פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 101)

זה קורה..
לא להיבהל..
יש תקופות כאלו..
אפשר או לשבת ופשוט להתחיל לכתוב אפילו סתם מילים מטופשות שעולות לך לראש או כל דבר
ופשוט לאט לאט מאמינה שתיכנסי לזה פתאום
ואפשר לשחרר ולחכות שזה יבוא..
וזה יגיע..
עניין של זמן

בהצלחה בזה

אם יש לי יותר מדי מה לכתוב?????
מנצלשת

מנסים להתמקד..
או לא נבהלים מזה ונותנים מקום לפיזור..

אנחנו צריכים ללמוד לפעמים לא להיבהל מפיזור נפש..

יש לי כ'כ הרבה השראה לפעמים....
מענין...
לא יודעת אם להגדיר את זה פיזור הנפש... נשמע ביטוי שלילי קצת....
היתי מגדירה את זה - יצירתיות שופעת או מלט השראה ואנרגיה, בעיניי זה דבר חיובי, אולי יש אנשים שתופסים זאת כשלילי?! לא יודעת....

אני חושבת שזה אכן קשור לצורת הסתכלות,
כשקראתי את התיאור שלך ההקשר הראשון שהיה לי לכך זה פיזור נפש..
אולי כי מה שרלוונטי לאדם זמין עבורו יותר בתודעה ועולה אוטומטית מהר יותר מדברים אחרים..
בקיצור, ברור שלא התכוונתי לומר לך משהו רע עלייך כשכתבתי את זה

הכל טוב

לא חושב שאני מבין באמת את המצב שלך, אבל אולי יעזור

 

כשעולה לך רעיון אז לכתוב אותו בתור נקודה קצרה (נגיד רשימה כזאת בפלאפון)

ועד שיגיע הזמן להתמקד ולשבת ולכתוב, הרעיון מתבשל יותר בראש ואז אולי יותר קל.

החסרון בזה זה שהרבה דברים שעלו במחשבה לשניה אחת נעלמים וכבר לא יחזרו, אבל כפרת עוונות... אם הקב"ה ברא אותנו עם שכחה כנראה זה לטובתנו

בלכתוב?
האם את חיבת לכתוב לעיתון בזמן - כגון סופרת בתשלום וכדו'?
והרי בד'כ כותבים מהמיית הלב, לא?

אם אין לך הכרח לכתוב ע''מ להגיש בזמן או להתפרנס,
וגם לא צורך נפשי/רוחני--
סבבה, אין חובה לכתוב... הלא כן?!

אני צריכה את הכתיבה לצורך נפשי, ישלי בראש מלא דברים שבאלי לכתוב אבל פשוט שום דבר לא מצליח לרדת לכתב וזה מבאס. כי הכל פשוט חסום בפנים.

איך אפשר להוציא את כל החסום הזה החוצה?

אולי תכתבי שורה, בלי מדי הרבה לחשוב
פשוט את מה שאת מרגישה
וכך עוד שורה ועוד...
נשמע שפרפקציוניזם חוסם אותך - החשש שאולי שמא לא ייצא מושלם...
אז נסי לומר לעצמך שזה לא אמור להיות מושלם
(וגם אם רצונך במושלם - מקסימום אח''כ תשפצי...)

לא יודעת מה איתך, אך אני יושבת וכותבת ישר ומסיימת, לא משפצת או מתקנת או משנה הרבה.... אולי רק 'תוך כדי דיבור'...
כל אחד והשיטה שלו.....

אפשר לנסות ללכת לאיזה מקום שאת חושבת שאת יכולה לקבל ממנו השראה.

לפעמים זה עניין של זמן, ואז זה משתחרר, ועד אז כל הזמן לנסות. כמו כשיש הפסקת חשמל, והאדם משאיר את המתג כבוי. ואז גם אם החשמל יחזור האור לא יידלק, הוא צריך להדליק את המתג ולבדוק אם החשמל חזר. אז כל הזמן צריך לנסות ולנסות, אולי החסם השתרר.

לפעמים החסם נובע מלחצים נפשיים כלשהם או מועקות, ואז צריך לחשוב מה גורם לזה ולנסות לפתור את זה.

לפעמים פשוט צריך ללכת למקום מרגיע ולהירגע.

