מזה אומר החבילה נמצאת במעבר מואץ In transit
"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך"חדשכאן
צריכים להשיג מישהו כשהוא בורח ממך. למה שנברח מהברכות?
כבני אדם, הרבה פעמים אנחנו מפחדים מגודל. מפחדים להיות יותר אנחנו, להיות יותר טובים, יותר מדוייקים, יותר.
ה' אומר לנו שהטוב שלנו יופיע. הברכות ישיגו אותנו בסופו של דבר. אנחנו נצטרך למצוא את הדרך כדי להיות מתאימים לטוב הזה. הכוחות שלנו יצטרכו לצאת אל הפועל, שנוכל להופיע את האור המיוחד שלנו בעולם.
יפה מאודהפי
הראב"ע מפרש ישיגו אותך גם אם לא תתאמץ להשיגם.חסדי הים
האור החיים: "ואומרו והשיגוך יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ילקוט ראובני פ' ויקרא) כי האדון אלהי ישראל מדותיו רחמים על הדופק על רחמיו ימלא ה' משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ אלא שבהגעת הטוב ההוא למטה ישפטו סנהדרי מעלה אם ראוי אם אינו ראוי לא יגיעו, לזה אמר והשיגוך הברכות שזה הוא עיקר ההבטחה שלא יתעכבו בבתי דינים שלמטה:"
העמק דבר: "אלא הענין דבשעה שאין האדם עסוק בשקידת התורה מתפעל ומרגיש שמחה בהגיע לו איזה ריוח וברכה בעולם, משא"כ בשעה שעסוק בתורה ודעתו גבוהה, אז אינו מתפעל מאיזה ריוח קל, שהרי דעתו גבוהה ממנה, משא"כ אם יגיע לו ריוח גדול משיגו אפי' בשעה שהוא עסוק בתורה, וזהו מליצת הכתוב והשיגוך כי תשמע וגו', אפילו בשעה שתהיה עסוק בהבנת התורה ובורח מהבלי עולם הזה, מכל מקום תהי' כל כך הברכה גדולה עד שתשיגך:"
שכוייח!חדשכאן
וגםהפי
אומרת המשנה: ״לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום״ (עוקצין ג', יב')
שאתה בשלום הכלי שלך שלם להכיל את השפע וגם אין קיטרוגין עליך
שכוייח!חדשכאן
תודה (:הפי
יפה!כמו שכותב המלבי"ם בפרשת נשא על ברכת השלוםחסדי הים
בברכת כוהנים:
"שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, כי בהיות האדם והעולם נעדרי השלום הלז יהיה חורבן והשחתה בכל המציאות, וע"כ אמרו ששמו של הקב"ה קרוי שלום, כי שכינת ה' היא החוט החורז כל אבני חפץ הבונים את העולם והמקשר אותם לאגודה אחת כמ"ש היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקו אורהו ושם הויה ב"ה שהוא שמו של הקב"ה הוא השלום המקשר כל העולמות שכולם מתנגדים זל"ז, להיות באיש אחד".
החתם סופר ב'תורת משה' פרשת וישב העיר כשיש שלום אין קיטרוגין מצד מידת הדין: "אין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, וע"י השלום אין המידת הדין יוכל לשלוט בהם".
החיד"א בפתח עינים בעוקצין כותב: "ושלום מן הטומאה שלא תשרה הטומאה בקרבו היא הסט"א וז"ש רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי כשמברכם בשלום נשמרים מן השבר... ומן הטומאה".
כןןןןהפי
זכרתי שזה קשור לחידא גם
יפהארץ השוקולד
יפה!אני:))))
--הרמוניהאחרונה
איזה פירוש מחזק אהבת הקב"ה
🔥חזק וברוך!
עזרה!!!ראשיתך
אשמח לקבל את ציטוט הגמרא שאומר שנשים שונות מאד מגברים והביטוי שזכור לי שהן "עם אחר" כאילו מכוכב אחר
אכןלאצעיר
נשים עם בפני עצמן הן. גמרא שבת ס"ב עמוד א'
תודה!ראשיתך
זה לא אנחנומיפ
זה אתם היצורים.
איזה קטע לא הכרתיהפי
מדובר כמובן בהבדל הכי בולטלאצעיר
בגדים ותכשיטים...
האמת שלא רק. בגדול זו סברא בגמרא שמסבירה הבדלים בדיני הוצאה מרשות לרשות בין אנשים לנשים.
במדרש שכל טוב בויחי משמע שזה לא רק לגבי שינויחסדי הים
בתכשיטים:
"ויאסף אל עמיו. ליצחק ולאברהם ולעבר ולשם ולנשיהון הצדקניות, ולכך נאמר אל עמיו, ולא אל עמו, מלמד שהנשים עם בפני עצמן".
אולי הכוונה פה על פי הזוהר שיש לנשים מדורים שונים מהגברים בעולם הבא.
זה מעניין כי מהמדרש הזה משמע שגם בלשון של התורה נשים הם עם בפני עצמם לא כמו שכתב הערוך השולחן יו"ד ס' סא יח': "שהרי אמרו חז"ל בשבת [ס"ב א] נשים עם בפני עצמן הן ואינם ג"כ בכלל עם וצ"ל דבלשון תורה הן בכלל עם כדכתיב [דברים לא, יב] הקהל את העם האנשים והנשים וגו' ".
ה'העמק דבר' בויצא מעיר על הגמרא בשבת: "ועמים הוא שניכרים בשנוי הליכתם לעם בפ"ע, אע"ג שהמה בממשלה אחת, כלשון הגמ' שבת נשים עם בפני עצמן הם"."
תודה רבהראשיתךאחרונה
סרטון מסביר למה יהודי חו"ל דומים לאוכלוסיה המקומיתלחם מלא
גם אם זה לא המטרה שלו.
