פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 61)

שנעלמה, של אהבה שנבלה עליה ופרחיה.

בסוף יש מציאות של הנשמה שהלכה שנשארת בעולם הזה, אבל לא פשוט להתקשר איתה.

צריך לעדכן תוכנה שהיה רק במחשב.

(זה בקיצור. בלי לעשות אאוטינג ולהסביר הכל.)

אני אכן משתמש באימייל ווואטסטאפ בסמארטפון ומשם יש לי עדכונים כל הזמן לגבי העבודה. היום בבוקר עמיתה לעבודה שלחה לי וואטסאפ ב5:08 דקות וזו עמיתה מישראל. אין לי בעיה כלל עם זה וזה מצויין כי אנחנו מנסים לפתור משהו ביחד ואני שמח לקבל את ההודעה ממנה, רק זה מחדד את הנקודה שהזמן נזיל.

@אריאלביבס

@כפירביבס

בתוך שאר אחינו הנתונים בצרה ובשבייה

גם הוא הרבה יותר חשוב, הוא לא הדבר היחיד שחשוב.

יש סיבה שאני קרוב ל100 יום במילואים.

אני ל @מאן דאמר ו @ekselion ו @מלחמת היצר ו @טוב שם

אמממ ומי עוד? זהו בערך נראלי.

מה הסיכוי???

אשכרה הזכרתי גם את משבצת וגם את פסידונית ומסתבר ששתיהן כתבו בפורום לאחרונה.

פסידונית קפצה לביקור חד פעמי לפני שלושה חודשים, ומשבצת חזרה ממש לאחרונה, אבל כתבה בפורומים אחרים...

זה בוודאי השפיע מאוד עלי ותופס נפח בחיים

פעם שאלתי רב למה בפורים לפעמים קשה לשמוח יש פטירה של אדם או משהו עצוב אחר אתגר ממש בלתי נסבל.

אז הוא אמר ששמחה אמיתית היא כזו שאתה זורק את השכל ולא מבין כלום אבל עדיין סומך על ה'

שמחה שלא נתקלה במשבר היא לא שמחה אמיתית אלא חיצונית

לפני שהתהפך הגורל - הם בכו, לבשו שק ואפר וצמו.

אף אחד לא שמח בזמן שהוראת ההשמדה הייתה על הפרק.

שבעצם חלק גדול מהחגים שאנחנו חוגגים הם על ישועות שבאו אחרי מציאות קשה מאד וכואבת מאד.

וזה זורק אותי לשאלות פילוסופיות ראשוניות

אז אעצור כאן🥲

איזה פורים יהיה בישיבה, ענה לה:

"אנחנו נשתה ונבכה, נבכה ונשתה..."

כנראה שזה כאן (אין לי פניות לצפות עכשיו):

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/watch%3Fv%3D-x8PjlFQWL8&ved=2ahUKEwjI9qS05b-EAxWr2wIHHW_mDFQQwqsBegQIBxAF&usg=AOvVaw2V_qQLgQwPcIbcVqBbxlnh

סוג של לא הם ולא שכרם?/ למה בכלל להכנס לצרה?

או שאלות אחרות?

מחפש מישהו שיעזור לי לסיים את זה. אולי אתה ?

@ארץ השוקולד 

בטח, אשמח!

לא חשבתי על זה.

חברים שלי ואני שותים אחד מהשני חופשי אבל לא אוכלים.

"בבניין ירושלים ובפתיחת הצוואה תנוחם"

בנים ואני לא ארגיש בנוח

ועד שמצאתי בת היא עולה מלא

אמרו לי שגוונים מחומר איכותי עולה 1000 פלוס ובליאז עולה יותר כי זה יותר טבעי ועדין

למה זה אמור לעלות 1500?

החומרים עולים פחות מ100

וזה שעה-שעתיים עבודה שרוב הזמן את יושבת בצד כדי שהחומר יעבוד

הספר צריך לקבל מעל 400 שח לשעה שתוך כדי הוא עושה עוד כמה דברים?

ואם כבר. לפי גוגל זה אומר לעלות 500-700 שח.

עדיין יקר. אבל חצי מחיר מהצעה שקיבלת

אה. ולא עשיתי אף פעם בליאז

מקסימום צבעתי את השיער קצת עם ספריי אדום בפורים 

וזה ההבדל בין גוונים גסים לבין גוונים ששזורים בשיער בצורה נכונה ןמחמיאה

ואין מצב שאעשה גוונים שלא יהיו יפים ועדינים

אני יתבאס סתם

אז עדיף להשקיע וליצור מראה עדין

כן אבל 1500 באמת קצת יקר 

מי שלוקח 1000 זה בנים וזה לא באלי

בירושלים.

אין לי מושג כמה היא לוקחת, אבל יודעת שהיא תותחית.

מעניין אותך?

עילאי =טוב יותר

אדם שהוא לוי זה לא אומר שהוא טוב יותר מישראל וכנל כהן עם לוי.

כנל מלך עם נביא אגב, למלך יש עדיפות על נביא וזה הדוגמא הכי טובה שזה לא קשור לעניין של מי טוב יותר אלא זה פשוט הבדלי מעמדות/תפקידים.

