אפשר להבין למה אני לא מצליחה להגיב? - צעירים מעל עשרים
זה קורה בכול הפורומים וזה קרה גם ל@מפוצלשת(: לכמה דקות.
אפשר להבין למה אני לא מצליחה להגיב? - צעירים מעל עשרים
זה קורה בכול הפורומים וזה קרה גם ל@מפוצלשת(: לכמה דקות.
רגע אחד עובד רגע אחד לא..
לא לחסום שוב בבקשה
אנחנו לא מזיקות
למה זה ככה?
אפשר להשתמש לשם כך ברשיון נהיגה ?
ואין לי כוח עכשיו להתעסק עם לחדש אותה.
רק במשרד הפנים או בחלק מהמקומות בצבא אולי יקפידו בת.ז עצמה (או חוגר).
איזה שיר מדהים -
מישהו שם את הכתבה על זקן מועצת חכמי התורה ,הרב בעדני- בתוך הנישה של כיפה שחורה- אי שם במרכז הדף הראשי.
צריך לשים את הכתבה במקום בולט בלי התיוג של כיפה שחורה. מדובר כאן בגדול הדור!!
אני מוחה!
זקן רבני מועצת חכמי התורה: הדרדרות במצבו של הרב שמעון רפאל בעדני | ערוץ 7
צריך לכבד כל תלמיד חכם ובטח את גדולי ומאורי הדור.
אני בכוונה התלוננתי פה כדי לפרסם את הדברים.

אחרת מתהפכים היוצרות ופשוט מאבדים את זה,
אני חווה את זה בזמנים של קטנות באמונה- סוג של פחד עמוק כזה, לאן הולכים.
בזמן שיש אמונה מאמינים שהכל לטובה "וכל השריטות",
הם בכלל ציור חייך שעושה אותך טוב יותר, מחושל ומחובר.
אתה שואל?
או שזה בהקשר לאיך שקראת לעצמיך?🤦♀️ לא אחזתי..
ולכן אתה חזק, זה הכלי התמודדות שהשם נתן לך .
עצם זה שאתה מכיר בקושי ובהתמודדות, זה מעיד על חוזק ויכולות.
אנחנו פה בתוך המערבולת הזאת. כי פה השם הניח אותנו, ןכן גם המעשים שלנו מובילים.
אבל מכירים בה, עצם ההכרה היא חוזקה.
והיא הבסיס להכל.
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול
❤
שלמרות השריטות אנחנו חיים..
היה משעמם אם הכל היה מושלם לא?
לא אוהבת את הדיבור הזה, אנחנו לא דור דפוק.
עצב, מרה שחורה, חוסר ביטחון או ספקות זו לא מחלת נפש מיוחדת של המאה הזאת. זה חלק טבעי מהחיים ומהתפתחות האדם. זה היה גם בעבר וגם היום.
בני אדם לא נשארים במצב סטטי שמח כל החיים.. אבל זה לא אומר שהם דפוקים בגלל זה.
ואני משתכנע שזה גם לא נכון
אתה בעצם טוען שאין שום משמעות לתוכן של התפילה.
ולכן אם יבוא אדם ויתפלל על בורות גמורה בתורה, ושלא יזכה לשוב בתשובה לעולם, וחטאיו שעשה לא ייסלחו והעולם ייכנס למשבר ומגפה ועוני, ושלטון רשע וסבל בגלות וכו' - אז זה טוב באותה מידה, כי בסך הכל הוא התפלל?
תפילה היא לא רק הזדמנות לדבר עם ה', היא גם הזדמנות לזכות להשגחת ה' ולשפע הטוב שהוא מעניק לעולם. ולכן חז"ל הקפידו על נוסח התפילה, וכל ישראל מתפללים על החולה שיתרפא ועל כל צרה שלא תבוא. לפי דבריך אין לזה משמעות, גם אם היו מתפללים על החולה שלא יתרפא ועל הצרה שתבוא, זה אותו ערך.
ברור שיש משמעות למבוקש, זה לא סותר את זה שהוא טפל לעצם העניין של התפילה..
זה רק אומר שעצם הקשר שמתבטא בתפילה הוא יותר משמעותי כאן, לא מסיר חשיבות לגמרי מהתוכן של התפילה...
הבאת כאן- לומר שתוכן התפילה הוא רק כי היה צריך לומר משהו... - צעירים מעל עשרים דוגמאות קצת שונות, אז טענתי שאתה מקצין
אבל לומשנה, בן אדם התפלל על משהו, היה פה קשר עם ה', כל עוד הוא התפלל מכוונה טובה, ולא התפלל ביודעין על משהו רע (שזה כמובן פסול) יש בעצם התפילה משהו טוב. אז גם אם בסוף הסתבר שהוא מעדיף שיקרה אחרת, על התפילה- על הקשר שהיה פה, למה להתחרט?