אתם יכולים לסמוך עליו שהוא לא יעוות את המדע של ימינו בשביל להוכיח את הנרטיב היהודי על כך שכולנו הגענו מאותו מקור.
הוא הכופר הכי גדול בעולם.
(אני זוכר שמישהו פתח דיון בנושא, מי שזוכר מוזמן לתייג את המשתתפים ולשתף את הקישור
משנה ברכות ד, ב- תפילה פרטית מהלבחסדי הים
רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה
הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה.
אָמְרוּ לוֹ: "מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ"?
אָמַר לָהֶם:
"בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל, שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה עַל יָדִי,
וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
לגבי ההקשר למשנה הקודמת העוסקת בתפילות, כתב ה'תפארת ישראל': "נקט להך דינא הכא. משום שאחר גמר התפלה בביהכ"נ ראוי לילך לביהמ"ד [כא"ח קנ"ה]".
עוד ניתן לפרש שבמשנה הקודמת הנושא היה תפילות קבע שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, ופה יש לנו בקשה אישית של רבי נחוניא הקנה. [מעניין שאפשר להבין בתשובות הרשב"א חלק א סימן רכ שגם הוא תיקן תפילת אנא בכח שמסוגל לקבלת תפילות- "קבל רנת עמך".]
הזוהר חדש ברות מביא: "וכולא בלבא תלייא. רבי נחוניא בן הקנה אמר לחכמים בני חייכם אין קרוב לפני המקום כלבו של אדם וניחא קמיה יותר מכל קרבנין ועלוון דכל עלמא."
תפילות שהלב מחדש רצויות לפני ה' ומתקבלות.
הדרך שאמרנו יותר מסתדרת עם הריטב"א שתפילת הכנס לבית המדרש רשות, אבל גם לפי הרמב"ם בפיהמ"ש שאומר שזה חובה, ניתן להגיד שרבי נחוניא בן הקנה חידש מלבו את התפילה, ואז כבר זה נקבע כחובה בימי עריכת המשנה.
חנה שערכה את התפילה הפרטית הראשונה (לא של עם או מנהיג) כתוב "והיא מדברת על לבה", אפשר לפרש שכוונת הפסוק שהיא חידשה תפילה מלבה, כמשמעות הקהלת רבה: "הלב מתוכו מדבר שנא' וחנה היא מדברת על לבה".
בפשטות גם בבקשה עצמית יש את קיום מצות: "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) - איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר: זו תפלה." (תענית ב ע"א)
התפילה נובעת מהלב זה מקרב בין הלב שלנו לבורא וזה מרבה בנו אהבת ה'.
יפה מאודארץ השוקולד
דעת הרמב"ם נשמעת תמוהה לפי ההסבר המוצע
תודהחסדי הים
תהלות הים- פרק ט:חסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך י"ז באלול תשפ"ג 15:22
א. בלילה אני ער לא מצליח לישון, מוחי רץ ומסתובב במהירות כמו סביבון.
ב. ה' אני מברך את שמך בלילות, מקוה לעם ישראל ישועות.
ג. תורת חסד היא תורתך, תכין את לבי לגמול את עמך.
ד. המחשבות הפנימיות לא נותנות מנוח, אקרין החוצה ואתן לאחרים כח.
ה. ה' מספיק ללמוד ללמד לשמור ולעשות, האל ירחיב את הזמן בשמחה ודיצות.
ו. אלי רק אליך אקוה, איחל בכל לבי שאזכה.
ז. לבי סחרחר עלי כל היום, ה' תן כח ללאום.
ח. אני הקטן עבד לעם קדוש, רוצה להרחיב לב בני אנוש.
ט. תזכני ה' לרונן לב נדכאים, להציל עני מיד עשוקים.
י. להרבות בעולם שמחה וששון, למשוך נפשות לחזקה וביצרון.
יא. לטעת בהם תקוה ואחרית, למנוע כל חרון אף ומשחית.
כתבת יפהארץ השוקולד
מאחל שיהיו כוחות ושתצליח גם לישון
אני מסתדר בעצמי. אני רק מצטער כשלמדתי עם האחייניתחסדי הים
שלי לא מספיק למדתי איתה בהתלהבות, שמחה וחיוך כי לפעמים המצב התוודעתי שלך כשאתה ישן מונע את זה קצת, ואני מפחד שעברתי על דברי הרמ"א ביו"ד רמ"ה יז: "ואין למלמד לנעור בלילה יותר מדאי שלא יהיה עצל ביום ללמוד... כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב" וזה בכלל "ארור עושה מלאכת ה' רמיה".
ארץ השוקולדאחרונה
זה לא בריא לאורך זמן, לכן מאחל לך שזה ישתפר.
אם זה לא מבחירה אז ברור שאונס רחמנא פטריה
איי אבא תעזור לי בבקשה אל תרחק ממניאליה12
הפי
תרגיש טוב
מאחל רק טובארץ השוקולדאחרונה
ושיהיו לך הכחות להצליח במעשיך הטובים
אם אתם בסופר ויש מוצר תוצרת ישראל ומוצר תוצרת חוץחסדי הים
והחוץ קצת פחות. תקנו את הישראלי?
איזה מעצבן..מבקש אמונה
תגידו לי,
מה הייתם עושים אם מישהו היה כל שבת עם בא להתארח אצלכם (בית של ההורים)
עם ילדים לא מחונכים ומופרעים גם אצלכם
ועוד פעם הוא אמר לכם מפורש (בכזה חוסר טאקט) שהוא בא לשבתות כי ככה הוא יכול לישון בשבת ומישהו אחר מתמודד עם הילדים שלו.
לעזאזל!! 😠😡
טוב, תכלס זה יותר פריקה מאשר שאלה
...אני:))))
אין דברים כמוך
תגידו מההפי
מביאים מתנה לבן ?
