שרשור חדש
רגיש.נעלם.
הלב שלי רגיש.
שאמרת שבאתי
והעצבתי את כולם
עברתי זעזוע,
היה בי רעד נורא
והתחלתי ללכת
אפילו למקום שיהיה רע.
העיקר להתרחק
כי מי רוצה לפגוע..
אז היה בי דמעות
ודרכתי שם על קוצים
הראש שלי צרח להתרחק
ואז חזרה איזה אחת,
תפסה בידי
ולא הסכימה.
אמרה שהיה טעות,
והמילים לא נכונות.
ביקשה שאחזור
לא אלך לרע שיש.
בהתחלה התעקשתי
לא להקשיב.
היא משקרת,
ידעתי.
וברגע אחד הראש ניהיה כבד
ומרוב כבדות
הלכתי איתה
חזרה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
אהבתי מאוד.
עולם מוזרעפה

עולם מוזר,
ככה זה נראה.
צעקות
לבד מעבירה שעות,
לחכות
למה לחכות,
סתם כך
חבל על הזמן.
את הולכת לבד
לדרך ריקה
ורעש רכבים,
ועשן ויריקה,
סואן פה לפעמים.
אבל אני הולכת,
כי הולכים.
עולם מוזר,
ככה אומרים.

...רחל יהודייה בדם
חד ומעניין

אהבתי
תודה רבה☺❤עפה

כייף לקבל ממך מחמאות❤

...נעלם.
המילים שלך מובנות לי..
מאוד
אולי מידי.
ויפה..
וואי..❤עפהאחרונה

תודה😘

..רוח סערה
פעם הייתי כאן. והייתי כותבת
..רוח סערה
אני איפשהו באמצע
כלומר?באמונה תמיד

לא כותבת?

כותבת ולא משתפת?

שולחת קצת?

...רוח סערה
אני נמצאת בפורומים
אני כותבת קצת ומה שמשתפת, משתפת בפלטפורמות שונות


אבל כותבת פחות מפעם, ובסגנון שונה

דברים השתנו
הגיוני... בהצלחה.באמונה תמיד


תודהרוח סערה
גם לך
...רחל יהודייה בדם
מממ,
אני מקווה שזה שהיום פחות
זה רק מסיבות חיוביות
של שינוי טוב.

ואת חסרה כאן.
..רוח סערה
אני לא יודעת



תודה רחל❤️
..קיווע

פעם היית פה וכתבת מצויין. אני זוכר אותך.

..רוח סערה
היי
תודה על זה
..נעלם.
את אומרת שפעם היית כותבת..
אז שתדעי
אני אוהבת מילים והייתה תקופה שהכל נעלם ונחסם לי. לא כתבתי.
היה קשה.. אבוד יותר מתמיד
ואז חזר בבום.
אז הלוואי שיהיה לך מילים בדיוק איך שתירצי.
..רוח סערה
תודה
זה ממש ככה, קרה לי לתקופות
ובאמת כרגע אני כן כותבת מדי פעם אבל בצורה שונה מפעם




ממש מזדהה. שמחה שחזר לך
..נעלם.אחרונה
שמחה שגם לך..
את יודעת הבנאדם מישתנה..
המילים אחרות..
..נעלם.אחרונה
מדוע
..(:

- "הייתה לי את המחשבה הזאת שילדים..

אז יש כזה יום, רגע, שאתה מרים אותם על הידיים 

וזאת פעם אחרונה שאתה מרים אותם על הידיים.

יש כזה יום, רגע, שאתה מרים אותם וזהו.

וגם בתור הורה, אתה לא יודע שזאת פעם אחרונה."

- "כן, ו..?"

-"סתם. 

לא יודע"

 

(מוטי, אחד על אחד)

..רוח סערה
צביטונת בלב.
..נעלם.אחרונה
מעניין..
מיוחד
בקטע טוב
הגשמה היא גם פרידה.מאן דאמר

"היה לי חלום.

עתיק וגנוז

חלום מושלם

מדהים ונועז

כל חיי רדפתיו

ובכל חלום ראיתיו

עד שהגיע הרגע

ובאה השעה

התגשמותו היתה מהירה

ונכון הוא התגשם

אבל עדיין..

