פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 61)

הוא מוטל בספק..עצם זה שעדיין יש פועלים בכל מיני מקומות זאת ההוכחה שלא למדנו כלום, או לפחות שהאנשים שמקבלים החלטות או כל אלו שתומכים בהעסקת העם ההוא הם לא שפויים.

לגבי המשפט השני, צריך לדעתי לשנות את השפיות ולהבין שלהיות אדם שפוי, זה עכשיו להגיד, לא מעניין אותי מה קורה איתם, מצידי שיתפגרו, כשאחים שלי נרצחו ונטבחו ועשו באחיות שלי כרצונם, הם לא קמו להגן, וכל שכן לגנות שזה המינימום, אז דין הוא שעכשיו יתפוצצו ולא מעניין אותי מה יהיה איתם.

ולגבי צה"ל הלוואי שזאת תהיה המנטליות, כל מי שמתקרב, לא מעניין אותי מהן מטרותיו, זכאי לכדור בראש.

להכנסת אותם מחבלים-בפוטנציה.

מה גם שהמצב הכלכלי של הערבים שגרים בשומרון לא רע בכלל. אין להם כמעט הוצאות על כלום, בהשוואה למדינות ערביות אחרות במזרח התיכון יש להם תנאים טובים מאד

לא לדאוג לפרנסה של האויב. זה כל כך פשוט. 

ברגע שאתה מוכיח להם שאתה מפרנס אותם בכדי שהם ישבו בשקט אתה רק מגביר את התאבון שלהם והם מזהים חולשה.

פרנסה? שיפסיקו לממן משפחות מחבלים ותראה שיהיה להם אחלה כסף. הבעיה היא העולם, בלי העולם ישראל הייתה מתנהלת אחרת.

אנחנו חיים במציאות של מלחמה בין מעצמות ויש להם לפעמיים אינטרסים שונים משלנו. מבחינת ארה"ב הם מחפשים יציבות ושקט בגלל שהם פוחדים מהדרדרות שתביא למלחמת עולם וגם בין היתר רוצים לשמור על ההגמוניה שלהם. מבחינתם הפתרון היחידי הוא פתרון מדיני .. אנחנו בין הפטיש לסדן .. זו בעיה. 

לגבי השאלה האחרונה שלך, תראה למשל מה לבנון אמרה עכשיו,

הם קושרים את המלחמה בעזה עם פתרון מדיני מולנו. למה הם עושים את זה? כי הם יודעים שישראל לא תפגע בלבנון עצמה, קרי בתשתיות אזרחיות.

הם רואים איך ארה"ב מרסנת אותנו בעזה והם מרגישים ביטחון. ברגע שישראל תצהיר יום אחרי יום שלבנון עצמה תפגע, ותפסיק לדבר על חיזבאלה בלבד... אז תראה שמשהו משתנה. 

כל עוד ישראל נשארת בהיגיון "מערבי" אנחנו במוקדם או במאוחר נושמד. בלי משחקים

בן דרור ימיני: די עם קונספציית הפרנסה, אין קשר בין עוני לטרור

אותנו?

באמת לא מצליחה להבין את זה.

הנה, אתמול היה פיגוע ברעננה.

שני מחבלים שעבדו אצלנו (לא קריטי שזזה היה בלי אישור; עדיין הייתה להם פרנסה) סיימו לעבוד ויצאו לרצוח.

יש הסבר לזה?

הרי הייתה להם עבודה אז איך הם חשבו לדקור ולדרוס?

וחסרים עוד סיפורים כאלה של חיות אדם שעבדו אצלנו ובסוף טבחו בנו?

הם צריכים להציע פיתרון.

אני חושב שאותו הדבר נכון בהרבה הקשרים, גם במלחמה בעזה.

וגם במקרה הזה. רוצים לעבוד אצלנו? אז תקבלו את מרותנו, ותנו לנו סיבה טובה להאמין לכם. 

(אגב, למשל אם הם היו תומכים בעידוד הגירה, זה אחלה דרך מצידם להראות שמה שבאמת חשוב להם זה הפרנסה ולא לכבוש לנו את האדמה...

העובדה שהם לא תומכים בזה, היא כי מה שמעניין אותם זה לא שלווה.

בקיצור - פתרונות אפשר למצוא. אבל הם לא רוצים פתרון)

פעמונים / מקימי - ארגונים המסייעים לאנשים לנהל את כספם כך שלא יצטרכו צדקה בעתיד.

מגייסי תרומות כדי לעזור ומחר יהיה צריך עוד עזרה יש הרבה.

בלי הרבה בירוקרטיה ושהכל מבוסס על 100% התנדבות

לרוב רב מקומי יכול להכיר ארגונים וגמ"חים שכאלה

שזה אומר 100% מהתרומה הולכת לצדקה

בדרך כלל זה תמיכה במשפחות אברכים מהציבור הדת"ל.

של אגד. חחח

יש לי עוד כירה רגילה וכירה כפולה
אבל בכל מקרה אני צריך את האורז ראשון

וואי יש פה פרטים אישיים שלך..

שם,מ.ז,...

בזה שאת חושבת שאמור להיות צדק בעולם שלנו..

יותר משמעצבן אותי כל ההאג הזה, מעצבנת אותי העובדה שאנחנו מתחשבים בדעה שלהם.

הלוואי והיה למקבלי ההחלטות מספיק אומץ כדי לאטום את האוזניים ולעשות את מה שנכון לעם שפה.

מידם".

אתם יכולים לצחוק על חז"ל כל היום לגבי דבריהם בקללת חם וכנען, כמו שעשיתם בשרשור ההוא.

אבל לא תשנו שום מציאות, רק תגרמו ליותר גרוע.

"תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ... תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ".

תוכל לפרט יותר על דברי חז''ל בנושא?

נשמע מעניין

אין פה בכלל מה להיעלב. דרא"פ מנסה להתקרב לציר רוסיה-סין-איראן כחלק מה-BRICS כי הסינים קנו אותם בעזרת ה-BRI (שהם חתמו ממש לפני שבועות ספורים!)

כשרוסיה פלשה לאוקראינה הם סירבו בתוקף לגנות מהסיבה הפשוטה שרוסיה זה BRICS והם לא רוצים לחבל בעסקאות המתבשלות להן

אני מתאר לעצמי שהכל עובד על לחצים של איראן ושותפותיה מתחת לפני השטח

ואפשר לראות שהכל הצגה באותו משפט הם אומרים שלהפציץ אזרחים זה רצח עם, אבל גם עצם הפינוי של אזרחים מאזורי הפצצה זה רצח עם, היו להם שלוש שעות להציג את הטענות שלהם והראו איזה שני סרטונים של פצצות גדולות, את ביבי מכנה את חמאס "עמלק" ומפה שמראה ששמנו את עזה תחת מצור בזה שסגרנו את המעברים שלנו (אנחנו חייבים להם משהו? חשבתי שלכל מדינה ריבונית מגיעים גבולות) כאילו מעולם לא שמעו על מעבר רפיח

הייתי מצפה שיראו מפות של מחנות השמדה, חיילים טובחים באזרחים, כל מיני דברים שמצטלמים טוב (וכאילו שלא מתרחשים כרגע בעולם - שמעת במקרה על מה שהולך בדרפור? אלפי נטבחים ומיליוני עקורים ממש מעכשיו)

מעניין אותי מה ישראל תטען

מלכתחילה היה עדיף שלא ילכו, אבל אם כבר הלכו אז מעניין איך הם ימצאו לנכון להתגונן, מקווה שהם התכוננו בצורה שתשיב מלחמה ותהדהד בעולם גם אם בסופו של דבר האג הצבוע ישפוט חלילה לרעתנו.

אני חושב שראוי לענות לגופם של דברים, אני מקווה שזה לא ייגרר לקרב נרטיבים אלא הצגת עובדות, בצד הנגדי (כלומר אלה שצופים בבית) יושבים 90% נאצים ו-10% מבולבלים אז עבור אותם מבולבלים ראוי להציג את העובדות באופן מסודר ולדעתי זאת הזדמנות להציג את הנרטיב הישראלי מול כל "השאלות הקשות" שמטיחים

בסה"כ רוב ארה"ב וגם רוב אירופה תומכים בנו פשוט האמריקאים והאירופאים השפויים הם אנשים שקטים ומנומסים שלא הולכים עם צרחות ומכות ברחובות ככה זה נראה לי

בתור עם שחווה שואה אף אחד לא יכול לקחת את הסבל של הערבינאצים, לנפח אותו לרצח עם ולחשוב שאנחנו נאמין לשטות הזו.

(על בסיס הרב קוק זצ"ל). עם ישראל תמיד היווה קטרוג על העמים, תמיד הוא היה מוסרי והתנהג במידות טובות, ושאר העמים, כדי להצדיק את עצמם, ושלא יצטרכו להתמודד עם המצפון שיש להם בגלל זה, אמרו שמפני שלעם ישראל אין מדינה, לכן הוא מתנהג באופן מוסרי, אבל אם תהיה לו מדינה, והוא יצטרך להתעסק עם מלחמות ועם עוד דברים שדרושים בניהול מדינה, עם ישראל גם יתנהג כמו הגויים. זו הייתה ההצדקה המוסרית שלהם שהם סיפרו לעצמם. וכשקמה מדינת ישראל, ולמרות זאת עם ישראל המשיך להתנהג באופן מוסרי, אז הגויים כבר לא יכלו לתרץ לעצמם את מה שאמרו, ולכן כל מדינות העולם מחפשים את עם ישראל במיקרוסקופ, ומנסים בכל דרך אפשרית להראות איך עם ישראל מתנהג בצורה לא מוסרית, עד כדי כך שהם מגיעים לעיוותים נוראיים שהם מצדיקים את הרשעים ומרשיעים את הצדיקים, כדי שלא יהיה קטרוג רטרואקטיבי על כל השחיתות וההתנהגות הבלתי מוסרית של הגויים במשך כל ההיסתוריה...

לענ"ד... לא יודע. לא נראה שזה הסנטימנט, ואם הוא נמצא "בתת-מודע" הרי שאפשר להביא עוד הרבה הסברים אפשריים לגבי התת-מודע של העמים.

לא חושב שהגויים מנסים "לתרץ לעצמם" למה הם לא מוסריים, או שהיו בטוחים לאורך ההיסטוריה שעם ישראל הוא כן מוסרי (ע"ע עלילות דם / הפטריה הרעילה / כל המיתוסים על לווים בריבית כו') וגם כשגירשנו ערבים באופן סיטונאי במלחמת העצמאות לאף-אחד לא באמת היה אכפת מעבר לריאלפוליטיק

הרבה גויים גם גינו את מלחמת רוסיה-אוקראינה ברמה שכל התקשורת עסקה בזה 24/7 והרבה בלגן היה סביב זה גם כן

כאילו אין בעיה אני מסכים שהגויים מושחתים וצבועים אבל ישראל היא יותר כלי ניגוח או משהו שהם מתנגדים לו במהותם מאשר הרעיון שיש להם ציפיות מוסריות מיוחדות מאיתנו במיוחד בימינו שהמוסלמים טוענים שהם יורשי אברהם האמיתיים והנוצרים כבר לא מאמינים בכלום

רש"ר הירש ויקרא כ"ו

לידתו ההיסטורית של ישראל לא הייתה תוצאה משילוב סיבות שפעלו יחדיו בהיסטוריה העולמית. לישראל חסר הבסיס החומרי שיוצר בדרך כלל קיום לאומי. ״אומת״ ישראל אינה אלא תוצאה של מאמר ״יהי!״ שנאמר על ידי הבורא בעיצומה של ההיסטוריה העולמית.

לפיכך, אם ישראל מבטל את הייעוד אשר למענו נעשה לאומה, הרי שיש לה׳ רק להסתיר את פניו ולהסיר את השגחתו הפרטית – וישראל יבוא מעצמו לידי חורבן בתוך כל הגורמים הפועלים נגדו בהיסטוריה העולמית. לא חורבנו של ישראל, אלא קיומו והמשך קיומו הם נס היסטורי אשר פעלו ה׳. חורבנו של ישראל לא יהיה אלא תוצאה מהסיבות הטבועות במהלך הטבעי של המאורעות. ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״ – כמו שנאמר בישעיהו (ה, ה) – ״וְהָיָה לְבָעֵר״: יש לה׳ רק להסיר את הגנתו המיוחדת, וכבר בא ישראל מעצמו לידי חורבן.

