פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 66)

אבל כצד הראשון

אתה יודע גרמנית ?

היום ישבתי ברחוב, עד שאעשה איזה שיחת טלפון, וחשבתי לעצמי ששומאכר מצלצל מאוד דומה ל- shoemaker

ותהיתי האם אכן יש להם אותה משמעות, מעיון בויקיפדיה הבנתי שאכן כן.  

זה בד"כ שימש כינוי לסנדלר.

אולי גם למי שמייצר נעליים, אבל אני מכיר את הכינוי מסנדלר.

מה שבטוח

שאף אחד לא רוצה עוד אוטובוסים מתפוצצים

ועוד חטיפות.

בגלל זה חזל אמרו "אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהן"

יש כאן מאמר שמצא חן בעיניי ומסביר טוב את מה שלא ידעתי לתמלל

הדרך לשחרור החטופים בעזה?

מתנגדים לשחרור מחבלים, מתנגדים לנתינת הפוגה לאויב לפני הכנעתו ומתנגדים להכנסת אספקה לאוייב, שתאפשר לו להמשיך להלחם נגדנו.

עם כל הכאב הנורא, חיי חלק מהחטופים הנוכחיים,לא קודמים לחיי שאר החטופים, שמחירם רק יעלה, לא קודמים לחיי חיילי צה"ל שיפגעו כי בימי ההפוגה החמאס יתארגן מחדש והדלק שיוכנס כחלק מהעסקה, יאפשר לו עוד שרידות במנהרות ולא קודמים לחיי היהודים הרבים שח"ו ירצחו ע"י המשוחררים של היום.

ולא במחבלים הכבדים.

לגבי הפסקת האש- שחרור של 50 או יותר נשים וילדים לא שווה סיכון של חיילים?

זה מכה קלה בכנף.

הרגנו אלפי מחבלים, מה זה עוד 100-200

הבעיה העיקרית זה עצירת הלחימה.

אותה יהיה קשה לחדש

שיש לחטופים לא מעט ערך בלגטטמציה בלחימה בעזה.

לא סתם אחת ממטרות המלחמה הוגדרו כ"השבת החטופים" לגטימציה כלל ישראלית וגם לא מעט בעולם.

מצב הגיוני שאחרי שהוא ישחרר 50 ילדים, כל ערוצי החדשות יראו תמונות מרגשות של ילדים חוזרים לחיק משפחותיהם. הדבר יהדהד בישראל ובכל העולם.

ושניה אחרי זה חמאס יצהיר שהוא מעוניין בעוד עסקה דומה. רק שהוא צריך זמן (נגיד שבועיים ) כדי לאתר עוד ילדים.

אתה מאמין שהלך הרוח הישראלית (ובטח העולמית) תהיה שאנחנו לא רוצים עוד עסקה?

אלא יגררו למניפולציות שלהם ולאט לאט המלחמה תשחק.

בו זמנית יכנסו אלפי צלמים זרים לרצועה ויצלמו ילדים עזתיים מסכנים ורעבים בגשם ובקור

ואז יתחיל לחץ בין לאומי...

ובייביי למלחמה

וחמאס בשלטון חוגג ניצחון

הפסקת אש והכנסת סיוע הומניטרי גם יכולים לתת לנו עוד לגיטימציה בעולם להמשך המלחמה.

העסקה הזאת באמת מורכבת.. נראה מה יהיה בימים/שבועות הקרובים

גם אורית סטרוק התכוונה להתנגד. מהבוקר אני בהחלט במבוכה ובעיקר - ימים יגידו. האם באמת המערכה תמשך עד שיווצר שינוי מהותי במצב הביטחוני?

נ.ב.

בסופו של דבר, ההצבעה הן של שרי הציונות הדתית והן של שרי עוצמה - היא הצהרתית, שום דבר לא תלוי באצבע שלהם ובניגוד ללפני המלחמה, הם גם לא יכולים להפיל את הממשלה. 

ממילא, כל ההצבעה היא סמלית.

אין לממשלה שום דבר אחר שניתן לעשות.

אם גם סטרוק נאלצה - בחירוק שיניים מן הסתם - להרים ידה בעד, אני מניח שנשלמה מלאכתי.

רק תפילות

אני לא רואה איך באופן טבעי נצא מהברוך הזה.

והעובדה שאחרי כתישה רצינית, הגיעו להסכם יחסית פחות גרוע, לא אומרת שהיה צריך להסכים לזה מראש.

נ.ב.

עד כמה שאני מבין מדברי שרי הצה"ד, אחרי שהשיגו שבהחלטת הממשלה מפורש שחוזרים ללחימה בלי צורך בהחלטה נוספת, הם לא ראו עניין להתנגד רק בשביל הפרוטוקול, כשזה לא ישנה כלום.

הן בכותרת תגובתך, והן בתוכן.

אין צורך להוסיף

שלאור ההישגים המשמעותיים במבצע, הצליחו להוציא מהחמאס הסכם יחסית פחות גרוע.

כשאתה עוד לפני ההישגים הצבאיים דרשת הסכם - זה היה מוכרח להיות הסכם בסגנון הסכם שליט.

אני עדיין מחכה שתענה לי, אם ההסכם יכלול העמדת אלפי יהודים בסכנת חיים, כיבוש של עשרים ישובים, אונס, שריפת תינוקות וכו' - האם גם אז תתמוך?

(כי זה תוצאה ישירה של עיסקת שליט)

התשובה מאורית סטרוק שאליה התייחסתי היא השורה התחתונה, וזה שהיא הצביעה בעד.

זה עוד לא אומר שהדרך שלה לתוצאה היא לוגית.

הקפיצות הלוגיות שלה ושלך הן לא מוכרחות במקרה הטוב, ונלעגות בכל אספקט של לוגיקה במקרה הפחות טוב.

יש לי תחושה שאנחנו במקרה הפחות טוב.

עניתי מספיק.

גם ככה אני אישית מאוד משתדל לא לייצר כאן להט ועוינות, רק מציג קצת דרך חשיבה מסוימת.

רק שאם חשים זלזול באותה דרך חשיבה ובמה שאני כן איכשהוא טורח לפרסם, כדאי אלף פעם לחשוב על מה שקורה עכשיו ועל מה שפרסמתי אז.

זה לא שחייבים להסכים עם שום מילה, אבל אולי קצת כדאי לחשוב מה קרוב למציאות יותר ומה פחות.

לא למותר מבחינתי להזכיר שעיקר ענייני באותו דיון היה גם אז דרישה ללוגיקה וליושר אינטלקטואלי, לא בנוגע אליך אלא לדמויות כמו מי שציינתי שם.

הסיבה היחידה שאנחנו חוזרים שוב ושוב על אותה טעות אינה לוגית, היא רגשית. הלב היהודי לא מסוגל לעמוד  בזה שיש כרגע חטופים.

אולי כדאי להתייעץ.

הייתי מתחיל כאן (סליחה שזה באנגלית, אבל לפני חנוכה לא אפנה ליוונית):

Logic - Wikipedia

Philosophical logic - Wikipedia

יש לך מושג במי מדובר?

הנה, בישראל היום השבת הודו ששתי המטרות שהוכרזו אינן קיימות זו לצד זו, או מסייעות זו את זו, אלא סותרות זו את זו.

