פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 72)

1. יש שהתירו לוטו ויתכן שעזר מציון מסתמכים עליהם. (לפחות במקרה של אנשים עובדים)

2. יתכן שההנחה היא שאנשים מתכוונים לתרום בסיפור של ההגרלה של עזר מציון ולכן זה לא אסמכתא כי הם התכוונו לתת בכל מקרה

לפי הראשון אני יכול להבין, אבל אם זאת הסיבה היחידה לספרדים תהיה בעיה לתרום.. 

לא שמעתי שמישהו אמר את זה.

לפי הסיבה השניה, אז השאלה שלי, אם נניח מפעל הפיס יפרסם יותר שהוא תרם ועשה ועזר עם הכסף

זה ישנה את היחס אליהם?

ומפנים לתשובות, אין לי את הספרים אבל אולי לך יש ותוכל לעיין:

שאלות ותשובות הלכה יומית - הגרלת מפעל הפיס – טבעת שאי אפשר להסירה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

בכל מקרה, חשוב לזכור שהאשכנזים שלא פוסלים לעדות מי שניצח בלוטו זה בגלל שהוא עוסק ביישובו של עולם, כך שלכאורה אם מדובר במישהו שלא עובד אז הוא פסול לעדות לכולי עלמא אם הוא ניצח בלוטו.

באמת שמעתי שיש אומרים שהרב עובדיה חזר בו בסוף ימיו..

זאת שאלה אם מותר לסמוך על שמועה יותר ממה שהוא כתב

מצד זה שהם מרוויחים מאות מיליונים, המיסים שלהם למדינה גם שווים המון, והם מבקשים להשקיע את המיסים האלו בפרויקטים עם השם שלהם כדי לשפר את התדמית הציבורית שלהם. בכל מקרה הם עדיין מרוויחים המון וזאת ממש לא עמותה.

ממה שאני יודע,

לפי שו"ע הבעיה היא מצד זה שאני זוכה בכסף שמישהו אחר נתן כדי לזכות בפרס ולא זכה

וחכמים אסרו בגלל גזל כי הוא לא נתן בלב שלם.  (אם היה יודע שיפסיד הוא לא היה נותן)  שולחן ערוך חושן משפט שע – ויקיטקסט זה קישור לשו"ע.

אז אלו שמתירים לפי שו"ע אומרים (חלקם לפחות) שכיוון שמפעל הפיס תורם מאותו כסף, יתכן שהנותן גמר בדעתו שלפחות הוא תרם ולא סתם הפסיד.

משמע אין הבדל הלכתי אם זה מטוב לב או לא... 

זאת אומרת, יכול להיות שבכלל הפרסים נתרמו מאיזה מליונר ובכלל לא נכלל בהם כספים שנתרמו

ואז לזוכים אין בעיה של גזל לכל הדעות.  

(מה שכן, מעניין מה יהיה במקרה שאדם תרם כדי לזכות וכשלא זכה מצטער על הכסף)

אז בעצם זה מה שמתיר את ההגרלה. 

אבל אם יורשה לי להיות קרציה 🤭 מה לגבי מה ששאלתי בסוגריים? אם יש מישהו שהימר ולא נתן בלב שלם?

אולי בגלל שכל הכסף (או כמעט הכל) הולך לצדקה אז מניחים שהוא נתן בלב שלם

(אם הבנתי אותך נכון)

תראה פה לדוג'

https://www.yeshiva.org.il/ask/112616

אגב, מה הכוונה שבסדר לקנות באופן חד פעמי? פעם אחת בחיים? בשנה? ביובל?

ולגבי מה שהוא אומר שאפשר למכור את כרטיס הלוטו ולכן הוא נחשב למוצר

באמת נזכרתי בגמרא מסכת מכות (דף ג' א) "רואים כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו" שזה בעצם הימור שהיא תתגרש ולא תמות

ומשמע שזה בסדר גמור

תראה שם שוב שהוא לא כותב חד פעמי, הוא אומר לקנות בצורה מדודה. העקרון הוא לא להתמכר ולהוציא הרבה כסף

[יש להבהיר, שגם לדעת הרמ"א יש איסור להתמכר להימורים, והעוסק בכך באופן קבוע יש בכך איסור והוא אף עלול להיפסל לעדות (עיין שו"ע חושן משפט ל"ד, טז; שם ש"ע, ג; שו"ע יורה דעה רכ"ח, טו). אך לדעה זו, אין איסור במשחק חד פעמי.]

תראה את הלשון שהוא כותב בהתחלת ובסוף התשובה

אחת - שזה כעין גזל מדרבנן והשניה שמי שאינו עוסק בישובו של עולם, אינו יכול להעיד כראוי. הנפק"מ היא במי שיש לו מלאכה אחרת - אם סה"כ הוא מתפרנס כראוי ונוהג בכספו בהיגיון ובשביל הקוריוז או לתת הזדמנות למזל, משתתף לפעמים בהגרלה - אינו מוגדר 'אינו עוסק בישובו של עולם'.

בהגרלה של עזר מציון. רוכשים בשביל התרומה.

ההגרלה זה כבונוס נחמד

נניח יש לך רצון עז לתרום לעזר מציון 1,000 ש''ח.

יש לך שתי אפשרויות:

א. לקנות כרטיסי הגרלה בסכום הזה

ב. לתרום להם בדרך הרגילה, לקבל קבלה לפי סעיף 46, ואז מס הכנסה יתנו לך 350 ש''ח בחזרה.

ברגע שבחרת באפשרות א', אתה מראה שההגרלה שווה לך מבחינתך 350 ש''ח, כי אם זה היה ''סתם בונוס נחמד'' היית מעדיף את הכסף ולא את ההגרלה.

בנוסף, אם זה היה ''סתם בונוס נחמד'', העמותה כלל לא הייתה עושה את ההגרלה הזאת. הם עושים אותה כי הניסיון שלהם לימד אותם שהיא מביאה להם הכנסות עצומות, הכנסות שהם לא היו מקבלים בלעדיה. כלומר ההגרלה בהחלט מביאה אנשים שלא היו תורמים בלעדיה.

לפי הפרסומות של עזר מציון (שאני לא יודע כמה הסיכוי אגב) אפשר בהחלט להשתכנע שיש סיכוי טוב לזכות

בלוטו לא בכל שבוע יש זוכה,

אצל עזר מציון כל הפרסים מוגרלים ואין דבר כזה שאין זוכה...

