שרשור חדש
שגרה ומלחמה - שאלה קלאסיתצע

בס"ד

כבר זמן לא קטן שאני מנהל שגרה בזמן שאחרים נלחמים.

אני סטודנט וגם עובד תוך כדי..

ייתכן שלחלק מכם זה ישמע קיצוני אבל בלא מעט רגעים אני פשוט שוכח שיש מלחמה.. אמנם לא כפשוטו אבל לפחות בתחושה.. מרגיש קצת מנותק.. ורואה שמה שמטריד אותי זה תקופת מבחנים הקרבה..


אם מישהו מזדהה או לפחות מבין את המקום ויכול לייעץ איך להתרומם קצת אשמח לשמוע..


אם לצמצם את השאלה או על כל פנים למקד אותה.. מה הביטויים ביום יום שאתם לא שוכחים מהמלחמה ושהיא תופסת מקום בליבכם.. ?

או אולי לאו דווקא ביטויים חיצוניים אבל סימן לכך שאתם לא ממשיכים כרגיל..


ורק הבהרה מתבקשת, אני לא חושב שזו מדרגת כל אדם לעזוב את מה שהוא עוסק בו ולהירתם למלחמה.. פשוט לשמור על מינימום ואולי אף יותר מכך של התענינות אכפתיות מודעות למצב שאנו נמצאים בו .


ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום..

על כל אחד זה משפיע אחרתאחו

אי-אפשר לצפות שנחשוב על זה 24/7

יש אם לך דרך קונקרטית לתרום (התנדבות, לימוד תורה) מה טוב

אם לא, אני לא רואה את הטעם הרוחני לשקוע ברגשות שליליים / חדשות כו'

 

מבחינת לא להמשיך כרגיל: אפשר לנסות לראות מה אתה יכול לנסות לשנות בעצמך טווח ארוך למשל קבלה משמעותית שתנסה לעמוד בה תקופה, או סדרה של פעולות שאמורות להביא אותך למקום אחר ברמה הרוחנית

 

אם אין לך איך להתנדב אז קונספט נחמד שראיתי באחת הישיבות היא לאמץ חייל בלימוד תורה, פשוט לקחת את אחד השמות ולכוון בלימוד התורה שאתה משתתף איתו

אשריך שהשאלה מטרידה אותךהסטורי

יש כאן בהחלט מורכבות גדולה. מצד אחד  - זה ממש טבעי, מי שאין לו תפקיד עכשיו, די חזר לשגרה.

מצד שני - חיילנו נלחמים, אחינו חטופים, למעלה ממאה אלף מפונים מביתם, ערי קדשינו בגבול היו מדבר.

מצד שלישי (שמשלים את הראשון) - חשוב מאוד לנהל גם את השגרה. חשוב שתהיה יציבות במשק, חשוב שאנשים יוכלו להמשיך להכשיר את עצמם לתפקידים שידרשו בשנים הבאות. במידה רבה, דווקא כדי שכחברה שלמה, נוכל להכיל בצורה פחות חמורה, את מה ואת מי שנתקע בגלל המלחה - צריך שהאחרים ימשיכו.


אז מה כן, לענ"ד להשתדל לצד החיים הרגילים 'פינות' שמשאירות את האדם שותף לצרת הציבור הן ברוחניות והן בגשמיות:


ברוחניות - להתחזק יותר מהרגיל בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים ושאר עניינים. טוב למקד במצב, למשל להוסיף 'אבינו מלכנו', פרקי תהילים מתאימים וכו'. ללמוד במיוחד ענייני חיבת הארץ.


בגשמיות - לראות איפה אני כן יכול להועיל למאמץ הציבורי. את החסד (מהפסקא הקודמת) למקד בחיילים, במפונים, במשפחות מגוייסים וכד'.


בנוסף - לראות מה כאזרח, אני יכול להועיל לניצחון, החל מאיזה תקשורת לצרוך ואיזו לא. מי שיכול להשתתף בהפגנות/עצרות/צעדות שמעודדות ניצחון וכל המוסיף - מוסיפים לו.

כתבת יפה ומסכיםארץ השוקולד

אוסיף שלא ראוי לחגוג להבנתי.

לחגוג מה?צע
סתם חגיגהארץ השוקולד
מסכים, בזהירותהסטורי
כלומר - צריך להמשיך להקים בתים בישראל ואת זה ראוי לחגוג ולשמח חתן וכלה. אותו דבר אירועים אחרים שמגיעים מעצם היותם - ברית וכד'.


אבל כן, צריך לתת את הדעת על כל צעד האם הוא ראוי, באיזה פרהסיה וכד'

מסכיםארץ השוקולד
התכוונתי בעיקר לסתם חגיגות
זה פחות מעניין אותי. בצורה רגשית אכפת לי מעם ישראלחסדי הים
שנמצאים בצרה, וגם הקרובים שלי, ואני בוכה על עם ישראל.


יותר מעניין אותי תורה ומחקר היסטורי ועבודה שלי. בזה הראש עוסק רוב היום.


עדיף לי להשפיע על הסביבה הקרובה, מלחשוב על דברים כלליים שאין לי יכולת לשנות.

לקבוע עיתים לאהבת ישראלadvfb

לקחת פרק זמן מסויים (אפילו קצר ביותר) 

להגיד תהילים, להתעדכן טיפה על המצב (יש את 'תמצית החדשות'), להתפלל.. 

 ממילא אותו זמן ישפיע גם עליך וגם על כל עמ"י

זה בריאהיום הוא היוםאחרונה
מי שחי כל היום במלחמה לא עושה את תפקידו בעורף. וזה תפקיד מאד חשוב להמשיך להניע את המדינה והכלכלה.


בתפילות חשוב להתפלל.


אם יש לך אפשרות קצת להתנדב זה מצויין. להתייחס למילואימניקים כשהם מגיעים לשבת וכדומה

שאלה ילדותית אבל מנצלת את האנונימיות בתקווה שתענומתיעצת28
בעה.


בהנחה שאתם מתנגדים לעסקה בכל מחיר ועל אחת כמה וכמה אם אתם בגישה של מוטב להפציץ את עזה גם במחיר שחלילה יהרגו שם חטופים..