מה שנקרא, חזרה לוגיקה לישראל (אם כי לא ידוע לי עדיין אם גם ליעקב נגל, ולכל מי שהידהדו את הסתירה הלוגית המופרכת).

העיקר שנורא מפריע לך שמישהו אמר משהו מראש.

מודים ועוזבים.

אבל באמת, אם אתה מסוגל להאמין לאורית סטרוק שבכירי הבטחון שכנעו אותה בהישגים שלהבנתם שינו משהו באפשרויות, ושהיא הצביעה בעד בגלל זה ולא בגלל שזה חישוב פוליטי, אז אתה הוא שצריך להסביר איפה ועד כמה אתה סומך על המערכת, אחרי שבעה באוקטובר.

אני לא טוען שאורית סטרוק השתכנעה שראוי לנהל מו"מ עם נאצים (ואין לי מושג איך רה"מ בונה על זה שמנהיגי העולם ישתכנעו מדבריו שחמאס הם נאצים, כשהוא מנהל איתם מו"מ).

להבנתי, ובצלאל אמר זאת בפירוש - כשההחלטה היתה עוברת בין כך ובין כך, בין האפשרות להתנגד לפרוטוקול, לבין לתמוך לפרוטוקול - הם החליטו שאחרי שקיבלו את דרישתם להבהיר שהלחימה תמשך, יותר נכון לאומית לשדר אחדות.

שוודאי יגבה מחיר דמים מחיילים אם יתחדש המלחמה, וגם נזק שוודאי יגרם מהמחבלים עצמם שהשתחררו שודאי לפחות חלק קטן יחזרו לפעולות טרור, אבל עיקר הנזק זה שאם ערביי ירושלים ויו"ש תמכו בעזה בצורה מאופקת ורק חלקם באופן גלוי, עכשיו בשחרור המחבלים הכל יוצא לפועל. יש קריאות מפורשות של עמך שם אנחנו עזה ומוחמד דף.

לא יודע מה מראים בטלויזיה הישראלית, אבל אני רואה במדיה החברתית את שני הצדדים והשמחה והזדהות עם עזה פשוט בולטות. הם מודים בכל לב לסינוואר ומוחמד דף ומזדהים איתם לגמרי, וזה ודאי יביא המון פיגועים ונזק.

לכן זה לא משנה אם זה סמוטריץ או לא יודע מי עוד, כולם ידם בשפיכת הדמים שיקרה.

כל זה, אני מדבר בדרך הטבע, הלוואי שה' יעשה נס חנוכה, ויחמול על עמו ולא יפגע ציפורן של חייל או יהודי אחד.

מה הפיתרון האחר, להילחם בהם בכל עוז ולהכניעם בצורה צבאית ולנסות לשחרר את החטופים במבצעים צבאיים. אם לא נצליח, וחס ושלום יפגעו, אין מה לעשות, אבל לפחות אנחנו מונעים פגיעה לאומית ושפך דם בפעולה אקטיבית בשחרור המחבלים, ופתח לסחיטה להבא.

יא זה אח של שרה נתניהו?... בדקתי עכשיו בגוגל חח 

תודה!

היסטוריה.. זה הסגנון

הוא כותב עם פרקים ופסוקים קצת כדי לחקות את התנך.. זה חמוד

העקוב מדם, שנמשך רשמית מאז 1860 (מאז מונים את חללי פעולות האיבה, המספר שמפורסם מידי שנה לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות הביטחון ופעולות האיבה) - 2 מדינות לשני עמים.  

פתרון דמוקרטי במיטבו. וכל צד יבחר את מנהיגיו ושליטיו.

לא מסוגלים להפנים שזהו סכסוך דתי ולא טריטוריאלי.

אני לא חושב שאין פתרון שלא כולל גירוש / השמדה המונית

אבל כל פתרון בהחלט יצריך צעדים מרחיקי לכת שהממשלה פשוט לא מוכנה אליהם

באשר לפתרון שתי המדינות, בראיון עם סקיי ניוז רון דרמר ניסח את זה ממש יפה, מה הכוונה ל"מדינה" בפתרון שתי המדינות? מדינה עם צבא? האם יהיה פיקוח על הגבולות? של מי?

לדעתי מה שבסוף יהיה זה שעזה תהפוך לרש"פ 2 או משהו בסגנון

ואת המפלגה הנאצית

הגרמנים אלו שבחרו את מנהיגם

כנ"ל היפנים

וזה מה שהם.מתכוונים

אלא שיש עוד שלבים בדרך לשם שצריך לבצע ואני חא חושב שאנחנו מוכנים

הם בחרו את מנהיגיהם, רק אחרי:

* כניעה מוחלטת ללא תנאי.

* תקופה של שלטון צבאי של המנצחים, שכלל העמדה לדין והוצאה להורג של כל המנהיגות הקודמת.

* ויתור טריטוריאלי על כל השטחים שהיו במחלוקת לאומית היסטורית (אלזס-לורן בגבול צרפת, הסודטים בצ'כיה, בגבול פולין וכו' וכן חבל מנצ'וריה בגבול רוסיה שהיה בשליטה יפנית) - כולל גירוש כל הגרמנים שדורות רבים גרו בטריטוריות הללו.

אגב, כמובן, כל זה רלוונטי למערב-גרמניה, בגרמניה המזרחית, למרות שרשמית נחשבה בהמשך מדינה עצמאית - עד תשנ"ב, כמעט חמישים שנה מהכניעה, שלטה המפלגה הקומוניסטית הגרמנית, שלגמרי הייתה כפופה לקרמלין.

הירושימה ונגסקי היו כשכבר היו בצמרת היפנית דיבורים על סיום המלחמה. פצצות האטום הוטלו כדי לכפות כניעה ללא שום תנאי.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://he.m.wikipedia.org/wiki/%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%259F_%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25AA_%25D7%2594%25D7%259B%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A9_%25D7%2594%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2590%25D7%2599&ved=2ahUKEwi9upnvqcGCAxWXTmwGHcmtDlYQFnoECAkQAQ&usg=AOvVaw3fF2l9nWcpAQCNo3yrsXew

הכניעה כללה:

*החרמת כל החרבות שהיו חלק מהלבוש המסורתי,

*פירוק המשפחות המורחבות,

*פירוק כל תעשיית הנשק היפנית, *כפיית חוקה ליברלית כולל סעיף מפורש האוסר על יפן להתערב במלחמות, *הוצאה להורג של כל בכירי השלטון, פיטורי כל שאר מערכת השלטון והעמדת דור פקידות חדש.

רק אחרי שש שנות שלטון כיבוש, שאכף את כל הנ"ל - נתנו להם לבחור בעצמם מנהיגות וגם זאת - בתנאי שאת החוקה לא משנים.

