קל ופשוט
ולא ירד שום מס מיוחד
תגידו, זה רק אני או שיש דמיון יותר מדי גדול ב-20 שניות הראשונות של 2 השירים האלו -
בשיר 'יפיפית' בגירסת האקפלה גם יש פתיח שלקוח משיר של מטאליקה.
כמו כן גם בשיר 'Gadol' של שלשלת בגירסת האקפלה, יש פתיח שלקוח משיר אחר (לא זוכר איזה).
בלי או עם קשר, להקה מעולה. מאוד אוהב את הסיגנון של השירים שלהם.
שושיאדית
חיים של
אבל ביחס לגיל 18 זה כבר עניין שלה...
יותר התמקדתי על החולי בנפש שיש לכל אדם...
ואני דיי מסכימה עם זה 🙄
הצורך הזה שמביא החולי בנפשו של כל אחד...
למה בכלל הם זקוקים לשרוד, ולא... פשוט להתקיים נורמלי...
מה הדבר, שמצריך אותו להשתמש בהשרדות, את איזה מצב הוא שורד?
את המצב של חולי הנפש.
טבע האדם משתמש בכח ההשרדות כדי לשרוד חיים שלמים עם חולי נפש.
שוב, אני מתמקדת במה שממוסגר באדום
זה לא ממש מדויק. הבעיה העיקרית של השוואת נתונים מימינו לעבר זאת רמת האבחון.
פעם לא היו הרבה כלים ומודעות לאבחן קשב וריכוז, אוטיזם, אפילו אלרגיות. הילדים האלו לא היו מקבלים את הכלים המתאימים שאיתם הם היו יכולים לצאת יותר מוצלחים בלימודים, ולהגיע להישגים.
(אבל זה לא עשה ממש הבדל כשרוב האוכלוסיה חיה בעוני והיה להם מזל אם הם בכלל ידעו לקרוא. ילד לא יכול להפריע בכיתה אם הוא לא הולך לשום כיתה)
היום יש יותר מודעות אז באופן בלתי נמנע מוצאים יותר בעיות, זה לא אומר שפעם היו פחות בעיות.
אם רוצים להשוות שתי תקופות זמן מבחינת אבחוני בעיות נפשיות, צריך לקחת שתי תקופות שהייתה בהם לפחות בערך את אותה מודעות לאבחון ומציאת בעיות.
וגם הרופאים יודעים מה הם עושים, הם לא מנסים להרעיל את הילדים החמודים שלנו כי הם כאלה מרושעים. הם מומחים בתחום שיודעים הרבה יותר טוב ממחקר גוגל מה יש בתרופות האלה, מה ההשפעות שלהן, והאם שווה לקחת אותן.
בכל זאת אני מסכימה שיש אנשים שרצים לחלק תוויות ויחס מיוחד, אבל זה לא אומר שכל כל הענף הרפואי פסול.
אבל צריך להפריד בין התנהגות אנוכית של אנשים פרטיים שמשופעת מהתרבות העכשווית שמעודדת אותה, לבין עולם המחקר הרפואי שהוא אובייקטיבי ופועל ע"פ מדע.
הרבה בעיות נפשיות נגרמות פשוט ממחסור של כימיקלים מסוימים במוח, אז הדבר המדעי ההגיוני הוא להחזיר את הכימיקלים האלה בצורה מלאכותית ע"י כדורים. שיחות ומדיטציות לא יחזירו את הכימיקלים האלה.
זה ממש לא אומר שלרופאים לא אכפת, או שהם רק רוצים לסמם אנשים ולפטור את עצמם מנוכחותם. הם עושים את עבודתם בכלים מדעיים ונותנים את הפתרונות הכי אובייקטיבים ויעילים שהמדע יכול לתת- למה זה לא אכפתי או אגרסיבי?
קראתי שלפי מחקרים רמת הלחץ הנפשי של תיכוניסט אמריקאי ממוצע זהה לזה של מאושפז פסיכיאטרי בשנות ה50
נראה לכם שזה אמיתי? ועוד מתקופת דוד ושלמה? 
תגלית היסטורית בתמנע: כך התלבשו המלכים דוד ושלמה לפני 3,000 שנה
באמת זה יכול להשתמר כל כך הרבה שנים מתחת לאדמה וזה לא מתכלה? 
אז אולי זה מסביר את זה שלא מצאו במקומות אחרים עד עכשיו משהו כזה. 
אפשר להגיד שזה קשור אולי לחניטה לא?
משום מה זה לא נכנס לי, מה זה?
