מהו הדבר שגורם לקשרים להיות יותר עמוקים?
אם תחשבו למשל על ה-3 או 5 אנשים הכי קרובים אליכם (לא בגלל קשר משפחתי) שיהיו שם בשבילכם כשתצטרכו, מהו הדבר
שבגללו הפכתם להיות בכזאת רמת קירבה?
יש תאוריה של חוויות משותפות אך אני אישית לא מקבלת אותה, או לפחות לא מקבלת אותה בתור גורם יחיד או עיקרי.
משום שאפשר לראות שיש עשרות אחוזים של זוגות עם שנים של חוויות משותפות שמתגרשים,
אנשים שעוברים למשל מאות חוויות משותפות בצבא ויום אחרי הצבא כבר לא בקשר וכו'.
יחסי גומלין של רצון טוב בין אנשים, מטעמים של תועלת, הנאה ומעלות טובות.
שהקשר נעים ולא מעיק.
שאין הרגשה של ניצול.
שיש הרבה מהמשותף.
חברות מתקיימת כאשר היחסים הם של היזון חוזר.
אם אדם לא מחזיר לנו חיבה ואהבה, היחסים לא עונים להגדרה של חברות.
יש על כך מאמרים ומחקרים.
לא חושב, לפחות אני לא מכיר, שיש איזו שהוא קשר להסתכלות על נשים.
חברויות עמוקות בין גברים הם סביב תחביבים משותפים, בילוי שעות הפנאי, עזרה הדדית, השקפת עולם וראיה פוליטית קרובה, סוג של מחויבויות והדדיות.
לא יודע מאיפה הבאת את זה
יש קשרים מאוד מאוד עמוקים
וקרבה רגשית
שלא צריך להסהיר הכל רואים בעיניים שמרגישים אותך
זה מה שקורה לי עם חברה ממש טובה שלי
מספיק לי מבט ואני מבינה על מה היא חושבת
אה עם בנים?
תקשורת בידיוק הפוך
מה שעושה את הקשר עמוק מעבר לחוויות:
חיבה
תקשורת טובה
תחומי ענין משותפים
כשחווים הרבה ביחד זה גורם ומאפשר חיבור, וכשיש חיבור ופתיחות, הבנה וכימיה, וכשיש נתינה ואהבה בעקבות כך - הקשר מעמיק לאט לאט.
וככל שיש עבר משותף, אתם יותר ויותר קשורים אחד בשני ואם מטפחים את הקשר הזה, אני חושבת שמגיעים לשלב מסוים שהוא רמת הקירבה המדוברת.
גם קשר כזה יכול להתנתק, מכל מיני סיבות. זה לא אומר דווקא שהוא לא היה חזק..
בשיח עם בורא עולם? הכוונה בהתבטאות
כי יש רבנים צדיקים ויראי שמים, לא אומר את שמם מחשש שמישהו פה לא סובר כמוני ויזלזל חלילה בת"ח ותבוא תקלה על ידי. והם אומרים על צורות התבטאות שזה טרוניא כלפי שמים..כלפי הבורא חלילה
ולפעמים עולות שאלות שכן הן קצת קשות ורוצים לא לבוא בטענות חלילה, אלא באמת לשתף את בורא עולם לדבר איתו מהלב לשאול מה לעשות ואיך..ומרגיש קצת שתקוע כי אתה רוצה לשפוך ולא יודע איך
איפה הגבול ?
זה נשמע לי מצחיק להגביל את האדם בשאלות כלפי מי שברא אותו.
מול אבא שבשמיים אפשר להגיד הכל, ללא גבול מסויים. זה חלק ממה שמייחד אותו.
אני שמעתי פעם שלכתחילה, להגיע בידיעה שהוא ברא אותי, הוא תכלית הטוב ויודע מה הוא עושה, הוא אבא שלי, אני הבת שלו ולכן, כל מה שאעלה בשיח, יהיה מתוך המקום הזה.
מותר לשאול שאלות.
לא על הכל מקבלים תשובות.
אבל מרגיש לי רע להגביל את הדיבור אליו בכללים מסויימים.
או שתחפש במקורות עניין הטחת דברים כלפי מעלה מן הסתם תמצא חומר.
אני יכול להגיד לך ממה שאני הקטן הבנתי
שהכלל הוא לצאת מנקודת הנחה שהקב"ה רוצה להיטיב, ולא לדבר בצורה מאשימה כאילו לא אכפת לו מאיתנו או שהוא עושה רע
וקשה להתייחס בפורום פתוח כי ניתן להגיע לטעויות, אבל פטור בלי כלום גם קשה ולכן אפנה למקומות שונים:
1. ספר איוב (ופרשנים)
2. הגמרא בברכות על ייסורים של אהבה
3. הגמרא בברכות (בבלי וירושלמי) על האל הגדול, הגיבור והנורא ואנשי כנסת הגדולה
ובספרי אמונה ובטח עוד דברים שפספסתי
היא כמו שכתבת, לבוא בטרוניא - לרוב זה מתבטא בניסוח של "שאלה רטורית". כמו כן הגמ' בגיטין מציינת את העניין של מסירת דין לשמים.
נקודה שכדאי לשים לב אליה בתפילות בכלל - אם אנחנו מבקשים מה' שיסיר ממנו התמודדות מסוימת או שיתן לנו כוחות לעמוד מולה, האם בעצם בשורש אנחנו מבקשים ממנו שהוא יעשה את העבודה כי אנחנו מעצמנו לא רוצים לעזוב את הדבר ההוא, ולכן מעדיפים שהקב"ה יקח את זה. על דרך משל כמו אבא שלוקח כבל של חשמל מהידיים של הבן שלו, שבינתיים נהנה לשחק בכבל הזה.