בכל סיפור של כיבוש יש גורם של מדיניות כיבוש וגורם של מאפייני האוכלוסיה האזרחית העוינת

כמובן יש מיליון אפשרויות למדיניות כיבוש - שימוש בכוח או סובלנות, ממשלת בובות או הנהגה מקומית, השקעה בפיתוח אזרחי או השמדה טוטלית

אבל התוצאה תלויה במידה רבה באוכלוסיה עצמה ובערכים שלה 

בגרמניה הנאצית לצורך העניין דבר ראשון האוכלוסיה האזרחית (ברובה) לא הייתה מוכנה להתאבדות לאומית בשביל האידיאולוגיה הנאצית מה גם שהרוב לא היו "נאצים כבדים" (בערך 10% היו רשמית חברי המפלגה הנאצית), כן הם שנאו יהודים ותמכו ב־Lebensraum והיו מוכנים להעלים עין מהרבה דברים, אבל בלי שום עתיד אזרחי לגרמניה אחרי המלחמה מבלי שיתוף פעולה + מכה קשה לאידיאולוגיה הנאצית (שסבבה סביב הפיהרר) + דמורליזציה בעזרת תעמולה של בעלות הברית (למשל מה שהיו מראים לאזרחים את הזוועות ממחנות ההשמדה; בסוף הגרמנים הממוצעים היו יחסית "מתורבתים" כלומר זאת הייתה מכה משמעותית עבורם להיחשף לאותם דברים קשים, גם למשל בעדויות מהסרט "שואה" ומהתמלילים שלא נכללו הרבה שומרים במחנות לא התלהבו מה־gore, לא שזה הופך אותם לטובים יותר פשוט זה מאפיין תרבותי שאפשר היה להשתמש בו)

ביפן חלק מהמאפיינים דומים וחלק פחות, אני חושב שמה שתרם שם הרבה זה א' השאיפות האימפריאליסטיות היו תלויות מאוד בקיסר (ע"ע האקו איצ'יו) וכיוון שהקיסר התקפל אז כולם מתקפלים ב' הם ממש שנאו את האמריקאים וחשבו שהם קניבלים אוכלי אדם או משהו כזה ובסוף גילו שזה לא כזה נכון - השפיע די חזק

///

מצד שני בעיראק ובאפגניסטן זה לא עבד בינתיים לאף־אחד, בשנייה שהאמריקאים יצאו מאפגניסטן לא משנה כמה מודרניזציה הם הביאו עם ממשלת הבובות שלהם האוכלוסיה המקומית פשוט חושבת טליבאן ואלה שלא לא מוכנים להתנגד לה ואני חושב שיש הרבה יותר דימיון בין עזה לבין האוכלוסיות האלה, ברור יש לך אנשים שרוצים לחיות בשקט אבל א' כיוון שהם רוצים לחיות בשקט הם לא הולכים להתאבד כדי להילחם בחמאס ב' האידיאולוגיות האיסלמיות (או הלאומניות) הן שונות בכל־מיני מאפיינים, למשל ביפן אם הקיסר מתקפל אז כולם מתקפלים ואם העפת את הפיהרר אז זאת וואחד מכה אבל כאן נפטרת ממוחמד אחד מביאים מוחמד אחר זה באמת לא משנה להם

נושא סופר ארוך בכל מקרה לדעתי זה לא הולך להיות כזה פשוט

רוסיה הצליחה אמנם עם צ'צ'ניה אבל אני לא חושב שישראל מוכנה באמת ללכת רחוק בשביל להשיג את היעד הזה

ממילא - לענ"ד אין פתרון לעזה, מלבד טרנספר מוחלט של הערבים לארצות מוצאם או לכל מקום אחר שהוא מחוץ לארצנו.

ואני הייתי שמח לראות אותו קורה

בפועל הוא לא ישים

1. אין שום מדינה בעולם (כולל המדינות הערביות) שמוכנות לקלוט 2 מיליון פליטים חסרי מעוף תקווה ורצון לשפר את מעמדן וכל מה שעומד להם בראש זה רצח בשם אלוקים.

2. נגיד והצלחת, שתרצה לשכנע את מצרים (שזאת כנראה תהיה האופציה ההגיונית ) לקבל אותם, תצטרך לשלם הרבה כדי ששלטון סיסי האויב המושבע של האחים המוסלמים, לקבל 2 מיליון עזתים שמאמינים שהדרך האחים המוסלמים היא הפתרון לכל הבעיות (חמאס הוא סניף מקומי של האחים המוסלמים) 

לשלם הרבה הכוונה נגיד... לאפשר להם להקים כורים גרעניים. כך שברמה טקטית תנצח את המערכה מול עזה, אבל אסטרטגית תפסיד בכך שיש למצרים נשק גרעיני (ומי יודע אם מחר בבוקר לא יתחלף משטר והם יתהפכו עלינו)

3. נגיד ופיזרת אותם בכל מדינות הערביות. מצרים, ירדן ערב הסעודית וכו' (אין סיכוי, אבל נגיד שכן)

הם יפתחו לך בסיסי ג'יאהד על הגדרות, ושהם בתוך מדינה ריבונית אחרת הרבה יותר מורכב לתקוף אותם או לכבוש אותם (ראה ערך חוסר הלחימה של ישראל מול חיזבאללה)

ובניגוד לעזה שהיה צריך להבריח לשם אמל"ח במנהרות. במדינות ריבוניות אחרות הם יקבלו משלוחי נשק סדירים מאיראן (חיזבאללה כבר אמרנו.?)

4. ונגיד והכל היה בסדר, והצלחנו לנטרל את כל האיומים שנכתבו למעלה

עדיין לפי אמנת ג'נבה, הגליה של אזרחי אויב (טרנספר) היא פשע מלחמה

כך שסיכוי סביר שיוטלו על ישראל סנקציות

וישראל עם סנקציות לא ממש יכולה להתקיים

לדוג'... לא ימכרו לנו נפט/פחם וכו'

נוכל להתקיים?

וזה סנקציה יחסית קלה

לישראל אין "חברות" שלא בגוש המערב, כך שבניגוד לסוריה/איראן לא נוכל לפנות לרוסים/סינים כדי שיספקו לנו את הדברים בדרך חלופית

אז נכון,

הלוואי שהיה ניתן לגרש את כל הפלסטינאים בכאן

רוב רוב אזרחי ישראל היו שמחים בזה (גם רוב ה"שמאלנים")

 בפועל זה לא אפשרי

וכמובן, חזרה לגוש קטיף (שאני אישית הייתי שמח מאוד אם היה קורה) לא יכולה להתקיים כל עוד יש פלסטינאים בעזה

כי חזרה כזאת תהווה הכבדה בטחונית ברמה לא כדאית

מה לדעתי יקרה, זה שיהיה שליטה בטחונית סטייל שיש ביו"ש 

שימוטטו את חמאס ואחר כך נכנסים מדי פעם לפעולות מיגור טרור נקודתיות נגד טרור קשה שמרים את הראש

 נכון, זה לא הפתרון הטוב ביותר

אבל הוא הכי טוב שאפשר להשיג

וזה פתרון גרוע, כי המצב ביו"ש, שבו כל יום יש 'כמעט פיגוע' ופעם בכמה שבועות נרצחים הי"ד, הוא מצב גרוע מאוד שעם חפץ חיים לא אמור להכיל.