נשאר לי טעם מר

טעם לא כל כך מוכר

כי עכשיו פתאום

התגשם החלום

ועכשיו נשאר במקומו

רק חלום בהיגשמו

נכון החלום התגשם והיה

אבל מהחלום זאת היתה לי פרידה

יותר לא חלמתיו

ויותר בחלומות לא ראיתיו

הוא נעלם

והשאיר חלום מוגשם

התגעגעתי לחלום

לא הספקתי לנופף לו לשלום

כל כך כאב לי פרדתו

רציתי שוב לחלום אותו

כאבתי כל כך על אובדנו

וממש רציתי לראותו

ומיום ליום הרצון גבר

עד שנעשיתי מבוגר

ולא מתאים למבוגר

לחלום על חלום.. זה מוזר..

אבל לא ענין אותי מה מוזר

רציתי רק לחלום אותו דבר

הבנתי שלחינם רדפתי אותו

הבנתי שהיה לי כיף איתו

הבנתי שהגשמה היא בעצם פרידה

ולא רציתי שהחלום יפגע.."

ואז..

התעוררתי מהחלום...

זה וואורחל יהודייה בדם
כמה עומק,

אהבתי ממש
...אני הנני כאינני

@מאן דאמר, אם רחל לא שמה בכותרת "..." אז תדע שכנראה הפגזת...

...רחל יהודייה בדם
חחח, הייתי מזדעקת על זה,זה מכליל מדי כאילו אומר שכשאני לא עושה את זה אז זה לא פגז אבל על עצם המחמאה ל @מאן דאמר אין לי התנגדות, זה באמת היה וואו וואו.
זה גאוני...אני הנני כאינני

לא חשבתי על זה... גאוני.

תודה רבה לכל המגיביםמאן דאמר

אני חייב לומר שאת הרעיון הכללי

על הגשמה היא גם פרידה שאבתי מספר

בשם "לא מפסיקים אהבה באמצע"(עמוק מאוד ומאוד מומלץ)

אני רק הפשטתי את זה ועיבדתי את המשפט לשיר

..דוד.באחרונה
מדהים!
הי! ברמה העקרונית התנתקתי מהפורומים אבל רציתי ממש לשלוחשירה 333
משהו שכתבתי ומתאים להיום...
שריפה, אחים, שריפה
גווילים נשרפים, אותיות פורחות באוויר
שריפה, אחים, שריפה
עיניים מביטות מתוך הלהבה 
יוקדות כמו כוכב מאיר
שריפה, אחים, שריפה,
אש עקידה, אש בוערת 
מקיפה כמו חומה 
שפתיים לוחשות קריאת שמע
עשן עולה השמימה
שריפה, אלוקים, שריפה,
לבבות נשרפים
נשמות פורחות באוויר
ואתה הבטחת
שכחומת אש תהיה לה סביב
כי אתה באש הצתה ובאש עתיד לבנותה
שריפה, אלוקים, שריפה
מתוך החורבה מביטה ילדה עזובה 
ובליבה גם מים רבים לא יכבו את הלהבה
כי בשם קודשך נשבעת לו 
שלא יכבה נרו לעולם ועד
 קרדיט: שירה ג'
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מצמרר. עשה לי משהו.
אֲנִי מַעֲדִיפָה פָּאָזֶלאורה אורה
וּפִתְאוֹם רָאִיתִי אֵיךְ פַּחַד יָכוֹל לַהֲפֹךְ
לְמִּלִּים מְפֻזָּרוֹת בֶּחָלָל
הַלֵּב-
שֶׁלָּךְ
מֻשְׁלָכוֹת בְּפִזּוּר הַדַּעַת הַיְּשֵׁר אֶל הַלֵּב שֶׁלִּי
וְיוֹצְרוֹת שָׂם בַּלָאגַן בְּכָל הַחֲדָרִים
אׇת מְשַׂחֶקֶת בִּכְאֵב בְּלִי לָדַעַת אֶת הַכְּלָלִים
שׇׁכׇחְת לָשִׁים אֶת הַדֻּבִּי בַּמָּקוֹם
וְהַטְּרַקְטוֹר כְּבָר רוֹעֵשׁ מִדַּי
לְאָזְנַיִם הָרְגִישׁוֹת שֶׁלִּי
אוּלַי תִּזְרְקִי וְנַחְלִיף מִשְׂחָק?