אולם אם ישראל אינו עוזב את דרך ה׳ כליל; אם, כמתואר כאן, ישראל חוזר במקצת אל הנתיב שנקבע לו על ידי ה׳; אם ישראל ״הולך עם ה׳⁠ ⁠״, או חוזר ללכת עם ה׳, אך הולך עמו ״בקרי״, באקראי; אם ההליכה עם ה׳ ועשיית רצונו אינן המטרה הראשונה והיחידה של ישראל; אם ישראל אינו נושא את עיניו אל ה׳ כמשען היחידי או אפילו כמשען העיקרי של קיומו והצלחתו, אלא מבקש קיום והצלחה בדרכים אחרות על ידי מאמצים אחרים, ומניח זאת ביד המקרה אם דרכים אלה ומאמצים אלה עולים בקנה אחד עם דרכי ה׳ ומטרותיו – הרי שאז ה׳ אינו נותן שישראל יכלה. שכן המצוות המועטות שנשמרות על ידי ישראל – אפילו אם רק באקראי – יש בהן את הכוח היוצא מגדר הרגיל לשמור את העם בחיים למען עתיד טוב יותר.

ה׳ ״הולך עמם״ – אך ״בקרי״. הוא כבר לא נושא אותם על כנפי נשרים מעל לכל הכוחות המתנגדים להם במהלך הטבעי של המאורעות. קיום העם ופריחתו כבר אינם מטרת השגחתו המיוחדת של ה׳, והעם אינו נתמך עוד על ידי הכוח הנסי של ברכת ה׳ והגנתו. אדרבה, ה׳ מוסר את ישראל ביד המהלך הטבעי של ההיסטוריה, אשר אינו מסייע לקיום ופריחת ״אומה של יהודים״ – אומה המסורה אך ורק לתורה ולחובה מוסרית. מכאן ואילך על ישראל לשאת את כל כובד הכוחות האויבים לקיומו ולהצלחתו.

כך נמסר ישראל לסדר הטבעי של העולם. במסגרת זו, קיום ישראל והצלחתו אינו מהווה מטרה שנועדה לכך מתחילה או שעלתה במחשבה קודם לכן, אלא הוא ימצא לו מקום רק אם שאיפות שאר האומות ירשו זאת במקרה. ישראל יקבל עזרה – רק אם במקרה שאר האומות מעוניינות בכך.

אם אין טעות בידינו, זוהי בדיוק משמעות הגזירה האמורה כאן בפסוק: ״והלכתי אף אני עמכם בקרי״. ונראה שזוהי גם הדרך שבה מפרשים חז״ל בתורת כהנים גזירה זו, שכן הם אומרים שם: ״אתם עשיתם את דיני עראי בעולם, אף אני אעשה אתכם עראי בעולם״. הווי אומר: אתם שמרתם את דיני במקרה – כך תישארו קיימים רק במקרה.

לא הבנתי מה הקשר בין הדיון שלנו לבין מה שהבאת בשם הרש"ר הירש..

לא דיברתי על אומות ספציפיות, כמו האומה ה"פלשטינית" לדוגמא, דיברתי באופן כללי על אומות העולם. להסביר שכל הרע באומות העולם נובע משחיתות מוסרית ותו לא, זה נראה לי קטן ולא נכון. המטרה בסופו של דבר היא לקרוא לאומות העולם לתיקון, ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. אם כל אומות העולם רעות בהגדרתן ומכחישות את האמת תמיד, אז אני אישית לא רואה איך הדבר הזה יקרה. אם מסבירים כך, אז אע"פ שגם זה בסופו של דבר זה סוג של שחיתות מוסרית, מדובר על דבר שיש בו תוכן, וניתן להתמודד איתו, כאשר ניתן לאומות העולם את הערך המיוחד לכל אומה ואומה, והם יממשו את העצמיות שלהם, התפקיד המיוחד להם, ממילא כבר לא יצטרכו לקנא ולהשוות את עצמם כל הזמן לישראל, וממילא יהיה תיקון. בכללי, הדרך הטובה יותר בחיים היא לא להתמקד ברע של האחר, אלא בלנסות לראות מה אני יכול לעשות, איך אני יכול לשנות. יכול להיות שהשני לא בסדר, ואפילו הרבה לא בסדר. אבל אם אני אעשה כך וכך, אני אוכל לשנות את ההתנהגות שלו, ולגרום לו להכיר בטעותו? מצויין, אז בוא נעשה את זה. כך נראה לענ"ד

כמו שאמרתי אם מדובר על תת-מודע אפשר להביא עוד כמה וכמה נרטיבים כאלה והיות ולא רואים אותם מה נפק"מ בהם? אכן חז"ל מתייחסים לרוב אומות העולם כמושחתים חסרי תקנה זה הפשט בהרבה מאוד מדרשים שכרגע אין לי זמן להביא

ברור שאנחנו אמורים לתת דוגמה מוסרית ולעזור לאומות העולם לבוא על תיקונן בין אם דרך ההתנהגות שלנו במלחמות כו'

אמנם ההאשמות נגד ישראל לא נובעות מתוך איזה ציפייה מיוחדת אלא סתם תקשורת וריאלפוליטיק בדור שעזב את הדת ומכור לטלפון ולחדשות שמאכילים אותו

יש הרבה תופעות מוזרות בעולם שלנו ויש גם הרבה הסברים אפשריים ונרטיבים שאמורים לתת תמונה של "מה מתרחש מאחורי הקלעים".

לצורך העניין יש התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד שמסבירה מערכות יחסים ורגשות כמושגים של התפתחות מינית, סימבוליקה מינית, תסביכים אדיפליים, "רצון תת-מודע לסרס את האב כדי לכבוש את האם" כו' כו' כל המוזרויות האלה. וכמובן אי-אפשר להוכיח שזה לא נכון כי כל זה מתרחש ברמות הכי ראשוניות של התת-מודע. או לפחות ככה הוא טוען. נו ומי קובע אם זה נכון או לא נכון? צריך איזשהו מבחן מציאותי ולדעתי המבחן המציאותי הוא שאף-אחד לא חושב במושגים האלה, אלה מחשבות שלא עולות לאנשים בראש גם לא בתת-מודע. וזה לא מסתדר עם הרבה תופעות במציאות.

גם בעניינים הדתיים אפשר לראות הרבה נריטיבים מתחרים שמנסים להסביר מה בדיוק מתרחש, לצד "מאמר הדור" של הראי"ה זצ"ל יש גם גישות אחרות, חלקן הפוכות שטוענות שהדור הרבה יותר מגושם ורחוק מאמונה וניהיליסטי לכן הוא נראה ככה (מכתב מאליהו), יש גם תמונה אחרת שמציע הרש"ר ב"נפתולי נפתלי", בקיצור יש הרבה אפשרויות, לדעתי כל אחת יכולה להסביר צד אחד של הסיפור אבל קשה לומר שיש נרטיב אולטימטיבי בהקשר הזה.

לכן ביחס להתנהגות הגויים: אפשר לשאול שאלה דומה, למה ילד מסוים מתנהג בבריונות כלפי ילד אחר. נכון לימדו אותנו ביסודי שזה כי הוא מקנא? אבל במציאות זה לא תמיד ככה. יש ילדים שהם פשוט סדיסטים ומפיקים הנאה מסבל של אחרים לכן מבחינתם גם להתעלל בבעלי-חיים. קשה לקבל אבל זאת המציאות. יש כאלה שבגלל בעיות בבית השפה שלהם הופכת לאלימה יותר. יש כאלה שעושים את זה כדי לקבל סטטוס חברתי כי זה לא "קול" לא להשתתף בחרם על ילד מסוים. אם אני אציע נרטיב שבריונות נובעת מזה שמקנאים בילד ובאמת בפנים מצפים ממנו להפוך להיות עוד יותר מוסרי... נו שוין, לפעמים זה נכון לפעמים זה פשוט לא נכון. גם אם זה נכון באיזו רמה מיסטית מה לנו ולמיסטיקה?

לכן אם אנחנו רוצים לגעת בשורש הבעיה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה הוא באמת חושב? נכון לפעמים מה שהוא אומר שהוא חושב ומה שהוא באמת חושב זה די שונה אבל זה לא באמת מסובך לקלף את הקליפה זה דבר ראשון, דבר שני אפשר להבין את זה מהשפה ומסימנים כאלה ואחרים.

לכן ביחס לגויים אני בחיים שלי לא שמעתי איזשהו גוי שמדבר על הנרטיב הזה. יש כאלה שמדברים על כך שמבחינתם ישראל זה אימפריאליזם מערבי. יש כאלה שאומרים שהיהודים עשו הרבה צרות (גירוש כפרים כו' - מוצדק או לא - שאלה של נרטיב). יש כאלה שעדיין תקועים בעלילות דם של ימי הביניים. יש כאלה שסתם רוצים להרגיש אנטי-ממסדיים וכל מה שקשור לשלטון קפיטליסטי יציב מציק להם, כמו queers for palestine.

גם הייתי אולי מקבל את מה שאתה אומר אם אכן מדינת ישראל הייתה הולכת בדרך התורה אז היה במה לקנא או מה לצפות אבל כמעט מכל בחינה לפחות ברמה השלטונית מדינת ישראל היא סתם דמוקרטיה מערבית ליברלית ממוצעת

ההסבר שלי לצורך העניין לשאלה מדוע הרבה אמריקנים תומכים בפלסטין, בייחוד סטודנטים ובייחוד queers, הוא שהם שונאים את ההורים שלהם, שונאים סמכות, ובעצם כל מי שמייצג עבורם את ההורים ואת הסדר המחייב - החוקי או המוסרי - מאיים עליהם - כך שישראל היא כמו השוטר החזק בהפגנות שאמור לעצור אותם מהתבהמות ולהגיד להם מה לעשות. והיתרון בנרטיב הזה הוא שיש רמה גבוהה של עקביות ואפשר לחזות מה תהיה הדעה / טיעון של אותם אנשים גם בסוגיה כזאת גם בסוגיה אחרת. זאת סתם דוגמה.

לגבי הרש"ר הירש שהבאתי: כל-עוד מדינת ישראל מתנהלת כמדינה מערבית חילונית הרי שהקיום שלנו תלוי ב"מקרה". מבחינת כל ה-free palestine למיניהם אין מקום ליהודים בשום מקום בעולם. כלומר יש מקום לכל האומות אבל יהודים לא אמורים להיות לא כאן ולא שם וזה באמת מתחבר עם הרעיון שעם ישראל אין לו קיום בדרך הטבע אלא, איך לנסח את זה, הוא כמו "גורם חייזרי" שנכפה על מציאות שלא מוכנה לקבל אותו.

התיאוריה של פרויד לא מופרכת, אלא שהיא מדברת על התת-מודע, אך יש רבדים יותר פנימיים. לא בהכרח בהגזמה ובקיצוניות של להרוג את האב וכו', אבל כן דבריו נכונים במידה מסויימת.

לגבי מאמר הדור, ברור לי שהרב קוק זצ"ל צודק. זה שיש ריבוי דעות, לא אומר שיש להתבלבל ולחשוב שהכל בעצם לא מוכרח והכל באוויר. יכול להיות ששאר הדעות נכונות מבחינת הרבדים החיצוניים. אבל באמת ברור לי שהרב קוק צודק (ולא, לא רוצה להיכנס לדיון על זה...). נכונים כאן דברי חז"ל: "בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב (שמות כ, א) וידבר א-להים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין" (חגיגה ג', ב').

ברור שיש לכל דבר יוצאי דופן, ההסתכלות היא באופן כללי. כבר אמרתי בעצמי שיש יוצאי דופן למה שהרב שרקי אמר. לא הבנתי בדיוק מה אמרת לגבי הנרטיב שלך לגבי הבריונות, ובכללי, אני בעצמי בכלל לא מכיר את ההסבר הזה שזה קשור לקנאה, לכן, אני לא מבין בכלל את הטענה. גם אני יכול להביא רעיון מאיזה ילד בן שלוש ששמעתי ולהציג את זה כטיעון. אבל זה לא הדיון. אנחנו מדברים כאן על הסבר שאכן תואם את ההגיון ומגיע מרבנים גדולים. תשאל את הרב שרקי לגבי גויים שטוענים את זה, אני בטוח שהוא יענה לך. ברור שהוא לא יגיד את זה בפה מלא שזה משום שהוא מקנא. למה חשבת שהוא יגיד את זה? ברור שמבחינתו זה לא קשור לקנאה...אבל אדם שמקנא, אף שהוא עובד על אחרים ועל עצמו שהוא לא מקנא, אפשר לראות סימנים לקנאה הזאת.