מבחינה משפטית - אין בעזה חפים מפשע, הם בחרו בבחירות דמוקרטיות את שלטון הזוועות הזה:

הקבינט צריך להכריז על שטח עזה כ"יעד צבאי"

עם המשפט אפשר להסתדר ואם צבועי העולם יטילו סנקציות - שיטילו, הסתדרנו בתקופות קשות מאלו. גם אם לטווח הקצר נצטרך להסתדר בקושי - לטווח הארוך התנהגות של 'בעל הבית השתגע' כעת, תביא אותנו למצב בטחוני וממילא כלכלי הרבה יותר טוב. הוצאות הטיפול בפוסט-טראומה ירדו, הסבביב שעולים כל אחד מליונים ליום יפסקו, הצורך בפתרונות מיגון שרק הולכים ומתייקרים - יתיתר וגם הצבועים בעולם, יגלו שהם צריכים אותנו מהטפטפות ועד הדיסק און קי, לא פחות ממה שאנחנו צריכים אותם.

לא חשוב מה יאמרו הגויים - חשוב מה יעשו היהודים

אם תרצו - אין זו אגדה!

עם סנקציות עלינו.

אנחנו מהר מאוד נהפוך למדינת עולם שלישי. (ואז הדרך להשמדיתנו תהיה מהירה יותר)

אין לנו משאבי טבע. עומק אסטרטגי. בעלות ברית שיפרו את הסנקציות וכו'

ואל תתבלבל. ימשיכו לצאת פיתוחים וסטארטאפים מהיהודים. רק שהם כנראה לא ישבו בישראל ולא ישלמו מיסים למדינה.

לא היה לנו עומק אסטרטגי, לא היינו "סטארטאפ ניישן" ולא היו לנו מאגרי גז בים התיכון.

ותתפלא, גם אז ניסו להשמיד אותנו והדרך לא היתה מהירה במיוחד.

נכון, עברנו תקופה של צנע ורמת החיים היתה נמוכה בהרבה,

אבל בכל זאת עשינו "נכבה" והבסנו עם פליטי שואה ולוחמי מחתרות (ואוכלוסיה מצומצמת למדי) כחמישה צבאות סדרים,

תוך כדי הקמת מדינה וקליטת עליה אדירה.

האמנו בצדקתנו והעולם נאלץ לקבל זאת.

תלמד קצת היסטוריה.

מצטרף לכל מילה. אף אחד לא אומר שלא יהיו מחירים, בוודאי שיהיו. אבל, המחירים שאנו משלמים כעת על התלות המעשית ובעיקר על התלות הערכית בערכים הצבועים של המערב  - גבוהים הרבה יותר.

הציונות בשום שלב לא היתה ראלית, לא כשיצאו מהחומות לחסדי השודדים וחיות הטרף, לא כשהקימו את פתח תקווה על גדות הירקון וקברו ילדים שמתו ממלריה, לא כשהרצל דיבר על מדינה ליהודים ולא כשהכריזו על מדינה מוקפת אויבים.

אם תרצו (ובעיקר - תאמינו בצדקת הדרך!) - אין זו אגדה!

גם זכינו לתמיכה מרשימה מצד מדינות העולם.  כי היינו אנדרדוג מול מדינות ערב ו ובעיקר כי היינו הצלע המערבית במלחמה הקרה במזרח התיכון. ולכן זכינו לחימוש וכו'

עם כל האהבה לצדקת הדרך,

גם הפלסטינים באים בצדקת הדרך. זה לא עוזר להם.

אין מה לעשות, אנחנו מדינה קטנה שתלויה מאוד מאוד בעולם.

וגם כרגע, התמיכה בנו לא נובעת בגלל שמזדעזעים מה חמאס עשה לנו.

אלא כי יש אינטרס לתמוך בנו.

אבל העולם גם יכול להפוך את פניו. ואז זה יהיה פחות נחמד.

רק בהמשך כשגרמניה המערבית רצתה לקבל 'הכשר' מהעולם, התחילו השילומים ותמיכה מסויימת. בהמשך צרפת תמכה, משיקולים פנימיים שלה, התמיכה האמריקאית הגיעה רק טיפין טיפין אחרי מבצע קדש ובעיקר אחרי הנצחון הגדול בששת הימים.

שבמלחמת העצמאות נהרגו כ־5K חיילים (מתוך יישוב של 600K) 

אני לא רואה איך הציבור (או ההנהגה, היינו הך) באמת מוכנים ללכת עם זה עד הסוף ולעשות את הויתורים הכלכליים והאחרים שנדרשים כדי ליצור מציאות אחרת מבחינה מהותית

השאלה היא שוב, האם אנחנו רוצים?

אני בהחלט מאמין בעם ישראל, שברגעים גדולים מתעלה על עצמו ובנחשוניות קופץ למים. רואים את זה באחוזי הגיוס, במאות אלפי החוזרים מחו"ל (כנגד כל מנגנון השרדות טבעי) כדי להלחם, בתמיכה של כל שדרות העם בעניין.

ובפעל - ממש אין סיבה שיהיה כזה סדר גודל של אבדות. בשונה ממלחמת השחרור, אנחנו ביתרון מספרי וביתרון מקצועי על האויב. בעזרת ד' ובהשתדלותנו הכנה - ננצח בגדול והייסורים יתמתקו לרחמים גדולים.

ברמת השטח בהחלט יש התעוררות גם רוחנית וגם מעשית מאוד משמעותית ב"ה

אבל בסוף התוצאה תלויה בפוליטיקה ובמדינאות ובבירוקרטיה המפלצתית ולצערי אין לי תקוות גבוהות

כוונתי היא שבמלחמת העצמאות הייתה מוכנות לנצח בכל מחיר - כלכלי, בינ"ל, גם אבידות בנפש, אבל לא נראה לי שאנחנו מוכנים ללכת מספיק רחוק הפעם (הגם שכמו שאמרת - לא צריך - יש לנו כבר כלכלה, יש לנו יתרון צבאי ומקצועי, צריך פשוט רצון). אכן יש התפכחות משמעותית (האמת - יותר מעניין אותי התהליך הרוחני מאשר השינוי בהשקפות הפוליטיות) אבל לא לגמרי

לוּ יהי כדבריך פשוט אני לא כל־כך רואה את זה קורה

ימים יגידו

גם היום זקוקים לנו כי אנחנו הצלע המערבית במזרח התיכון.

גם מדינות ערב שחתמו אתנו על הסכמי אברהם עשו זאת מאותן סיבות.

הבעיה הפלסטינית לא מעניינת אותן והיא לא צפויה לעניין אותן בקרוב

(מניח שגם לא היית מאמין שיאפשרו לנו לעשות מה שאנחנו כבר עושים בעזה).

האינטרסים שלהן לא צפויים להשתנות בקרוב. גם לא של מדינות אחרות.

מקור ראשון (הכתבה "לאן הולכים מכאן", בה מרואיינים בנושא ד"ר יעקב בן שמש וגיטה חזני-מלכיאור).

אשתדל להעלות בימים הקרובים קישור נוח יותר לקריאה.

"אני לא קורא לזה טרנספר": שלושה הוגים בשיח על פתרונות היום שאחרי - מקור ראשון

ב. טרנספר לא באמת אפשרי.

שלא תבין לא נכון.

אני הכי בעד טרנספר.

אבל זה פשוט לא באמת אפשרי 

יש הרשמה פשוטה שלא עולה שום דבר ואפשר לקרוא (הם לא מציקים בכלל).

בקישור שבהודעה הקודמת אפשר לקרוא גם בלי להירשם לאתר (הקריאה הרבה פחות נוחה).

