אני מדריך כבר חצי שנה וחניכים שלי הגיעו לפעולה אחת בתוך כל החצי שנה הזאת.
אני לא יודע מה לעשות
אני פוחד שבגלל שמדריכים שלהם בעבר עזבו אותם תוך חודש אז הם חושבים שגם אני אנטוש אותם.
יש לכם רעיון איך אני אגרום להם לבוא לסניף?
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בעתיד כל הממלכה הזאת תהיה שלך (מלך האריות.שם,שם)
שיאהבו את הסניף ואותך.
דברים בסגנון של ערב פיצה וכאלה...
בהצלחה
חוץ מזה זה סניף עולים ככה שזה יותר מסובך משאר הסניפים...
לים.וחניכות שלי לא באו יותר מחודשיים לסניף..ולא משנה מה עשיתי להן הן לא באו..
הרגשה מבאסת שאתה ומשקיעה ומנסה באמת לתת את כל-כולך בשבילן והן לא שמות עליי..לא באות לפעולות באמצע שבוע ובכלל שלא נדבר על פעולות בשבת..
תרים אליהם טלפון ותתעניין בשלומם, תזרוק איזה הערה על נושא שמעניין אותם- כמו.. המשחק שהיה אתמול ותשאל לדעתם, תראה להם שאתה רוצה להכיר אותם ולא רק מעוניין לסמן וי על זה שהגיעו לך חניכים (כמובן שאני לא אומרת את זה מהיכרות איתך..)
בס"ד
סביר להניח שאת סוג של חג'דומט, שיצא מהסניף החביב שלו להדריך בסניף עדה. אשריך!
ובפועל-סניף כזה פועל אחרת לגמרי. המטרה היא אחרת.
פחות להחדיר את הערכים אלא יותר לייצג אותם.
פחות פעולות, יותר שיחות אישיות.
פחות סניף, יותר ביקורי בית.
פחות פעולת חב"ב, יותר תפילת ערב שבת.
פחות 'המדריך המושלם', יותר 'היהודי הטוב'.
הם באים מבתים אחרים, רקע אחר ולכן מטבע הדברים הפעילות היא גם שונה.
זה לא פשוט, לא מה שאנחנו רגילים-אבל זה מה שיעשה להם הכי טוב.
חניכות שלי היו עושות פוזות מטורפות, לא מגיעות בכלל, מקללת אותי וכו', אבל בפעולת פרידה הן הגיעו כולן[הפעולה היחידה נראה לי שכולן היו], כשאני מבקרת אותן הן קופצות עליי וכו'-פשוט כי מה ששידרתי להן עבר ב"ה. גם אם תוך כדי ההדרכה זה היה נראה כל כך אחרת.
הם מתים על כדורגל ואי אפשר להוציא אותם באמצע משחק לדבר לרגע.
בס"ד
אל תראה את זה בתור בעיה אלא כהזדמנות.
זה מה שהם אוהבים, וככה יהיה לך כ"כ קל להתחבר אליהם. הם יראו שאתה לא מנסה לשנות אותם, אלא אתה חלק מהם.
[כדורגל זה עוד מילא. תאר לעצמך שיחה של חניכות על 'חתיכים', איך אני אמורה להצטרף לזה?! ]
טיולים סתם, מעיינות, על האש.. מה עוד בנים אוהבים? בני כמה הם??
טיול, קומזיץ, וכל הדברים שמישהי מנתה.
שנה שעברה היה לי תק' שהחניכים "ייבשו" אותי ולא הגיעו לפעולות, אז התחלנו לעשות דברים שמחוץ לשגרה:
עשינו להם טיול קטן מחוץ לישוב (הם קטנים, אז לא רצינו לקחת את האחריות לעשות להם טיול רציני, וגם יכול להיות שהם היו מתעייפים מהר מידי). זה היה מסלול די מטומטם- מסלול מעגלי שבסופו שינו להם פעולה על א"י במצפה יפה [גם הטיול התקשר לנושא הפעולה...]. הבאנו להם לטיול חטיפים ואוכל טעים, והיה ממש סבב של זמן איכות איתם- וגם בגלל שהחניכים לא יכלו להביא כדורגל לפעולה ולא היו באמצע הישוב- לא היה שום דבר שהשיח את דעתם מהפעולה.