אבל מעניין העסק
יש היום כלים מאוד אמינים לבדיקות כאלו, הם לא שולפים מהשרוול...
קודם כל, בד"כ ממה שהבנתי כשיש מזג אוויר כמו קור או חום קיצוני זה קצת "מזייף" בממצאים של השנים. (אולי זה מסביר גם את ההיסחפות בשנים (מיליונים) שנתנו המדענים על כל מיני תופעות שקרו בעקבות המבול לפי היהדות וכו'.
אבל בוא נגיד שזה לא זייף,
נראה לך הגיוני שלפניי 5000 ומשהו שנה נמצאו חותלות, מעיל, כובע עם רצועת סנטר מעור והנעליים? זה לא שכלול שהיה קיים בתקופה כזאת.
אולי 500 שנה הייתי נותנת לזה בלחץ..
בסוף אני לא ארכיאולוגית, התופעה הזאת בהחלט מעניינת, אבל אני לוקחת בספק את העובדות על הזמנים..
את המזג האויר לוקחים בחשבון.
וכן, למה לא הגיוני שהיו אז פרטי לבוש כאלו? יש לך איזה מקור לכך שכ"כ פשוט לך שלא היה? קצת מוזר להתווכח עם בדיקת מעבדה ב"זה בטח שכלול שלא היה אז"...
כתבתי, אני לא ארכיאולוגית ולא מתיימרת להיות.
כן היו פריטי לבוש, פשוט לא הגיוני לי מהפרטים שזה ברמה כזאת ושמדובר ב5000 שנה, אני אישית קצת ספקנית לגבי הזמן.🤷♀️
המקרה עצמו מעניין ממש.
פשוט זה היה נשמע מונפץ מדי בעיניי ביחס לתקופת זמן שציינו שם..
באמת לא חישבתי את העניין שאנשים שגרו במזג אויר כזה היו צריכים למצוא פתרונות בהתאם..
לא יודעת 😶🤷♀️
ולא תקדימי.
ומה ששאלת לגבי החניטה - היא לא קשורה לביגוד, רק לגופה עצמה.
כמו מסכה לקורונה מלפני 3000 שנה. כנראה אנחנו לא הראשונים.
בעיני יש שני טיעונים מנצחים לקיומו של בורא לעולם:
1) הטיעון הראשון הוא טיעון הרובוט המשתכפל: מבחינה חומרית נטו, פינגווין למשל יכול להחשב כרובוט אורגני מתרבה. מכיון שכל רובוט מחייב תכנון אז גם הפינגווין, שאינו פחות מורכב מכל רובוט מהלך אחר.
2) לפי ההשקפה האתאיסטית היקום כולו נוצר בשרשרת תהליכים טבעיים. מכאן שאפילו המחשב עליו אנו מקלידים כרגע הוא למעשה תוצר סופי של תהליך טבעי קדום. כלומר תהליך טבעי (המפץ הגדול)+זמן= מחשב. אולם אנו יודעים כי תהליכים טבעיים אינם יכולים ליצור מחשבים.
מה דעתכם? ומה הטיעון המועדף עליכם?
שבהינתן אובייקט שמשכפל את עצמו אז דווקא כן ניתן להגיע למורכבות כשל שעון משתכפל. זו ההתנגדות המרכזית לטיעון השען. אולם טיעון זה מופרך בעצמם, שכן שעון משתכפל מעיד על תכנון אפילו יותר משעון רגיל, ולכן בעצם מחייב תכנון בדיוק כמו שעון רגיל.
מה דעתכם על המתכונת היום של ישיבות/מכינות/מדרשות
הנורמה ללכת אחרי תיכון למוסד תורני נצרכת?
אתם מרגישים שהמקומות הנ"ל ממלאים את המשבצת אותה הם אמורים למלא?
יש שתי מטרות למוסדות האלו:
א. לימוד תורה - כמו תפקיד הישיבות שהיו בעבר, פשוט ללמוד, בלי קשר לגיל ולשלב בחיים ובלי שום מטרה נוספת.
ב. הכנה לחיים - בניית בסיס תורני ורוחני יציב להמשך החיים לפני 'היציאה לעולם'. אני מאמין שעל המטרה הזו אתה שואל ולדעתי מהבחינה הזו זה אכן הכרחי, "כולי האי ואולי...".
ולגבי מילוי המשבצת - זה מאוד תלוי במקום.
אתה חושב שסדר בוקר (עיון) צהריים וערב (בקיאות) זה מה שמכין לחיים?
אבל לפני זה - איזו הכנה צריך לחיים?
קשר לתורה זה הבסיס, ואין אפשרות אמיתית להיות קשור לה' ולמצוות בלי התורה.