כדאי שתקרא קצת מה אומרים שמאלנים לשעבר בנושא - - צעירים מעל עשרים

אבל בשבילך, ישבתי לפדף עמוד אחרי עמוד ולמזג אותם לקובץ אחד (חסר לך עכשיו שאתה לא קורא! ).

20231124030517.pdf

ב. הוא אפשרי יותר ממה שאתה חושב. זה בדיוק מה שהם מסבירים שם.

אני לא מאמין בשום דבר ממה שכתבת לכתחילה ואתה כן מאמין.

גם עם החלק של "החילוני" שמנסה למצוא אשמים ומי אחראי למחדל אני גם לא מסכים.

אני יודע מי אשם או האשמים. האשמים הם חיות אדם נבלות סרוחות של התגלמות הרוע האוניברסלי, החמאס. הם וכל אותם רוצחי אדם בשם אלהים.

בשאר הדברים שכתבת אני לא מאמין.

אם נותנים לרשעים האלו רובים, מביאים להם דלק וחומרי בניה כשיודעים שהכל הולך לטרור ומנהרות, מוצאים את הצבא שהשגיח שלא יעשו כלום, לא מגיבים קשה כשיש ירי של טילים ופיגועי אבנים, סכינים ואפילו ירי (בית המשפט מתווכח על כל בית אם להרוס או לא כאילו שזה מתחיל להיות תשובה מספיקה, ואפילו מראה להם כמה יהודי שפגע אפילו לא בוודאות העונש שלו חמור כל כך ואילו ערבי שפגע זה לא נורא ויש לו תנאים טובים), מאפשרים להם לצאת לעבוד ולעבור טיפולים רפואיים ולאסוף חומר מודיעיני לתקיפה, לא מקשיבים לכל מי שהתריע שהם מתאמנים ומשהו רע הולך לקרות, אז כן, מי שעשה את זה אשם.

אי אפשר לאפשר ואפילו לעודד רשעים לפגוע ואז להגיד שרק הם אשמים ומי שאיפשר את זה צדיק תמים.

(ומהסיבה הזאת אי אפשר להאשים בזה את הקב"ה, הקב"ה נתן בחירה בעולם ומי שבוחר להעצים את הרע יהיו לזה השלכות קשות. זה כמו שילד יחליט לטפס על עץ גבוה כשההורים לא מרשים ואז יפול וישבור רגל ויכעס על ההורים שלו.. לכל בחירה יש השלכות ולהאשים את הקב"ה בבחירות גרועות של גורמי ההנהגה היום ובעבר זה חוצפה. בפרט שבתוך כל הצער והכאב ה' עשה ועושה הרבה ניסים)

בגלל רבנים שאומרים מה ש- @אני הנני כאינני  אומר, הפסקתי להאמין ברבנים.

וטוב שכך! אני לא תוכי של אף אחד!

אנשים תוכים הם כופרים רשעים עובדי עבודה זרה.

חבל שיש יהודים שסוטים מדרכה של היהדות...

ופשוט עושים מה שהוא אומר בלי להבין למה או איך הוא הגיע לזה (כמו תוכים)  

וגם זה שאומרים ש-ה׳ עושה רע. אז הם לא רבנים.

ה׳ לא עושה רע.

אני לא מעלה שאלות כי אין מי שיענה עליהם.  

מה יש לטחון מים ולחפור ולדסקס עם עצמינו, כאשר הצד שאחראי להכל, איננו נגיש לצורך הדיון?

ולא פסקי פסקי. כדי שאדע לעצמי מה יש לברר... בעיקר לעצמי

אז הייתי אומר שכל הגישה הכוללנית לגבי חז"ל והלאה אמורה להיות נתונה לביקורת. זאת אומרת לא לתת מקום לגדולים ככל שיהיו לקבוע טון אחד ויחיד ולעשות פולחני אישיות מהם.

אפילו בדברים שהכי בסיסיים במה שאנחנו מכירים.

לצורך דוגמא בלבד משהו מהפרשות שלנו האחרונות. יחסי יעקב-עשו. לפי הטקסט המקראי אפשר להבין את ההפך הגמור ביחס ליעקב-עשו. שלכאורה יעקב הוא לא כל כך תמים שגונב בעורמה ברכות מאחיו ודווקא עשו הוא בעל הכבוד לאבא שמאכיל אותו ועוד כהנה.

או למשל לגבי אברהם ועקידת יצחק. אני לא מקבל את הטון הסלחני שאנחנו נותנים לאברהם שרצה לשחוט את בנו. שהטון הסלחני הוא כביכול שאברהם כל כך צדיק שפשוט עשה את רצון האל. בעיני, גישה אמונית בריאה יותר הייתה להעביר על אברהם ביקורת. אברהם היה צריך להגיד "לא! עד כאן. יש דברים שאני לא מוכן לעשות כי זה עוול מוסרי" וזה שהוא לא אמר לא *זה* לא בסדר ודווקא בניסיון הזה הוא נכשל ולא עמד.

אבל מי יעיז היום להעלות דבר כזה על דל שפתיו? "להעביר ביקורת על אברהם אבינו הגדול???? מי אנחנו בכלל שנעביר על קודש קודשים הגדול שבגדולים???"

או לגבי יוסף. לא יכולים להגיד שיוסף פישל בגדול כשלא טרח לדווח לאבא החולה והרעב שלו אחרי שעלה לגדולה שהוא עוד חי? במקום זה עושים אקרובטיקות מחשבתיות כדי לתרץ למה זה בסדר שהוא לא דיווח לו.

ושלא לדבר על דוד המלך ובת שבע.

מבין למה אני מתכוון? לגישה הזאת. אף אחד לא יעז ללמוד תורה ככה היום.

בעיני זה פשוט לא יעיל ועם הזמן (לולא כוח אלקטורלי-פוליטי) יהיה יותר ויותר לא רלוונטי.

תודה על המיקוד...

אבל יש הבדל בין צרות אופקים שאותה אתה מנסה לתאר לבין הקטנת הדמויות ושינוי בהנחות היסוד.

בהחלט אפשר ללמוד עם ביקורתיות גם במשקפיים של אדם מאמין. אבל השאלה מה עומד תחת ביקורת. 

מבחינה אמונית לא האדם או המקרא עומד תחת ביקורת אלא ההבנה שלו. וזה הבדל גדול.

כי אם הקב"ה עומד תחת ביקורת, יש כבר ניתוק מהיכולת ללמוד ממנו ח"ו.

ואם ההבנה שלנו עומדת בביקורת, יש כאן חיבור לתפיסה אמונית שורשית ולרוחב אופקים שבאמת מעמד את ההבנה הראשונית במבחן.

נכון שיש כאלה שעוטפים צרות אופקים ביר"ש, לא מתרגש מזה

זה לא שהצד השני לא נגיש לדיון, אנחנו לא ראוים לו. לכאורה. בדרך כלל, כלומר - במצב אידאלי, התשובות היו ניתנו ע"י הנביאים. עתה אין הדור ראוי לנבואה ולכן הצד השני כביכול לא נגיש לדיון. 

