פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 65)

יורדות.

"נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך. אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי. באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר."

קשה הפסוק האחרון, אבל ידועים דברי הגמרא בברכות ס ע"ב.

אמן,

נתקלתי בקטע של הרב חיים נבון שנראה לי שייך:

החשמונאים הצליחו להמשיך במאבק כי בחרו להתמקד באור - מקור ראשון

לא מעוד אתר..

אם תרצי אשלח בפרטי כמה יש לי ..

@עוגת גבינה.

המגפים השחורות שלך מנקסט?

שקונה משם

ושאלות: כמה זמן מחזיקות?

נכנס אליהן מים בקלות?

תודה רבה!

https://www.next.co.il/he/style/st494886/257738#257738

זה מה שהזמנתי.

בעבר הזמנתי גם מגפים אחרות שהחזיקו לי מעל לשנתיים.

יש להם אחלה סחורה

מגפות יכולות להיות איכותיות,

מגפיים יכולים להיות איכותיים.

קבוצה של נקסט ישראל

את יכולה להעלות תמונה ולהתייעץ..

הרבה פעמים יש דגמים שהם כבדים יחסית לילדות והן נותנות חו"ד מנסיון..

הזה גורם להבנה שטחית בחז"ל וראשונים. צריך ללמוד לעומק את כל חז"ל והראשונים והטור והשולחן ערוך והאחרונים העיקריים ולהתעמק בהם. שוב ושוב.

אפשר לקרוא פה ושם אחרונים אחרים ומודרניים להתעניין.

אבל צריך ליצור תורה דיליה ממכלול התורה שאתה לומד כשמתרכזים בעיקר.

אתה מביא את השו"ע בלי סייגים, בעוד שיש הרבה מאוד אפשרויות להבין השו"ע, יש הרבה מאוד סתירות בב"י בשו"ע ובכס"מ.

יש עוד דילמו על כללי השו"ע במקרה הזה.

ובמקום שתעבור על כל הסוגיא טוב טובף תעיין היטב במר"ן השו"ע אתה סתם מפנה לאיזה מקום (שלא נכון), ומביא שכן הבאר היטב והמג"א.

אז אם אתה לא יודע לבד לעיין בכל המקורות, כדאי שלפחות תקרא אחרונים שהם יפנו אותך לעוד מקורות, ותוכל לעיין בהם טוב.

שלא נדבר על הרמב"ם והגר"א. וכו'...

בברכות שטענת שלא מצוי שיש לאדם כיסוי בשכיבה תוספות כותב שכן.

מוכן לעבור איתך מקור מקור בגמרא וראשונים.

אגב לא טענתי שאין מקום לשיטת הפר"ח והגר"א, רק אני נוטה לשיטות האחרים.

הסברתי את הרמב"ם לפי הלחם משנה, וזה הפשט.

וכמו שהדגשתי הפר"ח והגר"א בסופו של דבר מחמירים.

אתה זה שממציא שיש איסור אתה צריך להוכיח אחרת. לא אני שסתמא דמילתא שמותר.

הראיה של הגר"א מברכות היא מאוד ברורה, והדחיה שלך לא דוחה, אדם ישן סתמא דמילתא בלי כיסוי, ומברך כמה ברכות עד שמכסה את הראש.

גם אם נדחוק שאפשר שאדם ישן עם כיסוי לפעמים, מ"מ אפשר גם שישן בלי ועדיין יכול לברך.

הגמרא לא אמרה כשמתעורר יכסה ראשו ויאמר..

זה ממש פשוט, לא מבין מה מסובך להבין את זה.

לבגי שאר הדברים, במרמב"ם ואחרונים כבר כתבתי באורך לעיל.

אפשר לדון אם יש מחלוקת שם במסכת סופרים. אבל בפשטות יש איסור. אני לא ממציא.

תוספות מדבר לגבי אדם ששוכב והוא עם כיסוי. זה לא דחוק. גם אם לא נלך לפי תוספות, יכול להיות כשקם הוא שם כיסוי קטן, ורק אז שם סודר.

זה הגיוני לחלוטין.

בהנחה של המסכת סופרים, אם לכל ברכה צריך להיות עם כיסוי. למה הגמרא צריכה להגיד את זה.

היא עוסקת במתי מברכים ברכות השחר, לא בדיני ברכות כלליות.

זו סברא ישרה לחלוטין.

ת"ק שמסתמא הלכה כמוהו (עי' בויאמר מאיר סמן ג, לגבי שגם בתוספתא הלכה כסתם מול י"א) כותב שמותר לקרוא קריאת שמע בראש מגולה!

הגמ' בברכות מפורש אומרת כשמברך כמה ברכות ואז כי פריס סודרא. הפשט ברור שמדובר שהוא בגילוי ראש גמור. וגם אם לפעמים יש כיסוי, א"צ לשים.

ואכן עי' באבודרהם שכתב שלמה עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגילוי הראש! משמע שאין משהו נוסף. והוא הוסיף שבארצות שלו הולכים בלי מצנפת אלא גלויי הראש, ולכן לא אומרים ברכה זאת.

וכן בשבולי הלקט.

הרא"ש מלוניל כתב: "ונר' בעיני שהמנהג שלנו שאין מברכין (עוטר ישראל) משום שאין כל ישראל מכסין ראשים והוליכם בגילןוי הראש"!!!

הרי שהכוונה גילוי ראש ממש בלי ברכת עוטר ישראל!!!

המרדכי (חולין תקעא) הביא מאלדד הדני שיש לשחוט עם סודר על הראש (ומברך), וכתב שזה חומרא בעלמא ולא נוהגין כן.

וכן בגמ' נא. לגבי עיטוץ שזה דין בברכת המזון, וכן בירו' פ"ז בברכות שהיה מיסב מתעטף ומברך, הרי שקודם הרי גלוי ראש.

הרא"ש כותב (ברכות ז,לה) שרגיליםן בפריסת סודר בברכת המזון שלא לברך בראש מגולה! הרי שחוץ מברכת המזון שצריכה עיטוף היו מברכים בראש מגולה!! (ולענ"ד זוהי כוונת רי"ו, דלא כב"י).

ז"ל ר"י בן הרא"ש סימן כ): "טוב הוא שלא לישב בגליוי הראש בשעת הלימוד למי שיכול לסבול וכו'". 

מבואר שאינו חובה וטוב אם לא קשה..  והוא הוסיף: "וכבר ההגתי בעצמי לישב בכובע של פשתן דק בעיתות החום לצאת ידי כולם", הרי שלחומרא עשה כן.

והמדרש המפורסם: כלום הטרחתי עליכם וכו'. מבואר שבגולוי ראש בקריאת שמע.

כל הראיות שמביא הפר"ח הן ראיות טובות סה"כ, בעל קרי לא טובל עם כיפה על הראש, הוא ערום לגמרי, וכן שאר הדברים.

ספר  החילוקים הוא מתקופת הגאונים!! ומפורש בו שהיו בני א"י מברכים ברכת כהנים וראשם פרוע.

בספר אבני חן (עמ' 202) מביא שזה תקנה לתפילה הכיסוי מפני הגבעונים, מימי רבן יוחנן בן זכאי. ע"ש.

התרוה"ד סימן רג) מפורש כתב " ואיני יודע כ"כ איסור מפורש שלא להזכיר השם להדיא בגילוי הראש" לצורך שבועות ווכו' ובגילוי הראש לא אשכחן קפידא להדיא לאיסור". מ]פורש הוא אומר שלא מצאנו מפורש לאיסור בזה!! 

או"ז (שבת מג): "ואין נר' בעיני מנהג רבותינו שבצרפת שמברכים בראש מגולה ובשמחה תורה נהגו לקרות נשים או אנשים ומזכירים אזכרה בראש מגולה וכו'".

זה מקצת מקורות.

(זה לא כמו מקרה שמביא את שתי הדעות)

היסוד פשוט מאוד לענות על רוב שאלותיך. המשמעות של 'פרוע' זה ששערו מגודל יוצא, זאת אומרת שהוא לא מכסה את שערו לגמרי.

הרי אצל מצורע הוא חייב לכסות שערו אבל השער שלו גודל ויוצא (הלכות טומאת צרעת י, ו). לעומת זאת המצנפת והסודר מכסים את שערו בצורה גמורה, כמו שהיה נהוג.

לכן לא קשה כלל מהמדרש, כי מדובר שהיה כיסוי רק השיער יוצא, וגם מברכת כוהנים.

האבודרהם מדבר על גילוי לעומת המצנפת שהוא מכסה לגמרי, לא גילוי גמור.

הרא"ש מלוניל משמע ממנו שהמנהג שלהם כן היה ללכת עם כובעים, רק היו כמה מישראל שלא עשו כדין ואולי הלכו עם כיסוי כל שהוא או לא בכלל.

מרדכי לא ראיה כי כמו ששוחט ערום זה בלי ברכה, ככה יכול להיות בלי כיסוי. חוץ מזה שמדבר שזה לא פיגול, לא לכתחילה.

עיטוף בברכת המזון זה יותר מסתם כיסוי. עיין רש"י שבת י ע"א: "דיינין מתעטפין בטליתן - כשפותחין בדין מאימת שכינה ושלא יפנו ראשן לכאן ולכאן ותהא דעתן מיושבת עליהם:"

אותו דבר הזיכרון יהודה מדבר על 'אימה': "למי שיוכל לסבול לפי שילמוד יותר באימה". זאת אומרת שאז צריך דומה לעיטוף, ואם לא אז מספיק כיסוי כל שהוא.

כל טבילה אפשר לשאול את השאלה הזאת, איך מברכים? אבל אין דרך אחרת במקרה הזה. בבעל קרי כמו שאומרת המשנה עדיף שיעלה ויתכסה ויקרא אבל אם לא יכול ויעבור הזמן, יקרא במים.

לגבי התרומת הדשן אני כן חושב בדבריו שזה גלוי ראש גמור, כמו שהגויים נוהגים. אבל הוא פוסק כך מאילוץ השלטונות שגזרו כך, ויכול להיות במצב רגיל הוא היה מחמיר כפר"ח וכגר"א. גם אם זה בהזכרת השם, זה לא מוכיח תפילה. אבל שוב נראה ממנו יותר בכיוון הפר"ח והגר"א, שמתיר באילוצים כי לא חושב שיש איסור, אבל עדיף כן.

לגבי האור זרוע לא מכיר ציטוט כזה, הוא מזכיר שם קטנים שעולים לתורה בגילוי ראש ומתנגד למנהג, לא גדולים.

אתה שם לב שאת מנסה בכח לאנוס הגמרות והמפרשים רק בשביל להעמיד בכח את טעותך.

פרוע ראש וראש מגולה, בעצם מדובר שיש לו כיסוי, עיטוף זה יותר מסתם כיסוי. אדם ישן עם כיסוי ראש, ועוד ועוד שאר דחיקיות ללא צורך ועניין. וכללי השו"ע שאתה שרירותית בוחר. ושאר העניינים.

אין עניין להמשיך לדון כאשר לא מעניין האמת אלא סתם להעמיד את הטעות בכח.

כלל לא מדברת על הענין הזה של כיסוי. רק על מצנפת. אז לא ידוע אם היה לו כיסוי לפני או לא, אז אי אפשר להוכיח כך או אחרת, חוץ מתוספות שמשמע שכן.

אז אין ראיה שלא שמים מהסוגיא.

שולחן ערוך הוא כותב רק את הדעה החמירה ולא דעה אחרת.

פרוע ראש הבאתי לך מה ההגדרה בתורה במצורע, והרמב"ם, זה עם כיסוי, מי שמפרש אחרת ידו על התחתונה.

עיטוף ברור שזה יותר מכיסוי כפי שהבאתי מרש"י ויש עוד מקורות. מצנפת ברור שזה יותר מכיסוי.