אם בא לך והחניכים שלך מתאימים לזה (תחשוב שגם אם הם כבר ילדים גדולים- מבחינת האחריות, יכול להיות שזה שבט היפר אקטיבי שלא כדאי לקחת אחריות עליו להחזיר אותו בריא ושלם) תוכל אפילו לעשות להם טיול של יום שלם, שבמהלכו תרוויח זמן איכות עם החניכים, וגם תוכל לעשות פה ושם איזו יחידה קטנה וכיפית בעצירות.
* פעם עשינו בבית של המד"שית שלי ארוחת צהריים לבנות של השבט: אספנו אותם מהתחנה אחרי בי"ס והלכנו יחד לבית שלה, הכנו את הארוחה, אכלנו אותה, וכשסיימנו הגיע כבר הזמן ללכת לפעולה.
הרעיון היה גם לעשות מתישהוא אחר פעילות כפית כזאת לבנים: איזה יום ספורט או משהו כזה.
* לעשות פעילויות מיוחדות, מושקעות, וכיפיות לקראת החגים- אם אתה צריך רעיונות תוכל להתייעץ בפורום פה, וגם איתי באישי
אני מדריך בלוד הדרכת חוץ אז זה יותר מסובך...
נ"ב הם אתיופים ככה שאין להם הרבה דברים לעשות חוץ ממחשב וכדורגל...
ממש לא הבנתי... כולם אוהבים לצאת לטיולים ולעשות חיים משוגעים, ולא כל פעולה צריכה להיות עם מסר!!!!
אני בתור חניכה, אם היו עושים פעולה עם מסר כל פעם, הייתי משתגעת...
תעשה להם חיים משוגעים בהתחלה, תמריץ אותם עם הודעות ששווה לבוא, ובאמת!! תעשה משו שווה... ואח"כ, תגיד להם שלא כל פעם תוכל לעשות משו שווה, אבל אם הם יקפידו לבוא גם לדברים שלא כזה שווים זה ייתן לך רצון לעשות להם הרבה דברים שווים...
לנו עשו את זה בנוער, ואחרי הפעילות אמרו לנו שלא יהיה ככה כל פעם אבל זה נתן חשק לבוא!!
הם גרים בעיר.
אני לא יכול פשוט להוציא אותם סתם החוצה...
וברור שלא בתקופת לימודים!
שאפשר לצאת... תחפש קצת...
מקסימום ביום שהם גומרים הכי מוקדם תיקח אותם..
ולא חייבים דווקא לצאת, מנגל יעשה את זה..
אפשר לשמור דברים לחופש... נגיד עכשיו..
אפשר לראות סרטים בבית, עם מסרים, נקיים ופופקורן..
עורי עורילמדורה- שמים כמה מרשמלואים על שיפוד ולמעה מדפיקים פתק שעליו כתוב:
סוף סוף צ'ופר שאפשר לשרוף 
תיפני אלי באישי
......................................................................................
משחק הגדרות - יש הרבה פתקים אם כל מיני שמות של דברים למשל: "אוכל" או "מיץ" או "בית כנסת, או גדול ממחק וקטן מבית" וכל מיני הגדרות כיד הדמיון.
תפקידים:
מקריא (מדריך...)
מודד זמן (יכול להיות מישהו מכל קבוצה)
שתי קבוצות
מהלך המשחק:
מחלקים לשתי קבוצות, קבוצה אחת מתחילה,ומישהו מהקבוצה השנייה עושה לה אאאלף, בית .... ואז הם אומרים סטופ ואז למשל יצאה האות גימל
המקריא מקיר את ההגדרות,נגיד יצאה ההגדרה אוכל הם צריכים לחשוב ולהגיד מיד: גמבה, המקריא מוריד את הכרטיס עובר לכרטיס הבא, נגיד מיץ הם מנסים לחשוב ולא מוציאים אז הם אומרים: עבור,- במידה וזה קורא המקריא מחזיר את הכרטיס לערמה ולא מוריד אותו למטה, ככה ממשיכים רמה שיותר מהר(משהו שקשור לסניף - גרשון קיצור תשלבו בדיחות פנימיות אנשים, העיקר שיהיה קשור איכשהוא ויתחיל באות שיצאה.)
אחרי שעובר הזמן המוגדר, נגיד דקה, אומריים שנגמר הזמן ומישהו מהקבוצה לוקח מהמקריא את הכרטיסים שהם הצליחו לענות עליהם ושומר אותם, ואז תור הקבוצה השנייה, הכל אותו דבר.. המשחק נגמר שנגנרו ההגדרות בערימה אצל המקריא וסופרים, מי שיש לו יותר פתקים -ניצח.
