחשב. מחשב אחד גם לא מספיק...

גם אני נוטה מאוד לא לקבל זאת, ובפרט שאחר שמסרתי הספר למגיה ותקנתי, המחשב מצא רק טעות אחת, כך שנראה שבחרתי מגיה טוב...

אם הוא רק יודע להפעיל אותה - אז יכול להיות שהיא לא תגלה הרבה.

אבל אם הוא בעל ידע גדול בנושא, ומחפש יותר מכשר-פסול אז תמיד יהיה מה להעיר.

נראה לי שהכי טוב לעשות מגיה, ואז מחשב - שהסופר עובר על כל ההערות ומתקן. ואח"כ עוד פעם מחשב ואם מוצאים טעות שהייתה כבר לפני והסופר לא תיקן אז התשלום על המחשב השני עליו (צריך לעגן את זה בחוזה). וכמובן תיקונים אחרי המחשב השני.

אני מגיה גם ממוחשב וגם ידני ובפשטות אני יכול להעיד שמחשב לא מספיק גם בבדיקה יסודית. כמו שלא די בבדיקת גברא אחת כך לא די בבדיקת מחשב. המחשב מציף המון הערות והמגיה שיושב מולו צריך המון סבלנות על מנת להחליט מה לסמן ומה לא. מהגם שבתוכנה עצמה יש אפשרויות שונות שרוב המגיהים לא משתמשים בהם בבדיקת ס"ת אלא רק בתפילין ומזוזות, וממילא ההגהה הממוחשבת אינה אמינה במאה אחוז. כדאי לעיין בסדר ההגהה המובא בקול יעקב (אינני זוכר כעת היכן) כדי להבין את החשיבות המרובה בהגהות חוזרות ונשנות עד לניקוי הספר מכל טעות ופגם. ולמרות שהיום בעידן המחשב אין צורך בכל הסדר שהקול יעקב מביא, הוא נותן לנו הבנה בחשיבות ההגהה המקצועית והיסודית.

שנה טובה וכתיבה טובה

היא כותבת כתיבה קליגרפית.

רק לגבי שאלה ד', אני מבין מהשאלה שזה לא קשור לקליגרפיה אלא לאיור וכדו'.

אני יודע שהיא קנתה כמה ספרים (די יקרים) באמזון, יש שם מליון עיטורים לפי אומנויות של מיני תרבויות (הודי, יפני וכו') תקבלי שמות בקרוב.

ובקשר לשאלה על הספר - אני רוצה להתנסות בעיטור יודאיקה ולכן מחפשת ספרים כאלו.

תודה גדולה!!

זה פלדה -זה לא מחליד.

ככה זה שחוזרים אחרי הפסקה... תמשיכי לכתוב וזה יסתדר. אני מאמין שיש גם טיפים (אות והדר בטח יציג)

א - לגבי ציפורן קטנה - הכי קטנה שהצלחתי לכתוב בה קליגרפיה היא C5. מעבר לזה - C6 - כבר מתאימה לדעתי לאטשינג (שיטת ציור מסויימת. אגב - אם את מכירה וידעת אולי אצל מי אני יכולה ללמוד את זה - אודה לך מאד!!)

 מצד שני, כשהייתי צריכה יותר קטן מה-C5, ניסיתי כל מיני אפשרויות שהיו קיימות בחנות, של ציפרנים 'פושטיות', ומצאתי משהו תוצרת סינית, באמת לא איכותי ביותר, אבל התאים לגודל... עוד אפשרות - אם את יש לך סופר סת"ם בקרבת מקום, אולי הוא יכול לבנות לך קולמוס מתאים, אם כל האופציות הקיימות בחנות לא מתאימות לך.

ב - להימנע מחלודה: פשוט, חשוב מאד לאחר כל שימוש לשטוף היטב את הציפורן משאריות צבע ודיו ולנגב היטב. לא להשאיר בשום אופן בתוך מים או רטובה מאד (עשיתי פעם טעות כזו כשרציתי לשחרר את הציפורן מצבע יבש וישן, והיא פשוט החלידה לגמרי)

ג - סוג נייר - אני כותבת בעיקר על קלף, אבל נראה לי שהכי טוב פה - ובכלל - ניסוי וטעיה. לנסות על סוגים שונים של נייר עם סוגים שונים של צבע / דיו, רמות דילול וכד', עד שאת לומדת מה נח לך, מה יוצא יפה וכו'.

ד - בהדרכת המורה שלי, קניתי את הספרים של Racinet (הזמנתי באמזון). ספר מדהים, מלא אפשרויות ורעיונות בדיוק מדהים. כמו שבעלי כתב בהודעה למעלה, הספרים מחולקים לסגנונות ותקופות. והאמת היא שכמו בכל תחום כמעט, גם האומנות היהודית לוקחת  ונשענת על אומנות קיימת ("יפייפותו של יפת באהלי שם"). לא ידוע לי על ספרים אומנותיים ברמות האלה (או בכלל) שמתמקדים באומנות יהודית. מה שכן, בהחלט צריך לעבור על הספרים האלה ולצנזר בטוש או במספריים פיסות אומנות שזרות לנו לגמרי.

