פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 86)

בארץ זה הלך מאז ומתמיד, כנראה בגלל הנוחות.

באופנה העולמית זה היה טרנד חולף יחד עם הטרנינג בעקבות הקורונה.

אנשים חיפשו מראה נח ולא מתאמץ וזה תפס.

וכמו כל טרנד, זה חלף.

בכל גיל וסטטוס אפשרי. לפעמים אני רואה 15 נערות ביחד שלכולן ללא יוצא מן הכלל יש את זה.

כשאת כותבת במשפט האחרון "כמו כל טרנד, זה חלף" את גם מתכוונת לכל העולם חוץ מישראל?

ואם כן, למה זה תופס כל כך חזק בישראל?

בארץ זה כנראה הסטייל הדתי לאומי

שמתבסס על העיקרון ״בחרתי בגדים בחושך וחולצת סוף מסלול זה קול״

סתם.

יש משהו יפה בנונשלנטיות הזאת.

האמת שזה מזכיר לי את מה שאמר הבחור האוסטרלי שמייצא רדבק ובלנסטון לישראל שמסביר למה זה תפס כל כך חזק אצלנו. כי יש לנו יכולת לייצר אופנה משל עצמנו שלא תלויה באופנה העולמית.

או שאולי יש הסבר אחר שלא חשבתי עליו.

התרבות בישראל היא תרבות לא רשמית. מה זה אומר לא רשמית? למשל בישראל עובדים פונים אל הבוסים שלהם בשם הפרטי.

בחו"ל אין דבר כזה. בחו"ל אתה פונה לבוס ובמיוחד אם זה בוס בכיר בשם המשפחה שלו עם קידומת "מיסטר".

בישראל בוסים ועובדים מאוד שכיח שהם ישבו יחד על בירה בפאב ובחו"ל זה לא שכיח ולא מקובל. הדיסטנס בישראל הוא מאוד קטן ביחס לדיסטנס בחו"ל.

זה נכון גם לגבי צורת לבוש. הלבוש בישראל הוא לא תמיד פורמלי. נשים למשל יכולות לבוא עם גופיות קצרות לעבודה מה שבחו"ל לא כל כך מקובל.

לכן בישראל לבוש שהוא נוח וקליל סביר יותר שיתפוס אופנתית מאשר בחו"ל.

כאילו "בוקר טוב מר יהויכין שלופנדר. תחתום בבקשה על מסמכי העברה לבנק" זה נשמע דפוק בישראל.

ועוד לא התחלתי לדבר על סנדלי השורש עם הגרביים 😮

אפילו הסבתא הרוסייה שלי מתהפכת בקברה בעודה בחיים.

והשילוב של הגרביים זה להר המורניקים.

רובנו בפורום בורגנים למרות הייצוג הגבוה מישיבת בית אל

אני יודע טוב מאוד שהאופנה של היום שונה מהתקופה שהייתי בבית ספר, שבה כל סוג של סנדל עם גרב פעם היה נחשב לאסון אסתטי מדרגה ראשונה.

אבל... רק סנדלים מהסוג שבתמונה הולכים עם גרביים. ולא סנדלים רגילים ובמיוחד לא שורש.

ואגב גם הגרביים שהולכים יחד עם הסנדלים אלה גרביים אחרים מגרביים של נעליים והם הרבה יותר דקים וצמודים.

תראי את הערכים התזונתיים שלו.. ואו

הכפכפים האלו נפוצים ברמות אסטרונומיות.

דווקא זה מעלה תהיה למה סנדלי שורש די ירדו מהאופנה אבל הדבר הזה מחזיק חזק מאוד.

של שוואקי.

מה יותר מקפיץ מפופ אמריקאי-יהודי-אשכנזי-חלאבי?

אולי רק אבי ביטר.

כי יש פה מישהו בשנת אבל.

והאוזניות התקלקלו, אז גם אי אפשר לשמוע באוזן...

נכון?

שזה השיר המקפיץ ביותר אי פעם. בימי חמישי בהם אני עובד 10 שעות, אני משמיע את השיר הזה בזמן שאני מותש, ולפתע מתחיל לרקוד על האופניים.

דלית רצ'סטר (המגישה של המצעד השבועי והשנתי של גלגלצ) העידה שזה השיר של השעון המעורר שלה. אני חושב שזה מסוכן להתחיל לרקוד רגע אחרי שאתה מתעורר.