לא מסכים איתך בכלל. גם אם לא כולם מקיימים תורה ומצוות, האופן שבו מדינת ישראל נתפסת הוא כמדינת היהודים שממשיכים את מסורת התנ"ך ואת שלושת האבות וכו'. מלבד זה שיש היום רוב מסורתי. והרבה חוקים במדינה מקבעים את הדת באופן מוסדי-מדיני, גם אם לא הכל מתוקן ומושלם. ובכללי, גם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, הוא מוסרי הרבה יותר מרוב הגויים האחרים, ואכן מאיים על הגויים האחרים.

אני לא רואה כ"כ הבדל בין מה שאני אמרתי בשם הרב שרקי, לבין מה שאתה הצגת. עם ישראל מאיים על אומות העולם מבחינה מוסרית. שכוייח. אותו דבר.

ו...? עדיין לא הבנתי מה הטענה שלך מהרש"ר הירש....

איך יודעים בכלל שתיאוריה כלשהי נכונה? מה מוכיח ומה מפריך אותה? מה הופך אותה לטובה? יש איזשהו מבחן שאפשר להעמיד אותה בו? קשה לי לקבל את זה שתיאוריה היא נכונה פשוט אנחנו לא רואים את זה (כי זה בתת-מודע) ופשוט יש גם יוצאים מן-הכלל אבל בכללי היא נכונה.

יש הבדל בין "לא מוכרח" לבין "הכל באוויר". אנחנו חיים במציאות "גמישה" עם אינספור פקטורים שמשפיעים - חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים, הצייטגייסט האנושי נושם ומתפתח ומשתנה. אי-אפשר פשוט לקחת איזה נרטיב אבסולוטי ולהדביק על המציאות ולומר שטוב ככה כולם חושבים גם אם זה לא נראה ככה ושמקסימום יש כמה יוצאים מן-הכלל.

אז מצד אחד אתה מקבל את ההסבר של הראי"ה (שוב לדעתי הוא מצוין פשוט אני חושב שיש צורך בריבוי הסברים ו"עדשות" גמישות כדי לתפוס את כל התמונה) אבל מה נניח יותר משכנע בו מאשר המכתב מאליהו? מה גורם לך לאהוב את ההסבר הזה?

מה שגורם לי להתחבר להסברים זה בראש ובראשונה מה שאני רואה אותם במציאות, שהם עוזרים לי לחזות התנהגויות, בקיצור אני ממש רואה בעיניים את ההתכתבות בין התיאוריה לבין הפרקטיקה.

לגבי ביריונות אסביר את עצמי. יש רעיון רווח שביריונות נובעת מתוך קנאה. יעני הביריון מקנא בילד שהוא מתבריין אליו כי הוא חכם ומוצלח לכן הוא מציק לו. אמנם לא שמעת על זה אבל שמעתי את זה מיליון פעם ממורים. יכול להיות שזה גם נכון ובאמת יש הרבה סיטואציות שאפשר לראות שזה נכון. אבל יש סיטואציות שזה פשוט לא קשור ונובע מסיבות אחרות לכן זה לא נכון ולא מועיל לומר שבאותן סיטואציות הקנאה היא פשוט תת-מודעת במקום להציע הסבר חלופי שמתיישב עם המציאות יותר טוב.

"ברור שהוא לא יגיד את זה בפה מלא שזה משום שהוא מקנא. למה חשבת שהוא יגיד את זה? ברור שמבחינתו זה לא קשור לקנאה... אבל אדם שמקנא, אף שהוא עובד על אחרים ועל עצמו שהוא לא מקנא, אפשר לראות סימנים לקנאה הזאת."

תחליף את המילה קנאה במה שבא לך ותקבל את אותה תוצאה. זה לא עוזר מה שבאיזה רובד סופר-עמוק זה מה שכולם חושבים כי שוב אפשר להחליף את המילה קנאה בכל מילה אחרת והנפק"מ בשטח תישאר אותו דבר כי אף אחד לא יודה שזה בגלל [insert word], וגם הוא בעצמו לא מודע לזה שזה בגלל [insert word]...

אני לא רואה סימנים מובהקים לקנאה לא אצל עורכי הדין הכושים בהאג ביום חמישי וגם לא אצל המפגינים הפרו-פלסטיניים בארה"ב. אני כן רואה סנטימנטים אחרים לכן מבחינתי הם הסבר טוב יותר. סימנים מבחינתי זאת שפה שסובבת סביב אותו עניין, "מרכזי ערך", שיח שמרוכז סביב נושא מסוים. זאת גם השיטה לאבחן הפרעות אישיות פשוט מחפשים מה חשוב לאותו אדם ועל מה הוא מדבר כל הזמן.

יצא לי לשוטט בפורומים לבנוניים כדי לקרוא מה הם חושבים על ישראל בסביבה ה"טבעית" שלהם מה שנקרא. ואפשר לראות כל-מיני גישות. יש כאלה שבאמת מקנאים שישראל כזאת מצליחה בעוד כל העולם הערבי מדינות סמים נחשלות, דיקטטורות רצחניות או גם וגם. אם כי לרוב זאת לא סיבה לשנאה, יותר תסכול עם הפוליטיקה הפנימית שלהם. יש כאלה שלא אכפת להם מישראל ומהיהודים והם פשוט רוצים לחיות בשקט כמו שהם חיו לפני ה-PLO. יש כאלה שנוטרים טינה על מה שעשינו במלחמת לבנון הראשונה (לרמטכ"ל היה אשכרה ארגון טרור פרטי בשם "החזית לשחרור לבנון מזרים". האם מוצדק או לא? מה אני מבין, אבל בקיצור יש סיבות אמיתיות לנטור טינה). הלא קיבלו אותנו עם אורז ופרחים ולאט-לאט זה התחרבש ולא נראה לי שזה נובע מקנאה. יש כאלה שמפחדים מאיתנו כי הרעילו אותם שאנחנו מתכוונים לכבוש את כל לבנון וליישב אותה. בקיצור הרבה מאוד גורמים, הרבה סנטימנטים שונים, חלקם גם פועלים ביחד, אני פשוט לא אוהב את הרעיון שאפשר להפשיט הכל לאיזשהו משהו אוניברסלי, זה יותר מדי אפלטוני, במיוחד כשמדובר במשהו בלתי-נראה.

הטענות המקוריות היו:

- האומות משוות את עצמן לישראל כי ישראל מהווה מעין סרגל מוסרי - לא ראיתי אנשים שחושבים ככה, לא פרטים ולא תרבויות

- האומות טוענות שעם ישראל מוסרי בגולה אבל אם תהיה לו מדינה הוא יהיה לא מוסרי - לא ראיתי אף אדם שחושב ככה

- ממה שעם ישראל מתנהג במוסריות, זה הפריך את התיאוריה של הגויים שהוא יתנהג שלא במוסריות - גם לא ראיתי אף-אחד שחושב ככה או שאכפת לו מזה באמת

אני לא ראיתי גויים שחושבים במונחים ישיבתיים של "קטרוג" ו"ביקורת עצמית מוסרית" במקסימום זה משהו שאנחנו יכולים לחשוב שהם חושבים אבל כמו שאמרתי אפשר פשוט לשאול את הנערה את פיה בשיח כנה ותקבל כל-מיני תשובות

כמו שאמרתי רוב הגויים עסוקים בהדוניזם, ריאלפוליטיק, שקרים מכוונים, בצע כסף, סנטימנטים אנטי-מערביים ואנטי-ממסדיים ומכורים לטיקטוק

אני מעריך מאוד את הרב שרקי פשוט אני לא מקבל את התיאוריה הזאת כשם שאני לא מקבל את הרעיון של סאטמר ששנאת הגויים כלפינו כולל השואה היא תוצאה של הציונות

לגבי מדינת ישראל, א' רוב הנוצרים לא מאמינים בנצרות, ב' מבחינת המוסלמים היא בסה"כ שלוחה אימפריאליסטית חילונית מערבית ליברלית של ארה"ב שמטרתה לקעקע את הדת מן העולם. זה עובדתית מה שהם חושבים.

בבקשה, אני אשמח לשמוע עוד הסברים....אני באתי בשם פשטי המקראות. ואין לי מושג על אילו אזכורים של חז"ל אתה מדבר. דווקא הפוך, רבי מאיר אומר שגוי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול (התורה ששייכת לגויים...), חז"ל אומרים שה' במעמד הר סיני דיבר בכמה לשונות, דהיינו, ערכי התורה מופנים גם לגויים. המשנה באבות אומרת: "חביב אדם שנברא בצלם", ועל גבי זה "חביבין ישראל...". במסכת מגילה מופיע שעתידים ללמד תורה בבתי קרקסאות וכו', שנאמר: "והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לא-לוקינו", דהיינו, שיש תיקון גם לתרבות הרומית הגויית, רק צריך להוציא את הדברים המקולקלים ולהפנות אותם לטוב. גזל הגוי אסור. רבי לומד הרבה דברים מאנטונינוס. ברור שיש גם התייחסויות שמבטאות שיש הבדל בין הגויים לישראל, אבל ברור שאין זה אומר שהגויים הם מושחתים חסרי תקנה.

אני חושב שזו הסתכלות קטנה ולא נכונה מציאותית. ברור שברובד החיצוני הרגיל הוא כפי שאתה אומר, אבל זה לא הרובד הפנימי של הדברים. יש את השרים של האומות, המזל שלהם, וזה המניע הרוחני שלהם.....

ברור שיש הרבה גויים שהם סבבה לגמרי גם יצא לי לדבר עם כל-מיני גויים שמאמינים ביהדות עצמה מבלי להתגייר ובאמת אפשר לראות ש"יש להם את זה". אבל הם בעצמם אמרו לי שהסביבה שלהם די "קשה" כי אנשים פשוט לא מסוגלים לחשוב באותו אופן רוחני, הם תקועים בגשמיות ובארציות ובדעות מטופשות ולא יכולים להקשיב לכלום וההתנהגות שלהם גויית הדוניסטית קלאסית. שזה גם נכון.

"אֲמַר לַהּ הַהוּא מִינָא לִבְרוּרְיָא: כְּתִיב ״רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה״, מִשּׁוּם דְּלֹא יָלָדָה — רָנִּי? אֲמַרָה לֵיהּ: שָׁטְיָא, שְׁפֵיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא, דִּכְתִיב: ״כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה׳״. אֶלָּא מַאי ״עֲקָרָה לֹא יָלָדָה״ — רָנִּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁדּוֹמָה לְאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלְדָה בָּנִים לְגֵיהִנָּם כְּוָתַיְיכוּ"

גם המדרש שלעת"ל כשהקב"ה ידון את אומות העולם יתן להם מצוות סוכה ובסוף יבעטו בה כי ההתנגדות לרוחניות כל-כך מושרשת בהם שאין להם תקנה.

ברור שאין הכוונה לכל הגויים כי זה סותר נבואות מפורשות אלא האומות והתרבויות הבעייתיות.

"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" - רבים אבל כנראה לא הרוב

ברור גם מהצד השני יש די והותר פסוקים שישראל יהווה אור לגויים וגם גויים רבים יחזרו בתשובה

"אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יי צְ-בָאוֹת, לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם, וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר, וְנַחֲלָתִי, יִשְׂרָאֵל."

לאורך ההיסטוריה רואים כל-מיני עמים (בעיקר אנשים פרטיים) שתמכו בעם ישראל וגם הרבה שהתנגדו

לענ"ד זה מש"כ "ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים" ומאידך "ה' מלך ירגזו עמים", יש כאלה שישמחו ויש כאלה שיתבאסו

כאלה שמצדיקים רצח אונס כו' - אני לא אופטימי לגביהם

בהחלט נראה ככיוון.

@בן מערבא אני מסוקרן מה אתה חושב על העניין. אם תוכל להקדיש לכך כמה רגעים..