זה כמובן לא מוכיח, השאלה היא כמה טפסי לוטו נמכרים ובאיזה מחיר לעומת כמות המשתתפים בעזר מציון והמחיר ששילמו...

גם במסגרת בתי ספר או הסניף. 

משתמשים שם בטכניקות לחץ חברתי די נבזיות, כמו כל אחד מצהיר בפומבי על הסכום שהוא לוקח על עצמו לגייס, או הטלת סכומים יעד קבוצתיים, ואז אתה מרגיש אחריות לכיתה/ שבט/ משפחה/ וכו'.

ילד שלא מבין שום דבר מהחיים שלו לא באמת יכול להסכים לזה, וגם ברוב המקרים לא ממש מציגים לו שיש בררה. 

התנדבות צריכה להיות בהתנדבות.

אווירת החיוב הזאת יכולה גם לעבור מהילד כלפי התורמים. הוא עלול לקבל את הרושם שכמו שחייבו אותו להתרים, ככה אנשים אחרים חייבים לתרום. אפילו לא מתוך טינה למארגנים (למרות שזאת גם אפשרות) אלא כי הוא באמת מאמין שככה זה אמור להיות.

"קיבלתי על עצמי את ההוצאות" - לא קיבלת על עצמך את ההוצאות, חבר. קיבלת על עצמך ללכת לאסוף כסף מאנשים

מהטעמים שחושבת ציינה:

ההתרמות המאורגנות האלו שכופים על ילדים זה נורא - צעירים מעל עשרים

נימוק

לא בסדר- 

יכול להעמיד את הילד במצבים לא נעימים מול אנשים.

יכול ליצור טראומה לילד מהתנדבות שהיא בכוח.

אבל קורה-

בשביל לחנך ילד להתנדבות אי אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה כי אז הוא לא ירצה.. 

אם מציבים לו עובדה הוא יעשה את זה כי הוא סומך על אמא שלו.

אפשר להסביר על החשיבות ולהלהיב את הילד, להפוך את זה לאירוע מיוחד וכיפיי, ללמד הערכה לאנשים שמתנדבים, ועוד המון שיטות אחרות.

יש גם הבדל בין לקחת את הילד לאיסוף סלי מזון לנזקקים, לבין להטיל עליו אחריות להשיג סכום של כסף שהוא לא ביקש אותה. אני חושבת שרק האחרון בעייתי.

דבר ראשון הדברים האלה לא באים בכפייה ואם כן אז זה מייצר אנטי

בתיכון הדתי שלמדתי היו כאלה שלא כל-כך היו אוהבים לקום בבוקר לתפילה והמדיניות הייתה להכריח לבוא כי זה מסגרת אבל לא להכריח להתפלל כי זה בין אדם למקום

בתור מי שהיה בהתרמות בתור ילד, זה לא הכי נעים, יש הרבה אנשים לא נעימים, ילד שהוא ביישן זה יכול להיות מאוד קשה

צריך להבדיל בין שני מקרים, אם הילד מסוגל לזה וגם יכול ליהנות מזה, פשוט הוא מתעצל, אז אפשר ללחוץ קצת כמו בכל דבר

אם יש התנגדות ונראה שהוא יסבול מזה, זה לא רעיון טוב

עמותת אנוש,

הקש בדלת,

שבטי יובל,

התרמה לספר תורה לישיבה התיכונית שלי...

עברתי בדלתות, עליתי בחדרי מדרגות, הסתובבתי בפארקים עירוניים מלאי אדם - וכל זה עוד לפני גיל 13. סיימתי פנקסים שלמים, זכיתי בכרטיסים ללונה פארק/סופרלנד, בפרסים של הישיבה, באירוח במאהל בדואי...

אין סיכוי שארשה לילדים שלי לעשות כך, ובמציאות אחרת הייתי כועס על ההורים שלי על ההזנחה הזאת (מציאות אחרת = אם לא היו לי נושאים יותר רציניים לכעוס עליהם...).

מי שרוצה לתרום - שיתרום מהשכר שהוא עצמו הרוויח, או מדמי חנוכה וכיוצ"ב, או שיארגן עם חברים פעילות שהכנסותיה הולכות לתרומה (אצלנו ביישוב הנוער מארגן בלי סוף דברים כאלה).

אבל לגשת לאנשים זרים ולבקש מהם לפתוח את הארנק? ביג נו.

ילד לא עושה כל דבר כי הוא מבין לעומק אלא כי אמא אומרת. ככה מחנכים ילדים. גורמים להם לעשות דברים כי ככה. אומרים תודה. נקודה. ואז הילד לומד שאם הוא לא אומר תודה למישהו אז זה לא מנומס. והשני יכול לכעוס..

זאת דוגמא פשוטה. זה קיים גם בדברים יותר מורכבים.

ילד לא מבין דברים, והוא עושה. גורמים לו לעשות.

אם הילדים לא רוצים, אז גם כן, כמו כל דבר בחינוך צריך לראות מה עושים. לא תמיד נכון להילחם עם הילדים. זה משניא את זה עליהם. המטרה היא להאהיב דברים על הילדים.. זה נכון גם על תפילה אבל זה אותו דבר. ילד קטן עושה כי אבא אמר. כי אמא אמרה. ילד גדול מחליט לבד. איך וכו'זה כבר דיונים של מחנכים איך לא להשניא עליו.. אבל למה דנים פה דווקא על התרמות? זה נכון גם לגבי אמירת תודה רבה. תפילה. לימוד תורה. אורך חצאית. לא שואלים ילדה לפני שהיא נרשמה לימודי מסויים אם היא מסכימה ללבוש חצאית כזאת כי ככה. וזה דיון שהוא מספיק חרוש... אבל כולם מסכימים שיש שלב בחיים שילד עושה כי ככה. שיש שלבים שהוא גדול. שאסור להשניא עליו.. וכל השאלה היא איך.

אז גם כאן, צריך לדעת איך לעשות את זה חכם. אולי בלי להציב יעדים או ליצור תחרותיות או לחץ חברתי מסויים שאם אתה לא תורם אתה חריג בכיתה.. (כמו דהעירו בתגובות לפניי). אבל תכלס? בעיני זה דבר מבורך.

וואלה לא הרגשתי שכולם חייבים לתרום. אף פעם. לא הרגשתי שאני יותר טוב מילדים שלא התרימו. לא הרגשתי ככה. פשוט לא.

כן, אותי בתור ילד לקחו להתרים, והיה לי כיף. באמת כיף.

