פורום חסידות חב"ד (עמוד 21)

הגיע יותר רחוק מקרליבך וד"ל

 

נ.ב.שחטר לא שכטר

בשונה מארץ ישראל הקהילות  שם השתמרו כמעט כפי שהם מאירופה רוסיה וכו בלי שינוי גדול בסגנון החיים ובמנהגים, יש הרבה דברים מענינים

אבל אינטרנט יש.

רק קחי בחשבון שאם את לא רוצה לשלם להם חתיכת סכום תצטרכי להסתפקי בסמל שלהם..

או באוסף שלי יש תמונות😋

חפשי בגוגל COL "רצוננו לראות את מלכנו "
ולהדפיס בהדפסה רגילה

חיפשתי לאו דווקא להדפסה רגילה, אלא להדפסה מוגדלת בשביל תמונה לסלון.
כנראה שאין בחינם. יש רק בתשלום.
אבל תודה רבה לך!

RebbeDrive - The Online Chabad Database

תמצאי משו

בגדול הרבי לימד ניגונים, לא הלחין.

 

לפעמים הרבי הסביר את המקור.

 

לא יודעת אם גם במקרה הזה.

 

שרים אותו על המילים אתה בחרתנו

אז זה יותר ישן?- 

שונים מאוד אחד מהשני כי מבטאים תנועה אחרת בעבודת ה

 

פעם הצדיק אומר אתה בחרתנו ופעם הבעל תשובה

 

משהו כזה

ניגון אתה בחרתנו – חב"דפדיה

כששרים כניגון מתייחסים לעניין הרוחני

זמר כבר עובד אחרת

באיזה קטע? מאיפה?

וטענו שזה הרבי,
ואז מישהו העלה תמונת תקריב והראה שזה המצולם.

לשעבר- מחנך אהוב בקראון הייטס

מהמרחק של עזרת הנשים יש דמיון.

אבל זו היתה אחלה המחשה.

עריכה- עכשיו ראיתי שmp העלתה גם.

אני כבר ידעתי את זה מזמן אבל את תמונה הזאת בכלל לא צילמו טוב ולא ממש רואים את זה

 

כל מיני בתי חב"ד מארגנים

נשי חבד

ועוד כל מיני ארגונים ואנשים פרטיים

בד"כ ממוקד באדמורי חבד + הבעש"ט, המגיד, ר לוי יצחק מברדיטשוב, אבא של הרבי..

בד"כ לא תמצא שילוב של נסיעה לאומן בסיורים כאלו.

 

צריך לעקוב אחרי פרסומים. ספציפית- אני יודעת שבית חבד הוד השרון מארגן סיורים כאלו מפעם לפעם.

 

יש. מה שאני יודעת זה ששיש לרב קרסיק מבת חפר טיולים כאלה לקברי צדיקים באוקראינה ופה באיזור ולרב שגיא הר שפר מנס ציונה יש נסיעות לרבי

יש עוד אני מאמינה רק את זה אני מכירה...

(עליהם יש הקפדה מיוחדת לחלק מהשיטות למיטב ידיעתי).

משאירים כמו שזה..

אתה גם שואל על כל מיני נושאים לא קשורים או הפוכים.
וזו לא שאלה לחסידים רק, זה שאחות הלכתיות. בעיקרון יש דברים שידועים, כמו אנוס רחמנא פטרי',
ומי שאינו מצווה ועושה מקבל שכר מועט מהמצווה ועושה. מאידך גיסא יש שאומרים ששכרו גדול יותר. יש כל מיני שיטות.

מי שהפסיד מצווה מסויימת, בטל קרבנו. יש דברים שאפשר להשלים אבל את הרוב לא, בעיקר כאלו שהזמן גרמא.

ויש עוד את העניין של מצרף כוונה למעשה, שזה נגיד אדם שפטור ממשהו או לא יצא לו לעשות משהו אבל הוא מתכוון/ התכוון לעשותו, הקב"ה מעלה עליו כאילו עשאו.

זה דווקא מאד קשור.. 

 

יש מצוות עשה ויש מצוות לא תעשה.

אני לא שאלתי לגבי הפסד של מצווה, אלא לגבי עשיית איסור מתוך הכרח.

 אני שואל אם המעשה עצמו יכול לעשות לקדושה או לא..