למלך יש כבוד מלכות אסור לו לחוס על כבודו. כבודו אינו מחול. הוא מייצג את עם ישראל, הוא בתפקיד כללי לא קשור לאם הוא טוב או רע. הכבוד של עם ישראל נמצא עליו. כנל אנחנו. כבוד השם נמצא עלינו בלית ברירה בין אם נרצה או לא 

העובדות:

- יש המון חיילים שמשרתים בתפקידי סרק, מכיני קפה, להקה צבאית

- ברור שצריך אינסוף חיילים כשכל פעולה צריכה להיות סופר-כירורגית ו"תקינה מוסרית" לפי בג"ץ

- כמו-כן אם כל מלחמה היא פוליטית וכן רוצים הכרעה לא רוצים הכרעה וכל-מיני קונספציות ודוקטרינות מוזרות, צריך המון משאבים כדי לנהל את זה

- משקיעים המון בכל-מיני רעיונות מוזרים של פרוגרס ולהט"ב וכו'

- יש אינספור חיילים במודיעין אבל משום-מה זה לא עזר בכלום ברגע האמת (הבעיה לא אצל החפ"שים אלא אצל הבכירים)

- הרבה חיילים נשלחים למשימות מטומטמות, כמו עם התרגיל של חטיפת ילד פלסטיני, או פיזור אלים של המפגינים בניצנה, פינויי התנחלויות, כו' כו' כו'

- יש כל-מיני אוכלוסיות שפטורות באופן גורף משירות, למשל דרוזים דתיים, עדי ה', ועוד

אז דבר ראשון ממליץ לטפל בזה

בימי שגרה אין צורך בצבא עצום מה שצריך זה יכולת לגייס הרבה מילואים ומהר לכן אין טעם לבקש שירות מלא אלא הכשרה + שירות לפי הצורך

כל צבא בנוי על יחס T3R מסוים, כלומר כמה חיילים קרביים, כמה תומכ"ל, כמה מודיעין, ואם להרחיב את הרעיון, כמה אזרחים בעורף כדי שיהיה כסף לצבא

כדי להסביר מה זה "מלחמת מצווה" שמוציאים כלה מחופתה:

- במלחה"ע ה-II בריטניה גייסה את כל הגברים מגיל 18-41, כל שאר הגברים עד גיל 60 היו מחויבים גם כן בשירות לטובת המלחמה כמו תעשייה, ביצורים, שיטור, כו', מלבד תעשיות חיוניות

+ גיוס כולל הנשים הרווקות / אלמנות בלי ילדים מגיל 20-30, חלק מהשאר נקראו גם כן לעבודות אזרחיות תומכ"ל

- מדיניות של הקצבת מזון, 100% מס הכנסה

האם אנחנו שם? כנראה שלא

האם בכל-זאת יש צורך בכוח אדם בצבא? כנראה שכן

לדעתי הנכון הוא לכוון נמוך ולאט-לאט להרחיב, עושה רושם שהגישה היא שאם זה לא שיוויון מלא בנטל ושנראה מלא חללים חרדים אז לא נהיה מרוצים (וגם אז לא נהיה מרוצים כי הם דתיים)

אני חושב שיש הרבה פוטנציאל אם להתחיל לשלב את החרדים בכל-מיני משימות שהן לא צבאיות פרופר, למשל תובלה, רפואה, משמר אזרחי, מבלי שייכנסו 100% למסגרת הצבאית

נניח צריך נהגי תובלה, למה צריך חיול בשביל זה? מספיק לתת הדרכה מינימלית ולתת להם לנסוע, לא צריך גם מדים בשביל זה

ומשם לאט-לאט ליצור מסגרות יותר מורחבות שמותאמות לציבור הזה לפי צורך אמיתי ולא מתוך כוונה לחנך מחדש או "כור היתוך"

1. יש חובה המוטלת על כולם, מי שלא מתגייס הוא פשוט גונב מאחרים בכך שהוא לא משתתף בחובת הציבור ואחרים צריכים להשלים במקומם.

2. יש חובה הלכתית להתגייס למלחמת מצווה, וברור שהמלחמה הזו היא מלחמת מצווה כי היא "עזרת ישראל מיד צר", כך שמי שלא מתגייס פשוט לא מקיים את ההלכה.

3. הפטור נהג כי החליטו לתעדף שיקולים פוליטיים על פני בטחון המדינה, דבר שכדאי שנתקן.

4. אכן, כדאי לסגור את גלצ, אבל כמו שאם יש גנבים בעולם זה לא מתיר לי לגנוב, אותו דבר כאן.

5. ההבדל בין 8200 לתלמיד ישיבה הוא כמו ההבדל בין מי שמלמד רפואה לרב, כמו שאם מישהו הולך לרופא כשהוא חולה וקונה תרופות ולא בונה על ניסים והוא מבין שצריך את המעטפת, במלחמה צריך את המעטפת של 8200 באופן פיזי ולא הערכות באוויר על ניסים.

אולי כדאי גם לסגור את הצלה ושרק ילמדו במקום כי זה מציל את עם ישראל?

אלא שגם הם מאמינים שצריך םיסית להציל בני אדם וכדי להציל אנשים בעת מלחמה צריך צבא.