כל אלה הדברים זה דברים בסיסיים. שום דוחק.

כל הבעיה אם ניגשים לסוגיא מתחת ללמעלה. להציג כל מיני ראיות שמוצאים אחת כאן ואחת כאן.

אבל עם זה מלמעלה למטה עם יסודות חז"ל ממרחב התורה לא מסתבכים ורואים את האמת.

ההעמדה היחידה זה באבודרהם שהוא כותב גילוי הראש לעומת המצנפת: "והטעם לברכה זו לפי שהיו עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגלוי הראש." הוא לא כותב שהם היו הולכים בגילוי ראש. רק בארצות אסלאם היו מכסים עם מצנפת משום גילוי ראש.

בנוסף מהרא"ש מלוניל משמע שלא היו הולכים עם מצנפת, אבל כן עם כובעים, חוץ מעמי ארצות.

לכן גם זה ברור לי שם כמו שכתבתי.

תועה בשער.

ב. מביאים מסוגית גמרא דברי הבל פורחות, אשר לא יודעים מה זה פריעת ראש בתורה נכוחות.

ג. חושבים שהשולחן לא ערוך היטב, מעקמים את דבריו בלא לב.

ד. מביאים ממרדכי הצדיק שלא נוגע לברכה, מבלבלים סודר מצנפת ועיטוף בכיפה רגילה.

ה. חושבים להרים דשן במקדש לברכה, כשהוא עצמו מדבר על מקרה מלכות דוחקה.

ו. מצטט מאור זרוע לצדיק בצורה לא נכונה, גם מהגר"א לא מפחד להשמיט מילה.

ז. הכל כדי להצדיק גילוי ראש כדרך הגויים כדברי הט"ז, נכנסים לכנסייה מורידים הכובע לבז.

ח. ישראל קדושים הנוהגים בצניעות, מכסים ראשיהם באהבה ודבקות.

ט. ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו, להיות ח"ו נדמה לגויים הארורים לעשיו.

י. ותקח הצעיף ותתכס עשתה רבקה, כן זרע יעקב יעשו אחריה בשמחה.

יא. כבר אמר איוב ירא ה' ואין כסות בקרה, המקררים את עם ישראל מתלהבות המצווה.

יב. התלהבות שהשכינה למעלה מראשינו, כוונה עמוקה לבורא ישראל מלכינו.

יג. לא יעזרו כמה תירוצים ועיוותים, קול התורה הברורה בוקעת צורים.

יד. נזכה לבנין המקדש ומצנפת בכהן הגדול, לברך לפני ה' בצניעות וקדושה במגדול.

גם אז תדרוש ללמוד את כל שרשרת הפסיקה?

כמובן שזה רצוי.

אבל עד שאסיים ללמוד את הלכות שבת בקצב הזה אחלל הרבה שבתות

שאתה יכול להתייעץ איתו.

אולי אתה בחרת דרך דומה אבל אחרת.

אני יותר דברתי על מי שרוצה להעמיק.

חייב ללמוד דבר ראשו הלכה תכלס.

להעמיק? אחלה. אחרי שיודעים הלכה פרפקט.

אני מסכים מעשה אתה לא יכול ללמוד מספר, צריך מרב חי.

מאשר ספר בן 150 שנה

לא שאני חס וחלילה מזלזל בספר/רב כזה או אחר

אבל ספר בן 150 לא באמת מכיר את אופי החיים היום. לא באמת עדכני.

ולא פוסקים ויש שם המון טעויות.

לכן היום צריך לשמש רב שהוא גדול בידע וסברא ולא סתם מאסף.

יש ערך לאיסוף, למשל להפנות למקורות וכדומה, אבל אי אפשר לפסוק מזה. 

לריבוי דעות תורניות ביהדות, אבל צריך דרך מסויימת ברורה להכרעה.

חלק מהפוסט מודרנה זה להגיד שיש ריבוי דעות וככה לשלול קיום של אמת אבסולוטית.

זה מה שעושים ללא מודע הרבה ממלקטי הדעות.

אפשר לצרף דעה אל דעה כדי להתיר אפילו חזיר.

היהדות היא לא ככה. יש דרך ברורה להכרעה. יש סברות יסודיות. יש היררכיה הלכתית. יש אחריות.

יכולה להיות מחלוקת בהכרעה אבל המכריע צריך להכריע מתוך דרך ובירור.

מי שבוחר לעצמו רב. צריך לבחור לעצמו רב שיש לו אחריות על הכתפיים ודרך, ולא איזה מלקט דעות שלא ברור לו מימינו ומשמאלו ורק אנציקלופדיה.

רב זה לא ויקיפדיה ולא chatgbt.

רב לא מאגר מידע.

רב זה מי שמעבד את המקורות בצורה עמוקה.

זה כן קשור למחלוקת שלי עם @כי קרוב. בנושא הנידון, אבל אני לא מתכוון להאשים אותו כלל במה שכתבתי.

זה רק הגיג שעלה לי.

בטח אתה מכיר הסוגיא בחולין קי כמדומני, שיש ראשונים שסוברים שאם תיקח חתיכת חזיר שהתערבה ב 2 חתיכות היתר, שיהיה מותר לאכול את שלוש החתיכות בביס אחד, אע"פ שבוודאי אוכל איסורא, וטעם דעה זאת כי האיסור נהפל להיתר, ממש!

זאת סתם דוגמא מיני רבות בדיני חזקות ורוב ותערובות.

ואכן בספקות כמו ספק דרבנן לקולא, ספק ספקא בשל תורה, ועוד כל מיני לעיתים זה מותר מכח זה, עי' בכללי הש"ך למשל לגבי ספק דרבנן, ובדיוני האחרונים הארוכים בזה.

וכמו שאמרתי קודם בשם הרב אוירבאך וכו'. וגם הרב קוק באגרות כתב על זה (רוב מצויין אצל ספרים..).

זה היה על חזיר לא על בשר טרפה?

כתבתי חזיר כי הוא השתמש בדוגמא זאת, אבל אין הפרש באמת.

אלו דברי הרא"ש (סימן לז): "חד בתרי בדבר יבש דאפילו מדרבנן בטל, דלא משום ספיקא שרינן ליה... אלא משום דגזירת הכתוב הוא, דכתיב 'אחרי רבים להטות', הלכך חד בתרי בטל ונהפך איסור להיות היתר ומותר לאכלן אפילו כולן כאחת...".

והרב יונתן אייבשיץ אומר שמי שמחמיר יש לחוש בו למינות, שלא מאמין לדברי חז"ל שהולכים אחר הרוב.

וזכורני שאף לגבי כללי פסיקה היו אחרונים שהביאו דבר זה (המשאת משה למשל).

למרות שאומרים שאם יבוא אפילו משה רבינו עכשיו ויאמר שהוא יודע שמותר וכו' לאכול חזיר אז אסור לשמוע לו ואאל"ט אפילו סוקלין אותו באבנים.

אבל אולי יש הבדל אם מגיעים לזה מהתורה. למרות שזה מוזר כי יש גם את מה שקיבלנו ואת מנהג/ מסורת ישראל שאסור וזה לא פשוט לבטל את זה.

זה כמו שמישהו עכשיו יוכיח מהתורה שמותר להשתחוות לפסל האם שומעים לו? לא כי יש לנו מסורת שאסור וכו'.

לגבי דברי הרב יונתן אייבשיץ זה קצת קשה לשמוע כי קשה לי לחשוב שיהודי ירא שמיים באמת יצליח לא להחמיר בזה בפועל.

בוודאי שאף אדם ואף לא משה רבינו יכולים להתיר דבר שאסור בתורה.

אבל התורה גם כן אמרה שיש בטלות ברוב, ולפני רבים להטות, ולכן זה מותר כי האיסורים נאמרו בוודאי ולא בספק או במיעוט (הטעם שכתבתי לא מדוייק, רק להסברה).

דווקא דברי הרב יונתן איבשיץ ברורים, אנו עושים כי התורה אמרה, לא מצד הרגש. וגם אחד האחרונים אמר שיש בזה העלאת ניצוצות, וכו' דברים לא לרמתינו.

נ.ב לא הבנתי מה הוכנס פה עניין המנהגות.

למשל יש את תשובת הרמ"א לגבי ביטול בשישים של שומן חזיר שיש בו נותן טעם לפגם.

אבל זו סוגיא כלל לא פשוטה. עיין שו"ת בית יצחק יו"ד א קמא שמאריך.

לכן כל מיני חשש תערובות חזיר ואפילו ג'לטין שיש בזה מחלוקת, צריך לשאול פוסק מוסמך שמכיר את המציאות.

לא באתי לתת הלכה, רק לומר שלעיתים גם חזיר נהייה מותר כביכול משום כללי תערובות. (וממילא לספקות, שס"ס עדיף מרוב).

כללים ברורים, למה שאתה קורה ספק בפוסקים.

קודם כל בראשונים וראשוני האחרונים, לא השתמשו בזה כמעט כלל, אלא אם כן היה ברור להם שיש שני צדדים שווים בסברא ובמשקל לשאלה בפוסקים.

(אני לא מדבר כמו בקים לי, שזה כבר שייך לטענה שבן-אדם יכול לטעון אני סובר כפוסק הזה ואתם לא יכולים להוציא ממני ממון)

אני מתכוון לפסיקת הלכה.

מה שכמה אחרונים משתמשים בזה בצורה רחבה, לפי דעתי זו טעות.

חוץ מזה שאתה לא יכול להתחיל לעשות ספקות מכל רב שאומר משהו. זה חייב להיות שיטה מעמיקה שנובעת מהסוגיא וכאמור לפי דעתי זה דווקא כששני הסברות שאמר כל אחרון שווה בעיניך, אחרי שהתעמקת בסוגיא.

מתי ואיך עושים זה דבר שדורש לעיין טוב.

ומי שלא בקיא בזה, לא כדאי שיפסוק.

תנועת המוסר בסה"כ היא מעין "נאו" חובות הלבבות, או לחילופין, קונטרה ליטאית לתנועת החסידות כאשר המטרה היא אותה מטרה פשוט במקום להשתמש בשיח החסידי-קבלי תנועת המוסר נשארת בפשט הפשוט.

אני לא יודע על איזה בדיוק נושא או אסכולה של תנועת המוסר אתה מדבר (קלם?) כי יש הרבה נושאים והרבה גישות. אני מסכים איתך שחיטוטים אינסופיים בנפש זה קצת OCD ומרחיק את האדם מהחיים הממשיים ומחברת בני אדם. לכן הגישה הנכונה, לדעתי, היא לקחת את הדברים בפרופורציה, לצורך העניין הנושא של מידת האמת והנגיעות, כמה צריך לדקדק עד אינסוף בכל דיבור ומעשה ועניין עד חוט השערה. מבחינה מעשית זה יכול להחליש ולסבך. אבל אם להשאיר את זה בתור "ביקורת גמישה" כלומר לא משהו אבסולוטי אולטימטיבי זה יכול בהחלט לעזור להתבונן פנימה, במיוחד בעידן המודרני אנחנו חיים רוב הזמן על טייס אוטומטי, אנחנו לא מבקרים את עצמנו יותר מדי, אז זה טוב לעצור מדי פעם ולשאול האם אנחנו באמת דבקים במידת האמת או שאנחנו מבלפים? האם אנחנו באמת מקיימים את המצוות ברמת דקדוק שתואמת את הרמה הרוחנית שלנו? וזה לא משהו מיוחד לתנועת המוסר, זה רעיון כללי שאפשר למצוא בכל-מיני מקומות, החל משער חשבון המעשים בחובות הלבבות, דרך כל ספרי המוסר הישנים, קח אפילו את ההקדמה לשער המצוות של המהרח"ו, או אפילו במשלי ותהילים, אם לסכם את תנועת המוסר בשני פסוקים אז זה "מכל משמר נצור לבך" ו"אתה ציויתה פיקודיך לשמור מאוד" (כלומר במובן רחב, פנימי, משמעותי, כמה שיותר מלא).