לגיוס או ליום הולדת או בקיצור
מה אתם אוהבים
ספר בסגנון שאוהביםארץ השוקולד
לגיוס המתנה שהכי הייתה נחמדה הייתה חוברת של איחולים מאנשים שאוהבים אותי.
ספרהפי
יש לו מלא
וגם אין לו זמן לקרוא
מה הוא אוהב לעשות?ארץ השוקולד
מצפן או מטען סולארי אם הוא אוהב לטייל.
זהו כבר הכנתיהפי
מה נחמד בחוברת ריקה?די שרוט
..די שרוט
סתאאאאם אתה נסיך.
תודה!ארץ השוקולד
קוראים לזהלאצעיר
אוטוביוגרפיה
ארץ השוקולדאחרונה
לגיוס אפשר להביא שעון G shokadvfb
איזה טוב ה'/ "טוב להודות לה'"יעל מהדרום
לק"י
היה חופש טוב ב"ה.
אירחנו, התארחנו, נסענו, נשמנו.
מקווה שגם החזרה לשגרה וההתחלות החדשות של חלק מהילדים שלנו יעברו בטוב🙏
שבוע טוב ומבורך! ובהצלחה לכולם!
למי שמבין / מבינה במוזיקה קלאסיתבן מערבא
אפשר קישור יוטיוב לקטע שמנגן את היצירה שהוא מפנה אליה בהערה מספר 4 ? מסקרן אותי לשמוע ואני לא יודע איך לחפש את זה. (אגב. המקור הוא מהספר שיג ושיח של הרב זקס)
לא מוסיקאי… אך הסתקרנתי גם. תרגמתי בגוגל טרנסלייטפ.א.
את התיאור:
Beethoven Chapter Six Quartet in C Minor Op 131
C-minor הוא התרגום של דו-דיאז מינור
מגיעים לתוצאות בחיפוש בגוגל.
נראה לי שצריך אוזן מוזיקלית והבנה מוסיקלית כדי להבין ולהעריך מה כל כך מיחוד ביצירה.
6th movement of the C Sharp Minor Quartet op. 131טיפות של אור
אפשר לדמיין קצת דמיון למנגינה של כל נדרי..באר מרים
אם יודעים שזה מה שאמורים לעשות..
אחרת לא הייתי מקשרת ולא הייתי מתלהבת מהקטע הזה במיוחד...
תראי שהרב זקס כתב שבטהובן "התקרב" למעלה זונפש חיה.
הוא לא הגיע
ובטח לא למעלה הנשגבה הזאת
שמבוטאת המנגינה
(אני לא מכירה אותה ...)
היא לא נשמעת לי כזאת מנגינה מיוחדת..באר מרים
סתם מוזיקה קלאסית רגילה..
אמנם מוזיקה קלאסית זה לא כוס התה שליבן מערבא
אבל זה יותר יפה ממה שציפיתי (גילוי נאות: לא באתי עם ציפיות גבוהות). קיבלתי תחושה קלה לפשר הקומפלימנט של הרב זקס.
מעניין אם הרב התכווןkaparalay
לדמיון למנגינה עצמה (יש משהו ביחס בין התווים הראשונים ובמקצב שלהם שמאוד 'הקפיץ' לי את קול נדרי)
או לדמיון מבחינת האופי והשדר של היצירה (שזה כן משהו שאפשר להרגיש אותו מהאזנה בלי ידע, אבל אני משערת שהיכרות מסוימת עם הרקע ההיסטורי והמוסיקלי של היצירה בוודאי יכול לתרום לתחושה הזאת)
אגב.
הדיון הזכיר לי את היצירה הזאת (בערך דקה מההתחלה)
זה יפהנוגע, לא נוגע
והבנתי עכשיו מה הדפקט שיש במוזיקה הקלאסית ומה מפריע בה.. היא כאילו מפחדת להתקדם וחיה בקונפליקט בין הפחד לרצון.
הנפש מגיעה לחלק העליון שלה, משם היא יכולה "לצאת מעצמה" ולהתחבר יותר לבריאה ולכלל ולבורא (מה שיוצר תקווה ונותן כח ודוחף לפעול ולתקן), אבל אז היא עוצרת וחוזרת אחורה, וחוזר חלילה. לא מבינה שהיא לא תמצה את עצמה אם תשאר בתוך עצמה. וממילא אין למנגינה הזו סוף (=תכלית), והיא סתם עוברת למשהו אחר (בצורה אלגנטית..), וחוזרת אחרי כמה דקות, מסתובבת סביב עצמה.
ב1:39, היא לא ממשיכה ומתקדמת כמו אצלנו ב"עוד לא אבדה תקוותנו", וב3:14 היא פתאום עוברת למשהו אחר לפני שסיימה את התהליך.
(מעניין שאצלנו יצא שזה נקרא "התקווה"..)
ב8:07 היא גם מפחדת..
אחרי שעלית עם המנגינה הנעימה והעמוקה שבשתי הדקות שלפני- אתה מחכה לעלות עוד, ואז היא מחזירה אותך אחורה בשניה כשמוסיפה עוד כלי לרגע, אח"כ מעלה שוב, ובסוף מורידה אותך בנחת, ו"מרמה" ומסיחה בצורה יפה את דעתך מהמקום אליו רצית להגיע.
אני חושב שזה מזכיר לי איזה שיר או ניגון, ששמה כן עולים, אבל אני לא מצליח להיזכר מהו (אבל אפשר לדמיין את השניות שלפני ה8:07 עם המילים "אם לא אעלה את ירושלים" ולהלחין ל"על ראש שמחתי" המשך מתאים וזה יצא ממש יפה לדעתי)
מענייןkaparalay
לא יודעת אם זה נכון לגבי כל המוסיקה האומנותית מכל הסגנונות והתקופות, אבל לגמרי יש יצירות שנכתבו מתוך מטרה לבטא איזו סערת רגשות, קונפליקטים וכו'..
ספציפית לגבי היצירה הזאת..