.........................................................................................
עוד משחק:
מחברים שאלות על הקבוצה, ילדים בשבט וכדו',מחלקים לשתי קבוצות,בכל קבוצה נגיד יש 5 ילדים ויש 10 פתקי תשובות (תשובות לכל השאלות, לכל שאלה תשובה אחת,לא צריך להמציא כמה), אז כל ילד בקבוצה מקבל שתי פתקי תשובות ככה יוצא שלכל קבוצה יש במצטבר את כל השאלות.
שואלים שאלה ומי שחושב שהתשובה אצלו רץ לאמצע שם יש קערה אם הרבה עוגיות, הוא צריך לקחת עוגיה,לאכול אותה, ורק אחרי שהוא גמר להגיד את התשובה, הראשון שעושה את זה מזכה את הקבוצה שלו בנקודה...
..............................................................................................
חשבנו לעשות גם אחד נגגד מאה אבל בסוף לא עשינו אז אם מישהו רוצה לעשות כיד הדמיון...
-א קצת ארוך בבקשה תקראו עד הסוף כי אתם שאלתם.
התפקיד שלי הוא לנהל את הפורום עפ"י שיקול דעתי, ובד"כ אני משתדלת להפעיל את שיקול דעתי בצורה הנכונה ביותר.
יש כמה "חוקים" בסיסיים שעל פיהם אני מהלת את הפורום:
-מה שלא קשור לבנ"ע- נמחק.
-שירשורים סתמיים שלא מועילים לאיש כדוגמת: "הי, אני חדש פה", "סניף **** שולט!!!!", וכו'
-דברי נאצה, לשון הרעה, הוצאת דיבה, וכד'- נמחקים ונערכים
-הודעות שנוגדות את רוח ההלכה והאתר בתוכנן או בשפתן- נמחקות
-כמו כן הודעות שלא נוגדות במפורש את רוח ההלכה והאתר, אך מדברות בלשון אלימה, מתלהמת, וכו'- נמחקות.
(אלו גם פחות או יותר החוקים שכתבנו לכם במכתב פתיחה- מומלץ לעיין בו לפני השימוש בפורום [כמו כן, מומלץ לעשות את זה לפני שימוש בכל פורום ברחבי האתר])
-כמובן שייש סטיות מיוחדות ויוצאות דופן- לכאן ולכאן.
ההודעה בהחלט דיברה בלשון מתלהמת, כל בר דעת שמבין אפילו מעט מהליכות העולם יוכל להבחין בכך.
נכון אפשר להבין מתי אדם ידבר בלשון כזאת- כאשר הוא מעוצבן, או רוצה להעביר את דבריו בבהירות רבה.
ובכל זאת- אין שום סיבה לדבר בלשון גסה ולא יפה.
אם הבן אדם מעוצבן- הוא יכול מצידי לשבת מול המחשב, לפתוח את ערוץ 7, לפרוק בפורום את כל מה שמעצבן אותו.
אח"כ- אחרי שסיים לכתוב הכל ולהרביץ לקלידי המקלדת- יוכל לעבור על ההודעה שלו, לתקן את השפה שלו, את שגיאות ההקלדה (שבטח היו לו אם הוא מעוצבן..
), את כל הדברים הבעייתים בהודעה שלו, לבדוק שהוא אכן מפרסם את ההודעה בפורום הנכון- ולשלוח.
לחילופין הוא יכול פשוט למחוק את כל ההודעה אחרי שפרקר ושיחרר את כל מה שישב לו על הלב.
ולחילופין אם ההודעה יצאה בלשון יחסית סבירה- יוכל לפרסם אותה בפורום נסיונות פעילים.
עוד בעיה שהייתה לי עם השירשור- שהוא לא רק דיבר בלשון מתלהמת, אלא גם הדבר היה מאנונימי. יש עם זה כמה בעיות:
1) זה מעיד על בנ"א שלא מוכן לעמוד מאחורי הדעות שלו. אם יש לך דעה מסויימת- תעמוד מאחוריה ותפרסם אותה בשמה.
אם בנ"א לא מוכן לעמוד מאחורי הדעה שלו- כנראה שדעתו אינה שווה מספיק כדי שאני אתן לה להתפרסם.
2) כשאדם כותב הודעה שהלשון שלה בעייתית, או שאני מתלבטת האם היא ראויה או לא- אני תמיד יכולה לפנות אליו באישי, לתת לו הזדמנות לתקן, ולהבהיר לו מה לא היה בסדר בהודעה.
