לְךָ דּוֹדִי קריאת כלה,
אל מסתור משכנך
ולמקומך הנעלם.
שם גָּלִיתָ להיחבא
והותרת דומיה
עלי שדה נחרש
בית בניין קומתיים.

ולך הדוד ממתנת רעיה,
לגאול חשכת רעיון
ותמהון לב ועין.
עששית הֶגְיוֹנָהּ
לה השארת להזכיר -
באפר כוסתה;
אפילת פרי ממאיר.

לך דודי, הקריאה הגדולה,
להעלות נר תמיד
וצבאות של חוכמה.
סודות וסתרים
אדני ארץ עולם -
גל עינינו בגורלם
עכשיו, במקום באחרית.

כך לא מתנהגים לקראת כלה,
זו שהלכה במדבר
כל ימי נעורים.
נתאוונו להחכים
אתה ידעת סיבלנו,
הנח ללב להתפרץ
בְּכֹה לֶחָי למודעינו.

הסוף זקוק לשיפוץ בעיניי, השאר נאה וטוב לי.
הרעיון לשיר עלה כמובן בליל שבת, לכה דודי.

...רחל יהודייה בדם

זה יפה ומעניין.
כתיבה יפה ומעניינת
אישית אהבתי בסוף את שלוש השורות הראשונות.

נוסח נוסף לבית אחרוןנקדימון

כך לא מתנהגים לקראת כלה,
זו שהלכה במדבר
כל ימי נעורים.
נתאוונו להחכים
כל פינות יקומים
ורזים עלומים
אף דחוקים בשוליים.

...רחל יהודייה בדם

זה יפה בעיניי.
השורות האלו מתחברות יותר אחת לשנייה
מהנוסח הראשון לבית הזה, בעיניי

הסבר לשירנקדימון

הבית הראשון בא לתאר את החורבן וההתרחקות האלוקית מעלינו. הרקע משמיע לנו את הקשר הזוגי של הדוד והרעיה.

הבית השני מספר שהריחוק הזה הבריח מאיתנו את ההבנה של מה קורה פה בעולם, אנחנו עומדים תמהים והשכל חשך עלינו. אמנם הקב"ה השאיר לאדם את הכישרון השכלי ולעם ישראל את התורה אבל זה משהו קלוש שכבר התכסה - במיוחד בעקבות התרבות הרעיונית שהתפתחה בדור האחרון. לכן זה מתואר בתור פרי, כי זה צמיחה והתפתחות, אבל התוך שלו ממאיר וממילא מאפיל על האור הקטן ששרד בעבר.

הבית השלישי קורא בחזרה לאלוקים, לכמיהה להבין ולהחכים, לתפוס את שורשי החיים ואת הסודות שיש בבריאה, את התכלית והמשמעות. ונימת ייאוש בשורות האחרונות בבית באה בעל כורחה.

הבית האחרון כביכול בא לנמק את החובה שמוטלת על האלוקים, ולבטא את הרצון האנושי-אלוקי שטבוע בנו. תאווה מסויימת להיות כאלוקים.

מענייןרחל יהודייה בדם

מגניבפרצוף כרית

חח.. תודהנקדימוןאחרונה

קַרְקַע מְצַפָּה (טיוטה כמעט גמורה)נקדימון

קַרְקַע מְצַפָּה,
כך עמדה היא מול עיניי
תחת שמש אחרונה
בשלהי אותו הקיץ.
בחטף רק ראיתיה
בְּפָנֶיהָ חול אדום
לא זרועה או מעובדת
מבויישת לה, ממתנת.
מסביבה עובדים בונים
מחלף גדול, תעשייה
כן כבוד וכן הדר
אך עוד לא לה, הצופיה.
עוד לא לה, אני אמרתי,
כך עלה מתוך ליבי
ניכחו של פני החורף
ודמו: דם החיים.
מי יודע אם תדשא
או תזריע או תנביט
או בכלל דרכה יִסְלוֹלוּ
או מחסן שומר גרניט.
קרקע מצפה
כך עמדה למול עיניי
עת חלפתי בדרכי
אל העיר הָאוּרְבָּנִית.

טוב, אין פה הסתבכויות. זה אכן תיאור ומחשבות שקרו לי היום. אכן עברתי (באוטובוס) ליד חלקת אדמה בצבע חום-חול בלב אזור שעובר פיתוח רציני.

...רחל יהודייה בדם

הכתיבה יפה.
בשפה גבוהה

התיאור זורם. קליל ויפה!בדיל ויעזור

תודהנקדימוןאחרונה

...בדיל ויעזור

מתגלגל בעולם

וחוזר לברייתו

כמו גל, כמו גלגל

כמו אדם, כמו מנגינתו.

אמנם מה שיהיה הוא מה שהנה הוא

ומה שיעשה הוא מה שיחלום הוא

ואין כל חדש תחת השמש

מבלעדי הוא

אך העיקר, העיקר חסר

מן הספר וממנו

לא מפחיד לו ולא מספיק לו

לא משחרר לו ולא מתפרץ לו

והוא כמו לא אדם וכמו לא מנגינה

כמו צליל מזוייף וכמו ניגון של סירנה

אחריתו ידועה, מקווה לבשר

סופו ברור כשמש, אך רואה אור אחר

הרבה שנים במדבר ואיתכם

מקווה לבשר

שלום עליכם.

------------

בעקרון זה המשך של זה: ... - פרוזה וכתיבה חופשית

...רחל יהודייה בדם

זה מאוד מעניין...
מרגיש שיש כאן כאן כמה עומקים
וכמה אפשרויות להסתכל על השיר,על המילים

כתיבה מאוד יפה,
ולא יודעת להסביר אבל יש כאן משהו טריקי כזה, מתוחכם.
אני אוהבת את זה.

תודה על התגובה! תאמתבדיל ויעזור

זה סוג של סיכום התקופה האחרונה שעברה עליי.

בעקרון מושתלים פה רמזים של כל מני דברים שהיו, והשתדלתי שזה יהיה עם עניין עמוק יותר (כנראה מדי...)

אז לקחתי בחשבון שזה כנראה לא יהיה מובן בעליל (ואפילו אני בעצמי לא בטוח שאצליח להסביר מה הכוונה בעוד כמה זמן...)