נגיד שהייתה לכם האפשרות להתחלף עם אחד החטופים בידיעה שמעתה "כולם יהיו מרוצים" משפחות החטופים התומכות בעסקה בכל מחיר יקבלו את יקירהם ואילו אתם לא תדרשו מצהל לשחרר מאות תמורתכם וצהל ידע שהוא יכול כעת לפעול כפי שאתם סבורים ולהילחם בכל הכח .. הייתם עושים זאת?


אם התשובה היא לא..  והתשובה שלי היא לא. אז באיזה זכות אנחנו יכולים לדבר?? 

נלך בכיוון אחראחו

נתקלתי פעם בשאלה כזאת: יש חייל שאחותו הקטנה חולה במחלה מאוד קשה ואין כסף לטיפולים. מפה לשם הציעו לו עסקה שבה הוא ימכור כמה נשקים צה"ליים דרך מתווך. לא ברור לאן זה יגיע, לא ברור מה יעשו עם זה, אם בכלל. מה הדבר הנכון לעשות בתור אותו חייל? ומה הדבר הנכון לעשות בתור מדינה? מה הדבר הנכון לעשות בתור מישהו שנחשף לסיפור, וביכולתו לדווח או להתעלם?

 

בחיים שלנו, וכל-שכן בניהול מדינה, לפעמים עולות דילמות מאוד קשות. לפעמים הדילמה היא בין פרגמטי לבין מוסרי, ולפעמים בין אפשרות מוסרית אחת לאפשרות מוסרית אחרת.

 

בעיה אחרת היא הבעיה הרגשית. הרגש משחק חלק חשוב במוסר, אבל הוא לא תחליף לו. הפתרון האמפתי הוא לא בהכרח הפתרון המוסרי, במונחים של צדק, טובת הכלל, ושיקולים נוספים.

 

לשאלה המקורית: התשובה שלי היא כן, אבל זה לא כזה משנה. לכל אחד יש הבנה אחרת מה זה מוסר, אינטרסים אחרים, סדרי עדיפויות אחרים. אבל כשמנהלים מדינה צריך לשאול מהי המדיניות ולהסביר למה. אם המדיניות היא להציל את החטופים בכל מחיר, צריך לתת דין וחשבון על כל חייל ואזרח שייהרגו כתוצאה מהפעולות והעסקאות. אם מישהו מוכן לקחת אחריות, לומר שהוא לוקח על עצמו את הדם שלהם, בבקשה. וכן להיפך.

 

עריכה: שאלה דומה יכולה להיות כזאת - אני למשל לא התגייסתי מסיבות נפשיות. זה אומר שאין לי זכות מוסרית לבקש שלמדינת ישראל יהיה צבא, או לעודד אנשים להתגייס, כי אני אישית לא יכול לעשות את זה? זה אומר שהמדינה צריכה לסגור את הצבא?

אין "אם". יש נתונים מציאותיים ועמם יש להתמודד.מי האיש? הח"ח!

הנתון המציאותי זה שלא היה סביר מלכתחילה שלחימה תחזיר את רוב החטופים, בוודאי לא בחיים. ועיסקה כן. ואכן כך בדיוק היה. הדיון מלכתחילה לא נסב סביב השאלה האם הסיסמא המטופשת שהלחימה "מקרבת אותנו אליהם" הגיונית (או, אם להיות ציניים להחריד, האם משמעותה היא שהלחימה מקרבת אותנו אליהם ואותם אל המוות). הדיון האמיתי נסב סביב השאלה שהצגת כאן גם אחרי זמן כה רב, דהיינו אם מחיר עיסקה - במקום לוחמה - הוא ראוי. וזה תמיד דיון מוצדק וזה תמיד דיון הכרחי. למרבה הצער, תועמלנים ודוברים למיניהם יצרו רושם כאילו למישהו יש פטנט מיוחד שיעקוף את האמת הבוטה הזו. כאמור - זה לא המצב, ולהוסיף יגון ראו מה אירע לשלושה חטופים שצלחו הכל ונותרו בחיים, רק כדי להיחשד כמחבלים ברגע המיוחל מכל של חבירה לכוחותינו המשחררים, ואז להיפגע פגיעה קטלנית מאש ישראלית. כיום הכל מודים, גם אם בחירוק שיניים עצבני, שמי שעוד שרדו כחטופים וכחטופות יחזרו חיים רק בעיסקה הכוללת את תום המערכה. התבזו איפוא מדקלמי הסיסמאות - יעקב נגל יכול בהחלט למצוא עצמו ביניהם - שניסו למכור אשליות לא מציאותיות. אפשר ואפשר להתנגד לעיסקאות. אך לא ייתכן שתהיה התחמקות מהכרה, בכובד ראש ובפנים חרושות צער, מהמשמעויות האוטומטיות.

אי אפשר לקבל החלטות מהבטןהסטורי

שאלו את גאולה כהן, כשהתנגדה לעיסקת ג'יבריל: "האם גם אם זה היה הבן שלך, צחי, בשבי - היית מתנגדת אותו דבר?"

היא ענתה בלי להתבלבל: "סביר להניח שהייתי תומכת, אבל הממשלה לא צריכה להתחשב בזה.".


בצורה הכי פשוטה, השאלה הלאומית חשובה מהשאלה האישית. זה אפילו לא השאלה האם עיסקה תגרום שירצחו יותר אנשים ממספר החטופים (למרות שזה גם שיקול שצריך לקחת בחשבון, כמובן).


מבחינה לאומית, אין למדינת ישראל את הפרווילגיה, לסיים את המערכה בצורה שהיא פחות מנצחון מוחץ, באופן שאינו משתמע לשני פנים, לפי מושגי ה'בזאר' המזרח תיכוני. כרגע אנחנו מתמודדים עם האויב הכי חלש. חסדי ד', שהם לא היו מתואמים. אם ח"ו באותה שעה היו פורצים גם מצפון, היינו במצב קשה פי כמה וכמה. כעת כל האויבים מסתכלים ומתלבטים האם שווה לתקוף את מדינת ישראל.


נ.ב.

אני לא 'מתנדב להתחלף איתם', אבל כל מכרי וסביבתי יודעים שאם ח"ו אחטף - איני מעוניין שיחזירו אותי תמורת מחבלים

סליחה, אבל זה *מאוד* ילדותיפשוט אני..

א. אפשר לתת לסיפור הזה איספור דוגמאות, ויש בזה כדי להראות כמה לא אומר כלום על שום דבר.