אֲנִי מַעֲדִיפָה פָּאָזֶל
...רחל יהודייה בדם
זה מקורי וטוב.

אהבתי מאוד
..שלג.

ממש יפה

תודה לכם!אורה אורה
ממש יפה!!רקלתשוהנ
אהבתי את המשפטאני הנני כאינני

את משחקת בכאב בלי לדעת את הכללים. האווירה שהשירון הזה משרה היא מעניינת, בין ילדותית לבוגרת, קצת אימהית אבל שיש בה עוד רובד ילדתי ומאוד פגיע. מעניין.

תודה!אורה אורהאחרונה
00אהבה.
אחר הדברים האלה התאספנו אנוכי ושאר אנחות ליד הקברים הארוכים מלאי האבק. אם היה גוף שמתחזק את המקום אולי היו עושים שטיפה כללית קברית, כמו אמבטיה כזאת, של מתים. ניחא. מפה לשם, הוסיפו עוד ארבעה שורות של קברים וטרם נסתיימה הבניה, ולכן, בצר לנו, בלענו את הבחילה ועלינו על מצבות לא גמורות, שאילולא ידענו שהם מצבות, היינו חושבים שאלה סתם מדרגות ענק ממתכת ובוץ.
אני חייבת לציין ששנה זו היתה מין המטורפות, ולכן, כנראה ומין הסתם השאירה אותי בחווית מטורפות כזאת, שלא ראיתי קבר, מכוסה אבנים, ותהום, וכאב. ראיתי את ההר עליו היא שוכנת לה, כמו מלאך, כמו חנהלה בשמלת שבת, בשלווה, בלי להתרעם. ככה. כולם שוכבים שם בהשלמה מוחלטת לחיים.
והמטורפות של המחשבה הזאת גערה בי ואמרה, תראי, תראי ותפנימי.
הכל מאת ה'.
ואנוכי ושאר אנשי האהבה הקשורים זה בצערו של זה, זה באבלו של זה. פתחנו את הספרון עם הפרקי תהילים ודיברנו אותם. והאותיות התחברו לתפילה קוסמית. תפילה שכולה אומרת השלמה. כולה אומרת, זה קרה, ותודה שזה קרה. ויש אנשים פה, גם, שבוכים.
המילים עפות לי מעל הראש, אחד הגברים מרים קול ואומר, מזמור ל"ג:
וכולם מלחשים רננו צדיקים באדני, לישרים נאוה תהילה. שירו לו שיר חדש, וזה מתחבר לי, בשלווה, ההשלמה, שירו לו. ככה. הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד. נפשנו חיכתה, כי בו ישמח ליבנו. הכל מתעופף ומתחבר ושלווה גדולה יורדת עלי.
מאוחר יותר, בעוד אנשים מחפשים זרם מים לטהר אותם, משום הכיור הנעקר משום הקברים החדשים. אני צפיתי לעבר הים המשתקף, ייחלתי בכל מעודי להשלים השלמה שקטה ואוהבת עם המציאות. כל מציאות באשר היא. חסד שבחסד. כאשר ייחלנו לך.
ויצאנו, ועלינו הביתה, ואכלנו מרק עם אורז ועוף. וכולם דיברו פתאום על פסח וכו וכו וכו
כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה.
והלב מתנקה.
מענייןרחל יהודייה בדם
ניחוח מיוחד
בקריאה כללית - זה קוסם לי.אני הנני כאינני

אבל קצת חסרה לי ברירות.. או שזו פריקה וזה מסביר הכל.

תודהאהבה.
זה פריקה. אבל אני יכולה להסביר אם זה חשוב..
לא.אני הנני כאינני

אם זו פריקה אז אסור להסביר אותה.

וואוילדה של אבא

את כותבת מדהים.

 

תודה!אהבה.
את כותבת מהמם ממששלג.
..אהבה.אחרונה
תודה!
שלום מוכשרים. הנה שיר לא כבד, אשמח לביקורתמתנחל בדם

האמיצים כותבים שירים.