אפשר לראות את זה כ 100% של פריקה.

...רחל יהודייה בדם

זה יפה מאוד.
אהבתי את הכתיבה הזו.

תודה שוב

בדיל ויעזור

זה יפהנקדימון

הזרימה של השיר טובה, ומענין לקרוא.
את הבית השני לא לגמרי הבנתי, משהו התחדש אבל בעצם לא כלום? יש חלום אבל הוא אשליה?
והסירנה - זו המיתולוגית או מחרישת אוזניים של רכבי ביטחון והצלה?

אם תרצה להסביר, אשמח.

תודה רבה!בדיל ויעזור

הבית השני: זה מבטא תובנה שחשבתי עליה לאחרונה, שבעצם כל המציאות בעולם תלויה במחשבה שלי (וכל אחד, החיים שלו תלויים רק בו). מה שאני ארגיש ואחשוב, הצורה שבה אתכונן לקראת דברים, הצורה שבה ארצה לחוות את הדברים - זה מה שיקבע את המציאות שסביבי. אז מה שיהיה הוא מה שאני אביא את עצמי להיות בתפיסה שלי ועל אותה דרך מה שאחלום עליו הוא מה שאעשה בפועל אחר כך. וכן, המציאות תשתנה רק אם אני אהיה קשוב לעצמי ואביא לטובה את המחשבה שבתת מודע שלי.

(זה בעצם הפוך מהמשמעות המקורית של קהלת, אבל שיהיה... זה מה שיפה)

לגבי הסירנה - האפשרות השניה. ואהבתי שזה רק כמעט מתחרז עם המשפט שלפני אבל לא מושלם כ"כ, ואז זה מתאים למשמעות של סירנה...

אם תרצה עוד הסברים, בכיף.

ממש יפה, ההבנה משדרגתנקדימון

רק חסר לי בדיוק מהי המשמעות של סירנה בהקשר פה?

בכלל או בפרט?בדיל ויעזוראחרונה

באופן כללי נראה לי ההקשר די ברור. כשאני לא נמצא באידיאל שאליו אני שואף אז אני מרגיש לא לגמרי שלם, לא "במנגינת החיים" שלי, מקוטע, מזוייף, אז המנגינה שכן נשמעת ממני היא רועשת, כמו סירנה, ולא נעימה.

אבל באמת בחרתי דווקא בתיאור הזה כי הוא - כמו רוב המילים בשיר - קשור למשהו מהחיים שלי מהתקופה האחרונה, שכמובן לא אפרט פה, אבל אני מבין את העומק היותר עמוק. לא שזה קריטי מבחינת השיר עצמו...

--- ---רב שמואל

אתה יכול להשפיע על המציאות אם אתה בוחר דרך. אתה לא יכול לשנות את המציאות עצמה. אתה יכול להשפיע, או - אופציה אפשרות נוספת - במידה שיש כוחות שאינם גלויים כרגע, אבל מתוזמנים לשיתוף פעולה - משהו שמגיע "מאלוהים" - בחירת הדרך יכול לגלות לך בקלות הרבה יותר גדולה את הנ"ל.

המציאות תשתנה, ככל שבמקום לבחור דרך, תבחר במכבש שיסלול דרך. ורק בדרך הזו, בדרך כלל.

יפה מאדפרצוף כרית

הסוף מושלם

תודה!בדיל ויעזור

משל החייםבדיל ויעזור

מְשַׁל החיים
בדרכים עקלקלות
מחפש נתיבות
מתעגל בפינות

החיים כמשל
ממציאים אמיתות
מרגישים דמיונות
משחקים בחוויות

מִשֶּׁל החיים
ומתוך המציאות
אלמד, אשתפר
אמצא בי חַיּוּת

...רחל יהודייה בדם

וואו איזה עומק.
איזו כתיבה.
אהבתי ממש את הבית השני

תודה רבהבדיל ויעזור

יפהפרצוף כרית

תודה על התגובה!בדיל ויעזוראחרונה

הרכיני ראש...אמונתי????

טויב כתבתי את זה הרגע מהירהורי ליבי, זה עוד לא ערוך, רק ההתחלה...

על גבך לסחוב הכל

תמיד ביקשת.

זאת הייתה אהבתך.

לקחת עול, ועוד.

להחזיק חזק ולא לוותר.

וכעת הגיע הרגע,

בו עלייך להושיט יד,

לאסוף עוד אחד

שיישא איתך את המשא,

להרפות.

לוותר.

להפסיק להילחם,

להפסיק לדפוק את הראש,

לפגוע בעצמך.

לנשום עמוק

ולדעת לקבל,

להוריד את הכובע בפני האחר.

לזרום,

גם אם זה לא מה שציפית.

במחיקת תוכניותייך,

הלוא נמצאים,

פירורי האהבה,

ורסיסי הקרבה.

...רחל יהודייה בדם

זה עדין ומרגיע.
וגם מעורר מחשבה
אהבתי

ווואו וואופרצוף כריתאחרונה

אהבתי והתחברתי ממש!

מתאים לאמהות !

תודה

חלומותפרצוף כרית

חלמתי
על גלי ים גואים ולעתים שקטים
נוף מרהיב
סיפוק אינסופי ממעשי ידיי ומעיסוקיי
שמחת אין קץ מכל האנשים שסביבי
כל הימים

ואז,
לנוכח הקשיים,
גיליתי קצה אור באפילה
רגע של חיבור והבנה בשיחת נפש עם חברה
רגע קצר לנשימה
ארוחונת נחמדה ומעוררת תיאבון, בנחת ולא בחיפזון
ניחום בשעת בכי, מאת אוהביי
והרגשתי מלאה באהבה ובטוב עד בלי די

עד
בלי
די

אשריי

...רחל יהודייה בדם

אופטימי ונעים

עושה טוב

THANKS RACHELפרצוף כריתאחרונה

..בין הבור למים

עבר עריכה על ידי בין הבור למים בתאריך ה' בחשון תשפ"ב 13:33

נערך (:

הומופפירוסמזמור לאל ידי

תמשיכו תמשיכו אני
לא מפריע אני בשקט
לא חי רק מתאר
את יומכם הקודר
באותיות מהבהבות
יומנאי ממושמע
מדווח על רגש
מפענח מחשבות
כתבנו לעניני נשמה