 

"נניח ילד כלשהו צריך תרומת לב. האם להורים שלו יהיה מותר לרצוח בשביל לקבל לב טרי עבור בנם?

 

נגיד שהייתה לכם האפשרות להחליף את הילד שלכם באותו ילד, בידיעה שמעתה "כולם יהיו מרוצים" משפחת הילד תקבל אותו ואתם לא תדרשו לרצוח אף אחד... הייתם עושים זאת?

 

אם התשובה היא לא.. והתשובה שלי היא לא. אז באיזה זכות אנחנו יכולים לדבר??"

 

ב. ומה בעצם הבעיה?

יש כאן הנחה כאילו החיים הוגנים.

אם לדעתי זה הוגן שמישהו חטוף בעזה, אז בבקשה - אני צריך להחליף אותו בעצמי.

 

אבל לא, החיים לא הוגנים.

 

יש אנשים מסכנים שנמצאים שם והם בוודאי לא אשמים במצב, ובוודאי הם לא צריכים לשלם את המחיר של המחדל.

אבל זה שהם לא צריכים ולא אשמים, לא אומר כלום. זה לא סרט של דיסני, יש הרבה רוע בעולם והוא רחוק מלהיות מושלם.

 

כלומר אם אני מתנגד לעסקה זה לא כי לדעתי החיים של החטופים תותים (ואז באמת אפשר להאשים אותי בצביעות שהרי אני לא אהיה מוכן להתחלף איתם), אלא אני מתנגד *למרות* שברור לי שזה לא הוגן שאותם חטופים נמצאים שם. ואם כך, במה זה יועיל שאני עצמי אתחלף עם מי מהם? האם הייתי מוכן להתאבד בשביל לתרום למישהו את הלב שלי? מה ההבדל בעצם?

גם במקרה של הילד חולה הלב, זה לא שאני לא מוכן לרצוח בשבילו מתוך מחשבה ש"זה בסדר שהוא חולה, אין סיבה לשנות זאת".

לא, זה לא בסדר שהוא חולה, זה עצוב מאוד וטרגי מאוד וזה בוודאי לא מגיע לו.

אבל מה לעשות, החיים לא הוגנים ולא צודקים, ולהציל אדם אחד על ידי גרימת טרגדיה לאדם אחר זה לא בסדר.

 

 

 

 

 

^^תשובה מדוייקתאני77
תשובה מדויקת ומנוסחת מעולהארץ השוקולדאחרונה
אני חושב שאת בכלל לא שואלת את השאלה הנכונהאני77

ההצעה שאת מעלה היא לא מוסרית.

 

אם תעייני בהלכות מסירות נפש, ותנסי לבחון את הקו ששוזר אותן, את תראי שזה לא שיש איזה מדרג של עבירות, כאלה שצריך למות עליהן וכאלה שלא.

אם גוי רוצה למשל שתעבוד בשבילו בשבת ומאיים עליך בהריגה - אז מותר לחלל את השבת מפני פיקוח נפש (ורק ג' עבירות אסור).

אבל אם הוא עושה את זה כדי לגרום לך לחלל שבת, אז אם אתה נמצא בין עשרה מישראל, כלומר שהחטא הוא ציבורי - אז כבר יש מצוה למסור את הנפש.

ובשעת שמד, כשהגוים רוצים להעביר יהודים על דתם, אז צריך למסור את הנפש אפילו על סגנון הלבוש שמאפיין יהודים, גם דברים שהם בכלל לא הלכה. בין בגלוי ובין בסתר.

 

אז מה הענין? הענין הוא שיש כאן מאבק על עקרונות. אם כל מה שהגוי רוצה זה שתעשה בשבילו משהו - אז אין כאן מאבק עקרוני. גם אם תתן לו את מה שהוא רוצה, לא ביזית בזה את השבת, אלא קידשת בזה את החיים. אבל אם מה שהגוי רוצה זה לחלל את קדושת השבת - אז זה תלוי כבר בשאלה אם זה בינך ובינו - שאז עוברים על זה, לבין כשזה כבר משהו ציבורי - שאז באמת כבר יש כאן משהו עקרוני. וזה הרבה מעבר לכבוד של השבת (או של כל מצווה אחרת), זה כבר קשור כאן לשאלה האם אנחנו מוכנים לתת לרשעים מנוולים כאלה ואחרים לחלל את שם ה' ולערער על מלכותו עלינו. ועל זה יש את המצווה של קידוש השם. ואם המטרה שלהם זה לא רק לבטל אותנו מאיזה מצווה ספציפית כדי לקנטר או משהו כזה, אלא כדי להעביר על דת - אז שמה גם הדבר הכי קטן הוא כבר ביטוי של המלחמה הזו.

 

ואחרי ההקדמה הזו, אני אגיע לנקודה שרציתי להגיע, שנמצאת ברמב"ם הלכה אחת אחרי זה:

"נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחת מכן ונטמא אותה ואם לאו נטמא את כולכן יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. וכן אם אמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם. יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם יחדוהו להם ואמרו תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם. אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם. ואין מורין להם כן לכתחלה. ואם אינו חייב מיתה יהרגו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"

 

אנחנו מעדיפים שתיפול עיר שלמה לאונס ולרצח, ולא לחלל את העקרונות שלנו. לא להיות אלה שיתנו להם - אפילו לא נפש אחת. 

לעומת זאת במחויב מיתה כשבע בן בכרי (כלומר אם יש יהודי שמרד במלכות והם רוצים להרוג אותו), אז שם כבר באמת אין את המצווה הזו של קידוש השם, כי באמת כבר אין כאן משהו עקרוני של האם אנחנו בעד או נגד רצח. יש כאן משהו אישי שלהם נגדו. אז אולי זה לא מידת חסידות, ו"אין מורין להם כן לכתחילה", אבל בהלכה היבשה אפשר לקיים "יתנו אותו להם".

 

לכן ההצעה להתחלף עם אחד החטופים היא הצעה לא מוסרית. אנחנו לא אמורים לשתף פעולה עם העוול. לא בצורה זו ולא בצורה אחרת.

 

שאלה שאת כן יכולה לשאול, זה האם היינו מוכנים בתור חיילים למשל, במלחמה נגד העוול והרוע - לקחת סיכון שיעלה לנו בחיינו או לחילופין בחטיפה, מתוך אידאל לנצח את החמאס ולהשיב את החטופים הביתה.