כשאדם מפרסם הודעה בעייתית מאנונימי- אין לי אפשרות לפנות אליו.
(אמנם למנהלי הפורומים יש אפשרות לאתר את האנשים שמפרסמים מאנונימי- אבל אנחנו מעדיפים שלא לעשות את זה שלא במקרי חירום מיוחדים שכמעט ולא קורים)
אני מכריזה בזאת- שאם מפרסם ההודעה יפנה אלי באישי, יזדהה, ויביע נכונות לדון על זה ולתקן את השגיאה- אני באמת אשמח לדבר איתו.
*בקיצור: ההודעה המדוברת הייתה הודעה טרולית, ומפרסם השירשור יצא טרול- בין היתר בגלל שלא הזדהה, דבר שגם לא מאפשר לי לעמוד על טיבו של מי שמפרסם הודעה בפורום שלי.
וכאן מגיעות לסיומן "5 הדקות על מה שעובר במוחם של מנהלי הפורומים ודרך ניהולן" יום טוב שיהיה לכם
הרוב יישארו והרוב קובע.
אני ממש לא בטוח..
בסיעתא דשמייא!
כל השבוע אין אני רגוע,
עד שאת באת.." 
(אהרון רזאל)
[משהו שיא הקצקצר לפרשת השבוע, לוקח דקה א-ח-ת לקרוא..]
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" [פרשת אמור]
העולם הזה הוא פשוט אטרף אחד גדול -
כל היום אנחנו רצים, מנסים להספיק דברים, ללמוד, לעבוד, להתקדם..
ובשבת אנחנו עוצרים ליום אחד את החיים השוטפים שלנו,
מפסיקים עם כל הריצות, הבאלגנים -
סופסוף יש לנו שקט.
ממש אפשר לעשות ככה פסק זמן מהחיים -
ולחשוב איך היה השבוע, איך החיים, להיות קצת עם המשפחה.
כשאנחנו באמצע המירוץ של העולם הזה,
שקועים בכל התאוות -
שיא הקשה לעבוד את ה', לעשות מצוות.
אבל כשאנחנו עוצרים לרגע את הכל, ומתחברים לעצמנו -
אנחנו מבינים כמה העולם הזה הוא הבל,
והתורה והמצוות זה המטרה פה..
זאת אחת הסיבות שה' קורא לשבת - 'מקרא קודש'.
כי בתכל'ס שבת זה הזמן שלנו לצבור קצת קדושה,
קצת יותר ללמוד תורה, קצת יותר לחשוב..
אז חבר'ס..
בואו קצת יותר נשתדל לכבד את השבת, לנצל אותה.
לא רק למשחקים והרצת צחוקים עם החבר'ה בערב שבת,
אלא גם קצת יותר להתחבר לעצמנו.
שבעז"ה תהיה לכל עמ"י שבת של קדושה, שמחה וברכה.
א-מ-ן! 
בס"ד
פעולה לל"ג בעומר, שבט נבטים (שבת)
מטרת הפעולה: הכרת החג, הסיבות הרקע והמנהגים.
מתחילים עם כל מיני משימות, כמו להשיג חפץ כלשהו, לעשות פירמידה אנושית וכו', או לשחק משחקים.
אחרי כל משחק/חידה/משימה, הם מקבלים קטע מידע שקשור לל"ג בעומר. אומרים להם לקורא היטב כי הם יזדקקו למידע הזה בהמשך.
לאחר סיום כל המשימות וקבלת הקטעים (אפשר תחרות בין קבוצות) אוספים מהם את הכל. משחקים חבילה עוברת, רק שבמקום משימות (תעביר את החבילה ל..) יש שאלות (מצורף), מי שמצליח לענות נכון ראשון מקבל את החבילה וממשיכים, עד הסוף..
בהצלחה!
יש כאלה מט' אבל זה בד"כ אצל הסניפים הנואשים יותר
לך דומיה תהילהאחרונה(5 נקודות,10,50 וכו')
ועושים משימות עפ"י רמת קושי... מחליטים מראש כמה זמן עשים ובסוף רואים מי יש הכי הרבה נקודות...
לנו עשו מלא משימות הזויות... היינו ברובע בי"ם ועשו לנו להטלם מכינות חביתה. להצטלם עם תפילין ..עם תאומים וכו'...
יש פה חוברת הדרכה עם זה..