לפעמים צריך פשוט לשבת ולחשוב עד שמתפרקים.

לפעמים צריך רעיונות והשראות, ואז צריך להסתכל בכל מיני כתיבות של אחרים לשאוב השראה.

תלוי.

תנסי להתבונן לראות במה מדובר.

ותפילות, כמובן, שיפתח את החסמים, כנאמר: "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון". הכל זה מאיתו יתברך.

על מה שמבאס בזה, מה זה גורם גורם לך להרגיש...

כשבאסה יורדת אז הלב נפתח לדברים חדשים

נראלי פשוט צריך לקבל אתזה שיש תקופות של יותר יובש בכתיבה..

וכן זה מבאס, מסכימה. 

מעניין..

מבנה שונה ומעורר עניין..

אהבתי מאוד את הסגנון
תודה על זה

(איזו עוצמה יש בלהצליח לעשות את ההפרדה בין מי שאת באמת לאיך שאחרים תופסים אותך. יה"ר שתמצאי תשובה.)

לא יודעת איך מגדירים, אבל קוראים עלייך שיש בך טוב גדול. והבנה עמוקה. 
והכתיבה, מדהימה. נגעה בי מאד. 

איזה שיר יפה,

תודה שכתבת אותו.

 

מחכה לשיר המשך...

בהחלט יש כאן צורך בשיר המשך ואני ממש מקווה שיגיע

איזה הזוי זה.

כתיבה שהיא בום בלב.

זה יפה וכל כך עצוב!

 

כתיבה מהממת!!!

אליפות.

תודה!

זהו אני כזה קוראת ומזמזמת לעצמי- נשבע שאלחם בכם---

זה מושלםם

כתיבה נוגעת ויפה..

אמן שתמצא שלווה. שהעולם הזה ימצא.
רק טוב 🙏

 

עמוק

אני שומע רצון גדול לאמת, 

ונכונות לקבל על עצמך את ההשלכות,

גם אם יהיו קשות. מתגעגע לזה.

יש זמנים של דיבור ויש זמנים של הקשבה.

לפעמים כשנמאס לך כבר לנסות, פתאום מוצאים מוצא.

אך הנןשא כואב - אוי, כואב לי שכואב לך....
מצד שני טוב שאתה מרפה בסוף, אם הבנתי נכון
הרפיה זה התבגרות, לפי מה שנראה לי לפחות מנסיון חיי... כל הכבוד לך!
ומקווה שהכל יסתדר

וואו
עשה לי טוב לקרוא את זה.
כתיבה מהמממת, קראתי כמה פעמים

נגע בי
כתבת יפה

הקדמה - סיפור - מעבר - השלכה - יגון

ככה אני קראתי את השיר. וזה ממש טוב בעיניי.
מהשירים הטובים שקראתי לאחרונה

"האם בנסיגה מן החברה או בצוותא - היכן מוצא האדם את עצמיותו האמיתית?"

נמצא בספר ׳דברי הגות והערכה׳, מאמר ׳הקהילה׳

חמק ממני
זה מטלטל

וואו שזה נוגע. 
כתיבה פלאית. 

כמה יפה וטהור

התחברתי ממש
תודה!

זה מושלם!!!!!

וכמו שרחל אמרה- 

פשוט יפה וטהור!

וואי, תודה על המילים האלה.

אתה כותב נדיר.

הוחמאתי

 

נוגע וסוחף
איזה כתיבה יפה
תודה על זה

כיף לשמוע

ומהזווית של הכתיבה עצמה: יפה בהחלט.

שיש רצון וכוחות עצומים, והקשבה לנשמה. מחזק

יפה ונוגע..