הן מצד המעשה "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד" והן מצד החיבור "שמאור שבה מחזירם למוטב".
הכנה הכוונה קודם כל ליצירת מסגרת אישית - בניית המטרות והערכים שעל פיהם האדם יתנהל בחייו 'הבוגרים'.
קשר לתורה - מצד המעשה צריך ללמוד הלכה (בצורה מעמיקה כמובן), מובן.
מצד 'החיבור' - "שהמאור שבה מחזירם למוטב" - לא מובן לי מה זה אומר כ"כ. זה עניין מיסטי? אדם לומד 3 סדרים ומה קורה לו? הוא הופך להיות אדם טוב בגלל זה? אדם שקשור לה'? מה זה אומר? יש דרכים אחרות להיות קשור לה'? אם כן למה דווקא דרך לימוד גמרא באינטנסיביות נצרכת כהכנה לחיים?
לגבי המטרה ליציאה לחיים שהצבת - מטרות וערכים - זה מה שעושים שלומדים גמרא/הלכה? איך לימוד הלכות פרטניות והכנסות למקומות הללו יכול להיות מובן לאדם ערכים גדולים כלליים? זה מה שגורם לאדם להיות ערכי יותר?
לא מיסטי בכלל: כשאתה עוסק בתורה, רצון ה', מתוך ניסיון להבין מה ה' רוצה - זה מחבר אותך ומשאיר רושם (ויותר מרושם אלא בונה תפיסת עולם וערכים) שנשאר גם שנים רבות אחרי, בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו - גם כי יזקין לא יסור ממנה".
איך זה יבנה את הערכים הגדולים?
ומה היחס?
למה רוב הזמן לעסוק בערכים הקטנים?
אולי יש שדברים שיותר עושים רושם על הנפש?
רושם של מה זה עושה על הנפש?
זאת הדרך הבעלדית לבנות עולם ערכים שמתוכו יהיה אפשר להתנהל בהמשך החיים?
אכן, אין לזה אח וריע ולעיסוק בכל דבר אחר אם זאת המטרה
אני חושבת שכן.
אולי אצל בנים ובנות זה קצת שונה היחס לכל העניין של לימוד תורה ואולי גם המטרה, אבל אין ספק שמי שלומדת במדרשה ו*בוחרת* בזה באמת (כשהרבה פעמים יש מקרים של התנגדויות מהבית או מהסביבה או מחשבות של "עדיף להתקדם בחיים ולמה לבזבז את הזמן על זה" או "את לא חייבת ללמוד תורה" ואימרות כאלה ואחרות) ועוברת שם את התהליכיים הפנימיים שהיא עוברת זה בונה לה כלים , רצונות, חשיפה לסוגי אנשים וחוויות שהיא כנראה לא תחווה במקומות אחרים ובעיקר הזדמנות לעשות פאוז רגע מהחיים, לפני שנכנסים לשגרת לימודים\חתונה וכו' .
אז זה לעצור רגע, להתבונן, לבנות את האישיות ממקום של תורה וחיבור להשם ממקום עמוק ופנימי יותר.
תחשוב שפעם לא היו מדרשות, לא היה צורך כמו היום, כנראה קושי הגלות וגם בגלל ירידת הדורות לא כולן גדלו במקומות של חיי תורה, וגם אם הן באו מבתים דתיים לא בהכרח היו חיים את זה כערך אלא אולי כאיזה הרגל ולא כאיזה אידיאל.
ופה נכנסת המדרשה חושפת את הבת לחיים של תורה, כדרך חיים ממש, שבבית או בבית הספר אולי היא לא הייתה מקבלת את זה.
תחשוב כמה בתים של תורה קמו בזכות בנות שבחרו למסור נפש על זה, ובזכות מה? בין היתר בזכות המוסדות התורניים האלה שחשפו אותן לזה.
מנסיוני ראיתי בנות גם אחרי כמה שנים שהן לא היו במדרשה, יש כאלה שאולי נראה חיצונית ירדו ברוחניות וכו' מסיבות כאלה ואחרות אבל כשתדבר איתן מהלב תראה שהרצונות האלה שם, וגם בירידות ובקושי בחיים זה היה מחזיק אותן בקשר עם השם ועם התורה ונותן להן כוח לא לוותר.
לא ממש כתבת מה התרומה שהמוסדות האלה אמורים לתת אז אולי יהיה לי קשה לדייק בתשובה, אבל באיך שאני רואה את זה, לבת שהייתה במדרשה (כמובן שזה לא כולל, אבל לרוב) תיהיה השפעה על הבחירות והדעות שלה בחיים, ברמה כזו או אחרת, בין היתר מהערכים שהיא ספגה באותו מוסד שלמדה.