תמשיכו תמשיכו
אני מתקתק אתכם
לפי ראשי פרקים בעיפרון
מעלה אתכם למסך
שומר אתכם עמוק
במצולות הזיכרון

בהתחלה גם אני ניסיתי
מה לא עשיתי אלא
שנוח לי יותר
לכתוב על זה

סופר סתם
סתם סופר
ימים של מישהו אחר
ראיתם פעם זיקית על
גדר אבן לא זזה
רק מביטה רק זיקית
מדי פעם שולחת לשון
תופסת זבוב
ממשיכה להביט

גם אני לפעמים טועם
רק כדי שבבוא יום
אוכל לספר מה אכלתם
ומה אהבתם לשתות
אך בעיקר אני מכרסם
חצאי עפרונות
שותה דיו
מסימני המחלה:

אצבעותי מלאות
כתמים כחולים
שם החולה:
מעבד תמלילים

אבותי העניים המטורפים
יכולים היו להשאיר לי
דירה קטנה או אמונה אבל
מה הם השאירו לי
מחברת צהובה
פנקס שבו רשמו
מילים בלי סוף
גם הם לא חיו
רק התרשמו

אני לא הראשון שכותב על זה

לנשים שאוהבות אותי
אני חורז שירי אהבה
שירי אהבה זה הכי
קרוב שאני יכול להגיע
לנשים שאוהבות אותי

לגברים היוצאים למלחמה
אני כותב המנון ניצחון
ןאם הם יפסידו מוכנה
אצלי קינה
זה הכי קרוב שאני
יכול להגיע למלחמה
עד נשמת אפכם האחרונה
אני כותב אתכם
אתם יכולים להתנהג רגיל
אל תשתדלו לי

אני מנסה לתפוס
את הניואנסים של
מהות החוויה האנושית
פה שם ועכשיו
אני שאין לי ניואנסים ולא חוויות
רק כושר מסוים להבעה בכתב
ולמות בטרם לידה
והעונש
לכתוב על זה.

(יונתן גפן 1990)

...רחל יהודייה בדם

זה יפה מעניין ומקורי

הטקסט הזה תמיד מדהים אותי.תורם דםאחרונה

סימנים של החייםבננה8

נעלם מתוך עיניי
מופיע בתוך ידיי
סימנים של החיים
חלקם נשארים חלקם הולכים
בדמעות הם נמחקים
אותיות של הימים

קצר ארוך לא משנה
העיקר שהמסר ישתנה
דברים פשוטים שעוברים
את חלקי החיים מנסה להשלים
פזורים לפניי בלי סדר
עוד רגע זה יהיה שבר

הגוף עייף מלחשוב
הידיים רוצות לעזוב
הדברים נאגרים במוח
לפעמים רוצה לשכוח
זכרונות עולים מהעבר
השמחה נגמרת הדיכאון חזר

בין עצב לצחוק
לא מצליח לשתוק
לא עוצר מלדבר
ולא נותן לגוף להישבר
בעיניים של היום
אפשר ממש לחלום

...רחל יהודייה בדם

זה יפהפה ונוגע
אהבתי מאוד

תודה רבהבננה8

מהמם!!פרצוף כרית

תודה רבהבננה8אחרונה

(יום המודעות לבריאות הנפש, מוקדש באהבה לכל המתמודדים❤🙏)תורם דם

קַיָּמִים בֵּינֵינוּ אֲנָשִׁים
שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר
וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר
הֵם יִהְיוּ מַצְחִיקִים, שְׁנוּנִים
אֲפִלּוּ חֲכָמִים בִּמְיֻחָד
תָּמִיד יִהְיוּ לָהֶם תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת
בְּיוֹתֵר בְּיַחַס לְמַשְׁמָעוּת הַיְּקוּם
וּמַשְׁמָעוּת חַיֵּיהֶם
וְאִם תֵּשֵׁב עִמָּם לְשִׂיחָה רְצִינִית
תְּגַלֶּה רָבְדֵי רְבָדִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ
עַל קִיּוּמָם
הֵם תָּמִיד יֵרָאוּ כֹּה חֲסֻנִּים
כֹּה חֲזָקִים וּבִלְתִּי מְנֻצָּחִים
אוֹתָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל מִכְשׁוֹל
שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ שָׁם בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים
"חֲצִי פְּסִיכוֹלוֹגִים בְּלִי הַכְשָׁרָה"
יִקְרְאוּ לָהֶם כֻּלָּם

אַךְ מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא יֵדְעוּ
אוֹ לֹא יִרְצוּ לִרְאוֹת
זֶה אֶת הַצֵּל הָאָפֵל הַמְּלַוֶּה אוֹתָם
בְּכָל צַעַד וָשַׁעַל
אֶת מַסֵּכַת הַצְּלָלִים הַחֲרִישִׁית
הָעוֹטֶפֶת אוֹתָהּ לְלֹא לְאוּת
יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה
מְכַרְסֶמֶת אַט אַט בִּבְשַׂר חַיֵּיהֶם
צְלִילֶיהָ הֲלוּמוֹת
מַבָּטֶיהָ צְלָלִים
כֻּלָּהּ חֲשֵׁכָה
וְהִיא מְהַלֶּכֶת אֵימִים

וְלִפְעָמִים
לִפְעָמִים מִתַּחַת לְחִיּוּךְ קוֹרֵן
תִּסָּדֵק לְרֶגַע הַמַּסֵּכָה
מִבַּעַד לְקֶרֶן הָאוֹר
תַּבְלִיחַ חֲשֵׁכָה
שֶׁתֵּעָלֵם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה
וְהַחִיּוּךְ יוֹסִיף לִקְרֹן
וְהַמַּסֵּכָה תָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ
וְהַזִּיּוּף יַמְשִׁיךְ לִזְעֹק
לְלֹא הֶרֶף

הֵם מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵינוּ
חֲרִישִׁים
כִּלְאָם לְחִישׁוֹת
מַבָּטָם טָרוּף
וְכָל יֵשׁוּתָם
זוֹעֶקֶת הַצָּלָה