השאלה הזו בוחנת ממקום אמיתי יותר האם אנחנו באמת חושבים שהאידאלים האלה שווים את המחיר שעליו אנחנו מדברים.

ואמנם אני אישית מרגיש שקשה לי מאד לענות על השאלה כי בפועל אני רחוק כל כך מהסיטואציה ולא שם (בבחינת "מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה"), אבל אני חושב שאם את רוצה תשובה לשאלה איפה עומד הציבור בישראל ביחס לשאלה הזו, כל מה שאת צריכה לעשות זה לפתוח את כל הכתבות עם ה"הותר פרסום" מהחודשים האחרונים. 

נהניתי לקרא. יישר כח!נפש חיה.
כשמדובר ברע וברע יותרמחפש אמת
לא כדאי שמי שנפגע יכריע בשאלה מה לבחור 
לא פותחים פה לשטן, אבל את טועה בכיווןארץ השוקולד

זה לא העניין, מדינה צריכה להחליט מתוך שכל קר מה שיאפשר יותר חיים. החלטה שנובעת מרגש ותעלה במחיר חיים גבוה יותר היא החלטה הרסנית.

המלחמה הזו ועוד הרוגים רבים היא תוצאה של עסקת שליט.

חמאס קיבלה כח גדול כתוצאה מעסקת ג'יבריל.


האם אנחנו רוצים להגדיל את חמאס פי כמה ולעודד אויבים אחרים לחטוף כי רגשית קשה לנו?


אסור למדינה לאפשר מציאות שמשתלם לבצע את החטיפות הללו, ולכן אסור לבצע עסקה.

פשוט מעתיקים לטקסט בגוף ההודעה את הקישור.פ.א.

לא לכותרת, אלא לגוף ההודעה.  

בכותרת אי אפשר להפעיל קישור.  


בכל סרטון יוטיוב יש סימון ״קישור״ ⤵️

תודהשקשוקי3אחרונה
.. עבר ללנ"ו.ראש הממשלהㅤ
חיזוק יפה שרציתי לשתף - הרב שמואל אליהוכְּקֶדֶם
מה? למהכְּקֶדֶם
זה לא שאלה הלכתית או שיעור. זו התבוננות שלחסדי הים

לימוד זכות על עם ישראל שמדקדקים במצוות בעת המלחמה.

בטח שזה ראוי לפה.

זה טרולאני:))))
אז על הכל מותר לדבר כאןכְּקֶדֶם

חוץ מתורה?

יפה! תודהברגוע
מרגש!!*שלי*אחרונה
צאט gpt ותרגום מאמריםצע

בס"ד.


ישלי עבודה לעשות שמצריכה תרגום מאמרים באנגלית והוצאת נתונים מהם ..

מותר להשתמש בצאט gpt.


א. יש את הגרסה באנגלית (המקורית מן הסתם?) וראיתי שכשאתה נותן לו לתרגם מאמר הוא משיב שאין לו היתר גישה למאמר.. יש דרך לעקוף את זה?


ב. מה השיקולים אם בכלל לשקול לשלם למישהו שיתרגם לי חמישה מאמרים במקום להשתמש בצאט gpt?


תודה.

אפשר להעתיק לו את כל המאמר או בחלקיםאתגליא

ולבקש שיתרגם.

אין שום סיבה לשלם למישהו. הוא מתרגם לא רע לעברית (חוץ ממושגים מדעיים גבוהים), והוא גם יכול לעזור בחלק של הוצאת נתונים או סיכום.

למה לתרגם דרך הצ'אט ולא דרך גוגל תרגום?פשוט אני..

אאל"ט, הצ'אט בעצמו משתמש בשירותי צד ג' בשביל לתרגם והוא לא עושה זאת לבד...

 

בכל מקרה, בשביל תרגום מקצועי ונכון אי אפשר לסמוך על תרגום מכונה וחייבים בן אדם בקיא בשתי השפות בשביל לתרגם.

 

יש אתר פארודי בשם "איןציקלופדיה", שהוא כמו ויקיפדיה רק בגרסה פארודית.

 

אם תיכנס לערך "תרגום מכונה", תראה שהם פשוט לקחו את הערך "תרגום מכונה" בוויקיפדיה האנגלית, ותרגמו אותו בעזרת גוגל טרנסלייט לעברית.

התוצאה מבדרת מאוד:

 

תרגום מכונה (תרגום ע"י מכונה) הוא צורה של תרגום היכן תוכנת מחשב מנתח הטקסט במישהו שפה ה"מקור טקסט" ואז ניסיונים לייצר נוסף, שווה ערך טקסט באחר שפה הכוון טקסט ללא אנושי התערבות.

 

מכונה תרגום

Google translate - תרגום גוגלפ.א.
ולא גוגל תרגום


כמו ש good morning אומרים בעברית בוקר טוב, ולא טוב בוקר…

הוא עשה גוגל טרנסלייט על ה"גוגל טרנסלייט"די שרוט

היקום קורס לתוך עצמו בלולאה הזאת

😅 נכון..פ.א.
זה לא שם תואר ולכן הדוגמה לא רלוונטיתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ח בשבט תשפ"ד 13:32

גוגל טרנסלייט - שם החברה, שירות שהיא מספקת.

 


 

אם היו אומרים גוגל'ס טרנסלייט זה היה ''התרגום של גוגל'' ואז באמת היה צורך להגיד ''תרגום גוגל'' בתרגום לעברית.

...בוריסאחרונה

 

 

לגבי אעדיין טרייה

אתה מבקש שיתרגם מאמר לפי קישור/כותרת? פשוט תכניס לו את הטקסט המלא ותבקש לתרגם ואז הוא לא צריך גישה למאמר...

אני לפעמים שמשתמשת בגוגל טרנסלייט מניחה שאפשר לעשות את זה גם בצ'אט GPT בכל מקרה זה לא אוטומטי צריך לעבור על הטקסט לראות שהוא הבין נכון את המשמעות ולסדר אם צריך את המשמעות/ לסדר לשפה גבוה יותר וכ"ו.

כמה מסטול אני מאחד עדבנות רבות עלי

לשמוע שיר דרך המחשב ברמקולים של המחשב ותוך כדי להיות עם הפלאפון ביד, ואז לנסות להנמיך את המוזיקה דרך הכפתורים של הפאלפון?

