פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 327)

נו נו

(מה קרה לי? חחח קטע נורא)

@כל מי שאי פעם קרא את התגובות שלי

מה אני אעשה? כתבתי מהר הייתי באמצע משהו

עכשיו אני אתחיל לחשוב שעשית את התרגיל הזה מראש...

לכתוב מילה רגישה, לתייג אותי... 

זה אמנם יכול להיות תכנית טובה אבל אני לא אדם רע.

אבל זו אכן הזדמנות ללמד אותי

שהגופים החשובים ביותר של מדינה באשר היא, ביניהם מערכת המשפט, המשטרה ועוד נגועים בשחיתות ריקבון וזוהמה מכף רגל ועד ראש. 

״הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות״. 

מי יגלה עפר מעינייך. שומרי הסף האלה הם הם מחריבי העיר. אלה האנשים הכי מושחתים רקובים ומסוכנים. 

הנה מישהי שמתהדרת בכינוי ״שומרת סף במערכת המשפט״. 

https://rotter.net/forum/scoops1/683246.shtml

האשה הנ״ל היא פרקליטת ***מיסוי וכלכלה***, אם יש בן אדם בעולם שהיית מצפה ממנו לתשובות מלאות ומפורטות ולא בהתחמקויות עלובות של ״אין לי מושג״ ״אין לי מושג״, משל היתה אשה כנועה ועלובה בירכתי ביתה, זאת היא היא. על עבירות כגון אלה בדיוק המושחתת הזאת תמצוץ את הדם לאנשים אחרים, אבל פתאום כשזה מגיע אל סף ביתה אז ״אין לה מושג״ ו״מתנכלים לה בכוונה״. 

אפשר אמנם ללמד עליה זכות שהיא באמת סתומה וטיפשה כמו שהיא מציגה את עצמה, אבל אז עולה השאלה אם כך האם זה עצמו לא שחיתות למנות אחת כזאת לתפקיד בכיר כזה ?

אבל למעשה לא צריך יותר מדי יושר אינטלקטואלי כדי להיווכח שהיא פשוט שקרנית וחצופה ברמות על. 

ואחת שמסתובבת עם חיתול מסריח שכזה רוצה לשלוח ראש ממשלה לכלא על דברים פעוטים פי כמה וכמה. (ולא שאני מחסידיו או אוהדיו. הוא בסה״כ אוכל את הדייסה שהוא בישל. אבל מצד האמת ברור שתופרים לו תיק). 

ובגלל ביקורת על שומרי סף מושחתים ורקובים כגון זאת מאשימים את ישראל ב 

״הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות״. 

ואחרי זה באים תמימים שכמוך וכותבים הודעות מזדעזעות על ״בושה! בשביל זה הקמנו מדינה?״. 

יש לך קישור לפורום?

אתה לא ה**ת פעם כ!ת2 ככה?
זה NNש Nגנ*2

בחורף מבושל,
בקיץ מנוזל,
רוכב לי על גמל- החיים הם קרנבל!

זה אותו טעם של אבקת חלב ישראל מאיפה הגיע האיכס.

אה.

"אפשי ואפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עלי" או שלא גזר אבל זה דיון אחר

זה טעים מאד אבל אני לא רוצה.

ב משהו שהרבה פוסקים גדולים התירו בשופי (אבקה. לא חלב ניגר) קשה לקרוא לו 'לא רצון ה'.'

אני בעד להגיד איכס, זה עושה רגש יהודי בריא כזה

אבל מבינה גם את הגישה השניה

ב- פחות מועדף עליו

והעדיף את המושל על פני החסיד במצוות שאינם מתבקשות ע"י השכל.

לגבי ב אני לא מסכים איתך. אני חושב שמי שסובר שזה מותר אז אין בזה שום חוסר עדיפות. ולכן להגיד אני מחמיר ולא אוכל זה לגמרי בסדר אבל להגיד איכס, ה' לא אוהב, פחות מועדף זה לא נכון.

ב- אוקיי נכון

הבאתי אותו בתגובה הראשונה...

ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"-- נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים.

אל תגיד אי אפשי. אל תגיד זה איכס זה מגעיל זה לא מגרה אותי. תגיד אפשי אבל אני מקשיב לה'.