הֵם מִסְתּוֹבְבִים
אֲחוּזֵי פַּעֲמוֹנֵי עֲנָק
הַמַּחְרִישִׁים לְלֹא הֶרֶף
זוֹעֲקִים זְעָקוֹת מְעַנּוֹת
שֶׁנֶּחְצְבוּ הַיְשֵׁר
מִתְּהוֹם הַצְּלָלִים

אֶת מַשְׁבְּרֵי יַלְדוּתָם הַקּוֹדַחַת
הֵם יְסַפְּרוּ לְכָל הֶחָפֵץ
אַךְ אָנוּ נֶאֱטֹם אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ
נִתְרַכֵּז בְּמַסֵּכַת הַצְּלָלִים
וּנְשַׁכְנֵעַ עַצְמֵנוּ לְהַאֲמִין
שֶׁזּוֹהִי הַמְּצִיאוּת
עֲבוּרָם
עֲבוּרֵנוּ
וְהֵם יוֹסִיפוּ לִכְאֹב
לְהִתְעַנּוֹת בְּיִסּוּרֵי נֶפֶשׁ
שֶׁאֵין אִישׁ מֵבִין בִּלְתָּם
לְהִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה לְלֹא הֶרֶף
לְנַסּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת כְּאֵבָם
וְאֶת יְגוֹנָם בְּמֵי קוֹלְחִין
בְּזֻהֲמַת הַבְּרִיחָה וְהָרֶפֶשׁ
חֲדוּרֵי כְּאֵב
חֲדוּרֵי רְדִיפָה
סְמַרְטוּטֵי אָדָם
חַיִּים
מֵתִים.

...רחל יהודייה בדם

מאוד מאוד נוגע.
ניכר שנכתב מהלב

תודה לך🙏תורם דם

...פרצוף כריתאחרונה

מאד נוגע ללב
בסופו של יום, כולנו בני אדם וכולנו שווים

תבערהנקדימון

ואחלום
והנה כנפיים לבשרי,
סוככים הם
על חימר חומרני,
ורגליי אינם עוד על הארץ
אף ידיים הרפו אחיזתם,
וליבי ורצוני וכל רעיוניי
נבלעו אל על
כל כולם לאלוהיי.
ואיקץ ואירא
ונפשי תבערה
אם חופש הבחירה
הוא לי זכות
או צרה.

ממש מפעיםפרצוף כרית

רוחני גבוה.. טהור.. שכוייח

מה? אולי לא הבנתנקדימון

הדימוי הוא סתם פיוטי, הכוונה שבחלום נהפך למלאך, ושם איבד את הבחירה שהרי מלאך רק עושה שליחותו. ואז הקיצה מחזירה אותו לאמת והיא שהוא חייב לבחור באופן חופשי, ופה הקונפליקט: האם היה עדיף להיות מלאך ולחסוך את כל הקושי והעבירות שכלולות בבחירה החופשית, או שמא למרות הכל לרצות באמת את הבחירה, את הרצון? האם לרצות לרצות? אולי עדיף לוותר, אם היה אפשר?
הנפש הבוערת מתארת שהרקע לסיפור אולי היה מעדיף לבחור לבטל את הבחירה.

אה מהמםפרצוף כרית

באמת רעיון נהדר
לזכור שאנו אנושיים ולא מלאכים, ולראות בכך זכות ולקבל את המצב ולא לשאוף שאיפות גבוהןת מדי....
הסברת היטב את הרעיון, נהיר מובן ובהיר

לא בדיוקנקדימון

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ב' בחשון תשפ"ב 11:41

זה לא חלום במובן של שאיפה אלא במובן שמבטא את התת-מודע

הבנתיפרצוף כרית

הלכתי צעד קדימה ופירשתי את דבריך.... <
כשכתבתי שאיפות לא התכוונתי לחלום שציינת בשיר אלא לתובנות בעקבות השיר שלך, למעשה... br />לא חשוב...
בכל מקרה - יפה!

...רחל יהודייה בדם

וואו איזו כתיבה יפה,
קסום ויפה..
וההסבר גם. מעורר מחשבה וחזק

מיוחדבין הבור למים

לפעמים גם אם הכתיבה מדויקת ההסבר שופך אור על כל השיר
זה מעולה, אבל יש לי הרגשה שעוד לא הגיע למקסימום (:

(סתם, נגיד
אף ידיים - ידיי משום מה מרגיש לי שזה יושב יפה יותר.
ומשהו בשורות - "נבלעו אל על כל כולם, לאלוהיי" מבקש איזה זיקוק קל לענ"ד)

התוכן ואו

תודהנקדימון

מעניין שאף אחד לא העיר על כך שכנף זה נקבה..

בכללי השורות של רגליי וידיים פחות אהבתי, אבל לא הצלחתי לשנות כך שיהיה טוב יותר בעיניי.
מכיוון שזה שיר לקריאה איטית אז ׳ידיים׳ מרוויח עוד הברה סמויה שלדעתי מועילה לקריאה. גם זה שובר קצת את התבנית ולכן העדפתי (במקום שני כינויי גוף קרובים, גם ליד וגם לרגל).

לגבי הבליעה באלוהים פיסקת לא נכון, הפסיק הוא אחרי ׳אל על׳ וכמו שהשיר מכוון בחלוקת השורות.
היות והמלאך נטול בחירה חופשית אזי אם אהפוך למלאך הרי שכל העולם הפנימי שלי (לב, רצון, רעיון) יתמוסס ויחזור להיות כולו חלק מאלוהים. הדגש הוא שהכל הכל ייבלע בו, המלאך כביכול (או לא) הוא ידו של אלוהים וממילא העצמיות נעלמת.

תודה על ההערות, חשוב לי מאוד

כנף זה יכול להיות זכר או נקבה, ביררתי פעםפרצוף כרית

וואי כתיבה יפהפרח תלוש

חומר למחשבה

וואו וואו וואוממלא כל עלמין

החלום על שלמות ורוח, והפחד מהחומר ובעצם מעצמי...

נחיתה כואבת

שיר קשה

ממ..נקדימון

נראה לי כולם מפספסים את השיר.