זה יצא קצת כמו פרוו למדרשה חח אבל לפחות ככה אני רואה את זה..
פרקתי. 
אני חושב שכדאי גם בשביל הבנים לדאוג משהו כמו זה
יש הרבה צמאון לישיבות כאלה כמו מכון מאיר..
זה באמת עניין גדול מה שאת מזכירה.
לטעום מכל העולמות קצת לחשוב על הדברים בגדול ובכולל (מזכיר טיפה את הקונספט של מכינות מעורבות)
גם בן לא חייב ללמוד תורה מהבוקר עד הערב.
נראה לי הרבה פספסו את הדבר הפשוט הזה.
נ.ב -
עד כמה העניין של ידע כללי, אינפורמציה, אינטלקט משחק תפקיד במדרשות.
וגם קשה לשמוע את הטענה שאת מעלה שמדרשה זה 'בדיעבד' בגלל המצב של הדור.
כאילו אם כל הבנות והבנים היו שפיצים על - לא היה עניין לחדד אותם יותר?
אני חושבת שאולי זה תלוי באיזה מדרשות.
יש מדרשות שהן יותר אולי נקרא לזה "שכליות" או ששמות דגש על לימודי גמרא למשל, האמתת אני אישית לא מכירה כדי לדעת,
ממה שהכרתי, לא ראיתי או לפחות לא הרגשתי מי יותר "חכמה".
אולי כן היה מקום של מי יותר צדיקה חח אבל לא משהו חזק כל כך, זה הרבה מחזקות אחת את השניה כזה, גם הדוסיותת יותר..
אצל בנות לדעתי השפה היא אחרת, גם תחשוב שהמדרשה היא בד"כ זמן קצר, כמה זמן בת לומדת במדרשה בד"כ- שנה? שנתיים? המטרה שלה היא לא להצמיח תלמידות חכמות חח , בישיבה כן מנסים לדחוף את הבחור לשאוף להיות ת"ח וגם יש להם את החיוב הזה של לימוד תורה.
במדרשות זה בד"כ יותר קצר ומתומצת לערכים מסויימים והעמקה במקום הנפשי, אמוני, מציאת הדרך פחותת או יותר ןומכאן מי שרוצה להעמיק וללמוד יותר מעבר לשיעורים וזה היא עושה את זה אבל לא יודעת אם בקטע של ידכ כללי או אינטלקט אלא כחלק מהבניין שלה.
ככה לנע"ד, אולי יש פה בנות שיוסיפו או יחלקו עליי מנקודת המבט שלהן.
הטענה של ה"בדיעבד", זאת מציאות שנראה לי שרואים אותה במוחש, אני לא יודעתת מאיזה רקע אתה באת אבל זה קיים גם במגזר הדתי..
כמובן שתמיד יש מה לחדד אבל נראה לי גם המודעות לזה גדלה יותר עם השנים והשאיפות איתן מה שפעם אולי היו דברים שיותר ברורים .
פעם בנות התחנכו בבית של אמא, היום אני כנראה שעם הגלות וההתערבבות בתרבויות השונות יש דברים שהטשטשו ואולי כאן זה אולי חלק מהתיקון של זה, אתה לא חושב?
זה באמת קשור להבדלים בין נשים לגברים והדברים ברורים
ולגבי סוף דברייך - עידן התמימות נגמר ולא זכינו לאמונה של הסבתות (משתמש במונחים שלא השתמשת, מקווה שזה משקף) אבל... אולי יש בזה צד טוב. לא כך?
כאילו הבירורים שהתרבות המערבית מכניסה אותנו אליהם בסוף מוציאים אותנו חזקים יותר. את לא חושבת?
זה חלק מתיקון העולם, רואים אתת זה בחוש גם בהרבה תחומים אחרים..
אני חושבת שהמקום שלל הבחירה מאוד חזק היום וזה מגיע גם למקומות האלה.
אגב,לא תמיד זה לא סותר אמונה תמימה בהכרח, לפעמים זה יכול יותר להעצים את המקום הזה כשעושים את זה בצורה נכונה.