נניח שמישהו בא לבקר חולה והזיק יותר מאשר הועיל.
האם הגיוני להגיד "חבל שבאתי", או הגיוני להגיד "בסופו של דבר המצוה היא לעשות מה שאני יכול הכי טוב שאני יודע, וזה מה שעשיתי, אז אין סיבה להצטער"
או כל מצוה שנעשתה והביאה איתה נזק, ואם היינו יודעים לא היינו עושים... הטיעון "לפחות עשית מצוה" הוא לא הגיוני ואפילו אירוני
למה אתה לא מקיים מצוות פריה ורביה השבוע?
למה אתה לא בונה את בית המקדש?
למה אתה לא מטפל בחולים, עושה ניתוחי מוח, מעביר זקנות את הכביש הלוך וחזור?
אתה מתכוון שאין לך הזדמנות לקיים את המצווה באופן נכון.
ובזה אתה מודה שיש אפשרות לקיים את המצווה באופן לא נכון.
לגבי הפסקה האחרונה שלך - לא על זה דיברתי, לא על זה הדיון. גם היא לא דבר שנעים לשמוע, וגם היא מעצבנת, אבל אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה. בכל אופן זה לא הנושא שעליו דיברתי. ביקשת שאגיב, הגבתי, לא רוצה להכנס לזה
חלה עליך החובה לעזור לאנשים חולים.
הסיבה שאתה לא עוזר להם בניתוחי מוח זה כי תגרום יותר נזק מתועלת. מ.ש.ל.
התוכן של הפסקה הזאת הוא מה שמעצבן, ואתה עוד חושב שזה תוכן "ידוע". אולי אני פשוט חושב שהוא לא נכון, או לפחות הניסוח שלו הוא לא טוב?
וכמובן יש עוד הרבה דברים שקשורים לתפילה, אתה יכול להביא מה שאתה רוצה, אני בסך הכל עסקתי בשאלה אחת.
יש הבדל בין שתי הדוגמאות.
המצוה למול ילד שלא קיים - לא קיימת ולא חלה.
המצוה לעזור לאדם שצריך ניתוח מוח, או לכתוב ספר תורה, ועוד הרבה מצוות - קיימת, אתה פשוט לא מסוגל לעשות אותה, ואם תנסה תגרום יותר נזק מתועלת, ולכן אתה פטור ממנה.
אם אתה לא רואה את ההבדל, כנראה לא אשכנע אותך.
בכל מקרה זאת גם כן סטיה מהנושא המקורי.
לגבי תפילה והשפעתה - אני חושב שהיחס שלך לתפילה, להשפעתה, לדרך שהקב"ה מקבל אותה - היא לא נכונה. אני לא מסכים איתך. אבל כנראה גם פה לא אשכנע אותך. בקצרה ממש - הדיון הראשוני היה לגבי השאלה אם העיקר הוא תוכן התפילה, והדיון השני שאתה מעלה - והוא די דומה במבנה ובהנחות היסוד, פשוט הנושא הוא אחר - הוא לגבי אם הקב"ה "חייב" לקבל את התפילה. לא, הוא לא חייב כלום, אבל יש משמעות למילים שאתה מוציא מהפה כשאתה מתפלל, זאת אינטואיציה פשוטה, ושום הסבר פילוסופי על זה ש"ה' יודע מה היעד שלך" לא ישכנע אותי אחרת.
לגבי כף זכות - אני בסך הכל מגיב לדברים שלך ומביע את דעתי על התוכן הכתוב. אין לי מושג מי אתה, ואם היה מדובר בשלשה כותבים שונים זה אותו דבר מבחינתי. אין לי מטרה לדון אותך בכלל, לא לכף זכות ולא למזלג חובה. כשאמרתי שכתבת משהו מעצבן התכוונתי שהתוכן שכתבת הוא תוכן שסותר אינטואיציה בסיסית וחשובה בנפש.
הרי מעבר לעניין הקירבה ע"י התפילה - הקב"ה רוצה שנבקש את מה שנכון ונתנסח נכון (ככל האפשר) כדי שנקבל את השפע שהוא הכין לנו.
נגיד ככה, נראה לי שלא צריך להתחרט על עצם זה שהתפללת
אבל יש מה להתחרט שלא ביקשנו נכון.