א. המנגינה שמופיעה כאן ונשמעת כמו התקווה הוכנסה כאן כאקט לאומי- זאת מנגינה עממית צ'כית.
אממה? מתברר שהיא לא באמת צ'כית עממית, אלא יהודית עתיקה, כנראה מאזור ספרד שלפני הגירוש.
החלק השני שחסר לך כאן (עוד לא אבדה תקוותנו) הוא בכלל מנגינה אחרת, מרומניה, שכאן בארץ חיברו אותה יחד כדי להלחין את התקווה. לכן גם אין את ההמשך ביצירה- זאת לא הייתה מקשה אחת במקור.
למרות שאם להתייחס ליצירה עצמה, ההמשך שמגיע אחרי המנגינה של התקווה כן מתעצם, פשוט באופן שונה מזה שאנחנו מכירים ורגילים אליו כ''כ, ולכן יש הרגשה שמשהו חסר.
ב. היצירה הזאת מתארת מעין מסע או שיט בנהר שחוצה את צ'כיה ואת הנופים המשתנים בדרך, אז דווקא יש מצב שהתחושה שאתה מתאר שמשהו לא תמיד מגיע לשיא, או קצת נקטע לפני הסוף היא אפילו מכוונת במידה מסוימת (נגיד באזור 3:14 באמת מתחיל תיאור נוף חדש).
בקטע מוסיקלי, הוא כן עשה שם איזשהו אקט 'סיומי', אבל נראה לי שבמכוון הוא לא עשה שם סיום מובהק, אבל משהו פתוח יותר, כדי שתהיה לו הצדקה להמשיך במוסיקה ולהתחבר לזרימה של הנהר.
כשאומרים מוזיקה קלאסית מתכוונים דווקאנוגע, לא נוגע
לסגנון הזה (של בטהובן מוצרט ומה שהעלת וכו'), לא?
מעניין..
אני יודע שזה לא שהם הפרידו, אני טוען שיש שם בעיה מובנית שאין את "ההתעצמות" (לאוזניי מה שהם עשו זה יותר המשך מאשר התעצמות. אמנם אני לא מבין במוזיקה, אבל אם היצירה נועדה לגרום להרגיש משהו, זה לא אמור להיות משנה. אבל לפי מה שתיארת בסעיף ב' זה מובן. השאלה היא האם ביצירות אחרות זה אחרת. ממה ששמעתי זה לא).
תודה! (לכולם)בן מערבא
בשמחה (:טיפות של אור
יש שם שניה או שתיים שהזכירו לי את ארבע הבבותנוגע, לא נוגע
וזה גרם לי להשוות ולהבין עד כמה ארבע הבבות זה ניגון עמוק ומיוחד
אני מסכים איתך, צריך להיות כנראה מהתחוםבן מערבא
כדי לדעת להעריך, ולהנות.
אני גם לא ממש מכיר. אבל אני חושב שבמוזיקה קלאסיתנוגע, לא נוגע
הנקודה היא שהמלחין והמבצע מעבירים את השומע תהליך חוויתי, אז צריך לשמוע מתוך מודעות לזה
אני לא חושב שמודעות זה מספיקבן מערבאאחרונה
זאת מוזיקה מאוד ״מתמטית״, ובלי הרקע הנדרש זה כמו לשמוע שיר יפה בשפה שזרה לך, אפשר אמנם להנות מהמנגינה, אבל אתה לא באמת מבין את השיר.
כנראה זהבאר מרים
הגעת למה שגם אני קיבלתי בחיפושפ.א.
זאת התוצאה הראשונה בחיפוש.באר מרים
עדיין צריך למצוא שם איפה ההתחלה של הפרק השישי..
דקה 30:20 (יש כתוביות בתחילת כל פרק)טיפות של אור
מי מבין בסאבלטים?למיבאמתאכפת
אני גר בדירת שותפים בגבעת שמואל ורוצה כל תקופת החגים להיות עם המשפחה בדרום (3.5 שבועות).
אם אפרסם בקבוצות פייסבוק, יד2 וכדומה סאבלט ל3.5 שבועות לחדר בדירת שותפים בגבעת שמואל, מה הסיכויים
שמישהו ירצה?
כלומר - אם זה היה יחידת דיור, נראה לי יש יותר סיכוי, אבל האם יש סיכוי שמישהו ירצה חדר בדירת שותפים?
יש סיכויadvfb
את יכול גם להעזר בחברים
תנסההפיאחרונה
מה יכול להיות מה תפסיד?
הייתי אולי שואלת חברה בגבעת שמואל שנשארים בחג אולי ירצו לארח חברים אחרים שם..
שאלהאני:))))
איך מפתחים אסרטיביות???
מוסיפים הרבה סימני שאלה כששואלים שאלהדי שרוט
לא סימני קריאה?אני:))))
עושים ככה תראי )))))))))))))))))בנות רבות עלי
זה יהיה מוזר אם תשאלי שאלה עם סימן קריאהדי שרוט
כאילו, את באה לדייט "שלום, אתה ישעיהו!!!"
חחחחחאני:))))
ניסית את זה פעם!!!!!!!
מתחילים בדברים קטניםחושבת בקופסא
ולאט ולאט מרחיבים את אזור הנוחות.
נגיד לשאול עובד בסופר איפה איזה מוצר שאת צריכה נמצא, לבקש מהשכנים להנמיך את המוזיקה הרועשת שלהם, עד שתגיעי ליעד שלך.
שאלה יפההפי
למה את רוצה לפתח?לאצעיר
אני צריכהאני:))))
...לאצעיר
לא מכיר אותך. רק אומר שייותר אסרטיביות היא לא תמיד טובה. לכן שאלתי מה הצורך (ובעצם להבין את הכיוון).
נכוןאני:))))
מעדיפה לא לפרט..
בהצלחה לאצעיראחרונה
משנה ברכות ד, א- ערבית רשותחסדי הים
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד פְּלַג הַמִּנְחָה.
תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע.
וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
פירש הרמב"ם: "מה שאמר: תפילת הערב אין לה קבע - מפני שאינה חובה כשחרית ומנחה, אבל היא רשות, רוצה לומר, התנדבו בה בלבד, ועל כן לא הקפידו על תחילת זמנה וסופה, ויכול אדם להתפלל אותה עד עלות השמש."
הגמרא מביאה מחלוקת אם תפילת ערבית היא רשות או חובה, ויש מחלוקת ראשונים איך פוסקים. אבל כותב הרי"ף: "והאידנא נהגו עלמא לשוויה כחובה".
כך מביא הרמב"ם בהלכות תפילה (א, ו): "וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה שנאמר היא העולה וגו' כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף ע"פ כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה."
מכיוון שתפילת ערבית מקורו ביעקב אבינו לכן הרב קוק בעין אי"ה מאריך לבאר שערבית זו תפילה מיוחדת שבו משיגים השגות עליונות, כמו סולם יעקב, וכך הוא מסכם את המחלוקת אם תפילת ערבית רשות או חובה:
"כאשר ביארנו יסוד מטרת תפילת ערבית, הוא שתצא הפעולה ביחידים הראויים לכך לשלימות נשגבה נעלה מדרכי הטבע, בחלומות אמתיים ומחזות קדושים ולפעמים נבואיים, מצא הספק מקום אם הדבר הוא חובה על האדם להיות משתדל לעלות בשלימות כזאת שהיא למעלה מדרך הטבע, או שחק חובת האדם הוא רק להשתלם בשכלו בדיעותיו ומדותיו כפי חק טבעו, וברכת ד' שהיא למעלה מן הטבע, היא רשות למי שנדבה רוחו ומוכשר הוא לכך. ע"כ גם תפילת ערבית שאלי' נתכוננה היא ג"כ רשות, להורות דרך לחסידי עליון אשר יעלו למעלה רמה, וכל המון עם ד' המחזיקים בה יזכו בהשתתפם בקדושה העליונה היוצאת מתוך הכלל אצל יחידי הסגולה שמגיעים אל התכלית."
זה הסבר לפי רבי יוסי בן חנינא שתפלות כנגד אבות תקנום.
לפי ר' יהושע בן לוי שתפילת ערבית כנגד איברים ופדרים, בגלל שאין חיוב להעלות איברים ופדרים אם לא נשאר מהם מקרבנות היום, אז לכן תפילת ערבית רשות. בנוסף, אין חיוב עצמי בלהקריב איברים ופדרים, שלא כמו התמידים שיש בהם מצוות עשה, לכן מסתבר שלשיטתו תפילת ערבית רשות.
אם כי מהריטב"א שפוסק שתפילת ערבית חובה משמע שלא הבין ככה ברשב"ל וכנראה בגלל שהעלאת איברים ופדרים בלילה נלמד מהפסוק: "היא העֹלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר"-- שיהא נותנם מבא השמש והם מתעכלים על המזבח כל הלילה." (תורת כוהנים), לכן הריטב"א רואה בזה דבר עצמי.
לשיטה שזה רשות, מכיוון שהעלאת איברים ופדרים זה סוף עבודת היום כגמרא ביומא כז ע"ב. זה בעצם שיירי מצוה וכהגדרת רש"י בסוכה לח ע"א: "שירי מצוה - מצוה שהיא שירים שאינה עיקר לעכב כפרה אעפ"כ חשובה היא לעכב את הפורענות". על אף שזה לא מעכב את כפרת הקרבן, זה סיום חשוב שנלמד מפסוקים בתורה, לכן תפילת ערבית שכנגדה היא רשות, אבל עם ישראל קבלו עליהם את זה כחובה לעכב את הפורענות, וכדברי הזוהר בכי תצא: "דא תפלת ערבית דאיהי אמורים ופדרים שיורין דקרבנין דיומא ואינון כגון פרט הכרם ופאת שדך דעלייהו אתמר שירי מצוה מעכבין את הפורענות".
בעצם כאשר אנחנו מדקדקים להתפלל ערבית, אנחנו מראים שרצוננו להתפלל גם בשעה שאנחנו לא חייבים, כי נשמתינו הומה ומתפללת תמיד, "ואני תפילה". לכן זה מעלה את תפילת שחרית ומנחה שהם חובה, לעילוי של תפילה מתוך רצון, וההעלאה הזאת זה כנגד שריפת איברים ופדרים שמשלימה את הקרבן, ומעכבת כל פורענות של השטן המקטרג שאנחנו עושים את המצוות כמו 'מה חובתי ואעשנה'. אנחנו מראים "בנדבה אזבחה לך". כל התפילות שלנו נובעים מרצוננו העמוק להידבק בבוראנו.
תהלות הים- פרק חחסדי היםאחרונה
א. שבת המלכה קרבה, ועמה השכינה הקדושה.
ב. מתי תבוא אלי כלתי, רעיתי יונתי תמתי יפתי.
ג. אפתנה בשיר קודש ערב, לאשת בריתי שלבי אהב.
ד. אשת חן תתמוך כבוד, אכבדנה ביראה והוד.
ה. נרקדה ונטפח עד חצות, נתעלס באהבים עד עלות.
ו. אלי מתי תבוא הרחוקה, שבה אשמח ובימיני אחבקה.
ז. אהבה בוערת כמו אש בי, אבל לאיפה נעלם הכלי.
ח. יפת תואר ויפת מראה, לב זהב ונרה לא יכבה.
ט. אשת חיל מי ימצא, כמת מלב נשכחה.
י. אביאנה אל בית היין אל עמק השושנה, שם יתגלה לנו סודות אהבה עליונה.
יא. ה' לך אצפה ואיחל, לחצי נשמתי שלה אהלל.