כל השינויים שעברה ועוברת התרבות היהודית, גם בגלל או בזכות הגלות (כי הרי גם לגלות יש תכלית) אם זה בעקבות תנועת ההשכלה, הפרעות שיהודים עברו, השאלות שעלו, הפולמוסים, המדינות השונות והאתגרים שליוו ומלווים את חז"ל וגדולי הדור גם בפסיקות ובדעות- הם השפיעו ושינו הרבה דברים שלא היו, אבל דווקא ממקום של העשרה ונתינת מענה רכב יותר גם למי שקצת הלך לאיבוד בדרך וגם בכלל במקום של יהודי מול אומות העולם ומול עצמו שיודע לענות על השאלות הקשות או לא לענות ולבחור בסוף אחרי הכל באמונה ובדרך התורה..
בסוף, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות כמובן. אבל זאת המציאות שהשם שם אותנו בה, וב"ה, יש בזה הרבה מאוד חסד וטוב
אמונה כי המציאות שהקב"ה שם אותנו בה היא המציאות שאותה הוא רוצה להפגיש אותנו.
ואם המציאות והתרבות מאתגרת אותנו זה לא בדיעבד, זה הכי לכתחילה שיש.
ובכללי, לימוד תורה זה תמיד טוב! בלי קשר לרוחות מבחוץ
לימוד התורה זה נותן את המתיקות לכל מה שלא יגיע
שכוייח..!
לצאת מ"פ בסוף חח
הרסתי לך את החשק?
אגב, הם יכולים לדחות שנתיים שירות (אפילו שלוש)
ואני מסכים איתך בגדול
לומדים כזה בשביל הנפש והחיבור. אולי דומה למכינה.
בטוח יש ישיבות שעושות תיקון לזה.. כאילו שנותנות את החיבור הזה, כי בתיכון זה נשאר בגדר השטחי ו"כי חייב"
ושם גם יש מקום של בחירה, עובדה שגם לא כולם בוחרים ללכת לישיבה וגם סוג הישיבה משתנה מבחור לבחור "אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ".
לכאן זה לא נכנס?
והדגם הזה הוא בנוי על הנחת יסוד שאתה יודע מה אתה רוצה מהחיים שלכם ואתה אחרי בירור מוחלט שאתה רוצה להתמסר ללימוד תורה.
הדגם הזה בבסיסו לא מתאים יותר מדי לבירורים פנימיים. זה בא לידי ביטוי צורה פשוטה - סדר יום מאוד מאוד עמוס ומאוד מאוד ממוקד.
ברור שזה שונה אבל זה הדגם הבסיסי. הרבה מישיבות 'רציניות' זורקות את האנשים למים.
ישנם מקומות ("גם רציניים) שנותנות כלים בהדרגה אבל לא הרבה. ממש לא.
בכל אופן, ישיבה זה לא מקום שמתבחבשים בו. זה מקום שבאים אליו ממוקדי מטרה.
ובמדרשה לפי מה שאני מבין זה הפוך - באים לעורר השראה. באים לטעום, לחוות.
אגב, יש תופעה רחבת היקף - חבר'ה שבאים למכינות ואח"כ ממשיכים לישיבות גבוהות.
אחרי שהם חוו השראה במכינה הם מוכנים להתמסר ללימוד תורה.
"אלא במקום שליבו חפץ" - אכן קיים. אבל אחרי שכבר יש כיוון ברור. ולא תמיד לבחור בן 18 יש כיוון ברור איפה העולם הרוחני שלו בדיוק.
אפשר גם לומר שלכל אחד יש את המסלול שלו.
גם במדרשה יש כאלה שמתחילות ועוזבות כי מגלות שאולי זה לא מתאים להן מסיבה כזו או אחרת או בשלב כזה. זה גם קיים וברור שזה לא 100%
אבל יש כאן מקום שפותח את זה גם אצל הילד בן 18 שעוד לא נסגר.. בסוף כשהוא יגיע לנקודת בחירה אמיתית, זאת באמת תיהיה בחירה ממקום אחר.
אני מנסה לחשוב איזה פריוולגיה אחרת יכולה להיות? אז עדיף שהילד בן 18 הזה לא ינסה את זה איכשהו? ואם זה גם חלק מהבירור שלו, לא עדיף שזה יעשה במוסד תורני כזה?
שמכינות יהיו לכתחילה ולא בדיעבד.
לא שמי שפחות דוס הולך למכינה אלא פשוט משהו אחר.
זה נראה לי הכי נכון.
הנקודה שרציתי להעביר שמדרשה זה נשמע מקום שמעורר השראה ולדעתי גם הבנים צריכים את זה לא פחות
ואת צודקת, גם ישיבה יכולה לשים מוקד על לעורר השראה (קשר עם ת"ח וכולי)
זה לא דיכוטומי כמו שעולה מדברי, אולי
מאפשרת להשלים פערים בנושאים כללים של ידע.