איזה דימויים מיוחדים

האמת, לא הבנתי כלום
אבל הכתיבה שלך ככ יפה שזה מדהים

כמה לגיטימי להעלות שיר שהרקע/נושא עיקרי לא נהיר בו
לא זוכרת את התגובות.... 🙈
אני מאמינה שזה הכרחי ברגע שרוצים שהשיר יגע גם באנשים אחרים. על אף שהרבה טוענים שהשירה היום לא מחוייבת לדבר והכל (כמעט) קביל בה

ובאופן ספציפי, תודה שאמרת לי, השיר הזה נכתב בסערה
לכן לא הבאתי בו איזה התחלה/אמצע/סוף שיהיו ברורים גם לקורא מן הצד. זה גם אישי קצת 🙃

השיר (מלבד הסוגריים שבו) נכתב על/בעקבות הגשם שהיה וריגש אותי, זה גם על דמעות שבאו לאחריו. וכל זה רגעים ספורים לאחר התמודדות מסוימת שהייתה לי עם עצמי.
הרגשתי שהוא מנקה אותי ומאפשר לי להשתחרר מדברים מסוימים

אפילו לא שאלת אבל פתחת לי פתח להסביר אז תודה על זה ❤
ועל המחמאה שלך כמובן 🦋

תודה על ההסבר..קראתי שוב. זה מיוחד לראות איך המילים והמשמעות נתפסים אחרת. (אבל אהבתי את השיר גם כשלא הבנתי על מה זה-במילים שלך יש קסם מיוחד. ובאמת כל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו.)
וואו עשית לי געגוע לגשם.אחד הדברים שהכי מרגשים אותי בעולם

🙃❤

כמה חסד במילים לא רבות

השיר ממש ממחיש את הפער העצום בין החוויה הקשה לחוויה הטובה והמרפאת שבאות ביחד. מרגש

תודה

יפה טהור ומלא בעומק..
אהבתי מאוד

טוב לראותך כאן

טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור..

בבית הרביעי החריזה לא עובדת טוב בגלל מלעיל מלרע.
הבית האחרון (והשורה האחרונה בבית לפניו) מרגיש לי קצת חורג מהמשלב של שאר השיר.

חוץ מזה, יפה מאוד. תוכן טוב, חריזה טובה.
[אני אגב הייתי קורא לשיר ׳במובן פנימי׳, זה יכול לתת לקריאה נופך אחר מלכתחילה.]

 תודה רבה על הביקורת הבונה! עוזר מאוד להבין במה צריך להשתפר!

ידעתי שזה לא יוצא טוב מבחינת החרוזים אבל העדפתי לפרסם בכל זאת.. 

רציתי לתת לשיר נימה אופטימית.

יישר כוח...!

איזה כוח נתינה ורצון חזק לצאת מעצמך רןאים כאן
טובה ללא גבולות
אשרייך! חיזקת מאד!

יפה עדין נוגע ומלא בעומק.
את מוכשרת

כתיבה מהממת!!!!

וואו.

התחברתי.

זה כל כך יפה!!!

כתבת יפה

רב מג של מילים🤷‍♂️

ממש מקצועי, מלא תוכן ואומנות!

 

אני ממש אוהבת את השירים שלך!

את מטורפת ברמות על
איזה שיר יפהפה ותןדה שהזכרת לי כמה זה נכון❤

איך רק עכשיו ראיתי את הנהדר הזה?

תודה עלזה 

מתי יוצא ספר?

תודה לך על ההעלאה של הנושא

בעזרת השם בקרוב ממש..

נוגע

תודה
כתיבה יפה, תוכן יפה ועמוק

יפה ועמוק..
מעורר מחשבה

אהבתי מאוד.
הכתיבה והמסרים יפים ומעניינים

איזה כיף, כיף לשמוע

 

התחברתי

 

הכתיבה שלך היא אמנות.

משהו לא רגיל.

זה מהמם.

אני מתחברת להכל.

וואו.

עוד יותר מפחיד לגלות אילו חלקים היו אשליות.


(הייתי אולי מנקד את המילים ׳דוחק׳)

תודה

הילדים שלי בקושי ישנים
וחשבתי שאולי ההחלפה תועיל כסגולה וכ'אחרי הפעולות נמשכים הלבבות'
מקווה שיועיל

את כף יד ימינך כבר הכרת לילדים? 😝

לא טוב? חח
לא הבנתי את הבדיחה..

והבדיחה היא שמפגש טעון בין כף היד לפנים יכולה להשליט בבית את בסדר שאת רוצה בו

הכוונה להסתיר פנים/לעצום עינים? חח

התכוונתי למכות

הבנתי חחחח
לא, ב'ה לא מראה להם את כף ידי, ( אולי פעם בודדה מזמן)
משתדלת בדיבור ליישב חח
מצחיק

חחחח

מכורה לכתיבה שלךך

קלילה זורמת וכיפיית לקריאה!!!!