(אפשר גם לנסות את השיר red בתור שיר מעורר, ויש גם שירים מרגיעים כמו back to December או timeless)

אבל אל תסמכו על הטעם שלי

אני גם אוהבת גויאבות🤷🏼‍♀️

בניגוד למשפחה שלי או לפורום נשו"ט, את לא משליכה באופן אוטומטי את הטעם שלך על כל האנושות לדורותיה.

ומניחה שכל אחד אמור לעשות מה *שהוא* אוהב.

וסתם לידיעתך, היא הזמרת המצליחה ביותר בפער עצום מכל זמרת אחרת.

יש לה סבב הופעות ענק של מעל 40 הופעות. ומי שרוצה להגיע צריך לשלם באיזור ה600 יורו לפחות, ומי שמזמין כרטיס עכשיו צריך לחכות לפחות עד יוני 2024

פרין ורבין כבני אדם מאי דולפנין אמר רב יהודה בני ימא."

"בני ימא - דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א:"

מה זה שריינ"א? בצרפתית של ימי רש"י: בתולת ים.

זאת אומרת שרש"י הבין שהדולפין בגמרא זה סוג של בתולת ים.

לפי דעתי הוא מתכוון רק שהצורה שלהם נראה כמו אדם, ולא שיש להם תודעה כאדם.

אם את רוצה אני יכול להרחיב בעוד מקורות.

מאד מעניין

בסופו של דבר כולם כלים של הקב"ה להפצת דברי תורה, לא משנה סגנון הלבוש או צבע הכיפה...

חוץ מזה שבדרך כלל הוא מעגן את כל מה שהוא אומר במקורות מאד מפורטים. 

לי שהוא נגד הממשלה והכנסת כמוסדות חילוניים וכן נגד כל מיני רשעים שמתנגדים ורודפים את התורה, אבל הוא כן בעד תקומת עם ישראל בארצו.

אבל אני לא מוסמך להגיד את דעתו.

מן הסתם הוא הביא את העדות בערוך ובחיד"א והוסיף כיד ה' הטובה עליו.

א. רוחי מתנועעת בחזקה כמו פעמון, האם זה רוחך אל עליון.

ב. נפשי לא הדריכה מנוחה, האם זה ברכה או קללה.

ג. מוחי מנתח כמו תער, בוקע ארזים רבים ביער.

ד. מחשבתי יורדת עמוק למצולות, אוסף פנינים ואבנים יקרות.

ה. אבל אם אסור ללחוץ גר, קל וחומר גוף ושאר.

ו. הרעיון לא נותן מנוח, הולך ואוזל הכח.

ז. רק לך ה' אפנה בערגה, הצילה אותי מנפש עייפה.

ח. אלוקי תן בי עוצמה וחיל, לדלג על המהמורות כאיל.

ט. תטע בי רגשות קודש, שנצרכות בזה החודש.

י. האני בגולה הלך ותעה, התבקש אותי אל נעלה.

אני גם למדתי פעם מהרב אליהו דורדק.

לא זכרתי מאיפה השם היה מוכר לי...

אבל נראה לי שאלה התוצאות אבל לא הסיבה שטבי היה מיוחד.

כאשר קראתי על טירו העבד של קיקרו הבנתי את העניין, עבדים של דמויות מאוד חשובות בחלקם היו עם מעמד אחר מסתם עבד. באופן דומה לקיקרו ברומא, אביו של הורדוס אצל בית חשמונאי , כך לרבן גמליאל שהיה הנשיא היה עבד במעמד אחר.

עבד כזה היה יותר שייך בעולם המצוות כי היכולת שלו לנהל את חייו הייתה גבוהה יותר.

אדם במעמד גבוה, כמו שמצינו ביוון ורומא.

מה שכתבתי יכול להיות נכון, או שהוא מלכתחילה היה יותר מוכשר ומשכיל ולכן נבחר לרבן גמליאל.

ויתכן שהוא אף רצה לקיים מצוות בעקבות השפעת רבן גמליאל כפי שאתה אומר

לא נחשב יקר.

אבל כמובן תלוי אצל מי.

אישית שילמתי 300.

אם כי יכולה לפגוע בלק או גל אם יש ברצפות.

גם לא אציטון !

לקחת בד לח או סמרטוט לשפוך מים חמים להשרות

ואז לקחת סמרטוט לח ועם השפכטל להוריד

זה עובד בפרקט

לא יודעת מזה דמוי 

אם לא נמצא פתרון אחר, אולי ננסה.

גם אם הם חמימים.

(אע"פ שהתבקשתי לא... לכסות את כל הבית בניילונים זה לא כיף... אז לא יודע אם להבא שווה לעשות את זה... פשוט לנקות כמה שיותר מהר.)