אמנם ביקורת עצמית היא רק אחד מהכלים של תנועת המוסר, קשה לומר שבזה זה מסתכם.

וברור שאנחנו רוצים להיות אנשים מוסריים ומזוככים, אני לא חושב שזה חייב לבוא דווקא מכיוון של גאווה. עכ"פ לא זאת התחושה שקיבלתי ממה שקראתי מתנועת המוסר (אם כי אכן לא התעמקתי בכל). ועכ"פ רואים גם שתנועת המוסר (לפחות בזרמים שאני מכיר, להוציא קלם קלאסי) מאוד נותנת דגש על אהבת הרע ועניינים בסגנון, אם כבר הזכרתי את אור הצפון, הסבא מסלבודקה מאוד מאריך בנושא הזה, אבל ראיתי גם בספרים בסגנון נובהרדוק רעיונות דומים, בקיצור לא רואה איך הם מפספסים את המטרה אא"כ אתה מדבר על משהו ספציפי.

ביחס למדרשים ואגדות חז"ל, כל מה שקראתי של תנועת המוסר (טוב, האמת לא המון - מכתב מאליהו, "ואני תפילה", אור הצפון, אולי עוד דברים שאני לא זוכר), מבוסס מאוד על מדרשים וגמרא ותנ"ך. פשוט לומדים את אותם מדרשים דרך העדשות המיוחדות של תנועת המוסר כלומר שמים לב לדגשים מיוחדים או מבליטים נושאים מסוימים. כמו שאפשר ללמוד מדרש בסגנון עין איה, מהר"ל, מהר"ץ חיות. או ללמוד באופן מאוד שטחי.

אז נכון, נפש החיים לא מתלהב מהגישה הזאת, היא היא המחלוקת כנראה. אם כי, נפש החיים בעיקר נותן משקל נגד כנגד כל-מיני תופעות קיצוניות. ובכל מקרה האדמו"ר יסוד העבודה סגר פחות או יותר את הנושא.

דעתי האישית: אני לא אוהב גישות "שיטתיות" לעבודת השם. זאת אומרת, ברור שלכל תנועה או ראשון או אחרון יש גישה שיטתית אבל זה מאוד בעייתי לאמץ איזשהו קו מסוים מאוד וללכת איתו באש ובמים, בתוך מציאות חיצונית ופנימית דינמית ומעורפלת. לכן לוקחים את מה שעוזר בכל פעם, לפעמים מה שעוזר זה חסידות, לפעמים מוסר, לפעמים פשוט ללמוד גמרא עם תוס'. לכן גם ביחס לתנועת המוסר אפשר לאמץ עקרונות מסוימים בזמנים מסוימים אם רואים בזה תועלת.

לגבי ביקורת עצמית באופן ספציפי, אני לא רואה אישית תועלת משמעותית בלשאול את עצמי פעמיים ביום מה טיב כל פעולה שעשיתי. שינוי שאינו חוזר לברייתו, ואינו דומה לזאב והרועה שרבים על הכבש בשמות רבה, הוא שינוי תודעתי ולא רק טקטי. אני חושב שהרש"ר הירש עושה בזה עבודה טובה. אבל גם תנועת המוסר יכולה לעזור לנו לשנות את השיח ואת האופן שבו אנחנו מבינים דברים, כאשר הביקורת העצמית מלבד המעלה האינטרינזית שלה, היא גם חלק מאותו "שיח אלטרנטיבי" שאנחנו מנסים לאמץ.

לגבי הטבה לזולת:

א' מי אמר שלא מדברים על זה

ב' כ"א לפום שיעורא דיליה, יש כאלה שהנפש שלהם יותר שייכת לעבודה מעשית-כללית ויש כאלה שפחות, לא בהכרח מעיד על חיסרון

ג' חלק מההטבה לזולת זה תיקון עצמי, כמו שאומר הרב דסלר זצ"ל "לב העולה על גדותיו", ואני יכול להעיד על עצמי שעבודה פנימית מצומצמת הביאה אותי קרוב יותר ל"לב העולה על גדותיו" באופן שרציתי יותר לעזור לאחרים וגם הייתה לי יותר יכולת לזה

מאבד את העדינות בנושא

נולד להורים חילוניים, בנעוריו גדל והתבגר בקיבוץ משמר השרון, ובגיל 23 התחיל להכיר את עולמות התורה והיהדות.  

הקים את מכון מאיר לפני 50 שנים, בהמשך את מדרשת מכון אורה לבנות.  משמש מאז כראש הישיבה.

מכון מאיר מאכלס מאות תלמידים שבאו מרקע חילוני לגמרי ורחוק מהיהדות - ושם נכנסים עמוק לתוך עולמות האמונה, ההלכה, הגמרא, והכל ברוח מקרבת ובהרבה אהבה. 

הוא לא חייב בכפרה מחסרון ידיעה, וגם הזוהר אומר שכאשר אדם לגמרי אנוס זה לא עושה נזק בשמים.

זה תלוי במידת הידיעה והאונס.

כמובן שיחד עם זה שלא עושה נזקים, גם מצד שני יש חיסרון של התועלת של נשמה קדושה שיכולה לפעול נפלאות.

"לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ" לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודת כוכבים כל השנים הללו א"ל הקדוש ברוך הוא "לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ" מה טל זה פורח אף עונותיך פורחים מה הטל הזה סימן ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם.

ברמה מסוימת כן יש בזה נזק כי נניח אם הוא ירצה לחזור בתשובה זה מאוד קשה לשנות הרגלים והשקפות וכו'

אבל זה חלק מחיסרון כללי יותר של גלות השכינה

יש חיסרון שהוא רע במהות שלו למשל מישהו שעושה חטא במודע או בשוגג כלומר נגד רצון ה'

ויש חיסרון שהוא פשוט חלק מהעניין, ברמה מסוימת זה רצון ה' שהוא יוולד למצב הזה ויפעל בו (אם כי שוב זאת תוצאה של ירידה רוחנית של המשפחה שלו או של כלל העולם) ועכ"פ אין בזה אשמה

אני לא עושה את זה אלא-אם-כן מדובר בחשש ממשי לנזק

ברגיל ובמצבים בהם אין מענה פשוט לומדים א' לפתור בעיות לבד ב' מלכתחילה לא להגיע למצב שבו אני תלוי ברמה כזאת במישהו

קשה.

כמו הייתי צריך לעשות תיקונים מהותיים בדירה והייתי צריך עזרה של מישהי שתדחף אותי, לפנות לגורם שחייב לתקן. בסוף הוא תיקן והכל הסתדר.

אני מציין את זה פעם אחת בהודעה אחרונה ומציין גם שזה משהו חשוב.

אחרי זה אם אין תגובה מוחק תהתקשרות הזאת

ולא מדבר עם האדם הזה יותר בחיים.

וכל זה כמובן רק אם זה נושא באמת חשוב באופן אובייקטיבי ולא איזה חפירה בעלמא

ברמי לוי יהיה שקל או שניים פחות.

לא עושים בעיות סה"כ. לא מכיר השני

הוא מוטל בספק..עצם זה שעדיין יש פועלים בכל מיני מקומות זאת ההוכחה שלא למדנו כלום, או לפחות שהאנשים שמקבלים החלטות או כל אלו שתומכים בהעסקת העם ההוא הם לא שפויים.

לגבי המשפט השני, צריך לדעתי לשנות את השפיות ולהבין שלהיות אדם שפוי, זה עכשיו להגיד, לא מעניין אותי מה קורה איתם, מצידי שיתפגרו, כשאחים שלי נרצחו ונטבחו ועשו באחיות שלי כרצונם, הם לא קמו להגן, וכל שכן לגנות שזה המינימום, אז דין הוא שעכשיו יתפוצצו ולא מעניין אותי מה יהיה איתם.

ולגבי צה"ל הלוואי שזאת תהיה המנטליות, כל מי שמתקרב, לא מעניין אותי מהן מטרותיו, זכאי לכדור בראש.

להכנסת אותם מחבלים-בפוטנציה.

מה גם שהמצב הכלכלי של הערבים שגרים בשומרון לא רע בכלל. אין להם כמעט הוצאות על כלום, בהשוואה למדינות ערביות אחרות במזרח התיכון יש להם תנאים טובים מאד

לא לדאוג לפרנסה של האויב. זה כל כך פשוט. 

ברגע שאתה מוכיח להם שאתה מפרנס אותם בכדי שהם ישבו בשקט אתה רק מגביר את התאבון שלהם והם מזהים חולשה.

פרנסה? שיפסיקו לממן משפחות מחבלים ותראה שיהיה להם אחלה כסף. הבעיה היא העולם, בלי העולם ישראל הייתה מתנהלת אחרת.

אנחנו חיים במציאות של מלחמה בין מעצמות ויש להם לפעמיים אינטרסים שונים משלנו. מבחינת ארה"ב הם מחפשים יציבות ושקט בגלל שהם פוחדים מהדרדרות שתביא למלחמת עולם וגם בין היתר רוצים לשמור על ההגמוניה שלהם. מבחינתם הפתרון היחידי הוא פתרון מדיני .. אנחנו בין הפטיש לסדן .. זו בעיה. 

לגבי השאלה האחרונה שלך, תראה למשל מה לבנון אמרה עכשיו,

הם קושרים את המלחמה בעזה עם פתרון מדיני מולנו. למה הם עושים את זה? כי הם יודעים שישראל לא תפגע בלבנון עצמה, קרי בתשתיות אזרחיות.

הם רואים איך ארה"ב מרסנת אותנו בעזה והם מרגישים ביטחון. ברגע שישראל תצהיר יום אחרי יום שלבנון עצמה תפגע, ותפסיק לדבר על חיזבאלה בלבד... אז תראה שמשהו משתנה. 

כל עוד ישראל נשארת בהיגיון "מערבי" אנחנו במוקדם או במאוחר נושמד. בלי משחקים

בן דרור ימיני: די עם קונספציית הפרנסה, אין קשר בין עוני לטרור

אותנו?

באמת לא מצליחה להבין את זה.

הנה, אתמול היה פיגוע ברעננה.

שני מחבלים שעבדו אצלנו (לא קריטי שזזה היה בלי אישור; עדיין הייתה להם פרנסה) סיימו לעבוד ויצאו לרצוח.

יש הסבר לזה?

הרי הייתה להם עבודה אז איך הם חשבו לדקור ולדרוס?

וחסרים עוד סיפורים כאלה של חיות אדם שעבדו אצלנו ובסוף טבחו בנו?

הם צריכים להציע פיתרון.

אני חושב שאותו הדבר נכון בהרבה הקשרים, גם במלחמה בעזה.

וגם במקרה הזה. רוצים לעבוד אצלנו? אז תקבלו את מרותנו, ותנו לנו סיבה טובה להאמין לכם. 

(אגב, למשל אם הם היו תומכים בעידוד הגירה, זה אחלה דרך מצידם להראות שמה שבאמת חשוב להם זה הפרנסה ולא לכבוש לנו את האדמה...

העובדה שהם לא תומכים בזה, היא כי מה שמעניין אותם זה לא שלווה.

בקיצור - פתרונות אפשר למצוא. אבל הם לא רוצים פתרון)

פעמונים / מקימי - ארגונים המסייעים לאנשים לנהל את כספם כך שלא יצטרכו צדקה בעתיד.

מגייסי תרומות כדי לעזור ומחר יהיה צריך עוד עזרה יש הרבה.

בלי הרבה בירוקרטיה ושהכל מבוסס על 100% התנדבות

לרוב רב מקומי יכול להכיר ארגונים וגמ"חים שכאלה

שזה אומר 100% מהתרומה הולכת לצדקה

בדרך כלל זה תמיכה במשפחות אברכים מהציבור הדת"ל.