איזו נשמה את!

נעים וקליל.
תכונות חשובות לחיים

עייפות תכונה חשובה חח

(לילה טוב.?)

תודה

מעניין ויפה..

אהבתי מאוד

יש לך מילים טובות וחכמות

תודה
אני אוהבת

מדהים
ויש לך כתיבה מושלמת
ומילים טובות
תודה שאת נותנת לנו ליהנות מהכשרון הזה

'עם השמפניה והנפילות..'זה טוב
ואיזה ציור מושלם..

מלא ברגש ומעניין..


לפעמים ככל שגדלים הסביבה משום מה חושבת שאנשים כבר לא זקוקים לאהבה,
מה שלא נכון.
אולי זה בגלל שבשונה מתינוקות שפשוט מביעים את עצמם בלי מחיצות , אנחנו, מלאים בהגנות של קשיחות מזוייפת , של הילדים הגדולים האלו שכבר ראו עולם ולא מתרגשים מכל דבר.
לפעמים אנחנו צריכים לחזור קצת לפעם.
לפשטות. להבעה הפשוטה של הנפש שלנו.
של הרגשות.
כמו התינוקות.

אמן שתמיד תרגיש את מה שאתה רוצה להרגיש.
לא היית כאן הרבה זמן. שיהיה רק טוב.

אמן. תודה.

נגע בי מאוד

תודה

נוגע..


שתמיד תזכרי שגם בלילה יש כוכבים.
והם יפים. כל כך

השירים שלך מאוד נוגעים בי.
אני בדרך כלל אוהבת לקרוא עם ניקוד ודווקא אצלך זה מסתדר לי בלי. זה מוסיף לרגש ולאמיתיות בשיר.
תודה

אהבתי.

איך את מצליחה להכניס עולם שלם בכמה מילים..
מאוד נגע בי

חח עכשיו אני רואה שכבר הגבתי פעם על השיר הזה😅

נוגע ושואב כזה לאווירה

נהנתי לקרוא. (קצת יותר תוכן לא יזיק, וקצת פחות נקודות במקומות מסויימים, די הקצנת את הסגנון, אבל -כנ"ל, נהנתי).

המילים שלך חודרות עמוק
ממש נגע בי

מעניין.

תיאורים מעניינים, מקוריים משהו

זה תופס? יש פה כשרון מטורף. צריך לעשות איתו משהו... יפוצו מעיינותיך.

זה ממש מרפא לקרוא את זה

איזה יפה..
ומעניין, ואחר

הרבה זמן לא היית כאן..
טוב לראותך

שנינות מקסימה

חזק ויפה.

יש לך מסרים בשירים שלפעמים קשה לקרוא את השירים כי הם מעמידים את האדם מול המראה.
וזה לא קל לראות את עצמך במראה.
אבל דווקא בגלל הקושי זה מחמיא לך כי זה אומר שאת בדרך הנכונה. עושה את הדבר הנכון

או שנתקע אצלי משהו בטלפון?

כן

לגבי ה'מראה' - אני מגזימה בשיריי בהגזמה ובהקצנה -- והמטרה - לחדד את המסר שיהא ברור מעל לכל ספק
וכן לא מדובר עליי אישית בדווקא אלא לכל אדם, מנסחת בלשון מדבר/ת ברובם - כדי ליצור לשון סיפורית ידידותית לקורא

האם קשים לקריאה - מוציאים אותי לא טוב? זו לר הכוונה, עיקר כוונתי כאן היא להעביר מסר חזק והכי ברור שיש....

לא התכוונתי מוציאים אותך לא טוב
ולא התכוונתי שאת מדברת על עצמך,
מה שאת כותבת יכול להציב מראה לכל אדם
וזה לפעמים קשה לראות את עצמך .
אבל שוב,זה אומר שאת מצליחה לגעת ולהעביר את מה שאת רוצה להעביר בצורה טובה.

ממש ממש נגע בי.

 

(ויש משהו טוב דווקא בדברים שאת כותבת בצורה פשוטה שכזאת)

כלומר בלי חרוזים?

וגם הסגנון... לא מילים גבוהות או דו משמעות או משהו מורכב שצריך לחשוב/לנתח. פשוט דוגרי.