מישהו יודע איך אפשר ליצור קשר עם הרב לוגאסי?מבולבלת מאדדדד
איפה הוא מתפלל, איפה הוא גר, מספר טלפון... לא כ"כ משנה מה
יאבאללה את נשמעת כמו עבריינית שמחפשת מישהו.די שרוט
מינימום טוני סופרנו.
האמת חשבתי שזה עשוי להישמע כך😂😂😂מבולבלת מאדדדד
לפחות אני לא תולה הודעות של מבוקש 😅😅
האמת אם בכותרת הייתי כותבת איך אפשר *להגיע* אליו במקום ליצור קשר, זה היה יותר מחשיד🙈🙈
(אני לא יודעת מי זה טוני סופרנו אבל הבנתי את הכוונה)
נשמע כמו התחלה של התנקשות מזה זהבנות רבות עלי
הרב לוגאסי מבת ים?Seven
שלחו לי בפרטי, תודה רבה לכולם!מבולבלת מאדדדד
אין בעד מהבנות רבות עלי
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מי זה?הפי
איך הוא?
זה הרב מהספרי אמונה..בנות רבות עליאחרונה
נתינה משמייםהפי
העולם מלא בשפע!! ,כל הזמן וכל רגע אנחנו עדים לטוב שה' מביא .. עוד מישהו התחתן עוד מישהו קנה דירה עוד מישהו קיבל תפקיד חדש , עוד מישהו הבריא , עוד מישהו טס לחול עוד מישהו נהיה רב , עוד מישהי ילדה . (כל אחד והחלומות הבסיסים שלו)
לפעמים קורה מצב שאנחנו מייחלים למשהו כלכך והוא לא מתגשם .
לפעמים לא רק שהוא לא מתגשם ,אנחנו מרגישים תקיעות בלתי מוסברת באותה נושא .
שזה מחמיר אנחנו מרגישים שהתקיעות הזו משפיעה לנו על תחומים אחרים בחיים ככה לאט לאט
האור שלנו נכבה ...
זה דבר לא פשוט בטח מתי שאנחנו אוהבים את ה' יודעים כמה אור הוא נותן, ובאיזה קלות הוא יכול לשנות עולמות .
אני מאחלת לנו שהאור שלנו לא ילך ויכחד אלא האור ישתלט על החושך .
אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה (ויקרא )
תזכרו שתמיד יש לנו אור פנימי גם אם הוא מכוסה טוב טוב , ומי ששם לנו את האור הזה , הוא ה'.
בכבודו ובעצמו
המשפט הזה אומר שגם בשגרה של החיים של היום יום,תזכור שהאש שלך היא נצחית והיא לעולם לא תכבה , גם אם אתה מרגיש הפוך, היא לעולם לא יכולה להתכבות.
זה משפט מאוד חזק , לא משנה מה תעבור כמה פחד כמה חשש
ה' בנוי בך .
כל מה שנותר לך זה להאמין בעצמך שה' רוצה בטובך תמיד.
יש כאלה שאומרים שהפסוק הזה זה סגולה להסיר את כל החששות והפחדים שבאים להפחיד את הנפש שלך.
אז לא אני לא אומרת שתגידו את המשפט ותקבלו חיים חדשים (:
אבל אם זה עובד מה טוב !
אלא תבינו שעצם זה שה' נמצא בתוכך כבר מרגיש יותר בטוח ביטחון נגד מה שתעבור , וה' איתך השפע קיים בך .
בהצלחה
יש"כ! היערות דבש חלק א דרוש יג אומר:חסדי הים
וכן האיש אשר לו חולת אהבה עם ה', לא ירגיש בשום דבר, והכל כלא נחשב, כי אל ה' תשוקתו ולהב אש אהבת ה' ימשול בו בכל אופן, ולכך אמר שלמה [שה"ש ח. ו] מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, רשפיה רשפי אש, הוא אש אהבה ולא יכאיב לו שום נזק, ולא ירגיש בשום דבר צער, וזה המליצה שאמר, אם תלך במו אש ותבוא במים, אתך אני, הרצון שאם אהבת ה' תקועה בלבו לא ירגיש באש ומים:
וזהו הרמז במדרש [מדרש איכה, ריש פתיחתא] אילו זכיתם הייתם קוראים אש תמיד תוקד על המזבח.... כי לבו של אדם הוא מזבח הפנימי וחיצון לפני ה' לרצון, זבחי אלהים רוח נשברה, ושם תוקד אש תמיד לא תכבה, ומי שאש בוערת בקרבו לא ירגיש בשום צער וכאב".
...אילת השחראחרונה
תודה על המקור הזה.
יפה!חדשכאן
אני חושב זה ממש מתאים לימים הנוראים.
אפשר לפעמים לבוא עם המון חולשה ויאוש אל הימים הנוראים. כי אנחנו בני אדם, ומלאים בחטאים, וכבר לא מאמינים ששנה הבאה תהיה אחרת .
אבל אנחנו חייבים לזכור שיש בנו את האש בפנים, את הטוב הזה שה' נתן בנו.
והוא ממשיך לתת. ואנחנו צריכים להאמין בנתינה שלו ולהבין שאנחנו יכולים.
אנחנו יכולים להיות יותר טובים, אנחנו יכולים להתחיל מחדש, אנחנו יכולים לחשוף ולגלות את הטוב שטמון בתוכנו.
הכוחות וההזדמנויות והמתנות שה' נותן לנו, הם עצמם חיזוק לכך שה' מאמין בנו.
שכוייח הפי!
ישר כח לך!הפי
צדיקה תמשיכי לכתוב את כותבת יפהבנות רבות עלי
תודה רבה לך!!הפי
"רחוק מישועתי דברי שאגתי"חש"ו
הרבה פעמים ה' מכין את הישועה שלנו ואנחנו רואים את עצם התהוות הישועה כמצב "תקוע"... ואז מרגישים תחושת חוסר אונים.