לשומע שיר דרך המחשב ברמקולים של המחשב ותוך כדיפשוט אני..

להיות עם הפלאפון ביד, ואז לנסות להנמיך את המוזיקה דרך הכפתורים של הפאלפון

יש יותר מזהמבולבלת מאדדדדאחרונה
לשים מזגן באוטו ולנסות להנמיך אותו עם הכפתור של המוזיקה😅
לא קניתי גנרטור.נפשי תערוגאחרונה
אבל יש לי מצבר שאמור להחזיק טלפון ותאורה בסיסית כמה ימים.
על הקשר בין רנן לציון לפי chatgptרנן אביאלי
במסורת היהודית, המילים "רנן" ו"ציון" מצביעות על רעיונות ומוטיבים חשובים, עם משמעויות עמוקות ומגוונות.


1. **רנן**: המילה "רנן" בעברית מקראית משמשת לתאר שמחה, התרוממות רוח ושירה. היא מופיעה במספר פסוקים בתנ"ך בהקשרים של שמחה ותודה, לעיתים בקשר לישועה או גאולה. לדוגמא, בתהילים כתוב "צדיקים יראו וייראו, ועליו ישחקו ויירננו" (תהילים 52:8), כלומר, הצדיקים ישמחו וירננו בראיית הישועה.


2. **ציון**: ציון היא שם שניתן להר בירושלים, ובהמשך הפך לסמל לעיר ירושלים ולמרכז הרוחני של העם היהודי. המונח "ציון" מקושר לרעיונות של קודש, גאולה, ותקווה לעתיד טוב יותר. במקרא, ציון מוזכרת פעמים רבות, למשל "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָֽיִם" (ישעיהו 2:3).


הקשר בין רנן לציון, לכן, עשוי להיות מטאפורה לשמחה ותקווה שמקורם בירושלים ובהבטחת גאולה וישועה שהיא מייצגת. בספרות היהודית, ציון היא לעיתים סמל לעתיד המשיחי, עתיד של שלום ושמחה.


במקראות שונים, רנן וציון מוזכרים יחד בהקשר של גאולה ושיבת ציון. לדוגמא, בישעיהו 52:8: "קול צופיך נשאו קול, יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון".


בכל אופן, חשוב לזכור שהפרשנות לטקסטים מקראי

היי נעים מאד המשיח.. איזה כבוד! יש לי שאלהכְּקֶדֶם
איך אליהו הנביא נראה? הוא חמוד כמו שתמיד דמיינתי?
תשאל את הai.נפשי תערוגאחרונה
מדויקארץ השוקולד

מסכים עם כל מילה

יש כאן רק מילה אחתאחו
וגם זה לא בטוחארץ השוקולד
אה זה.. לא פשוט נרדמתי עם הפלאפוןבנות רבות עלי

אבל ....כשאני קורא את זה עכשיו יש בזה דווקא משהו. 

 

אולי אפשר לפתח את זה לדוגמא msbwqrrrrrrrr24

נשמע טוב

 

ארץ השוקולד

תהיתי באמת איך הגעת לזה,

אבל למה 24 ולא 25?

25 אמר אתמול שהוא שם פס על 24 כי הוא גדול יותרבנות רבות עלי

עשיתי לו אפליה מתקנת

חצוף, כל הכבוד לך על התיקוןארץ השוקולד
תמיד ידעתי שהכח שלך זה בחשיבה על האחרמתנות באדם
וההסתכלות הכללית על עם ישראל, אשריך חבר שלי👍
תודהבנות רבות עלי

זה קורה לי בדרך כלל כל בוקר, אני קם ושואל את עצמי, איך אני יכול לשפר היום למישהו את מצב הרוח? 

ובין היתר חושב גם על דרכים חדשות להתחיל עם בנות.

כל הכבוד👍מתנות באדם

ממש מקיים את הפסוק "מזה ומזה אל תנח ידך" גם תורה וגם עולם הזה(בגבולות המותרים כמובן).

ורק אוסיף, אני הקטן, שממש רואים פה בפורום את החלק הראשון של דבריך בצורה יוצאת דופן ונפלאה ממש

מסכים (:כְּקֶדֶםאחרונה
שאלהיפעת2

למה רווקים / רווקות בגיל מאוחר אומרים שמרגישים בודדים?

הרי לרוב האנשים יש הורים, אחים, אחיות וכמה חברים טובים ואולי גם כמה חברי אמת ממש.

אז למה הם אומרים שמרגישים בדידות?

מנסה להבין את זה...

כשתגדלי תביניבנות רבות עלי
מאחל לך שלא תביני 🙂חדשכאן
לא כל הרווקים מרגישים לבדרווק לנצח?
הדבר הכי נורא עבורי כרווק בן 30 הוא האמפתיה שאני מקבל מסביבה שבבסיסה הנחת יסוד שאני בודד מסכן
לרווקים יש את דמויות התנ"ך, תנאים, אמוראים,חסדי הים

ראשונים ואחרונים.

אתה פותח ספר והדמויות ניצבות בפניך.

בד"כ זה מספיק. לא תמיד.

כי אין כמו הקרבה שמרגישים מול בן זוג, אחד ויחיד.מתואמת
זה שיש את הדמויות האלה בחיים, לא אומרמאותרת

שהם ממלאים צרכים רגשיים מסוימים.

לדעתי, זוגיות היא סוג של תלותיות הדדית. שני אנשים בוחרים להיתלות זה בזו.

כאשר הילד מתבגר, והוא כבר אדם עצמאי ונפרד מהוריו - כבר לא תלותי - סוג הקשר הוא שונה. בהנחה שמדובר ברווק מבוגר יותר, כנראה שגם הוריו מבוגרים יותר, ומתמודדים עם קשיים שמגיעים עם הגיל שלהם (נגיד ענייני בריאות).

לכן לדעתי זה פחות עניין של גיל, ויותר עניין של סביבה. כלומר אפשר להרגיש את הבדידות הזאת גם בגיל צעיר יחסית, אם הסביבה נמצאת בשלב אחר בחיים.