בהנחה שאתה מתכוון לכך שזה אמור להוות העמקה לעולם הערכים בו אני חיה, אז אני רואה בזה אחלה של נורמה ללכת להשקיע שנה או כמה במשהו שחשוב לחיים שלי. מבחינתי זה סוג של תואר ואפילו יותר חשוב באיזשהו מקום.
האם המסגרות הללו ממלאות?
בגדול - תלוי. תלוי איזה בנאדם אתה, תלוי מה אתה מחפש(ביסוס אמוני/השקפתי/לימוד עיון בגמרא) תלוי אם הלכת למקום שנכון לך ותלוי אם אתה בא מוכוון מטרה ועובד כי זה לא קורה אוטומטית..
דעה לא פופולרית - מדרשה לדעתי לא תמיד מצליחה לבסס דברים בצורה עמוקה דיה,(בהנחה ויש לך שאלות - הגיוני שלא תפתרי אותן ואולי אפילו תצאי עם עוד יותר..לפעמים כן, אבל הרבה פעמים גם לא) זה פחות משנה, הרבה פעמים מגיעים אחרי שירות ולוקח זמן רק לנקות את הראש מכל מה שעבר ולהצליח לשבת יום שלם ללמוד אחרי שתיזזת שנה/שנתיים (קצת כמו לחזור לצבא אחרי ישיבה, רק שפה זה חדש לך לחלוטין..)
עם זאת, וזה פלא עצום בעיני שזה קורה אע"פ כל הנ"ל,
משהו שאני חושבת שמדרשה כן מצליחה לייצר כמעט תמיד, זה את הרצון הגדול והחיבור לקודש בקטע מטורף.
היא ממש לא עונה על הכל והרבה פעמים יוצאים ממנה עם המון שאלות אבל לדעתי היא בהחלט עוזרת לחזק/לייצר מעין 'קריאת כיוון' לחיים שמה שמעניין אותך בהם זה עבודת ה', שתרצי להתעמק בזה עוד ועוד.
שומעת את הגעגועים של חברות שלי למדרשה...רצון ללמוד עוד... רצון לשיעורים..
אגב, באמת הרבה מדרשות מתעסקות בבניית מעטפת כלשהי לבוגרות שלה מתוך הבנה שיש רצון גדול לזה וגם כי יש צורך במעטפת לבנות גם בהמשך החיים.
עד כאן מנקודת מבט של מה שמכירה מקרוב..
לגבי ישיבה- לא הייתי, אבל בעיני היא יותר מאפשרת בניית תהליכים כי זה לאורך זמן.
זה נכון שנזרקים למים ולומדים בעיקר גמרא וזה ממש לא כמו במדרשה שמתעסקים המון בנפש ואמונה, אבל:
1. יש גם חברותות באמונה (לפי הבנתי זה משהו שניתן לקבוע לעצמך.. )
2. אני חושבת שעצם השהות שלך במקום שעסוק בתורה ובקודש, שמי שמדריך אותך זה אנשים צדיקים, זה דבר שבונה בעצמך יסודות מאוד עמוקים וחיבור לתורה.
פעם כשכתבתי פה פוסט ארווך בנושא אמרו לי שאני חיה בסרט שזו האווירה בישיבות..
אולי אני עושה השלכה ממה שקורה במדרשה ובסוף אצל בנים זה שונה.. אין לי מושג, אבל מבחוץ ככה אני תופסת את זה ואני גם רואה את ההשפעה שישיבה עושה על בנים סביבי .. שזה בעצם מסתכם באחים שלי / אנשים שיצאתי איתם אבל זה גם משהו
אז יאללה, עוד שנה בישיבה, מה יכול להיות.
אבל זה לא קשור למסגרת עצמה, ולא לשאיפות של מייסדיה. רק למציאות האנושית.
את אתיופית? התחתנת עם אתיופי? כן/ לא...
או שאת באה לשאול שאלה אחרת
כלומר כן, באתיופיה לא שמעו ולא קיבלו את מה שנקרא 'חומרת ר' זירא' (שכל אישה צריכה לספור 7 ימים נקיים), ולכן ספרו רק 7 ימים מתחילת הנידה - שזה הדין המקורי. אבל כיום רוב ככל האתיופים קיבלו על עצמם את התלמוד הבבלי כמו כל שאר ישראל ולכן לא נוהגים ככה.
לגבי 14 יום - יש בזה שיטות שונות, ממש לא כולם נוהגים כך.
חברה שלי שהיא אתיופית שומרת 7 ימים נידה+ 7 ימי טהרה.