שבת שלום!

ואני לא אקנה מיכל שלם בשביל לנסות לנקות.

במיוחד אם מנקים מיד. מים חמים אמורים לעזור.

ולמי אין אקונומיקה בבית?

תודה בכל אופן.

רק דורש יותר מאמץ.

אם יש כמובן 

כמובן לנסות בפינה מוצנעת לראות שלא מזיק לרצפה.

ועוד הצעה שנשמעת לחלוטין לא קשורה - לשים סמרטוט כלשהו ולנסות לעבור עליו עם מגהץ + קיטור. עזר לי פעם עם משהו עקשן בצורה דומה.

לעשות פוליש לרצפה. אפשר לקנות כאלו בדולר-שניים בעלי אקספרס.

וצריך להזהר לא לנסות לעשות פוליש לקרמיקה. זה לא מצליח.

דורש מאמץ רב ועם יכולות נורמליות יתן הכנסה טובה.

מצד שני, תארים שונים מובילים להכנסה שונה בתכלית.

אתה מתכוון לעבוד במקצוע לאורך עשרות שנים, הגיוני להשקיע בו מאמץ ולבחור מקצוע מתאים.

איך בוחרים מתאים?

לדעתי הכי חשוב שיהיה מעניין עבורך, תרגיש שהוא מועיל לעולם ועם הכנסה שתוכל לחיות ממנה בכבוד.

של משרד העבודה:

https://avodata.labor.gov.il/

בנוסף, מוזמן להתייעץ בפורום סטודנטים שם יוכלו להשיב לך מאנונימי באופן מפורט יותר.

פורום סטודנטים

בהצלחה רבה

מוזמן בשמחה להתייעץ על מקצועות מסויימים בש.א. או במסר, אני מכיר מקצועות רבים

שבה אתה פועל מתוך חיבור פנימי

תבחר בתחום שתאהב לעסוק בו

בסופו של דבר רוב היום אנחנו נמצאים בעבודה ומבלים בה את רוב שנותינו (לפחות עד הפנסיה...)

לא חסר כאלה שלמדו תארים ולא עוסקים בהם כלל.

ויש מקצוע.

ורבים מבני האדם ואני בתוכם לא יזכו שהתחביב שלהם יהיה גם המקצוע.. 

נהג אוטובוס יכול להרוויח 7-10 בחודש (תלוי כמה שעות זה משרה מלאה שם ואני לא יודע), אבל בלי בעיה אפשר להתחיל עם יותר מ40 בשעה.

השאלה היא האם זה מקצוע שתרצה לעשות ויתאים לך.

מקצוע כזה לא דורש הכשרה ארוכה

אולי האתר הזה יכול לעזור:

שכר נהג אוטובוס ✔️ חישוב משכורת של נהג אוטובוס 2023

אוף כמה אפשר?

שולחת חיבוק, כוחות אין לי כרגע במלאי ;)

שיהיה טוב כבר.

איך שולחים כוחות? יש לי ספייר אם זה עוזר.

אם מישהו כאן רוצה לשלוח תקווה, אשמח.

בגדול, מקפלים ושולחים בין האותיות

קיבלת מסך של אפל בחינם.

תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ!

תבורכי על החלות!

נראות מיוחדות במינן!

שבת שלום!

יהיה למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך".

יש הרבה דרשות שמקשרות את שבת לתשובה, כי יש בהם אותן אותיות.

אבל לפעמים צריך בשבת "לא לשוב" באופן אקטיבי. לשכוח את העומר בשדה. להרגיש את השגחת ה' עלינו באופן קרוב כאילו אנחנו גרים, יתומים ואלמנות. "שמוע אשמע צעקתו" וכך ה' ישפיע לנו ברכה למעשה התשובה שנעשה בששת ימי המעשה.

לא להתמקד בשבת בחטאים ועוונות. פשוט להתענג על השבת ולתת ל-ה' להשיב אותנו אליו. "השיבנו אבינו וקרבנו מלכנו" "השיבנו ה' אליך".

א. הרחיבי! לבי צועק מבפנים, אליך ה' זעקתי ממקל החובלים.

ב. קשה לי גבולות הכובלים, רצוני להגיע אליך במרומים.

ג. אסק שמים שם אתה, תקונן שכינתך האהובה.

ד. תורה חדשה תצא מאתי ואתך, כליותי נובעים ברוח קדשך.

ה. שלום לך חזק חזק, המלאך קורא אלי ונמלט.

