עבר עריכה על ידי אחו בתאריך ט"ז בטבת תשפ"ד 00:07
אפשר לרדד כל מלחמה / אירוע לאיזה משפט מחץ או תיאוריה סופר־מופשטת אבל זאת התעלמות מאינסוף גורמים של המציאות האינסופית שלנו.
הטענות שהעלית הן:
– אידיאולוגיות דתיות (או קוואזי־דתיות, כמו לאומיות או קומוניזם נניח) מביאות למלחמות
– אסור ללכת למלחמות בשם אידיאולוגיה דתית או קוואזי־דתית כי זה נוגד את המוסר
– יש דימיון רב בין היהדות לאיסלאם
– היהדות יכולה להפוך למנוע אידיאולוגי למלחמות דת / ג'נוסייד
ובכן:
א. אידיאולוגיה אינה אלא אוסף אמונות. וכל אדם לא משנה אם הוא חילוני, דתי, פרוגרסיבי, קומוניסט, יש לו אוסף אמונות שמנחה אותו מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות. אצל דתיים זה יכול להיות ספר מסוים או אוסף של חוקים בעל־פה, אצל קומוניסט זה יכול להיות המניפסט הקומוניסטי ואצל החילוני זה אוסף האמונות שהוא ברר לעצמו למשל רצח וגניבה זה רע.
למשל אפשר שתהיה מערכת אמונות סביב רצח שאומרת שרצח זה רע, ורוצח צריך להיענש בעונש מוות, וצריך לעשות את זה דרך בית משפט. אבל אולי לא מגיע לו עונש מוות? אולי הייתה לו ילדות קשה ולכן הוא כזה? ואולי לא צריך דרך בית משפט אלא הדבר הנכון הוא נקמת דם? בקיצור אפשר להתחיל מנקודה בסיסית (רצח זה רע) ומשם להתקדם לאן שרוצים, זה שענפים מסוימים לא יהיו רצויים (למשל נקמת דם) זה לא אומר שהאמונה הבסיסית היא בעייתית.
עכשיו מה הקשר בין אידיאולוגיות למלחמות? יש אידיאולוגיות שקוראות באופן מפורש למלחמה כמו לאומנות קיצונית או קומוניזם קיצוני נו אז ברור שזה יגרום למלחמה. אבל מה הקשר בין אידיאולוגיה כזאת לבין אידיאולוגיה שלא קוראת למלחמה? או שאוסרת להילחם? או שמטילה מגבלות מסוימות? במקרה כזה ה"אידיאולוגיה" היא לא יותר בעייתית מאשר כל אוסף אמונות אישי של מהי עילה למלחמה (גזילת משאבי טבע? default על חוב? פגיעה בריבונות? טרור?) ואיך מלחמה צריכה להיראות (פינצטה? shock & awe?) זה עוד מבלי להיכנס בכלל לשאלה של מה זה מוסרי.
ב. באופן מאוד נוח, כל מה שמתנגד למוסר המערבי הוא טרור קיצוני אבל האם באמת טרחנו לצלול לעומק הנרטיבים של הצד השני? ניקח לצורך העניין את לבנון ונצייר את הנרטיב הלבנוני התומך בחיזבאללה. מגיעות לך 5 מעצמות "נאורות" למדינה, כולן עושות מלחמה בשם "אינטרסים מדיניים" (לא דתיים ח"ו), רוצחות, טובחות, מבחינתן למחוק שכונה שלמה כדי להוריד בית שאולי יש בו כמה נשקים של מחבל בודד, שורפים לך את היערות, שודדים לך את משאבי הטבע (לפחות זה הנרטיב), עורפים לך את הראשים, מענים משת"פים בעינויים הכי מחרידים שאפשר לתאר (ע"ע כלא אל־חיאם, או אבו גרייב בעיראק), ומה שאתה בתור מנהיג דתי־לאומני עושה זה מאחד את האנשים שלך ומחליט שלבנון זה ללבנונים והעדה הדתית שלך שעד עכשיו נשחטה נטבחה ונאנסה אינם ילדי כאפות של כל העולם אלא ראויים לזכויות שוות כו'. והאפשרויות שלך הן או להפסיד בנחמדות או לנצח בעזרת כלים לא רגילים כמו משימות התאבדות / לחץ צבאי חזק ביותר / ג'יהאד. אז שוב מבלי להיכנס לנכונות הנרטיב, אם זה באמת היה הנרטיב, מנקודת המבט של האדם הממוצע... מה הבעיה בדיוק במלחמה "דתית" כזאת? או המוג'הדין באפגניסטן, אחלה, זה ג'יהאד קיצוני כשאתה לא רוצה שפולשים יהפכו לך את המדינה למדינה קומוניסטית חילונית וירצחו לך את כל הכפר בנשק כימי וגז עצבים.
בקיצור רק האמריקנים שעושים זאת בשם החופש והשגשוג או הכסף הם בסדר והאידיאולוגיה המערבית־חילונית שלהם לא אחראית ל־shock & awe וככיו"ב.