החלום הוא רק המקום להרהר במצב ללא בחירה חופשית, כאשר השיר כולו מביע קונפליקט בין להישאר עם בחירה או להעדיף לאבד אותה (ולהפוך למלאך/שליח ממילא).
בעצם, אולי אתה לא רחוק מההבנה של השיר.

ותודה על התגובה, עצם ההתייחסות כבר משמחת

נראלי באמת פחות או יותר מה שהבנתיממלא כל עלמיןאחרונה

אם כי תמיד יהיה מקום של חוויה אישית מול הכתוב ושם יהיה שוני לא נשלט בין החוויות והבדלי טרמינולוגיה..

בכל מקרה השיר חזק וקשוח... וכן הצלחת לדעתי להעביר את החוויה וזה מה שיפה

**אגב אני בת

כמעט עד נצחבין הבור למים

תְּהוֹם אַחַת זָכַרְתִּי טוֹב מִכֻּלָּן.
מָעַדְתִּי אֶל תּוֹכָה וְלֹא הָיָה קוֹל הַנְּפִילָה
נִשְׁמָע בִּי מֵעוֹלָם
לֹא הָיִיתִי נֶחְבֶּטֶת אֶל אֲדָמָה קָשָׁה
רַק נוֹפֶלֶת עוֹד וָעוֹד כִּמְעַט עַד נֶּצַח
לוֹמֶדֶת עוֹלָמוֹת שֶׁל זְמַן וְהַרְגָּשָׁה.
וְעַד הַיּוֹם לֹא יָדַעְתִּי אִם הָיִיתִי
עוֹזֶבֶת, עֲזוּבָה אוֹ נֶעֱזֶבֶת
נֶעֱצֶבֶת אֶל לִבִּי עַל עוֹלָמִי שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁכַּח.
וְאַתָּה?
הָיִיתָ הֶחָלָל הַמִּתְרַחֵב
תְּהוֹם בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת.
וְכָךְ הִתְפּוֹגַגְתָּ, וַאֲנִי -
שָׁקַעְתִּי עַד תֹּם.
עַד שֶׁנָּטְשָׁה אוֹתִי הַתְּהוֹם
וְתֶכֶף וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי
אֶת קוֹל הַחֲבָטָה.

*
וּבְפֶתַע, עֲלָטָה.

...רחל יהודייה בדם

זה מדהים.
תיאורים סוחפים ויפים.
נוגע ומעורר מחשבה..

יפהפה! מדהים!Cherry

תודותבין הבור למים

...אנה.

את מוכשרת בטירוף הכתיבה שלך ככ יפה ונוגעת
כל שיר שלך זה ממש מרפא לקרוא
קראתי כמה פעמים
תודה על זה
❤

הו תודה ❤בין הבור למים

עושה טוב לשמוע ✨

...little prince

מאוד מיוחד, סוחף. עם משמעות מכוונת ושונה ממש בכל שורה, אני חושב שמשהו לא עובד בשורה-לֹא הָיִיתִי נֶחְבֶּטֶת אֶל אֲדָמָה קָשָׁה, וקצת מעיב על הקטע וחבל כי הוא מאוד מאוד מיוחד והכניס אותי בתור קורא לכל מיני מחשבות- מה זה תהום ללא נפילה וללא חבטה? זה קרה לי פעם? איך לומדים עולמות של הרגשה ושל זמן בזמן הזה? מה זה אומר ללמוד עולמות של זמן, טקסט שהוא קצת כמו לדמיין צניחה חופשית אבל בנפש.
אישית הייתי משנה גם את מָעַדְתִּי אֶל תּוֹכָה וְלֹא הָיָה קוֹל הַנְּפִילָה
נִשְׁמָע בִּי מֵעוֹלָם
למעדתי אל תוכה, וקול הנפילה
לא נשמע בי מעולם.
הסוף של הקטע פתאומי מאוד וממש יפה.

אהבתי!בין הבור למים

חיפשתי בדיוק לשורה הזו שינוי ומה שהצעת זה מעולה. תודה!

זה בדיוק הרעיון אבל (!) צניחה בנפש. תהום אחת אחרת, שונה.
אתה מחכה לאיזה בום אבל הפעם זה בור ללא תחתית. כמו לופ שחוזר על עצמו...
ואם כך וודאי שאלו הרגשות חדשות, אתה לא יודע אם יש תחתית, איפה מתי מה ואיך וכל הזמן הזה בין שמיים לארץ או נפש לנפש או תהום לתהום...

וודאי שזה בנפש (אם כי לא רק)
[יש נחמה בחבטה/אדמה, כי היא מוחלטת ויש בה וודאות, לכן השורה הזו. זה שיקוף נוסף לשיר מהצד שלי]

ותודה (:
הדרמטיות זו השעה

עמוק ויפה ממשlittle princeאחרונה

איך שאני אוהבת את מה שאת כותבתפרח תלוש

כל כתיבה יותר יפה מהקודמת

חיבורTsurie

האם עד כדי כך ירדתי?
שכבר אין לי רצון לעשות טוב?
שאינני מאמין שאפשר לשנות?
שליבי מבקש רק הנאות?

ואיפה שלהבת הנשמה?
האין היא עולה מאליה?
האין היא חזקה מהכל?
האם היא נעלמה ?

איפה החיוך , השמחה?
האכזבה, האנחה?
החיפוש, החלום?
ובפנים, השלום?

איפה המלחמה ?
נגד כל פחד ואימה ?
איפה החרות האינסופית?
איפה האמת הפנימית?

הכל יטוהר, הכל יחלים.
את כל הרוע נעלים.
נהיה אדישים רק לאדישות .
מלך השלום , ייתגלה , לאחר היסתתרות.