(עכשיו אני רואה שכתבת את זה בעצמך)
התפללתי שאני צריך אופניים - ופירטתי בתפילה איזה אופניים אני רוצה
מדהים הוא שבסוף אשכרה מישהו קנה לי אופניים כאלה למרות שזה יקר..בלי שביקשתי כן?
אממה, בסוף התברר לי שטעיתי וזה לא מתאים לצרכים שלי.
(כנראה שהייתי צריך להזכיר בתפילה שאם זה לא טוב לי אז שיהיה משהו אחר)
יש שתי אפשרויות:
1 תפילה היא פניה לקב"ה בנושא מסוים ועם תוכן מסוים, כאשר יש לי יעד אישי מסוים ורצון מסוים, והקב"ה בהשגחתו וברצונו שומע תפילה והוא לפעמים ממלא את בקשתי
2 תפילה היא פעולה דתית ולכן עלינו לעשות אותה, הקב"ה מטיב לנו, ולכן התוכן של התפילה הוא בסך הכל הטריגר שהקב"ה שם בעולם כדי שנעשה את הפעולה הדתית הזו
האפשרות הראשונה היא אינטואיטיבית והגיונית ומתאימה לתפיסת העולם של כל הדורות
האפשרות השניה היא פילוסופית, מנותקת, והיא מעקרת מתוכן את התפילה, ולכן מעצבנת
ספר
משחק קופסא
מחברת עם סט עטים
צבעי מים ודפים לבנים
כלי נגינה
דיסק/ים
נרות ריח/קטורת
כלי מגניב למטבח
פק"ל
כלי מגניב לשטח
רמקול נייד/בוקסה
מטען נייד
גרביים
פיג'מה
אוזניות שוות
כפפות
תכשיט
עציץ/שתיל קטן(לתחזוקה)
דג זהב(:
ספל קפה עם משפט
מכונת קפה זולה
משקפת
מכשיר מסז' זול
שעון מעורר מגניב
מנורת לילה
שובר לסדנא
ערכת יצירה
וקופסאת אחסון שומרת חום/קור
משיח נאו בפומ!הבעיה שזה לא ממש מתחרז, זה אפילו לא בדרגת שור וחמור
יותר בריא וטבעי לדעתי.
"הדלת תיסוב על צירה וגו'".
אז יש תירוץ טוב להשארות במיטה. חחח
"חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב"
חז"ל דורשים על הפסוק הזה שטוב המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב
שנאמר "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" אל תקרי ולבן שנים אלא וליבון שיניים
יש גמרא מפורסמת במסכת תענית שרבי ברוקא הלך בשוק עם אליהו הנביא, ושאל החכם את אליהו
האם מישהו מהנוכחים בשוק בן העולם הבא? לכאורה זו שאלה תמוהה בפני עצמה כי הרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אז מסבירים שם המפרשים שהכוונה האמיתית בשאלתו היא האם מישהו מהאנשים בשוק יהיה לו עולם הבא בדרגתו (של רבי ברוקא)
אליהו הנביא מסמן לו 2 אנשים שגם להם יש עולם הבא, ניגש אליהם החכם ושואל מה מעשיהם, והם עונים לו "אנשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי" - אנחנו משמחים אנשים עצובים.
המהרש"א מסביר למה המעלה של אנשים שמשמחים אנשים עצובים עצומה כ"כ.
כתוב בתהילים "עמו אנכי בצרה" כלומר גם כאשר אדם נמצא במצב לא טוב בחיים, השם איתו, לשכינה גם כן יש צער ביחד עם הבן אדם.
נמצא שכאשר אתה משמח בן אדם עצוב אתה משמח גם את השכינה ביחד איתו.
אממ תקשו ותגידו טוב לא לכולנו יש חוש הומור כזה מפותח.
-זה לא משנה. כולנו בסוף של יום כן יכולים לחייך נכון? ולא, סתם חיוך מאולץ לא באמת ישמח בן אדם. אנחנו מסוגלים לזהות מתי זה אמיתי ומתי זה לא.
תנו חיוך מהלב. תשאלו לשלום הבן אדם - ותתכונו לזה.
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. יש בנו עוצמות וחיבור כ"כ חזק, כל ישראל ערבים זה לזה.
זה באמת ממש ככה. בגלל שאנחנו כ"כ מחוברים אנחנו יכולים להשפיע כ"כ אחד על השני.
אלו מעשים שלנו נראים קטנים אבל זה באמת יכול להציל נפשות.
המעשים הקטנים האלו שלא רק "קונים לנו עולם הבא" זה עניין משני..