6. יהושע ננזף שלא למדו תורה בלילה ולא שלא למדו תורה בזמן המלחמה כי אז ברור שנלחמים ולא לומדים.

7. חוזרים מעורכי המלחמה שייך רק במלחמת רשות ולא מלחמת מצווה וגם הם צריכים לעבוד בעורף ולא פטורים לגמרי.

ירושלמי, מסכת שבת, דף ט,א פרק א הלכה ד.

"תנא ר' יהושע אונייא תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה".

מלבד זה שלפי הרמב"ם מחלוקת מראה על שכחת התורה

(מה עובר עלי, שאני בכלל נכנס לדיון הזה

"המקורי" (וכן, אני יודע שכך נהגו אחינו ק"ק הספרדים).

פשוט וידוע שאדר א' הוא הוא אדר האמיתי, ואכמ"ל

צא ולמד כי אדר ב' הוא חודש שלושה עשר, ולא אדר אריכתא.

אם אני לא טועה, היה זה רבן שמעון בן גמליאל שקבע שהטעם שחוגגים את פורים באדר ב', הוא כדי להסמיך גאולה (פורים) לגאולה (פסח).

מובן שאם אדר ב' היה האדר המקורי, לא היה נזקק רבן גמליאל לטעם הזה, אלא פשוט היה אומר שחוגגים את פורים בזמן שנקבע.

עיין תרומת הדשן.

ועיין גם תוספות בשאלה מדוע מעברים חודש אדר בדווקא, וי"ל כי אדר לעולם יהיה החודש השנים עשר, ואילו עיבור בכל חודש אחר יעביר בהכרח את אדר לחודש שלושה עשר.

וגם, שמור את חודש האביב, והגיוני שהתיקון ככל שידרש יהיה סמוך לחודש האביב.

כך ואחרת לא מצאנו בשום מקום בתנ"ך שנה רגילה ושנה מעוברת.

"תוכחה ואזהרה — מה יורה יום צום ״תענית אסתר״? הוא יזהיר אותנו, לבלי נכשל בתעתועי גלות הנזכרים, לבלי לבטוח עד למאד ״בחסד לאומים״ ולהתדבק על ידו במנהגיהם גם בגללם לפרוק עול תורה ומצות, להתבולל בעמים ולחיות כמוהם" [אי-שם בחורב]

ביחס ליום ניקנור + תעניות שנהגו בעבר מטעמים שונים:

"אחרי אשר אבותינו בפעם השנית נקבצו ובאו על אחוזת נחלתם בארץ ירושתם, ומושב בני ישראל בארץ הקדושה בימי בית שני קבל צורה בתכונה כזאת, כאלו הישיבה ההיא היתה רק בתור הקדמה והכנה אל גלות החל, גלות ישראל והזמנים, אשר התעתדו אליה, אז ראו חכמי ישראל וזקני העם, כי תעודתם הוא לעמוד על המצפה, ואת אשר יראו ממפעלות ההשגחה העליונה בחביון עוזו של אל מסתתר, לכתוב זכרון בספר, גם צרה וצוקה גם הצלה וישועה, אשר באו בעקבותיהן, למען דעת, כי ממכה רפואה נמצאה ומכל. מזור תרופה — ואת כל אלה רשמו בכתב אמת. את יום הישועה קבעו לעם, להיות לו יום מועד ושמחה, למען ילמדו בניהם ובני בניהם אחריהם לדעת את הקורות את אבותיהם ואת המלחמות הפנימיות והחיצוניות, אשר עצרו כח, לכונן על ידם וליסד את קיום ישראל בגולה, וכי בראש וראשון עליהם היה לשמור ולנצור את התורה, קנין ישראל, למען יוכלו האבות למסור אותה לבניהם, לנינם ונכדם ולדורות הבאים קשט ודת בעצם טהרם, וכי על שניהם כאחד קיום האומה ונצחיות התורה כבוד ה׳ חופף עליהם — ואף כי לא הראה להם ה׳ נפלאות ונסים גלוים בדרך מצרים, בכל זאת נוכחו לדעת, כי בתור ״אל מסתתר״ בהשגחת שכינת עזו ישמור וינצור אותם תמיד, כי שומר ישראל לא ינום ולא יישן ופודה ומציל הנהו את עמו מצרותיו הרבות והרעות ויוציאם למרחב. — באופן הזה יצאה לאור— ״מגלת תענית״, ספר הזכרון הנודע לשם, ובו כתבו לדור הסכנות האיומות, אשר רחפו על חיי ישראל ועל התורה תחת סבל ולחץ ועול גוים עריצים, וביחוד תחת ממשלות סוריא ומוקדן, גם סכנות כאלה, אשר רחפו על התורה ע״י התנכרות רוח ישראל מפני המפלגות בקרב העם בעצמו. ויהי במשך הזמן, אשר אבד ישראל בו את ההעמדה ברשות עצמו, וקיום ישראל והחזקת התורה בנס היו עומדים ע״י ה׳, אשר השליט עליהם את ההשגחה הנעלמה לשמרם ולהצילם, וצרות כאלה וכאלה הרשומות בספר הזכרון היו כמעט ״מעשים בכל יום״, וכמאמר חכמינו ז״ל אשר הצרות התכופות כה הסירו את התפעלות הלב והרגש, עד כי נדמה היה לבשר מת אשר לא ירגיש עוד את נתוח המאכלת, לכן חדלו מאז לכתוב ולרשום בספר הזכרון הזה את הצרות והתשועות גם יחד, וגם אלה הזכרונות הרשומים שמה, חדלו להיות מקוימים ומקובלים באומה ״ומגלת תענית בטלה״

יום ניקנור אם היה אז תענית אסתר?