 


האמיצים באומץ נאזרים
עוז למותניהם חוגרים
ולא נשארים
במקומם החמים והנעים 
עם הכסתות והכרים
אלא מדברים, חוקרים
הולכים ואז חוזרים

 

 

האמיצים נכנסים לחדרים בלב ומסיירים,
תאים עריריים מבקרים
פה ושם מסירים:
אבק, פחדים זרים
שם ופה מאירים
ישנים מעוררים.

 

 

בעזיבתם את החדרים - מותירים:
נפש ונשמה מגורים,
רוח חמה של נעורים

כך בחדרי הלב הסגורים
יש מי שאל כל טיפת אמת נוהרים
אלו הם האמיצים, הגיבורים 
שאינם עושים שרירים

 

 

בואו נכתוב שירים

קטלני ממשגומת חן
אהבתי את החרוזים והמסר ואת השימוש במילים במשלב לשוני מכובד ממש
זה לגמרי אומץ לכתוב שיר, לנבור קצת בפנים זה לא כזה פשוט ונוח כל הזמן
אבל בכל זאת זה משהו יחידני
כמו מלחמה מול עצמך
לא מראים לכולם את התהליך האישי שאתה עובר
(לא עושים שרירים)
אבל בכל זאת אמיצים
תודה רבה!!מתנחל בדם


...רחל יהודייה בדם
כתיבה מגניבה
אהבתיאפילואחרונה

שנון חכם ויפה.

חורף ואביב (אחרי כמעט חודשיים בלי כתיבה, אשמח לתגובות)דף מקופל

ריח הפרחים נישא באוויר
החורף נגמר
האביב כבר כאן
ציוץ ציפורים נשמע ללא הפסקה
פריחה יפה בכל פינה
התריסים מורמים
חלונות נפתחים
ילד שובב עם חיוך עובר על פני
ורק אני
יושבת בצד
כמו בעולם אחר
עולם פנימי
עולם שתמיד ישאר
חורפי

...רחל יהודייה בדם
וואי זה מאוד יפה..
מסתורי מעניין נוגע ויש בזה עומק וקסם.

מאוד מאוד אהבתי..תמשיכי לכתוב
תודה רבה לך🙏🏻דף מקופל


..בברסלב בוער אש!

יפה ממש. קראתי פעמיים, פעם ראשונה עשה לי הרגשה קלילה ואופטימית כזאת,

פעם שניה שקראתי פתאום שמתי לב לסוף שאת כותבת שאצלה הכל נשאר חורף. 

אז בקשר לכתיבה עצמה, זה ממש הגניב אותי שהצלחת להכניס את זה ככה לא ב 'מילים מונחות על השולחן' , וכתבת את זה 

כאילו כביכול מוסתר.. לוידעת ככה הרגיש לי

ובקשר לתוכן אז זה צובט את הלב שזה ככה

והלואי שהוא לא תמיד ישאר חורפי. שגם בו יפרח משו פתאום

❤

 

 

תודה לך!דף מקופל

הלוואי שהוא לא ישאר חורפי, הלוואי. בעז"ה מתישהו משהו יפרח בו פתאום. בעז"ה.

ניגודיות נפלאהאני הנני כאינני

בין ההתחלה לסוף. (על אף שאני לא חובב של שירי דיכאון)..

תודה לך!דף מקופל

באמת מפליא לראות אותך מגיב על שיר דיכאוני, יודעת שאתה לא מחבב אותם בכלל אבל לפעמים זה ממש נצרך.

אמת..אני הנני כאינניאחרונה


יפה מאודאלפיניסטית


השקיניCherry
עבר עריכה על ידי Cherry בתאריך כ"ה בניסן תשפ"א 13:03

סבך של חורש,
המוני נשמות בוהקות,
כמהות למעט נוזל לרוות צמאונן.

 

חוזר אל השורש,
לצלילי לחישות זועקות,
מתדפקות על מפתני לתנות יגונן.

 

והשורש, עמוק ויציב ואיתן,
והחורש, מתחדש כל עת ועידן.

והצליל, כאוב אך מוכר,
נשמה, הנני, אני ולא זר.

 

שתי את מימי.
והשקיני.

...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יש לך.