הרב אלימלך בידרמן מפרש בדרך דרש,
דוד המלך אומר לקדוש ברוך הוא, אבא, אם מה שאני מבקש הוא לא ישועה בשבילי, אם "רחוק מישועתי דברי שאגתי" אז אל תקיים את מה שאני מבקש... "אלהי אקרא יומם ולא תענה"
להפך, זה שאנחנו לא רואים את הישועהחש"ו
לא אומר שהיא לא בדרך...
הסמיילי שאני מרגיש הוא שמחה...
על אף שאני מרגיש שכלום לא זז, עכשיו ממש ה' מכין לי פינוקים... ממש, מעין עולם הבא🙂
חס ושלום! השאגות מגיעות מלב טהור. ראב"ע:חסדי הים
"דברי שאגתי- כמו 'שאגתי מנהמת לבי'."
האלשיך דווקא מפרש שם לא להתייאש: "ולכן איני מתייאש מלשוב להתפלל, כי אם גם שאקרא יומם ולא תענה, עם כל זה אשוב ולילה ולא דומיה לי".
אם יש משהו חזק בלב שיודעים שזה נכון, צריך לחזור להתאמץ ולהתפלל, ולא לעזוב את זה.
אדרבה...חש"ו
שהאדם צריך לידע שה' יתברך לוקח את התפילות שלו ועושה איתם דברים טובים... ולכן צריך להיות בטוח בישועתו גם אם המצב נראה תקוע...
יכול להיות שהזכרתי את המאמר בהקשר לא מספיק רחב...
זה בא ביחד עם סוג של ויהי נועם לפי הזוהר...
לפעמים אנחנו צועקים לה' ומבקשים דברים אבל הישועה שלנו צריכה לצמוח ממקום אחר...
אז התפילה לה' היא שיקח את התפילה למקומות שנכונים לנו ולא למה שאנחנו חושבים שטוב לנו והוא באמת לא...
זוהרחש"ו
כְּגַוְונָא דָּא, בְּעוֹבָדָא דְּגוּפָא, אִתְתָּקַּן עוֹבָדָא דְּנַפְשָׁא, בְּהַהוּא רְעוּתָא. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לִבָּא, וּרְעוּתָא דְּבַר נָשׁ. וַאֲפִילּוּ הָכִי, אִי לָאו תַּמָּן רְעוּתָא דְּלִבָּא דְּאִיהוּ עִקָרָא דְּכֹלָּא, עַל דָּא צַלֵּי דָּוִד וְאָמַר, (תהלים צ) וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וְגוֹ'. דְּהָא לֵית כָּל בַּר נָשׁ חַכִּים, לְשַׁוָּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא, לְתַקְּנָא כֹּלָּא וְיַעְבִיד עוֹבָדָא דְּמִצְוָה. עַל דָּא צַלֵּי צְלוֹתָא דָּא, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ.
מַאי כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. כּוֹנְנָה, וְאַתְקִין תִּקּוּנָךְ לְעֵילָּא כַּדְקָא יֵאוֹת. עָלֵינוּ, אַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנָן יַדְעֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתָא, אֶלָּא עוֹבָדָא בִּלְחוֹדוֹי. מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. לְמַאן. לְהַהוּא דַּרְגָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְנָא. כּוֹנְנֵהוּ, בְּחִבּוּרָא חֲדָא בַּאֲבָהָן, לְמֶהֱוֵי מְתַּתְקְנָא בְּהוֹן, בְּהַאי עוֹבָדָא, כְּדְקָא יֵאוֹת.
זה שונה אבל דומה...
קח את המעשים שלנו למראת שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים ותעשה איתם דברים נכונים ומתוקנים...
באותו רעיון לפה...
שם מדובר על כוונת המצווה שקשה לכוון לכלחסדי הים
הכוונות הנצרכות, אבל כאן מדובר על בקשה פרטית שאדם יודע שהוא נכון מעומק לב.
משה רצה להיכנס לארץ והתפלל תקט"ו תפילות, אם ה' היה נותן לו להתפלל עוד אחת זה היה מתקבל.
אבל אם זה תפילה מעומק וישרות הלב, האדם לאחסדי הים
צריך לשנות את תפילתו:
"אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה - יחזור ויתפלל, שנאמר (תהלים כז יד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'." (ברכות לב ע"ב)
צריך לדבוק במטרה.
מעניין, תודה!advfb
הקשר בינינו לקב"ה שהוא מי שמשפיע עלינו, הוא המחייה אותנו והוא נותן לנו הכל ממש הכל, גם הקיום הכי פשוט בא ממנו.
חשבתי לומר שאהבה אל הקב"ה היא לא תלוייה בדבר השפע שהוא מביא לנו אבל כן יש צורך לחדד את זה.. הרי אנחנו נתלים בו ולכן אנחנו חייבים להודות לו תמיד.
המשנה אומרת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", מעניין להסתכל בפירושים על המשפט הזה, זה נראה לי קשור לעניין.
בכל אופן, מרוב האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את הקב"ה, אז אנחנו גם משבחים אותו ומודים לו ומבקשים ממנו. כל אלו הם ביטויים של קשר. קשר שיש בו אהבה ויראה.
יפה, תודה על השיתוף והתיוגארץ השוקולד
אוסיף שאם נשים לב לברכות הנהנין שאנו אומרים על כל צעד ושעל נשים לב עוד יותר לטוב לו אנו זוכים.
הברכות על האוכל הם ברורות לנו,
אבל כדאי לשים לב שגם ברכות השחר ברובם הם ברכות הנהנין
יפהחדשכאן
תודהארץ השוקולד
לא הבנתי כל-כך את ההקשרהפי
דיברת על לשים לב לאש שבתוכנוחדשכאן
לאור ולטוב שה' שם בנו
ארץ אמר שברכות הנהנין - העצירה רגע לפני האכילה לדוג', עוזרות לנו לזכור כמה טוב ה' שם לנו סביבנו
תודה שהסברת, רציתי גם להאיר על ברכות הנהניןארץ השוקולד
שפחות חושבים עליהם,
למשל, זוקף כפופים על זה שאנחנו מסוגלים לעמוד, פוקח עורים על זה שאנחנו רואים, מלביש ערומים על זה שיש לנו בגדים.