זה מראה שכנראה לא נהגו בזה בארץ ישראל.

לפי רבי פינחס הכהן הסיבה לתענית מאוחרת ליום ניקנור אז אין שאלה.

רמב"ם פהמ"ש ראש השנה

ובבית שני לא היו מתענין לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא הרוצה יתענה או שלא יתענה ולפיכך לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז, אמר ה' כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו', כאלו נתן את הבחירה בידם באלו המים אם רצו מתענין בהם או שלא יתענו. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז, לפי שתמוז הוא החדש הרביעי, וצום החמישי תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי צום גדליה, וצום העשירי עשירי בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. והיו מתענין תשעה באב אע"פ שהוא מסור לרצונם מפני שהוכפלו בו צרות כמו שיתבאר בתעניות.

"איתמר רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית רבי יוחנן וריב"ל אמרי לא בטלה מגילת תענית רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום"

ג' תשרי (=צום גדליה) גם הוא אחד מהימים של מגילת תענית

נראה שבימי בית שני הצומות לא היו ממש חובה לכן אם היה יום של שמחה יכלו לקבוע שאסור להתענות גם בימים שהיה בהם צום (וכנ"ל שנראה שהיו גם כאלה שמתענים באותם ימים)

לכן בהחלט יכול להיות שהייתה תענית אסתר בי"ג באדר פשוט בגלל ניקנור ביטלו (או הזיזו כדלקמן)

והנה מסכת סופרים בנושא (פי"ז):

שלשת ימי הצום, אין מתענין אותן רצופין אלא פרודין, שני וחמישי ושני, ורבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחר ימי הפורים, מפני ניקנור וחביריו, ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין.

אז א' יש כבר 3 ימי צום ולא אחד, דבר שני אם הוא מדבר על ניקנור אז כנראה זה בזמן שעוד לא בטלה מגילת תענית? ומשמע שלפני ניקנור היו נוהגים בתענית הזאת? או שלא היו נוהגים עד אחרי חורבן בית שני, אבל זה למנהג לפיו מגילת תענית לא בטלה אחרי בית שני?

מצד שני בפרק כ"א:

מפסיקים לפורים כמנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשה ימי צום מרדכי ואסתר פרודות ולאחר פורים שני וחמישי ושני: ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן [...] [=מתענים בה"ב באייר]

עכשיו אם תענית אסתר היא בעצם בה"ב, בחלק מהשנים הבה"ב יוצא בז' באייר שהוא יום של מגילת תענית => מעניין מה היו עושים אם זה, אני חושב שאו שהיו מזיזים, או שביטלו את מגילת תענית בהדרגה או חלקים ממנה, וניקנור נשאר משום-מה

בקיצור נכון לעכשיו המנהג הוא תענית אסתר בי"ג באדר, מעולם לא שמעתי על כך שיקבעו תענית על מחלוקת ב"ש ב"ה, לא מוזכר לא בנוסח התפילה וגם לא במסורת הכללית

המקור לתענית אסתר, שזה לא בטוח. נגיד הר"ן כותב שהסיבה שצמו בי"ג להצלחת המלחמה בימי אסתר.

לעצם הענין, בבית שני ביטלו את חובת צומות שקשורים לאירועים שהובילו לחורבן ולגלות (צום גדליה גרם לאיבוד השארית) כי נבנה המקדש (חוץ מתשעה באב שהוכפלו בו הצרות), אבל לא את הצומות האחרים כמו שרואים שבמגילת תענית שבזמן בית שני קבעו צומות, וכנראה גם אסתר קרה כשהתחילו לבנות את הבית השני או אפילו יותר מאוחר (השאלה מתי מתארכים).

אז אין שום סיבה שתענית אסתר לא יהיה נהוג, ועדיין זה לא מופיע במגילת תענית, וקבעו יום שמחה באותו יום.

אתה בעצמך הבאת מהמסכת סופרים שנהגו לצום אחרי פורים את השלושה צומות, שמובא בראשונים שזה תענית צדיקים לצום את שלשתם. גם אם התבטל יום ניקנור אחרי החורבן, עדיין נשאר הסיבה של פורענות מאחרין.

אז קשה מאיפה לנו התענית בי"ג באדר בארץ ישראל?

אז כמו שהבאתי רבי פינחס הכהן שחי במאה השמינית בארץ ישראל והיה כנראה אותו רבי פינחס ראש ישיבת הגאונים-'גאון יעקב' בארץ ישראל, כותב בפיוטיו לקידושי ירחים שזה צום למחלוקת שמאי והלל.