של אגד. חחח

יש לי עוד כירה רגילה וכירה כפולה
אבל בכל מקרה אני צריך את האורז ראשון

וואי יש פה פרטים אישיים שלך..

שם,מ.ז,...

בזה שאת חושבת שאמור להיות צדק בעולם שלנו..

יותר משמעצבן אותי כל ההאג הזה, מעצבנת אותי העובדה שאנחנו מתחשבים בדעה שלהם.

הלוואי והיה למקבלי ההחלטות מספיק אומץ כדי לאטום את האוזניים ולעשות את מה שנכון לעם שפה.

מידם".

אתם יכולים לצחוק על חז"ל כל היום לגבי דבריהם בקללת חם וכנען, כמו שעשיתם בשרשור ההוא.

אבל לא תשנו שום מציאות, רק תגרמו ליותר גרוע.

"תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ... תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ".

תוכל לפרט יותר על דברי חז''ל בנושא?

נשמע מעניין

אין פה בכלל מה להיעלב. דרא"פ מנסה להתקרב לציר רוסיה-סין-איראן כחלק מה-BRICS כי הסינים קנו אותם בעזרת ה-BRI (שהם חתמו ממש לפני שבועות ספורים!)

כשרוסיה פלשה לאוקראינה הם סירבו בתוקף לגנות מהסיבה הפשוטה שרוסיה זה BRICS והם לא רוצים לחבל בעסקאות המתבשלות להן

אני מתאר לעצמי שהכל עובד על לחצים של איראן ושותפותיה מתחת לפני השטח

ואפשר לראות שהכל הצגה באותו משפט הם אומרים שלהפציץ אזרחים זה רצח עם, אבל גם עצם הפינוי של אזרחים מאזורי הפצצה זה רצח עם, היו להם שלוש שעות להציג את הטענות שלהם והראו איזה שני סרטונים של פצצות גדולות, את ביבי מכנה את חמאס "עמלק" ומפה שמראה ששמנו את עזה תחת מצור בזה שסגרנו את המעברים שלנו (אנחנו חייבים להם משהו? חשבתי שלכל מדינה ריבונית מגיעים גבולות) כאילו מעולם לא שמעו על מעבר רפיח

הייתי מצפה שיראו מפות של מחנות השמדה, חיילים טובחים באזרחים, כל מיני דברים שמצטלמים טוב (וכאילו שלא מתרחשים כרגע בעולם - שמעת במקרה על מה שהולך בדרפור? אלפי נטבחים ומיליוני עקורים ממש מעכשיו)

מעניין אותי מה ישראל תטען

מלכתחילה היה עדיף שלא ילכו, אבל אם כבר הלכו אז מעניין איך הם ימצאו לנכון להתגונן, מקווה שהם התכוננו בצורה שתשיב מלחמה ותהדהד בעולם גם אם בסופו של דבר האג הצבוע ישפוט חלילה לרעתנו.

אני חושב שראוי לענות לגופם של דברים, אני מקווה שזה לא ייגרר לקרב נרטיבים אלא הצגת עובדות, בצד הנגדי (כלומר אלה שצופים בבית) יושבים 90% נאצים ו-10% מבולבלים אז עבור אותם מבולבלים ראוי להציג את העובדות באופן מסודר ולדעתי זאת הזדמנות להציג את הנרטיב הישראלי מול כל "השאלות הקשות" שמטיחים

בסה"כ רוב ארה"ב וגם רוב אירופה תומכים בנו פשוט האמריקאים והאירופאים השפויים הם אנשים שקטים ומנומסים שלא הולכים עם צרחות ומכות ברחובות ככה זה נראה לי

בתור עם שחווה שואה אף אחד לא יכול לקחת את הסבל של הערבינאצים, לנפח אותו לרצח עם ולחשוב שאנחנו נאמין לשטות הזו.

(על בסיס הרב קוק זצ"ל). עם ישראל תמיד היווה קטרוג על העמים, תמיד הוא היה מוסרי והתנהג במידות טובות, ושאר העמים, כדי להצדיק את עצמם, ושלא יצטרכו להתמודד עם המצפון שיש להם בגלל זה, אמרו שמפני שלעם ישראל אין מדינה, לכן הוא מתנהג באופן מוסרי, אבל אם תהיה לו מדינה, והוא יצטרך להתעסק עם מלחמות ועם עוד דברים שדרושים בניהול מדינה, עם ישראל גם יתנהג כמו הגויים. זו הייתה ההצדקה המוסרית שלהם שהם סיפרו לעצמם. וכשקמה מדינת ישראל, ולמרות זאת עם ישראל המשיך להתנהג באופן מוסרי, אז הגויים כבר לא יכלו לתרץ לעצמם את מה שאמרו, ולכן כל מדינות העולם מחפשים את עם ישראל במיקרוסקופ, ומנסים בכל דרך אפשרית להראות איך עם ישראל מתנהג בצורה לא מוסרית, עד כדי כך שהם מגיעים לעיוותים נוראיים שהם מצדיקים את הרשעים ומרשיעים את הצדיקים, כדי שלא יהיה קטרוג רטרואקטיבי על כל השחיתות וההתנהגות הבלתי מוסרית של הגויים במשך כל ההיסתוריה...

לענ"ד... לא יודע. לא נראה שזה הסנטימנט, ואם הוא נמצא "בתת-מודע" הרי שאפשר להביא עוד הרבה הסברים אפשריים לגבי התת-מודע של העמים.

לא חושב שהגויים מנסים "לתרץ לעצמם" למה הם לא מוסריים, או שהיו בטוחים לאורך ההיסטוריה שעם ישראל הוא כן מוסרי (ע"ע עלילות דם / הפטריה הרעילה / כל המיתוסים על לווים בריבית כו') וגם כשגירשנו ערבים באופן סיטונאי במלחמת העצמאות לאף-אחד לא באמת היה אכפת מעבר לריאלפוליטיק

הרבה גויים גם גינו את מלחמת רוסיה-אוקראינה ברמה שכל התקשורת עסקה בזה 24/7 והרבה בלגן היה סביב זה גם כן

כאילו אין בעיה אני מסכים שהגויים מושחתים וצבועים אבל ישראל היא יותר כלי ניגוח או משהו שהם מתנגדים לו במהותם מאשר הרעיון שיש להם ציפיות מוסריות מיוחדות מאיתנו במיוחד בימינו שהמוסלמים טוענים שהם יורשי אברהם האמיתיים והנוצרים כבר לא מאמינים בכלום

רש"ר הירש ויקרא כ"ו

לידתו ההיסטורית של ישראל לא הייתה תוצאה משילוב סיבות שפעלו יחדיו בהיסטוריה העולמית. לישראל חסר הבסיס החומרי שיוצר בדרך כלל קיום לאומי. ״אומת״ ישראל אינה אלא תוצאה של מאמר ״יהי!״ שנאמר על ידי הבורא בעיצומה של ההיסטוריה העולמית.

לפיכך, אם ישראל מבטל את הייעוד אשר למענו נעשה לאומה, הרי שיש לה׳ רק להסתיר את פניו ולהסיר את השגחתו הפרטית – וישראל יבוא מעצמו לידי חורבן בתוך כל הגורמים הפועלים נגדו בהיסטוריה העולמית. לא חורבנו של ישראל, אלא קיומו והמשך קיומו הם נס היסטורי אשר פעלו ה׳. חורבנו של ישראל לא יהיה אלא תוצאה מהסיבות הטבועות במהלך הטבעי של המאורעות. ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״ – כמו שנאמר בישעיהו (ה, ה) – ״וְהָיָה לְבָעֵר״: יש לה׳ רק להסיר את הגנתו המיוחדת, וכבר בא ישראל מעצמו לידי חורבן.

אולם אם ישראל אינו עוזב את דרך ה׳ כליל; אם, כמתואר כאן, ישראל חוזר במקצת אל הנתיב שנקבע לו על ידי ה׳; אם ישראל ״הולך עם ה׳⁠ ⁠״, או חוזר ללכת עם ה׳, אך הולך עמו ״בקרי״, באקראי; אם ההליכה עם ה׳ ועשיית רצונו אינן המטרה הראשונה והיחידה של ישראל; אם ישראל אינו נושא את עיניו אל ה׳ כמשען היחידי או אפילו כמשען העיקרי של קיומו והצלחתו, אלא מבקש קיום והצלחה בדרכים אחרות על ידי מאמצים אחרים, ומניח זאת ביד המקרה אם דרכים אלה ומאמצים אלה עולים בקנה אחד עם דרכי ה׳ ומטרותיו – הרי שאז ה׳ אינו נותן שישראל יכלה. שכן המצוות המועטות שנשמרות על ידי ישראל – אפילו אם רק באקראי – יש בהן את הכוח היוצא מגדר הרגיל לשמור את העם בחיים למען עתיד טוב יותר.

ה׳ ״הולך עמם״ – אך ״בקרי״. הוא כבר לא נושא אותם על כנפי נשרים מעל לכל הכוחות המתנגדים להם במהלך הטבעי של המאורעות. קיום העם ופריחתו כבר אינם מטרת השגחתו המיוחדת של ה׳, והעם אינו נתמך עוד על ידי הכוח הנסי של ברכת ה׳ והגנתו. אדרבה, ה׳ מוסר את ישראל ביד המהלך הטבעי של ההיסטוריה, אשר אינו מסייע לקיום ופריחת ״אומה של יהודים״ – אומה המסורה אך ורק לתורה ולחובה מוסרית. מכאן ואילך על ישראל לשאת את כל כובד הכוחות האויבים לקיומו ולהצלחתו.

כך נמסר ישראל לסדר הטבעי של העולם. במסגרת זו, קיום ישראל והצלחתו אינו מהווה מטרה שנועדה לכך מתחילה או שעלתה במחשבה קודם לכן, אלא הוא ימצא לו מקום רק אם שאיפות שאר האומות ירשו זאת במקרה. ישראל יקבל עזרה – רק אם במקרה שאר האומות מעוניינות בכך.

אם אין טעות בידינו, זוהי בדיוק משמעות הגזירה האמורה כאן בפסוק: ״והלכתי אף אני עמכם בקרי״. ונראה שזוהי גם הדרך שבה מפרשים חז״ל בתורת כהנים גזירה זו, שכן הם אומרים שם: ״אתם עשיתם את דיני עראי בעולם, אף אני אעשה אתכם עראי בעולם״. הווי אומר: אתם שמרתם את דיני במקרה – כך תישארו קיימים רק במקרה.

לא הבנתי מה הקשר בין הדיון שלנו לבין מה שהבאת בשם הרש"ר הירש..