"נָשִׁים, וַעֲבָדִים, וּקְטַנִּים –
פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין;
וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן."
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
רואים מהמשנה שנשים חייבות בתפילה והראשונים והשולחן ערוך לא חילקו בין גברים לנשים לענין חיוב התפילה בשלושת התפילות ביום.
המעניין שהאדם הפרטי הראשון בתנ"ך שלא היה מנהיג, שסידר תפילה, זה חנה.
הגמרא (ברכות לא ע"א) לומדת מחנה הלכות תפלה.
מהתשע אזכרות ה' שחנה הזכירה בתפילתה לומדים את תשע הברכות שאומרים בראש השנה במוסף (ברכות כט ע"א).
הילקוט שמעוני (שמואל א, פ) רומז בתפילת חנה את כל ברכות השמונה עשרה: "ותתפלל חנה, מכאן אנו למדין שנשים חייבות בתפלה שכן חנה היתה מתפללת י"ח ברכות".
זאת אומרת שלפי הילקוט שמעוני חנה היא הייתה הראשונה שהתפללה שמונה עשרה.
המדרש משלי (לא ) אומר על חנה: "טעמה כי טוב סחרה. זו חנה שטעמה טעם תפלה, שנאמר ותתפלל חנה". זאת אומרת שחנה לא סתם התפללה, אלא טעמה את עומק הטעם של התפילה.
הפסיקתא רבתי (מג- כי פקד ה' את חנה) אומר: "שירות וזמירות הללו יה ותתפלל חנה". זאת אומרת שתפילתה של חנה הייתה שירה.
חנה אפילו הגיעה לדרגה יותר גבוהה בתפילתה. בד"כ התפילות שלנו הם בקשות, ומותנים אם ה' יענה לבקשותינו. אמנם חנה תפילתה הייתה מובטחת להתקבל, לכן כל הדברים שהתפללה עליהם היו נבואה, כמו שמובא בגמרא (מגילה יד ע"א) והתרגום יונתן מתרגם את כל תפילתה כנבואה על העתיד.
לצערינו הרב היו רוחות שנשבו בעולם היהודי למעט את תפילת האשה, בכל מיני תירוצים עלובים כמו שאשה עסוקה בבית ובילדים. דווקא אשה יש לה כח תפילה יותר מגבר מכיוון שהיא קשורה הרבה יותר לעולם הרגש, והמהות של תפילה נובעת מעושר הרגש כמו שהעין איה מאריך בכמה מקומות, "וחנה היא מדברת על 'לבה' ". בנוסף יש לאשה כושר דיבור וביטוי הרבה יותר חזק מאיש: "עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים" (קידושין מט ע"ב), "אין שיחה אלא תפלה" (עבודה זרה ז ע"ב).
א. חזרנו לארץ להתעלס בקדושתה, והנה קמו עלינו אנשי זדון ומרמה.
ב. רצוננו לחזור לפרשת שופטים, לדקדק בהלכות סנהדרין ומלכים.
ג. על כסא דוד יושב הזר, וימין קדשך שבוי בידי צר.
ד. העם נוהים אחרי שרים עם כיפות, שפתותיהם מלאים תירוצים וחקלקות.
ה. רבנים משבחים את החצי, והחצוי הוא שבר כלי.
ו. את ארצנו ממלאים עוונות, נחנקים פה מרוב תועבות.
ז. ארצנו הולכת להקיא, את כל המרבים בתוכה נהי.
ח. זרע עבדיו יקומו לנחול, ואוהבי שמו ינשקו את החול.
ט. ארצנו מצמיחה גיבורים, גיבורי התורה ומ-ה' מתיראים.
י. יגרשו גויים בצורה נחרצת, לא כמו צה"ל הנחלשת.
יא. הפיתרון הוא לא בהגנה, אלא בהתקפה מתוך יד רמה.
יב. מתי החשמונאים יקומו לשלוט, ירימו את הדגל נראה את האות.
יג. עם הקודש מגיע לכם יותר, די לבכות ולהתמרמר.
יד. האל יהיה לנו למושעות, והגיע עת המשיח להתגלות.
טו. כולנו גבורי דוד המלך, בלי פחד ובלי מורך.
טז. קמו פריצים בני הכת העמידו חזון, ברחובות יהמו ותורתם רזון.
טז. נפוצו בעולם הקימו בתים, ואת בית אלוקינו הם שוכחים.
יז. חושבים ללקוט ניצוצות, ובאמת הם יורדים לתהומות.
יח. רק בארצנו תהיה פלטה, לדורשים את שמו באימה.
יט. עוד מבני הכת מושכים אל הקבר, לארץ טמאה המלאה אלילים ופגר.
כ. ארצנו היא לנו כמו אשה אהובה, לא נפסיק לחבקה ולאהבה.
כא. הארץ בה שוכן האל הגדול, שאנחנו לא נסטה ממנו ימין ושמאל.
כב. בימיננו לימוד זכות על החוטאים, ובשמאלנו תוכחת את הפושעים.
כג. חס ושלום לא מתוך מלחמת אחים, אלא מתוך מנהיגות איתנה המשנה את החיים.
לצערינו הרב היו רוחות שנשבו בעולם היהודי למעט את תפילת האשה, בכל מיני *תירוצים עלובים* כמו שאשה עסוקה בבית ובילדים.