נחזור להנחות שהועלו במקור:

א. אי-אפשר לקבוע את יום ניקנור על י"ג אם באותו יום הייתה קבועה כבר תענית אסתר

ב. מכאן אם קבעו, משמע שתענית אסתר לא נהגה בבית שני

ג. כיוון שלא נהגה, מה שיש לנו עכשיו בי"ג זה מסיבה אחרת

ד. מכיוון שהיום הזה הוא יום ניקנור, מה שיש לנו, בהכרח נוצר מסיבה מאוחרת יותר ליום ניקנור שבגללה ביטלו אותו

א. לא מוכרח, כמו שראינו, לפי הרמב"ם היו כאלה שנהגו בצום ג' בתשרי לצורך העניין, אבל מגילת תענית ביטלה אותו לגמרי. לא בטוח שתענית אסתר, שאינה מדברי קבלה, לא יכולה להתבטל לחלוטין בגלל אירוע של מגילת תענית. כ"ח בכסלו למשל המוזכר בטור, בוטל בגלל חנוכה, לא בטוח שתענית אסתר הייתה במעמד חשוב יותר

ב. אין גם צורך לומר שהיא התבטלה לחלוטין, כי לפי מסכת סופרים, היו 3 ימי צום, שלא צמים אותם באדר, בגלל "ניקנור וחבריו", אלא רק אחרי ניסן. כלומר, בהחלט יכול להיות שלפני ניקנור, היו צמים אותם באדר במתכונת של בה"ב (לפי הלוח, בחלק מהשנים הב' האחרון יוצא בי"ג באדר), אלא שאחרי ניקנור החליטו להזיז את כל העסק. כיוון שאין מקדימין פורענות, לא הקדימו את הצום, אלא מאחרים אותו עד לאייר. עצם העניין שמאחרים פורענות לא סיבה להזיז את הצום קדימה (כי אפשר גם להזיז אותו לסוף השנה...) זה פשוט אומר שלא מזיזים אותו אחורה.

האם 3 ימי הצום הם הם מה שיש לנו בי"ג אדר? לא בטוח, יכול להיות שאלה שני מנהגים נפרדים, או תקנה מאוחרת בהרבה, אבל לי זה נראה שהיה מנהג לצום צום כלשהו שקשור לפורים, בין אם זה יום אחד או 3 ימים, יכול להיות שאם זה היה בה"ב אז צמצמו את זה לב' האחרון שאמור להיות צמוד, פחות או יותר, לפורים.

ג. כנ"ל, יכול להיות שבמקור זה היה י"ג (או בה"ב שלפעמים יוצא בי"ג), פשוט הזיזו את זה קדימה, כיוון שבטלה מגילת תענית החזירו את זה למקום

ד. מגילת תענית בטלה בלי קשר להאם קרו צרות אח"כ באותם ימים שנקבעו בהתחלה, אם בטל ניקנור זה לא בהכרח כי קרה משהו מיוחד שביטלו אותו

אחר כך.

בסופו של דבר, אתה זה שמניח הנחות וממציא. אין לנו עדות קדומה לתענית אסתר, רק ליום הורקנוס.

מגילת סופרים החוקרים מעריכים שזה התחבר כנראה במאה התשיעית וגם שם לא כתוב תענית דווקא ביג באדר.

לפני כן במאה השמינית רבי פינחס הכהן קבע במפורש שזה נקבע בגלל מחלוקת שמאי והלל.

אז אתה יכול להניח כל מיני הנחות כאילו שזה התחיל קודם במגילת תענית ומשום מה זה לא מוזכר בשום מקום במשנה, בתלמוד והמדרשים הקדומים, אבל זה תמוה.

ומה בדיוק המצאתי?

אתה טענת במקור שלא יכול להיות שקבעו את יום ניקנור אם הייתה כבר תענית אסתר (ולכן לא הייתה תענית אסתר בי"ג), א' מניין לך, ב' ראינו שחנוכה ביטל את כ"ח כסלו

אולי הייתה אולי לא הייתה

אולי 3 הימים שבמסכת סופרים מדבר על גרסה מוקדמת של תענית אסתר, אולי זה משהו אחר לגמרי, אני לא בא עם שום הנחות מוקדמות

מלשון המסכת סופרים משמע שדחו את זה לאייר בגלל ניקנור, אז לפני ניקנור, זה היה צמוד לפורים, מה שמאוד הגיוני אם זה צום שקשור לפורים. לא מוכרח, אבל הגיוני

זה שתענית אסתר לא מוזכרת במקורות מוקדמים: א' לא מצינו אינה ראייה, ב' תענית אסתר אינה חובה אלא מנהג אולי זאת הסיבה, ג' אולי באמת זאת תקנה מאוחרת אין לי דרך לדעת.