לא דיברתי על אומות ספציפיות, כמו האומה ה"פלשטינית" לדוגמא, דיברתי באופן כללי על אומות העולם. להסביר שכל הרע באומות העולם נובע משחיתות מוסרית ותו לא, זה נראה לי קטן ולא נכון. המטרה בסופו של דבר היא לקרוא לאומות העולם לתיקון, ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. אם כל אומות העולם רעות בהגדרתן ומכחישות את האמת תמיד, אז אני אישית לא רואה איך הדבר הזה יקרה. אם מסבירים כך, אז אע"פ שגם זה בסופו של דבר זה סוג של שחיתות מוסרית, מדובר על דבר שיש בו תוכן, וניתן להתמודד איתו, כאשר ניתן לאומות העולם את הערך המיוחד לכל אומה ואומה, והם יממשו את העצמיות שלהם, התפקיד המיוחד להם, ממילא כבר לא יצטרכו לקנא ולהשוות את עצמם כל הזמן לישראל, וממילא יהיה תיקון. בכללי, הדרך הטובה יותר בחיים היא לא להתמקד ברע של האחר, אלא בלנסות לראות מה אני יכול לעשות, איך אני יכול לשנות. יכול להיות שהשני לא בסדר, ואפילו הרבה לא בסדר. אבל אם אני אעשה כך וכך, אני אוכל לשנות את ההתנהגות שלו, ולגרום לו להכיר בטעותו? מצויין, אז בוא נעשה את זה. כך נראה לענ"ד

כמו שאמרתי אם מדובר על תת-מודע אפשר להביא עוד כמה וכמה נרטיבים כאלה והיות ולא רואים אותם מה נפק"מ בהם? אכן חז"ל מתייחסים לרוב אומות העולם כמושחתים חסרי תקנה זה הפשט בהרבה מאוד מדרשים שכרגע אין לי זמן להביא

ברור שאנחנו אמורים לתת דוגמה מוסרית ולעזור לאומות העולם לבוא על תיקונן בין אם דרך ההתנהגות שלנו במלחמות כו'

אמנם ההאשמות נגד ישראל לא נובעות מתוך איזה ציפייה מיוחדת אלא סתם תקשורת וריאלפוליטיק בדור שעזב את הדת ומכור לטלפון ולחדשות שמאכילים אותו

יש הרבה תופעות מוזרות בעולם שלנו ויש גם הרבה הסברים אפשריים ונרטיבים שאמורים לתת תמונה של "מה מתרחש מאחורי הקלעים".

לצורך העניין יש התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד שמסבירה מערכות יחסים ורגשות כמושגים של התפתחות מינית, סימבוליקה מינית, תסביכים אדיפליים, "רצון תת-מודע לסרס את האב כדי לכבוש את האם" כו' כו' כל המוזרויות האלה. וכמובן אי-אפשר להוכיח שזה לא נכון כי כל זה מתרחש ברמות הכי ראשוניות של התת-מודע. או לפחות ככה הוא טוען. נו ומי קובע אם זה נכון או לא נכון? צריך איזשהו מבחן מציאותי ולדעתי המבחן המציאותי הוא שאף-אחד לא חושב במושגים האלה, אלה מחשבות שלא עולות לאנשים בראש גם לא בתת-מודע. וזה לא מסתדר עם הרבה תופעות במציאות.

גם בעניינים הדתיים אפשר לראות הרבה נריטיבים מתחרים שמנסים להסביר מה בדיוק מתרחש, לצד "מאמר הדור" של הראי"ה זצ"ל יש גם גישות אחרות, חלקן הפוכות שטוענות שהדור הרבה יותר מגושם ורחוק מאמונה וניהיליסטי לכן הוא נראה ככה (מכתב מאליהו), יש גם תמונה אחרת שמציע הרש"ר ב"נפתולי נפתלי", בקיצור יש הרבה אפשרויות, לדעתי כל אחת יכולה להסביר צד אחד של הסיפור אבל קשה לומר שיש נרטיב אולטימטיבי בהקשר הזה.

לכן ביחס להתנהגות הגויים: אפשר לשאול שאלה דומה, למה ילד מסוים מתנהג בבריונות כלפי ילד אחר. נכון לימדו אותנו ביסודי שזה כי הוא מקנא? אבל במציאות זה לא תמיד ככה. יש ילדים שהם פשוט סדיסטים ומפיקים הנאה מסבל של אחרים לכן מבחינתם גם להתעלל בבעלי-חיים. קשה לקבל אבל זאת המציאות. יש כאלה שבגלל בעיות בבית השפה שלהם הופכת לאלימה יותר. יש כאלה שעושים את זה כדי לקבל סטטוס חברתי כי זה לא "קול" לא להשתתף בחרם על ילד מסוים. אם אני אציע נרטיב שבריונות נובעת מזה שמקנאים בילד ובאמת בפנים מצפים ממנו להפוך להיות עוד יותר מוסרי... נו שוין, לפעמים זה נכון לפעמים זה פשוט לא נכון. גם אם זה נכון באיזו רמה מיסטית מה לנו ולמיסטיקה?

לכן אם אנחנו רוצים לגעת בשורש הבעיה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה הוא באמת חושב? נכון לפעמים מה שהוא אומר שהוא חושב ומה שהוא באמת חושב זה די שונה אבל זה לא באמת מסובך לקלף את הקליפה זה דבר ראשון, דבר שני אפשר להבין את זה מהשפה ומסימנים כאלה ואחרים.

לכן ביחס לגויים אני בחיים שלי לא שמעתי איזשהו גוי שמדבר על הנרטיב הזה. יש כאלה שמדברים על כך שמבחינתם ישראל זה אימפריאליזם מערבי. יש כאלה שאומרים שהיהודים עשו הרבה צרות (גירוש כפרים כו' - מוצדק או לא - שאלה של נרטיב). יש כאלה שעדיין תקועים בעלילות דם של ימי הביניים. יש כאלה שסתם רוצים להרגיש אנטי-ממסדיים וכל מה שקשור לשלטון קפיטליסטי יציב מציק להם, כמו queers for palestine.

גם הייתי אולי מקבל את מה שאתה אומר אם אכן מדינת ישראל הייתה הולכת בדרך התורה אז היה במה לקנא או מה לצפות אבל כמעט מכל בחינה לפחות ברמה השלטונית מדינת ישראל היא סתם דמוקרטיה מערבית ליברלית ממוצעת

ההסבר שלי לצורך העניין לשאלה מדוע הרבה אמריקנים תומכים בפלסטין, בייחוד סטודנטים ובייחוד queers, הוא שהם שונאים את ההורים שלהם, שונאים סמכות, ובעצם כל מי שמייצג עבורם את ההורים ואת הסדר המחייב - החוקי או המוסרי - מאיים עליהם - כך שישראל היא כמו השוטר החזק בהפגנות שאמור לעצור אותם מהתבהמות ולהגיד להם מה לעשות. והיתרון בנרטיב הזה הוא שיש רמה גבוהה של עקביות ואפשר לחזות מה תהיה הדעה / טיעון של אותם אנשים גם בסוגיה כזאת גם בסוגיה אחרת. זאת סתם דוגמה.

לגבי הרש"ר הירש שהבאתי: כל-עוד מדינת ישראל מתנהלת כמדינה מערבית חילונית הרי שהקיום שלנו תלוי ב"מקרה". מבחינת כל ה-free palestine למיניהם אין מקום ליהודים בשום מקום בעולם. כלומר יש מקום לכל האומות אבל יהודים לא אמורים להיות לא כאן ולא שם וזה באמת מתחבר עם הרעיון שעם ישראל אין לו קיום בדרך הטבע אלא, איך לנסח את זה, הוא כמו "גורם חייזרי" שנכפה על מציאות שלא מוכנה לקבל אותו.

התיאוריה של פרויד לא מופרכת, אלא שהיא מדברת על התת-מודע, אך יש רבדים יותר פנימיים. לא בהכרח בהגזמה ובקיצוניות של להרוג את האב וכו', אבל כן דבריו נכונים במידה מסויימת.

לגבי מאמר הדור, ברור לי שהרב קוק זצ"ל צודק. זה שיש ריבוי דעות, לא אומר שיש להתבלבל ולחשוב שהכל בעצם לא מוכרח והכל באוויר. יכול להיות ששאר הדעות נכונות מבחינת הרבדים החיצוניים. אבל באמת ברור לי שהרב קוק צודק (ולא, לא רוצה להיכנס לדיון על זה...). נכונים כאן דברי חז"ל: "בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב (שמות כ, א) וידבר א-להים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין" (חגיגה ג', ב').

ברור שיש לכל דבר יוצאי דופן, ההסתכלות היא באופן כללי. כבר אמרתי בעצמי שיש יוצאי דופן למה שהרב שרקי אמר. לא הבנתי בדיוק מה אמרת לגבי הנרטיב שלך לגבי הבריונות, ובכללי, אני בעצמי בכלל לא מכיר את ההסבר הזה שזה קשור לקנאה, לכן, אני לא מבין בכלל את הטענה. גם אני יכול להביא רעיון מאיזה ילד בן שלוש ששמעתי ולהציג את זה כטיעון. אבל זה לא הדיון. אנחנו מדברים כאן על הסבר שאכן תואם את ההגיון ומגיע מרבנים גדולים. תשאל את הרב שרקי לגבי גויים שטוענים את זה, אני בטוח שהוא יענה לך. ברור שהוא לא יגיד את זה בפה מלא שזה משום שהוא מקנא. למה חשבת שהוא יגיד את זה? ברור שמבחינתו זה לא קשור לקנאה...אבל אדם שמקנא, אף שהוא עובד על אחרים ועל עצמו שהוא לא מקנא, אפשר לראות סימנים לקנאה הזאת.

לא מסכים איתך בכלל. גם אם לא כולם מקיימים תורה ומצוות, האופן שבו מדינת ישראל נתפסת הוא כמדינת היהודים שממשיכים את מסורת התנ"ך ואת שלושת האבות וכו'. מלבד זה שיש היום רוב מסורתי. והרבה חוקים במדינה מקבעים את הדת באופן מוסדי-מדיני, גם אם לא הכל מתוקן ומושלם. ובכללי, גם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, הוא מוסרי הרבה יותר מרוב הגויים האחרים, ואכן מאיים על הגויים האחרים.

אני לא רואה כ"כ הבדל בין מה שאני אמרתי בשם הרב שרקי, לבין מה שאתה הצגת. עם ישראל מאיים על אומות העולם מבחינה מוסרית. שכוייח. אותו דבר.

ו...? עדיין לא הבנתי מה הטענה שלך מהרש"ר הירש....

איך יודעים בכלל שתיאוריה כלשהי נכונה? מה מוכיח ומה מפריך אותה? מה הופך אותה לטובה? יש איזשהו מבחן שאפשר להעמיד אותה בו? קשה לי לקבל את זה שתיאוריה היא נכונה פשוט אנחנו לא רואים את זה (כי זה בתת-מודע) ופשוט יש גם יוצאים מן-הכלל אבל בכללי היא נכונה.

יש הבדל בין "לא מוכרח" לבין "הכל באוויר". אנחנו חיים במציאות "גמישה" עם אינספור פקטורים שמשפיעים - חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים, הצייטגייסט האנושי נושם ומתפתח ומשתנה. אי-אפשר פשוט לקחת איזה נרטיב אבסולוטי ולהדביק על המציאות ולומר שטוב ככה כולם חושבים גם אם זה לא נראה ככה ושמקסימום יש כמה יוצאים מן-הכלל.

אז מצד אחד אתה מקבל את ההסבר של הראי"ה (שוב לדעתי הוא מצוין פשוט אני חושב שיש צורך בריבוי הסברים ו"עדשות" גמישות כדי לתפוס את כל התמונה) אבל מה נניח יותר משכנע בו מאשר המכתב מאליהו? מה גורם לך לאהוב את ההסבר הזה?

מה שגורם לי להתחבר להסברים זה בראש ובראשונה מה שאני רואה אותם במציאות, שהם עוזרים לי לחזות התנהגויות, בקיצור אני ממש רואה בעיניים את ההתכתבות בין התיאוריה לבין הפרקטיקה.

לגבי ביריונות אסביר את עצמי. יש רעיון רווח שביריונות נובעת מתוך קנאה. יעני הביריון מקנא בילד שהוא מתבריין אליו כי הוא חכם ומוצלח לכן הוא מציק לו. אמנם לא שמעת על זה אבל שמעתי את זה מיליון פעם ממורים. יכול להיות שזה גם נכון ובאמת יש הרבה סיטואציות שאפשר לראות שזה נכון. אבל יש סיטואציות שזה פשוט לא קשור ונובע מסיבות אחרות לכן זה לא נכון ולא מועיל לומר שבאותן סיטואציות הקנאה היא פשוט תת-מודעת במקום להציע הסבר חלופי שמתיישב עם המציאות יותר טוב.