**ממתי זה נחשב תירוץ עלוב? זאת פשוט בושה שככה מזלזלים וממעיטים בערך של האמא / האישה בביתה! ההפך הגמור, היא כל-כך מרוממת ומה כתב רבי אליהו לאפיאן על עבודת הנשים המטופלות בביתן - ודי בזה ובעוד דוגמאות דומות. (שיש לו בקבלה וכו... שהתפילות שבבתי הכנסת עולות מכוח תפילתה בביתה, אצרף את המובאה בהמשך)
דווקא אשה יש לה כח תפילה יותר מגבר מכיוון שהיא קשורה הרבה יותר לעולם 
הרגש, והמהות של תפילה נובעת מעושר הרגש כמו שהעין איה מאריך בכמה מקומות, "וחנה היא מדברת על 'לבה' ". - בגלל זה הרב פינקוס האריך בעולם התפילה ומעלת הנשים בה.
בנוסף יש לאשה כושר דיבור וביטוי הרבה יותר חזק מאיש: "עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים" (קידושין מט ע"ב), "אין שיחה אלא תפלה" (עבודה זרה ז ע"ב).
*אז? החינוך בבית, העבודה בחוץ, הקשר עם בעלה... הכל קשר בדיבור שלה שמחייה עולמות ממש! וברור שהרבה ממנו מורכב מתפילות ספונטניות! כל זה קטן בעיניך?!
וכי האישה נבראה מהצלע סתם ככה כי זה מה שיצא לבורא? בגלל שאדם נברא מהאדמה הוא הרבה יותר ארצי וחומרי ולכן כדי להגיע לקרבת ה' הוא צריך יגיעה רבה הרבה יותר.
שונה לחלוטין מאישה שעבודת ה שלה פשוט שונה לחלוטין.
זה כמו להתמרמר על שר הכלכלה למה הוא
לא משתמש במתודות חינוכיות של משרד
החינוך. *
שזה תירוץ עלוב לפטור מתפילה.
2. לא מכיר את המקור של מה שמובא, אין בעיה מבחינה הלכתית שאשה תתפלל בבית בימים הנוראים או בכלל, חוץ מלדעתי בקריאת התורה בכלל בשנה ותקיעות דמיושב (כדי שלא יהיה הפסק עם הברכה) ובעיקר מוסף של ראש השנה עם התקיעות.
3. זה נפלא תפילות ספונטניות של אשה, הרבה פעמים זה קיום דאורייתא של עיקר התפילה מתוך צרה כמבואר ברמב"ן בספר מצוות והרמב"ם במורה נבוכים. תפלות ספונטניות זה מעלה אדירה של תפילה מתוך רגש ושפיכת שיחה לפני בוראה.
4. לצערי אינני מכיר דרשה כזאת שאשה יותר רוחנית מהגבר, דווקא משמע במדרשים והזוהר שאיש יותר רוחני. הרמב"ם בסוף הוריות אומר שאיש קדוש יותר מאשה מכיוון שיש לו יותר מצוות.
ברור שזה בפוטנציאל וזה תלוי בעבודות כל אדם באופן פרטי אם הוא יתעלה לרוחניות או לא. אבל ודאי שאיש עם לימוד תורה יכול להגיע הרבה יותר רחוק מאשה בענין הרוחניות.
גם אני חושב שזה נגד הטבע של אשה להיות יותר מדי מחפשת רוחניות ופרושה כמשנה בסוטה ג, ד. היא צריכה להיות עם רגליים על הקרקע לנהל את ביתה בצורה חומרית ונבונה, ולייפות את עצמה וביתה. זה לא אומר שהיא לא יכולה ללמוד תורה בעומק, להתפלל בהתלהבות, לדקדק במצוות, אבל היא צריכה לחזור לקרקע ולהקפיד על כל הדברים החומריים הנפלאים ש-ה' הטביע באשה.
5. נכון. אני מסכים שעבודת ה' של גבר ואישה שונים. אפילו כתבתי שלדעתי יש לאשה יותר עבודת התפילה והגבר לימוד תורה.
אהבתי.
תודה
לא הבנתי מזה אין שיחה אלא תפלה אתה מתכוון תפילה?
אבל אם כבר העלית את הנקודה נתייחס אליה דרך פסוק אחד באיוב. נאמר על איוב אחרי הייסורים שקיבל בממונו ובילדיו: "בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹקים".
מה זה תִּפְלָה? הראב"ע אומר בקיצור: "לא יצא מפיו דבור שאין לו טעם". כמו תפל בלי מלח.
מעמיק בזה הרמב"ן: "תפלה - דבר שאינו בטעם, כמו "היאכל תפל מבלי מלח" (איוב ו , ו). והענין , כי בכל זאת הרעה הבאה אליו עד הנה, לא חשב שיהיה האלהים דבר בלא טעם, לגמול רע לעושי רצונו".
נראה שתִּפְלָה הפוכה מתפילה. בתפילה אנחנו מוצאים טעם בתפילה ובהקב"ה. אנחנו טועמים את הטוב שבחיים הרוחניים, כמו המדרש משלי שהבאתי לגבי חנה.
בתִּפְלָה זה אמירה של חוסר טעם בחיים שהיה לנביאי הבעל כמו שמתנבא ירמיהו: "וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל".
לא מאמינה שכבר עברו חודשיים😱
ארץ השוקולדאחרונהפעם קודמת דיברנו על נתינה כאשר אני מרוקנת
כאשר לא נעים לי / כאשר האחר צריך באמת עזרה אבל עדיין זה בא על חשבוני .