ו. לדניאל הקץ חתמת, גם לי לא פתחת.

ז. קץ לצרותיי אצפה לדעת, מתי יגיע עת הנחת.

ח. מתי תלך לפני להרגיעי, איחל לבוא עת משיחי.

ט. האם כבנות איוב היפות, או כנשים מתקוע החכמות.

י. לבי רק עסוק בדברי תורה, גם במקומות האסורים קשה לי לעזבה.

יא. נחמדים ומתוקים דבריך אל לבי, רק אליך ה' מאוויי.

שיחקת אותה זה אפילו טוב יותר מהקודם ממש חזק. 

קצת מוזר לנסות לשפצר דברים שנכתבו ברוח הקודש (; אבל נגיד בפסוק ב' הייתי מוריד את האות ב' במילה מרומים.

ובפסוק ט' בלי אות ה' בחכמות.

הקונספט עצמו נשמע יותר אופן של פיוט מאשר תהילים.

ואולי אתה מכוון ככה בכדי שזה יהיה מקובל יותר..

א. ממעמקי הים נפשי הומיה, להידבק אל קדשך בקול תרועה.

ב. אהבתי רבה אל כסא הכבוד, שם מציאות רוממותך בהוד.

ג. מתנועע הים בלא סדרים, קול הגלים רועשים.

ד. סדר יופיע מבוקה ומבוקה ומבולקה, מתוך ביטחון אמיץ בלא חלחלה.

ה. יבקע הים ותראה היבשה, שם יציבות ומעמד על קרקע.

ו. אשרי התמימים הדבקים במצוותיך, נזהרים מלעבור על חוקי רצונך.

ז. חירות כבן מלך ולא חופש כעבד, עול מלכות שמים ומצוות ולא מרד.

רואים שזה יצא מהלב, במיוחד שתי השורות האחרונות יפות. אשרייך 

אהבתי במיוחד את העניין של קהלת עם סוף הפסוק שם.

אני לא חווה את התקלה הזו.

מכאן נראה לי שהבעיה קשורה להתנהגות מערכת ההפעלה בפלאפון שלך, ולא בעיה באתר.

כשאת נמצאת בשיחות האישיות ורואה הודעות - אם תבצעי רענון למסך, ופתאום יופיע טקסט נוסף, זה נראה כבעיית ניהול זיכרון בפלאפון.  

איזה מכשיר יש לך?

למרות שאני סתם מטייל פה להנאתי..

והפורומים עברו לפני כמה חודשים לסביבה חדשה.

המעברים האלו בין סביבות Web שונות כנראה הסיבה לתקיעות והבעיות.  

תפריט ש.א.

לעומת התפריט של הפורומים:

רק הבדלים שאני זוכרת כרגע - הפונט, הפס למעלה לא היה גרדיאנט, התפריט היה פסים לבנים בלי עיצוב ואייקונים

התפריט הוא בדיוק התפריט של הפורום, רק מוצמד לשמאל במקום לימין, ועם הפס בכותרת בגובה של הפס של הש"א במקום בגובה של התפריט כל מקום אחר באתר

העיצוב של חלון השיחה עצמו - באמת נשאר בדיוק אותו דבר, אבל זה רק העיצוב (וגם בזה היו שינויים קטנים)

ככה היה נראה לפני כל מה שכתבתי כאן, ולפני שהש"א עברה לVUE

מוזמנים לשחק מצא את ההבדלים P-:

המילה חדר ראשי מעולם לא הופיעה אצלי.  

ולצערי לא חושבת שיש לי תמונה שהתפריט פתוח, אבל הוא היה שונה

(בתוך שיחה לא מופיע השם של הקבוצה או הניק שאיתו אתה מדבר?)

שם הניק מופיע ליד הקוביה הצבעונית מימין.

קבוצות - לא מכיר מה זה. לא חבר בקבוצות.  

אבל יש פעמים שמרעננת את הדף ורואה שחסרות הודעות באמצע...

זה מה שעלה לי כשקראתי את המשפט:

"שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא."

אומנם הרמח"ל כותב אח"כ שזה יכול לקרות רק בעולם הבא אבל בכל זאת... כשה' מאיר באדם להבנתי זה סוג של התחברות לאין סוף הקדוש ברוך הוא... ל"אינטרנט של הבראיה"

זה נשמע לי ממש כ"התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא"

וזה ברור לי שהוא מאיר בכל אחד מאיתנו ממש ברגע זה רק שבעוונותי הרבים ובגלל עצבות וכדומה אני לא מרגיש את זה בעצימות שהרב קרליבך דיבר עליה...