"ברור שהוא לא יגיד את זה בפה מלא שזה משום שהוא מקנא. למה חשבת שהוא יגיד את זה? ברור שמבחינתו זה לא קשור לקנאה... אבל אדם שמקנא, אף שהוא עובד על אחרים ועל עצמו שהוא לא מקנא, אפשר לראות סימנים לקנאה הזאת."

תחליף את המילה קנאה במה שבא לך ותקבל את אותה תוצאה. זה לא עוזר מה שבאיזה רובד סופר-עמוק זה מה שכולם חושבים כי שוב אפשר להחליף את המילה קנאה בכל מילה אחרת והנפק"מ בשטח תישאר אותו דבר כי אף אחד לא יודה שזה בגלל [insert word], וגם הוא בעצמו לא מודע לזה שזה בגלל [insert word]...

אני לא רואה סימנים מובהקים לקנאה לא אצל עורכי הדין הכושים בהאג ביום חמישי וגם לא אצל המפגינים הפרו-פלסטיניים בארה"ב. אני כן רואה סנטימנטים אחרים לכן מבחינתי הם הסבר טוב יותר. סימנים מבחינתי זאת שפה שסובבת סביב אותו עניין, "מרכזי ערך", שיח שמרוכז סביב נושא מסוים. זאת גם השיטה לאבחן הפרעות אישיות פשוט מחפשים מה חשוב לאותו אדם ועל מה הוא מדבר כל הזמן.

יצא לי לשוטט בפורומים לבנוניים כדי לקרוא מה הם חושבים על ישראל בסביבה ה"טבעית" שלהם מה שנקרא. ואפשר לראות כל-מיני גישות. יש כאלה שבאמת מקנאים שישראל כזאת מצליחה בעוד כל העולם הערבי מדינות סמים נחשלות, דיקטטורות רצחניות או גם וגם. אם כי לרוב זאת לא סיבה לשנאה, יותר תסכול עם הפוליטיקה הפנימית שלהם. יש כאלה שלא אכפת להם מישראל ומהיהודים והם פשוט רוצים לחיות בשקט כמו שהם חיו לפני ה-PLO. יש כאלה שנוטרים טינה על מה שעשינו במלחמת לבנון הראשונה (לרמטכ"ל היה אשכרה ארגון טרור פרטי בשם "החזית לשחרור לבנון מזרים". האם מוצדק או לא? מה אני מבין, אבל בקיצור יש סיבות אמיתיות לנטור טינה). הלא קיבלו אותנו עם אורז ופרחים ולאט-לאט זה התחרבש ולא נראה לי שזה נובע מקנאה. יש כאלה שמפחדים מאיתנו כי הרעילו אותם שאנחנו מתכוונים לכבוש את כל לבנון וליישב אותה. בקיצור הרבה מאוד גורמים, הרבה סנטימנטים שונים, חלקם גם פועלים ביחד, אני פשוט לא אוהב את הרעיון שאפשר להפשיט הכל לאיזשהו משהו אוניברסלי, זה יותר מדי אפלטוני, במיוחד כשמדובר במשהו בלתי-נראה.

הטענות המקוריות היו:

- האומות משוות את עצמן לישראל כי ישראל מהווה מעין סרגל מוסרי - לא ראיתי אנשים שחושבים ככה, לא פרטים ולא תרבויות

- האומות טוענות שעם ישראל מוסרי בגולה אבל אם תהיה לו מדינה הוא יהיה לא מוסרי - לא ראיתי אף אדם שחושב ככה

- ממה שעם ישראל מתנהג במוסריות, זה הפריך את התיאוריה של הגויים שהוא יתנהג שלא במוסריות - גם לא ראיתי אף-אחד שחושב ככה או שאכפת לו מזה באמת

אני לא ראיתי גויים שחושבים במונחים ישיבתיים של "קטרוג" ו"ביקורת עצמית מוסרית" במקסימום זה משהו שאנחנו יכולים לחשוב שהם חושבים אבל כמו שאמרתי אפשר פשוט לשאול את הנערה את פיה בשיח כנה ותקבל כל-מיני תשובות

כמו שאמרתי רוב הגויים עסוקים בהדוניזם, ריאלפוליטיק, שקרים מכוונים, בצע כסף, סנטימנטים אנטי-מערביים ואנטי-ממסדיים ומכורים לטיקטוק

אני מעריך מאוד את הרב שרקי פשוט אני לא מקבל את התיאוריה הזאת כשם שאני לא מקבל את הרעיון של סאטמר ששנאת הגויים כלפינו כולל השואה היא תוצאה של הציונות

לגבי מדינת ישראל, א' רוב הנוצרים לא מאמינים בנצרות, ב' מבחינת המוסלמים היא בסה"כ שלוחה אימפריאליסטית חילונית מערבית ליברלית של ארה"ב שמטרתה לקעקע את הדת מן העולם. זה עובדתית מה שהם חושבים.

בבקשה, אני אשמח לשמוע עוד הסברים....אני באתי בשם פשטי המקראות. ואין לי מושג על אילו אזכורים של חז"ל אתה מדבר. דווקא הפוך, רבי מאיר אומר שגוי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול (התורה ששייכת לגויים...), חז"ל אומרים שה' במעמד הר סיני דיבר בכמה לשונות, דהיינו, ערכי התורה מופנים גם לגויים. המשנה באבות אומרת: "חביב אדם שנברא בצלם", ועל גבי זה "חביבין ישראל...". במסכת מגילה מופיע שעתידים ללמד תורה בבתי קרקסאות וכו', שנאמר: "והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לא-לוקינו", דהיינו, שיש תיקון גם לתרבות הרומית הגויית, רק צריך להוציא את הדברים המקולקלים ולהפנות אותם לטוב. גזל הגוי אסור. רבי לומד הרבה דברים מאנטונינוס. ברור שיש גם התייחסויות שמבטאות שיש הבדל בין הגויים לישראל, אבל ברור שאין זה אומר שהגויים הם מושחתים חסרי תקנה.

אני חושב שזו הסתכלות קטנה ולא נכונה מציאותית. ברור שברובד החיצוני הרגיל הוא כפי שאתה אומר, אבל זה לא הרובד הפנימי של הדברים. יש את השרים של האומות, המזל שלהם, וזה המניע הרוחני שלהם.....

ברור שיש הרבה גויים שהם סבבה לגמרי גם יצא לי לדבר עם כל-מיני גויים שמאמינים ביהדות עצמה מבלי להתגייר ובאמת אפשר לראות ש"יש להם את זה". אבל הם בעצמם אמרו לי שהסביבה שלהם די "קשה" כי אנשים פשוט לא מסוגלים לחשוב באותו אופן רוחני, הם תקועים בגשמיות ובארציות ובדעות מטופשות ולא יכולים להקשיב לכלום וההתנהגות שלהם גויית הדוניסטית קלאסית. שזה גם נכון.

"אֲמַר לַהּ הַהוּא מִינָא לִבְרוּרְיָא: כְּתִיב ״רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה״, מִשּׁוּם דְּלֹא יָלָדָה — רָנִּי? אֲמַרָה לֵיהּ: שָׁטְיָא, שְׁפֵיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא, דִּכְתִיב: ״כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה׳״. אֶלָּא מַאי ״עֲקָרָה לֹא יָלָדָה״ — רָנִּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁדּוֹמָה לְאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלְדָה בָּנִים לְגֵיהִנָּם כְּוָתַיְיכוּ"

גם המדרש שלעת"ל כשהקב"ה ידון את אומות העולם יתן להם מצוות סוכה ובסוף יבעטו בה כי ההתנגדות לרוחניות כל-כך מושרשת בהם שאין להם תקנה.

ברור שאין הכוונה לכל הגויים כי זה סותר נבואות מפורשות אלא האומות והתרבויות הבעייתיות.

"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" - רבים אבל כנראה לא הרוב

ברור גם מהצד השני יש די והותר פסוקים שישראל יהווה אור לגויים וגם גויים רבים יחזרו בתשובה

"אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יי צְ-בָאוֹת, לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם, וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר, וְנַחֲלָתִי, יִשְׂרָאֵל."

לאורך ההיסטוריה רואים כל-מיני עמים (בעיקר אנשים פרטיים) שתמכו בעם ישראל וגם הרבה שהתנגדו

לענ"ד זה מש"כ "ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים" ומאידך "ה' מלך ירגזו עמים", יש כאלה שישמחו ויש כאלה שיתבאסו

כאלה שמצדיקים רצח אונס כו' - אני לא אופטימי לגביהם

בהחלט נראה ככיוון.

@בן מערבא אני מסוקרן מה אתה חושב על העניין. אם תוכל להקדיש לכך כמה רגעים..

״ אני מדבר על הנחמה המעולה ביותר, שהיא, להבנתי ולדעתי, החזרת המצב לקדמותו, למצב כזה שכאילו הפגיעה לא קרתה, הכל חזר בדיוק לאיך שהיה מקודם, כאילו הפגיעה לא נחוותה כלל במציאות, כל החסרון שנוצר בעצם הפגיעה ובעקבותיה התבטל והושלם״.

אני לא מקבל את האמירה הזאת. ההגדרה של ׳נחמה׳ להבנתי היא השלמה וקבלה של האדם את המציאות כמות שהיא, מתוך פרספקטיבה / נקודת מבט אחרת. יש מעט מאוד סיטואציות בחיים שבהן המצב חוזר לקדמותו. והמילה נחמה היא לא המילה המתאימה לתיאור רגש האדם במצבים כאלה.

בוא נסתכל בדוגמא. בן אדם הולך ברחוב ומאבד 1000 שקל. כתוצאה מכך הוא מבואס מאוד מאוד.

עכשיו נחשוב על שני תרחישים. תרחיש ראשון: אחרי חיפוש מסוים הוא מוצא את הכסף! איך תתאר את התחושה שלו אז ? תחושת הקלה, מרגוע, שמחה. לא נחמה. מה שהיה היה כלא היה!

תרחיש שני: נביא מתגלה אליו ומגלה לו שעני מרוד שהיה זקוק מאוד לכסף מצא אותו ובאה לו מזה ישועה גדולה. איך תתאר את התחושה של אותו אדם למשמע הדברים ? נחמה. אפילו שאת הכסף הוא לא קיבל בחזרה. 

בנוגע לנקמה. רגש לגיטימי בהחלט שבין בני ישראל התורה אסרה עליו (כמו שהיא אסרה למשל על ריבית) לשם הגברת האחווה והחיבור בין בני ישראל, אבל ביחסים אחרים היא מותרת ואפילו רצויה, ״גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות״!

כמובן שזה לא כדעת אותם תוהים וטועים הרואים עצמם כנעלים וזכים ומתייחסים למושג הזה בסלידה ובמיאוס.

אף פעם לא חשבתי על הקרבה בין נחמה לנקמה, אבל כיוון שהארת את עינינו יש לומר שכאשר הרוע נענש ומשלם על רעתו, יש בכך מימד של נחמה לאדם. 

תהלות" (הקדמת הזוהר) זאת אומרת דין נורא של ה' ונסיון לתקן שזה כנגד אות ה' (מנחות כט ע"ב)

ה'מ' מסמל את אות השטף להוציא לפועל (ראש מילין)

ח- מסמל פתח לטוב (ספר הבהיר לד)

ק- מסמל את הסטרא אחרא (הקדמת הזוהר)

נחמה- היה מציאות של דין שאנחנו שואפים לתקן אותו. אנחנו בונים בעצמנו פתח להיכנסות הטוב כדי שכל החיים ימשיכו לזרום ב'נח' ו'חום'.

נקמה- היה מציאות של דין שאנחנו שואפים לתקן אותו. אנחנו קמים ולוקחים את כלים שבד"כ שייכים לס"א ונוקמים בשטף באויבינו.

אהבתי שסידרת את זה יפה ובאופן אחיד בסוף.