נתנו טיפים להקשבה נכונה כאשר הנתינה גוזלת מאיתנו ודרכים לפעולה .
כן - לא נתינה מבורכת - צעירים מעל עשרים
הפעם נדבר על הרווח שלי
לפעמים גם שנראה לי שלא אקבל מזה שוב דבר
לדוגמה אני עוזרת לאחר ללמוד למבחן מביאה לו סיכומים מסבירה לו ..
אבל יודעת שאין לנו עוד קורסים יותר.. וגם הוא לא יכול לעזור לי וגם הזמן שאני מסבירה לו כנראה יפגע באיכות ובכמות של הלמידה שלי .
עוד דוגמא אישה עולה חדשה מעכבת אותי למרות שאני ממש רוצה לחזור הביתה אחרי העבודה היא שואלת איפה היעד שלה וצריכה הכוונה צמודה + בכיף חצי שעה הלכה
אני צריכה לזכור שהכוח שיש לי הוא לא בגלל כמה שאני טובה אלא בגלל שה' נתן לי את החוכמה הזו או העדינות .
וגם בכל דבר יש תהליך שאנחנו עוברים עם עצמנו מה למדנו על עצמנו התהליך הזה ?
מה למדנו על עצמנו שנתנו כאשר לא היה לנו כוח , מה בכל זאת הרווחנו , איפה יכולנו לעגל ואיפה לתת יותר , ואיפה לקחת בקלות יותר ובכיף?
בהצלחה
שהוא לימוד שאתה צריך לעבור עם עצמך
גם אין רווח פיזי / נראה לעין
יש רווח פנימי שלך עם עצמך מולך בתהליך הזה
לגבי ב ברור שלא
(אין לי שום קשר עסקי איתם למען הסר ספק)
בארץ זה הלך מאז ומתמיד, כנראה בגלל הנוחות.
באופנה העולמית זה היה טרנד חולף יחד עם הטרנינג בעקבות הקורונה.
אנשים חיפשו מראה נח ולא מתאמץ וזה תפס.
וכמו כל טרנד, זה חלף.
בכל גיל וסטטוס אפשרי. לפעמים אני רואה 15 נערות ביחד שלכולן ללא יוצא מן הכלל יש את זה.
כשאת כותבת במשפט האחרון "כמו כל טרנד, זה חלף" את גם מתכוונת לכל העולם חוץ מישראל?
ואם כן, למה זה תופס כל כך חזק בישראל?
בארץ זה כנראה הסטייל הדתי לאומי
שמתבסס על העיקרון ״בחרתי בגדים בחושך וחולצת סוף מסלול זה קול״
סתם.
יש משהו יפה בנונשלנטיות הזאת.
די שרוטהאמת שזה מזכיר לי את מה שאמר הבחור האוסטרלי שמייצא רדבק ובלנסטון לישראל שמסביר למה זה תפס כל כך חזק אצלנו. כי יש לנו יכולת לייצר אופנה משל עצמנו שלא תלויה באופנה העולמית.
או שאולי יש הסבר אחר שלא חשבתי עליו.
התרבות בישראל היא תרבות לא רשמית. מה זה אומר לא רשמית? למשל בישראל עובדים פונים אל הבוסים שלהם בשם הפרטי.
בחו"ל אין דבר כזה. בחו"ל אתה פונה לבוס ובמיוחד אם זה בוס בכיר בשם המשפחה שלו עם קידומת "מיסטר".
בישראל בוסים ועובדים מאוד שכיח שהם ישבו יחד על בירה בפאב ובחו"ל זה לא שכיח ולא מקובל. הדיסטנס בישראל הוא מאוד קטן ביחס לדיסטנס בחו"ל.
זה נכון גם לגבי צורת לבוש. הלבוש בישראל הוא לא תמיד פורמלי. נשים למשל יכולות לבוא עם גופיות קצרות לעבודה מה שבחו"ל לא כל כך מקובל.
לכן בישראל לבוש שהוא נוח וקליל סביר יותר שיתפוס אופנתית מאשר בחו"ל.
כאילו "בוקר טוב מר יהויכין שלופנדר. תחתום בבקשה על מסמכי העברה לבנק" זה נשמע דפוק בישראל.
ועוד לא התחלתי לדבר על סנדלי השורש עם הגרביים 😮
אפילו הסבתא הרוסייה שלי מתהפכת בקברה בעודה בחיים.
והשילוב של הגרביים זה להר המורניקים.
רובנו בפורום בורגנים למרות הייצוג הגבוה מישיבת בית אל
אני יודע טוב מאוד שהאופנה של היום שונה מהתקופה שהייתי בבית ספר, שבה כל סוג של סנדל עם גרב פעם היה נחשב לאסון אסתטי מדרגה ראשונה.
אבל... רק סנדלים מהסוג שבתמונה הולכים עם גרביים. ולא סנדלים רגילים ובמיוחד לא שורש.
ואגב גם הגרביים שהולכים יחד עם הסנדלים אלה גרביים אחרים מגרביים של נעליים והם הרבה יותר דקים וצמודים.
רקלתשוהנתראי את הערכים התזונתיים שלו.. ואו
הכפכפים האלו נפוצים ברמות אסטרונומיות.
דווקא זה מעלה תהיה למה סנדלי שורש די ירדו מהאופנה אבל הדבר הזה מחזיק חזק מאוד.
שלי ירוק בהיר
משעמםםם לי טעטעע
מה עושים עם העייפות הזאת???