...רחל יהודייה בדם

זה כל כך כל כך נוגע עמוק.
צובט ומרגיע ביחד .
אהבתי את זה מאוד

עמוק יפה ומעורר מחשבה

תודה רבה!Tsurie

כיף לשמוע

אמונה פסיביתנקדימון

הייתי מעדיף בית אחרון אחר

אם אתה מתכוון שבבית האחרון יש אמונה פסיביתTsurie

אז לא זו הכוונה

אז אשמח להסברנקדימון

אם מעוניין

הדברים שכתובים בגוף שלישיTsurie

לא אומר מי יעשה את זה. ייתכן שאנחנו

...little prince

אתה חושף את עצמך מאוד בקטע, את הקשיים שלך, חוסר הסיפוק במקום הרוחני שלך, שזה מאוד מחבר את הקורא, אבל בבית האחרון אתה עובר ללשון רבים, וזה אוטומטית תסלח לי מרגיש כמו דרשה בישיבה, או כמו קטע שהרב קוק כתב אבל אנחנו לא הרב קוק. ובאופן כללי זה הופך להיות פחות אישי ומרחיק לפחות אותי כקורא. הייתי שמח לקרוא את הבית האחרון רק מהמקום האישי שלך כמו כל הטקסט.

זה לא עליTsurie

אתה יכול לשנות אותו ולקרוא לבד אם תרצה ;) אבל מבחינתי זה מתחבר. חלק מלצאת מהקטנות ומה רות האישיות לדעתי זה להבין שאני קודם כל חלק מעמ"י מהאנושות ומהמציאות ורק אח"כ אדם פרטי. רק אחקי ההתעלות של האדם המתואר בשיר, הוא מצליח להגיע לזה. ד.א הלוואי שהייתי שומע דרשות כאלה, שמשתמשים בהם בדמיון(לא סיפורים) אני לפחות לא שמעתי. מזכיר לי דווקא את הנביאים(כמובן שאצלם זה היה מתוך נבואה וקדושה ופה זה דמיון אנושי, אבל סגנון שמשלב דמיון) ולא דרשה בישיבה

..בדיל ויעזור

בגדול אני התחברתי כמו שזה, כולל הסוף.

אבל אחרי מה שכתבו לך בנוגע לבית האחרון, אז רק מניח פה מה שחשבתי:

ההתחלה של כל המהלך הזה הייתה אישית, ונבעה לכאורה מקושי פנימי. אז היה יכול להיות סיום מאוד יפה אם היית מוצא מתוכך ובתוכך (מבחינת הניסוח של השיר כמובן) את הפתרון. אבל השינוי הקטן בניסוח כאילו משליך את הפתרון על אחרים, על המציאות, לא חשוב על מה. כלומר אפילו אם זה תלוי בעבודה אישית שלך כאדם פרטי, עדיין יש פה משהו שמקווה לטוב רק אחרי שכולם יסתדרו ולא כשאתה תרגיש טוב עם עצמך.

הדיסוננס הזה בין הפרט לציבור עדיין בסדר גמור מבחינתי, אבל מבין את הרצון לקרוא חוויות אישיות מההתחלה וממש עד הסוף הטוב.

נראה לי משהו לא הובן, וזה גם קשור לתגובות קודמותTsurie

מי שהשיר נכתב עליו, לפחות בעייני ,זה לא אדם קטן שבאמת מעניינות אותו רק הנאות. זה אדם גדול שהמרחק מהאידאליות מפריע לו מאןד, וגם אם בעיני אחרים זה נראה קטן, בעייניו זה נראה עצום.
הבית האחרון בא אחרי שהוא עשה את המהפך בתוכו להתקרב עוד יותר, ולעלות על הדרך היותר נכונה. ורק אז הוא מסוגל לראות איך לא רק הוא, אלא כל המציאות תתוקן. כי אדם גדול בעייני זה מישהו שרואה את עצמו קודם כל כחלק מהמציאות ורק אז כאדם פרטי. ולכן הוא מבין שהתיקון שהוא עושה קשור לתיקון של כל העולם . "ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו"

דווקא אני הבנתי את זה לגמרי אחרתממלא כל עלמין

אמן! חזק מאוד!ממלא כל עלמין

"אני מבטיח שוב לחזור אל נקודת התום שבתוכי עמוק"...(אודי דוידי)

זא זה מה שחוויתי במה שכתבת

אם הבנתי נכון..

תודה רבה!Tsurieאחרונה

##אנה.

אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית.
אֲנִי רַק רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ
שֶׁעוֹד תִּגְדְּלִי, וְתִפְרְחִי
רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁאַתְּ כְּמוֹ פַּרְפַּר הַנֶּאֱבָק לָצֵאת מִן הַגֹּלֶם:
עוֹד רֶגַע אֶת תִּפְרְשִׁי כְּנָפַיִם וְתָעוּפִי
הֲכִי רָחוֹק בָּעוֹלָם.

אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית
אֲבָל כָּל כָּךְ רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים טוֹבִים.
שֶׁקָּשֶׁה קְצָת לִמְצֹא אוֹתָם
אֲבָל הֵם שָׁם,
מְחַכִּים לִפְרֹשׂ יְדֵיהֶם אֵלַיִךְ
וּלְהַזְרִים לְתוֹכֵךְ אַהֲבָה,
הֲמוֹן אַהֲבָה

אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית
אֲנִי רַק רָצִיתִי לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם הַתְּכֻלּוֹת שֶׁלָּךְ
לִרְאוֹת אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וּלְהַבְטִיחַ לְךָ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר
לְהַגִּיד לְךָ: חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים בִּכְאֵב.

אַךְ לְעֵינַיִךְ הַדּוֹמְעוֹת וּלְפָּנַיִךְ הַפְּצוּעוֹת אִי אֶפְשָׁר לְשַׁקֵּר

וַאֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית.
אַתְּ מַבִּיטָה בִּי בִּשְׁתִיקָה עֲצוּבָה, מְבַקֶּשֶׁת נֶחָמָה
וּמָה אַגִּיד?
אֲנִי רַק רוֹצֶה לִמְחוֹת לְךָ דִּמְעָה מְבַצְבֶּצֶת בִּקְצֵה הָעַיִן.
הֲרֵי שְׁתֵּינוּ יוֹדְעוֹת;
אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִכְאֹב עַד מָוֶת, בְּלִי לִרְאוֹת חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת פַּרְפַּר בְּגֹלֶם כָּל הַחַיִּים
אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב עֲזוּבָה בָּרְחוֹבוֹת לְנַצֵּחַ וּלְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ טִפּוֹת אַהֲבָה בֵּין אֲנָשִׁים

...רחל יהודייה בדם

כמה עומק.
אפשר להישאב כאן לכל העומק הזה.
ונוגע..
ומלא בחוכמת חיים. כך מרגישים.