אמרתי לה שהיא יכולה לספור 4 או 5 ימים+ 7, והיא אמרה שככה זה המנהג אצלם..
הקושי ממש מובן ואמיתי.
אבל אולי שווה ללמוד מעט על טהרת המשפחה, כי היא מבצעת דווקא את האפקט שאת רוצה. כל רגש או תחושה מתכהים עם הזמן, ואם יש לנו גלידה (סליחה על הדוגמא) כל יום אנחנו נאבד במהירות את ההתלהבות ממנה ואת טעמה המיוחד והמשמח. ההתחדשות המתמדת של היהדות יוצרת יחד איתה את הרצון, הרגש וההתלהבות מחדש.
אחינים זה החמצן!!!
בלעדיהן לא הייתי בטוחה עד היום שאני מסוגלת לאהוב ילדים
מחר אני קמה בשש וחצי כמו כל בוקר
קשההה וקר
אוף איתי, צריכה לישון.
יש לי מבחן מחר.
ולא למדתי, אבל באמת.
לא כמו שתמיד אני אומרת לעצמי.
אבל לא מצליחה לשכנע אותי ללכת לישון
אחיינים גדולים זה חמוד
במיוחד כאלה שקוראים כאן 
והם יודעים מי את?
ברוקוליתני תיוג
לא חשבתי על זה🤦♀️
נס שלא גולשים כאן אנ"ש האישיים
אחרת מזמן היו עולים עלי....
חשבתי שאני היחידה שנושמת את הבוקר מוקדם...
קרובההודעהיפה...
השיר האהוב עלי
מורידה ושומרת
תודה!
וואלה כיף לכל מי שצריך לקום מחר מוקדם.. זה אומר שיש לכם לו'ז
אני רק מחכה שיגמר כבר הסגר ואחזור לעבודה..
יכול היות שבגלגול הקודם הייתי בכלל שולחן..
#העולם עשוי מאטומים
-לילה וכו'-
ועושה דה לגיטימציה לקבוצות ששונות ממנה. אין לה שום גבולות
יש אפשרות לקבל את הסרטון הזה לפרטי ?
שרוב האנשים מתלוננים שהכביסה שלהם יוצאת בלי ריח או נעלמת מהר מידי - ואצלנו בדיוק הפוך כולם מתלוננים שהכביסה ריחנית מידי וזה מחזיק יותר מידי זמן...במקום שיגידו לי תודה !
למה מתלוננים... ולא אומרים תודה 😆
בעיקרון יש שיטה להשאיר את הריח של המרכך בכביסה...
כשמכניסים למייבש, צריך לנער את הבגדים, אחד אחד ואז להכניס, אח"כ לייבש אותם ונשאר הריח גם בכל הבית...🤗
אבל בגדול אני מדלל מרכך עם חומץ (לא תמיד אני זוכר)
לא מעמיס מכונה יש לי 5 ריחות המנצח בעיניי זה סנו ZEN הוא נשאר חודשים בלי קשר לכלום ויש לו ריח מטורףף
מנקה את המכונה פעם בחודש בערך כמו שצריך כולל תא אבקות
מנער בגדים אחרי המכונה ושם במייבש מסודר
או תלייה מסודרת וככה זה גם חוסך גיהוץ
משתמש הרבה פעמיפ אבל לא כל הזמן בתרסיסי מייבש לא יותר מידי
והכביסה יוצאת כאילו את בבית מלון
נשמע שגם לזה יש לך טיפים שווים
זה ככה מונע סתימות
פילטר למטה ( לא להתעסק אם לא יודעים מניסיון מר חחח )
ואח''כ מפעיל לנו במכונה יש תוכנית יעודית של ניקיון שזה 70 מעלות 5 מחזורי שטיפה עם חומץ זה בעיניי הכי טבעי ויוצא כמו חדש תקרא טיפה על חומץ בכביסה באינטרנט בכלל יש טיפים שווים לחומץ בכללי
אז ניסיתי לפתוח את הפילטר בלי הצלחה ככה כמה חודשים עד שהצלחתי ומה מצאתי שם..... המפתח של אחי הקטן שאיבד של הבית עוד טרום קורונה....מאז אננחנו מוודאים ובודקים שהכיסים ריקים חחח
שבוע טוב ומבורך!
הייתה שבת מתוקה ויפה, איזה כיף!!!
תודה לה'!
מעשי ידי הם תינוקות זכרי ישראל, והתהייה על דברי שירה היא איך אפשר להענישם במיתה ע"י שירה? מגיע להם מידה כנגד מידה, לטבוע כמוהם!!!
באבוד רשעים רינה! כן יאבדו כל אויבך ה'!!!