יש עוד כ"כ הרבה עבודה ומטלות. ונ-ג-מ-ר הדלק.
של שוואקי.
מה יותר מקפיץ מפופ אמריקאי-יהודי-אשכנזי-חלאבי?
אולי רק אבי ביטר.
כי יש פה מישהו בשנת אבל.
והאוזניות התקלקלו, אז גם אי אפשר לשמוע באוזן...
שזה השיר המקפיץ ביותר אי פעם. בימי חמישי בהם אני עובד 10 שעות, אני משמיע את השיר הזה בזמן שאני מותש, ולפתע מתחיל לרקוד על האופניים.
דלית רצ'סטר (המגישה של המצעד השבועי והשנתי של גלגלצ) העידה שזה השיר של השעון המעורר שלה. אני חושב שזה מסוכן להתחיל לרקוד רגע אחרי שאתה מתעורר.
(אפשר גם לנסות את השיר red בתור שיר מעורר, ויש גם שירים מרגיעים כמו back to December או timeless)
אבל אל תסמכו על הטעם שלי
אני גם אוהבת גויאבות🤷🏼♀️
בניגוד למשפחה שלי או לפורום נשו"ט, את לא משליכה באופן אוטומטי את הטעם שלך על כל האנושות לדורותיה.
ומניחה שכל אחד אמור לעשות מה *שהוא* אוהב.
וסתם לידיעתך, היא הזמרת המצליחה ביותר בפער עצום מכל זמרת אחרת.
יש לה סבב הופעות ענק של מעל 40 הופעות. ומי שרוצה להגיע צריך לשלם באיזור ה600 יורו לפחות, ומי שמזמין כרטיס עכשיו צריך לחכות לפחות עד יוני 2024
פרין ורבין כבני אדם מאי דולפנין אמר רב יהודה בני ימא."
"בני ימא - דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א:"
מה זה שריינ"א? בצרפתית של ימי רש"י: בתולת ים.
זאת אומרת שרש"י הבין שהדולפין בגמרא זה סוג של בתולת ים.
לפי דעתי הוא מתכוון רק שהצורה שלהם נראה כמו אדם, ולא שיש להם תודעה כאדם.
אם את רוצה אני יכול להרחיב בעוד מקורות.
מאד מעניין
בסופו של דבר כולם כלים של הקב"ה להפצת דברי תורה, לא משנה סגנון הלבוש או צבע הכיפה...
חוץ מזה שבדרך כלל הוא מעגן את כל מה שהוא אומר במקורות מאד מפורטים.
לי שהוא נגד הממשלה והכנסת כמוסדות חילוניים וכן נגד כל מיני רשעים שמתנגדים ורודפים את התורה, אבל הוא כן בעד תקומת עם ישראל בארצו.
אבל אני לא מוסמך להגיד את דעתו.
מן הסתם הוא הביא את העדות בערוך ובחיד"א והוסיף כיד ה' הטובה עליו.
"קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ:
אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה –
יַתְחִילוּ;
וְאִם לָאו –
לֹא יַתְחִילוּ.
הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה –
הַפְּנִימִים פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין."
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
בגמרא מבואר שאפילו אם המלווים יכולים לקרוא פסוק אחד של קריאת שמע בין הקבורה לשורה, הם חייבים לקרות.
בפשטות כי הפסוק הראשון של קריאת שמע זה עיקר קבלת עול מלכות שמים: "ת"ר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו ק"ש של ר' יהודה הנשיא" (ברכות יג ע"ב)
הגמרא מוסיפה ואומרת אפילו אם הם יכולים לסיים פרשה אחת חייבים, כי הפרשה הראשונה יש בו קבלת עול מלכות שמים כמשנה ברכות ב, ב.
הב"ח (או"ח ע"ב) מחדש ש: "ויקראו מה שיוכלו", וכך מעתיקים האחרונים.
זאת אומרת שאדם ינסה לקרוא כמה פסוקים שהוא יוכל, אפילו יפסיק באמצע פרשה עד שיגיע לשורה.
רואים מכאן שגם אם אדם לא יכול לקיים מצוה בשלמות, לפחות ינסה לקיים כמה שיותר.
כמו משה שהפריש 3 ערי מקלט בעבר הירדן, על אף שלא קלטו, עד שהפרישו אותם בארץ ישראל: " 'אז יבדיל משה שלוש ערים'. אמר משה רבינו ע"ה: אעפ"י שאלו שבעבר הירדן אינם קולטות עד שיהיו אותם בארץ כנען מפורשות, אעפ"כ מצוה הבאה לידי אקיימנה" (מדרש אגדה (בובר) דברים ד, מא פרשת ואתחנן) רש"י: "אז יבדיל" - נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם (מכות ט) ואע"פ שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה".
הרמב"ם בפירוש המשניות (אבות ד, ב) מפרש "הוי רץ למצוה קלה כבחמורה":
'ואמנם הבדיל את אלו לפי שאמר: 'הואיל ובאת מצוה לידי אקיימנה'. ואם איש כמשה רבנו, משיג האמיתות, השלם שבשלמים, נכסף להוסיף חצי מצוות עשה לכל מעלותיו ושלימותו - מה ראוי לאשר נצטרעו נפשותיהם, ונתחזקה צרעתם ונושנה."