כן, אותי בתור ילד לקחו בטיול לעזור לחקלאי בדרום לשקם את השדה שלו. כל הכיתה יחד. היה כיף.

גם לקחו אותי בתור ילד לארוז שקיות מזון לנזקקים.

גם בתור ילד לקחו אותי ללמוד קצת משניות. לא שאלו אותי אם אני רוצה. כך היה פשוט. הילדים בגיל הזה בשעה הזאת לומדים מסכת אבות.

היום פשוט צורת ההתרמה הזאת היא פחות מקובלת בעיני האדם שדופקים אצלו בדלת. זאת שאלה שונה ונפרדת מהשאלה היא האם נכון להגיד לילדים לעשות את זה, הרי הם לא מבינים! זאת פשוט אמירה, זאת סיטואציה לא נעימה, כי לא מקובל בציבור היום לשנורר אנשים בפתח הדלת שלהם (לעומת פרסומות שמבקשות תרומות שזה מקובל. לעומת קישורי תרומה דרך הביט שרצים בכל מיני קבוצות..).

לא אריזת סלי מזון לנזקקים.

כשלוקחים את הילדים לאירוע של התנדבות בפועל, ברור שזה כיף ומחנך לערכים וכל מה שאמרת.

הסיפור שהפותחת סיפרה הוא אמא שמטילה על הילדים שלה לגייס סכום מסוים בשביל ארגון כלשהו.

בדרך כל זה כולל התחננות לאנשים זרים, כיתות רגלים בשכונות לא סימפטיות, ועצם העובדה שיש לך אחריות להשיג סכום גדול ותתבייש מול הכיתה ו\או המשפחה אם לא תשיג אותו.

אלינו לבית ספר. חילקה פנקסים ועברנו בין השכונות.

דפקנו בדלת. ועוד דלת ועוד דלת.

אבל מה שכתבת זה בדיוק מחדד את הטענה של מה שכתבתי בסוף התגובה שלי.

אין בעיה בעובדה שההורים נותנים לילד משימה בלי שהוא יודע ומבין מה המשימה הזאת. כי זה נכון גם על סלי מזון.

אתם מתלוננים על זה בגלל שבעינכם זה דבר שהוא פחות מקובל לעבור מדלת לדלת. לא עצם העובדה שההורים קבעו שהילדים יעשו משהו בלי שהילדים יודעים.

לפני 10 שנים, היה הרבה יותר מקובל לעבור מדלת לדלת. היום לא. לכן אתם מתנגדים.

זה גם מה שהפך אותה ללא מקובלת היום.

ברור שאין בעיה עם פעילויות אחרות, או הרעיון הכללי שילד צריך להקשיב להורים שלו.

פשוט היה מודגש שוב ושוב כאן העניין שהילד לא יודע מה הוא עושה וכו'.

ואני לכן הבנתי שזה נכון גם לגבי שאר ההתנדבויות שיש

מדובר על מקרה שהילדים מקבלים הוראות על איך מתאימים ורק במקומות שזה נהוג ויש אנשים נורמלים. הולכים כל האחים ביחד.

ובגדול מטרת השאלה היתה לראות האם הורה יכול להורות לילד לעשות מעשה גם אם זה לא לרצונו.

חריג מהחברה זה אומר שאם האבא אומר לילד למשל.. אמ.. לגדל שיער כמו נזיר. והילד לא רוצה כי כולן צוחקים עליו.. אמ.. זה פחות סבבה

ההורים הם הסמכות.הם נותנים את החינוך, הרשות בידם כך עוד זה לא פוגע ממש ממש בילד.

ידוע שהסטיפלר הקדוש היה מלביש את הילדים שלו בבגדים ארוכים שהיו מבדילים אותם מילדים אחרים ואז אמרו לו שיכולים להתרחק מהם בגלל זה ואז אמר שדווקא בגלל זה הוא מלביש אותם ככה.

מי אמר שאסור להיות שונים. גם יהודים שגרים בחול בסביבה גויית נראים שונים חזותית ,אז הם ישנו את הנראות שלהם עד שלא ירגישו שונים?

להורים יש סמכות השאלה עד כמה הם מודעים לזה שם בעלי הסמכות.זה עוד שאלה.

יש כאלה שיגידו זע קו אדום ויש כאלה שיגידו חושך שבטו שונא בנו.

עד כמה

יש להורים זכות לתת לילד לעשן למרות שזה רעיל?

יש להורים זכות לתת לילד לשתות קולה למרות שזה רעיל?

אלה לא שאלות פשוטות.

אדם צריך להיות נורמלי. זה תנאי בסיס בחיים ובעבודת ה. כשאתה לא נורמלי אתה תתחרפו בסוף.

להורים יש סמכות.

אני לא יכולה לענות בשביל הורים אחרים אני יכולה רק לענות עלי כי לכל הורה יש השקפה אחרת.

אני רואה את הסמכות שלי בתוך השקפת התורה. ככה שדברים שהורים חילונים עושים בעיניי זה לא מוצדק.

אתה יכול לשאול גם

האם לאברהם היה הסמכות לעקוד את בנו?

יש סמכות לעשות ברית מילה?

יש סמכות להורים לתת לילדים רק אוכל טבעוני?

וכו'

כל אחד יענה לפי הערכים שלו.

ואם נגיד למישהי חשוב ממש חסד אז גם הילדים שלה יהיו שותפים לזה מן הסתם. כמו בשאלה של השרשור.

זה הכל..

אני חושבת שזה בעיקר מתוך מקום של צריך לשאול את הילד.זה גם מה שאני עניתי בהתחלה- שאי אפשר להפיל על הילד ככה וכו' עד שהבנתי.

במקרה הספציפי הזה זה היה בסביבה שזה מקובל.

לא ממש היה לי פנאי להציג את דעתי(שבהתחלה היתה כמו כולם כאן)

העניין הוא שכמו בכל דבר שיש חלוקת סמכויות אז גם בבית ההורים הם הסמכות והילדים צריכים לשמוע בקולם.

ככה זה עובד. וככה זה צריך לעבוד.

היום יש הרבה בלבול בסמכויות עם כל הדמוקרטיה וכולי וזה לא נכון להכניס את זה גם לבית.

אולי אפרט בהמשך.

וגם מצד מוגנות צריכים להיות חכמים בנושאים האלה

חיפשתי ונראה שהוא כבר לא קיים 

אני לא

אני לפעמים צריכה להיות חונכת או מורה או מדריכה או מטפלת או גננת או סייעת או בייביסיטר או מתגברת או "מבוגר-( לא)אחראי" ודברים כאלה בעל כרחי כי אין ברירה!