והמלצה נוספת, אם עוד לא עשית זאת, ללכת לבלות כמה שעות מענגות במוזיאון ישראל במחלקה של אומנות יהודית. כתבי יד עתיקים ומדהימים, פרוכות מעט כתובות.. יש הרבה מה לספוג שם.

תהני ובהצלחה!

נ"ב - אני מחפשת את הדף שמפרט בדיוק את צורת האותיות של הכתב הספרדי. פעם כתבתי בו גם, ואני פשוט לא זוכרת אותיות מסויימות (דוקא הפשוטות ביותר). אם יש לך משהו כזה - אשמח להעביר לך אימייל שלי שתשלחי לי.

ב"ה

כך היינו עושים אם שרשראות של אופניים.

ולאחר מכן לשמן.

תימנים וחב"דניקים נוהגים דכא

כל שאר העידות דכה

כמובן בעדינות שלא יתקלקל.

זה במקרה שלא כתבת את הוא"ו אבל אם כתבת וא"ו נוהגים לקלוף רק את "נו" ולהשלים.

יש בעייה לגרד את התגים?

נראה לי שאחרי שעשית כ"ף יהיה אפשר למחוק אבל מקווה שאתן לך תשובה מוחלטת מהרב גרוס.

אל תכתוב בסרטוט כפול.

א- אנשים לא אוהבים את זה.

ב- קביים מיותרים.

ג- לעיתים זה מכער את הכתב.

ד- אתה לא יכול להתגמש.

ועוד ועוד.

אבל אני מבין למה אוהבים את זה, כי כתב יוצא באותו גובה וזה מיפה אותו.

לדעתי אם כבר כתבת ס"ת אחד אתה כבר תהיה מסוגל לכתוב גם בלי שרטוט כפול.

כמו שכתב שלום, בלי שרטוט כפול אתה יכול לכתוב יותר חפשי יש בזה יתרון גדול אחרי שאתה כבר מימן וכותב אחיד.

באמת הרב גיאת עבר למכור בתים מקשה לפני כמה שנים...

אני משתמש בתיקון של הרב טשינגל, לטעמי הוא ממש מעולה.

גם את התיקון הנ"ל משדרות קניתי ביריעות לשולחן אור אבל לא אהבתי להשתמש בו בגלל המשיכות.

הרב טשינגל יהודי מבני ברק שמוכר תיקונים.

לפעמים יוצא לי לעשות אצלו עימוד בשביל השלמה של ס"ת ישנים. לא מזמן עשיתי אצל מישהו אחר ולא הייתי מרוצה לצערי,

מה שמיוחד אצלו, שהוא עושה את זה לפי המידות שאתה נותן לו (בשולחן אור זה מאוד חשוב)

עימוד שלו מאוד מדוייק בלי מתיחות נכרות. כל העמודה נראת כגוש אחד.

פונטים שלו מאוד נחמדים, כיף לכתוב מהתיקון שלו.

וגם, לא צריך לעשות משכנתא בשביל לקנות את התיקון שלו, יחסית מחיר טוב.

כתב אחיד, יפה ומסודרת.

עם קצת עבודה על כמה אותיות ונקודות בקלות אתה יכול לעלות לרמה מהודרת יותר.

איזה גודל המזוזה?

בלי"נ בהמשך היום אנסה להתיחס לנקודות הנ"ל

בהצלחה

ב"ה

אומנם אין כאן בתמונה בעיה של קובה, זנב  או עיגול. כי זה לא התפרס בעקביות על 3 שורות.

האם בכוונה השתמשת לפי שיטת הט"ז? אם לא חבל בודדים הלקוחות שמקפידים לעשות דווקא לפי השיטת היחיד של הט"ז.

בהצלחה, כתב יפה.

- ירכיים של האותיות ח, ז, ו, כדאי לעשותן יותר עבה ולא כקו פשוט ודק.

- כדאי לעבוד על אות צדי"ק, היא לא מאוזנת גם בגובה וגם ברוחב שלה. הנו"ן של הצד"יק לא צריכה להיות רחבה כ"כ. תעשה את הנו"ן של הצדיק בקו ישר  ולא רחבה מדי.  גם אם מתמלא מתחת לגג בהתחלה לא נורא. תתרגל ב"ה.

- אות טי"ת, לא לכופף כ"כ אלא קצת. טי"תים שלך נראים כמו של כתב ספרדי.

- קוץ השמאלי של למ"ד יהיה יותר הימני. יש כאלה שמקפידים בזה במירוף יותר מכל הלכות סת"ם.

- כדאי לעבוד על האל"ף, לא כ"כ מאוזנת, קוצים לא כ"כ מדוייקים.

- ירך השמאלי של אות ה"א כדאי לעשותה קצת נוטה ימינה כדי שלא תדמה לבסיס אלא שיהיה ירך.

לענ"ד זה עדיים לא שיטת ט"ז כי יש מקום לט' יודין לפני והיה אם שמע.