חצי מחברת כזאת קטנה לכל חניך ובכל עמ' שיעור אחר:
חשבון- לשחק '7 בום' ולהגיע עד 70
לשון- למתוח קו בין המילה לפירושה בעברית נכונה [אפיפית- ופל. מוז- בננה. שמעון- ווקמן. שח רחוק- טלפון. חולי נשא- אמבולנס. בתי ידיים- כפפות. נמנמת- פיג'מה]
הסטוריה- לשאול אנשים בחוץ מתי הייתה המהפכה הצרפתית. [א. 1560. ב. 1789 ג. 1945 [התשובה היא ב.!]]
תנ"ך- לכתוב את 24 שמות הספרים בתנ"ך.
אנגלית- לשיר את כל ה- ABC
ספורט- *לקפוץ 50 פעם על רגל אחת.
*לרוץ עשרה סיבובים מסביב לסניף.
עברית- להחתים שלושה אנשים ששמם מתחיל באותיות: א', נ', מ'.
אומנות- לצייר ציור מקורי באות מסויימת. נגיד ר' [חח... חניכה שלי ציירה את רמי לוי...]
הפסקה- לשחק סתם משחק כיפי שהחניכים אוהבים...
אפשר להוסיף עוד...
כל הזכויות שמורות לתנועת הנוער אריאל!
אני אישית ממליץ על החוברת!
מי שרוצה, שישלח לי מייל ואני אשלח לו.
אני מדריך את הרא"ה בנים, באמת אחלה חבר'ה
אני אוהב אותם אני יודע שהם אותי,
אבל אני בנאדם שקט לא עושה רעש ולא בלאגן,
זה יוצר לי בעיה עם החניכים - קשה לנו להתחבר, הם מעריכים אני יודע, הורים אמרו לי, הקומו' אמרה לי וחלק גם אמרו לי בעצמם,
אבל אני רואה אותם משתלבים יותר עם מדריכים של שבטים אחרים, כי זה יותר פתוח להם
גם הרבה רוצים להיכנס אליהם שנה הבאה ואני ממש מתלבט
-איך אני יכול להתחבר איתם? פעולות שוות ומושקעות זה דברים שאנחנו מיילא עושים, ככה שזה לא יעזור
במידה ולא:
-יש לי התלבטות אם להישאר שנה הבאה בהדרכה ולתת למישהו אחר? כי יש כאלה שממש ממש רוצים, אבל מצד שני גם לי חשוב להדריך מהרבה סיבות ואני רוצה להישאר בזה
-או להישאר שנה הבאה אבל להיכנס עם מד"ש וזה יהיה בעיה כי איך שאני מכיר את החבר'ה פה לא לוקחים רציני את ההדרכה אלא יותר זורם כזה, ככה שיהיה קשה גם לארגן פעולות וגם שוב - לתקשר עם בנאדם שהפוך ממני - עושה רעש ורואים אותו הרבה
נשמע קצת מהדברים שלי שאני מהביישנים שמתחבאים מאחורי הקיר, אוקיי אני לא
אין לי בעיה כזאת, רק אני לא מהאלה שחייבים להראות "הנה אני כאן!!"
אז מי שיכול לעזור תודה
אז מול חניכים תראה "הנה אני כאן!!!" תמיד כדאי לנסות.
האמת שגם אני יש לי פחדים, גם זה היה אחד מהם. תמיד חשבתי איך אחרים יגיבו ולא נתתי לעצמי לראות את התוצאות העתידיות.
לא שעכשיו אני הכי טוב בזה אבל תמיד כדאי לנסות. גם אם זה לא מצלים מנסים שוב ושוב ושוב עד שמצליחים.
מקווה שזה חיזק אותך.
אם אתה מחובר ומתלהב מהערכים שאתה מעביר, זה
משהו שאי-אפשר לזייף. החניכים מזהים אתה אמיתי.
ואמת זה דבר מושך.
כן, גם על המתודה צריך לעבוד, אבל לחיבור שלך לנושא
יש ערך להצלחת הפעולה ולהשפעתה.
בס"'ד
קודם כל, לעניות דעתי תישאר בהדרכה גם שנה הבאה. נשמע שאתה מדריך שמשקיע, ושהחניכים שלו חשובים לו, וגם מוערך- ממש שפיץ! חבל שתוותר על כל זה בשביל מישהו שאולי יהיה יותר "טוב" ממך בדברים מסויימים, אבל אולי גם יהיה "פחות טוב" ממך בדברים אחרים.