אלא שזה נשמע לי מוזר שאי-שם בימי הגאונים יגיעו למסקנה שיהיה נחמד לקבוע תענית ->

א. לזכר פורים, אבל בלי שתהיה שום מסורת של צום שקשור לפורים, פשוט לבוא כמה מאות שנים אחרי החורבן ולהחליט שמעכשיו צמים בי"ג באדר זכר לנס ושזה יתפשט בכל תפוצות ישראל, אולי זה באמת הסיפור אבל נשמע קצת רחוק. צומות שנקבעו יחסית מאוחר הם או בגלל מאורע ספציפי של אותה תקופה / קהילה, או עם איזה טעם / סמך מעורפל כמו בה"ב, ככל הידוע לי

א. לזכר המחלוקת ולא פורים, רק שבדברי רוב הראשונים והאחרונים אין שום זכר למחלוקת, לפי טוש"ע היא הייתה בכלל ט', זה לא בא לידי ביטוי בנוסח התפילה, לא במסורת הכללית, כאילו לא יודע אם זה צום שצמים אותו בגדול בכל תפוצות ישראל הייתי מצפה שידעו מה הסיבה? או שכולם שכחו שזה בגלל המחלוקת והתחילו לחשוב שזה בגלל פורים? או שזה התפצל לשני מנהגים, שא"י קבעו צום דווקא בגלל המחלוקת וזה תפס חזק, ובבל בגלל פורים, בלי להיות מודעים אחד לשני, ושניהם באותו יום?

לא בדיוק הבנתי לאן אתה חותר אשמח אם תסביר כי אני כבר מבולבל לגמרי.

כזה בבבל, לא בארץ ישראל.

יכול להיות שהיה מנהג קדום מימי אסתר בבבל שליד פרס, אבל ברור שזה תפס תאוצה רק בימי הגאונים (אם לא המציאו את זה אז בימי הגאונים לזכר תענית על המלחמה או שלושת ימים שצמה אסתר)

זה מסביר למה זה לא מופיע בכל חז"ל ולא בבבלי, כי גם אם זה היה קיים זה היה זניח, ותפס תאוצה בעיקר בימי הגאונים.

לראשונים לא היה את פיוטי רבי פינחס הכהן. השולחן ערוך סמך על מגילת תענית בתרא.

אבל לנו שיש אותו, אז ברור שנסמוך על גאון ארץ ישראלי שהיה ענק בתורה והכיר טוב מאוד את מנהגי ארץ ישראל כנראה מפיוטיו, מאשר כותב אנונימי שכתב את מגילת תענית בתרא, שגם סותר לפעמים את מגילת תענית עצמה.

לכן בארץ ישראל נהגו לצום בשלושה עשר בו בגלל מחלוקת הלל ושמאי, וזה מקור יותר קדום מאשר הופעת תענית אסתר.

כבר הבית יוסף כתב ש'לא שמעתי מי שנהג להתענות בהם', והערוך השולחן הסביר שהיום אף אחד לא מתענה בהם כי גם הגאונים לא קבעו את זה כחובה, ובכלל אחרי חתימת התלמוד אי אפשר לגזור על כל ישראל

לכן איני רואה את הדחיפות לצאת מן הכלל

דן בסוגיית יום השנה באדר של שנה מעוברת, ולמסקנתו יש לציין באדר א', ומביא מחלוקת תנאים בין רשב"ג לרבי אלעזר.

ועיין שם בהרחבה גם לעניין ז' באדר, ועוד.

אני רואה באינטרנט שבפיוט שהזכרת כתוב 'צום הלל ושמאי בשלושה בו'. מי מגיה ל-'בשלושה עשר בו'?

וקר אבל מתלבשים כמו שצריך

אפילו טרמפים אני מתרחקת שבא גבר ושזו אישה היא עוצרת לי ישר טוב זה לא חוכמה אני מכירה אותן

ראיתי טוב את ההר המושלג שם ברקע?

חתיכת פאטה מורגנה

כבר חשבתי שאני מזהה את המיקום😉

נראלי קורנה

אני אוכלת שוקולד ויש לזה טעם של תמר

איזה מוזר

כל דבר שיכל להתחרבש התחרבש

את אלופה ומסוגלת!

אני יודע.

רק לא לשכוח את הכוחות שלך!

הווליום פשוט קופץ בלי קשר לכלום וזה מפריע לי כי כל שניה יש את המסך שקופץ של הווליום אני בטוחה שאפשר להסיר אותו שלא יקפוץ ולא זוכרת איך

שאני מנסה להגביר זה מנמיך לבד במקום 

אין לי מושג למה. אבל עבר

אולי קשור ללחצן של הווליום... לאידעת.

כשקניתי מגן חדש, והלחצנים של הווליום לא היו בדיוק במקום הנכון

לא יודעת אם זה קשור אצלך, אבל את יכולה לבדוק אולי זז משהו במגן(:

אמרו לי ללחוץ חזק על הווליום וזה הסתדר

כנראה אני עדינה מידי כי נסיתי כמה ימים טובים ועכשיו חזק ממש וזה עבד

למדתי לעתיד לפעמים רק בכוח פותרים דברים

וכבר תכננתי ללכת לקנות חדש חח איזה יופי 

בקושי כותב בפורום מאז המלחמה.

שופך נהרות של דמעות כמעט מידי יום.

לא מתפלל ולא למדתי אמונה.

מוסיפים אבינו מלכינו, תהילים בציבור וביחיד. כששייך תיקון חצות.

לימוד רלוונטי, הן בתנ"ך והן בדברים נוספים.