נ.ב. היייתי אולי מקבל את זה איכשהו לגבי דבר שהוא עצמו איסור כגון בהמה לא כשרה או בשר וחלב אבל לגבי אבקת חלב פרה שמדין הדין היא כשרה אבל אם יש עליה איסור זה חכמים שאסרו מחשש שמא יערבב בזה חלב לא כשר - זה לא איכס.

מצד אחד אני בהחלט מסכימה עם זה (לא שיש לי זכות דיבור) אבל מצד שני זה יכול לבוא כקיום מצוות בדיעבד ולא מלכתחילה... כמו מיראה ולא מאהבה, וחבל, זה הכל בראש, לא צריך להיות קרבן או קדוש מעונה "איזה כיף להם ש.. אבל אני לא יכול כי אני דתי"... בגלל זה תלוי בגישה נראה לי

לבין מי שלא. אני לא יכול להתווכח עם מי שלא מגרה אותו אבל האידיאל הוא כן. להתגבר. להתמודד עם הרצונות. לא שכל הרע יהיה איכס וכל הטוב יהיה מושלם.

זה לא יראה או אהבה כפי שהוא כותב מפורשות נמצא פורש מן העבירה ומקדש  שם שמיים

ואולי זאת ההוראה לכולם, נגיד אני לא אגיד לילדים שלי על משהו לא טוב "איכס" בלי סיבה, אבל לא רואה משהו רע בזה שמישהו כן נמצא שם וסולד מדבר לא טוב כי זה נהיה חלק ממנו (לא על הדוגמא של הא. חלב נוכרי, על משהו אחר..)

אז יאמי

משק כנפיים של פרפר בצד אחד של

העולם, יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני.

התמונה הזו גרמה לי ללכת להביא לי כמה

דליים כאלו, ואז ליד הקופה ראיתי בורקס

תפו"א, וחי חדקי ששמעתי אותו אומר לי- פססט..

אז לקחתי כמה לדרך, 

ואז עוד פססט מצד בורקס הגבינה, וחשבתי לעצמי-

נו מה, לא תמליח קצת? אז המלחתי..

מפה לשם, הופר האיזון בין פחמימה לאימון

:/

ואל תזרוק את העטיפה

כי אדם יכול לחשוב שהקב"ה מעניש אותו ורק בעולם הבא יהיה לו טוב.

מה שכן חשוב, ובזה לדעתי יש הבדל בין אדם מאמין ללא מאמין, זה פרופורציה והקשר.

אדם מאמין יודע שהוא בריה קטנה שפלה ואפלה, והקב"ה שולט בעולם. אז כשהוא סובל זה לא מחריב את העולם שלו.

אדם לא מאמין, מאמין בעצמו כמשהו מרכזי בעולם. ולכן כשהוא סובל זה הרבה יותר קשה.

אני חושב שאפשר תמיד לומר למישהו שהעתיד יהיה טוב יותר. בדרך כלל זה כך - כי המציאות משתנה כל הזמן.

אדם מאמין, יודע שהוא חשוב מאוד בעיני ה' ועלול לדמיין שכל מה שקורה איתו זה בהשגחה פרטית מדוקדקת לטובתו.

לפעמים זה נכון.

לפעמים זה לרעתו בעולם הזה ולטובתו בעולם הבא - ועבר הרבה אנשים זה לא מאד מנחם.

מצד שני, נכון, לא הייתי צריך לתקוף בכזאת חריפות את העמדה שלך, שכנראה יש לה בסיס אצל הרבה מרבותינו

לקחתי את זה מפה: https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=16578494 , פרק 4:

אז מה זה באמת לעזור לבן אדם ואיך עושים את זה?
לעזור לבן אדם בתחום הרגשי זה קודם כל להראות לו שאתם מבינים אותו, שיש מישהו אתו בלי שהוא שופט אותו - זה תחושה שאנשים במצוקה אוהבים להרגיש, מה גם שלא כל כך קשה לתת אותה. מעבר לשפיטה ולהבנה, אדם במצוקה אוהב שמסתכלים על הבעיה שלו בצורה ניטרלית, כלומר תנסו לחשוב מה היה קורה אם הייתם באותו מצב שלו. כדי לעזור לאדם בצורה נכונה צריך להבין מה המצב שלו, ולכן ריכזתי לכם מצבים של בני-אדם כאשר הם במצב רגשי ירוד:
 

אלו בדרך כלל העיקריים, תחשבו שבדרך שלמדנו כאן לעזור לאחרים במדריך אתם יכולים להעביר את זה לאחרים שכרגע צריכים אתכם. יש לזכור שגם עזרה לבן אדם זה עניין של ניסיון, ככל שעושים ומתעמקים בזה יותר, ככה הופכים למיומנים יותר.