 

 

 

 

אתה שואל האם מי שמצטער ולכן לא אוכל בסוכה נחשב לו למצווה?

א. לפעמים לשמור על עצמך (פיקוח נפש וכו') יכול להחשב כמצווה ממש אפילו אם זה כרוך באיסור. לדוגמא, לנסוע לבית רפואה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה. חושבת שזה נכלל במצווה של כל המציל נפש וכו'.

ב. כשאתה פטור ממצווה ולא מקיים אותה אתה לא מקבל עליו שכר בעיקרון, אבל אולי פה נכנס העניין של מצרף כוונה למעשה כי אתה הרי כן מעוניין לקיים, פשוט לא יכול.
היום ירד גשם מטורף ולא היה אפשר להיות בסוכה, וק"ו שלא חושבת שיש אנשים שישנו בסוכה היום. לא חושבת שמקבלים על זה עונש או משהו.

ג. מבחינת החסידות, איסורים ועבירות הם מג' קליפות הטמאות, אי אפשר להעלות אותם לקדושה. רק דברים שהם בגדר ההיתר. לא חושבת על עשיית איסורים מקבלים שכר כלשהו, אלא אם כן אתה עובר על האיסור בשביל מצווה אחרת כשזה מותר.
הסתבכתי קצת.

בכל מקרה, חסידים מקפידים מאד על ההוראות של הרבי שלהם, חסידים אמתיים לפחות. ואני לא יודעת אם מקבלים על זה שכר או לא, בחב"ד לא מתייחסים בכלל לשכר ועונש, כי אצלנו העולם הזה הוא העיקר. כמו שנא' יפה שעה אחת של תשובה ועשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.
אז לא מעניין אותי שכר ועונש. ותכלס, חוץ מהמצוות ששכרן מפורט (מסיבות מסויימות כדי להדגיש נקודה, כמו שילוח הקן וכיבוד הורים) אין איש יודע מתן שכרן של מצוות.

קודם כל, כתבת דברים יפים מאד!!

אני התכוונתי בעיקר לפסקה ג' - העניין של השלוש קליפות הטמאות

רציתי לשאול אם במקרה שאני פטור\אנוס וכו' האיסור יכול לעלות לקדושה.

 

 

אני די גרוע בניסוח בכתב, אני יודע 

לא יפה לצחוק עלי   

בעיקרון ממש לא,
אבל אם עושים תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות

עוד לא הבנתי איך זה קשור לסוכה...
לא לישון בסוכה כשפטורים זה לא איסור. מקסימום ביטול מצוות עשה.

אז מה לגבי אכילת איסור מתוך הכרח? 

גם זה מעניין אותי..

בעיקרון השאלה שלי הייתה על שינה מחוץ לסוכה בגלל צער..

(בעקבות הגשם האחרון)

 

אולי הדוגמאות שהוספתי לא דומות...

את יכולה להתעלם מהם ולענות לי רק על זה העניין הזה.  תודה    

מצוות עשה- עושים תשובה והקב"ה מוחל.
לעומת מצוות לא תעשה - שרק אחרי תשובה+ יוכ מכופר.
לפי זה היה אפשר לחשוב שמל"ת יותר "חשובה"
אבל בתניא מוסבר שאמנם ל"ת יותר קשה למחילה, אך מצד שני כל מ"ע זהו אור שזוכים להוריד לעולם וברגע שלא מורידים אותו זהו הפסד שאולי נמחל. אבל לא יוריד את האור של המצווה.
במ"ע הפסדת להוריד אור, וזה ה"עונש" / חלק מהכפרה עצמה.
(נכון ילד שעשה משהו אסור מול ילד שעשה כנל אך גם שבר איבר. ? יקבל עונש פחות כי כבר כביכול קצת נענש על ההתנהגות שלו... משהו כזה

כמו הדוגמאות שהבאתי- שינה מחוץ לסוכה מחמת צער וכו'..

מה דינו של אותו מעשה? 

האם הוא נהפך למותר לגמרי? או שהוא עדיין אסור ולא עולה אל הקדושה?

 

לא מצאתי תשובה לזה בקטע (היפה מאד) שהבאת כאן..

בתניא מבואר שמי שאכל מאכל אסור מחוסר ידיעה או בהיתר יש סוג של עליה.