״ אני מדבר על הנחמה המעולה ביותר, שהיא, להבנתי ולדעתי, החזרת המצב לקדמותו, למצב כזה שכאילו הפגיעה לא קרתה, הכל חזר בדיוק לאיך שהיה מקודם, כאילו הפגיעה לא נחוותה כלל במציאות, כל החסרון שנוצר בעצם הפגיעה ובעקבותיה התבטל והושלם״.

אני לא מקבל את האמירה הזאת. ההגדרה של ׳נחמה׳ להבנתי היא השלמה וקבלה של האדם את המציאות כמות שהיא, מתוך פרספקטיבה / נקודת מבט אחרת. יש מעט מאוד סיטואציות בחיים שבהן המצב חוזר לקדמותו. והמילה נחמה היא לא המילה המתאימה לתיאור רגש האדם במצבים כאלה.

בוא נסתכל בדוגמא. בן אדם הולך ברחוב ומאבד 1000 שקל. כתוצאה מכך הוא מבואס מאוד מאוד.

עכשיו נחשוב על שני תרחישים. תרחיש ראשון: אחרי חיפוש מסוים הוא מוצא את הכסף! איך תתאר את התחושה שלו אז ? תחושת הקלה, מרגוע, שמחה. לא נחמה. מה שהיה היה כלא היה!

תרחיש שני: נביא מתגלה אליו ומגלה לו שעני מרוד שהיה זקוק מאוד לכסף מצא אותו ובאה לו מזה ישועה גדולה. איך תתאר את התחושה של אותו אדם למשמע הדברים ? נחמה. אפילו שאת הכסף הוא לא קיבל בחזרה. 

בנוגע לנקמה. רגש לגיטימי בהחלט שבין בני ישראל התורה אסרה עליו (כמו שהיא אסרה למשל על ריבית) לשם הגברת האחווה והחיבור בין בני ישראל, אבל ביחסים אחרים היא מותרת ואפילו רצויה, ״גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות״!

כמובן שזה לא כדעת אותם תוהים וטועים הרואים עצמם כנעלים וזכים ומתייחסים למושג הזה בסלידה ובמיאוס.

אף פעם לא חשבתי על הקרבה בין נחמה לנקמה, אבל כיוון שהארת את עינינו יש לומר שכאשר הרוע נענש ומשלם על רעתו, יש בכך מימד של נחמה לאדם. 

תהלות" (הקדמת הזוהר) זאת אומרת דין נורא של ה' ונסיון לתקן שזה כנגד אות ה' (מנחות כט ע"ב)

ה'מ' מסמל את אות השטף להוציא לפועל (ראש מילין)

ח- מסמל פתח לטוב (ספר הבהיר לד)

ק- מסמל את הסטרא אחרא (הקדמת הזוהר)

נחמה- היה מציאות של דין שאנחנו שואפים לתקן אותו. אנחנו בונים בעצמנו פתח להיכנסות הטוב כדי שכל החיים ימשיכו לזרום ב'נח' ו'חום'.

נקמה- היה מציאות של דין שאנחנו שואפים לתקן אותו. אנחנו קמים ולוקחים את כלים שבד"כ שייכים לס"א ונוקמים בשטף באויבינו.

אהבתי שסידרת את זה יפה ובאופן אחיד בסוף.

@אילת השחר קצת מה שלא הצלחנו לעשות בשלימות. מה את חושבת? לדעתי חזק..

לגבי ההערה הלשונית. זה נושא שאותי אישית מאוד מעניין, אבל בגלל שאני משתדל להימנע מלבנות מגדלים באוויר, ומצפה לביסוס איתן של אמירות וטענות שאפילו כשלעצמן הן נשמעות מפתות, אז לא אאריך.

בכל אופן, אהבתי את הקישור שלך בין נחמה לנקמה, זה מעניין ואף פעם לא חשבתי על זה. חשבתי על קישור אחר בין שני מילים קרובות מאוד מבחינת יחס האותיות וגם מבחינה תוכנית והיא קנאה ושנאה. 

להבנתי, נחמה איננה שהמצב חזר לקדמותו, אלא הבנת משמעות/פרשנות מיטבית ביחס לסיטואציה החדשה שהגיעה. נחמה איננה מרפה מהכאב שנגרם.

לעומת זאת, נקמה איננה מצב נתון כמו נחמה אלא פעולה (כפי שדומה למה שמה שהזכרת). נקמה היא פעולה שצריכה להוביל לצדק. לאיזון במציאות לאחר שצד מסויים פגם באיזון.

הצדק הוא שיקוף מסויים של נחמה. אבל הוא לא השיקוף היחידי. גם רחמים יכולים לשקף נחמה מסויימת.

יש אחד שהיה עד לא מזמן בפורום ומת במלחמה (לפני כשבוע וחצי), פשוט רציתי פרטים על משהו והסתדרתי.

פשוט ראיתי הודעה עם תוכן ריק והעמדתי פנים שהיה כתוב שם משהו כנהוג

אין מקום להסתפק בזה

ממש בקלות. זאת עובדה שאף אחד לא מפקפק בה, אפילו לא חמאס וחיזבאללה.

השאלה אם באמת נשתמש בה או שנגיע לאיזו הפסקת אש מסכנת שתשאיר את הסטטוס קוו פחות או יותר אותו דבר.

בצוק איתן לא ניצחנו.

אנחנו מתנהלים רק קצת יותר נכון מאז, אבל לא נראה שיש לנו מטרה של השמדת האויב באופן ממשי.

ולכן אם לא יקרה שינוי מהותי, בהנחה שתפיסת המציאות שלי נכונה, אנחנו לא בכיוון של ניצחון.

מצד שני, העם מאד רוצה ניצחון. ואולי זה יכריח את ההנהגה לנצח. אולי.

בטווח הקצר לא מאמין שננצח, לטווח הבינוני והארוך אני רואה בכל החושך הזה שורשים של גאולה.

התחלתי לחשוב ככה אחרי שראיתי את מי ביבי החליט לצרף לקבינט המצומצם, את מי שהם חלק מהבעיה, ובוודאי שלא יכולים להיות חלק מהפתרון (גם הוא עצמו חלק מהבעיה), ובהמשך מהתבוננות עקבית במציאות המסקנה שלי רק התחזקה. בטווח הקצר אנחנו מפסידים.

כמובן שיש להגדיר מה זה נצחון - נצחון זאת תבוסה *בעיניים של האויב*, נצחון זאת עקירת כל מחשבת זדון מצד מליוני חיות הטרף שמסביבנו בדבר הרצון לחזור על הזוועה הזאת שוב, עוד שנה, שנתיים, חמש, עשר.

ההצלחה המטורפת שלהם ב- 7.10 עוררה אצל מיליארדים של מוסלמים ברחבי העולם תשוקה בוערת לדם יהודי ושמה את חייהם של מליוני יהודים ברחבי העולם בסכנת מוות.

אני לא רוצה לרפות ידיים ולא לייאש, הלוואי הלוואי הלוואי שאתם צודקים ולא אני, אבל אני לא חושב שאני סתם ׳פסימי׳ או ׳פחדן׳, אני די רואה בזה מבט מפוכח על המציאות, כמו ריב״ז ערב החורבן שמתבונן במציאות ואומר ״בני אדם ששולקין תבן ושותין מימיו יכולים לעמוד בחילותיו של אספסיאנוס?״.

הסתייגות חשובה - כמובן שלקב״ה דרכים משלו להתערב במציאות לטובתנו אם ירצה. למשל אולי, האפשרות של פיצוץ רציני בין הנוצרים למוסלמים שכבר שותים להם את הדם בקשית באירופה נראית לי עניין של זמן וזה נתון שיכול לשחק מאוד לטובתנו.   

ואם מנהיגנו (או הלחץ הציבורי עליהם) לא מספיק ירצו, אז עלולים לסיים שוב באיזה תיקו שבו כל מיני פוליטיקאים במדים או בלי, יסבירו למה זה בעצם ניצחון.

לצערי הרב, אם שר הביטחון ברצינות בונה על זה שתושבים יחזרו כשצריכים להיות בכוננות ריצה לממ"ד - הוא לא בונה על ניצחון.

"הביטי למעלה ביתי על ההר

ההר שהיה כמפלצת

עוד יש תותחים שם ביתי על ההר

אבל הם מאיימים על דמשק"

רק זה ניצחון!

עזה תהפוך להיות בערך כמו רצועת הביטחון - ארץ מטעני הצד והפיגועים הספורדיים, כנראה עד שיימאס לנו להסתובב שם

אני חושב שלא תהיה מלחמה עם חיזבאללה ההימור שלי הוא שבשלב מסוים שני הצדדים יתקפלו בכנות עצובה זה קצת גדול עלינו להיכנס לבוץ הלבנוני ברמה כזאת

אני חושב שיש הרבה שינויים לטובה בעיקר אני מתעניין בשינויים הרוחניים ב"ה רואים התעוררות בקרב העם אבל ברמת הדיפ-סטייט אין שינוי מהותי לצערי

אני אמרתי את מה שלדעתי יקרה - אשמח להתבדות, אשמח לדעת אם לדעתך יקרה משהו אחר

מה צריך לעשות? לצערי אין לי מספיק ידע צבאי / ניהול כיבוש בשביל להגיד לך

בפועל הם עשו את העבודה פחות או יותר, כמו ציר פילידלפי וכמ ועוד מקומות מושמצים כאלה.

עובדות בשטח עכשיו במקום שרצועת הביטחון תהיה רצועת הביטחון, רצועת הביטחון זה מטולה ומנרה ואביבים... אז ברור שהיה לזה ערך

מה שאני אומר זה שכל שטח שיש לו אופי של "רצועת ביטחון" (רש"פ, עזה, ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן) בסוף לאט-לאט נוצרות גם בעיות מבצעיות וגם בעיות תודעתיות (שגם משפיעות אחת על השנייה) שמובילות להתקפלות ברמה כזאת או אחרת

הבעיה המבצעית היא שאין רצון להשיג שליטה 100% אז מתפשרים על פחות ובגלל שזה הופך להיות ארץ מטעני הצד אז הופכים את זה לישיבה במוצבים ומדי פעם יזימה, ואז פחות יזימה, ואז הוראות פתיחה באש גרועות (אותו דבר כמו ברש"פ), האם זה עדיין עוזר? אין שום ספק, אבל לאט-לאט נזק תודעתי ורוצים להתחפף משם (כמו בעזה שחשבו שעדיף בלי הממשל הצבאי...) ואז באה מכה רצינית שמזכירה למה מלכתחילה נכנסו לזה

גם רצועת הביטחון וגם פילידלפי (ועזה כולה) הושמצו בדיוק מהסיבה שאתה מציג  עכשיו.

נצחון יהיה רק אם כל רצועת עזה, או לפחות- יותר ממחציתה, תחזור לשליטת ישראל מלא מלא. לא כמו שטחי c ביו"ש, אלא נקיה לחלוטין מישמעאלים.

כנ"ל בגבול עם לבנון.

לא רואה את השינויים. אם היינו מדברים במבצעים קודמים על כיבוש מלא וניצחון, ניחא. אבל זה לא המצב.

בצוק איתן הכריזו מראש (באופן אווילי לחלוטין) שלא נכבוש את רצועת עזה.

הצבא הורס לא רק תשתיות צבאיות של החמאס, אלא את התשתיות השלטוניות של חמאס, ופועל בימים אלה בשכונות שלא פעל טרם תכנית ההתנתקות.

אין הקש בגג.

חיילים ירו למוות בבדואים שבאו לגנוב נשק בצאלים, ולא קרה להם כלום.

ביו"ש מי שזורק אבן חוטף כדור בראש בלי אזהרות. הוא ומי ששלח אותו. שכם קלקיליה וטול כרם עוברות ניקוי יסודי מטרור. ברמה יותר גבוהה מחומת מגן שעצרה את פיגועי ההתאבדות.

ואחרון חביב. חיזבאללה הקימו מוצבים בתוך אוהלים בתוך שטח ישראל, ואנחנו הלשנו לאום כמו החנון של הכיתה. אחרי 7 באוקטובר, כל האוהלים של חיזבאללה  הופצצו.

נרדמנו בשמירה, ואחרי 7 באוקטובר התעוררנו.