רק כתבתי שם כולל כי יש גם בנים שהם מדריכים או ר"מים אז אנלא אכתוב מורים

הבנת?? 

מצד אחד יש לך תגובות למדניות של חרשנית ואתה אומר לעצמך- ואו איזה חכמה .

מצד שני את מככבת בפורום השרוטים. קצת בעייתי .. עלול לבלבל את הנוער

במציאות אני בסדר, בלי סתירות

יש אורחות יושר של הרב קנייבסקי.

יש פלא יועץ.

זריזות קיים גם במסילת ישרים

אבל הם סגנונות שונים.

אולי אפשר לחפש בגוגל שיעורים ואז לראות האם הרב הוא הסגנון שאת מחפשת..

הרב דוד אביחיל -"תיקון המידות"

הרב שלמה וולבה

הרב ראובן ששון

דל"ב מידות.

אם את מתכוונת במשמעות של ימינו, חיפשתי בחז"ל ואין.

יש דרשות וסיפורים על מידות מתוך לימוד הוליסטי של התורה.

אפשר ללכת בדרכו של המסל"ש שבונה מדרגות כלליות שעולות בית אל.

על כל פנים, העיקר להתרחק כמטחווי קשת מספרים ודברי תורה שמאלצים ומעוותים את התורה, רק כדי להוציא מזה מסר על המידות.

החשובות בעולם: אמר שיעקב נטע ארזים במצרים בשביל קרשי המשכן, כי ארז מסמל גאוה, והמסר זה ליטוע בעם גאוה דקדושה.

הענין שהקרשים נעשו מעצי שיטים כפי שמפורש בתורה, שמתאימים לתנאים היותר יבשים ומדבריים שיש במצרים.

אכן רש"י על פי המדרש רבה קורא לעץ שיטה סוג של ארז, אבל המדרש אומר שיש כמה סוגים של ארזים, שאחד מהם הוא הארז שאנחנו מכירים שזה עץ חזק וגבוה ולזה התכוונו חז"ל במקומות שאמרו שזה סמל לגאוה.

עץ שיטה זה עץ נמוך וחלש ועם זה בנו את המשכן.

זה לגמרי הפוך. המשכן היה מקום יותר נמוך, צנוע וארעי, מאשר בית המקדש שהיה גבוה ונבנה עם ארזים גבוהים וחזקים מלבנון ואבנים והיה קבוע.

אז אותו ראש ישיבה קפץ למסקנה מוסרית, שהיא לגמרי הפוכה ממה שהתורה מתכוונת, כי עניין אותו המוסר, ולא מה המציאות של התורה עצמה ומה ה' מתכוון בתורה.

שנעלמה, של אהבה שנבלה עליה ופרחיה.

בסוף יש מציאות של הנשמה שהלכה שנשארת בעולם הזה, אבל לא פשוט להתקשר איתה.

צריך לעדכן תוכנה שהיה רק במחשב.

(זה בקיצור. בלי לעשות אאוטינג ולהסביר הכל.)

אני אכן משתמש באימייל ווואטסטאפ בסמארטפון ומשם יש לי עדכונים כל הזמן לגבי העבודה. היום בבוקר עמיתה לעבודה שלחה לי וואטסאפ ב5:08 דקות וזו עמיתה מישראל. אין לי בעיה כלל עם זה וזה מצויין כי אנחנו מנסים לפתור משהו ביחד ואני שמח לקבל את ההודעה ממנה, רק זה מחדד את הנקודה שהזמן נזיל.

@אריאלביבס

@כפירביבס

בתוך שאר אחינו הנתונים בצרה ובשבייה

גם הוא הרבה יותר חשוב, הוא לא הדבר היחיד שחשוב.

יש סיבה שאני קרוב ל100 יום במילואים.

אני ל @מאן דאמר ו @ekselion ו @מלחמת היצר ו @טוב שם

אמממ ומי עוד? זהו בערך נראלי.

מה הסיכוי???

אשכרה הזכרתי גם את משבצת וגם את פסידונית ומסתבר ששתיהן כתבו בפורום לאחרונה.

פסידונית קפצה לביקור חד פעמי לפני שלושה חודשים, ומשבצת חזרה ממש לאחרונה, אבל כתבה בפורומים אחרים...

זה בוודאי השפיע מאוד עלי ותופס נפח בחיים

פעם שאלתי רב למה בפורים לפעמים קשה לשמוח יש פטירה של אדם או משהו עצוב אחר אתגר ממש בלתי נסבל.

אז הוא אמר ששמחה אמיתית היא כזו שאתה זורק את השכל ולא מבין כלום אבל עדיין סומך על ה'

שמחה שלא נתקלה במשבר היא לא שמחה אמיתית אלא חיצונית

לפני שהתהפך הגורל - הם בכו, לבשו שק ואפר וצמו.

אף אחד לא שמח בזמן שהוראת ההשמדה הייתה על הפרק.

שבעצם חלק גדול מהחגים שאנחנו חוגגים הם על ישועות שבאו אחרי מציאות קשה מאד וכואבת מאד.

וזה זורק אותי לשאלות פילוסופיות ראשוניות

אז אעצור כאן🥲

איזה פורים יהיה בישיבה, ענה לה:

"אנחנו נשתה ונבכה, נבכה ונשתה..."

כנראה שזה כאן (אין לי פניות לצפות עכשיו):

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/watch%3Fv%3D-x8PjlFQWL8&ved=2ahUKEwjI9qS05b-EAxWr2wIHHW_mDFQQwqsBegQIBxAF&usg=AOvVaw2V_qQLgQwPcIbcVqBbxlnh

סוג של לא הם ולא שכרם?/ למה בכלל להכנס לצרה?

או שאלות אחרות?

מחפש מישהו שיעזור לי לסיים את זה. אולי אתה ?

@ארץ השוקולד 

בטח, אשמח!

לא חשבתי על זה.

חברים שלי ואני שותים אחד מהשני חופשי אבל לא אוכלים.

"בבניין ירושלים ובפתיחת הצוואה תנוחם"

בנים ואני לא ארגיש בנוח

ועד שמצאתי בת היא עולה מלא

אמרו לי שגוונים מחומר איכותי עולה 1000 פלוס ובליאז עולה יותר כי זה יותר טבעי ועדין

למה זה אמור לעלות 1500?