מי שמכנה עצמו חסיד ומקושר לרבו וישן בסוכה/לא טועם לפני תפילה וכד' הוא בבעיה..
כי הוא מצהיר שהוא לא מקושר והולך בדרכי רבו.

וידוע המאמר אל תתירא מן הפרושים וכו' אלא מן הצבועים

מבקש אמונה לא חבדניק, לכן הוא מחוייב בעיקרון לישון בסוכה.

הוא מדבר על מקרה שלא ישן בסוכה כי ירד גשם.

חולה שאוכל  ביום כיפור

 

חולה שיש בוב סכנה  וחייב לאכול  טריפות

 

מקיים את ציווי התורה "וחי בהם" [שלא תקף רק בג' עביות החמורות]

ופה הוא אפילו לא עשה מעשה של איסור, אלא לא קיים מצוות עשה שהוא פשוט לא מחוייב בה.

אבל אחרי הכל, כל איסור הוא מהשלוש קליפות הטמאות שלא יכול לעלות לקדושה

(כמו שכתבה גם סלט)  הבנתי שזה ניצוצות קדושה שאי אפשר להוציא.

 

אז במקרה כזה זה יכול לעלות?   זו השאלה שלי..

לדוגמא בעל תשובה שלפני שחזר בתשובה אכל מאכלות אסורות ואחרי שחזר בתשובה מהכוח שלהם הוא מקיים מצוות.

 

מבואר בפרק ז' בליקוטי אמרים - תניא

מה זה אומר? 

זה ספר יהודי בסיסי כיום 

אם כבר יש פה ביטול מצוות עשה של לשבת בסוכה.

וגם זה אין פה, כי ברגע שיורד גשם אתה פטור מלשבת בסוכה.

לא עשית שום מעשה פסול.

 

עזרתם(:

אם לא ישנים בסוכה?
ז"א יש איזשהי חוויה שלא חווים אותה בהקשר של סוכה

אם אוכלים שרויה וקטניות?
ז"א האם יש חוויה שלא חווים אותה בהקשר של סבל

סוכה זו מצווה מדאורייתא שמחוייבת מן הדין, שרויה וקטיניות זה החמרה מאוחרת שאינה מחוייבת מן הדין...

וזה שלא ישנים בסוכה זה מנהג חב"ד עתיק, יש לו סיבות, יסודתו בהררי קודש ואתה יכול ללמוד על זה.

והתגובה שלי היתה סתם בגלל השאלה המוזרה, אם לא מרגישים את החג.
ברור שמרגישים. אנחנו כל היום בסוכה וכשלא, זה כי יצאנו לתפילה או ליטול לולב לאנשים.

הושענות ב770!

חשבתי שהתכוונת וכשלא מרגישים, נמצאים בתפילה או במבצעים
עכשיו קראתי שוב והבנתי שהתכוונת וכשלא בסוכה אז...

גם אם היא מציגה דבר נכון...
לעניין השינה בסוכה, למדתי את הנושא, פתחתי כמה שניות לפי שרשור חדש עליו... מוזמנת להגיב לי שם...
(אגב, כתבת שזה מנהג... מנהג עדיין לא משתווה למצווה מדאורייתא...)

לאכול כזית לחם בסוכה

מה עוד שיש עוד הרבה שנוהגות לא לישון בסוכה... (אצלנו יש קהילה גדולה של ליטאים, ולא שמעתי שאישה ישנה בסוכה....)

פשוט לפי דבריה רק שינה בסוכה גורמת להרגשת חג אז רציתי להבין איך לדעתה נשים ירגישו חג

שהבעל לא בבית כי נוסע לרבו בראש השנה זה לא שמחת חג.

שהבעל לא בבית בחג סוכות זה עושה את החג..

לא ישנים בסוכה דווקא בגלל החשיבות והמעלה שלה.
בחב"ד מתייחסים לאורות העליונים (מקיפין דבינה) שנמצאים בסוכה ומפאת כבודם לא ישנים שם.

מצד שני, יש לחב"ד המון החמרות בנוגע לסוכה, כמו לא להכניס כלום לפה (לא שתיה וק"ו אוכל) מחוץ לסוכה, ליטול לולב בסוכה ועוד.