אלא קונים עולמות כאן. כל אדם הוא עולם ומלואו ואסור לאבד אותו. שבת שלום (:
בע"ה שיהיה רק טוב!

שלום,
כתוב ברמב"ם בהלכות תשובה:
"...אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד..."
ובהמשך -
"...אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם צועק ואינו נענה שנאמר כי תרבו תפלה וגו' ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי מי גם בכם ויסגר דלתים וגו' והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות"
לא הבנתי - משפת הרמב"ם נראה שחזרה בתשובה היא קלה, לוקחת מקסימום 24 שעות ולאחריה הבן אדם "אהוב ונחמד קרוב וידיד... מודבק בשכינה... צועק ונענה מיד"
לא הצלחתי להבין - אדם שכל חייו לא קיים מצוות ועשה את החטאים הכי חמורים באופן יומיומי - תוך פחות מ24 שעות כבר אהוב, מודבק, צועק ונענה מיד וכו'?
לתיאור הדוגמא של מצב העבר לעומת מצב עכשוי "אמש היה זה.. והיום.."
זה לא שלוקח 24 שעות לעשות תשובה.. הקב"ה עונה לשיחות טלפון של כולם בו זמנית אין אצלו ממתינה(:
לוקח שניה לעשות תשובה.
ולגבי השאלה בסוף, כן.
יש הרבה דוגמאות לזה בתנך ובגמרא.
תשובה היא לא משהו טבעי שאנחנו מכירים בעולם שלנו. ולכן זה נראה עבורנו כ"כ קשה לתפיסה.
זה עניין על טבעי וחסד עצום שבאמצעותו השם מנהיג את העולם.
ואע"פ שקשה לעכל ולהאמין בזה.. אנחנו מחובים להאמין שזה כוח שקיים.
לאו דווקא אתמול והיום
אלא להמחיש את המהפך שקורה אחרי שאדם באמת חזר בו שכל היחס אליו משתנה - שלא כמו בנאדם שמתקשה לסלוח למי שפגע בו.
כמו שרואים אדם שזכרנו כמשהו מסויים פתאום מתנהג בדיוק הפוך
אומרים "רק אתמול הוא היה כך כך"
מה ההבדל בין כבל עם הארקה ובין כבל ללא הארקה? ובבקשה בלשון פשוטה בלי הסיבוכים של ויקיפדיה,
תודה!
מה זה "קצר"?
מה זה "במקרים שהחשמל ישתגע"?
האם מטען למחשב נייד מצריך הארקה?
אתה יודע איך פתאום כשיש זרם חזק מדי, החשמל 'יודע' לעבור דרך ההארקה, אבל בזרם רגיל הוא לא הולך להארקה אלא למכשיר?
רואה אורבשניהם יש מגרעות ויתרונות.
במזכי הרבים זה העניין של הפרסום, שאדם המזכה את הרבים,
צריך לעבוד על עצמו חזק שלא יפול לגאווה וראוותנות.
ואילו הצדיק נסתר , פורש מן "ההחצנה".
אבל אחרי הכל, מה הוא עושה עם היכולות שהשם נתן לו? שומר אותם לעצמו?
במחשבה שנייה...
אולי אפשר לשלב אותם יחד?
להיות צדיק נסתר ,ולזכות את הרבים בסתר...
מעניין...

אז הוא צדיק , שחלק מהזיכוי הרבים נעשה בסתר.
מהמקום הנמוך שלי, אני רואה את העניין של ההסתרה כשמירה מפני הגאווה.
אלו דמויות.
ובמיוחד בדור שלנו- יש צורך בירידה לעם.
אז אולי ההתייחסות לעניין של השכר יכריע?
יש לנו את גדולי הדור היודעים מה נכון ומכוונים לשם.
התבוננות בצורכי הדור והתקופה...,באותו האיש החפץ להגיע לדרגות אלו.
אז ההכרעות על פי שיקולים נתונים , מוכיחים "מה יותר חשוב".
אדם שנפל בחלקו הזכות לעזור להרבה אנשים בכל מיני דברים
ולאו דווקא בתורה
יש עכשיו מבצע כפול באמזון - גם 17 אחוז הנחה וגם משלוח חינם!!!
https://www.amazon.com/Philips-Norelco-OneBlade-Electric-Trimmer/dp/B08T37X4SP/
(זה לא קישור ממומן ואני לא מרויח מזה כלום למען הסר ספק...)
אז הזמנתי את זה ובהתרשמות ראשונית (השתמשתי פעם אחת), נראה מכונה ממש מעולה.
יש כמה דגמים של המכונה וזה הדגם שהכי התחברתי אליו.