וואו.

...אנה.

תודה רבה רחל
ככ מעריכה שאת תמיד מגיבה

..רק הפעם.

אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִכְאֹב עַד מָוֶת, בְּלִי לִרְאוֹת חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים

זה משפט למסגר ולתלות.

אפשר אותו לחתימה?

...אנה.

תודה

וואו איזה מחמאה,בטח את יכולה

ואובין הבור למים

(הכל, אבל-)החלק האחרון, פשוט בוקס ישר לבטן

אני אחזור לקרוא את זה
אבל. לא שקרנית, אבל גם עוד לא יודעת את האמת השלימה. (לעצמי)
זה הופך את הכל

ושוב ואו

תודה רבהאנה.

...little prince

עצוב, וכתוב ככ טוב.
משהו בטקסט אנושי ונוכח באופן מאוד חזק. אני לא שקרנית אבל ככ רוצה לעודד אותך, להעלות חיוך. אבל לא מצליחה לומר מילה. מבינה שבסוף זה המקום והבחירה שלה. ואהבתי את הקישור לשיר של אביתר בנאי(עומס יתר).
התחברתי מאוד, תודה.

...אנה.

תודה רבה על התגובה!

וואו.פעם הייתי ניקית

..אנה.

תודה❤

אהבתיפרצוף כרית

כתוב בצורה יפה.. 'אני לא שקרנית' ... מדהים
והמסר טוב - שצריכים לקחת יוזמה ולקחת אחריות על חיינו, להסתכל על הטוב ולהתעלם מהרע
על אף שהם משמשים בערבוביא, ולהבדיל ביניהם מהו טוב ומהו רע --- לפעמים זה גם חלק מהמלאכה.... נתת לי רעיון לשיר! חח
תודה

...אנה.

תודה

האמת מה שכתבת זה לא מה שהתכוונתי..

וואו נוגע מאדפסגות

...אנה.אחרונה

תודה רבה

ביקשתפרצוף כרית

ביקשת
לדבוק בטוב
ולסור מהרע

אז אני,
ילדה טובה,
אותנטית מירושלים,

סרתי לבקשתך
רק דבקה בטוב
כל הימים
וסרה מהרע
כל הימים

לימים,
קלטתי,
שמה שחשבתי שהוא 'טוב'
הוא למעשה
'רע'

ואז הבנתי
שהבקשה שלך
היא לא כזו פשוטה

---
עוד לפני ההדבקות בטוב
והבריחה מהרע,

צריך קודם כל לדעת,
ולאבחן היטב,
מהו ה'טוב'
ומהו ה'רע'

לפעמים, זה נורא מבלבל

ולפעמים,
רק אחרי שנים,
אתה קןלט
שה'טוב' הוא בעצם 'רע'

ואז צריך לעשות 'סוויטש'
סיבוב 180 מעלות,
לחשב מסלול מחדש,

ולהתחיל מהתחלה

אלוקיי,
תן לי את התבונה
לדעת להבדיל
בין טוב ובין רע

בין אור לחושך
בין ישראל לעמים
ובין כל מה שצריך.....

יהי רצון,
אלוקיי....

ותפילה נוספת לי
אליך
אם אפשר,
אלוקיי,

שאדע מהו טוב עבורי
ורע לשני

שאדע מה רע עבורי,
על אף שטוב לאחרים

שאדע להבדיל
להבחין
זה שלב חשוב בהחלט!

ולנהוג בהתאם....

תפילה יפהבדיל ויעזור

התובנה שבסוף - מאוד חשוב!

תודהפרצוף כרית

לפעמים טוב ורע משמשים בערבוביא.... ועד שקולטים...

...רחל יהודייה בדם

אמן..
זה אותנטי, נוגע, טהור משהו
ומעורר מחשבה.

אהבתי ..

תודה רחלפרצוף כריתאחרונה

רכב אשתורם דם

והנה הסוסים והנה רכב אש,
איך היכן הוא אותו אחד
אשר עבורו פמליה של מעלה ירדה,
ירדה כאיש אחד.

במבט חמים שכולו אהבה
באור התורה שבוקע
ומאיר את העולם כולו בשמחה
בשיר שבלב נוגע

מתוך חדרי הלב
חיפשה נפשו מנוחה
בין דפי הגמרא והזוהר
אך עניו היה ולא רצה מאומה
רק לשכון בעולמות הטוהר

והרכב חלף ונסו הסוסים
לשכון בתוך ביתו
והכתר אבד ועתה נשארנו
ללא מלך שישא את ההוד

*8 שנים לפטירת הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל*

...רחל יהודייה בדם

נוגע וטהור

תודה.תורם דם

סחטיןפרצוף כריתאחרונה

לג'נגל את החייםפרצוף כרית

עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ב 12:36

עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ב 01:55

'שמחה זו המידה הכי חשובה'
כך יום אחד שמעת, ולמעשה ישר זינקת ורצת

זנחת כל שאר המידות,
והתרכזת רק בחשובה שבחשובות
שמחה, שמחה ועוד חיוך....
דאגת שתמיד על פניך יהיה נסוך....

יום אחד, האזנת, התפילה בוקעת רקיעים
כך יהיה לך טוב ונעים
אז שוב, שמת הכל בצד
והתרכזת רק בדבר אחד -
להתפלל
ולמלל
לקל
אב ישראל

וכן הלאה בכל המידות ובכל המצוות
והתלבטת בכל פעם, מי היא החשובה שבחשובות

ולבסוף הגעת לתובנה מסכמת
הן כולם ביחד יוצרים איזו... שרשרת פנינים מהממת

להתרכז בפנינה אחת יחידה
זה יפה, אכן אני מודה

אך לא מספיק ואינו שלם
מכל שאר הפנינים להתעלם

אז צריך לתמרן ולג'נגל יחד עם כולן
ולאזן המינון הנכון....

* נכתב בהגזמה ע'מ לחדד הרעיון

...פרצוף כרית

...

...רחל יהודייה בדם

מעניין וחשוב.

זה בא לי במקום

תודה רחלפרצוף כרית

כן אבלבדיל ויעזור

יש דרך אחרת?

כלומר, בהתחלה את מדברת על הבפועל. איך משנים מידות.