כדאי מאוד להעתיק מתיקון מסודר כדי לא למשוך אותיות.

שוב כתב ממש נחמד, אפשר בקלות להעלותו לרמה מהודרת עם קצת עבודה.

ואיזה בעיות זה פותר.

נשמח אם תשתף...

ב"ה

זה הופך את הכתיבה בסגנון ספרדי כמעט מניחים את הקולמוס ומושכים את הגג, ללא צורך בשינוי ותנועות יד מיותרות האופייניות לכתבים האשכנזים.

גם עשיית הרגלים של האותיות הרבה יותר טביעיות.

אין חכם כבעל הניסיון.

מנהל הפורום יוכל אם רצונו בכך להביא הרבה יותר פרטים.

אתה לא יכול לצלם חלק מקרוב עם מצלמה דיגיטאלי? אני רוצה להנות מהכתב.

לגבי קולמוס הפוך, זה קולמוס רגיל רק כותבים בצד הקמור ולא מצד הפנימי.

כתיבה אתו מאוד שונה ממה שרגילים האשכנזים, כתיבה טבעית וזורמת יותר.

ללא צל של ספק כך כתבו פעם לפני שהתחילו לקשקש ציורים במקום לכתוב.

רק בזהירות, תשקיע כסף ממש רק במה שאתה אוהב ונהנה ממנו.

יריעה- של מה? איזה גודל?

לדעתי אל תשנה, אני אישית גר בירושלים (אופס! בעצם כבר לא!) ובכל זאת מזמין בטל' מר' נחום. אף פעם לא התאכזבתי.

אם זה יריעות גדולות, ס"ת וכדו' לדעתי המחיר של יאקאב לא מצדיק את עד כדי כך. תזמין יריעה מכל מיני מפעלים ותנסה. אם אתה אוהב קטיפתי, כדאי לנסות אולי את קניגסברג אלון מורה, די טוב ועולה בסביבות ה-230-240 ש"ח.

אני גר באשקלון-איך אפשר להזמין מקניסברג אלון מורה?

יש בירושלים חנות בשם "אייזנבאך" הם מוכרים את הקלף של קנינסברג

אני גם יודע שאחד מהאחים עושה סיבוב פעם בשבוע בכל הארץ ומוכר קלפים.

קלף ברמה טובה מאוד לע"ד דעתי לפעמים יש סחורה כמו של אשר.

הרבה חנויות מוכרים את הקלף שלו.

בירושלים ובני ברק ואלעד ובכל ריכוז חרדי יש סוכן כל שהוא.

עוד פתרונות לא עולים לי בשעה כזו...

נדמה לי שאחד הפירושים של ס"ת מנומר זה "פעם כתב גדול ופעם קטן". כדאי לשאול חכם כדי לשלול את האפשרות הזו.

לגבי אפשרות  אחרת לתיקון, יצא לי כמה פעמים לתקן ע"י מחיקת כמה שורות (5-6) ולצמצם בשורות אלה שנמחקו כדי לעשות מקום לשורה נוספת. הדבר אפשרי רק אני לא יודע איזה תנאי מחיקה יש לכם (אם זה גויל זה עוד אפשרי ע"י מומחה אבל אם זה משוח לא כדאי להיכנס לזה)

שתי השורות שבניהן הוכנסה השורה

מרחוק ונגש משה לבדו אל ה והם לא יגשו

דברי ה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול

השורה שנוספה בכתב קטן בין השורות הנ"ל:

והעם לא יעלו עמו ויבא משה ויספר לעם את כל

יש מומחה בבני ברק שגם קולף וגם מוחק מעולה.

וכן כמה בי-ם שאני מכיר.

קודם תשאלו חכם ואם חכם אמר שכשר, עדיף לא לגעת.

למחוק את השורות שלמטה ולמעלה, כיוון שאין שום היתר למחוק שמות ה' רק אם יש טעות, ואפ' לא מקלים למחוק  מפני זה אלי ואנווהו.

לשאלתך:

האם מותר למחוק השורה הנוספת ,לשרטט ולכתוב שוב בכתב קטן? כן, כך צריך לעשות

 מהם האפשרויות להכשיר הס"ת? אין אפשרות, רוב הפוסקים פוסלים ס"ת שנכתב ללא שירטוט חוץ מר"ת שאומר שאין חובת שירטוט בס"ת כמו במזוזה,

וכן גם אי אפשר לשרטט עכשיו לאחר כתיבה כיוון שצריך שיהיה השירטוט בשעת כתיבה.

וכן אי אפשר לומר גם שהשירטוט הוא רק לישר את הכתב ולכן השורה שלמעלה ולמטה זה כעין "שירטוט" ולכן יהיה כשר, כיוון שהשירטוט הוא הלכה למשה מסיני,

ורק אם היה מחיקה, וכתב ללא שירטוט, יש פוסקים שמקלים לשרטט אחר"כ.

אכן זה מה שהסופר יעשה:ימחוק השורה,ישרטט ויכתוב השורה מחדש.