איך מנתחים סיטואציה או בעיה שאדם אחר מציג לנו אותה?
אחד הדברים שראינו לאורך כל פרויקט ההדרכה הוא נושא ניתוח מצבים וסיטואציות - וגם בעזרה לאנשים הוא נכנס אלינו מהסיבה שבן אדם שבבעיה, הוא מגדיר אותה כבעיה מהסיבה שאין לו אליה פתרון - וכשהוא פונה לעזרה הוא מחפש את המענה, וכאן דרכי הניתוח שלנו נכנסות לפועל. למדנו איך לנתח מצבים, אך בעזרה לאנשים צריך לנהוג ממש בזהירות שמסבירים מה נכון ומה לא - כי זה עלול לדכא את האדם שאתם עוזרים לו. לנתח סיטואציה לסיכום זה להבחין למה היא מגיעה - מהמקום העמוק יותר. כשאדם מציד בפניכם בעיה, תנסו לחשוב על כלל הסיבות שזה יכול להגיע, וברגע שתגיעו אליה תוכלו לפתור לא רק את המצב העכשווי - אלא תמנעו מהבעיה עצמה מלהגיע שוב. זה נשמע נורא פשוט, אבל זה לא. הרבה פעמים תצטרכו להתמודד עם אנשים אטומים, ותצטרכו ממש להכין עם עצמכם "תהליך" לעזרה שלכם. אבל זה עניין של רצון, מיומנות וגישה.

כאן תם לו הפרק הרביעי שעסק בנושא עזרה לאנשים. תשמרו על עצמכם ותחשבו על עצמכם לפני שאתם ניגשים לתחום הזה. הפרק הבא של המדריך יהיה הסיכום, אנחנו נתראה שם כבר, ממליץ לכם לקרוא אותו.

אני, מספר לאחותי איך היא באה לעולם:

ואז ההורים האמיתיים שלך נטשו אותך

וזאבים אימצו אותך. ואז הזאבים נטשו

אותך וקופים אימצו אותך. ואז הקופים

נטשו אותך

אין דרך אחרת, מוכרחים לרקוד!

אילו הייתי הרב הראשי הייתי מתקן שכל אחד מחויב

לצאת לרחוב ולרקוד לפחות פעמיים בשבוע.

נכון שיש לנו ראש מצוין,

מוח יוצא מן הכלל, אבל געוולד,

איפה הרגליים?!

~הרב קרליבך~

(:

אבל זה טבעי ששמים לב לחיסרון הקבוע כשיש ממנו הפוגה,

כמו ששמים לב לטוב הקבוע בזמנים שיש ממנו הפוגה...

אין לי עצות, רק הזדהות.

אולי לנסות יותר לחוות את ההפוגה, ולחשוב איך להפוך אותה לקבועה.

(לפעמים הפוגה עלולה להיות לא חיובית אם היא גורמת להאריך את הקבוע, כדאי לשים גם לזה לב)

נ"ב

הזכרת לי את השיר הזה:

Well, you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

Staring at the bottom of your glass
Hoping one day you'll make a dream last
But dreams come slow, and they go so fast

You see her when you close your eyes
Maybe one day, you'll understand why
Everything you touch surely dies

But you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go

Staring at the ceiling in the dark
Same old empty feeling in your heart
'Cause love comes slow, and it goes so fast

Well, you see her when you fall asleep
But never to touch and never to keep
'Cause you loved her too much, and you dived too deep

Well, you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go

And you let her go
Oh, oh, mm, oh
And you let her go
Oh, oh, uh, uh
Well, you let her go

'Cause you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go

'Cause you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

כיוון לדברי הזוהר בפרשת תזריע (דף מז: ) [בתרגום ללשון הקודש, וסליחה על האורך]:

"רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר (קהלת ב): 'וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת' וְגוֹ'. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְהִשְׁגַּחְתִּי בַחָכְמָה הָרַבָּה שֶׁלּוֹ, וְהִסְתִּיר דְּבָרָיו בְּתוֹכוֹ, לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ. בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, לָמָּה אָמַר וְרָאִיתִי אָנִי? וְכִי שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא רוֹאִים אֶת זֶה? אֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ חָכְמָה מִיָּמָיו וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ, יוֹדֵעַ אֶת זֶה שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר רָאִיתִי אָנִי?...