נכנסת להדרכה לשנתיים. אתה מבחינתך רוצה להמשיך. אז אין סיבה שלא תמשיך.
ולעניין השני, נשמע שאתה רוצה שיהיה לך יותר קשר אישי עם החניכים. קשר אישי אפשר לבנות בכל מיני צורות. תנסה להתעניין בהם, לשאול על החיים שלהם, לתפוס מדי פעם חניך לשחנ"ש, להתקשר לחניכים מדי פעם, סתם כדי לשאול מה נשמע, או לשאול למה הוא לא הגיע לפעולה האחרונה או להגיד שממש תשמח לראותו השבת וכו', תפתיע אותם פעם בביקור בבית הספר, ותתלה להם שם שלט או שתחלק צ'ופרים- כל אלה רעיונות שממש יוצרים קשר חזק בין מדריך לחניך וגם הופכים את המדריך למשמעותי יותר בחיים של החניך.
וחוץ מזה, אל תרתע מזה אם חניכים שלך צוחקים ומתחברים למדריכים של שבטים אחרים. בסופו של דבר אתה המדריך שלהם ולמדריכים האחרים יש חניכים אחרים, משלהם. וכולם יודעים את זה: אתה, החניכים שלך ושאר המדריכים. אז במצב הזה אני לא חושבת שזה מהווה איזושהי בעיה. להיפך, זה יכול לתרום.
מקווה שקלעתי ולא קשקשתי שטויות בהצלחה רבה בע"ה!!!!!!
אל תיתן לזה להשתלט עליך- זה קורה.
אבל עובדה שקיבלת מחמאות מכולם- אפילו מההורים של החניכים שלך- שזה ממש לא דבר שקורה לכל מדריך (מקסימום הורה אחד יאמר למדריך רגיל שהוא מדריך טוב, אבל לא כל מדריך)- זה באמור להראות משהו על זה שאתה מדריך מעולה ושהחניכים שלך מתחברים אליך- גם אם אתה לא בדיוק הטיפוס שלהם.
הגיוני שדווקא בגלל זה החניכים שלך מתחברים אליך. הסבר:
ממה שאתה מתאר, נשמע שהחניכים שלך הם בני אדם מאוד חברותיים, קופצניים, מלאי שמחת חיים וכו'.
נשמע שאתה בן אדם חברותי, שקט, חושב לעומק, חדור ערכים, ושאוהב לגמור ולבצע בצורה הטובה ביותר כל דבר שהוא לוקח על עצמו לעשות.
החניכים שלך הם בסה"כ בני אדם מקסימים ומאוד נחמדים, ואתה בסה"כ בן אדם מעולה ונחמד-
הם מתחברים אליך אפילו יותר לעומק כי אתה טיפה שונה מהם,שתיכם נחמדים,אבל בצורות שונות, זה מושך אותם, והם אוהבים את זה.
ואני לא יודעת אם זאת נחמה- אבל אני מניחה שהם מתחברים למדריכים אחרים שקצת פחות שקטים ממך, בגלל מה שאמרתי מקודם- הם חברותיים ואנרגטיים, ולכן קל להם למצוא דרך להתחבר לכל אחד- אפילו לאנשים שגדולים מהם בשנתיים-שלוש.
-מקווה שעזרתי ולא סתם חפרתי, אני אנסה אולי לחשוב על עוד דרכים לחזק את הקשר שלך עם חניכים שלך אם תרצה...
-בב"ח לתו"ע... -
אם לא.. אז למדריכים, מה אתם עושים כשחניכים לא מגיעים, מאחרים (בצורה מוגזמת..) אני חניכה, ואני לא מאחרת בד"כ אבל הרבה כן, ועושים לנו שיחה היום על זה...
לסניף עכשיו D: - הודעות ופלאפונים
בשבת - שולחים את המד"ש שייקרא להם מהבית כנסת.
אם הם לא הגיעו בכלל - שואלים למה הם לא באו ומראים להם ששווה לבוא 
מתחילה הפעולה..
ושבת הם בדר"כ באות אחרי מנחה או אחרי באמצע המפקד ומבחינתי זה אחלה
אני צריך פעולות על מנהיגות.
כל דבר יכול לעזור,אמירות,סיפורים וגם פעולות.
תודה רבה
נ.ב זה שבט נפרד(רק בנים)
מערך מנהיגות/הדרכה שבט הרא"ה-להבה התשע"א
מפגש מס' 1
נושא: התחלה, פתיחת מערך, מנהיגות ודוג' אישית, הצבת מטרות.
