בסוף השבוע שעבר דווח בחדשות:
"...שני חיילי צה"ל נפצעו אתמול (ה) באורח קל מפגיעת טיל נ"ט בכלי הנדסי של צה"ל במהלך פעילות במרכז רצועת עזה, הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים..."
מאז פציעתם, יש לציין לשבח את הטיפול המסור של כל גורמי צה"ל המלווים את הפצועים לאורך כל הדרך במסירות ובנאמנות, תוך חיבוק חם למשפחות, ולקיחת אחריות מלאה על החיילים שנפגעו בעת מילוי תפקידם.כאשר נפגשתי אישית עם הטיפול המסור של כל גורמי צה"ל ,הרופאים והאחיות בפצועים,בכל הריעות והאחווה בין הלוחמים,הדבר שימח אותנו מאוד, אולם גם העלה הירהורים ושאלות לא קלות.
דווקא על רקע הטיפול המסור בחיילים שנפצעו, איננו יכולים שלא לשאול את עצמנו – כיצד יתכן, שישנו חייל שנפגע בעת מילוי תפקידו, והוא הופקר לנפשו?! כיצד יתכן שמפקדיו הישירים והעקיפים – כולם התנערו מאחריות, ומשאירים אותו לדמם "פצוע בשטח" במשך 22 שנה?!
כוונתנו כמובן לסוכן הישראלי יהונתן פולארד, שפעל בשליחותנו והציל את כל מדינת ישראל מסכנות גדולות, אולם מאז נזרק מהשגרירות הישראלית בבושת פנים – הוא הופקר, ללא שום "אבא" , ללא שום גוף של מדינת ישראל שלוקח עליו אחריות להשיבו הביתה.
במשך 22 השנים שיהונתן שוהה במאסר, הוא היה נתון פעמים חוזרות ונשנות לעינויים קשים ולטיפול אכזרי. פולארד הוכה , נקשר ערום בתאו אל זרם מים קרים ואיטיים למשך שעות רבות,
ועוד עינויים והתעללויות רבות.. ממשלת ישראל קבלה דיווח מלא על כל מקרה של התעללות בסוכנה, אבל לא רק שלא התערבה לטובתו אפילו פעם אחת,גם לא התלוננה על כך מעולם.
כאשר יהונתן פנה לנציגי ישראל וביקש שיתערבו להקלת תנאיו בכלא – סרבו נציגי ישראל לעשות זאת. התנאים של יהונתן בכלא – הם תנאים קשים, של אסיר פלילי, ולא של סוכן ישראלי. אם הייתה ישראל מעבירה בצורה רשמית את מכתב ההכרה- הדבר היה משפיע לטובה גם על תנאיו בכלא. דוגמא למצבו:
" פולארד מציין בין היתר כי בבית הסוהר מופעל חימום למרות מזג אויר חם. האגף בו הוא שוהה הוא כ'סאונה' גדולה והתא שלו הוא כ'סיר לחץ' וכתוצאה, התפתחו אצלו מחלות שהשם המשותף שלהן הוא 'היפרטרמיה'. נוסף על כך "שנים רבות של סבל בכמה בתי סוהר עם התנאים הקשים ביותר הרסו את המערכת החיסונית שלי. לחץ הדם שלי נמצא כבר מזמן מחוץ לסקאלה, יש לי כולסטרול גבוה, סכרת, דלקת פרקים כרונית, סימפטומים של גלקומה, התקפות קשות מכיס המרה, גידולים בסינוס שמונעים ממני להיבדק על מנת לוודא האם הם ממאירים או שפירים. בנוסף, יש לי סינוסיטיס כרוני אשר גורם לי לעיתים קרובות לדימום, סחרחרות, בחילה וכאבי ראש נוראיים. (מנחם רהט "מעריב" ניסן תשס"ו) " . מאז מצבו רק הלך והחמיר.
במשך 22 שנה,ביקר השגריר את יהונתן בכלאו רק פעם אחת בלבד! (בח' אייר תשס"ה, מאי 05)
עובדות אלו זועקות אלינו כיום , כאשר מצבו של יהונתן קשה ביותר, מארה"ב נשלחים מסרים רבים על נכונות אמריקאית לשחרור יהונתן אם תהיה בקשה ישראלית לשחררו, אולם עד היום ממשלת ישראל עדיין לא לקחה אחריות, לא ביקשה באופן רשמי את שחרורו של יהונתן, והוא עדיין "פצוע בשטח". דווקא בימים אלו של "בין המצרים"- נתעורר כולנו להצלת אחינו יהונתן, לפני שיהיה מאוחר ח"ו.
היום הוא יום הולדתו החמישים ושלוש של יהונתן. מגיל 31 יהונתן בכלא!! עשרים ושתיים שנה!!!!
מה אתה, איש צעיר, הספקת לעשות ב22 השנים האחרונות?
גם אתה יכול לעזור להפסיק את ההתעללות הזאת!!!
לחתימה על העצומה למען שחרור יהונתן פולארד ופעולות למען שחרורו: http://www.mp100.info/clients/pollard/index.asp
לחתימה על עצומת האקדמאים למען שחרורו:
http://www.mp100.info/clients/pollard2/view.asp
לפרטים נוספים: http://www.freepollard.net