@אילת השחר קצת מה שלא הצלחנו לעשות בשלימות. מה את חושבת? לדעתי חזק..

לגבי ההערה הלשונית. זה נושא שאותי אישית מאוד מעניין, אבל בגלל שאני משתדל להימנע מלבנות מגדלים באוויר, ומצפה לביסוס איתן של אמירות וטענות שאפילו כשלעצמן הן נשמעות מפתות, אז לא אאריך.

בכל אופן, אהבתי את הקישור שלך בין נחמה לנקמה, זה מעניין ואף פעם לא חשבתי על זה. חשבתי על קישור אחר בין שני מילים קרובות מאוד מבחינת יחס האותיות וגם מבחינה תוכנית והיא קנאה ושנאה. 

להבנתי, נחמה איננה שהמצב חזר לקדמותו, אלא הבנת משמעות/פרשנות מיטבית ביחס לסיטואציה החדשה שהגיעה. נחמה איננה מרפה מהכאב שנגרם.

לעומת זאת, נקמה איננה מצב נתון כמו נחמה אלא פעולה (כפי שדומה למה שמה שהזכרת). נקמה היא פעולה שצריכה להוביל לצדק. לאיזון במציאות לאחר שצד מסויים פגם באיזון.

הצדק הוא שיקוף מסויים של נחמה. אבל הוא לא השיקוף היחידי. גם רחמים יכולים לשקף נחמה מסויימת.

יש אחד שהיה עד לא מזמן בפורום ומת במלחמה (לפני כשבוע וחצי), פשוט רציתי פרטים על משהו והסתדרתי.

פשוט ראיתי הודעה עם תוכן ריק והעמדתי פנים שהיה כתוב שם משהו כנהוג

אין מקום להסתפק בזה

ממש בקלות. זאת עובדה שאף אחד לא מפקפק בה, אפילו לא חמאס וחיזבאללה.

השאלה אם באמת נשתמש בה או שנגיע לאיזו הפסקת אש מסכנת שתשאיר את הסטטוס קוו פחות או יותר אותו דבר.

בצוק איתן לא ניצחנו.

אנחנו מתנהלים רק קצת יותר נכון מאז, אבל לא נראה שיש לנו מטרה של השמדת האויב באופן ממשי.

ולכן אם לא יקרה שינוי מהותי, בהנחה שתפיסת המציאות שלי נכונה, אנחנו לא בכיוון של ניצחון.

מצד שני, העם מאד רוצה ניצחון. ואולי זה יכריח את ההנהגה לנצח. אולי.

בטווח הקצר לא מאמין שננצח, לטווח הבינוני והארוך אני רואה בכל החושך הזה שורשים של גאולה.

התחלתי לחשוב ככה אחרי שראיתי את מי ביבי החליט לצרף לקבינט המצומצם, את מי שהם חלק מהבעיה, ובוודאי שלא יכולים להיות חלק מהפתרון (גם הוא עצמו חלק מהבעיה), ובהמשך מהתבוננות עקבית במציאות המסקנה שלי רק התחזקה. בטווח הקצר אנחנו מפסידים.

כמובן שיש להגדיר מה זה נצחון - נצחון זאת תבוסה *בעיניים של האויב*, נצחון זאת עקירת כל מחשבת זדון מצד מליוני חיות הטרף שמסביבנו בדבר הרצון לחזור על הזוועה הזאת שוב, עוד שנה, שנתיים, חמש, עשר.

ההצלחה המטורפת שלהם ב- 7.10 עוררה אצל מיליארדים של מוסלמים ברחבי העולם תשוקה בוערת לדם יהודי ושמה את חייהם של מליוני יהודים ברחבי העולם בסכנת מוות.

אני לא רוצה לרפות ידיים ולא לייאש, הלוואי הלוואי הלוואי שאתם צודקים ולא אני, אבל אני לא חושב שאני סתם ׳פסימי׳ או ׳פחדן׳, אני די רואה בזה מבט מפוכח על המציאות, כמו ריב״ז ערב החורבן שמתבונן במציאות ואומר ״בני אדם ששולקין תבן ושותין מימיו יכולים לעמוד בחילותיו של אספסיאנוס?״.

הסתייגות חשובה - כמובן שלקב״ה דרכים משלו להתערב במציאות לטובתנו אם ירצה. למשל אולי, האפשרות של פיצוץ רציני בין הנוצרים למוסלמים שכבר שותים להם את הדם בקשית באירופה נראית לי עניין של זמן וזה נתון שיכול לשחק מאוד לטובתנו.   

ואם מנהיגנו (או הלחץ הציבורי עליהם) לא מספיק ירצו, אז עלולים לסיים שוב באיזה תיקו שבו כל מיני פוליטיקאים במדים או בלי, יסבירו למה זה בעצם ניצחון.

לצערי הרב, אם שר הביטחון ברצינות בונה על זה שתושבים יחזרו כשצריכים להיות בכוננות ריצה לממ"ד - הוא לא בונה על ניצחון.

"הביטי למעלה ביתי על ההר

ההר שהיה כמפלצת

עוד יש תותחים שם ביתי על ההר

אבל הם מאיימים על דמשק"

רק זה ניצחון!

עזה תהפוך להיות בערך כמו רצועת הביטחון - ארץ מטעני הצד והפיגועים הספורדיים, כנראה עד שיימאס לנו להסתובב שם

אני חושב שלא תהיה מלחמה עם חיזבאללה ההימור שלי הוא שבשלב מסוים שני הצדדים יתקפלו בכנות עצובה זה קצת גדול עלינו להיכנס לבוץ הלבנוני ברמה כזאת

אני חושב שיש הרבה שינויים לטובה בעיקר אני מתעניין בשינויים הרוחניים ב"ה רואים התעוררות בקרב העם אבל ברמת הדיפ-סטייט אין שינוי מהותי לצערי

אני אמרתי את מה שלדעתי יקרה - אשמח להתבדות, אשמח לדעת אם לדעתך יקרה משהו אחר

מה צריך לעשות? לצערי אין לי מספיק ידע צבאי / ניהול כיבוש בשביל להגיד לך

בפועל הם עשו את העבודה פחות או יותר, כמו ציר פילידלפי וכמ ועוד מקומות מושמצים כאלה.

עובדות בשטח עכשיו במקום שרצועת הביטחון תהיה רצועת הביטחון, רצועת הביטחון זה מטולה ומנרה ואביבים... אז ברור שהיה לזה ערך

מה שאני אומר זה שכל שטח שיש לו אופי של "רצועת ביטחון" (רש"פ, עזה, ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן) בסוף לאט-לאט נוצרות גם בעיות מבצעיות וגם בעיות תודעתיות (שגם משפיעות אחת על השנייה) שמובילות להתקפלות ברמה כזאת או אחרת

הבעיה המבצעית היא שאין רצון להשיג שליטה 100% אז מתפשרים על פחות ובגלל שזה הופך להיות ארץ מטעני הצד אז הופכים את זה לישיבה במוצבים ומדי פעם יזימה, ואז פחות יזימה, ואז הוראות פתיחה באש גרועות (אותו דבר כמו ברש"פ), האם זה עדיין עוזר? אין שום ספק, אבל לאט-לאט נזק תודעתי ורוצים להתחפף משם (כמו בעזה שחשבו שעדיף בלי הממשל הצבאי...) ואז באה מכה רצינית שמזכירה למה מלכתחילה נכנסו לזה

גם רצועת הביטחון וגם פילידלפי (ועזה כולה) הושמצו בדיוק מהסיבה שאתה מציג  עכשיו.

נצחון יהיה רק אם כל רצועת עזה, או לפחות- יותר ממחציתה, תחזור לשליטת ישראל מלא מלא. לא כמו שטחי c ביו"ש, אלא נקיה לחלוטין מישמעאלים.

כנ"ל בגבול עם לבנון.

לא רואה את השינויים. אם היינו מדברים במבצעים קודמים על כיבוש מלא וניצחון, ניחא. אבל זה לא המצב.

בצוק איתן הכריזו מראש (באופן אווילי לחלוטין) שלא נכבוש את רצועת עזה.

הצבא הורס לא רק תשתיות צבאיות של החמאס, אלא את התשתיות השלטוניות של חמאס, ופועל בימים אלה בשכונות שלא פעל טרם תכנית ההתנתקות.

אין הקש בגג.

חיילים ירו למוות בבדואים שבאו לגנוב נשק בצאלים, ולא קרה להם כלום.

ביו"ש מי שזורק אבן חוטף כדור בראש בלי אזהרות. הוא ומי ששלח אותו. שכם קלקיליה וטול כרם עוברות ניקוי יסודי מטרור. ברמה יותר גבוהה מחומת מגן שעצרה את פיגועי ההתאבדות.

ואחרון חביב. חיזבאללה הקימו מוצבים בתוך אוהלים בתוך שטח ישראל, ואנחנו הלשנו לאום כמו החנון של הכיתה. אחרי 7 באוקטובר, כל האוהלים של חיזבאללה  הופצצו.

נרדמנו בשמירה, ואחרי 7 באוקטובר התעוררנו.

 26 מחבלים שנתפסו חיים מאז מתקפת חמאס טופלו בהם, בחלק מהמקרים לצד לוחמים שנפצעו בעזה."

לא צריך יותר מזה

היא נותנת מיליארדים והיא המחליטה

לצערנו זה המצב

הם מבקשים נסיגה תמורת חטופים ונגמרה המלחמה

מבחינתי כל עוד ישארו פלסטינים בעזה. זה לא ניצחון.

לכן כנראה ישראל לא תנצח.

מצד שני. אי אפשר גם להגיד שישראל מפסידה.

לכן צריך להגדיר בדיוק מה הוא ניתחון

כמו באינתיפאדת הסכינים שהשבכ אסף נשקים לא חוקיים וגרם לנשק לעלות יקר מאוד.

וכל מה שקשור לירי תמ"ס או rpg, הערבים ביוש יכולים לחלום עליו.

המטרה היא לעשות אותו דבר גם בעזה.

זאת אולי שאיפה לכבוש המקום ולא להשאיר בו נכרים, אבל זה לא ממש קשור לשאלה לגבי המלחמה שלנו, אותה שאיפה יש גם לגבי כל יו"ש, ולגבי חצי ממדינת ירדן (בערך חצי) ששייך לנו, וכן כל ארץ לבנון שלנו היא. ולהרבה ראשונים גם הרבה מסוריא המערבית, ואולי אף דרום טורקיה.

זאת המטרה הכללית שלנו לכבוש וליישב הכל, אבל לגבי לנצח במלחמה בנתיים, המטרה הראשונה לשלוט שמה, שלב הבא זה ההיתשבות. (אם כי יש ראשונים ששלטון עם מס כמו כיבוש ממש.

לדעתי זה לא נכון להתיישב לפני ניקוי המקום

מטרור או תמיכה כזאת או אחרת בו.

אבל הפריקה מנשק היא ברמה גבוהה.

ללא ניקוי מלא מטרור.

או שלא עושים התיישבות

או שעושים כמו שצריך.

הפוך.

צריך להחזיק בטחונית

אבל כדי להקים התיישבות צריך קודם לפעול למיגור מוחלט של הטרור.

ברצועת הביטחון בלבנון לא הקימו התיישבות, וברק הצליח לסגת בקלי קלות.

לעומת גוש קטיף שלקח 3 שנים לעקור והיה צריך 3 החלטות ממשלה ו3 החלטות של הכנסת.

ועכשיו החוק דורש גם משאל עם.

יפנו עם או בלי התיישבות

ראה ערך סיני/גוש קטיף

היתרון שאין התיישבות זה שאין חיכוך בין הצבא לאזרחים.

והנזקים הנפשיים לאזרחים פחותים.