אז בחב"ד כל היום רק נמצאים בסוכה וחושבים על הסוכה, תאמיני לי

פאה

נשים שמקיימות מצוות שהן לא חייבות בהן (כמו לולב)

לטוס לרבי

בכללי, כל ההמולה סביב רבי

לאכול לפני תפילה

לא לישון בסוכה

להתנהג בדרכי החסידות. כלומר, לעשות יותר ממה שמצווים.

מסירות נפש

כל הדוגמאות האלו זה דברים שלא פעם גרמו למחלוקות ומריבות ודיונים.
כמה זה מחייב?
תלוי באדם, כמה הוא מקושר לרבי.
לדעתי אין אמצע. אתה רוצה להתקשר לרבי? קיום הוראותיו זו אחת הדרכים המשמעותיות, ולכן מחייבת.

אבל בגלל שזה הוראות של הרבי, לא צריך לקחת בקטע קשה, לקיים לאט לאט ולא מתוך תחושה ש"חייבים".
צריך להבין שהרבי לא רוצה ברעת חסידיו, להיפך- זה לטובתנו גם אם אנחנו לא מבינים

זה היה עם האדמו"ר המהר"ש, עם הרז"א ועם (האדמו"ר) הרש"ב....

ומוזמנת לבדוק בספר ולעדכן(:

במייל. משו.

 

יש באינפו הישן מלא ניגונים טובים.

http://old2.ih.chabad.info/index-clean.php?url=songs_he

כולם מגיעים לאותה נקודה כל אחד בדרך שלו.

 

 

אני מבין שאתה בתהליך בירור והתקרבות מול תורת חסידות חב"ד.

 

השיטה היא לשבת ללמוד ולנסות להבין עד כמה שאפשר ואז קולטים את  הניאונסים השונים

 

להתחיל ישר עם ניסיון הבנת הניאונסים זה רק מקשה ומעוות את כל הדרך

רוב המטיילים בהודו שממשיכים לתאילנד ונפאל דרך כל הבתי חב"ד שבדרך מגיעים למסקנה שאין על הרבי ואין על חב"ד.

למרות הניאונסים השונים וד"ל.

ואהבת לרעך כמוך. זהו כל התורה כולה.

ובהרחבה, כי אתה לא כמו אותו גוי-
לדעת מה הדעות השונות לומדים אחרי שלומדים מה הביא כל אחד לחשוב אחרת, בסוף מגלים שהדעות מאד דומות ויש פשוט ניואנסים.
לא זה מה שמתחילים ללמוד מלכתחילה.

היום נוצר מצב שמחוץ לחב"ד מכירים דברים מפוצצים כמו "המשיחיסטים" "האנטים",
אבל זה לא חב"ד.
תלמד מה זה חב"ד, ולבד תבין מה אומר כל דבר.

מוגה ולא מוגה.

 

תניא

ליקוטי תורה

דרך מצוותיך

ליקוטי דיבורים

ספר השיחות של הרבי הריי"צ

 

להבין איך התורה בנויה ואיך דרך החשיבה החסידית

שמבחוץ נראה שלדעת מה זה משיחיסטים ולהבין את הדעות זה להבין את חב"ד. אבל זה לא ככה.

חב"ד היא דרך שמתמקדת בעבודה עצמית והתחברות לקב"ה, זה כמו עץ.

אתה מבקש להבין קצה של ענף.
אני אומרת לך, תתחיל מהגזע.
תבין מה זה חב"ד, תלמד תניא, אחר כך תתחיל ללמוד על הרבי הנוכחי ועל השיחות שלו,
תבין מה הקשר של חב"ד למשיח (פרק ל"ז בתניא מדבר על זה, שזה תכלית העולמות ותכלית הבריאה)
ואז תתחיל ללמוד שיחות של הרבי ותראה איך הכל מתקשר.

הרבי בכל השיחות, בעיקר באחרונות, מדבר על הגאולה. הרבי אמר שמגיל 3 הוא חלם, נשם וחי גאולה. והוא רוצה שגם אנחנו נהיה כאלה, כי זוהי תכלית העולם ("וזה כל האדם ותכלית בריאתו, להיות לו יתברך דירה זו ב(עולמות) התחתונים"))

מכיוון שכל תכלית העולם היא להביא לימות המשיח, יש הרבה מאד דיבור על משיח בחב"ד ובעיקר בדור האחרון של הרבי הנוכחי, ובפרט בשיחות המאוחרות, שאני ממליצה ללמוד אותן בחום כדי לדעת את כל העניין.