החומרים עולים פחות מ100

וזה שעה-שעתיים עבודה שרוב הזמן את יושבת בצד כדי שהחומר יעבוד

הספר צריך לקבל מעל 400 שח לשעה שתוך כדי הוא עושה עוד כמה דברים?

ואם כבר. לפי גוגל זה אומר לעלות 500-700 שח.

עדיין יקר. אבל חצי מחיר מהצעה שקיבלת

אה. ולא עשיתי אף פעם בליאז

מקסימום צבעתי את השיער קצת עם ספריי אדום בפורים 

וזה ההבדל בין גוונים גסים לבין גוונים ששזורים בשיער בצורה נכונה ןמחמיאה

ואין מצב שאעשה גוונים שלא יהיו יפים ועדינים

אני יתבאס סתם

אז עדיף להשקיע וליצור מראה עדין

כן אבל 1500 באמת קצת יקר 

מי שלוקח 1000 זה בנים וזה לא באלי

בירושלים.

אין לי מושג כמה היא לוקחת, אבל יודעת שהיא תותחית.

מעניין אותך?

עילאי =טוב יותר

אדם שהוא לוי זה לא אומר שהוא טוב יותר מישראל וכנל כהן עם לוי.

כנל מלך עם נביא אגב, למלך יש עדיפות על נביא וזה הדוגמא הכי טובה שזה לא קשור לעניין של מי טוב יותר אלא זה פשוט הבדלי מעמדות/תפקידים.

למלך יש כבוד מלכות אסור לו לחוס על כבודו. כבודו אינו מחול. הוא מייצג את עם ישראל, הוא בתפקיד כללי לא קשור לאם הוא טוב או רע. הכבוד של עם ישראל נמצא עליו. כנל אנחנו. כבוד השם נמצא עלינו בלית ברירה בין אם נרצה או לא 

העובדות:

- יש המון חיילים שמשרתים בתפקידי סרק, מכיני קפה, להקה צבאית

- ברור שצריך אינסוף חיילים כשכל פעולה צריכה להיות סופר-כירורגית ו"תקינה מוסרית" לפי בג"ץ

- כמו-כן אם כל מלחמה היא פוליטית וכן רוצים הכרעה לא רוצים הכרעה וכל-מיני קונספציות ודוקטרינות מוזרות, צריך המון משאבים כדי לנהל את זה

- משקיעים המון בכל-מיני רעיונות מוזרים של פרוגרס ולהט"ב וכו'

- יש אינספור חיילים במודיעין אבל משום-מה זה לא עזר בכלום ברגע האמת (הבעיה לא אצל החפ"שים אלא אצל הבכירים)

- הרבה חיילים נשלחים למשימות מטומטמות, כמו עם התרגיל של חטיפת ילד פלסטיני, או פיזור אלים של המפגינים בניצנה, פינויי התנחלויות, כו' כו' כו'

- יש כל-מיני אוכלוסיות שפטורות באופן גורף משירות, למשל דרוזים דתיים, עדי ה', ועוד

אז דבר ראשון ממליץ לטפל בזה

בימי שגרה אין צורך בצבא עצום מה שצריך זה יכולת לגייס הרבה מילואים ומהר לכן אין טעם לבקש שירות מלא אלא הכשרה + שירות לפי הצורך

כל צבא בנוי על יחס T3R מסוים, כלומר כמה חיילים קרביים, כמה תומכ"ל, כמה מודיעין, ואם להרחיב את הרעיון, כמה אזרחים בעורף כדי שיהיה כסף לצבא

כדי להסביר מה זה "מלחמת מצווה" שמוציאים כלה מחופתה:

- במלחה"ע ה-II בריטניה גייסה את כל הגברים מגיל 18-41, כל שאר הגברים עד גיל 60 היו מחויבים גם כן בשירות לטובת המלחמה כמו תעשייה, ביצורים, שיטור, כו', מלבד תעשיות חיוניות

+ גיוס כולל הנשים הרווקות / אלמנות בלי ילדים מגיל 20-30, חלק מהשאר נקראו גם כן לעבודות אזרחיות תומכ"ל

- מדיניות של הקצבת מזון, 100% מס הכנסה

האם אנחנו שם? כנראה שלא

האם בכל-זאת יש צורך בכוח אדם בצבא? כנראה שכן

לדעתי הנכון הוא לכוון נמוך ולאט-לאט להרחיב, עושה רושם שהגישה היא שאם זה לא שיוויון מלא בנטל ושנראה מלא חללים חרדים אז לא נהיה מרוצים (וגם אז לא נהיה מרוצים כי הם דתיים)

אני חושב שיש הרבה פוטנציאל אם להתחיל לשלב את החרדים בכל-מיני משימות שהן לא צבאיות פרופר, למשל תובלה, רפואה, משמר אזרחי, מבלי שייכנסו 100% למסגרת הצבאית

נניח צריך נהגי תובלה, למה צריך חיול בשביל זה? מספיק לתת הדרכה מינימלית ולתת להם לנסוע, לא צריך גם מדים בשביל זה

ומשם לאט-לאט ליצור מסגרות יותר מורחבות שמותאמות לציבור הזה לפי צורך אמיתי ולא מתוך כוונה לחנך מחדש או "כור היתוך"

1. יש חובה המוטלת על כולם, מי שלא מתגייס הוא פשוט גונב מאחרים בכך שהוא לא משתתף בחובת הציבור ואחרים צריכים להשלים במקומם.

2. יש חובה הלכתית להתגייס למלחמת מצווה, וברור שהמלחמה הזו היא מלחמת מצווה כי היא "עזרת ישראל מיד צר", כך שמי שלא מתגייס פשוט לא מקיים את ההלכה.

3. הפטור נהג כי החליטו לתעדף שיקולים פוליטיים על פני בטחון המדינה, דבר שכדאי שנתקן.

4. אכן, כדאי לסגור את גלצ, אבל כמו שאם יש גנבים בעולם זה לא מתיר לי לגנוב, אותו דבר כאן.

5. ההבדל בין 8200 לתלמיד ישיבה הוא כמו ההבדל בין מי שמלמד רפואה לרב, כמו שאם מישהו הולך לרופא כשהוא חולה וקונה תרופות ולא בונה על ניסים והוא מבין שצריך את המעטפת, במלחמה צריך את המעטפת של 8200 באופן פיזי ולא הערכות באוויר על ניסים.

אולי כדאי גם לסגור את הצלה ושרק ילמדו במקום כי זה מציל את עם ישראל?