כלומר משהו בי מתגעגע להארה הזו שכנראה הרגשתי פעם

מזכיר לי פסקה באורות התשובה (יב, ט):

"המוסר בקולו האלהי בא לתוך הנשמה מחיי כל עולמים כולם. ההויה היא בכללותה בלא שום חטא, החטא הוא מצוי רק בערך הפרטים, אצל הכלל הכל מתאים להרמוניה נצחית, והמעשים שההרמוניה הנצחית מתגלה על ידם הם הנם המעשים הטהורים, המשוללים מכל חטא עון ופשע. וחיים כאלה, שמעשים כאלה מהם מפכים, - זה הוא הדבר שהנשמה דורשת, והיא משיגה אותם באור מקור חיי כל החיים, אור מקור יפעת אור אין סוף, שהיא אליו כל כך שקוקה, קשורה ועורגת באין קץ ותכלית, בתשובה עילאה בחופש עליון, בעליצות דרור ובחרדת קדש קדשים, מלאה חכמת עולמי עולמים."

בעקבות הציטוט שלך חיפשתי משהו באורות התשובה ונתקלתי בזה:
 

וישנה עוד הרגשת תשובה, סתמית כללית. אין חטא או חטאים של עבר עולים על לבו, אבל ככלל הוא מרגיש בקרבו שהוא מדוכא מאד, שהוא מלא עון, שאין אור ד' מאיר עליו. אין רוח נדיבה בקרבו, לבו אטום, מדותיו ותכונות נפשו אינן הולכות בדרך הישרה והרצויה, הראויה למלאת חיים הגונים לנפש טהורה. השכלתו היא גסה, רגשותיו מעורבבים בקדרות וצמאון שמעורר לו געול רוחני. מתביש הוא מעצמו, יודע הוא כי אין אלוה בקרבו. וזאת היא לו הצרה היותר גדולה, החטא היותר איום, מתמרמר הוא על עצמו, אינו מוצא מנוס מפח מוקשים שלו, שאין לו תוכן מיוחד, רק הוא כולו כמו נתון בסד.
 

מתוך מרירות נפשית זו באה התשובה כרטיה של רופא אמן. הרגשת התשובה ועומק ידיעתה, סמיכותה הגדולה בעומק הנפש, בסתר הטבע, ובכל חדרי התורה, האמונה והמסורת, בכל כחה היא באה וזורמת בתוך נפשו. בטחון עוז ברפואה. בתחיה הכוללת, שהתשובה מושיטה לכל הדבקים בה, מעביר עליו רוח חן ותחנונים, "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם" (ישעיהו סו יג). מרגיש הוא ובכל יום ויום שעובר עליו, בהסכמת תשובה עילאה וכללית זו. הרגשתו נעשית יותר בטוחה, יותר מחוורת, יותר מוארה באור השכל, ויותר מתבארת על פי יסודי תורה. והנה הוא הולך ונוהר, פני הזעם חלפו, אור רצון בא וזורח, הוא מתמלא עוז, עיניו מתמלאות אש קדש. לבבו כולו נטבל בנחלי עדנים, קדושה וטהרה חופפות עליו. אהבה אין קץ מלא כל רוחו, נפשו צמאה לד', וכמו חלב ודשן תשבע מצמאונה זה גופא, רוח הקדש מקשקשת לפניו כזוג והוא מבושר שנמחו כל פשעיו, הידועים ושאינם ידועים, שהוא נברא מחדש בריה חדשה, שכל העולם כולו וכל העולמים התחדשו עמו, והכל אומר שירה, חדות ד' מלא כל. "גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו" (יומא פו א).
 

והתפעמתי ממש...

יא, ו:

"וכל תשובה מאהבה באה עד אותו המקור הפנימי, שמשם כל העשוי הוא טוב ובנין של תום ויושר למפרע, והזדונות המתהפכים לזכיות אינם צריכים ליצירה חדשה כ"א להתגלות מקוריותם כי גם השמים החדשים והארץ החדשה, שעתיד הקב"ה לעשות בימי משיח, אינם צריכים חדוש, כי קימים ועומדים הם, שנאמר: "כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים", יעמדו לא נאמר, אלא עומדים."

יש עוד משהו מדהים אני לא זוכר באיזה פרק צריך להיות לקראת הסוף...

הוא מדבר על מציאות של תשובה.

תמיד היה לי קשה מה זאת אומרת תשובה הרי חטא יוצר פגם ולכאורה הפגם נשאר אז איך הקב"ה סולח?!