 

אבל כל השירים שלי די פשוטים חחח חוץ מהחרוזים
האמת אני יותר מתחברת לעממיות ולאמת בלי יותר מדי להתיפיף...
מחפשת בעיקר את המסר הפנימי
כל אחד וסגנונו חח

(מאידך, ברור שיש משהו מדהים ביופיו בשירים של אלו עם דו משמעות ומילים מורכבות, זו כתיבה של כשרוניים ברמה גבוהה.... לא שוללת חלילה..)

תודה על התגובה

אכן, דיברתי על הכתיבה שלך באופן כללי.

וניסיתי דווקא להחמיא על הסגנון ולחזק, שאת לא צריכה להרגיש את ה "לא נעים להגיד"...

רוב תודות ןשנה טובה ומתוקה

קראתי שוב ושוב ושוב
אני לא יודעת אם הבנתי עד הסוף
אני יודעת שאני אשמח ממש להסבר

מוכרחים ואין דרך אחרת? מה?
ולמה שנעדיף קלילות על פני עומק? (ודאי שיש יתרונות בקלילות, אבל אני לא חושבת שהיא סותרת)
עומק הוא תמימות? (ואו רגע מה?)
למה הרצון ילדותי?
החיים קשים? לכולם? האם זו אמת? האם היא פשוטה?
סירוב לקבל זה טוב או רע?

אולי השיר הזה ממש עמוק, ולא הבנתי אותו, אולי יש עומק בפשטות בה הוא נכתב.
סליחה על מתקפת השאלות, הקטע הזה פשוט מהדהד בי ואני מבינה שאולי יש פה משהו שאני לא מבינה

כמובן, מוזמנת לראות את כל שאלותיי כרטוריות אם יקשה עלייך להסביר.
זה יכול גם להיות פתח לדיון מרתק (:
יש לא מעט קטעי כתיבה חזקים שהעניין בהם הוא להותיר אותנו עם שאלות שיעוררו אותנו לנסות למצוא תשובה, אז גם אם תעדיפי שלא זה בסדר

בכל אופן, תודה על הטקסט הנל אני אוהבת שירים שגורמים לי לחשוב
ואגב, הזכיר לי ממש שיר שלי, גם הוא על עומק
ובאלי לצרף אותו כי הוא משקף מעט מהתפיסה שלי על עומק
עומק הוא בסך הכל חלל - פרוזה וכתיבה חופשית

א. שיר זה נכתב בהשראה לשיר שלך חחח כך שהכל בזכותך
ב. שמחה מאד

שהגבת ארוך, שמחה לפתח דיון, שמחה שעורר בך עניין! מוזמנת תמיד בחום להגיב ולהרחיב!
ג. אין לי מושג בת כמה את ואם נשואה, אך ככל שגילך יעלה ותחווי דברים בחיים יותר תביני....
ד. הרעיון הכללי של השיר הוא
שמקובל לתפוס את תכונת העומק כתכונה חיובית של אמת/ חוכמה/ גאונות/ יכולת ניתוח גבוהה
ואכן כן
אך יש גם צד שני/שלילי למטבע ---
קחי למשל את האדם השמח/ קליל / שטחי הקלאסי -
האם הוא נדמה לך כ'טיפש' / חסר השכלה?!
אז זהו, שלעתים נדמה שהם ברמת חוכמה נמוכה מה'חכמים העמוקים' אך למעשה
יתכן שמבחינה רגשית הם אוחזים ברמה גבוהה יותר מאיתנו ה'חכמים העמוקים' ומדוע?



הם כביכול כבר עברו דבר אחד או שניים בחיים ( קשים, הכוונה) והם התעלו על עצמם והבינו שאין טעם להכנס לכל ה'עומק' הזה, זה פשוט חסר תכלית/ תועלת
כי בשורה התחתונה, אין פתרון לכל, רק לשמוח במצב