וְלָמַדְנוּ, וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת. מִן הַסִּכְלוּת מַמָּשׁ בָּאָה תוֹעֶלֶת לַחָכְמָה. שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נִמְצְאָה שְׁטוּת בָּעוֹלָם, לֹא נוֹדְעָה הַחָכְמָה וּדְבָרֶיהָ. וְלָמַדְנוּ, חִיּוּב הוּא עַל אָדָם שֶׁלָּמַד חָכְמָה לִלְמֹד מְעַט מִן הַשְּׁטוּת וְלָדַעַת אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה תוֹעֶלֶת לַחָכְמָה בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁבָּאָה תוֹעֶלֶת לָאוֹר מִן הַחֲשֵׁכָה. שֶׁאִלְמָלֵא הַחֲשֵׁכָה לֹא נוֹדָע הָאוֹר, וְלֹא בָאָה לָעוֹלָם תּוֹעֶלֶת מִמֶּנּוּ.

שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אַבָּא, בֹּא וּרְאֵה סוֹד הַדָּבָר, לֹא מְאִירָה הַחָכְמָה שֶׁלְּמַעְלָה וְלֹא נְאוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁטוּת שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאִלְמָלֵא זֶה, אוֹר וּמִשְׁחָה רַבָּה וְיוֹתֵר לֹא הָיְתָה, וְלֹא נִרְאֲתָה תוֹעַלְתָּהּ שֶׁל הַחָכְמָה, וּמִשּׁוּם הַשְּׁטוּת מֵאִיר יוֹתֵר, וּמְאִירִים לוֹ יוֹתֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה, לַחָכְמָה סְתָם, מִן הַסִּכְלוּת סְתָם. וְכָךְ לְמַטָּה, אִלְמָלֵא לֹא הָיְתָה שְׁטוּת מְצוּיָה בָעוֹלָם, לֹא הָיְתָה הַחָכְמָה מְצוּיָה בָעוֹלָם.

וְהַיְנוּ שֶׁרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כְּשֶׁהָיוּ לוֹמְדִים מִמֶּנּוּ הַחֲבֵרִים סוֹדוֹת הַחָכְמָה, הָיָה מְסַדֵּר לִפְנֵיהֶם פֶּרֶק שֶׁל דִּבְרֵי שְׁטוּת, כְּדֵי שֶׁתָּבֹא תוֹעֶלֶת לַחָכְמָה בִּשְׁבִילוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (קהלת י): יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַתִּקּוּן שֶׁל הַחָכְמָה וּכְבוֹד הַחָכְמָה. וְעַל זֶה כָּתוּב, וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת.

כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, תּוֹעֶלֶת הָאוֹר לֹא בָאָה  אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. תִּקּוּן הַלָּבָן מַהוּ? הַשָּׁחֹר. אִלְמָלֵא הַשָּׁחֹר לֹא נוֹדָע הַלָּבָן, וּמִשּׁוּם הַשָּׁחֹר מִתְעַלֶּה הַלָּבָן וּמִתְיַקֵּר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אִישׁ טַעַם הַמָּתוֹק עַד שֶׁטּוֹעֵם אֶת הַמַּר. מִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה מָתוֹק? הֱוֵה אוֹמֵר זֶה הַמַּר. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (שם ז) גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. וְכָתוּב טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךְ".

טוב

משהו קטן ומעורפל

כשאדם יוצא רגע מהמציאות של עצמו

ורואה כמה החיים שלו בפער ממה שהוא רוצה

זה הזמן להתמלא רחמים על עצמו

כן, ממש כך

ואז להתפלל מהעומק של זה לה'-

תראה להיכן הגעתי

תעזור לי לצאת מכאן

אני לא במקום שאני יכולה לכתוב תגובה לא ממקום אישי אז תסלח לי...

יצא לי להרגיש הרבה פעמים את מה שכתבת

ובכללי, אתה כ"כ לא לבד, הרבה אנשים מתהלכים עם אותם תחושות, נאבקים לשרוד...