 26 מחבלים שנתפסו חיים מאז מתקפת חמאס טופלו בהם, בחלק מהמקרים לצד לוחמים שנפצעו בעזה."

לא צריך יותר מזה

היא נותנת מיליארדים והיא המחליטה

לצערנו זה המצב

הם מבקשים נסיגה תמורת חטופים ונגמרה המלחמה

מבחינתי כל עוד ישארו פלסטינים בעזה. זה לא ניצחון.

לכן כנראה ישראל לא תנצח.

מצד שני. אי אפשר גם להגיד שישראל מפסידה.

לכן צריך להגדיר בדיוק מה הוא ניתחון

כמו באינתיפאדת הסכינים שהשבכ אסף נשקים לא חוקיים וגרם לנשק לעלות יקר מאוד.

וכל מה שקשור לירי תמ"ס או rpg, הערבים ביוש יכולים לחלום עליו.

המטרה היא לעשות אותו דבר גם בעזה.

זאת אולי שאיפה לכבוש המקום ולא להשאיר בו נכרים, אבל זה לא ממש קשור לשאלה לגבי המלחמה שלנו, אותה שאיפה יש גם לגבי כל יו"ש, ולגבי חצי ממדינת ירדן (בערך חצי) ששייך לנו, וכן כל ארץ לבנון שלנו היא. ולהרבה ראשונים גם הרבה מסוריא המערבית, ואולי אף דרום טורקיה.

זאת המטרה הכללית שלנו לכבוש וליישב הכל, אבל לגבי לנצח במלחמה בנתיים, המטרה הראשונה לשלוט שמה, שלב הבא זה ההיתשבות. (אם כי יש ראשונים ששלטון עם מס כמו כיבוש ממש.

לדעתי זה לא נכון להתיישב לפני ניקוי המקום

מטרור או תמיכה כזאת או אחרת בו.

אבל הפריקה מנשק היא ברמה גבוהה.

ללא ניקוי מלא מטרור.

או שלא עושים התיישבות

או שעושים כמו שצריך.

הפוך.

צריך להחזיק בטחונית

אבל כדי להקים התיישבות צריך קודם לפעול למיגור מוחלט של הטרור.

ברצועת הביטחון בלבנון לא הקימו התיישבות, וברק הצליח לסגת בקלי קלות.

לעומת גוש קטיף שלקח 3 שנים לעקור והיה צריך 3 החלטות ממשלה ו3 החלטות של הכנסת.

ועכשיו החוק דורש גם משאל עם.

יפנו עם או בלי התיישבות

ראה ערך סיני/גוש קטיף

היתרון שאין התיישבות זה שאין חיכוך בין הצבא לאזרחים.

והנזקים הנפשיים לאזרחים פחותים.

ודבר שני,

רצועת הביטחון אף פעם לא היה שטח ישראלי בשום צורה, בניגוד לסיני/גוש קטיף

כך יורדת ההסתברות שזה יקרה.

לכן לא מסרנו את יו"ש.

לגבי גוש קטיף וסיני, אל תשכח שמשהו השתנה ואז והוא החוק שדורש משאל עם.

אלא בגלל שממשלות השמאל לא הצליחו להגיע להסכם שלום שמשרת את האינטרסים של ישראל

וממשלות הימין בכלל לא חשבו לנסות

ועדיין, אם ירצו לפנות,

יצליחו.

לא שאני בעד פינוי של איזה חלק של ישראל

אבל אני בעד למגר טרור לפני ישוב

את רצועת הביטחון בלבנון מסרנו ללא הסכם.

אמנם מסרנו גם את גוש קטיף ללא הסכם אבל זה היה בגלל מיעוט תושבים.

לכן ביו"ש עשינו ההפך בחומת מגן שבו הגברנו את האחיזה הצבאית שלנו ביו"ש

חוברות שמגיעות אחת לחודשיים בעלות של 10 ש"ח עם לימוד יומי באמונה של נושאים יסודיים. 

והאר עינינו - מלאה הארץ דעה

תנ"ך

חת"ת- חומש תהילים ותניא

מסילת ישרים

ליקוטי תפילות (זה היה פחות מתאים)

ליקוטי מוהר"ן זה ריאלי אבל לא יודעת איך

אם אי פעם תדעי איך, תעדכני אותי....

אני לא כזה יודע למה את מתחברת - לימוד מעמיק עם הרבה עצירה למחשבה או יותר לקרוא ברצף, אם את מעוניינת ללמוד רבע שעה ביום או שעה+

בכל מקרה, אלה ההמלצות שלי:

חסידות

תניא - אפשר ללמוד תניא גם מקריאה פשוטה בהרבה מקרים, יש אמנם חלקים שזה נהיה קשה ומסובך כמו קונטרס אחרון

מה שאני ממליץ עליו בחום זה תניא מבואר של הרב שטיינזלץ (אני זוכר את הכרכים הכתומים אבל נראה לי יצאה מהדורה חדשה מאז של קורן), הוא ממש נכנס לעומק ומסביר כל רעיון בשפה ברורה ונעימה, לרוב אני לא אוהב לקרוא ביאורים על גבי חסידות אבל זה מקרה יוצא מן הכלל. ממש עוזר להבין את הרעיונות היסודיים ולהתחבר ובכללי גם יש הבדל בין ללמוד תניא לבד לבין ללמוד תניא דרך השיטה של חב"ד שהתפתחה עם הזמן, זה קצת שונה כי חב"ד נותנים דגשים מסוימים וגם מסבירים בצורה מסוימת בקיצור מעניין.

ליקוטי מוהר"ן - יש עניינים בליקוטי מוהר"ן שאין בעיה ללמוד אבל לדעתי כדי באמת להבין ליקוטי מוהר"ן צריך המון ידע במדרש וספרים אחרים כי הוא אוהב לחבר בקצרה הרבה מאוד רעיונות ולרוב קשה לעקוב אם לא מכירים לעומק את העניינים, בקיצור לדעתי הרוב לא למתחילים אבל את מוזמנת לנסות, אני חושב שהדרושים הראשונים בספר הם יותר מסובכים כך שכדאי אולי לדלג לאמצע-סוף ששם זה יותר קצר וקולע. אני חושב שדרך מאוד טובה להבין את קו החשיבה שלו זה בעזרת סיפורי מעשיות (שאחריהם לרוב יש ביאור קצר), לשבת הרבה ולחשוב על מה המשמעות הסמלית בכל העניינים, מה העלילה, מה המסר, זה מבוא טוב לדרך החשיבה בהמשך מה גם שיש הרבה רעיונות דומים גם פה וגם שם. אני גם ממליץ אם לומדים את ליקוטי מוהר"ן ללמוד אותו ביחד עם ליקוטי תפילות כי בעצם ליקוטי תפילות זה בקשות המיוסדות על ליקוטי מוהר"ן (כי רבי נחמן היה אומר שמה שלומדים שצריך להתפלל שנזכה לקיים) לכן בהרבה מקומות זה מסביר פחות או יותר מה ה"מסר" מאותו דרוש / תורה

שפת אמת על התורה - השפת אמת בנוי לרוב על מדרש רבה בעיקר על המדרשים הראשונים בפרשה או אלה שנשמעים פחות מובנים. יש לו כמה נושאים שחוזרים על עצמם יחסית (שבת, נקודה פנימית, טבע ופנימיות, אמונה פשוטה) כך שזאת פחות או יותר מערכת מוכלת בתוך עצמה כלומר אין צורך ביותר מדי ידע מקדים כדי להבין לאן הוא חותר. מה גם שרוב הרעיונות חוזרים על עצמם בכל שנה ככה שמה שהוא מקצר בשנה אחת יש הרחבה בשנה אחרת וזה נהיה יותר מובן, רעיונות מאוד מעניינים חלקם יסודיים ברמה שאין כדוגמתה, והכל יחסית בקיצור מבלי ללכת יותר מדי רחוק. יש גם ספר בשם "המדרש לאור השפת אמת" של הרב ראובן רז - מומלץ

יסוד העבודה (לא יסוד ושורש העבודה זה משהו אחר לגמרי) - הספר מתחלק לשניים, בהוצאה האדומה הכרך הראשון זה הספר עצמו, והכרך השני אלה המכתבים, בעוד הספר עצמו הוא די טכני ומסובך (בגדול הוא יותר משמש כתשובה פולמוסית לנפש החיים מאשר חיבור מסודר) המכתבים הם מאוד מומלצים, יש בהם רעיונות פשוטים ועמוקים, עצות מעשיות, בכללי אפשר לקבל מזה הרבה והוא כותב מאוד יפה.

אחרים

רש"ר הירש על התורה - מאוד מומלץ למי שרוצה באמת להבין פרשת שבוע, הוא משתמש בשיטות פרשניות מאוד מעניינות (אטימולוגיה, סימבוליקה), אין עניין שהוא לא מבאר אותו לעומקי עומקים, מאוד מודרני ומאוד שמרני בעת ובעונה אחת. הרבה רעיונות מהפכניים אבל גם כאלו פשוטים שאין להם מספיק במה. הכרך הכי יסודי הוא בראשית לדעתי, לאט לאט זה נעשה יותר טכני ופשטני כי את הרעיונות העיקריים הוא מעביר בהזדמנות הראשונה. באותה הזדמנות גם מומלץ מאוד ספר חורב על המצוות יש שם הסברים מקסימים על כל מצווה גם בסימבוליקה וגם בהלכה ולא ארוך מדי. אני מעדיף את המהדורה הישנה שאפשר למצוא בספריא / היברובוקס

מכתב מאליהו - חלמת פעם ללמוד את דרכה של תנועת המוסר? המכתב מאליהו נע בין תנועת המוסר הקלאסי לבין "נאו-מוסר" שמשלב גם חסידות, נפש החיים, ומקורות עצמאיים גם כן, ואפשר לומר שהוא משהו כמו ספר יסוד בישיבות החרדיות הליטאיות. מסביר הרבה סוגיות קשות במדרש ובגמרא, יש בו הרבה עניינים מאוד יסודיים בעבודת השם (קונטרס החסד, נגיעות, מידת האמת) בלשון נחמדה וקצרה עם הרבה דוגמאות, יש נושאים יותר מעניינים ויש עניינים יותר טכניים לדעתי, יש עניינים שאפשר להסכים איתו ויש עניין שאפשר גם שלא (כמו לגבי ביטחון והשתדלות, היחס לעוה"ז) אבל גם כשלא מסכימים איתו זה טוב לקבל "קונטרה"

מדרש רבה ועין יעקב - כמובן יסוד היסודות של המוסר וההשקפה היהודיים אחרי התנ"ך, לרוב לכל מדרש יש הרבה משמעויות נסתרות וצריך להתעמק הרבה, לשאול את השאלות "מה המדרש הזה מנסה ללמד? לאיזה עניין אחר הוא דומה?" בקיצור אוצר שאין כדוגמתו, אני אישית מתחבר מאוד לאגדות מהתלמוד הירושלמי

נראלי אלך על תניא ובהמשך על השאר😅...
הגדרת יפה את מכתב מאליהו (בתור חרדית!) 
יש לך רעיון לביאור טוב לתניא? משהו שקל להשיג (שיש אולי באוצר החוכמה, הכי פשוט) או לא יודעת......
תודההההה!!!!

ויש ביאור של הרב שטיינזלץ

אם רלונטי תפני אלי בפרטי ואשלח לך את הקישור

לגבי חסידות זה תלוי ברמה שלך. הרבה ספרי חסידות הם עמוקים וקשה להבין.

ליקוטי מוהר"ן זה מאוד קשה. אולי תתחילי מספר המידות.

אולי שם משמואל על פרשת השבוע. אבל זה גם קצת קשה.

בכללי כדאי לך ללמוד עם חברותא וקביעת זמן.

בהצלחה!

לאילנות לדעת בית שמאי- והחודש כנגד 'אשר'- אותיות 'ראש'.

ואומר הבני יששכר: "אשר בחלקו השמן זית המסוגל לחכמה".

חבורה של יצורים חסרי גבולות שמצאו להם מקום לפרוק בו עול.

אין לי מושג מה קורה בחב"ד אבל לא חושבת שמישהו ימצא קשר מעבר לזה שהטיפשים האלה הצליחו להכעיס ולהכאיב לכל מי שהמקום יקר וקדוש לו.

רוב חב"ד מתנגד להתנהגות.