והרי מי שחושב שהקב"ה ותרן יוותרו מעיו...

אז הרב כותב שם שלקיחת האחריות המלאה על העוולות / החטאים שלנו, ותשובה אמיתית ומלאה, מנתקת את המעשה מבחירתינו החופשית ומעבירה אותו להיות חלק מהמהלך האלוקי.

אז זה לא שהקב"ה מוותר על החטא אלא שהחטא לא "מקושר" אלינו יותר.

אבל זה רק ברגע שאנחנו מרגישים שאנחנו האשמים היחידים בחטא ועושים עליו תשובה אמיתית.

אם הבנתי נכון...

אם משהו מכיר את הפסקא ויכול לשלוח מקור אשמח

"אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החפשית של האדם. וזהו גם כן תכן הודוי המחבר עם מצות התשובה, שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חפש רצונו ועצם יכלתו על סדרי חייו ומעשיו, ומתוך כך הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ד', לחדש את חייו בסדר הטוב, אשר יכיר שהוא מצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדשת אור התורה, המשיבת נפש. 

 ואחרי הידיעה הבהירה, שהשאלה על דבר שני הפכים בנושא אחד היא רק תכונה יחסית לנו, לגבי שכלנו המגבל, ואינה שיכת כלל בחק בורא כל, אדון כל החקים וסבת כל הסבות, מקור החכמה ובונה התבונה, ברוך הוא, הננו נכונים להבין שיש מקום גם לההשקפה של בחירתו של האדם וחפשו וגם לאי - בחירתו ואי חפשו, והדברים נמשכים מכל הזרמים שבהויה. אך כל זמן שלא שב האדם מחטאו, לא סדר את ארחות תשובתו, הרי הוא מונח תחת הסבל של בחירתו והאשמה של כל מעשיו, וכל תוצאותיהם הרעות מטלות עליו. אמנם אחרי הארת התשובה מיד נמסרים למפרע כל המגרעות שבחייו, וכל המעשים, שלגבי ערכו של האדם אינם טובים, ותוצאותיהם הן מרות לו, לרשות הגבה, וכלם נערכים מחוץ ליסוד חפשו ובחירתו, ומצטרפים הם לרשות ההנהגה העליונה, רשות הגבה, אשר "כל מעשינו פעלת לנו". וכל זה הוא ביחש להצד הרע שבמעשיו, מה שאין כן הצד הטוב כלו הוא קשור עם חפשתו של האדם. וכפי אותה המדה שתכן התשובה מתגבר, והצד הרע שבמעשיו הולך ונתק מרשות הבחירה החפשית שלו, ונמסר לרשות העליון, ששם כלו הוא טוב, ולא יגרך רע, ככה מתקשר יותר הצד הטוב שבמעשיו וכל תכן חייו לרשות בחירתו וחפשו, להגדיל אורו ועשרו לשעה ולנצח, והאדם וכל עולמו, ובמדה ידועה כל העולמים, מתעלים בזה, ומתבהרים בההכרה העליונה של הטוב העליון, שהמדה הטובה היא היסודית הכוללת, והראשית וגם האחרית של כל ההויה, "טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו". "

את היחס לחטא

זה מוצג כאן כדבר שלילי , נכון?

אתה יודע אין לי מושג למה תמיד מכניסים חטאים בכל מקום .

יש גם אתגרים אחרים חוץ מחטאים 

.. - לקראת נישואין וזוגיות

אשמח אם תתייחסי לפסקה האחרונה. משהו שאני מתלבט בו בזמן האחרון.

"לגבי נתינה (כרגע מחשבות, לא משהו מבוסס) - עד כמה שאני רואה הנתינה של האיש (אם מתקבלת ברצון ואכמ"ל) מוציאה אותו לפועל ומגדילה את השפע שלו. היא לא מרוקנת אותו.

האישה נותנת ממש חתיכות מעצמה. אם היא לא תקבל - היא תיגמר..

זה בגדול. מוזמנים לחלוק. "

ומה שכתבתי למעלה זה קודם כל איך לא להגיע לריקון כוחות והצבת גבולות .

זה כבר עוזר לא להגיע לסוללה מרוקנת וזה בסופו של דבר מחבר אותך לאור של עצמך .

לפעמים הלא / עדיין לא / מאוחר יותר 

זה להגיד לעצמך 

כן

שואל בעיקר בגלל המשפט הזה:

"זה לא אומר לתת מהאור שיש לי כאשר אני חסרה". 