וכן, לצערי ככל שהגיל עולה מגלים כמה שהחיים מלאים בקשיים שאינם תלויים בנו - זכרונות, רגשות, אנשים שאומרים משפטים לא במקום, ציפיות גבוהות שלנו מהחיים, ועוד כהנה וכהנה ואין אדם שנמלט מסבל בחייו
וזה קצת נאיביות ותמימות לחשוב שיש מי שחייו מושלמים פה בעולם, וככל שגילך יעלה תיווכחי לעובדה זו יותר ויותר
ה. לשאלותייך -
מוכרחים ואין דרך אחרת -
הכוונה היא שאין ברירה אלא לקחת את החיים בקלות, בקלילות, בשטחיות מסוימת, המביאה לשלוות נפש ולשמחה אמיתית
כי ה'עומק' אינו מגיע לידי תכלית - אין לו סוף, הוא למעשה מדגיש את האמת של החיים - שאלו - הצער, הדאגות, הגעגועים, הזכרונות, הקשיים, העבר והעתיד, הטראומות, הרגשות השליליים וכן הלאה
וזו האמת של החיים - הקשיים

אך מי ש'מתעלה' עליהם ומחפש שמחה להאחז בה --- זו חוכמת החיים האמיתית - להבין שאין ברירה אלא להיות אופטימיים ולחפש בכח את השמחה שבכל דבר, ממש בכח, אפילו מדברים לא כאלה מצחיקים לצחוק,
את השמחה צריך ליצור,
הצער מגיע לבד

על שאר השאלות מנוסח השיר, מקווה שהובן מסעיף קודם
ו. מה שלא ברור, אשמח שתשאלי וארחיב יותר בכיף
ז. תןדה לך שבוע טוב!

עריכה: ואו יצא לי ארוך ממש, סליחה אם זה מטריח 😅


ג. אני בת שמונה עשרה (:
צעירה, אין ספק, ויש לי עוד המון ללמוד ולהבין על החיים
אבל גיל זה לא הכל ואת זה החיים לימדו אותנו

אני מבינה מה את אומרת, אני יכולה לענות בשם עצמי
אני מסכימה שיש אנשים נתפסים כעמוקים יותר בעיני הסביבה
אבל מבחינתי לפחות, זה לא עובד על דרך השלילה, זה לא הופך את כל מי שלא עמוק לרדוד/שטחי כיוון שאלו נתפסים בעיני על פי מאפיינים אחרים או היחשפות להתנהגות מסוימת שאין לה קשר לעומק של בנאדם

וכמובן, יש הבדל בין עמקות בחשיבה לבין העומק שניתן לייחס למעשים מסוימים

אני לא נוטה לחשוב את האנשים הללו לטיפשים או חסרי השכלה אבל אני כן חושבת שזה פוגע באינטליגנציה הרגשית
למה? קשה לי לענות, אני מדברת מתוך ניסיון בפועל ולא ברמה התיאורטית אבל בעיקרון זה כיוון שהם לא הגיעו לחוויית הרגש ברמה עמוקה כמו אדם שחווה את הכל יותר לעומק

( היה שרשור של משפטים פה בפורום, אני זוכרת אחד ממש, לא זוכרת של מי, "אדם יכול לפגוש אדם אחר רק עד העומק בו פגש את עצמו")

כ ו ל ם עוברים בחיים, מי יותר ומי פחות, להתעלות על משהו ולא להתעמק בו זו גישה, זה לא עניין של נכון או לא נכון
והיא גם לא מוחלטת ורק בהתאם למצב
להגיד שזה חסר תכלית או תועלת זו טעות לדעתי כי אף פעם לא מזיק להתעמק ולהתבונן במשהו גם אם בסופו של תהליך זה לא שינה הרבה
להגיד "אין פתרון להכל רק לשמוח במצב" נשמע לי מתחמק מאחריות, נכון שלפעמים זו הברירה היחידה שלנו אבל זה אמור להגיע מתוך מקום שקול, והוא מגיע לאחר שבחנו את הדברים
וכמידת העומק כך, לענ"ד, הדיוק של הדברים והחיבור שלהם למציאות.

גיל זה דבר משמעותי. אין ספק. ההתפתחות הפיזית הנפשית והשכלית של האדם מובנית לרוב על פי הגיל
אבל, זה לא הכל, הוא לא היחיד הקובע והחיים עם כל מה שהם מביאים עלינו מאיצים תהליכים ויכולים לבגר ילד כך שיחשוב ירגיש ויתנהל כמו מבוגר בהרבה תחומי חיים

לחשוב שהחיים מושלמים זה אכן ילדותי
אבל הדוגמאות שהבאת לגבי דברים שחא תלויים בנו הן דווקא דברים שמאוד בידיים שלנו ואפשר לעשות בהם שינוי, או שינוי תפיסתי.