וסתם, אם דת מסוימת אומרת שאסור לרצוח חפים מפשע, ואסור לאנוס ולבזוז כו'. אז אסור להילחם בשם הדת הזאת מלחמה נצרכת? עדיף להילחם בשם הניהיליזם? ידוע שבמלחמת העולם ה-II החיילים הרוסים היו הרבה יותר אכזריים (אונס, הוצאה להורג של שבויים) מאשר הבריטים לצורך העניין ולאו דווקא כתוצאה של אידיאולוגיה קומוניסטית. איך מסבירים את זה אם לא על־ידי הבדל תרבותי? והאם אותו הבדל תרבותי לא בא מתוך כך שהבריטי פחות ניהיליסטי, יותר מאמין בנימוס ובריסון וכיו"ב? (... מה שיכול להיות תוצאה של ערכים דתיים בחלק מהמקרים?)
ג. ברמה הבסיסית כן – יש יסודות אמונה דומים וגם מערכת פולחנית יחסית דומה (מצוות חברתיות, חברה "דתית", מרכז קהילתי דתי, פוליטיקה דתית), כשהנצרות אומרת "יהי לקיסר אשר לקיסר" היהדות והאיסלאם לא עפים על זה. אבל מה זה איסלאם? איסלאם שיעי קיצוני של משמרות המהפכה באיראן זה לא האיסלאם של הטליבן, וגם לא האיסלאם של מצרים, ולא של אזרבייג'ן, וגם לא של אלבניה. וגם האיסלאם הסופי של המשורר רומי זה לא אוסמה בן־לאדן. שוב כמו באמונה שרצח זה רע מערכת האמונות סביב זה יכולה להיות מאוד שונה ומגוונת. מבלי לדבר על ניצול לרעה של אמונות לצרכים פוליטיים או מלחמות פוליטיות שמוסוות כמלחמות דתיות כו' וכו' בקיצור אין לדבר סוף.
ד. תראה אני לא עף על נוער הגבעות אבל ברמה הבסיסית דעת היהדות היא שכל אומה שרוצה לחיות פה מוזמנת בכיף אם היא מקבלת על עצמה שבע מצוות בני נח. ולא רואה מה הבעיה המוסרית לצורך העניין לבנות יישוב יהודי בעזה (מבלי לסלק תושבים ערבים לצורך העניין) כמו שעשו בגוש קטיף (עובדתית השטח שנשאר מגוש קטיף ברובו המוחלט שומם). ואם יש כאלה שרוצים למות ושלא נגור לידם... טוב? אני אשם שהם רוצים לרצוח אותי בשביל הלאומנות הגזענית על הקרקע שהם בעצמם גנבו? בקיצור הסיכוי שהיהדות המיינסטרימית תהפוך למשהו ג'נוסיידלי הוא אפסי קח בחשבון שביהדות המנהיגים הרוחניים מחויבים דבר ראשון ליהדות שבספר לפני פוליטיקות כאלה ואחרות לכן הסטייה לא יכולה להיות גדולה מדי
והלכה למעשה אנחנו רואים המון חיילים דתיים (כן גם את הפלנגות של בן גביר) שמבחינתם זאת מלחמה דתית אבל במה זה בא לידי ביטוי? הם הורגים מחבלים בשם הדת, ומדליקים נרות חנוכה בשם הדת, ונותנים תפוחים לילדות עזתיות בשם הדת
בקיצור באמת קטונתי איך דת שאומרת שאסור להרוג חפים מפשע אסור לאנוס אסור להשחית דברים סתם אמורה להיות בסיס וכר פורה לג'נוסייד
אם יקום זרם יהודי קיצוני שיגיד שזה מותר אז כן אני אהיה מודאג אבל זה כבר לא יהדות ואין ליהדות אחריות על מי שמסלף אותה (כמו שאין לה אחריות על היהדות הרפורמית שהיא נאבקת בה מלחמת חורמה) כי אפשר לסלף כל דבר ואפשר גם לעשות מלחמות בשביל כסף כמו רפובליקות הבננות במרכז אמריקה
בינתיים אין זרם מאוגד כזה המקסימום שיש זה קבוצות קטנות שתומכות בפעולות תגמול וגם הן מתונות יחסית למה שאתה מתאר
זה שיש כתות או אנשים משוגעים גם ביהדות שיהיה להם לבריאות כי הם קיימים בכל תרבות בכל מקום בעולם וגם אם לא תהיה דת אז הם יאמינו בחייזרים ובכל־מקרה אנשים בודדים לא יכולים לעשות מלחמה
עריכה: לסיום אי־אפשר גם לנצח שום מלחמה בלי אידיאולוגיה, ע"ע ויאטנם עיראק אפגניסטן לבנון, אם נלחמים בשם "הומניזם" "חופש" או תועלת פרטית בסוף עם מספיק אבידות זה קורי עכביש, אין מנוס מזה, לא עזר כמה שציידו את צבא אפגניסטן וכמה שנלחמו בגרילות בסוף תוך פחות מחודשיים הטליבן ניצחו, וגם עתה בלי מניע אידיאולוגי (ציוני, דתי) הדרך להתקפלות קצרה ביותר
בכל אופן, צריך לדעת שלא כל הבנות אותו דבר בעניין הזה (ובעניינים אחרים), ולא להתחיל לחבק בנות זרות, שאין לך מושג מה הן מרגישות בקשר לזה.