אם אני מבין נכון אתה יכול להדריך וגם לעזור להם להמנע מטעויות אז זה הכי טוב.

אם האדם מועד לטעויות מדי אז עדיף לא לעזור לו להתקדם לכיוון המסוכן

מרשים לעצמם להתבטא בצורה הכי מגעילה שיש. בעיקר מעיד עליהם..

הכי קטע שהם עושים את זה כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו ועובדים גם על עצמם.

ישירות שאין להם מקום.

אבל הרבה פעמים, דבר מסוים יכול להראות כפגיעה וזה פשוט אי הבנה, כי כל אחד מגיב להודעה לפי מה שכתוב ולא תמיד ברור מה כיוון הכותב ויוצא בלבול.

בוודאי שצריך להיזהר לנסות כמה שיותר לא לפגוע, אבל בפורום זה כמעט משימה בלתי אפשרית שלא תפגע לפחות טיפה במישהו.

גם בנים, כותבים אחרת מבנות. בנות יכולות להסתכל מהצד על ויכוח של בנים וזה נראה מלחמת עולם, ביטויים קשים, זה נראה שכועסים, אבל זה פשוט דרך מסויימת להתווכח:

"אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר; 'אֶת וָהֵב בְּסוּפָה'- אל תקרי בְּסוּפָה, אלא בְּסוֹפָהּ." (קידושין ל ע"ב)

גם בנים הרבה פעמים זה נראה שהם כותבים ברצינות והם באמת צוחקים.

בסוף אני משער, גם בנים נפגעים מדברים פה.

אני מבין אנשים שנפגעים. אני לא כזה נפגע פה, אבל כן יש דברים שכתבו עלי או על דעותיי שעיצבנו אותי, אבל למדתי לקחת בקלות.

הכי טוב לנסות לא להתרגש ולקחת ברצינות כל מי שכותב משהו נגדך פה, כנראה הוא לא יזיק לך לטווח הארוך או בחיים האמיתיים.

אם בן-אדם בטוח בעצמו ויודע את הערך ש-ה' חנן אותו ומשפיע עליו בכל עת, אז מי יוכל לעמוד ולפגוע בו.

הלכתי לכיוון של בנים בנות

אתמול ראיתי תגובה של פגיעה אישית לא שלי בכלל ולא של בנות

מהצד הזדעזעתי

להיות צוחק או מקשקש, הוא לא באמת מתכוון למה שיוצא מהעט שלו. בנים עושים את זה לפעמים. פשוט מקשקשים, או נהנים להיות טרולים.

אם זה בת, אז לפעמים זה רציני, אבל זה נובע מאיזה כאב. זה בד"כ משהו שיותר שהיא מתמודדת מצדה שפחות קשור לזלזול בנפגע, כמו שבעצם את כתבת. נכון שיוצא זלזול, אבל זה יושב על משהו אצלה.

זה יכול להיות המצב של בן פה, אבל ברוב הפעמים שראיתי שבנים פוגעים פה, זה פשוט קשקוש.

מסכימה לגמרי שלא שווה להיפגע באופן אישי פה מאף אחד, אבל עדיין זה לא מצדיק התנהגות מגעילה של אחרים שפוגעים.

מי שמתנהג באופן בעייתי, גם אם כבר למדו להתעלם ממנו, ההתנהגות שלו עדיין לא מוצדקת. גם אם הוא סתם צוחק, זה יושב לו על משהו, לא יודע עד כמה הוא פוגע, או כל תירוץ אחר.

אין הבדל בין בת לבן

כבן אדם לבן אדם (:

אלא גם להיות רגיש למי שנפגע ולומר שאכפת לך מזה, גם אם זה נראה לך דבר שטותי. כי כמו שאמרת יפה, אפשר להגיע פה לאי הבנות בצורה קיצונית

שהוא נפגע. לא נעים לשמוע שהנפגע נמצא במצב הזה ומשהו מעציב אותו. אני רוצה שכל עם ישראל יהיה שמח.

אבל אני לא רואה את התפקיד שלי בפורום להביע כל מיני רגשות סביב זה, כמו במקרה אם בן-אדם היה מגיע אלי במציאות ושופך לפניי כאבו.

אני עונה פה עניינית.

יש פה מספיק אנשים בפרטי שהם מוכנים לשמוע את שיחם, כעסם וכאבם של אנשים.

בנוסף במקרה הזה, אני חושב ש @הפי יש לה נפש חזקה, ולכן אני לא רואה צורך להביע רגשותיי סביב זה, אלא לענות עניינית.