אחים ואחיות, במיוחד אלו שנשואים, גם נמצאים בשלב אחר בחיים שלהם. הדברים שמטרידים אותם בחיי היום יום שונים. וזה נכון גם לחברים - לזוגות צעירים, להורים צעירים יש מלא דברים אחרים על הראש, ולא תמיד יש להם את הפניות נפשית ואת הזמן להתעסק בעולם שלי. העיסוק הזה בדברים שונים כל כך מוביל לריחוק, כך שגם חברות קרובות שהתחתנו וילדו - כבר לא כל כך קרובות. לרוב הן גם עוברות לגור בקהילה עם אנשים בסטטוס דומה, וטוב שכן קרוב.

בהנחה שלא נמצאים בקשר, אין מי ששואל אותך אפילו את הדברים הבסיסיים, של איך עבר עלייך היום. איך את מרגישה. מה קרה היום בעבודה. ברור שיש אנשים שאוהבים אותי, שאכפת להם ממני, שרוצים בטובתי - אבל זה לא בא לידי ביטוי ביום יום.

אני אמנם לא כל כך מבוגר אבלכְּקֶדֶםאחרונה

אני יכול להבין את הבדידות הזאת.

לפעמים דווקא כשאתה מוקף בחברים ומשפחה אתה מרגיש הכי בודד. כי זה מגיע ממקור אחר. לא תמיד המעגל הקרוב ממלא את המקום הזה וכאמור דווקא הפוך. זו מעין בדידות של "למה אני עדיין לא התחלתי לבנות משפחה משלי?" 

שבוע טובבחיוךך
מי כאן? איזה שיר מהתקופה האחרונה הכי חזק לדעתכם?
חרבו דרבו, יחד תמיד, בין הים והנהררווק לנצח?
האם נזכה שכלל ישראל יתעורר השנה להקריב קרבן פסח?חסדי הים
הלוואי שנזכהנפש חיה.
משהו שפרסמתי פעם בפרוזהאני הנני כאינני

לאור המהלכים האחרונים זה מקבל קצת אור אחר...

 

פעם, כשהכנות עוד התגלגלה ברחובות, היינו אנשים, והסודות היו סודות. והיום, עם כל פורים נוספת עוד מסכה ללב, רק שלא תהפך לצלם, כמו בסיפורים של אבא על חורב.

פעם, כשרצית - מיד היית מתיישב, רצון לא היה דבר של מה בכך, הו, אז מי לא התייצב. והיום, תּוֹדָה שאתה דואג לעצמך, ולא מפיל הכל על אנשים שמסביבך.

פעם, כשהיינו הרחק מכאן, אמרתי לסבתא - גם בלי תיק נסתדר מצויין. והיום, רק תזהר שלא ליפול לאחור, מנסה לקבל איזון ממה שבידך, רק לפני שתשקול שנית לחזור.

פעם "הולכים לארץ!" היתה קריאת גבורה, אני זוכר איך זיסל מייש'ה נאזר בחגורה. והיום "חוזרים הביתה" נאמר בזהירות, שאף אחד לא יעלב כי יש בו קצת טיפשות.

עוד אחד מג' אב תשפ"באני הנני כאינני

מחלוקת / אני הנני כאינני

אני מרגיש בלב המון שירים

כמו מראות של המקרים

שכל היום עלי עוברים

כמו שליחים, כמו תמרורים

 

בחוץ תמיד יש נושא קבוע

תחפושות שונות בכל שבוע

איך כל אחד הוא מיוחד

לא שונה, אבל יושב נפרד

 

הכל התחיל די מבפנים

בתוך השבט, קנאת בנים

כולם שווים, אין מדרגות

חוּדש מצב המחלוקות

 

ואז פתאום

נפערה תהום

בלעה הכל

לא נותר יתום

 

והשלום לא בא

רק אחרי זמן ארוך

אז הוקם צבא

לצרור ולדרוך

 

בסוף זה מסע

עוד סיפור שבדרך

רק ששוב לא נשכח

שאחים זה לא בערך

חמוד. חזק וברוך בן מערבא
רק הערה קטנהבן מערבאאחרונה
הסיומת של הבית הלפני אחרון ״לצרור ולדרוך״, לא מוצלח, *לטעמי*. 
אכלתי אותהבנות רבות עלי

 

 

susאחואחרונה
לא יודע מה זהרנן אביאלי

מה הסימנים שאני רואה שאני משיח בן דוד


בשורות הבאות אני מביא כמה צירופי מקרים מהתנ"ך הקשורים לשמי שחיזקו את מחשבתי שאני משיח בן דוד. כמובן שרק אני חושב כך אולם אשמח אם תסבירו לי היכן הטעות בחשיבה שלי. דרך אגב אם אני המשיח המשמעות היא שיש להאמין בשלושה עשר עיקרים לרמבם ובפרט שתורת משה אמת, אין לכך שום משמעות אישית לגבי.


ישנם צירופי מקרים הקשורים לשמי המופיעים בספרים ישעיהו ותהלים שמבחינה סטטיסטית לפי הבנתי המעטה בתחום הסתברותם אפסית. שמי המלא הוא רנן ציון אביאלי. שמי רנן ניתן לי היות ואבי היה בצומת גילת לפני מלחמת ששת הימים ולכן קרא לאחותי גילת. ובספר ישעיהו פרק ל"ה מופיע הפסוק " אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ," אני נולדתי שנה אחריה ובשל ההקשר בין גילת ל-רנן, הוריי קראו לי רנן. שמי ציון ניתן לי על שם סבי מצד אבי ז"ל שנקרא ציון שלום כהן יזדי.

והנה המקריות לה אני טוען:


בשתי הפעמים שבהן מופיע השם רנן בתנ"ך שלא כפועל מופיעה באותו פרק גם המילה ציון.


בספר ישעיהו פרק ל"ה מופיע השם רנן בפסוק ב' " פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ" ובפסוק י' מופיע השם ציון : " וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה." פרק זה מתאר דרך אגב אוטופיה משיחית.


ישעיהו פרק לה

א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. {פ}

ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם. ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא. ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ. ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ, גְּאוּלִים. י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. {ס}


הפעם השנייה בה מופיעה המילה רנן היא בתהילים פרק קל"ב כמפורט להלן

לפני אמירת תהלים נהוג לומר " לְכוּ, נְרַנְּנָה לַיהוָה; נָרִיעָה, לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה; בִּזְמִרוֹת, נָרִיעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה; וּמֶלֶךְ גָּדוֹל, עַל-כָּל-אֱלֹהִים." הפתיחה היא לכו נרננה מהשורש רנן. ונשאלת השאלה כמה פרקים יש לרנן? והתשובה מופיעה בפרק קל"ב בפסוק ט"ז , "וחסידיה רנן ירננו", כלומר 300 פרקים שהם פעמיים סך פרקי תהילים (150) כמניין רנן בגימטרייה. וידוע המנהג לקרוא פעמיים תהילים כמניין כפר (בגימטרייה 300).