מטרה: לגבש קבוצה יוזמת ופועלת בסניף, להציב מטרות לחודש הקרוב, להתלהב ולהכנס לראש.
מהלך:
עם כיפה/ אורי אורבך
כשהייתי ילד קטן עם כיפה
עניתי לשכנה אחת בחוצפה
מיד היא אמרה:"בושה וחרפה!
כך מתנהג ילד עם כיפה?"
כשהייתי נער ולא קמתי לזקנה
(אולי שקעתי בשינה),
היא מיד נעצה בכתפי את כפה -
"לא מתבייש? בחור עם כיפה???"
כשהלכתי לצבא ו"שברתי" שמירה
הקצין קצת ריחם, אך העיר הערה:
"דווקא ממך איש לא ציפה,
סוף סוף, בכל זאת... עם כיפה!"
אז הורדתי את הכיפה והנחתי בפינה,
התחלתי לענות בחוצפה לשכנה,
באוטובוס בכלל לא קמתי לזקנה,
ובשמירה "הרבצתי" כזאת שינה..!
אז "דתי" אחד שראה אותי, אמר (בלי חיוך)
"זה הכל, כמובן, שאלה של חינוך
רואים שזה חילוני מלידה, הלי ערכים טיפה
כך לא מתנהג בן-אדם עם כיפה!"
* מנהיג צריך להיות דוגמא אישית?
* עד כמה צריך להיות דוגמא אישית?
* מה עם "חיה ותן לחיות" ?
צ'ופר: "יום אחד הביאו עץ זית ונטעו אותו בחצר הישיבה... “ ("האם יש סיכוי לאהבה")
יום אחד הביאו עץ זית ונטעו אותו בחצר הישיבה במבשרת, שבה עבדתי כמחנך. עברו כמה שבועות והגנן, שהיה צריך להגיע ולטפל בגינת נוי, לא הגיע.
יום יום הייתי עובר ליד העץ ורואה איך הוא הולך ודועך. יותר ויותר עלים מאבדים את הצבע הירוק, ומקבלים גוון צהוב עד שהצבע הצהוב השתלט על העץ כולו והוא מת.
יום אחד הופיע הגנן. עברתי בחצר וראיתי אותו עומד עם צינור גומי ומשקה את עץ הזית היבש.
'תסלח לי', פניתי אליו, 'אתה יודע שאתה משקה עץ מת?' והגנן אמר: 'אני יודע שאם אתן לו מים, הוא יהיה עץ חי מאוד.' ואני אמרתי לו: 'אין סיכוי, אין שום סיכוי! העץ הזה מת לגמרי'. הגנן חייך אליי ושאל: 'מה המקצוע שלך?' ואני עניתי לו: 'מחנך' והוא אמר: 'האתגר של מחנך הוא לגלות את הפוטנציאל הבלתי נראה הטמון בחניך, ולחנוך אותו, כלומר, להביא אותו לידי ביטוי, וזה גם האתגר של הגנן'. ואני אמרתי לו: 'אתה מבזבז מים לחינם' והסתלקתי מהמקום.
כעבור כמה שבועות, אני עובר בחצר, והגנן רומז לי להתקרב אליו. הוא מצביע על העץ ושואל אותו: 'חי או מת?' ואני עונה 'לצערי, אני לא רואה שום שינוי, העץ נשאר צהוב, אתה לא רואה שהוא מת?' אני לוקח ענף בידי ומכופף. קול השבירה מוכיח כמאה עדים שאמנם לא נשאר רוח חיים בעץ הזה.
הגנן, מחיים אליי ואומר: 'אני, חניך קיבוץ השומר הצעיר נחשון, צריך ללמד אותך, מחנך בישיבה, פרק באמונה? תתבונן בבקשה למטה, אל הגזע מה אתה רואה?' התכופפתי וגיליתי כמה נקודות ירוקות מפוזרות על פני הגזע. 'מה זה צריך להיות?' שאלתי. 'אלה הם ניצנים.' אמר הגנן, 'ניצנים ראשונים של חיים. לא שמעת שעם ישראל משול לזית? לא ידעת שגם כאשר הכל נראה צהוב ויבש, שגם כאשר אתה בטוח שאין שום סיכוי לא צריך להתייאש? הרי כבר אמרתי לך, אם ניתן לו מים, הוא יהיה עץ חי מאוד!"