יש כאלה שמדחיקים את זה יותר ויש כאלה שפחות

לדעתי מה שקרה זה שהאמונה בחיים נהייתה פחות טבעית לנו.

אמונה טבעית שאנחנו ראויים, שיש משמעות, שיש ערכים, שלכל מעשה יש פעולה, שהכל מתחשבן ומנוהל מלמעלה, שה' אוהב אותנו והכל לטובה...

שיש יותר ממה שאנחנו רואים

שכל אחד חשוב

נהיה לנו מבט כל כך חיצוני ושטחי,

וכזה עומק של רצון גדול וטוב, של לב רגיש, שרוצה את האמת...

אבל קצת איבדנו את היכולת להקשיב ולקחת ללב בגלל חוסר האמונה

כלום לא מוביל לכלום

שכחנו שיש תקווה...

איך אפשר לחיות ככה?? זה סיוט

לא אנחנו מנהלים את החיים שלנו, רק הוא. נותן הכל. 

מתחילים מלומר תודה, מלראות את הטוב, ואז עולים למקום שלוקחים אחריות על המעשים שלנו, זוכרים כל רגע שה' פה ומנסים לפעול טוב. יש עלינו השגחה מלמעלה זה הדבר היחיד שקיים וצריך להזיז לנו, זו האמת. לא שום דבר אחר שחולף. באמת שמראה חיצוני, מעמד חברתי, כסף, כבוד... זה משחק של ילדים בגן שעוד לא הבינו מה זה לחיות. לחיות זה האמונה. זה הידיעה שיש פה נשמות חלק אלו-ה ממעל שבאו לתקן את עצמן וששואפות למקור הטוב. ה' זה באמת האהבה היחידה. שממנה נובעות כל האהבות גם לעולם כי אתה מבין שהעולם זה השתקפות הרצון שלו. ולא לשכוח שהדרך היא זו שבונה אותך ולא התוצאות... אתה רוצה טוב ואתה תגיע לטוב לאט לאט תעלה קומה בעצם הרצון.

מקוה שמשהו מזה עזר לך. יכול להיות שהלכתי רחוק אבל כמו שכתבתי בהתחלה... אולי זה ממקום אישי אבל גם משהו.

(לא יודעת אם אני מבינה ומכוונת נכון לבעיה שאתה מציג. ואולי זה לא קשור אבל מקווה שזה בכל זאת עוזר..)

שעם האמונה שיש מי שמנהל אותנו, תנסה לצמצם את הפער לכיוון החיובי, עד כמה שזה תלוי בך.

הרבה אמונה שמכל מקום שאתה נמצא בו, גם הכי שפל שיש, אתה יכול להתרומם. וזאת העבודה של כולנו פה בעולם. כל אחד במקום שלו. בקשיים בהם הוא נמצא. 

רבי נחמן אומר:

"כשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה, צריך להיות בקי בהלכה.

וצריך להיות לו שני בקיאות, הינו בקיא ברצוא בקי בשוב, שזהו

בחינת עייל ונפיק בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך.

הינו מי שרוצה לשוב להשם יתברך, צריך לחגור מתניו שיתחזק עצמו בדרכי ה' תמיד,

בין בעליה בין בירידה, שהם בבחינת אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך......

...... כי אי אפשר לזכות לתשובה, כי אם כשבקי שני בקיאות אלו."

התשובה לא מסתכמת בלהצליח להתגבר, להגיע לפסגה ולהיות מסופקים מעצמינו וזהו. אנחנו שם וכל הרעל מאחורה.
בתשובה אמיתית אנחנו צריכים להיות עם ה' ברצוא (בעליה) ובשוב (בירידה). לדעת שהוא איתנו גם בירידה וזה חלק בלתי נפרד מהתשובה!

ואם יש מחשבה כזו של עצבות ודכדוך שנובעת מירידה, תדע שזה יצר הרע בתחפושת של 'אמת' של צדיק שמשקף לך את החולשות שלך, במטרה לשקוע יותר, "הנה, שוב נפלת" אבל תדע שזה השקר. כי האמת לא יכולה להביא אותנו לעצבות, וזו האמת לאמיתה!