עימות אלים ב-770: קיצונים שברו קיר במרכז חב"ד בניו יורק

שיהיה

אלה פורקי עול, כולם מתנערים מהם, גם המשיחיסטים.

בתור חבדניקית אני די מתביישת, ממש חילול ה' לעיני גויים.

הטענה של הבחורים שעשו את זה שצריך להרחיב את המבנה כי בתשרי וי' שבט הזאל הגדול לא מכיל את כל המתפללים.

הטענה נכונה, אבל היא לא מצדיקה את הביזיון שהיה שם אתמול. היה לי ממש קשה לצפות בסרטונים משם.

בכלל המעשים של הבחורים האלה הזויים, כל מיני סיפורים שאני שומעת מבני משפחה שהיו ב770 לאחרונה.

יכול להיות שבאמת יש קשר רוחני בגלל התזמון. רק לי חבל שזה מה שההזויים האלו עושים במקום להוסיף בטוב למען עם ישראל.

אבל הייתי קטנה אז, לא יודעת מה היה שם בדיוק (אולי אתה תדע להגיד לי).

בכל אופן ככל שהזמן עובר אז הקומץ הזה מקצין את עצמו יותר ויותר.

לא כל האנשים שם בכלל חבדניקים במקור אלא יש שם גם כל מיני שנתפסו לרעיון כל שהוא ובטוחים שהם מבינים יותר מכולם ולכן מותר להם לעשות הכל כדי לקיים את הרעיון שלהם.

הם לא בוחלים באלימות וונדליזם (כמו שראו בסרטון).

רוצים לראות את ההרחבה המתוכננת? צפו בסרטון 

כל דבר שרוצים לקדם עושים במחתרת, כי יש כוחות ס"א שמשאירים דברים על קפאונם (בטח מוכר לכם פה בארץ), ולאחר מכן מגיעה ההסדרה. התוהו קודם לתיקון, וסוף סוף זה יתממש בכלים דתיקון.

אע"פ שיש שופרי התיפייפות אין סופיים והשאלת מושגי אמת, והשקר לובש בגדים של אמת, עוצמות האמת הורידו לעולם את הזרע שינביט את המימוש.

הנושא עלה, הסברתי. כל טיעון מתייפייף - מיותר, קראתי הכל בכל. 

'רגילה', תוספת, בונוס, על תפוקות גבוהות מהרגיל, על מאמץ ותפוקה מעבר לנורמה,

וגם סוג של סנקציות על חוסר תפקוד וחוסר יעילות.

לשלם שכר רק על פי תפוקות, יכול להביא למצבים פוגעניים בעובדים - למשל הסיפורים המוכרים על ההתעמרות בעובדי המשלוחים באמזון.

ראשית אפשר לחלק את העבודות ל-scalable ולאלה שאינן

scalable - ייצור, מכירות, בקיצור יש פקטור כמותי

אלה שאינן - אבטחה, רפואה, ייעוץ

כמובן באלה שאינן לא רלוונטי

באלה שכן: אני חושב שזה נוגע לשאלה מה התרומה של העובד הממוצע ביחס לתפוקה הכללית + כמה אפשר למקסם. אם יש לך עובד אחד חשוב אז זה יותר הגיוני להתעסק ב-micromanagement בעניין הזה כי אפשר גם לקבל פידבק. אבל לעשות הנדסת תעשייה וניהול בקנה מידה ממש גדול זה יכול להיות מאוד מאוד מאוד בעייתי ע"ע אמזון או חברות גדולות אחרות כי יצרת עובד ממש יעיל שנשחק תוך חצי שנה כי רצית למקסם אותו

קצת מורכב בפועל יש בזה המון פקטורים, ממה שיצא לי להתעסק קצת בניהול עובדים קשה להתייחס לנושא בגישה מספרית, אני אישית מעדיף עובד עם פחות תפוקה אבל תכונות כמו נאמנות, הוגנות, שיהיה נחמד ללקוחות או לצוות ולא אנטיפת שיוריד לכולם את החשק לחיות

החולה.

גם ייעוץ אם זה מועיל או לא וכמה.

נכון שזה קשה יותר למדוד, אבל יש תפוקה.

אתה לא יכול למדוד "בכמה החולה הבריא" (אף אחד לא משלם לרופא רק אחרי שווידאנו שהגענו לגיל 80...)

או "כמה כסף הייעוץ הזה הכניס"

או כמה שווה יצירת אומנות מסוימת

גם במקצועות הרפואיים נניח אחות בבית חולים זה לא משנה כמה חולים היא ריפאה מה שמשנה זה שהיא שם ועושה את העבודה, גם אם היא תטפל בחולה אחד ביום היא צריכה להיות שם

כל הרכב שופטים יכול לקבוע משהו אחר, הם לא מחוייבים לשום דבר

ממילא, היות שאין שום מקור בחוקי הכנסת, שנותן לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד (ואגב, גם לא חוקים בכלל) - ההחלטה שניתנה היום ניתנה בחוסר סמכות וממילא אינה מחייבת.

ביום שהכנסת והממשלה, על שלל הזרועות הביצועיות יודיעו, שהן קשובות להחלטות בגץ, רק כשהן מבוססות על החוקים הקיימים ולא מצייתים לקביעות שבג"ץ קבע בחוסר סמכות - הקביעות הללו יהיו חסרות משמעות.

צריך רק אומץ!

אין התחשבות בדעת העם לקביעת חוקים או משפט.

זה נעשה בידי הזקנים התלמידי החכמים.

התורה מעודדת שהרשות השופטת היא תחוקק.

ההבדל היחיד זה שהסנהדרין צריכים להיות צדיקים ותלמידי חכמים.

אז כל הדבורים של הדתיים על התערבות הרשות המחוקקת בדעת העם, זה כי הם בורים בחוקי התורה או שהם חושבים בצורה תועלתנית מה יועיל יותר בימינו, שאני יכול להבין את זה.

אבל במהות ההתנגדות היחידה לפי התורה, זה אם הם צדיקים ותלמידי חכמים או לא.

יש דיני מלוכה ויש דיני סנהדרין.

יש דינים שהמלך יכול לקבוע בלי הסנ'.

למשל למלחמת מצוה סגי במלך ולמלחמת רשות ניתן לדייק שהמלך קובע, אלא שצריך הסכמת הסנה'..

ולהנהיג את העם לפי סדר מדיני המצטרך לצורך השעה כדרשות הר"ן י"א. חוקים קבועים רק ביד הסנהדרין.

2. לפי ההלכה הפשוטה מהגמרא והרמב"ם למנות מלך צריך נביא וסנהדרין, לא רצון העם.

3. גם אם נידחק שצריך גם את רצון העם שזה לא פשטות ההלכה, הסנהדרין יכול להטיל וטו. בנוסף, כשהעם כבר בחר מלך זה עובר לבן שלו ולא תלוי ברצון העם לשנות.

4. הכנסת לא דומה למלך.

אין משהו שמבין כמוהם בדינים אלו.

יש כמה וכמה ספרים שדנו בנושא, שכיום יש לה דין מלך, לכל דבר.

בכל מקרה זה דיון אחר.

לעצם הדיון, ברור שזה לא נכון. תפתח תנ"ך תראה המון פסוקים המעידים שמשה רבינו יהושע, דוד שלמה ועוד ועוד מלכים היו שופטים את העם ולשם זה שמו אותם בין היתר..

ועי' פרק ב בהלכות רוצח ופרק ג  בהלכות מלכים מה הכח יש ביד המלך בדינים.

האור שמח שמה מחלק בין דברים השייכים למדינה שמלך דן, לבין דברים שלא קשורים כמו גניבה של אדם פרטי שלזה דווקא מלך. אם כי מוכיחים מהירו' (פ"ו סנה') שגם בדינים פרטיים יכול המלך לדון.

אלא אם נאמר שזה הוראת שעה כמו שתירץ הרב ישראלי..

לא לחינם אומרים דינא דמלכותא דינא, ולא דינא דדדינים דינא (אלא הפקר בי"ד..).

הספרי מפורש מביא לימוד שיש לשמור חוקי המלך, עי' במרגליות הים לגבי הסוגיא של המלך דן וכו' שמביא אותו.

הרדב"ז לומד דיני מיסים נפרשיית המלך!! (תחילת פרק ד). וכעי"ז במאירי לגבי הסוגיא הנ"ל.

ואין כאן המקום להאריך בזה, סתם כתבתי דוגמית קטנה. אפשר לקרא ספריפ של המכונים שעוסקים בזה שהאריכו בזה (למשל בספר של הרב אלימלך יש מעל 350 עמודים בנושא..)

וסנהדרין למנות אותו.

גם מלך לא יכול לחדש חוקים מעצמו. משה היה חלק מהסנהדרין. דוד ושלמה התייעצו עם הסנהדרין. זה גמרות מפורשות.

הם יכולים לשפוט ולתקן דברים לצורך המלכות, אבל לא חוקים מהותיים לדורות.

לגבי דינא דמלכותא דינא אין להם:

1. הרא"ש, הרשב"א והר"ן סוברים שזה לא חל בארץ ישראל.

2. זה נאמר במצב ניטרלי של דיני ממונות או לפי החתם סופר תקנות אחרות, אבל ברגע שזה גוף יהודי שמחוקק חוקים שהם נגד התורה ממש, אין להם שום דין מלכות ומצוה לבזותם כחו"מ רמ"א ח, א.

יש מלא חוקים בכנסת שהם בסתירה למצוות דאורייתא ודרבנן.

ומכון המשפט והארץ, יעשה לך קצת סדר

לא נכנס לדיון.

הרב גורן, הרב ישראלי למשל

הרב ישראלי גם סובר ככה מבחינה עקרונית, יש לו כמה הבדלים לא מהותיים.

לגבי הרב גורן, בספר הביוגרפיה שלו כתבו שהוא שינה דעתו בזה..

מ"מ לכל היותר אפשר לומר שיש להסתפק בדבר, ולא לומר חד דלא כרב קוק והרב הרצוג והצי"א (וכן הרב פרנאק) ועוד. כאילו הם כמאן דליתא.

(הרב ישראלי לימד שכפייה על המצוות שייכת כבר במישור העקרוני רק לחברה שמחוייבת להלכה. ומשם בארה)

הרשות המחוקקת בדמוקרטיות מודרניות חולשת על שני תפקידים בעזרת החקיקה (כלומר "תקנה מחייבת"), הא' הוא ניהול מדיני והב' הוא חוקים כלליים יותר כמו עונשין ממונות כו'

אז למשל א' זה לקבוע בחוק שבלו על הדלק יעמוד על כך וכך, שיטור, עם אילו מדינות לכונן יחסים דיפלומטיים או לחתום הסכמי סחר

ובב' למעשה יש מצד אחד עונשי התורה כו' ומצד שני כמובן יכולות להיות גם תקנות מיוחדות לפי העניין למשל הוצאה להורג ע"י מלך בלי סנהדרין, נקרא לזה ג'

בשלטון תורני התורה עצמה היא הרשות המחוקקת בכל הנוגע לב', אם הרשות המחוקקת (נניח פרלמנט או סנהדרין) מחליטה משהו נגד התורה באופן מובהק (כמו במסכת הוריות) אף-אחד לא אמור לשמוע לה

בכל הנוגע לא' וג' אין "דין תורה" אלא אולי הדרכה כללית של התורה ובשביל זה אפשר להשתמש במלך / שבעת טובי העיר / פרלמנט / ממשל טכנוקרטי - מה שיותר מתאים לפי העניין

כאשר כל פעולה של אותה רשות אמורה להיות תחת ביקורת שיפוטית של הסנהדרין (גדולה או קטנה)

רש"ר הירש שמות י"ח

בדברים (א, יג) אומר משה: ״הבו [פירוש ״תנו״] לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם״ (עיין פירוש שם). יש להניח אפוא שכל האנשים העומדים להתמנות, הוצעו על ידי העם עצמו, ואילו משה רק אישר ומינה אותם. אם כך היה, הרי שתהליך הבחירה כפי שתיארנו אותו, נראה מתאים אף יותר. תחילה, כל אלף בחרו מתוך עצמם את הטוב והמוכשר ביותר. לאחר מכן עשו זאת כל מאה, וכן הלאה, עד לגוף הבחירה הקטן ביותר – עשרה. נמצא, שהיו ארבע דרגות של מומחיות ומהימנות, שכל אחת עולה על הבאה אחריה. וכשם שתחת משה היו ארבע רמות שפיטה, שכל אחת עולה על הבאה אחריה, כך גם בדורות מאוחרים יותר, בימי המדינה היהודית, היו ארבע דרגות של בתי דינים תחת הסנהדרין הגדולה אשר עמדה במקום משה. בית דין של שלושה דיינים ישב בכל קהילה; בית דין של עשרים ושלושה ישב בכל עיר גדולה; שני בתי דינים של עשרים ושלושה ישבו בירושלים, אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה; ובית דין הגדול של שבעים ואחד ישב בלשכת הגזית (עיין סנהדרין פח. וכשם שכאן נבחרו הדיינים הראשונים של ישראל על ידי העם ומתוך העם, כך גם על פי הלכה, דיין צריך להיות ״מומחה לרבים״ (שם ה.), היינו מאושר על ידי נציגי העם. הייתה גם אפשרות לערעור מבית דין נמוך לבית דין שעליו, עד לסנהדרין הגדולה. אך לא בעלי הדין היו המערערים, אלא חברי בית הדין הנמוך עצמם היו פונים אל בית הדין שמעליהם, אם היו בספק. וכפי שנאמר בדומה לכך כאן: ״כל הדבר הגדל יביאו אליך״ – על הדיינים עצמם להביא אליך ענינים שקשה להם להכריע בהם – ויש להניח שתחילה היה עליהם להביא את הענין לבית הדין שמעליהם לפני שיביאוהו אל משה.