["האם יש סיכוי לאהבה"/ דוד בן יוסף]
הוצאתי את רוב הפעולה מהמרכז הדרכה באתר בני עקיבא... על ערבות הדדית בעמ"י וכאלה, זה הולך ככה (אני כותבת את מהלך הפעולה כדי שתדעו בגדול את הרעיון):
1- שמים שתי ערמות של סוכריות על הרצפה ואומרים להם לבנות מאחת הערמות מגן דוד ואז מוציאים 3 סוכריות מכל ערמה ושואלים איפה זה יותר בולט...
2- מביאים להם כמה סיטואציות, כל פעם 2 אנשים שהן צריכות לבחור למי לעזור, למשל- "רעידת אדמה בדרום קוריאה / פיצוץ בית כנסת באנגליה", והמטרה שהם יבחרו כל פעם את היהודים / מי שיותר קרוב אליהם...
3- מקריאים את הסיפור על איש שחולם שביהמ"ק יורד מהשמים, כולם מאושרים ושמחים ואז מתחילים לריב- מי יהיה הכהן הגדול, איזה קורבנות יקריבו וכו' וכו', ואז ביהמ"ק עולה בחזרה לשמים בענן עשן... על זה שקודם צריך לפתור את המחלוקות בעם ורק אז נגיע לביהמ"ק... (--על זה אני עדיין מתלבטת, כי אני לא בטוחה שזה נושא שכ"כ קרוב אליהן... אז אם יש למישו רעיון לסיפור / קטע אחר אני אשמח...)
-- עדיין חסר לי משו... החניכות שלי קצת היפראקטיביות ואני צכה להכניס משחק שיהיה קצת יותר עניין (תופסת או משו כזה), אבל אני לא מצליחה לחשוב על משו שאני יכולה לקשר! מנסה לחשוב על משחק עם 2 קבוצות שמתאים אבל המוח שלי לא עובד... יש רעיונות??!
תודה
אני צריכה צ'ופר חמוד לערב זבל..
תודה!!
מי שמעוניין בע"ה אני שולח למיילים חוברות הדרכה של אותו החודש מתוך המאגר הדרכה.
אפשר גם לשלוח אלי חוברות שיש לכם ואני אוסיף את זה לפי נושאים/חודשים.
יש לשלוח בקשות/תגובות /רעיונות למייל
בדמייך חיי
סתם,אני רוצה לראות מי יהיה שם...בדמייך חייבס"ד
שהיא\הוא גמפה,תקנאווווווווווו יהיה לי מזה כיף!! |מנסה לעודד את עצמו על בזבוז חופש מטורף|
אני רוצה סיכה. 
הללי נפשיאהה. מרגישה עירונסיטית שמפחדת לסע לבד לאלון שבות..
)הללי נפשייצאתם עם תחושה שזה סתם, או שזה באמת משפיע?
שתפו אותנו
בס"ד
אני עליתי לדבר על בעד החלטה כלשהיאא...זה כמו לקפוץ בנג'י!!אתה אחרי זה מזה רועד
ההיווו החלטות מעולות ואני מרוצה אשש ומוכנה לעשיייה בסניף ובתמונה בכלל!!
עליתי להתנגד להחלטה.
לך דומיה תהילהמדהים, מדהים.
תחושה אדירה של כוח ותחושה של ענווה עצומה
מול כל הדבר הזה שנקרא תנועת בני-עקיבא.
איזה עוז, איזה עוז...
עדיין מעכל.
(מישהו כתב כאן יומן ועידה? ...) בתור חברי התנועה מסקרן אותנו מה החלטתם בשבילנו שם...
אההההההה...
מחוז חיפה!
|כף| |כף| |כף|
הו! יא!!
תהילולאני יודעת מי אתה! נראה לי.
בס"ד
מחפשת שירות משמעותי לשנה הבאה?
דרושה בת שירות בוגרת התנועה, מלאת כוח רצון תחושת שליחות ואש בעיניים, לסניף בני-עקיבא בהקמה במושב בדרום. כמובן במסגרת גרעין בנות שירות לאומי של בני-עקיבא ובת-עמי.
-אין צורך במעבר מיוני קומונה-
לפרטים נוספים:
בהודעה פרטית בפורום.
או בפלא´: 0528-675-019.
(ניתן גם לשלוח הודעת סמס).
מי שרוצה יש לי מאגר של חוברות הדרכה במחשב.
הוא מסודר לפי נושאים וחודשים ככה שיותר קל לחפש פעולות.
לכל המעוניינים נא לפנות למייל