ה.
"הכוונה היא שאין ברירה אלא לקחת את החיים בקלות, בקלילות, בשטחיות מסוימת, המביאה לשלוות נפש ולשמחה אמיתית"

ואו, לא לא לא, את טוענת שהיחס השטחי לדברים מסוימים הוא שמביא לשלוות נפש ושמחה אמיתית?
אני לא חולקת על זה באופן מוחלט אבל אני בהחלט חולקת עלייך
וודאי שלעתים יש צורך והכרח להתעמק פחות, לשמוח בפשטות ותמימות בלי להתייגע בחיפוש אחר עמוקים
אבל זו השמחה האמיתית? מאיפה לנו לדעת?
אני חושבת ששמחה אמיתית מגיעה דווקא מתוך ההתבוננות!
וזה יכול להיות התבוננות בדברים הפשוטים אבל מתוך זה אנחנו מגיעים למחשבות ומסקנות והבנות שהן בהכרח מכילות בתוכן עומק! ושוב, ככל שזה עמוק יותר כך ההבנה חדה יותר ומביאה לשמחה מהדברים הפשוטים


"כי ה'עומק' אינו מגיע לידי תכלית - אין לו סוף, "
זה ציטוט נפלא ותודה שאמרת זאת! אין לו סוף(!) אני חושהת שזה מדהים, כי תמיד אפשר להתעמק עוד ולהבין, או להבין שאנחנו לא מבינים
אבל האם הוא חסר תכלית?? ממש לא, כל העניין הוא שזה יוביל אותנו להסיק מסקנות לחשוב, להבין לחקור ולדעת, ואולי התכלית היא החיפוש בעצמו?
( והנה נזכרתי במה שכתב @נקדימון פעם כתבתי לעצמי ככה. נזכרתי בגללך - ריק ומוסתר )

"הוא למעשה מדגיש את האמת של החיים - שאלו - הצער, הדאגות, הגעגועים, הזכרונות, הקשיים, העבר והעתיד, הטראומות, הרגשות השליליים וכן הלאה
וזו האמת של החיים - הקשיים"

מה?
האמת של החיים אלו הקשיים? ובכן, אני לא מתיימרת לדעת מהי האמת של החיים אבל אני חולקת עלייך בנחרצות
ההבנה שהחיים קשים ושהם לא רק וורודים ויפים היא הכרחית
אבל הטענה שהופכת את כל הנ"ל למשמעות האמיתית היא קשה מאוד בעיניי
העומק, הוא אפשרות נתונה, הוא לא טוב או רע, ולהפך אפילו, לדעתי היכולת להתעמק בדברים היא זו שמקנה לנו את האפשרות לשמוח באמת!
נכון שהוא מביא איתו גם התעסקות בחלקים הקשים בחיים אבל שני צדדים למטבע וזו תהיה טעות לקבוע תפיסה רק על פי צד אחד


לגבי הפסקה האחרונה שלך אני מסכימה עם כל מילה
אל הצער והקושי קל לנו יותר להיתפס ואילו את השמחה צריך לחפש ולהלחם עבורה לפעמים
וכאן באמת יש להעריך את אלו שהם כביכול שטחיים ויודעים לקחת את
החיים בקלילות

תודה על האפשרות לקרוא ולהגיב
שמחתי לכתוב את הדברים גם אם תעדיפי שלא לענות עליהם או אם מיצית את הדיון

כיף שהגבת ארוך
ג. אני האחרונה שאגיד שאין טעם להתעמק =להתחמק מאחריות

התכוונתי, באופן קצת מוגזם ולא מוחלט - כדי לחדד את הרעיון קצת הגזמתי ('אין פתרון לכל רק לשמוח...' ) -
שלבסוף לבסוף לאחר כל ההתעמקויות - שלא תשאר בנאדם עם מלא מחשבות ורעיונות וכל היום מהורהר ומודאג ועסוק במחשבות....
צריכים בסוף לגשת לחיי המעשה ולדעת לשים חיוך על הפרצוף ולהיות רגועים ושמחים
כי ריבוי המחשבות ה'עמוקות' מוביל לדאגות ולחיים פחות שלווים