עדין טהור נוגע ומיוחד
תודה רבה!Cherry


מטורףבין הבור למים

כתיבה מדהימה ורעיון חזק

אהבתי

וואו תודה!Cherryאחרונה
אני אהיה קולךמזמור לאל ידי
אני אהיה קולך
הנישא על כנפיים שחורות
אני אהיה לחישותיך
הרכות, הקטועות

אני אהיה לך עיינים
שעצמת- רק לא לראות
אני אהיה לך אוזנים-
שעודן שומעות צרחות

אני אהיה לך יד
שתכתוב את כל הצלקות
את הבכיות בלילה לכרית
הכאבים והדמעות

אני אהיה לך מזון
שלא תאכלי עוד, לעולם
אני אהיה לך אב רחום
בעולם שחור מדם

ודמעות
וזעקות
וצלקות
ואנקות
חרישות, חרדות, כואבות
מטפטפות טיפות דמים

אילמות
נוכחות
צופות
פני שתיקה-
לעולמים.

יום השואה 2021 *אזהרת טריגר*מזמור לאל ידי
צמרר אותיאחד ששורד
והתמונה...
תודה🙏מזמור לאל ידיאחרונה
❤😥עפה

ולי אין איך לנחם
לב שבור
הוא בכלל לא שלם
מנופץ
מרוסק
מוטח על האדמה
מנסה למצוא 
איזו תרופה
איזו נחמה
אך קראתי
ואין מנחם
רק דמעות
שזולגות
וזולגות

...רחל יהודייה בדם
אוי נראה שכואב לך,

את המנחם הכי טוב של עצמך,
את זו המתנה הכי גדולה שקיבלת.
הכל נמצא בך.
זכרי את זה תמיד

רק טוב 🙏
תודה מדהימה שאת❤עפהאחרונה

כתבתי אתזה לפני כמה חדשים וברוך ה' זה לא היה משו שלי.. כאילו זה היה על מישהי אחרת, אבל מה שכתבת רלוונטי בכל מקרה

גיא אונימזמור לאל ידי

שורות שורות
תילי חורבות
מילים ריקות
נושאות זיכרונות

עפר ואפר
גיא הריגה
לשון מדברת
עולה בסערה

רעמי אש
שרפי קדושים
שלהבות מדממות
נושאות כיסופים

רגעי שברון
זעקה אילמת
שערי שמחה
כהד נעלמת

תלולית ארץ
רווית דמים
שלדי אדם
צלמי חיים

תקומת האבדון
תחית נשמות
נשיקת מלאכים
ריפרוף עוונות

עיני אופל
צלקות ערפלים
שתיקות ודמעות
בגיא-הריגה
נעלמים.

...רחל יהודייה בדם
נוגע ואפל, אפל מהבחינה שזה עולם נעלם מאיתנו,
עולם אחר.
תודה לך רחל.מזמור לאל ידיאחרונה
מילים גנוזותמאן דאמר

מילים מיותמות

בשמים מרחפות

באיבם נגדעות

ואלי קבר יורדות

 

כבר לא תשמעו

אותם מתנגנות

כבר לא יושמעו

המילים המוכספות

 

לא תדעו עוד עליהם

בקושי תכירו את בעליהן

הם לא יראו עוד אוויר עולם

נגנזו הם ונחו במקומן.

 

מילים שלא הצליחו לפרוח

שירים שלא יוכלו לזרוח

אותיות שלא נכתבו

נקודות שלא יחשפו.

 

אותן מילים שאבדו בשיממון

אולי יוכלו לחזור בדמיון

יזכו רקום בתים והמנון

יוכלו לחזור לפי ההמון.

 

אתפלל עליהם

תתפללו גם אתם

שאותם מילים

יתגשמו לאנשים

 

כי מילים לא חיות

אבל יכולות להחיות

לשנות נשמות

להגשים חלומות.

...רחל יהודייה בדםאחרונה
רעיון יפה

אהבתי את העניין
יש אתגר חדשחותם-צורי
עבר עריכה על ידי חולות בתאריך כ"ד בניסן תשפ"א 17:37
@באמונה תמיד
מי צריך סוודר?Cherry

חשוך פה, וקר,
אני צריך סוודר.

 

בפינה יש מתג,
כתוב עליו 'סדר',
אבל אני לא מוצא אותו,
כי חשוך פה בחדר.

 

גם את הסוודר.
וגם יש הפסקת חשמל.

 

לא נותרה לי ברירה,
אלא לצאת החוצה.