עזרה למשפחות מגוייסים (בזמן האחרון פחות יוצא), פרסום דברים חשובים (חזרה לגוש קטיף, עצירת הסיוע לחמאס ועוד)

אבל כן משתדל להזכיר את העניינים האלה בתפילה, ק"ש שעל המיטה, גם בקברות צדיקים

מבחינה אמונית כנ"ל זה לא משהו שטלטל אותי אבל יש כמה מקורות שחיזקו לי את נקודת המבט, לא משהו ספציפי אלא יותר מפוזר

אין ספריה איזורית

חוץ מזה לא ממש

כדי לא לגלות ברגע האחרון שזה "בעייתי" מצדו

בסה"כ שאלה פשוטה יחסית נראה לי

בהבאת הצ'קים הכל כבר אמור להיות סגור,

זה לא הזמן להעלות נושאים מהותיים או לפתוח את החוזה.

ממליץ להרים טלפון למכון צומת ולשמוע בכלל על מה מדובר.

שבעלי היה יוצא לבית כנסת הייתי מבטלת תנעילה (יש כפתור קטן שאפשר להוריד ולעלות בתוך המנגנון) ושהוא היה חוזר היינו מחזירים תנעילה

בלי קשר הבעל בית הציע שאנחנו יכולים לשכפל מפתח בשביל שבת אז לר נראלי שבעייתי לשאול ..זה לא שהוא לא יודע שאתם דתיים

אבל מנסים להבין למה זה כזה מפריע לך. את לא צריכה ולא יכולה לשנות אותה. למה זה שהיא מעשנת באוטו *שלה* זה מרגיש אצלך כמו אי כבוד?

למה הצורך שלך (ושלי) עולה על הצורך שלה לעשן?

נימוס בסיסי אם למישהו מפריע סיגריות אז מה אני אעשן לו בפרצוף? בין זה הרכב שלי או לא

או אם למישהו מפריע שאני אוכל עם הידיים מולו אז אני אלקק גם את האצבעות? בין אם זה הבית שלי או לא

בכל-מקרה לפותחת השרשור אין כזה דבר לשנות הורים

הם רגילים לעשות דברים אחרת מאיתנו ובשלב מסוים הרגלים הופכים להיות מאוד קשים לשינוי במיוחד עם הגיל

אם היא לא יודעת לגלות חיבה ולהתעניין אז היא גם לא תלמד את זה

ואם היא לא כל-כך מבינה את הקונספט של נימוס והתחשבות אז היא גם לא תבין את זה

סתם לצורך העניין ההורים שלי מאוד אוהבים לעשות דברים ברגע האחרון ובלחץ ואז לאחר, זה ממש מעצבן אותי אבל בשלב מסוים הבנתי שזה הכיף והתענוג שלהם בחיים, הם אנשים שצריכים אקשן

בסוף אלה דפוסים שנמצאים עמוק מאוד בנפש אין טעם לנסות לגעת בזה

מה שאת יכולה לעשות זה לעשות אימוני זֶן כדי לפתח סבלנות ומקסימום תבני בית שייראה אחרת באמת אין לי עצה אחרת חוץ מלהסתגל

מה שעוזר לי בנושא זה פשוט להבין שזה הסגנון של אנשים. כמו שיש הרבה תרבויות שונות ומשונות בעולם, מאכלים שונים, נימוסים שונים, מאוד מעניין ללמוד על זה. אז ככה גם יש אנשים שיש להם תרבות שונה. טוב או רע זה כבר התורה תחליט אבל לנושא זה לא משנה כי זה הסגנון וזה מה יש

כל זה נוגע לגבי הורים עם דפיקויות "רגילות" (כמו הכותבת בראש). כשמדובר  במשהו יותר קיצוני - אז לא. גם להורים צריך לדעת להציב גבול לפעמים.

וכמובן שזה נוגע לשהות בבית שלהם (או באוטו). בחיים הרגילים שלנו צריך לעשות מה שנכון לנו. לא להם.

את צריכה לחפש את נקודות החיבור הרגשיות ביניכן. בוודאי שיש כאלה בין אמא לבת. השאלה איפה הרגש של שתיכן מתחבר ויכול לפרוח.

לפעמים צריך לחפור כדי למצוא, אבל זה אפשרי.

ההורים שלנו היו פה עוד מלפנינו והם מכירים חיים בלעדנו. אנחנו לעומת זאת לא מכירים חיים בלעדיהם. אנחנו מרגישים שהם המקור שלנו ומרגישים תלושים כשמי שיצר אותנו לא מבין אותנו, לא מתעניין בנו, לא מתייחס אלינו, לא נותן אהבה או אפילו פוגע בנו.

אני לא יודע בדיוק מה המקרה אצלך, אבל באופן כללי כדאי להסתכל על המציאות מהצד במבט שכלי קר ולהפנים אותו כמה שניתן, ולא לחיות באשליות שההורים ישתנו או לחשוב שעמוק בפנים יש בהם את הדברים שאנחנו רוצים שיהיו בהם.

צריך גם לזכור שהמקום שלנו בעולם הוא קודם כל כי ה' רצה שנהיה פה והם היו רק שליחים להביא אותנו לעולם פה (וכנראה ה' גם רצה שנעבור את התהליך הזה איתם).