שאלה: מי אמור לומר תהלים כמניין רנן?


תהילים פרק קל"ב

א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:

זְכוֹר-יְהוָה לְדָוִד-- אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.

ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַיהוָה; נָדַר, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

ג אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם-אֶעֱלֶה, עַל-עֶרֶשׂ יְצוּעָי.

ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.

ה עַד-אֶמְצָא מָקוֹם, לַיהוָה; מִשְׁכָּנוֹת, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

ו הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר.

ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו; נִשְׁתַּחֲוֶה, לַהֲדֹם רַגְלָיו.

ח קוּמָה יְהוָה, לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.

ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.

י בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ-- אַל-תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.

יא נִשְׁבַּע-יְהוָה, לְדָוִד אֱמֶת-- לֹא-יָשׁוּב מִמֶּנָּה:

מִפְּרִי בִטְנְךָ-- אָשִׁית, לְכִסֵּא-לָךְ.

יב אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ, בְּרִיתִי-- וְעֵדֹתִי זוֹ, אֲלַמְּדֵם:

גַּם-בְּנֵיהֶם עֲדֵי-עַד-- יֵשְׁבוּ, לְכִסֵּא-לָךְ.

יג כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן; אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.

יד זֹאת-מְנוּחָתִי עֲדֵי-עַד: פֹּה-אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִיהָ.

טו צֵידָהּ, בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ; אֶבְיוֹנֶיהָ, אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.

טז וְכֹהֲנֶיהָ, אַלְבִּישׁ יֶשַׁע; וַחֲסִידֶיהָ, רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.

יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד; עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי.

יח אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.


תשובה: חסידיה של ציון (הצייוינים) שכן פסוקים י"ד -ט"ז מתייחסים לציון המופיעה בפסוק י"ג. ואפילו קשה לי להגיד שחסידיה של ציון ירננו עלי. ודרך אגב גם הביטוי משיחי בפסוק י"ז מתייחס לציון.


לאחר אמירת תהילים יש הנוהגים לומר " מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן, יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים, מֵיְהוָה; מָעוּזָּם, בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם יְהוָה, וַיְפַלְּטֵם: יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים, וְיוֹשִׁיעֵם--כִּי-חָסוּ בוֹ" הפסוק הראשון אותו נהוג לומר לאחר אמירת תהילים אומר שישועת ישראל תבוא מציון .בתהילים פ"ז מופיע הפסוק " וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ, וְאִישׁ יֻלַּד-בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן" כלומר ציון יהיה שם של איש על משקל (וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל)., והוא ייוולד בציון (כמוני, שנולדתי בירושלים וחייתי בה כל חיי) והוא יכונן ,יבנה את ציון.


ובישעיהו פרק ב' כתוב "כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים" (כפשוטו).


כמו כן אני חושב שאני גלגול של אליהו הנביא שכן נולדתי במוצאי שבת פרשת בראשית וידוע ששרים על אליהו במוצאי שבת. כן גם משיח וגם גלגול של אליהו הנביא, אכן מחשבות גדלות.


בנוסף אני חושב שאני היושבת בגנים שכן בסוף שיר השירים כתוב


יג הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי:

כלומר היושבת בגנים היא זאת שחברים מקשיבים לקולה כלומר המשיח. ומשום מה אני חושב שאני היושבת בגנים ? היות ועבדתי בעיר גנים עם אבי לפני שגיליתי שאני המשיח.


ומה עונה היושבת בגנים?

יד בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים:


תשובה זאת איננה מקובלת על החברים שכן פירוש הדבר שדודי (כלומר הקב"ה) יהיה נסתר ולא נוכל לתופסו כמו שאיננו יכולים לתפוס את הצבי או העופר על ההרים. לכן חכמים תיקנו שצריך לחזור על הפסוק היושבת בגנים פעם נוספת.


התשובה השנייה של היושבת בגנים צריכה להיות (סוף פרק ד' בשיר השירים)

טז עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו:

ופירוש נוסף לדודי הוא איבר מינו של המשיח ובביטוי צפון הכוונה לשדיים ואידך זיל גמור.



כמו כן בשיר השירים מוזכר הפסוק


ו אַל-תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:

שמוני נוטרה את הכרמים? כרמי שלי לא נטרתי! כיצד אשמור על כל העולם כאשר אני מובטל חולה נפש ורווק ואפילו את רשיון הנהיגה לקחו לי הפסיכיאטרים?

עד כאן, לא יודע מה ההסתברות של כל מה שכתבתי . איני יודע גם איך לנתח את ההסתברות לכך.

ודרך אגב נולדתי בכ"ח תשרי תשכ"ט בדיוק 19 שנה אחרי בנימין נתניהו וראה בעניין זה "בן המלך ובן השפחה שנתחלפו".

בתרבות הפרוגרסיבית של היום, זכותך המלאה להזדהותדי שרוט
כמשיח.


אני איתך אח יקר. גאל אותנו ברגע זה ממש למה האלכוהול כבר לא משפיע עלי בשביל לברוח מהמציאות.

איזה זכות!פתית שלג

בהצלחה בכל המשימות:

"וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמִצְוֹת כְּדָוִד אָבִיו. כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. (אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי. וִיתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיַחַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד)"

(רמב"ם)

 

אולי אתה מוכר לי מפה

 

משיח שקר לגיליוטינהJewice
בהצלחה מוזמן לגאול את עם ישראלאחו

מזכיר לי שפעם אחת מישהו הסביר לי באריכות שיצחק רבין היה אמור להיות משיח בן יוסף והרבי מלובביץ' משיח בן דוד

ולפי דבריו יגאל עמיר הוא ארמילוס ?בן מערבא
חבל שלא שאלתיאחו
בוא נתחיל מהתנאי הראשוןאריק מהדרוםאחרונה
האם אתה מלך?
מישהי יודעת מאיפה מזמנים תכשיטהפי

עם חריטה של משפט?