הסוף הוא הבנה כללית שצריך להכיל את כל המידות. וזה ברור (לי).

לדעתי זה לא סותר.

יש את הדרך לעבוד על משהו, שזה אומר להתרכז בו ולשים את כל המאמצים עליו (וממילא לזנוח דברים אחרים לעת עתה)

ויש את התודעה הכללית שאנחנו בתהליך להשתלם, ורק כל פעם עובדים על משהו אחר כי בכל זאת אנחנו רק בני אדם...

לחדד: כן, נראה לי שבכל תקופת חיים יש את מה שהכי חשוב לי כרגע ואת מה שאני הכי מתחבר אליו והכי משקיע בו. נכון שזה גורם להזנחה של עבודה על דברים אחרים אבל אי אפשר להיות מושלם בהכל, ואחרי שמגיעים ליציבות מסויימת מבחינת מידות אז אפשר להתעלות במידות נבחרות לפי הרצון והתחושה. אז אם מה שמדובר בהתחלה זה על תקופת הילדות כשעוד אין בגרות, זה סבבה אני מבין

.....פרצוף כריתאחרונה

שמחה לשמוע תובנות וביקורת בונה
תודה על ההשקעה באורך והמחשבה וכו'

אתה צודק שצריך להתרכז כל פעם במשהו אחד

אבל הרעיון טיפה אחר -
( כתבתי תקופות חיים כביכול בהתחלה כדי לשבר את האוזן ולהמחיש ולחדד הרעיון, לא באמת מדובר על תקופת חיים בדווקא, יתכן גם התלבטות במחשבה אם לעבוד על מידה א. או מידה ב. או מידה ג. וכיו''ב)

הרעיון שניסיתי להביע, הוא -
שאין אפשרות להמלט מהתמרון/ג'ינגול בחיים!
הכי קל לנו זה להתרכז במשהו אחד ולזנוח את שאר התחומים
יתכן שאם ארצה לדייק ולהתרכז בתחום אחד, אז אצטרך 'לחפף' בשאר התחומים
אך- לזנוח לחלוטין עד שאסיים את ההתרכזות שלי?בתחום א. ? לא ניתן לצערנו בעולם הזה
וזה למעשה חלק מהקושי בחיים, לתמרן עם הכל -
לחייך, למרות הקשיים
לשמוח, למרות הלבטים, המחשבות והספקות
להתנחמד לאנשים למרות הכעסים המוחבאים, כלומר אע'פ שלא הכל פרפקט..
וכן הלאה
יכול להתבטא בהמון תחומים

אולי אם טרם נישאת -קשה לך להבין
כשתתמרן מול הרבה חזיתות - תבין יותר מן הסתם

בסדרפרצוף כרית

אני לא מאוזנת בכל המידות
וזה בסדר
מה את רוצה? להיוולד מאוזנת?
זה תהליך שלומדים ומתאמנים, כל החיים

אין לי מספיק חברות
זה נורמלי, יש לך טרדות

ישר כוחרויטל.

תודהפרצוף כרית

לא ידעתי שאת משתתפת בפורום הזה 😎
תמיד התגובות שלך ממש לעניין אגב, אישה נבונה את נשמעת

לפעמים עונה פה לרוב לא.רויטל.

...רחל יהודייה בדם

נוגע..

שונה מהרוח שיש בכל השירים שלך בדרך כלל..
משהו קצת עייף, אולי קצת עצוב אפילו

דווקאפרצוף כרית

ניסיתי לעודד ולומר שלעתים הציפיות שלנו מעצמנו מוגזמות
וצריך רק להרגע ולזכור שבסך הכללי הכל טוב, פה ושם צריך לשפר קצת...

תודה שהגבת

...רחל יהודייה בדם

אוקיי,
וזה לאו דווקא סותר..

רק אמרתי שמורגש כאן משהו שלא מורגש בדרך כלל במה שאת כותבת

ועל לא דבר

מסכים עם רחלבדיל ויעזור

נשמע קצת מאשים, טיפה יותר בוטה מבדרך כלל

אולי כי זה קצר וממוקד

וזה אחלה!

למרות ההסבר שלך שכרגיל בכיוון החיובי...

תודהפרצוף כריתאחרונה

שמחה לשמוע הערות ותובנות...
אכן, כתבתי בתמציתיות את הרעיון

ממחשבות לדיבורמאמינה-בטוב

בליל מחשבות.
מעורבבות.
מנסות לרדת,

לקבל מסגרות.
אך עם כל זאת,
נשארות עלומות.

לאוזניי נשמעות,
אחת אחרי השנייה,
אך גם יחדיו,
במנגינה מופלאה.

וכשאת המנגינה אני מנסה להעביר,
ליצוק לכלים שיוכלו אותן להכיל,
נתקלת במחסום.
בקירות של פחדים.
בקולות אחרים שבראשי נשמעים –
"אותך אי אפשר להבין,
לא משנים המונחים, כאלה או אחרים.
ואם יבינו, מה עלייך יחשבו?
כל עולמך ייחשף בשנייה,
ותהיי כך בבושה.
אז ותרי.
עם מחשבותייך תישארי."

איני מוותרת להם.
מנסה להיאבק.
לשזור אותן בכל זאת,
ליצור לאיטי הברות, מילים,
משפטים ורעיונות.

אך המלאכה דורשת זמן וגם יגיעה.
ומסביבי ישנם שקצרה להם השעה.
חלקם פונים לדרכם,
אחרים מנסים לפרש אותי בעצמם.
כביכול לסייע, אך אין כך הדבר.

מפסידים הם.
מוותרים על עולמי.

לא נורא,
יהיו בעלי אורך רוח אחרים,
שיזכו לשמוע אותי.

...רחל יהודייה בדם

מעניין ומעורר מחשבה..

יכלתי להזדהות.

תודה!מאמינה-בטוב

מאמינה שהרבה יוכלו,
כשכתבתי לקחתי את התחושות שלי לקיצון אך חושבת שיש עוד הרבה שמרגישים לא נשמעים/ לא מצליחים להשמיע את עולמם הפנימי.

..חלילוש

זה טהור

תודה רבה!מאמינה-בטוב

אהבתי!פרצוף כרית