אלא שגם הם מאמינים שצריך םיסית להציל בני אדם וכדי להציל אנשים בעת מלחמה צריך צבא.

6. יהושע ננזף שלא למדו תורה בלילה ולא שלא למדו תורה בזמן המלחמה כי אז ברור שנלחמים ולא לומדים.

7. חוזרים מעורכי המלחמה שייך רק במלחמת רשות ולא מלחמת מצווה וגם הם צריכים לעבוד בעורף ולא פטורים לגמרי.

ירושלמי, מסכת שבת, דף ט,א פרק א הלכה ד.

"תנא ר' יהושע אונייא תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה".

מלבד זה שלפי הרמב"ם מחלוקת מראה על שכחת התורה

(מה עובר עלי, שאני בכלל נכנס לדיון הזה

"המקורי" (וכן, אני יודע שכך נהגו אחינו ק"ק הספרדים).

פשוט וידוע שאדר א' הוא הוא אדר האמיתי, ואכמ"ל

צא ולמד כי אדר ב' הוא חודש שלושה עשר, ולא אדר אריכתא.

אם אני לא טועה, היה זה רבן שמעון בן גמליאל שקבע שהטעם שחוגגים את פורים באדר ב', הוא כדי להסמיך גאולה (פורים) לגאולה (פסח).

מובן שאם אדר ב' היה האדר המקורי, לא היה נזקק רבן גמליאל לטעם הזה, אלא פשוט היה אומר שחוגגים את פורים בזמן שנקבע.

עיין תרומת הדשן.

ועיין גם תוספות בשאלה מדוע מעברים חודש אדר בדווקא, וי"ל כי אדר לעולם יהיה החודש השנים עשר, ואילו עיבור בכל חודש אחר יעביר בהכרח את אדר לחודש שלושה עשר.

וגם, שמור את חודש האביב, והגיוני שהתיקון ככל שידרש יהיה סמוך לחודש האביב.

כך ואחרת לא מצאנו בשום מקום בתנ"ך שנה רגילה ושנה מעוברת.

"תוכחה ואזהרה — מה יורה יום צום ״תענית אסתר״? הוא יזהיר אותנו, לבלי נכשל בתעתועי גלות הנזכרים, לבלי לבטוח עד למאד ״בחסד לאומים״ ולהתדבק על ידו במנהגיהם גם בגללם לפרוק עול תורה ומצות, להתבולל בעמים ולחיות כמוהם" [אי-שם בחורב]

ביחס ליום ניקנור + תעניות שנהגו בעבר מטעמים שונים:

"אחרי אשר אבותינו בפעם השנית נקבצו ובאו על אחוזת נחלתם בארץ ירושתם, ומושב בני ישראל בארץ הקדושה בימי בית שני קבל צורה בתכונה כזאת, כאלו הישיבה ההיא היתה רק בתור הקדמה והכנה אל גלות החל, גלות ישראל והזמנים, אשר התעתדו אליה, אז ראו חכמי ישראל וזקני העם, כי תעודתם הוא לעמוד על המצפה, ואת אשר יראו ממפעלות ההשגחה העליונה בחביון עוזו של אל מסתתר, לכתוב זכרון בספר, גם צרה וצוקה גם הצלה וישועה, אשר באו בעקבותיהן, למען דעת, כי ממכה רפואה נמצאה ומכל. מזור תרופה — ואת כל אלה רשמו בכתב אמת. את יום הישועה קבעו לעם, להיות לו יום מועד ושמחה, למען ילמדו בניהם ובני בניהם אחריהם לדעת את הקורות את אבותיהם ואת המלחמות הפנימיות והחיצוניות, אשר עצרו כח, לכונן על ידם וליסד את קיום ישראל בגולה, וכי בראש וראשון עליהם היה לשמור ולנצור את התורה, קנין ישראל, למען יוכלו האבות למסור אותה לבניהם, לנינם ונכדם ולדורות הבאים קשט ודת בעצם טהרם, וכי על שניהם כאחד קיום האומה ונצחיות התורה כבוד ה׳ חופף עליהם — ואף כי לא הראה להם ה׳ נפלאות ונסים גלוים בדרך מצרים, בכל זאת נוכחו לדעת, כי בתור ״אל מסתתר״ בהשגחת שכינת עזו ישמור וינצור אותם תמיד, כי שומר ישראל לא ינום ולא יישן ופודה ומציל הנהו את עמו מצרותיו הרבות והרעות ויוציאם למרחב. — באופן הזה יצאה לאור— ״מגלת תענית״, ספר הזכרון הנודע לשם, ובו כתבו לדור הסכנות האיומות, אשר רחפו על חיי ישראל ועל התורה תחת סבל ולחץ ועול גוים עריצים, וביחוד תחת ממשלות סוריא ומוקדן, גם סכנות כאלה, אשר רחפו על התורה ע״י התנכרות רוח ישראל מפני המפלגות בקרב העם בעצמו. ויהי במשך הזמן, אשר אבד ישראל בו את ההעמדה ברשות עצמו, וקיום ישראל והחזקת התורה בנס היו עומדים ע״י ה׳, אשר השליט עליהם את ההשגחה הנעלמה לשמרם ולהצילם, וצרות כאלה וכאלה הרשומות בספר הזכרון היו כמעט ״מעשים בכל יום״, וכמאמר חכמינו ז״ל אשר הצרות התכופות כה הסירו את התפעלות הלב והרגש, עד כי נדמה היה לבשר מת אשר לא ירגיש עוד את נתוח המאכלת, לכן חדלו מאז לכתוב ולרשום בספר הזכרון הזה את הצרות והתשועות גם יחד, וגם אלה הזכרונות הרשומים שמה, חדלו להיות מקוימים ומקובלים באומה ״ומגלת תענית בטלה״

יום ניקנור אם היה אז תענית אסתר?

זה מראה שכנראה לא נהגו בזה בארץ ישראל.

לפי רבי פינחס הכהן הסיבה לתענית מאוחרת ליום ניקנור אז אין שאלה.

רמב"ם פהמ"ש ראש השנה

ובבית שני לא היו מתענין לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא הרוצה יתענה או שלא יתענה ולפיכך לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז, אמר ה' כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו', כאלו נתן את הבחירה בידם באלו המים אם רצו מתענין בהם או שלא יתענו. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז, לפי שתמוז הוא החדש הרביעי, וצום החמישי תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי צום גדליה, וצום העשירי עשירי בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. והיו מתענין תשעה באב אע"פ שהוא מסור לרצונם מפני שהוכפלו בו צרות כמו שיתבאר בתעניות.