כןןחיוךך
כותבת לך בפרטי
תודה בוביהפיאחרונה
מה עושים אםנטע321

יש חברות שהן חברות נפש ויש חברות שהן "במעגל השני" שאפשר לצאת ולבלות איתן וכו' אבל הן לא באמת חברות נפש אמיתיות

שאספר להן הכל, אתקשר מתי שבא לי וכדומה.

אבל מה אני עושה אם יש לי חברה שמבחינתי "במעגל השני" (וכך אני גם רוצה שיישאר) אבל היא מבחינתה חושבת שהיא במעגל הראשון וכך מתנהגת (מתקשרת אלי הרבה,

מבקשת שנעשה ביחד הרבה דברים וכו').

שאלה טוב יש לי גם כמה כאלהחצילים
לא יודע הלוואי היב לי תשובה
חח שאלת חייהפי

אבל אני מנסה להכניס אותה למעגל הראשון .. בשבילה אבל לא בשבילי

אני חושבבחור חמוד

שזה מתחיל באיך את מתייחסת לזה ואז זה משתקף כלפי חוץ.

אם החברה תרגיש שאת משדרת קירבה אז היא תתקרב, וכן להפך.

 

לעניות דעתי לבסוף היא תבין שהיא לא אמורה להיות קרובה.

תוכלי לבצע מספר דברים בכדי לשדר את זה כלפי חוץ כמו לא לענות תמיד להודעות בוואטספ וכדומה.

 

בהצלחה רבה 🙏

ואהבת לרעך כמוךאלעזר ב

אין מעגלים

יש נשמות

וכל נשמה היא עולם ומלואו

יש מעגליםJewiceאחרונה
מאז המלחמה משהו בי נסדקכְּקֶדֶם

זו צלקת כל כך עמוקה וכואבת, שאני עדיין לא יכול לעמוד על מהותה והיקפה.

כשאני מסתכל בנבכי עצמי מנסה לחטט, לגשש אני מיד נרתע לאחוריי.

רוב הזמן מנגנון מסוים בנפש שלי פשוט מדחיקה את הכאב העצום הזה, מחשש נכון לקריסת מערכות. 

אבל לפעמים, רק לפעמים הפצע נפתח ואז אתה עומד מול כל הצער הזה שמאיים לבלוע אותך. אתה מרגיש אבוד, חסר תקווה, במציאות מאיימת חסרת גאולה ורוויה בכאב.

ואז מיד תוך כמה דקות של כאב צורם הפצע מגליד שוב. ואפשר לחזור "לשגרה" אבל זה לא באמת. הפצע עדיין קיים ולא חושב שהוא איי פעם יתרפא

מדהים כתבת. מזדהה עם כל מילה.די שרוט
כואב לי אבל אין בי סדק. קודם כל ידעתי שבצורה טבעיתחסדי הים

זה יגיע, כך שלא נתפסתי בהפתעה.

קשה להכיל את הצער, אבל אני מאמין בעם ישראל שהם יכולים לתקן, ומאמין ב-ה' שהתוכניות שלו גדולות ורחבות.

כואבהסטורי
לא להלחם בזה, אלא לחפש איך מצמיחים מהסדקים משהו חדש וגדול יותר.
כאלו אני כתבתיכמו🐌תמס
חחחחחחחחכְּקֶדֶם

השם שלך הצחיק אותי ממש..

 

ותודה לכל מי שהגיב

אני שמחה שצחקת. הצחוק מרפא🙂כמו🐌תמס
כן שם שיהלך לפניךאדם פרו+
ושתזכה לראות שמש
כנראה שתזכיאדם פרו+
אמןכמו🐌תמס
עבר עריכה על ידי כמו🐌תמס בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ד 12:32

ושלא ידרכו עלי!

🐌

 

בבקשה תסתכלו כשיורד גשם🌦 שאתם לא דורכים על שבלול

אני מתבייש לומר שלא הצלחתי לפענח את הפירושדי שרוט
של הניק.


אפשר הסבר?

זה מתהילים.פ.א.

כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ:

(תהלים פרק נח פסוק ט)


המאירי:


ואמר: כמו שבלול וכו' - כלומר , שיכלה האויב מעט - מעט וילך הלוך ונמס כמו שבלול; והוא שרץ , נקרא 'לימסא'. ותמס - שֵם מן 'נמס' , בשקל "תבל עשו" (וי' כ , יב). וכן , ימות מהרה ויהיה כנפל 

אהה נייס. מחוכם משהודי שרוט
איך הבנת את זה?😂😂מבולבלת מאדדדד
אני קורא כל יום את פרקי התהילים היומייםפ.א.

כבר כמה שנים… (סוג של פוליסת ביטוח…)

ומכיר את הפסוק מהשגרתיות של הקריאה בתהילים.  

אההה מגניבבבמבולבלת מאדדדדאחרונה
ממש כךהפי
אתה לא לבד.איתן גיל

זו ההנהגה שלנו...

והמשכיל בעת ההיא ידום.

זו הרגשה מוכרתמבולבלת מאדדדד
ואני חושבת שכל אחד חווה אותה בנושאים משלו, והמלחמה משהו שמשותף לכולם, לכן הרבה ירגישו כך.


כתבת יפה!

תוך כמה שנים זה יעבור לךאדם פרו+
תחזיק מעמד ידידי
למי יש תשובה קולעת לשאלה.ת.

איפה אלוקים היה בטבח בשמחת תורה,

ולמה אני מאמינה במשהו שלא ראיתי אף פעם?

השואלים זקנים חילונים למהדרין שמרוב איכפתיות מנסים לעזור לי להתפכח "מהשטויות האלה", אנשים שבכללי די חכמים אבל מאוד בורים בענייני יהדות באופן מפתיע ומעציב.

חרטות קטנות של החייםבן מערבא

 

חבל שבזמנו, כשזה היה רלוונטי, לא לקחתי את הקורס בתורת המשחקים, גם היום אפשר עקרונית  לקחת את הספר המתאים וללמוד, אבל זה קצת פחות פשוט. אולי גם זה יקרה יום אחד.


 

מעניין אם מישהו כאן למד את זה…

מסכים איתך אם כי בזמנו באמת לא התאים ליארץ השוקולדאחרונה

לא, קראתי חלק מסיכום הקורס