ברכות הנהנין זה לפני ההנאה לא?חדשכאן
הודאה לאחר ההנאה זה משהו אחר
לכן הגמרא אומרת שגם אותם אומרים לפניארץ השוקולד
וכך עקרונית פסק השולחן ערוך אבל סייג בסעיף הבא שהמנהג אחרת בזמנו
"סעיף א
כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה כשישמע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה. כשלובש יברך מלביש ערומים. כשיניח ידיו על עיניו יברך פוקח עורים. כשישב יברך מתיר אסורים. כשזוקף יברך זוקף כפופים. כשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים. כשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי. כשהולך יברך המכין מצעדי גבר כשחוגר חגורו יברך אוזר ישראל בגבורה.
הגה: או לובש האבנט המפסיק בין לבו לערוה (בית יוסף בשם הראב"ד).
כשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה. כשיטול ידיו יברך על נטילת ידים. כשירחץ פניו יברך המעביר שינה מעיני וכו'. ויהי רצון וכו' עד ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל. אין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני עד שיחתום הגומל חסדים טובים לעמו ישראל שהכל ברכה אחת היא:
סעיף ב
עכשיו מפני שאין הידים נקיות וגם מפני עמי ארצות שאינם יודעים אותם נהגו לסדרם בבית הכנסת ועונין אמן אחריהם ויוצאים ידי חובתן:" (שלחן ערוך אורח חיים סמן מו)
כן..חדשכאן
פוקח עיוורים היה נראה לי מוזר לברך קודם פקיחת העיניים 😅
כנ"ל תרנגול
אני חושבת עליהםהפי
וזה ברור לי שהם קריטיות
מעולהארץ השוקולד
אני קלטתי רק לפני כמה שנים שהם ברכות הנהנין גם
תודההפי
יפה!
תודה!ארץ השוקולד
תודה!אני:))))
בדיוק יצא לי לחשוב על זה היום.וגם לאחרונה.
ואני לא חושבת שהאור מכוסה טוב טוב כפי שאמרת. הפוך. אנחנו מוצפים בטוב. מוצפים. אבל מטבע הדברים כשיש הרבה טוב ומעט רע הרע בולט יותר. ולא צריך להתעלם מהרע(כביכול) אבל שהרע לא יפגום לנו בהנאה מכל הטוב. ויש הרבה טוב.
חשבתי על זה שכדאי ממש לזכור להנות מהטוב. כי יש לנו נטייה להתרגל אליו. ולזכור להודות לה' עליו. כי בו בזמן שאנחנו חושבים על הרע הוא משפיע עלינו כ"כ הרבה טוב.
תודה הפי!
לאחרונה את מדוייקת לי..
ואי איזה כיף לקרואהפי
תודה נשמה
בהצלחה 
אני:))))
לכל מי שמתחילים מחר לימודים/עבודה (או סתם יום חדש..)
משנה ברכות ג, ו- עזרא וטהרהחסדי הים
זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע,
וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה –
צְרִיכִין טְבִילָה;
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
יש לדון בההקשר ההיסטורי של טבילת עזרא.
עזרא מסר נפשו להעביר את מסורת התורה לעם ישראל: "ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים ואמרי לה אלו המסורת" (מגילה ג ע"א; נדרים לז ע"ב)
נאמר על עזרא: "תניא רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא ) קדמו משה במשה הוא אומר (שמות יט, ג) ומשה עלה אל האלהים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, ו) הוא עזרא עלה מבבל מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה במשה הוא אומר (דברים ד, יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, י) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט".
עזרא החזיר את התורה לישראל: "שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה" (סוכה כ ע"א)
אם מלאכי זה עזרא (מגילה טו ע"א) אז יכול להיות שהוא התכוון לעצמו בנבואתו (מלאכי ב, ו-ז): "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא".
זאת אומרת שעזרא מסר את עצמו להחזיר וללמד תורה את עם ישראל, לכן הוא תיקן טבילה כדי שילמדו תורה בטהרה ואימה כמו שזה ניתן בסיני: "דתניא (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" (ברכות כב ע"א)
עזרא רצה שהתורה תחדור יותר ללבבות כשלומדים אותה בקדושה ויראה כמו שניתנה בסיני.
בסוף לא התפשט תקנת עזרא והעם לא יכלו לעמוד בה, אבל עדיין הגישה לתורה צריכה להיות מתוך טהרת המחשבה והגוף: "אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים" (תהלים יב, ז)
כדברי הרמב"ם הלכות מקוואות (יא, יב): "ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם".
שנזכה בחודש אלול לטהר את עצמינו במי הדעת!
תהלות הים- פרק זחסדי היםאחרונה
א. כתבו לכם את השירה, זאת התורה עם מנגינה.
ב. לבי שר ומרונן, ל-ה' המדריך והמכוון.
ג. אלוהי תן לי כח וגבורה, כדי שאוכל לעמוד במשימה.
ד. רבו צרות עמי עד בלי די, חלחלה אחזתני ולבי עלי דוי.
ה. הם פריעה לא עושים, כ-פרא אדם מתנהגים.
ו. תרבות קלוקלת על היסוד, כל היום רצח לשם כבוד.
ז. אם על עצמם לא מרחמים, קל וחומר עלינו לא חסים.
ח. מנהיג יקום ויגרש אותם כלה, יטהר את ארצנו כבתולה.
ט. ה' תן לנו כח לקיים פקודך, תחוס כבר על עם קדשך.