"איתמר רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית רבי יוחנן וריב"ל אמרי לא בטלה מגילת תענית רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום"

ג' תשרי (=צום גדליה) גם הוא אחד מהימים של מגילת תענית

נראה שבימי בית שני הצומות לא היו ממש חובה לכן אם היה יום של שמחה יכלו לקבוע שאסור להתענות גם בימים שהיה בהם צום (וכנ"ל שנראה שהיו גם כאלה שמתענים באותם ימים)

לכן בהחלט יכול להיות שהייתה תענית אסתר בי"ג באדר פשוט בגלל ניקנור ביטלו (או הזיזו כדלקמן)

והנה מסכת סופרים בנושא (פי"ז):

שלשת ימי הצום, אין מתענין אותן רצופין אלא פרודין, שני וחמישי ושני, ורבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחר ימי הפורים, מפני ניקנור וחביריו, ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין.

אז א' יש כבר 3 ימי צום ולא אחד, דבר שני אם הוא מדבר על ניקנור אז כנראה זה בזמן שעוד לא בטלה מגילת תענית? ומשמע שלפני ניקנור היו נוהגים בתענית הזאת? או שלא היו נוהגים עד אחרי חורבן בית שני, אבל זה למנהג לפיו מגילת תענית לא בטלה אחרי בית שני?

מצד שני בפרק כ"א:

מפסיקים לפורים כמנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשה ימי צום מרדכי ואסתר פרודות ולאחר פורים שני וחמישי ושני: ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן [...] [=מתענים בה"ב באייר]

עכשיו אם תענית אסתר היא בעצם בה"ב, בחלק מהשנים הבה"ב יוצא בז' באייר שהוא יום של מגילת תענית => מעניין מה היו עושים אם זה, אני חושב שאו שהיו מזיזים, או שביטלו את מגילת תענית בהדרגה או חלקים ממנה, וניקנור נשאר משום-מה

בקיצור נכון לעכשיו המנהג הוא תענית אסתר בי"ג באדר, מעולם לא שמעתי על כך שיקבעו תענית על מחלוקת ב"ש ב"ה, לא מוזכר לא בנוסח התפילה וגם לא במסורת הכללית

המקור לתענית אסתר, שזה לא בטוח. נגיד הר"ן כותב שהסיבה שצמו בי"ג להצלחת המלחמה בימי אסתר.

לעצם הענין, בבית שני ביטלו את חובת צומות שקשורים לאירועים שהובילו לחורבן ולגלות (צום גדליה גרם לאיבוד השארית) כי נבנה המקדש (חוץ מתשעה באב שהוכפלו בו הצרות), אבל לא את הצומות האחרים כמו שרואים שבמגילת תענית שבזמן בית שני קבעו צומות, וכנראה גם אסתר קרה כשהתחילו לבנות את הבית השני או אפילו יותר מאוחר (השאלה מתי מתארכים).

אז אין שום סיבה שתענית אסתר לא יהיה נהוג, ועדיין זה לא מופיע במגילת תענית, וקבעו יום שמחה באותו יום.

אתה בעצמך הבאת מהמסכת סופרים שנהגו לצום אחרי פורים את השלושה צומות, שמובא בראשונים שזה תענית צדיקים לצום את שלשתם. גם אם התבטל יום ניקנור אחרי החורבן, עדיין נשאר הסיבה של פורענות מאחרין.

אז קשה מאיפה לנו התענית בי"ג באדר בארץ ישראל?

אז כמו שהבאתי רבי פינחס הכהן שחי במאה השמינית בארץ ישראל והיה כנראה אותו רבי פינחס ראש ישיבת הגאונים-'גאון יעקב' בארץ ישראל, כותב בפיוטיו לקידושי ירחים שזה צום למחלוקת שמאי והלל.

נחזור להנחות שהועלו במקור:

א. אי-אפשר לקבוע את יום ניקנור על י"ג אם באותו יום הייתה קבועה כבר תענית אסתר

ב. מכאן אם קבעו, משמע שתענית אסתר לא נהגה בבית שני

ג. כיוון שלא נהגה, מה שיש לנו עכשיו בי"ג זה מסיבה אחרת

ד. מכיוון שהיום הזה הוא יום ניקנור, מה שיש לנו, בהכרח נוצר מסיבה מאוחרת יותר ליום ניקנור שבגללה ביטלו אותו

א. לא מוכרח, כמו שראינו, לפי הרמב"ם היו כאלה שנהגו בצום ג' בתשרי לצורך העניין, אבל מגילת תענית ביטלה אותו לגמרי. לא בטוח שתענית אסתר, שאינה מדברי קבלה, לא יכולה להתבטל לחלוטין בגלל אירוע של מגילת תענית. כ"ח בכסלו למשל המוזכר בטור, בוטל בגלל חנוכה, לא בטוח שתענית אסתר הייתה במעמד חשוב יותר

ב. אין גם צורך לומר שהיא התבטלה לחלוטין, כי לפי מסכת סופרים, היו 3 ימי צום, שלא צמים אותם באדר, בגלל "ניקנור וחבריו", אלא רק אחרי ניסן. כלומר, בהחלט יכול להיות שלפני ניקנור, היו צמים אותם באדר במתכונת של בה"ב (לפי הלוח, בחלק מהשנים הב' האחרון יוצא בי"ג באדר), אלא שאחרי ניקנור החליטו להזיז את כל העסק. כיוון שאין מקדימין פורענות, לא הקדימו את הצום, אלא מאחרים אותו עד לאייר. עצם העניין שמאחרים פורענות לא סיבה להזיז את הצום קדימה (כי אפשר גם להזיז אותו לסוף השנה...) זה פשוט אומר שלא מזיזים אותו אחורה.

האם 3 ימי הצום הם הם מה שיש לנו בי"ג אדר? לא בטוח, יכול להיות שאלה שני מנהגים נפרדים, או תקנה מאוחרת בהרבה, אבל לי זה נראה שהיה מנהג לצום צום כלשהו שקשור לפורים, בין אם זה יום אחד או 3 ימים, יכול להיות שאם זה היה בה"ב אז צמצמו את זה לב' האחרון שאמור להיות צמוד, פחות או יותר, לפורים.