האהבה של האדם לעצמו והתחושה שהוא רצוי אמנם נבנית בד"כ ע"י יחס הורים אליו, אבל זו לא הדרך היחידה וגם עקרונית זה לא תלוי בזה.

בהצלחה!

כיבוד אב ואם

היא מצווה *מעשית*

מאכיל ומשקה

מלביש ומכסה

מכניס ומוציא

לקום לכבודם כאשר נכנסים.

מצוות יראה

"איש אמו ואביו תיראו"

לא עומד במקומו

לא יושב במקומו

אינו סותר את דבריו.

גם כאשר ההורים אינם מעניקים לנו מה שאנו מצפים מהם,

וגם כאשר יש בנו כעס כלפי ההורים;

עדיין מחויבים אנו בכבודם.

ההקפדה על הגדרים המעשיים של המצווה

מעוררת את רגש האהבה והכבוד כלפי ההורים.

לעניין הנקודתי של עשן הסיגריה,

את יכולה לשתף

מהו הצורך שלך;

ולכבד את התגובה של הצד השני. 

אבל א- בעיניי הגישה שלך ממש מיוחדת- מצד אחד את מאוד מודעת לכאב שלך ומצד שני באמת חשוב לך לכבד אותה, שזה שילוב מדהים

וב- כמו שאמרו זה הכי מובן בעולם, כל כך כל כך לא פשוט על הקשר עם ההורים, ואת לא לבד בזה זה לא פשוט בכלל להמון אנשים

כי אני מעדיף להעלות את הרע במיעוטו.

אבל אני בכנות לא יודע להחליט מי הרע במיעוטו.

וככל שאני בודק יותר.

אני מבין שאין באמת במי לבדוק.

מפלגה אחת מושחתים.

השניה גם מושחתים.

השלישית גם מושחתים.

והרביעית מקדמת ליברליזם חילוני שפחות בא לי שיהיה אצלי בעיר. ויכול להיות שגם הם מושחתים.

חשוב שיהיו בחירות, חשוב שאנשי הציבור יצטרכו את אמון הציבור. אבל, אנחנו במצב חירום, זה ממש לא הזמן המתאים

אל תהרסו לנו

כי יש מתמודד לראש העיר שמבטיח לטפל בחולדות ובבורות בכבישים.

אני רוצה אחרי השטח להרגיש שאני חוזר הביתה לתנאים טובים יותר.

אבל עד כמה שאני מכיר הוא המועמד המוביל נגד ראש העיר המכהן.

בבחירות הקודמות הצבעתי לראש העיר המכהן של רמת גן ואם הוא היה מנצח הייתי מאוד מופתע

אגב יש אנשים שעובדים ומרוויחים 200 אחוז. ככה עשיתי בבחירות לכנסת 2022.

למיטב זכרוני במילואים זה לא עובד, ומסקרן אותי מה ההצדקה לכך.

אתה הולך להצביע ביום שלישי למועצה של העיר שבה אתה גר, ולא לכנסת.

או שאתה שונא את כל הנציגים של כל המועצות בישראל (יש יותר מ200)

אני לא שונא פוליטיקאים, אני פשוט לא מעריך אותם.

אתה צודק בסיבה במאה אחוז, צריך חופש דחוף!!!

עד עכשיו, בגלל מורים מגוייסים...

(אז אולי לא כזה קריטי אם לא ילכו ללימודים?)

כשבאו לרה"מ (יש טוענים שזה אשכול ויש בגין) עם הצעה לעבור משבוע עבודה של שישה ימים (בשישי היו מסיימים בצהריים) לשבוע של חמישה ימים, ענה רה"מ:

"בואו נתחיל מזה שיעבדו יום אחד..."

רק בהם קוראים מגילה בטו.

זו ברכה לבטלה לבחור עיירות חדשות לקריאת מגילה בטו.

לא שמעתי דבר מוזר כזה מעולם.

לא יתגאה במספר המופעים החינמיים שהיו בעירו בזמן כהונתו, אלא יתגאה בארנונה שהוא הצליח להוריד ב-30%.

לא יפרסם בראש חוצות את אחוז הזכאות לבגרות בעיר,

אלא ישוויץ שהוא ראש העיר הראשון שפתח את אזורי הרישום לכלל התושבים.

לא יספר לנו כמה בנייה הוא מתכנן לאשר, אלא יבטיח שאף פועל פלסטיני לעולם לא יוכל להיכנס לעיר.

לא יעלה לחשבונות שלו תמונות של מגדלים מפוארים שאוכלסו בתקופתו, בלי לספר איך הוא פתר את בעיית הפקקים הנלווית לכל מגדל.

לא יבטיח כלום מלבד חופש, תנועה וניקיון.

על מופעים, הצגות, פעילויות לילדים או לקשישים, מירוצים, הפנינגים וכיוצ''ב - ישלמו האנשים שרוצים להשתתף בהם, ולא העירייה בכסף שהיא לוקחת בכוח מתושביה.

מכירים מישהו כזה?

משה פייגלין: צעירים מתחת לגיל 30 צריכים להתרחק מחיסוני קורונה כמו מאש