אבל, קיי"ל שחכם עדיף מנביא, ראוי אולי לדון במה ואיך צריך להתיחס או לסייג את האמירה הזו - אבל זו נקודה למחשבה, האם הצד השני באמת לא נגיש או שאנחנו ממשיכים לבחור להתעלם מהנגישות שהוא הותיר לנו.

נקודה נוספת - זה לא דיון. אנחנו לא באים להדיין עם הקב"ה על מעשיו, אנחנו באים לשמוע ולקבל, להווכח, וראוי בעיני לחתום במאמר הנביא "לכו ונווכחה יאמר ה'".

זו גישה אחת - יש גישות אחרות.. לדוג' הגישה שלי. 

מה נפסיד אם נשאל במקום זאת  "מה אנחנו יכולים ללמוד מכך?" 

זאת נראה לי שאלה שמראש חוסכת הרבה כאב ראש וממקדת בתחום האחריות שלנו.

וזה מאוד מזכיר את החומר לבגרות במחשבת ישראל ביחס למאמר של הרב סולובייצ'יק בדבר איש הגורל ואיש הייעוד.

זה "נחמד" לברוח לשאלה אחרת, אבל זה לא מונע מהשאלה הראשונה להמשיך להתקיים..

אני באמת לא מבין למה משמעותי לך לשאול למה ולא "מה אני עושה עם זה".. אם תעזור ליל הבין את המשמעות שלך לעומק יותר אני אשמח מאוד להחכים.

כיוון שאני רואה את הציבור הישראלי מתעסק בזה, ובעיקר את הציבור המאמין. ואני דוגל שלא לברוח משאלות.

ולמה זה משמעותי בעיניך בצורה אמונית? מה העקרון האמוני שזה טומן בחובו או הנפק"מ האמונית שקיימת בעקבות הידיעה למה הקב"ה עשה ככה ולא אחרת?

עולם קטן - גיליון 920

20231119094132.pdf

פשוט תתמצת תכל'ס מה אתה רוצה להביא משם..

אכן, השאלה איננה למה ה' עשה כך, אלא למה הוא הסיר את השגחתו באופן שיתכן מה שקרה.

אני חושב שבכל הדברים הרעים האלו בעולם, בין אם דברים גדולים כמו השואה וכמו פוגרומים ועד ילד שנפטר ממחלה וכד׳-

הכל בסוף הוא לטובה, הווי אומר עבור מגמת הטוב בעולם.

אין רע לשם רע אלא יש רע שמטרתו לעשות טוב.

לצורך העניין, לא רוצה להקטין אבל אולי כל השמחת תורה הנוראי הזה היה ע״מ לחדד אצלנו את היחס לאויבנו, את היחס לעצמנו בינינו לבין אחינו ששונים מאיתנו, ועוד ועוד.

עכשיו זה קצת יותר מורכב מזה,

ופה אני מעריך שקשה לתת תשובות מספקות- כי למה למשל לעשות דבר כל כך נורא בשביל הרווח הזה, זה לא חסר פרופורציות? או, האם היה אפשר להשיג את אותה התקדמות לעבר הטוב באמצעים פחות נוראיים וכו׳.

אבל לכאורה יש בזה כיוון שמניח את הדעת לפחות עבורי.

אני לא חושב שרוב האנשים מסוגלים (בטח אם קרה להם אובדן באופן מאוד אישי) לומר ׳אין מתעסקים בחשבונות שמיים׳ ושזה יניח את דעתם. אולי זה לא משהו אבל למי שלא זה אולי כיוון מעניין 

ואני מסכים עם כל מה שכתבת. אבל כמו שאמרת, זה קצת פחות מניח את הדעת.

סיבתיות לפני הופעת האל, ואז יוצא שיש דבר קודם ל-ה' שהוא תלוי בו.

צריך לשאול 'מה' יש לפנינו בעולם מבחינה רוחנית וחומרית, ואיך אנחנו יכולים לשפר ולייעל.

לפעמים זה טוב לבוא בגישה אמונית ובטחון חזק באל כל יכול, כי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל ולתקן למעלה מן הטבע.

לפעמים (כמו שר' לייב מסאסוב מנסח) צריך לבוא מתוך אפיקורסות, שאין מי שיכול לתקן מבלעדינו והנחיצות תלויה בנו.

שתי הגישות לא סותרות.

היסוד שהזכרת מסקרן מאוד, כמובן - אשמח למקורות. ואני מניח שיש שיטות חולקות. למען האמת, לעניות דעתי שיטת הרמב"ם חולקת, במקום בו הוא עוסק בטעמי מצוות. אם יש מקום לדון ולחקור אחר טעמי מצוות, גם אם אנחנו יודעים שבאמת אין בכוחנו להשיג את עומק עומקן האמיתי - מה החילוק בין זה לבין מעשי הקב"ה בעולם?

אני מבין שאת ה"לפעמים" בסוף דבריך כתבת ביחס לעניין ה"מה".

ובשל"ה, ואני משער בעוד ספרים אבל שם ראיתי.

לגבי טעמי מצוות, אז המהר"ל ב'תפארת ישראל' הולך בדרך שהם גזירות.

גם בראשונים שנתנו טעמים אפשר להסביר שהם רק מקרבים את זה לשכל שלנו וליישב את הדברים בעולם שלנו, אבל הם לא עומדים על היסוד העמוק של המצוות.

ככה כתבו כמה הוגים.

לגבי הרמב"ם במורה נבוכים זה נראה שהוא סובר שיש סיבה יסודית למצוות, אם כי ממכלול שיטתו בשאר ספריו עולה שדווקא בשעת הקיום של המצווה צריך לראות את זה כגזירה.

לגבי עצם דבריך אני מסכים שאפשר לבסס גישה לשאול למה במקרי העולם, אבל לפי דעתי זה מסובך מידי. אולי הנביאים, והחכמים בעלי רוח הקודש יכלו להגיד. לפי שיטתי גם הנביאים והחכמים דיברו יותר על צד ההיקש מה צריך לתקן, לא על הסיבה העמוקה היסודית.

א. אשא עיני אל ההרים איפה האין, האם יכול אותו מקום לשזפתו עין.

ב. האם הפתח לאור אין סוף אפשר להגיע, האם אפשר להתעלות למרומים רחוק לרקיע.

ג. האם אותו אור מופיע בכסליו, את הלב והנשמה עמוק מלבב.

ד. אור מתוק לעיניים ובהיר, אור מבהיק בהתלהטות לאויר.

ה. לשמח נפשות עניים ואביונים, את אור פניך בחמלה הם מבקשים.

ו. אור שמבהיק עולם ומלואו, אור שעוטף איש ולבבו.

ז. אור מנחם ומשעשע בכפליים, אור חסד ה' המתפשט בנהריים.

אתה ממש מקשה על הקריאה בפורום.

לא די לנו שיש פרסומות מימין ומשמאל, למעלה ולמטה, בין שרשור לשרשור...

עכשיו בשביל לגלול ולקרוא 5 שרשורים צריך גם לראות כל כך הרבה שרשורים כמו זה, שהם בפירוש לא מיועדים לדיון ולכן אני לא מבין מה מקומם כאן...

הגלילה בפורום נהייתה באמת מאוד מתסכלת, וחבל.