לפעמים אנחנו חושבים להתחיל פרויקט גדול, וזה נראה בעינינו דבר יותר מדי כבד וארוך, ואולי האדם לא יספיק לסיים, עדיין האדם צריך להתחיל ולחטוף את המצוה, וכמו שהמשנה באבות ממשיכה: "שמצוה גוררת מצוה". תחילת המצוה יעזור לך להמשיך עד הסיום ושלמות המצוה.
א. רוחי מתנועעת בחזקה כמו פעמון, האם זה רוחך אל עליון.
ב. נפשי לא הדריכה מנוחה, האם זה ברכה או קללה.
ג. מוחי מנתח כמו תער, בוקע ארזים רבים ביער.
ד. מחשבתי יורדת עמוק למצולות, אוסף פנינים ואבנים יקרות.
ה. אבל אם אסור ללחוץ גר, קל וחומר גוף ושאר.
ו. הרעיון לא נותן מנוח, הולך ואוזל הכח.
ז. רק לך ה' אפנה בערגה, הצילה אותי מנפש עייפה.
ח. אלוקי תן בי עוצמה וחיל, לדלג על המהמורות כאיל.
ט. תטע בי רגשות קודש, שנצרכות בזה החודש.
י. האני בגולה הלך ותעה, התבקש אותי אל נעלה.
פה בפורום.
יהיה קשה לעמוד בזה, אבל זה יהיה יותר טוב בשביל הנפש שלי.
כמובן יהיו כאן דברים שיראו על הגבול, אבל אנסה להחליט באופן שקול.
אני כותב את זה פה כי שזה יחייב אותי יותר.
אין לי בעיה עם דיונים ארוכים עניינים, אבל כשזה סוטה ללא ענייני אפסיק להשתתף.
זה מחייב אותי בל"נ ברגע שיתוף הודעה זו.
אני מקווה שזה לא יעורר את העבר איפה שדנתי במקומות לא עניינים כי אני מצטער שעשיתי את זה, בוודאי איפה שטעיתי וגם במקרים שצדקתי.
אפשר לדון בכלליות פה בשרשור על מה ענייני או מה לא, אבל באופן מכובד בלי התקפות אישיות.
אני בל"נ סיימתי עם דיונים לא עניינים, זה לא מוביל אותי למקום טוב בנפש ולפעמים פוגע באחרים.
וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
"לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ,
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים"?
אָמַר לָהֶם:
"אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה".
(לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א לרפואת תמר בת אסתר מלכה)
יש לעיין בשני דברים: מה הכוונה ש'טבי' היה כשר? האם רבן גמליאל רק קיבל עליו תנחומים או שהוא גם התאבל עליו?
בפשטות הכוונה 'כשר' ש-טבי דקדק במצוות. לפי זה לא שייך להתאבל, ורבן גמליאל קיבל עליו תנחומים ככבוד אליו ששמר את המצוות שעבדים חייבים בהם כמו שמשמע במשנה בסוכה ב, א. בירושלמי בסוכה מבואר שטבי אפילו דקדק במצוות שהוא לא היה חייב בהן כתפילין.
רק אם שמים לב למילים במשנה בסוכה, מבואר עוד יותר מעלה על טבי: "ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם". הגמרא ביומא פז ע"א אומרת שלולא שטבי היה עבד הוא היה מקבל סמיכת חכמים. לכן ה'תפארת ישראל' אומר שרבן גמליאל קיבל על טבי תנחומים מדין כבוד תורה.
הרשב"א הולך בכיוון אחר הוא טוען על פי דיוק מהירושלמי: "עבדו המשמשו כרצונו היה חביב עליו כבנו". זאת אומרת שטבי שימש את רבו רבן גמליאל כעבד ב'כשרות' ובמסירות ולכן היה חביב עליו כבנו. לפי זה יתכן שרבן גמליאל אפילו התאבל על טבי, כמו שהירושלמי מספר על ריש לקיש שהתאבל על תלמידו ששימש אותו בתורה.
השאלה איך טבי הגיע לכזאת מעלה, לדקדק במצוות אפילו בתפילין, להיות תלמיד חכם, ולשמש את רבו במסירות? הגמרא בגיטין יג ע"א: "עבדא בהפקירא ניחא ליה זילא ליה שכיחא ליה פריצה ליה". זאת אומרת שעבד רגיל מופקר ונוהג בפריצות.
יש כמה גמרות שתלמיד חכם הוא כמו בית מקדש: למשל "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (סוכה כז ע"ב ועוד), "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו" (ראש השנה יח ע"ב) ויש עוד הרבה דימויים ביניהם.
כמו שבבבית המקדש תוספות בבא בתרא כא ע"א אומר: "כי מציון תצא תורה - לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה כדדרשי' בספרי למען תלמד ליראה וגו' גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה".
אותו דבר כאשר יש תלמיד חכם גדול כמו רבן גמליאל "סביביו נשערה מאוד" ויש אימת השכינה ששורה על התלמיד חכם, ולכן כל מי שסובב את התלמיד חכם, ובוודאי מי שמשמשים אותו, מתעלים וזוכים ליראת שמים ולימוד התורה.
לכן טבי ששימש את רבן גמליאל נשבה בקסם שלו וראה שאדם ענק עומד לפניו שהשכינה שורה עליו. זה גרם לטבי להתעלות ולזכות ליראת שמים ותורה, ולרצות לשמש את רבן גמליאל במסירות ושלמות.
אני גם למדתי פעם מהרב אליהו דורדק.
לא זכרתי מאיפה השם היה מוכר לי...
אבל נראה לי שאלה התוצאות אבל לא הסיבה שטבי היה מיוחד.