שאדם צריך לעמוד בהם, ואם לא, הוא לא שייך לתפקיד.

גם פחות נראה לי שהיה קמפיין בחירות וכדומה, אלא בחרו את מי שמתאים לתפקיד.

זה לא כמו היום, שאין רשימת תכונות, ואפילו טיפש ונלוז יכול להיבחר.

כותבים שאעפ שלא ידוע שהיא הייתה נביאה, ממ

כל מקום אשת חבר כחבר. גם בזה.

לא תמיד אשתו של הרב היא חכמה או מספיק כריזמטית כדי להעביר שיעורים. בסוף זאת ה"עבודה" של בעלה, לא שלה... אבל את הקשיים שעוברים בבית של תלמידי חכמים גם היא עוברת, הם אחד ומחליטים יחד, והני נשי במאי זכיין.. סוף כל סוף יש לזוג הרבני הזה הרבה במשותף. וכן, היא ראויה להערכה.

אין לי בעיה עם הכינוי. השאלה מתי הכינוי יש בו תוכן.

שם רע שמצטט את ישעיהו שאנחנו דנים בו.

אז אלו שתי הפעמים.

אבל זה רק בדיוק לשון 'ואקרב'. יש גם את לשון קריבה בשאר המקרא כגון בעריות וזה עיקר הנושא של ההעמק דבר- 'קריבה' בכלליות בתנ"ך.

אבל אני מנסה להבין איך כל זה קשור למה שטוענים הנוצרים..

זה מקרה?

אישה שנהיית רבנית- זו מישהי שמעבירה שיעורים לנשים ומורת הלכה/ דרך כלשהי

ויש קיצור דרך לקבל את הכינוי- שהבעל שלה נהיה רב, או שהיא הדתיה היחידה בסביבה

יש גם שאלה הפוכה- האם מישהו נהיה רב כשהוא מתחתן עם רבנית?

זכור לי כי ראיתי שהמקדש אישה על מנת שהוא "רב", אזי י"א שאם יהודי מקודשת, ויש שאמרו יהודי כשר.

לא זוכר המקור, אבל זוכר שזה נמצא בספר הברית (אולי לגבי ההלכה של מוהל כשר).

יש גם סיפור של הרב אוירבעך לגבי כינוי רב..

מטבע הדברים, בחלק מהמקרים זה גם נתן לה מעמד, אבל ממש לא מחייב. בקריית משה בזמנו, הודגש ההבדל אצל מרנן ורבנן, שבעוד הרבנית אליהו היתה (ועד היום) שם דבר מצד עצמה, הרבנית שפירא ז"ל, רק שמרה שהרב יאכל ויישן ולא יציקו לו מידי...

היום העתיקו את המושג לנשים שמלמדות תורה (או מובילות כנסים...) מצד עצמן, בלי קשר לזהות הבעל, אבל זו ממש לא מסורת ישראל.

אגב, בגלל זה, הקונסרבטיביות משתמשות בתואר 'רבה' למנהיגות הרוחניות שלהן, בדיוק בטענה הזו - שרבנית זו אשת הרב ולא רב בלשון נקבה.

נ.ב.

אם כבר תשאל, למה במקומות מסויימים לכל נשוי קוראים 'הרב'. מספרים שכשהנהיגו בישיבה, עוד אצל הרב צבי יהודה, לקרוא בברית לכל בן של אברך: "ויקרא שמו בישראל פלוני בן הרב פלוני", הרב שילת שם פתק עם ציטוט מהרמב"ם, ש"לא מצינו בשום מקום שנשים סומכות..."

ומנהגים טובים שהפכו למקובלים ונפוצים  - אפשר בהחלט להכליל אותם תחת המטריה הרחבה של מסורת ישראל.

יש מנהגים ישנים מדורי דורות ויש מנהגים חדשים, שהתקבלו ונכנסו לחיינו בעקבות שינויים באורח חיים.  

במסורת ישראל שלפני דורות רבים לא היו מדרשות תורניות לבנות, לא היו מכללות ברמה תורנית גבוהה לנשים, לא היו כנסים תורנים המוניים של נשים…

כיום, כשיוצא לי (אשכנזים, משני הצדדים) להשתתף באירועי אירוסין וחתונות במשפחה המורחבת, ויש אצלנו מכל וכל - חרדים ליטאים וחרדים חסידיים (ויז׳ניץ) ודתיים לאומיים (בני עקיבא) - לכל משפחה מאלו וזרם יש את המסורות והמנהגים, והם שונים אלו מאלו.

רבות היום המשפחות המעורבות בקשרי נישואים של אשכנזים עם עדות המזרח.  

לעדות המזרח יש מסורות יפות משלהם, והחיבורים העדתיים מוסיפים גוונים חדשים למסורות המוכרות.

כך שצריך להתייחס למסורת ישראל כמשהו דינמי ומשתנה ולא קבוע ושמרני.  

ומסכים בגדול, אם כי חושב שיש במסורת כמובן משקל גדול גם למה שנהגו אבותינו ואימותינו. (לא בטוח שאתה חולק)

אכן, ציינתי בעצמי, שהיום מקובל אחרת.

יש להם תשלום דרך פייפאל

אבל כנראה זה אתר סיני 

חוץ מכתובת מייל, לא ראיתי פרטים שיכולים להעיד על רצינות בית העסק.   

ובמשך הרבה שנים הם בקושי עבדו, אם בכלל.

מסתדרים איכשהו.

בדרך כלל זה כרוך בזה שחיים קצת בצמצום בהתחלה. 

בדרך כלל חלק מהכסף מביאה האשה ש"התחילה את החיים קודם", ושמעריכה את הלימודים של בעלה בישיבה (גם אם זה לימודים לשעבר) ושמחה בזה.

העניין הוא שלרוב השכר עולה כפונקציה של ידע ונסיון, או במילים אחרות, אנשים ישלמו לך טוב ככל שתתן מענה טוב לבעיות שלהם שעולות להם הרבה כסף.

ככל שתהיה "פותר בעיות" יותר טוב, תתוגמל בהתאם (כמובן ככל שתכיר בערכך ותדרוש יותר, יעלה הסיכוי שגם תקבל יותר).

לכן הייתי מציע למצוא תחומים בהם התועלת שאתה יכול לתת כיום מהמקום הנוכחי שלך היא גדולה מספיק כדי לדרוש שכר גבוה במשרה חלקית, תוך כדי שאתה משלים את התואר.

לדוגמה: אולי אתה ממש טוב בלהסביר, ולכן יכול להיות שתהיה ממש תותח בשיעורים פרטיים בנושאים מסוימים ותוכל לדרוש שכר גבוה לשעה בהתאם. ואם לא מיד אז אחרי כמה שבועות שיש לך "קבלות" להציג.

דוגמה נוספת: אולי אתה ממש טוב בתחום הטכנולוגי ויכול לעזור לאנשים למשל בתחזוקת אתר אינטרנט. עם בטחון עצמי וקצת משא ומתן, אפשר למשל ליצור חוזה תמיכה חודשי שבו אתה מתוגמל בסכום קבוע מדי חודש ואתה "בכוננות" אבל משלמים לך בין אם לא עשית כלום ובין אם עבדת הרבה "שעות נוספות".

ואם חשקה נפשך להיות דווקא שכיר במשרה חלקית, אולי שווה לשקול להאט את הקצב של הלימודים קצת, ובשעות היום לעבוד במשרת סטודנט שבה אתה צובר נסיון רלוונטי. למשל אם אתה לומד משפטים או כלכלה ועובד במשרד עו"ד או רו"ח או ביטוח או בנק וכד', זה גם מקדם אותך מקצועית תוך כדי הלימודים. ואותו הדבר גם במשרות טכנולוגיה, תוך כדי הלימודים אם אתה עובד ומכיר את השוק, זה יתרון גדול כשתסיים את התואר, תוכל להציג נסיון מעשי ותהיה לך יותר יכולת "לפתור בעיות" שזה תכלס מה שמעסיקים מחפשים.

סטודנטים הם לא עשירים לרוב גם אין פתרון קסם. זאת צפרדע שצריך לבלוע אם רוצים לסיים את התואר. אחותי עשתה הסבה מקצועית ממש ארוכה והייתה צריכה למלצר המון ולחיות יחסית בצמצום עד שסיימה, אחרי שמצאה עבודה במקצוע החדש הכסף התחיל לזרום.

לשמחתך יש לך קצת מזומנים + הכסף מהפיקדון (אולי היה יכול להיות רעיון טוב לטחון קצת עבודה לפני תחילת התואר אבל מה שהיה היה)

בע"ה אחרי שתסיים תוכל לעבוד במקצוע גם יש כל־מיני משרות סטודנטים ממשלתיות שיכולות לתת כסף / ניסיון וכיו"ב

אל תרגיש שאתה מתחיל מאוחר, כל אחד והקצב שלו ב"ה תוחלת החיים בארץ 80+

+ כמה לדעתך אנשים מסיימים את התואר בגיל 24 / 25 ועדיין מתחרבשים ומחפשים את עצמם או נכנסים למינוס מפזיזות? בקיצור מצבך סבבה

מקסימום תתחתן ברבנות ותגור בדירת חדר וחצי בהתחלה.

מה קרה? אסון?

אחד האחי שלי התחתן ברבנות (פרק ב אמנם) היה דווקא ממש נחמד חסך לכולם את כאב הראש ומהצד

השני אח אחר התחתן לפני פחות משנה בחתונה מושקעת.. וכל פעם שרואים את סרט החתונה אומר לאישתו שהיא כבר לא נראית אותו דבר..

רואה? שווה להתחתן ברבנות ולחסוך את ההוצאות.

ואתה גם תצטרך לצאת לפנסיה הרבה יותר מאוחר ואת כל זה לא מספרים לך בישיבה.

צריך לספר את זה לנערים בישיבה התיכונית, גם לבנות באולפנה צריך להבהיר שבשנים הראשונות הן יהיו עיקר הפרנסה בבית או שיתחתנו מאוחר או עם מבוגר.

זה עיוות קשה בציונות הדתית.

