איחוליך הלבביים שמח לקבל
מסריי, נעימים או לא,
על הכל תודה לא-ל
תמיד מוזמן לשירשוריי בברכה
גם אם רוב תועלת אין בתגובתך
מנומס זה לא אין כאן ספק
לפעמים זה קשה ואני לא מתאפק
אם גינוניי הטובים אינם לשם דבר
לפחות איני עורך תגובות מדיי מאוחר
אז תגיד לי אתה בלי להתייפייף
האם זה עדיף תגובה לזייף?
בגיל המתאים איני בדיוק
אך מידי פעם השרשורים כאן נותנים לי סיפוק
עכשיו חשבתי שאולי אוכל לעזור
ובעקבות בקשתך ניסיתי לעשות שיחזור
לא מזמן כאן סיפרו
מספר אנשים על חלומות שחלמו
יכול להיות שתמצא בשרשור זה את מבוקשך
מצרפת את הקישור, ושיהיה בהצלחה.
אז תשמעו מה חלמתי היום - צעירים מעל עשרים
שמחתי לעזור, ישתבח הבורא
הרי רק ברצותו הכל כאן קורה
שבת שלום ואך טוב לעולמים
שנחלום רק חלומות נעימים
אף אני את התגובות קראתי
וכמו כולם מאד נהניתי,
בא אני אליכם בהצעה
ובבקשה אל נא תסרבו לה,
נקבע שרשור כזה לעולמים
שבו כולם רק בחרוזים כותבים.
אחרי ששטחתי בפניכם הרעיון
אשמח לקרוא תגובותיכם בנידון 
דעתי חיובית כמובן
אך כמו שכתבתי לעיל, איני בדיוק שייכת לכאן
אם יהיה שרשור כזה נחמד
בוודאי שאצטרף אליו מיד
אז אם יורשה לי ואת קולי תסכימו לשמוע
אשמח שנייסד זאת באופן קבוע..
שמח אני מאוד תשובה חיובית לקבל
מקווה שיצטרפו אליו עוד, בחסדי הא-ל
וכהצעתך נהפוך לקבוע את השרשור
או שנמשיך כאן ונפרסם לפה קישור.
דעי לך שכאן נמצאים הצעירים
אפילו אלו שאינם מעל גיל עשרים
וחייב אני לציין, מקווה שאותך זה לא יביך
את חורזת יפה מאוד!, ילדה של אביך
בזה השרשור להמשיך בהחלט אפשר
תודה לך, גם אתה מאוד מוכשר.
בהמשך, נושא לדיון צריך להציע
ונעשה ניסוי בשרשור מעין זה השבוע
מוטב במצב ערנות לחרז
וכעת ללכת לישון אזדרז
חשיבה מרובה נצרכת כאן
לתת מקום נח לכולם ולכולן
אז בעז"ה מחר נלבן את הסוגיה
ונעצור כאן את רצף ההגיה..
את כוונתך לא אבין
אם חורשים בשור וחמור, מה הדין?
בין סוגי המילים, כיצד ניתן להבחין?
שירך הוא לי עטוי מסתורין..
אודה לך אם תואיל להסביר
כדי שלא תצא תקלה בזה השיר
ואם סתם באת להשתעשע
ולזאת כוונתך בשורה מספר תשע
תתקבל בברכת הצלחה ושפע
על מצב רוחינו מוזמן להשפיע
בהגיגים נחמדים מעולמות אחרים
ורעיונות שישמחו להפוך למציאות מהרהורים.
אל 'מישהו כל שהוא' הופנתה תמיהתך
אך אנסה ליישבה, ברשותך
שור וחמור לא ילכו יחדיו
זאת קבע לנו מורינו הרב
כי בחרוז אמיתי צריך שיהיה דמיון
בכל ההברה, ולא רק בחלקו האחרון
ומפני שדברי לא לגמרי מוסברים
אצרף לכאן את מקורם של הדברים
תודה, זהו חידוש מעניין
בהחלט את חוקי השירה כדאי לציין
אך אם נלך לפיהם בכל תגובה
היא תשלח במקרה הטוב בשבוע הבא
בכתבינו העמוק
בכל אופן נוכל לייסד חוק
נעשה עיסקה שבכל פיסקה
תהיה הרפתקה על פי החוקה
בשתי שורות בלבד
זה החוק יהיה מכובד
ומי שיחפוץ את האתגר לאמץ
ידע שזה לא קל ועליו להתאמץ
ולאט לאט אפשר להגדיל
עד ששירינו, לזמר רבי אברהם יקביל
נהניתי מאוד משרשור זה
ובעז"ה גם אני לכתוב בו אזכה
במחשבה שניה, המשפטים לעיל יצאו קצת מאולצים ולא כ"כ תקניים
באוזניי הם עדיין צורמים
רואה אני כי אני נוחל הצלחה
יהי רצון שאמשיך לנחול אותה
יש לציין כי סבתי בי תתגאה
על שיצא לה נכד משורר שכזה...
משפטיך הראשונים לא לחינם באוזנך צורמים
אכן הסיומים שלהם לא בדיוק תואמים
אך אל נא ברוחך תיפול
כדי לכתוב שיר בחרוזים צריך לעמול
בעצמך תאמין
ואט אט תבחין
מהו החרוז שמתאים לכל מילה
להכיר את השפה העברית זו זכות גדולה!
בהצלחה רבה לך נאחל
ועל הצטרפותך נשיר ונהלל
תודה רבה לך על זאת המחמאה
חובה להגיד כי כתבת הלוואי שבקרוב אהיה ראוי לה
את צודקת, יש לעמול ולהתאמן
כדי שעל החרוזים יענו 'אמן'
שמעתי פעם שבמרדף אחרי החרוזים
לפעמים רמת הטקסט יורדת פלאים
אז, מה אתם אומרים?
כמובן שיש כאן כאלה ממש טובים
עד כדי כך שהחרוזים מעצמם אליהם מגיעים
איזה כיף! אני רואה שאני משתפר
יהי רצון שהצלחה זו לא תיגמר!
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)
עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
יש לך זיכרון צילומי לניקים …