בשירת הים נאמר "אשירה לה'... סוס ורכבו רמה בים" ומודגש למה: "עזי וזרת י-ה ותהיי לי לישועה" לי ולא למלאכים. אנחנו שרים ולא הם
@עוגיפלצת יואב, נכון?
כשהוא נכנס לפורומים זה בדר"כ ל'בעין העדשה'...
זה עיבוד כלשהוא, נכון?
(ואגב, יש כנראה זיהוי ודאי או כמעט ודאי לכל האבנים)
אז זה עדיין בגלל שהוא רצה
משמע זה רצונו
משמע, כל מה שיש זה בשביל לעשות רצונו
בכל אופן תצטרכי להגיד את זה.
הוא לא צריך כלום ולא חסר לו כלום.
מה שכן, שכיוון שהוא הטוב השלם - אזי "מדך הטוב להיטיב" והוא כביכול "מעוניין" להיטיב לאחרים.
וכיוון שהוא "רוצה" שזו תהיה הטבה שלימה ולא לחם חסד - הוא המציא דברים שנעשה "בשבילו" כביכול - ושבזכות מעשים אלו נזכה לשכר, ואז יושלם הייעוד של ההטבה השלימה.
זה לפי דרכו של רמח"ל והגר"א וכו'.
לפי דרך החסידות - ובעיקר חב"ד, "נתאווה להיות לו דירה בתחתונים" - כלומר - מה שאת קוראת "בשבילו", אמנם כמובן שזה לא כי הוא היה צריך, ומאום לא היה חסר לו. זה כנראה אותו רצון כמו רצון ההטבה שמדבר עליו רמח"ל.
ועל שני רצונות אלו כמובן ניתן לתמוה איך שייך בו רצון, והרי אינו בר שינוי.
ועל זה כותב הכוזרי שבאמת אין זה מה שאנו קוראים רצון, ואין לנו הבנה מה זה כן, אך דבר אחד עלינו לקבל סוף כל סוף: מאומה לא נעשה סתם, אז לתוכן של העשיה אנו מכנים "רצון" לסבר את האוזן.
(ויש לציין, יתכן שדעת הרמח"ל ודעת החסידות אינן סותרות, ואף משלימות. אך אין כאן המקום)
קרה לכם שחלמתם חלום מפחיד, ועוד היו לו השפעות עליכם גם במהלך היום? נזכרתם בו ועדיין הצטמררתם מפחד?
או חלום מצחיק באמת?
קרה לכם שחלמתם חלום מפדח, שגרם לכם להתכווץ בבושה כשנזכרתם בו? בגלל איך שהתנהגתם בו, או בכלל על עצם העלילה בחלום?
או להיפך- חלום שהרגשתם גאים בעצמכם על איך שפעלתם?
חלום מעניין במיוחד? חלום הזוי במיוחד? חלום שהזכיר לכם נשכחות מהעבר?
שתפו😋
היה לנו אתמול שיעור בזום של הרב שמואל אליהו שליט"א, היה שיעור נחמד והכול ובלילה משום מה חלמתי על הרב שמואל אליהו שהיה איזה בית כנסת שהלכתי אליו והיה שם מפתחות רק לגבאי ולרב שמואל ואז אני ועוד אנשים היינו בחוץ ורצינו להיכנס לבית כנסת והגבאי לא הגיע ואז הרב שמואל הגיע מבפנים ופתח לנו את הבית כנסת ואז היה איזה קטע(או שזה היה לפני כן, לא זוכר...) שהגבאי הגיע עם בקבוק יין ושפך אותו על הרצפה ואז משום מה בחלום איכשהו הבנתי שיש עם זה בעיה הלכתית ובשקט פתרתי אותה ואז הלכתי לרב שמואל ואמרתי לו והבנתי שהוא גם שם לב לבעיה ופתר אותה כמובן בלי להגיד לגבאי כדי לא להעליב אותו..
זה בערך...
חלום הזוי ברמות...!!!
ואז בבוקר כשאמא שלי העירה אותי אמרתי לה: "שנייה, אני באמצע חלום טוב.."
פשוט מלא זמן לא חלמתי וזה ריגש אותי ששוב אני חוזר לחלום..
כשהייתי קטן הייתי חולם מלאאא(עכשיו אני גר בעיר, פעם גרתי ביישוב וכשגרתי ביישוב פעם אחת חלמתי שאני נוסע באופניים שלי בשביל ליד הבית בלי חולצה-משהו ממש הזוי...!!) ועכשיו הרבה פחות...
טוב, שבת שלום..!!