א' לא יודע מה קשור יציאה לפנסיה בסוף כולם יוצאים באותו גיל, או שממשיכים לעבוד בגלל כסף או שעמום (מכיר אנשים שחזרו מהפנסיה), או אם יש ערימה של כסף יוצאים מוקדם

אם המטרה זה לפרוש מוקדם אפשר גם לעבוד במשטרה ולצאת בגיל 57 או בכל ארגון דומה

אבל לומר שהכל תלוי רק בזה שבמקום לסיים תואר בגיל 25 (הלא ממילא חיילים משוחררים ברגיל יוצאים לעבוד / טיול בחו"ל) מסיימים ב־27 וזהו כל גורלם נחרץ – אתמהה

מכיר מישהו עם תואר ראשון וניסיון מקצועי ויותר מבוגר ממני שעבד באותו תפקיד כמוני (ואני בקושי עם קצת לימודי תעודה) והרווחתי יותר ממנו, בהרבה תפקידים זאת שאלה של יכולות אישיות וכיו"ב

תואר זה רק חלק קטן ולא בהכרח משמעותי מסך הכסף שאדם עושה בחיים

חלק גדול מהתארים לא נותנים ערימה של כסף וגם אלו שכן זה תלוי מאוד מה האינדיבידואל עושה איתם ואפשר גם לעשות הרבה כסף בלי תואר, תלוי ברצון במזל וביכולות

וכמובן לא לדבר על הוצאות לא צפויות או "עובדות החיים" AKA בריאות / גירושים ל"ע...

גם כמו שהזכרתי את אחותי, היא עשתה הכל "לפי הספר" והתחילה תואר מוקדם כו' בסוף כמה שלא עבדה בו לא הצליחה להרוויח כסף, עשתה חישוב מסלול מחדש בגיל 28 כולל שנה בהודו ומה לא ועכשיו אפשר לומר שהיא טחונה

אני באמת לא מבין מה אתה מציע או איזו בעיה אתה רואה, זה די מובן מאליו שאי־אפשר ללמוד תואר עד שמסיימים הסדר = מסיימים תואר בערך בזה הגיל, אין בזה שום חידוש

וגם בעיה מיוחדת אין בזה ב"ה שוק העבודה הישראלי לא כזה ריגידי־דטרמיניסטי

חילוני את ה3 שנים אחרי השמינית מבלה בצהל. שנה לאחר מכן מטיל וחוסך כסף.

בתחילת השנה החמישית נרשם ללימודים.

הסדרניק  אם עשה מסלול קלאסי של חמש שנים..

לרוב מתחיל לימודים בתחילת השנה השישית אחרי יב או השביעית אם למד עוד קצת..  גם אתה וגם פותח השרשור נסחפתם..

אם הם עשו 3 שנים שירות חובה ואחרי שנת עבודה/טיול התחילו ללמוד מה "סתום" בזה?

איזו עוד ברירה יש להם? 

היום יש עניין של הארכת חיים בכלים רפואיים.  לאט לאט נהיה גם לחץ בכיוון ההפוך של מי שבריאותו לא שפירה פשוט לסיים את זה. אנחנו כיהודים נגד אבל זה גם קצת יעזור להם. ואפשרות שניה כמובן זה שהם יפלו על הציבור ואז כולנו נשלם את זה כמיסים.

בעולם החרדי אגב - טכנית הם יכולים יותר לעזור להורים כי הם יותר ילדים אבל כלכלית שם יהיה עוד יותר קשוח.

בתקופת הקורונה היה התפרצות קורונה בבית אבות של ההסתדרות בב"ש. המחשבה היחידה שלי הייתה שמדינת ישראל חסכה מליונים על פנסיה תקציבית.  מעניין איך זה נראה בגרפים תמותת הזקנים בקורונה מול הפנסיה התקציבית.

יש שוק וחוקי כלכלה וצריך להתחשב בהם.

ולבני תורה עדיף ללמוד כמה שנים טובות כדי להתחיל את החיים עם בסיס תורני בסיסי לפחות

מי שמעניין אותו רק כסף מוזמן לעשות כרצונו אם הוא חושב שזה מה שיביא לו כסף

ומה לגבי מי שמעניין אותו לפרוש בכבוד? אז בוא אספר לך מה האנשים שמזלזלים בכסף לא מספרים לך, בגלל העיקרון של ריבית דריבית בפנסיה צוברת 45 אחוז מהפנסיה שלך תהיה מה שצברת בעשור של בין 20 ל30, אבל אתה לא תלמד על עיקרון ריבית דריבית בפנסיה צוברת ואם תלמד על ריבית זה בדרך כלל יהיה משהו שלילי.

מה שאומר שאם לא תרצה פנסיה שהיא חצי תצטרך לעבוד כנגד השנים שישבת בישיבה, מה שעוד לא מספרים לך שבשנים הללו אתה צפוי לבלות הרבה בקופת חולים )במקרה הטוב( כי בשנים הללו הגוף מתפרק.

יכול להיות גם שאת השמשכנתא שלך תצטרך למרוח אל תוך הפנסיה שלך.

אם תהיה לך משכנתא.

ואני שואל-בצרפת היינו לומדים תורה כל כך הרבה שנים? בטוניס היינו? בארה"ב היינו? לא.

אז למה לאמץ דווקא את המודל הליטאי? תראו כמה ליטא מפוארת עכשיו, ממש בא לי לפגוש את קבצני ליטא, זה בגלל שאנחנו אנדרדוג של ליטאים, אנחנו גם אנדרדוג של חסידים, שסניקים, וחילונים, תמיד היינו אנדרדוג וזה למה הציבור שלנו נראה כמו שהוא נראה.

התשובה שלך מציגה הכל רק במונחים של כסף. לפרוש בכבוד = עם יותר כסף.

הצלחה, בתגובה שלך, נמדדת בכסף. הכל נמדד בכסף. "תראו כמה ליטא מפוארת עכשיו, ממש בא לי לפגוש את קבצני ליטא".

השוואה לצרפת וטוניס לא רלוונטית. אני לא יודע מה היה המצב שם ואם המצב שם היה טוב. אנחנו מכירים סיפורים ואנקדוטות אבל אין לנו מידע כולל והערכה לגבי הסיטואציה השלמה.

בנוסף, האדם המודרני משקיע יותר ביצירת כסף מאשר האדם לפני מאות שנים, כאשר במקביל, לימוד התורה נעשה יותר ויותר מורכב בגלל התפתחות של דעות (בדיוק כמו שהרפואה נעשתה יותר מורכבת, פסיכולוגיה, פילוסופיה, משפט, אומנות, בערך כל תחום ידע).

אני לא אומר שיש לי פתרון, אבל אני כן אומר שמותר לכבד את מי שסולם הערכים שלו מדרג לימוד תורה גבוה הרבה יותר מהצלחה כלכלית

אני פשוט לא חושב שלימוד תורה חייב להתבצע דווקא מתוך שתיית כוסות קפה שנים על חשבון משלם המיסים מכספים קואליציונים זה הכל, ללמוד תורה גם אני חושב שחשוב, אז אני לומד בבית כמו שעשו בכמעט כל הגלויות כולל העניות )טוניס( וכולל העשירות )ארהב(.

ואני לא מסתכל על ליטא במונחים של כסף, פשוט איפה כל עולם התורה המפואר של ליטא עכשיו? נמחק, נמוג, מת.

נשארה מדינה עלובה שחוה אלברשטיין כותבת על קבצניה, זה מה שנשאר ממנה.

וגם ככה עולם הישיבות לא מצליח להפוך את תלמידיו להשאר דתיים, כמה אחוזי דתלשיות יש? 50 אחוז? אז מה עשיתם בזה?

אני קורא לכל מי שרוצה ללכת לישיבה לענות לעצמו על השאלה למה הוא רוצה את זה והאם הוא מודע למחיר, בדרך כלל הוא לא מודע והרוב הולכים מכח האינרציה או כי זה מה שמצופה מהם מהרב בישיבה התיכונית או משלל סיבות אידיוטיות )כי יש אחלה חבר'ה( )כי שידוך( )כי צריך לעשות כושר לפני הסיירת( שצריך לעמוד על ההחלטה הכלכלית הזאת גם כן.

כמה באו כדי להיות תלמידי חכמים וכמה באו כדי להצתופף בכנפי הרב, להערכתי מעט מאוד.

מי שמתחיל לעבוד 4-5 שנים יותר מאוחר אכן תהיה לו פנסיה יותר נמוכה, אבל ממש לא חצי.

גם מי שיעבוד "רק" 40 שנה יוכל לצבור פנסיה מאוד יפה.

מי שיתחיל לעבוד בגיל 18 יצבור הרבה יותר ממי שיתחיל  בגיל 22, זה אומר שצריך לנסות לקבל פטור מצהל בגלל זה?

ואני לא מבין למה להסתכל רחוק על צרפת או ליטה.. תראה מה הרמה התורנית של מי שהתגייס מייד אחרי התיכון לעומת מי שלמד בישיבה כמה שנים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל)

תבדוק מחשבון ריבית דריבית בגוגל.

לגבי הפטור מצהל זה נידון רבות בממשלה, בינתיים ירד מהפרק בגלל הטבח אבל בגדול התשובה היתה חיובית לקיצור השירות בצהל.

לגבי אלה שהתגייסו וכו, הנני להודיעך שמה שלא עשה צהל עשתה האקדמיה, הביינישים חוזרים בשאלה באיחור פשוט הישיבות לא מספקות את הסחורה בעניין זה כלל, להפך.

בהנחת ריבית של 7%

מי שמפריש 2,500 כל חודש למשך 45 שנים יצבור עם הריבית 8,844,000

מי שמפריש 40 שנים יצבור 6,179,000 

ואם הוא ימרח עד גיל 30?

ואפשר לחיות מצוין עם פנסיה של 6 מיליון (כמובן שיש גם דמי ניהול, אבל מצד שני גם ההפרשות שלו יעלו עם השנים).

ומה הקשר ימרח? גם חילונים יכולים להמרח, זה לא הנושא.

ד"א חישבתי הפרש של 5 שנים, אבל מי שבישיבת הסדר ולא "מאריך" ההפרש הוא שנתיים וקצת.

גם חילונים יכולים להמרח בהחלט אבל אצלינו יש נורמה כאילו בלי עוררין שחייבים לדחות שירות ואם זו ישיבה גבוהה אז לפעמים הרבה יותר וכמו הפותח יש גם אלה שבוחרים בלימודי תואר ולאו דווקא אחד מתגמל כדברי משה, ואנשים לא מודעים לעומק הנזק.

פנסיה צוברת זה הנזק המרכזי אבל הוא לא היחיד.

כמה כבר נשארים בישיבה עד גיל 32 (10 שנים אחרי שחילוני מסיים צבא)? וברוב גדול של המקרים מדובר בכאלה שעשו תואר בהוראה תוך כדי הישיבה או שעושים דיינות.

זה תרבות מערבית שהדוסים רק עם וריאציה קטנה שלה.  הבעיה העמוקה קיימת גם במגזר החילוני וגם הם הולכים לחטוף על זה בגדול. 3 שנים צבא חצי שנת טיול 3-4 שנות תואר שלא תמיד הוא מועיל למשהו.

וכו'.

ויש חוסר ידע עצום של לומדי תורה שחבל עליו (לא משווה בכלל לחילונים שמנסיוני מורחים את הזמן הרבה יותר! זוג צעיר דוס בשנות ה25 חושב על קניית דירה, לומד את העולם הכלכלי שלו, וגם אם הבעל אברך- אם יש להם את הידע הם מתחילים כבר לייצב עולם כלכלי והריבית דריבית תעבוד בשבילם לעומת וחילוני ממוצע שבגיל 25 רק מתחיל תואר)

לדעתי יש ערך עצום בלימוד התורה, וכדאי ליידע את לומדי התורה ובכללי ללמד תיכוניסטים בארץ קצת על כלכלה....

אם ביינישים ידעו את הפוטנציאל של ריבית דריבית לחיוב הם יוכלו להתאמץ לחסוך מעט בחודש ולהנות ממנו בעתיד.. או לפתוח לעצמם קרן פנסיה כדי להתחיל להפריש מיום העבודה הראשון... וכו' וכו'...

איך להשקיע ולחסוך כסף פנוי, דמי ניהול ותשואות בהשקעות, פתיחת קרן פנסיה - כדי להגיע למשרה הראשונה כשכיר עם קרן פנסיה קיימת ואז המעסיק חייב להפקיד מייד ולא רק לאחר חצי שנה, כאשר לעובד החדש לא היתה קרן פנסיה לפני כן.  

תעבור אותו

תקופות של קושי כלכלי כל אחד עובר בשלב כלשהו. זה לא פשוט, אבל נושמים עמוק, ולומדים לחיות עם זה.

להחזיק משפחה.

ואל תדאג, זה יבוא

הייתי במצב דומה לך ואני חושב שהיה לי סכום מכובד כבר אחרי פחות משנה של עבודה אחר כך.

אתה מעלה נקודות נכונות