ה.
'האמת של החיים היא הקשיים ' מקבילה לחלוטין למשפט 'צער מגיע לבד' - הכוונה זהה

הכוונה היא, שאם תחיי את החיים באופן טבעי בלי להשקיע ורק להסחף למירוץ החיים עצמם - בית, עבודה, פרנסה וכו' ---
תחושי - קושי, דאגה וכו'

אך ע''מ להמלט מתחושה זו, יש ליצור באופן אקטיבי/יוזמתי /פעיל - את הדברים הקלילים ושמחים בחיים
שהם למעשה סוג של' לצבוע את החיים כפי שאינם באמת' אך כך ראוי לעשות, כלומר' לייפות את המציאות
בתור שוחרת אמת, קשה לייפות את המציאות, אך זה מה שנדרש ע'מ לחיות חיים שמחים בעוה'ז

מקווה שמתוך זה קבלת מענה גם לשאר שאלותיך, לא בטוחה שהבנתי כל השאלות -
לגבי הגיל - יש הרבה אחריות ועול החיים שנוחתת עליך לאחר יציאה מבית ההורים, יתכן שאת צעירה מכדי להבין, כל דבר בזמנו
בינתים תיהני! לא חיבת להבין אם עדין לא מובן

כמובן בשמחה יכולה לשאול תמיד ולהמשיך לפתח דיונים!

ומסכימה עם דברייך לאחר שחידדת אותם

לגבי ה.
מבינה ומסכימה, אכן צריך ליזום את מה שמביא אותנו לידי שמחה
רק שלענ"ד, זה כבר לא קשור לעומק
כל אחד ודרכו


מסכימה עם עניין הגיל, יש יוצאים מן הכלל, וזה לא רלוונטי 🙃

לגבי ליזום דברים שמביאים לשמחה -
לדעתי כן קשור לעומק, כי לעתים מרוב העומק שאין לו סוף....--- לא נשאר זמן/כוח לחייך ולשמוח..
יתכן שמילת הסיכום כאן היא איזון

אם את מאזנת בין עומק לקלילות - סבבה

בשיר שלי יותר התיחסתי ל-2 סוגי אנשים - קלילים/שטחיים לעומת עמוקים/כבדים --- והדגשתי שלעתים החוכמה של העמוקים היא חוכמה אך פועלת לרעתם בשורה התחתונה
כי מותירה אותם מרוקנים משמחה
שוב, הכל שאלה של איזון - מי שמשלב בין שניהם - אשריו ואשרי חלקו!

יתכן שהקצנתי בתיאורים בשיר ע'מ לחדד את הרעיון, בד'כ זו שיטתי במירב שיריי - להקצין ולהגזים ע''מ שהרעיון יהיה מובן ובהיר לחלוטין ללא כל ספק
תודה לך

אנחנו באותה דעה בסופו של דבר
תודה שהסברת את דברייך

שיר עמוק מאוד.

בהחלט חשוב ביותר.

וואו, חדר עמוק לתוך הנפש, תודה על התזכורת של הדברים החשובים האלו.

תודה ושמחתי מאד על התגובה, באמת תודה

אני נהניתי ועזר לי מאוד, ב"ה...

לפעמים נדמה שקלילות היא עולם הילדים וככל שגדלים כך גם מעמיקים, ואמנם העומק שאת מתארת נולד לנו בגיל הנעורים. אבל אולי באמת העומק לא גדול מספיק, יש בו עומק אבל לא גודל, ואז אם זכינו לגדול הקלילות של הילדות שבה לחיינו ומתחיל ריקוד ביניהם. האם הוא נצחי? איני יודע.

אני סתם מהגג בעקבותייך. לכתיבה הזו יש כח חזק מאוד, נראה שירדת בהחלט לבפנים של החוויה הקיומית הזו. נטול מילים.

תודה,
כיף שהבנת שיש פה הרבה מחשבה מאחורי הכתיבה הזו
למרות חוסר החרוזים חחח

נדמה שדי ירדת לסוף דעתי, תודה! ריגשת בהחלט!
שמחה על התגובה!