למרות שלדעתי כאמור זה בכלל לא שייך לפורום, אולי אפשר למצוא פשרה כגון שרשור אחד בחודש ובו אתה מעדכן מדי יום את המשנה היומית? כך יהיה שרשור אחד שיילך ויתפח בכל חודש, ולא 30 שרשורים שמקשים על הגלילה.

עם רש"י.

לעשות שרשור ארוך יפריע עוד יותר כי יצטרכו לגלול את כל האורך. אבל אנסה לחשוב על פיתרון.

אז הלכתי לבדוק, ונראה ששנת 2020 הייתה מאוד גשומה בנובמבר, וגם 2018 היתה יחסית גשומה.

(כשאתה כותב "משוכנע", על סמך מה?)

הנה המדידות בניר צבי:

נובמבר 2022 היה הנובמבר השישי מבחינת כמות המשקעים, מאז שהתחילו למדוד (לפני עשרים ומשהו שנה) - 121.4 מ"מ.

2021 ממוקם במקום ה-12 (54.4 מ"מ)

2020 היה הנובמבר הכי גשום - 236.4 מ''מ!

אבל ב-2019 כמעט ולא ירד, 2.4 מ"מ.

2018 ממוקם במקום ה-9, עם 95.5 מ"מ.

בדקתי גם בגבעת ברנר:

2022 - 77.4 מ"מ, ה-37 הכי גשום (כאן יש 86 עונות!)

2021 - 47.1 מ"מ, מקום 50

2020 - 194.3 מ"מ, מקום 10

2019 - 5.5 מ"מ, מקום 78

2018 - 85.6 מ"מ, מקום 32

ועוד מקום להשוואה בצפון, כפר המכבי (82 עונות):

2022 - 49.4 מ"מ, מקום 44

2021 - 22.3 מ"מ, מקום 62

2020 - 222.1 מ"מ, מקום 3

2019 - 4.4 מ"מ, מקום 78

2018 - 119.1 מ"מ, מקום 14

(אפשר להסתכל עוד שנים אחורה)

בעקבות הסופות העזות היום - שיא גשמים של פעם ב-100 שנה; מחר צפויה התמתנות

בעקבות הסופות העזות היום - שיא גשמים של פעם ב-100 שנה; מחר צפויה התמתנות - וואלה! חדשות

מתי ירד שלג בחרמון כל כך מוקדם?

תמיד אתה תמצא משהו כזה.. 

הם לפי נקודה ספציפית בהשוואה לתאריכים ספציפים במקביל לשנים קודמות.

אבל למיטב זכרוני הרבה שנים אחורה החורף בא באיחור חוץ מעכשיו.

כמו שבכל שנה כולם משוכנעים שזה מאוד נדיר וחריג שיורד גשם באוגוסט,

עד שבודקים ומבינים שיש יותר שנים עם גשם באוגוסט מאשר שנים בלי גשם באוגוסט.

א.. חג האור והנהרה צועד ובא, לגרש החושך המתפרס על פני אדמה.

ב. כתבו לכם על קרן הנוגח, יש לנו חלק ביוסף המנצח.

ג. יוסף הזרוק במחשכות בתי האסורים, אפילו על ידי אחיו הנאהבים והנעימים.

ד. משיח יוסף המתגלה בכל דור, הצועד לממשלה ומלוכה בלי הרהור.

ה. המושל ביצרו וברצון קונו לעשות, המוביל את עמו בעוז ובגאון נפלאות.

ו. לקדש את החול וקליפת הנוגה, לטהר את עמינו להרימו גבוה.

ז. לטעת בנו אידיאלים נשגבים ונעלים, להנחות אותנו במהרה לישועת עולמים.

וגם מפורש בספרי "הוא ובניו, שאם מת בנו עומד תחתיו, ואין לי אלא זה בלבד, מנין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדים תחתיהם? תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל, כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו".

והרמב"ם עצמו פוסק "כשימות המלך או כהן גדול או אחד משאר הממונים מעמידין תחתיו בנו או הראוי ליורשו, וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת, והוא שיהיה ממלא מקומו בחכמה, או ביראה אף על פי שאינו כמותו בחכמה שנאמר במלך הוא ובניו בקרב ישראל, מלמד שהמלכות ירושה והוא הדין לכל שררה שבקרב ישראל שהזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו".

מה נפלת על חב"ד?

גם אם לא לגמרי.

זה שונה בגלות או במצב כשאין שררה. הגמרא בנדרים פא ע"א אומרת: "הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה שנאמר (במדבר כד, ז) יזל מים מדליו שמהן תצא תורה ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן. אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה".

האידיאל ששררה צריכה להיות גם פנימית ומהותית, אבל זה יכול להיות רק ייצוגי.

התורה לכל נתונה: "א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא ת"ל (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו" (יומא עב ע"ב)

ו"גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים" (אבות ו, ו)

מטרת החסידות בראשיתה הייתה הנחלת סודות התורה והעבודה באופן אזוטרי. היא התמקדה בללמד דרכי החכמה והיראה.

בשביל זה בוחרים את החכם והירא יותר, שראוי ללמד את זה. זה תלוי בכתר תורה.

לצערינו החסידות נהפכה להיות אדמורי"ם וחסידויות. מין אגודת אחים שמעמידים בראש מנהיג. סוגים של עבודת ה' ומנהגים הפכו לקישוט, כשבעצם ביסוד זה אגודת אחים וחברים.

יש בזה מעלה כמו כל אגודת אחים, שחברי האגודה עוזרים זה לזה.

אבל זה סטה מראשית כוונת החסידות שזה ללמד דרך מהותי בסודות התורה ודרכי היראה.

זה גרם להעמיד במשך הזמן אדמו"רים שהיו עמי הארץ ממש. (כמובן לא כולם, היו ענקים בתורה ועבודת ה'.)

זה גם גרם לעשות את ישראל "כתות כתות", כמו שניבאו המתנגדים.

בלי להיכנס לנושא עצמו של הודעת הפתיחה.  למה להגיד סתם..

ועל דברי הרמב"ם שהבאת כתב הערוך השולחן שאין הכוונה למשרה תורנית וכתב דברים חריפים בנושא על אלה שעושם כך (קדשים סימן כג סעיף יח)

מעבר לעצם העניין שפעם תמכו יותר בנפוטיזם בעולם מלוכני, דבר שכיום שר לנו וטוב שכך לדעתי.

כי הרמ"א פוסק ביו"ד (רמה, כב): "ומי שהוחזק לרב בעיר אפילו החזיק בעצמו באיזה שררה, אין להורידו מגדולתו אף על פי שבא לשם אחר גדול ממנו (ריב"ש סימן רע"א). אפילו בנו ובן בנו לעולם קודמים לאחרים, כל זמן שממלאים מקום אבותיהם ביראה והם חכמים קצת. (רמב"ם פ"א מהלכות מלכים)."

והערוך השולחן פוסק את זה.

איך תיישב?

13 והיה בקיא בנגלה. ר' שניאור זלמן כיבד אותו מאוד. הוא חזר על הדברים אלהים חיים של רבו עם עמקות וחידושים משלו שמרחיבים ומפליאים יותר את דברי רבו.