ג. כנ"ל, יכול להיות שבמקור זה היה י"ג (או בה"ב שלפעמים יוצא בי"ג), פשוט הזיזו את זה קדימה, כיוון שבטלה מגילת תענית החזירו את זה למקום

ד. מגילת תענית בטלה בלי קשר להאם קרו צרות אח"כ באותם ימים שנקבעו בהתחלה, אם בטל ניקנור זה לא בהכרח כי קרה משהו מיוחד שביטלו אותו

אחר כך.

בסופו של דבר, אתה זה שמניח הנחות וממציא. אין לנו עדות קדומה לתענית אסתר, רק ליום הורקנוס.

מגילת סופרים החוקרים מעריכים שזה התחבר כנראה במאה התשיעית וגם שם לא כתוב תענית דווקא ביג באדר.

לפני כן במאה השמינית רבי פינחס הכהן קבע במפורש שזה נקבע בגלל מחלוקת שמאי והלל.

אז אתה יכול להניח כל מיני הנחות כאילו שזה התחיל קודם במגילת תענית ומשום מה זה לא מוזכר בשום מקום במשנה, בתלמוד והמדרשים הקדומים, אבל זה תמוה.

ומה בדיוק המצאתי?

אתה טענת במקור שלא יכול להיות שקבעו את יום ניקנור אם הייתה כבר תענית אסתר (ולכן לא הייתה תענית אסתר בי"ג), א' מניין לך, ב' ראינו שחנוכה ביטל את כ"ח כסלו

אולי הייתה אולי לא הייתה

אולי 3 הימים שבמסכת סופרים מדבר על גרסה מוקדמת של תענית אסתר, אולי זה משהו אחר לגמרי, אני לא בא עם שום הנחות מוקדמות

מלשון המסכת סופרים משמע שדחו את זה לאייר בגלל ניקנור, אז לפני ניקנור, זה היה צמוד לפורים, מה שמאוד הגיוני אם זה צום שקשור לפורים. לא מוכרח, אבל הגיוני

זה שתענית אסתר לא מוזכרת במקורות מוקדמים: א' לא מצינו אינה ראייה, ב' תענית אסתר אינה חובה אלא מנהג אולי זאת הסיבה, ג' אולי באמת זאת תקנה מאוחרת אין לי דרך לדעת.

אלא שזה נשמע לי מוזר שאי-שם בימי הגאונים יגיעו למסקנה שיהיה נחמד לקבוע תענית ->

א. לזכר פורים, אבל בלי שתהיה שום מסורת של צום שקשור לפורים, פשוט לבוא כמה מאות שנים אחרי החורבן ולהחליט שמעכשיו צמים בי"ג באדר זכר לנס ושזה יתפשט בכל תפוצות ישראל, אולי זה באמת הסיפור אבל נשמע קצת רחוק. צומות שנקבעו יחסית מאוחר הם או בגלל מאורע ספציפי של אותה תקופה / קהילה, או עם איזה טעם / סמך מעורפל כמו בה"ב, ככל הידוע לי

א. לזכר המחלוקת ולא פורים, רק שבדברי רוב הראשונים והאחרונים אין שום זכר למחלוקת, לפי טוש"ע היא הייתה בכלל ט', זה לא בא לידי ביטוי בנוסח התפילה, לא במסורת הכללית, כאילו לא יודע אם זה צום שצמים אותו בגדול בכל תפוצות ישראל הייתי מצפה שידעו מה הסיבה? או שכולם שכחו שזה בגלל המחלוקת והתחילו לחשוב שזה בגלל פורים? או שזה התפצל לשני מנהגים, שא"י קבעו צום דווקא בגלל המחלוקת וזה תפס חזק, ובבל בגלל פורים, בלי להיות מודעים אחד לשני, ושניהם באותו יום?

לא בדיוק הבנתי לאן אתה חותר אשמח אם תסביר כי אני כבר מבולבל לגמרי.

כזה בבבל, לא בארץ ישראל.

יכול להיות שהיה מנהג קדום מימי אסתר בבבל שליד פרס, אבל ברור שזה תפס תאוצה רק בימי הגאונים (אם לא המציאו את זה אז בימי הגאונים לזכר תענית על המלחמה או שלושת ימים שצמה אסתר)

זה מסביר למה זה לא מופיע בכל חז"ל ולא בבבלי, כי גם אם זה היה קיים זה היה זניח, ותפס תאוצה בעיקר בימי הגאונים.

לראשונים לא היה את פיוטי רבי פינחס הכהן. השולחן ערוך סמך על מגילת תענית בתרא.

אבל לנו שיש אותו, אז ברור שנסמוך על גאון ארץ ישראלי שהיה ענק בתורה והכיר טוב מאוד את מנהגי ארץ ישראל כנראה מפיוטיו, מאשר כותב אנונימי שכתב את מגילת תענית בתרא, שגם סותר לפעמים את מגילת תענית עצמה.

לכן בארץ ישראל נהגו לצום בשלושה עשר בו בגלל מחלוקת הלל ושמאי, וזה מקור יותר קדום מאשר הופעת תענית אסתר.

כבר הבית יוסף כתב ש'לא שמעתי מי שנהג להתענות בהם', והערוך השולחן הסביר שהיום אף אחד לא מתענה בהם כי גם הגאונים לא קבעו את זה כחובה, ובכלל אחרי חתימת התלמוד אי אפשר לגזור על כל ישראל

לכן איני רואה את הדחיפות לצאת מן הכלל

דן בסוגיית יום השנה באדר של שנה מעוברת, ולמסקנתו יש לציין באדר א', ומביא מחלוקת תנאים בין רשב"ג לרבי אלעזר.

ועיין שם בהרחבה גם לעניין ז' באדר, ועוד.

אני רואה באינטרנט שבפיוט שהזכרת כתוב 'צום הלל ושמאי בשלושה בו'. מי מגיה ל-'בשלושה עשר בו'?

וקר אבל מתלבשים כמו שצריך

אפילו טרמפים אני מתרחקת שבא גבר ושזו אישה היא עוצרת לי ישר טוב זה לא חוכמה אני מכירה אותן

ראיתי טוב את ההר המושלג שם ברקע?

חתיכת פאטה מורגנה

כבר חשבתי שאני מזהה את המיקום😉

נראלי קורנה

אני אוכלת שוקולד ויש לזה טעם של תמר

איזה מוזר

כל דבר שיכל להתחרבש התחרבש

את אלופה ומסוגלת!

אני יודע.

רק לא לשכוח את הכוחות שלך!