איך אתה ביחס לכך? 

פונים אלי בפרטי אני מבקש סליחה.

אני לא מתכוון לפגוע באף אחד פה, אני לפעמים תקיף בדעותיי אבל אני נזהר לא לתקוף את האדם עצמו, לפעמים אנשים הבינו שתקפתי אותם. היו מקרים פה או שפנו אלי בפרטי, והבהרתי את כוונתי, ובקשתי סליחה.

כמו שכתבתי קשה להיות פה ושאף אחד לא יפגע ממך, במיוחד שאני מביע דעות במחלוקת ואני לא פה לרצות אף אחד. "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני".

אני גם לא אדם שאוהב להתמקד בעבר, ולכן לא טוב לי להתחיל פה או בפרטי לנבור בעבר, ולברר מי פגע במי ואיך וכל הפרטים. אני לא חושב שזה מקדם. אני אוהב דברים עניינים.

אבקש סליחה אמתית וזהו. אני לא פה להתחיל לכתוב לשני רגשות מעומק הלב וכדומה. אני לא מסוגל לעשות את זה למי שאני לא מכיר.

אנשים לא תמיד מבינים כמה הם פגעו במישהו

גם אם עשו משהו בצחוק

הצד השני עלול לקחת קשה (ובצדק הרבה פעמים)

לפעמים חשבו שהשני ייפגע אבל לא חשבו עד כמה.

צריך כ"כ להיזהר במה שאומרים ועושים לאנשים.

קיץ (באופן קבוע יש לומר) יבוא לפה אותו אחד שיטריל קצת וילך.

אין ספק שאת מסוג האנשים הטובים שקשה להם שחושבים עליהם דברים שליליים. את לוקחת את זה קשה. זה נפלא. אבל יש מקרים די שקופים שגם כשאומרים עליך דברים שליליים הם לא באמת נכונים כי המטרה שלהם זה רק לגרום לך להרגיש רע. להעיר אצלך טריגרים. זה טבעה של הטרלה.

אי אפשר ללמד פה כלום 😭

אומרת שהדינמיקה באלול זה יותר בינינו-עם ישראל-הרעיה לבין הקב"ה-האהוב שלנו.

אנחנו כאשה המאוהבת באהוב שלה. ברגע שזה הדינמיקה, זה כמו אהבה בין נערה לבחור בתחילת אהבתם. האהבה לא סטטית אלא דינמית. יש הרבה הסתרות, ריחוקים, בלבולים, הכל כמו שמתואר בשיר השירים.

מצד שני, האהבה היא יותר עמוקה, חווייתית, מטלטלת, סוערת, מלאה תשוקה ודבקות.

כתוב דוד - אז זה דוד.. פשט

אם זה היה סתם אהוב מהעולם היה כתוב - אני לאהובי ואהובי לי

פה האהוב הוא גם דוד שלה, ויש לזה השלכה - שלדוד יש אהבה של דוד ולא של סתם אהוב

כל שיר השירים זה על אהבה בין אהוב לאהובתו.

הפסוק הראשון: "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין". רש"י: "אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון כחתן אל כלה פה אל פה".

זה ברור מכל ההקשר של שיר השירים.

דבר שני בד"כ בלשון התנ"ך דוד כuncle הוא חסר- 'דד' (חוץ מכמה מקומות מועטים וגם הם כמעט כולם לא מדברים על ה'דד' עצמו אלא על בנו, חוץ מהדוד של שאול), ובשיר השירים זה מופיע מלא 'דוד'.

מה שכן ניתן לפרש דרך דרש שבגלל שהגמרא ביבמות סב ע"ב וסנהדרין עו ע"ב משבחת הנושא את בת אחותו. כדברי רש"י: "והנושא בת אחותו - גיעגועי אדם רבין על אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו:", או כי היא בת מזלו. עיין רמב"ם איסורי ביאה ב, יד שפסק שמצווה גם בת אחיו וגם בת אחותו.

אז כביכול בשיר השירים מדברים על הקשר האידיאלי של אהבה בין איש לאשתו בצורה של דוד ואחייניתו.

אבל זה דרש. הפשט זה כל אהוב ואהובתו.

כמובן שצריך לציין שבצוואת רבי יהודה החסיד אסר להתחתן עם האחיינית שלו בין מצד האח בין מצד האחות.

אני לא פוסק כאן הלכה.

שבתנ"ך פירוש המילה "דוד" זה "אהוב"?  בלי שום קשר לקרבה משפחתית?

זה חידוש בשבילי