אכתוב חידוש אחד שלו במילים פשוטות על הפרשה 'ויצא' שמופיע ב'עבודת הלוי': הוא אומר שהבחינה שרחל הייתה שנואה, הכוונה מרוחקת, כי מדרגה שנעלמת יותר, היא יותר מנוכרת, אבל דווקא זה הוליד אהבה עצומה כי דרכו של האדם להימשך אחרי ההסתר והנעלם, ומשם נולדו לה שישה בנים.

זה במילים פשוטות. הוא מסביר יותר במונחים קבליים.

לפי מה ההגעת למסקנה מי הממשיך האמיתי ומי העמיק יותר?  

צריך המון בקיאות ולהיות ממש מונח בדרך כדי לדעת מי ממשיך אמיתי.. 

רק לפי החידושים שלו שנכתבו? זה נראה לי מאד לא משקף

שיש חשש קטן של מחבלים או תחמושת בלי להתחשב בבתי חולים, אזרחים ואפילו זרים כמו האו"ם, אבל לעצם הסברא המשך חכמה כותב הפוך שאחת הסיבות שאנחנו מצווים במלחמה לא להקיף עיר משלושה צדדים, זה כי אז הם נלחמים בחירוף נפש כי הם לא יכולים להימלט.

אז לפי זה, דווקא המוד החייתי יכול להזיק.

ברור שהלכה למעשה אני לא בעד הפסקת אש ולא להכניס סיוע הומניטרי, אבל אני רק מביא סברא הפוכה לסברא שכתבת.

א. ידיד קראת לאבינו אברהם, עשית אותנו עם מיוחד ורם.

ב. עם של אוצרות סגולה שבו אתה מתפאר, עם מידות יקרות מפז שבני אנוש מכבד וומהדר.

ג. נטעת בנו תורה מתוקה מנופת צופים, הבאתנו לארץ חמדה הראויה לבני מלכים.

ד. כל הארץ מלא משכינתך השורה, אין הבדל בין תל-אביב ועזה לקדושה.

ה. נשמח כל רגע בישיבת ארץ ישראל, נתרפק על רגבי אדמתינו נשבח נהלל.

א. האל ברא סדר בששה ימי המעשה, הפר אותו בניסים מעל הטבע במראה.

ב. נס הוא פולח מחוץ למציאות, מאיר ומרחיב את הכל ברחבות.

ג. מעלה את האדם למרומי נשמתו, מבהיק אור בהיר לעולם כולו.

ד. חוקי האל שיצר על כנה, פתאום נבקעים בנהרה עליונה.

ה. שמי שמים נפתחים להציץ עדי עד, האדם מביט ומתפעל נרעש ונרעד.

ו. דבקים בה' המעניק בהלל והודאה, נותנים שבח ליוצר פליאה נשגבה.

א. הלנצח נאכל חרב, מתי נטרוף עדי ערב.

ב. נמחצם ולא יוכלו קום, יגרשו מארצינו כאילו כלום.

ג. יעלו כל היהודים ארצה לביתם, יחזרו כל הנידחים ממזרח ומים.

ד. רדיפה אחרי רוח חזקה, זאת גם כן תאווה רעה.

ה. מתי תנחיל לעמך מנוחה ונחלה, נשכון לבטח בשמחה ובצהלה.

אבל מוזמנת לכתוב לשר האוצר, ולשאול אותו.  

בזמנו, כשהיה שר התחבורה, פרסם בפומבי את הפלאפון שלו.

מבדיקה בווטסאפ, המספר הזה שלו.  יש גם מייל ללשכתו בפרופיל הווטסאפ. 

052-8903771

מרגע שהקימו את קבינט המלחמה המצומצם הם אלה שמנהלים את המלחמה

ורק עכשיו מכנסים את הקבינט המורחב

ישר, בליל שבת.

ברור שזה דוחה שבת, ושיחליטו אז, כאשר מבצעים בפועל בליל שבת ומכנסים במוצ"ש זה בדיחה

כל דבר שביבי אומר בסוף הוא מתקפל אחרי ש"ביידן אמר"

ממש משחק ילדים על חשבוננו.

ביבי אמר עכשיו שאי אפשר לתת לרש"פ לשלוט בעזה כי אבו מאזן עוד לא גינה את הטבח (טעות קטנה אדון ביבי, אבו מאזן תמך בטבח)

ביידן כבר אמר שצריך לתת לרש"פ לשלוט שם במסגרת 2 מדינות ל2 עמים. כמה זמן יקח לביבי להגיד שאבו מאזן לגיטימי? כנראה לפני שנעשה אפצ׳י.

זה מתחילת המלחמה ככה.

ביבי אומר משהו ומתקפל אחרי כמה ימים כי ביידן אמר אחרת.

מי אמר נושאות מטוסים ולא קיבל? באו לרגל אחרינו. לא לעזור ולא איראן ולא נעליים. פשוט לשמור שלא נעשה כלום. הנאום המרגש של ביידן בהתחלה היה לוחמה פסיכולוגית לא פחות גרועה משל החמאס...

אגב הם מדברים גם על להכניס כסף לעזה... שיכנסו להם גם נשק וטילים וזהו.. אפשר גם פצצה גרעינית... או יותר פשוט בואו נטביע את עצמנו בים. בינתיים אנחנו בדרך לשם..

אפי' שאמרו שלא יכניסו לפעמים מתחדשים דבריםפ ויש הכרחים למיניהם.

זה לא ישנה יותר מידי, עדיין ננצח שמה בע"ה.

מטומטמים. זה חירפן אותי אבל רוצה למחוק את המטומטמים אז מצטערת על זה.

רוצה להאמין שעשו מה שצריך ולא לקטרג..

תודה לכל העונים.מקווה שיסתובב לטובה כי די חייבים משיח וגאולה כבר

בגמרא בשבת מובא, שאחת השאלות ששואלים את האדם היא האם "ציפת לישועה?", רש"י שם כותב "לדברי הנביאים", הר"ן מוסיף "בימך". כלומר צריך ללמוד את דברי הנביאים ובהחלט לצפות להתקיימות הנבואות בימינו.

האם זה אומר 'לעמוד עם סטופר'? ממש לא! אנחנו לא עסוקים בהצבת דד-ליין לקב"ה.

החידוש הגדול (שהאמת, שאינו חידוש כלל) של 'הציונות הדתית', מאז דרישת ציון ועד ימינו, הוא שהצפיה לישועה, היא צפיה פעילה. כלומר, אנחנו לא יושבים על שמרנו ומחכים שהקב"ה יביא משיח וגאולה. אנחנו פועלים עם א-ל בהבאת הגאולה.

משיח מקבץ נדחי ישראל - עולים לארץ ופועלים לעליה לארץ. משיח לוחם מלחמות - לוחמים מלחמות. ישוב וירושת הארץ, זו מצווה, כשמצליחים בסיעתא דשמיא - זו גאולה.

הרמב"ם מביא את הפסוקים שמתארים את קיבוץ הגלויות, כראיה מהתורה למשיח - אנחנו רואים את הנס קורה מול עיננו. אין מה לבזבז זמן ותודעה על השאלה מתי יבוא משיח, אלא להשקיע את הכחות, בכל הדברים שכלולים במשיח. כשיעמוד השלטון שעומד בכל ההגדרות - כבר נדע שהמשיח בשלמותו הגיע.

יש להאריך בזה עוד, אבל זה מה שהזמן מאפשר כרגע.