וכמה אני בעצמי מנסה להזכיר לי את זה כל הזמן כשאני בעצבות וכמה זה קשה להרים את עצמיך. אבל חשוב חשוב לשנן את זה, כי משם אפשר לעלות ולא מתוך עצבות.

לפעמים צריך רק סולם, מפת דרך קטנה ומאירה

שתעזור לעלות מהמנהרה השחורה עם החורים הקטנים מלמעל

אם אוכל לעזור

מוזמן בשמחה לאישי

נראה שכל אחד צריך. אפשר לשאול איפה אתה למשל מוצא "סולם" כזה?

אני לא יודע אם תוכל לעזור, הייתי מנסה, אבל בכ"מ אני לא יכול לשלוח בגלל שאין לי וותק/ מונה הודעות. אבל אאל"ט  אפשר לשלוח לי ואז נפתח לי לאותה שיחה. 

אך חוששני שהסולם שלי אינו בהכרח בנוי מאותם חומרי גלם כשלך.

שולח

כל פעם שאני מתוסכל, ואני מתחיל להרגיש שרע, אני חושב כמה טוב לי.

כשטוב לי טוב לי באמת.

וכל הזמן טוב לי.

כל פעם מחדש שקוראים את השו'ת נתקלים בחלק שאלות מגוחכות...

לא חושבת שכל דבר רלוונטי לשאול רב. ואגב לא יודעת אם זה נכון אבל הבנתי שלפעמים הרב בעצמו כותב את השאלות כדי להעלות לפעמים נושאים רלוונטים לתקופה.

כמובן אם תשמור על ענייניות ובלי שיפוט נלווה. 

מתגובותיך בעבר בפורום?

ולתת לה כבוד.

כן, גם אם זה הרב צבי יהודה.

פעם אמרו לרב עמיטל "איך אתה אומר את זה? זה נגד דעתו של הרב צבי יהודה!" אז הוא ענה "אז מה. יש לו אורים ותומים?"

זה קשה שמקשרים כבוד ת"ח לסרות למרותם בכל מצב. כי הא בהא לא תליא.

חשוב להביע את ההערכה ביחד עם הסלידה.

ההערכה מתייחסת לאישיות

הסלידה מהעמדה וההשלכות שלה.

הרצי"ה אולי למד אבל זכור לי שבישל"צ לימודי אנגלית זה לא משהו שנכנס חלק בהתחלה.

אין בעיה בהתנגדות

אך גם סלידה זה סבבה מבחינתי.

לפי מה שההבנת הוא סולד מעמדה מסויימת וזה נראה לי בסדר

אמנם זכור לי שהיתה שם אמירה על בעיתיות חינוכית מסויימת שמתלווה ללימודי אנגלית.

הרב נריה הוא מי שהורה ללמוד במקום נפרד את האנגלית. לא יודע מה היה בדיוק בישל"צ אז

שהוא לא התכוין לומר שיש איסור או סרך איסור ללמוד אנגלית, אבל מצד שני הוא סובר שאין בזה מצווה או חובה (ואולי רק כלפי בת), ולכן הוא ענה לבחורה לפי הרגשתה. 

ויתכן שהרב סבור כן לגבי אנגלית. ומי שהיא מרגישה שזה לא חשוב לה - אז זה לא חשוב לה.

לדעתי האישית מי שזה לא מעניין אותו וכנראה לא יתעסק בזה לא חייב

לא צריך להפוך את זה ל "כי הם חיינו ואורך ימינו"

העיקר ישא בתוצאות של הבחירה

על התגובות הלועגות .

נפלא. אחדות בין השכל ללב.

צריך שתהיה שם שמירה מינימלית לפחות

מבחינתי היה ראוי שזה יעלה בכותרות הראשיות בכל מהדורות החדשות והעיתונים

אבל לא.. זה זכה רק לקצת תשומת לב בטוויטר 

פשוט ביזיון שהפכו את המבנים המדהימים האלו למסגדים..

עכ"פ מרשימים ככל שיהיו כנראה שאין בהם קדושה..

כמה כיף להיתקל באנשים שלא התפשט בהם הנגע הממאיר של הPC

בכלל, מזג האוויר בזמן האחרון והפריחה המדהימה שיש ממש מזמינם לצאת החוצה.. 

בכוונה אתה עושה רווח שורה בין כל שורה?

שכוייח חצ

אשמח לעוד רעיונות..