הרבי יצא בקריאה שהעולם כבר מוכן לגאולה, אחרי הייסורים שעם ישראל עבר (השואה ועוד) וכל מיני סימנים נבואיים, וכן אמר שצריך לפרסם לכל היהודים לעשות עוד ועוד מעשים טובים (והתחיל את עשרת המבצעים, ביניהם הנחת התפילין המפורסמת של חב"ד, מזוזות בכל בית, כשרות, טהרת המשפחה ועוד) כדי לקרב את בוא המשיח.

יש לציין שזו לא מגמה שהרבי התחיל, כי עוד בזמן הרבי הקודם הכינו שלטים (לאלתר לגאולה) בהוראתו, והוא גם אמר שגמרו כבר לצחצח אפילו את הכפתורים של הבגדים החגיגיים לכבודו.

בכל מקרה, בשנים האחרונות יותר הרבי גם ביקש לפרסם לכל אנשי הדור שהקב"ה מינה אדם שיהיה יועץ, שופט ונביא כהכנה לגאולה, והוא נשיא הדור.
ועל ידי התקשרות אליו אפשר להתחבר לגאולה ו"לפקוח את העיניים" ולראות את הגאולה ביומיום.

חסידי חב"ד ברובם מאמינים שהרבי הוא האחד בדור שזכאי להיות המשיח, וכן התקיימו בו כמה סימנים שיכולים להיות של מלך המשיח.
לפני ג' תמוז עשו פרסומים גדולים שהרבי הוא המשיח ואת הדרכים בהן יש להתכונן לביאתו, כמו שהרבי הורה. ביניהם אירוע גדול אותו שידרו בטלוויזיה דרך הלוויין ושרו בו לרבי "יחי אדוננו".

אחרי ג' תמוז הרבה מחסידי חב"ד התקשו מאד להמשיך למרות השינוי, בניגוד לקבוצה אחרת בחסידים שהחליטו ששום דבר לא שונה וממשיכים אותו דבר-
ממשיכים לפרסם על המשיח, ממשיכים לפרסם את האמונה שהרבי הוא המשיח, והם המשיחיסטים, בגדול.
זה הכל.
גם אלו שלא נקראים משיחיסטים מאמינים בזה (ברובם הגדול) אבל הם חלוקים בדעתם האם יש לפרסם זאת.

ובכל מקרה, כל חב"ד היתה ועדיין ממוקדת במטרה אחת- להביא משיח.

חג שמח.
שנזכה לשמחת בית השואבה עם משיח צדקנו תכף ומיד ממש.

היתי רוצה המלצות לספרים בסיסים

@מושיקו

ספר תניא. ביאורים שלו. ללמוד לעומק את יסודות תורת חב"ד.

אחר כך ללמוד על קשר בין רבי לחסידים, בספר ההתקשרות.

במקביל, ללמוד כל שבוע שיחה של הרבי הנוכחי על הפרשה. יש לך ליקוטי שיחות לפי פרשות או פשוט להוריד מהאינטרנט כל שבוע.

בהמשך, כשתדע לקרוא ולהבין מושגים, (להבנת מושגים ממליצה על סדר ההשתלשלות, ספר) להתחיל מאמרים.

כשתגיע לשם כבר תדע לאן להמשיך.

תתחיל עם שיחות של הרבי - חסידות חב"ד

ואשריך! תניא😍
ממכר..

אז מה הדרך השנייה אומרת?

 

בשער התניא כתוב שהוא "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה".
כלומר מטרת התניא היא ללמד אותנו כיצד לקיים מצוות מתוך אהבת ה' ויראתו.
כדי להגיע לגילוי הרגש הזה, מביא בעל התניא שתי דרכים -
הדרך הארוכה (פרקים א-יז) זו דרך ההתבוננות. להתעמק בגדולת ה' עד לגילוי אהבה ויראה.
הדרך הקצרה (יח והלאה) זה באמצעות גילוי האהבה המסותרת שכבר נמצאת אצל כל יהודי.