כאשר קראתי על טירו העבד של קיקרו הבנתי את העניין, עבדים של דמויות מאוד חשובות בחלקם היו עם מעמד אחר מסתם עבד. באופן דומה לקיקרו ברומא, אביו של הורדוס אצל בית חשמונאי , כך לרבן גמליאל שהיה הנשיא היה עבד במעמד אחר.
עבד כזה היה יותר שייך בעולם המצוות כי היכולת שלו לנהל את חייו הייתה גבוהה יותר.
אדם במעמד גבוה, כמו שמצינו ביוון ורומא.
מה שכתבתי יכול להיות נכון, או שהוא מלכתחילה היה יותר מוכשר ומשכיל ולכן נבחר לרבן גמליאל.
ויתכן שהוא אף רצה לקיים מצוות בעקבות השפעת רבן גמליאל כפי שאתה אומר
עולה? 190 זה יקר?
ולמה הפורום של הטיפוח לא פעיל
לא נחשב יקר.
אבל כמובן תלוי אצל מי.
אישית שילמתי 300.
לק"י
הרצפה קצת מחוספסת.
מים רותחים ושפכטל הורידו חלק.
יש קסם שיגרום לזה לרדת?
(ובבקשה אל תתנו טיפים להבא. מה לעשות להבא, למדנו).
אם כי יכולה לפגוע בלק או גל אם יש ברצפות.
גם לא אציטון !
לקחת בד לח או סמרטוט לשפוך מים חמים להשרות
ואז לקחת סמרטוט לח ועם השפכטל להוריד
זה עובד בפרקט
לא יודעת מזה דמוי
אם לא נמצא פתרון אחר, אולי ננסה.
גם אם הם חמימים.
(אע"פ שהתבקשתי לא... לכסות את כל הבית בניילונים זה לא כיף... אז לא יודע אם להבא שווה לעשות את זה... פשוט לנקות כמה שיותר מהר.)
שבת שלום!
ואני לא אקנה מיכל שלם בשביל לנסות לנקות.
במיוחד אם מנקים מיד. מים חמים אמורים לעזור.
ולמי אין אקונומיקה בבית?
תודה בכל אופן.
רק דורש יותר מאמץ.
אם יש כמובן
כמובן לנסות בפינה מוצנעת לראות שלא מזיק לרצפה.
ועוד הצעה שנשמעת לחלוטין לא קשורה - לשים סמרטוט כלשהו ולנסות לעבור עליו עם מגהץ + קיטור. עזר לי פעם עם משהו עקשן בצורה דומה.
לעשות פוליש לרצפה. אפשר לקנות כאלו בדולר-שניים בעלי אקספרס.
וצריך להזהר לא לנסות לעשות פוליש לקרמיקה. זה לא מצליח.
בעה.
רוצה להכנס לעולם הזה וישלי כמה שאלות.
אתם מאמינים בדרך קצרה שהיא קצרה?
יש היום קורסים או לימודים קצרים שמאפשרים להשתכר כמו *חלק* מהמקצועות שמצריכים תואר?
נגיד שאדם אומר לכם שאין לו תחום שהוא רוצה ללמוד. העיקר שתיהיה לו בעה הכנסה יפה. אממה הוא אדם רגיל. לא 5 יחידות מתמטיקה ולא פסיכומטרי גבוה .. יש תארים רלוונטים? מה למשל?
דורש מאמץ רב ועם יכולות נורמליות יתן הכנסה טובה.
מצד שני, תארים שונים מובילים להכנסה שונה בתכלית.
אתה מתכוון לעבוד במקצוע לאורך עשרות שנים, הגיוני להשקיע בו מאמץ ולבחור מקצוע מתאים.
איך בוחרים מתאים?
לדעתי הכי חשוב שיהיה מעניין עבורך, תרגיש שהוא מועיל לעולם ועם הכנסה שתוכל לחיות ממנה בכבוד.
של משרד העבודה:
בנוסף, מוזמן להתייעץ בפורום סטודנטים שם יוכלו להשיב לך מאנונימי באופן מפורט יותר.
בהצלחה רבה
מוזמן בשמחה להתייעץ על מקצועות מסויימים בש.א. או במסר, אני מכיר מקצועות רבים
שבה אתה פועל מתוך חיבור פנימי
תבחר בתחום שתאהב לעסוק בו
בסופו של דבר רוב היום אנחנו נמצאים בעבודה ומבלים בה את רוב שנותינו (לפחות עד הפנסיה...)
לא חסר כאלה שלמדו תארים ולא עוסקים בהם כלל.
ויש מקצוע.
ורבים מבני האדם ואני בתוכם לא יזכו שהתחביב שלהם יהיה גם המקצוע..
נהג אוטובוס יכול להרוויח 7-10 בחודש (תלוי כמה שעות זה משרה מלאה שם ואני לא יודע), אבל בלי בעיה אפשר להתחיל עם יותר מ40 בשעה.
השאלה היא האם זה מקצוע שתרצה לעשות ויתאים לך.
מקצוע כזה לא דורש הכשרה ארוכה
אולי האתר הזה יכול לעזור:
הכל הולך עקום עכשיו
נכנסתי למצ"ר לא פשוט
אוף כמה אפשר?
שולחת חיבוק, כוחות אין לי כרגע במלאי ;)
שיהיה טוב כבר.
איך שולחים כוחות? יש לי ספייר אם זה עוזר.
אם מישהו כאן רוצה לשלוח תקווה, אשמח.
ארץ השוקולדבגדול, מקפלים ושולחים בין האותיות
קיבלת מסך של אפל בחינם.
תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ!
תבורכי על החלות!
נראות מיוחדות במינן!
שבת שלום!
יהיה למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך".
יש הרבה דרשות שמקשרות את שבת לתשובה, כי יש בהם אותן אותיות.
אבל לפעמים צריך בשבת "לא לשוב" באופן אקטיבי. לשכוח את העומר בשדה. להרגיש את השגחת ה' עלינו באופן קרוב כאילו אנחנו גרים, יתומים ואלמנות. "שמוע אשמע צעקתו" וכך ה' ישפיע לנו ברכה למעשה התשובה שנעשה בששת ימי המעשה.
לא להתמקד בשבת בחטאים ועוונות. פשוט להתענג על השבת ולתת ל-ה' להשיב אותנו אליו. "השיבנו אבינו וקרבנו מלכנו" "השיבנו ה' אליך".
מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו –
פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, וּמִן הַתְּפִלָּה, וּמִן הַתְּפִלִּין.
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,
אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה:
אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן –
פְּטוּרִין,
וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן –
חַיָּבִין.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מדודי רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הברייתא בגמרא אומרת שמי שמתו מוטל לפניו פטור מכל המצוות שבתורה, אז למה המשנה נוקטת שהוא פטור רק מקריאת שמע, תפילה ותפלין.
יש כמה תירוצים:
1. אפשר להגיד מכיוון שהפרקים הראשונים של מסכת ברכות עוסקים בתפילה, אז המשנה נוקטת את המצוות שקשורות לתפילה.
2. התוספות יום טוב אומר: "דתנא אלו שהן חמורות שיש בהם קבלת עול מלכות שמים".
3. הריטב"א אומר: "אבל לרבותא נקטינהו דלא מיבעיא שאר מצות דפטור מפני שצריך להניח המת אלא אפילו הני דיכיל למעבדינהו ולמיקם קמיה פטור".
4. המאירי אומר שזה להדגיש במיוחד מצוות אלו שהם צריכים כוונה, ואי אפשר לכוון כשהמת מונח לפני האדם, אבל גם שאר מצוות פטור מהם שלא יסיח דעתו מהמת.
במשנה בירושלמי רק כתוב פטור מקרית שמע ותפילין. הירושלמי מביא טעם לפטור:
"א"ר בון כתיב: (דברים טז, ג) 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך' ימים שאת עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת עוסק בהן במתים."
זה יכול להיות רק טעם שהוא פטור ממצוות שיש בהם עול מלכות שמים שקשורות ל"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", כמו קריאת שמע ותפילין.
אפשר להגיד שאם הוא פטור ממצוות שיש בהם עול מלכות שמים, הוא פטור מכל המצוות שכולם נובעות מקבלת עול מלכות שמים. כדברי הרמב"ן בסוף פרשת בא: "וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו".
הרמב"ן שם אומר שביציאת מצרים למדנו להכיר בשלושה יסודות אמונה: אמונה ש-ה' ברא את העולם, שהוא משגיח, ויש לו יכולת בלתי מוגבלת.
לכן בעצם כל המצוות נובעות מיסודות אמונה אלו שלמדנו ביציאת מצרים כדברי הליקוטי מוהר"ן תנינא ע"ד: "וְעַל כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם".
עדיין צריך ביאור בדברי הירושלמי למה ביום שאדם עוסק במתים, אין חיוב לעסוק במצוות מעשיות שנובעות מיציאת מצרים ומלכות שמים.
נראה שכאשר אדם מת לו קרובו, מת גם לו חלק מבפנים. תורה במהותה היא חיים: "נמשלו דברי תורה למים מה מים חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם שנאמר 'כי חיים הם למוצאיהם' " (ספרי עקב מח), לכן "גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר 'כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא' " (משנה אבות ו, ז).
כאשר האדם עוסק במתים, לא מתאים שיתעסק באופן אקטיבי במצוות שהמטרות שלהם חיים.
א. הרחיבי! לבי צועק מבפנים, אליך ה' זעקתי ממקל החובלים.
ב. קשה לי גבולות הכובלים, רצוני להגיע אליך במרומים.
ג. אסק שמים שם אתה, תקונן שכינתך האהובה.
ד. תורה חדשה תצא מאתי ואתך, כליותי נובעים ברוח קדשך.
ה. שלום לך חזק חזק, המלאך קורא אלי ונמלט.
ו. לדניאל הקץ חתמת, גם לי לא פתחת.
ז. קץ לצרותיי אצפה לדעת, מתי יגיע עת הנחת.
ח. מתי תלך לפני להרגיעי, איחל לבוא עת משיחי.
ט. האם כבנות איוב היפות, או כנשים מתקוע החכמות.
י. לבי רק עסוק בדברי תורה, גם במקומות האסורים קשה לי לעזבה.
יא. נחמדים ומתוקים דבריך אל לבי, רק אליך ה' מאוויי.
שיחקת אותה זה אפילו טוב יותר מהקודם ממש חזק.
קצת מוזר לנסות לשפצר דברים שנכתבו ברוח הקודש (; אבל נגיד בפסוק ב' הייתי מוריד את האות ב' במילה מרומים.
ובפסוק ט' בלי אות ה' בחכמות.
הקונספט עצמו נשמע יותר אופן של פיוט מאשר תהילים.
ואולי אתה מכוון ככה בכדי שזה יהיה מקובל יותר..
יותר סגנון של השתפכות הנפשחסדי היםאחרונה