 

חשוף אך למחצה,
באור לבנה המוארת לשליש,
עייף אך בהחלט מרוצה,
חמה תזרח לפני שארגיש.

 

מי צריך סוודר?

...רחל יהודייה בדם
זה יפה מאוד ועמוק.

אהבתי מאוד
טנקס!Cherry


יפה מאודאלפיניסטית

תודה על השיתוף, כתיבה יפה

תודה רבהCherryאחרונה

האמת שאני משתמש בגוף ראשון כאלגוריה להמחשת הרעיון בלבד...

נסיכהאלפיניסטית

 

 

 

 

היא נסיכה

עם שיער גולש ועיני ענבר

אבל חסר ממנה הכתר

שזורים בשערה קוצים ופרחי בר .

היא נסיכה, אבל בסתר

גרה אי שם בפאתי הכפר.

היא אינה משחקת בבובות ובמסיבות תה

רק משתעשעת לה בדמיון

לפעמים היא חולמת איך המלך, אבא שלה ,

שילח אותה בזעם מהארמון

ועד היום הוא מתחרט ומתחנן למחילה

ובבוא הזמן הם ייפגשו והוא יגיד בקול רך

איך אף פעם לא ייפרדו ,

איך דאג לה כל כך.

אבל היום היא יושבת בשדה לבדה

ומביטה בקו האופק הרחוק

הידיים שלה ומתקלפות מעבודה

ומזמן לא עלתה על שפתיה בת צחוק

והפה שלה קו דק ושביר של כאב

וכשרואים את דמותה הזקופה יודעים

שהיא נסיכה, אבל בלב.

 

 

 

..רחל יהודייה בדם
זה ממש יפה ונוגע


ממכר.
יפהפהCherry


תודה לכולכם, יפים שליאלפיניסטיתאחרונה


אקומה נאהללו אל בקודשו

אסובבה בעיר בשווקים וברחובות
אבקשה את אהבתי בארץ לא זרועה

אייכה אלוהי, איה אתה
איה אני, איה נשמתי

אולי תבוא שוב, 

אחרית כבראשית

ותפסח
ותבחר בנו מחדש

ובלילות, אחזור לכאוב
ובלילות אחזור לכתוב
ובלילות אתגעגע
לאין, לעוד, להוד

העוד אזכה? 

ילדה קטנה בעולם של משוגעים
ילדה קטנה שמנסה לאסוף רגעים
רגעים קטנים רגעים קטנים של ציפייה
של לב פתוח, של לב רוצה
של אמת, פשוטה, טהורה

את הזמן היא רצתה למצות עד תום
אך שוב ושוב היא מחמיצה
ולמה נגרע?!

ובפנים חמוצות, בורח החלום
כעלה נידף ברוח
ואת שיגרת העבודה,

מחדש היא מתחילה
עוד יום ועוד ספירה
עוד דמעה ועוד זעה

העוד תזכה את חלקה בתורה לקבל
העוד תבנה את המקדש ותהלל.



הללו אל בקודשו


 

 



 

....רחל יהודייה בדםאחרונה
ההתחלה מאוד יפה.

והשיר נוגע זועק.
אהבתי
~~~Cherry
פסעתי לראשונה אל תוך הסבך,
שואג את שאגתי,
שהבהבה כניצוץ על דשא לח,
וכובתה, ודעכה לה.

אריה! קראה לי הרוח,
שחל! שחקה לרעמתי הטריה,
ליש! איה הטרף?

ואני, זו לי הפעם הראשונה בין העצים העבותים,
מישיר את עיניי לפנים,
בוטש ברגבי האדמה הלחים,
ובקשה אחת בליבי.
להוסיף ולשאוג.

והשאגה מהדהדת ונשמעת,
וחדי האוזן, בהירי המבט,
רואים אותו, את השחל,
מבעד לשאגתי, שאגת הכפיר.
...רחל יהודייה בדם
זה קסום.
מלא ביופי ונוגע
תודה רבה!Cherry
לא מובן מאליו שאת טורחת להגיב ולפרגן למה שאנשים מעלים, זה מוערך מאד.
מדהיםרוצה להשתחרר
אהבתי מאוד!
איך פספסתי את זה?!שלג.

ממש יפה

תודה חברים!Cherryאחרונה