ודבר שני,

רצועת הביטחון אף פעם לא היה שטח ישראלי בשום צורה, בניגוד לסיני/גוש קטיף

כך יורדת ההסתברות שזה יקרה.

לכן לא מסרנו את יו"ש.

לגבי גוש קטיף וסיני, אל תשכח שמשהו השתנה ואז והוא החוק שדורש משאל עם.

אלא בגלל שממשלות השמאל לא הצליחו להגיע להסכם שלום שמשרת את האינטרסים של ישראל

וממשלות הימין בכלל לא חשבו לנסות

ועדיין, אם ירצו לפנות,

יצליחו.

לא שאני בעד פינוי של איזה חלק של ישראל

אבל אני בעד למגר טרור לפני ישוב

את רצועת הביטחון בלבנון מסרנו ללא הסכם.

אמנם מסרנו גם את גוש קטיף ללא הסכם אבל זה היה בגלל מיעוט תושבים.

לכן ביו"ש עשינו ההפך בחומת מגן שבו הגברנו את האחיזה הצבאית שלנו ביו"ש

חוברות שמגיעות אחת לחודשיים בעלות של 10 ש"ח עם לימוד יומי באמונה של נושאים יסודיים. 

והאר עינינו - מלאה הארץ דעה

תנ"ך

חת"ת- חומש תהילים ותניא

מסילת ישרים

ליקוטי תפילות (זה היה פחות מתאים)

ליקוטי מוהר"ן זה ריאלי אבל לא יודעת איך

אם אי פעם תדעי איך, תעדכני אותי....

אני לא כזה יודע למה את מתחברת - לימוד מעמיק עם הרבה עצירה למחשבה או יותר לקרוא ברצף, אם את מעוניינת ללמוד רבע שעה ביום או שעה+

בכל מקרה, אלה ההמלצות שלי:

חסידות

תניא - אפשר ללמוד תניא גם מקריאה פשוטה בהרבה מקרים, יש אמנם חלקים שזה נהיה קשה ומסובך כמו קונטרס אחרון

מה שאני ממליץ עליו בחום זה תניא מבואר של הרב שטיינזלץ (אני זוכר את הכרכים הכתומים אבל נראה לי יצאה מהדורה חדשה מאז של קורן), הוא ממש נכנס לעומק ומסביר כל רעיון בשפה ברורה ונעימה, לרוב אני לא אוהב לקרוא ביאורים על גבי חסידות אבל זה מקרה יוצא מן הכלל. ממש עוזר להבין את הרעיונות היסודיים ולהתחבר ובכללי גם יש הבדל בין ללמוד תניא לבד לבין ללמוד תניא דרך השיטה של חב"ד שהתפתחה עם הזמן, זה קצת שונה כי חב"ד נותנים דגשים מסוימים וגם מסבירים בצורה מסוימת בקיצור מעניין.

ליקוטי מוהר"ן - יש עניינים בליקוטי מוהר"ן שאין בעיה ללמוד אבל לדעתי כדי באמת להבין ליקוטי מוהר"ן צריך המון ידע במדרש וספרים אחרים כי הוא אוהב לחבר בקצרה הרבה מאוד רעיונות ולרוב קשה לעקוב אם לא מכירים לעומק את העניינים, בקיצור לדעתי הרוב לא למתחילים אבל את מוזמנת לנסות, אני חושב שהדרושים הראשונים בספר הם יותר מסובכים כך שכדאי אולי לדלג לאמצע-סוף ששם זה יותר קצר וקולע. אני חושב שדרך מאוד טובה להבין את קו החשיבה שלו זה בעזרת סיפורי מעשיות (שאחריהם לרוב יש ביאור קצר), לשבת הרבה ולחשוב על מה המשמעות הסמלית בכל העניינים, מה העלילה, מה המסר, זה מבוא טוב לדרך החשיבה בהמשך מה גם שיש הרבה רעיונות דומים גם פה וגם שם. אני גם ממליץ אם לומדים את ליקוטי מוהר"ן ללמוד אותו ביחד עם ליקוטי תפילות כי בעצם ליקוטי תפילות זה בקשות המיוסדות על ליקוטי מוהר"ן (כי רבי נחמן היה אומר שמה שלומדים שצריך להתפלל שנזכה לקיים) לכן בהרבה מקומות זה מסביר פחות או יותר מה ה"מסר" מאותו דרוש / תורה

שפת אמת על התורה - השפת אמת בנוי לרוב על מדרש רבה בעיקר על המדרשים הראשונים בפרשה או אלה שנשמעים פחות מובנים. יש לו כמה נושאים שחוזרים על עצמם יחסית (שבת, נקודה פנימית, טבע ופנימיות, אמונה פשוטה) כך שזאת פחות או יותר מערכת מוכלת בתוך עצמה כלומר אין צורך ביותר מדי ידע מקדים כדי להבין לאן הוא חותר. מה גם שרוב הרעיונות חוזרים על עצמם בכל שנה ככה שמה שהוא מקצר בשנה אחת יש הרחבה בשנה אחרת וזה נהיה יותר מובן, רעיונות מאוד מעניינים חלקם יסודיים ברמה שאין כדוגמתה, והכל יחסית בקיצור מבלי ללכת יותר מדי רחוק. יש גם ספר בשם "המדרש לאור השפת אמת" של הרב ראובן רז - מומלץ

יסוד העבודה (לא יסוד ושורש העבודה זה משהו אחר לגמרי) - הספר מתחלק לשניים, בהוצאה האדומה הכרך הראשון זה הספר עצמו, והכרך השני אלה המכתבים, בעוד הספר עצמו הוא די טכני ומסובך (בגדול הוא יותר משמש כתשובה פולמוסית לנפש החיים מאשר חיבור מסודר) המכתבים הם מאוד מומלצים, יש בהם רעיונות פשוטים ועמוקים, עצות מעשיות, בכללי אפשר לקבל מזה הרבה והוא כותב מאוד יפה.

אחרים

רש"ר הירש על התורה - מאוד מומלץ למי שרוצה באמת להבין פרשת שבוע, הוא משתמש בשיטות פרשניות מאוד מעניינות (אטימולוגיה, סימבוליקה), אין עניין שהוא לא מבאר אותו לעומקי עומקים, מאוד מודרני ומאוד שמרני בעת ובעונה אחת. הרבה רעיונות מהפכניים אבל גם כאלו פשוטים שאין להם מספיק במה. הכרך הכי יסודי הוא בראשית לדעתי, לאט לאט זה נעשה יותר טכני ופשטני כי את הרעיונות העיקריים הוא מעביר בהזדמנות הראשונה. באותה הזדמנות גם מומלץ מאוד ספר חורב על המצוות יש שם הסברים מקסימים על כל מצווה גם בסימבוליקה וגם בהלכה ולא ארוך מדי. אני מעדיף את המהדורה הישנה שאפשר למצוא בספריא / היברובוקס

מכתב מאליהו - חלמת פעם ללמוד את דרכה של תנועת המוסר? המכתב מאליהו נע בין תנועת המוסר הקלאסי לבין "נאו-מוסר" שמשלב גם חסידות, נפש החיים, ומקורות עצמאיים גם כן, ואפשר לומר שהוא משהו כמו ספר יסוד בישיבות החרדיות הליטאיות. מסביר הרבה סוגיות קשות במדרש ובגמרא, יש בו הרבה עניינים מאוד יסודיים בעבודת השם (קונטרס החסד, נגיעות, מידת האמת) בלשון נחמדה וקצרה עם הרבה דוגמאות, יש נושאים יותר מעניינים ויש עניינים יותר טכניים לדעתי, יש עניינים שאפשר להסכים איתו ויש עניין שאפשר גם שלא (כמו לגבי ביטחון והשתדלות, היחס לעוה"ז) אבל גם כשלא מסכימים איתו זה טוב לקבל "קונטרה"

מדרש רבה ועין יעקב - כמובן יסוד היסודות של המוסר וההשקפה היהודיים אחרי התנ"ך, לרוב לכל מדרש יש הרבה משמעויות נסתרות וצריך להתעמק הרבה, לשאול את השאלות "מה המדרש הזה מנסה ללמד? לאיזה עניין אחר הוא דומה?" בקיצור אוצר שאין כדוגמתו, אני אישית מתחבר מאוד לאגדות מהתלמוד הירושלמי

נראלי אלך על תניא ובהמשך על השאר😅...
הגדרת יפה את מכתב מאליהו (בתור חרדית!) 
יש לך רעיון לביאור טוב לתניא? משהו שקל להשיג (שיש אולי באוצר החוכמה, הכי פשוט) או לא יודעת......
תודההההה!!!!

ויש ביאור של הרב שטיינזלץ

אם רלונטי תפני אלי בפרטי ואשלח לך את הקישור

לגבי חסידות זה תלוי ברמה שלך. הרבה ספרי חסידות הם עמוקים וקשה להבין.

ליקוטי מוהר"ן זה מאוד קשה. אולי תתחילי מספר המידות.

אולי שם משמואל על פרשת השבוע. אבל זה גם קצת קשה.

בכללי כדאי לך ללמוד עם חברותא וקביעת זמן.

בהצלחה!

לאילנות לדעת בית שמאי- והחודש כנגד 'אשר'- אותיות 'ראש'.

ואומר הבני יששכר: "אשר בחלקו השמן זית המסוגל לחכמה".

חבורה של יצורים חסרי גבולות שמצאו להם מקום לפרוק בו עול.

אין לי מושג מה קורה בחב"ד אבל לא חושבת שמישהו ימצא קשר מעבר לזה שהטיפשים האלה הצליחו להכעיס ולהכאיב לכל מי שהמקום יקר וקדוש לו.

רוב חב"ד מתנגד להתנהגות.

עימות אלים ב-770: קיצונים שברו קיר במרכז חב"ד בניו יורק

שיהיה

אלה פורקי עול, כולם מתנערים מהם, גם המשיחיסטים.

בתור חבדניקית אני די מתביישת, ממש חילול ה' לעיני גויים.

הטענה של הבחורים שעשו את זה שצריך להרחיב את המבנה כי בתשרי וי' שבט הזאל הגדול לא מכיל את כל המתפללים.

הטענה נכונה, אבל היא לא מצדיקה את הביזיון שהיה שם אתמול. היה לי ממש קשה לצפות בסרטונים משם.

בכלל המעשים של הבחורים האלה הזויים, כל מיני סיפורים שאני שומעת מבני משפחה שהיו ב770 לאחרונה.

יכול להיות שבאמת יש קשר רוחני בגלל התזמון. רק לי חבל שזה מה שההזויים האלו עושים במקום להוסיף בטוב למען עם ישראל.

אבל הייתי קטנה אז, לא יודעת מה היה שם בדיוק (אולי אתה תדע להגיד לי).

בכל אופן ככל שהזמן עובר אז הקומץ הזה מקצין את עצמו יותר ויותר.

לא כל האנשים שם בכלל חבדניקים במקור אלא יש שם גם כל מיני שנתפסו לרעיון כל שהוא ובטוחים שהם מבינים יותר מכולם ולכן מותר להם לעשות הכל כדי לקיים את הרעיון שלהם.

הם לא בוחלים באלימות וונדליזם (כמו שראו בסרטון).

רוצים לראות את ההרחבה המתוכננת? צפו בסרטון 

כל דבר שרוצים לקדם עושים במחתרת, כי יש כוחות ס"א שמשאירים דברים על קפאונם (בטח מוכר לכם פה בארץ), ולאחר מכן מגיעה ההסדרה. התוהו קודם לתיקון, וסוף סוף זה יתממש בכלים דתיקון.

אע"פ שיש שופרי התיפייפות אין סופיים והשאלת מושגי אמת, והשקר לובש בגדים של אמת, עוצמות האמת הורידו לעולם את הזרע שינביט את המימוש.

הנושא עלה, הסברתי. כל טיעון מתייפייף - מיותר, קראתי הכל בכל.