שרשור חדש
יהיה אור גדול.דף תלוש
אני נכנסת לדירה וצועקת למאור, "בוא, נוסעים לים". הוא מרים אליי את העיניים הירוקות היפות שלו וצוחק צחוק קצר. "מה יש לך משוגעת? עוד לא נכנסת ישר נוסעים? אולי תנוחי, תשתי תאכלי ואז? ומי זה נוסעים?"
"וואי מאמי כמה שאלות, אתה עושה לי כאב ראש. תירגע. נוסעים. עכשיו. לא לשאול למה. אני ואתה והגיטרה".
מאור מוחק את הפרצוף המופתע ואומר, "אוקיי משוגעת. חמש דקות יוצאים? ובדרך את מסבירה לי מה קורה". "לא בדרך. בים". "טוב נו... חכי לי אני מתארגן". הוא נכנס לחדר להתלבש ואני צונחת על הספה, קצרת נשימה. באמת מה יש לי, משוגעת. מה יש.
אנחנו נכנסים לרכב שותקים. יש לנו עכשיו בערך שעה נסיעה עד לים. מאור שם מוזיקה. אני פותחת חלון ומדליקה סיגריה. שאיפה נשיפה. אני שואפת את כל הבלבול שיש בי ומוציאה אותו בחזרה לאוויר. אולי ככה הוא באמת יצא החוצה ממני.
מאור מזמזם עם המוזיקה, נותן לי להיות עם עצמי. מזל שהוא מכיר אותי ויודע מתי לתת לי שקט. אבל אני יודעת שעוד מעט הוא יתחיל לקדוח עד שהאמת שלי תצא. עד שהוא ירגיש שאני מרגישה יותר טוב.
אנחנו מגיעים לים והשמש כבר שוקעת. מאור מצלם את הים עם השקיעה, ואני רצה למים. לגלים. הרגליים שלי מתמלאות חול ומים וזה נהפך לבוץ ולא אכפת לי.
אני מרימה ידיים לשמיים ופורשת אותן גבוה. אני מסתכלת על הגלים, ועל עצמי. ואז עוצמת עיניים ומתמכרת לריח, לתחושה, להרגשה. להוויה.
אחרי כמה דקות אני מרגישה שהלב שלי חוזר לפעום בקצב נורמלי וחוזרת לחוף, למאור. בינתיים הוא פרש שמיכה על החול והוציא את הגיטרה. חמוד, מחכה לי. יש לו את כל הזמן שבעולם בשבילי.
אני מתיישבת לידו. הוא מסתכל עליי, שותק. מחכה שאני אתחיל. אני מסתכלת עליו, ופתאום נרתעת טיפה מהמבט הזה. הוא שם לב. אני נשכבת על השמיכה ומביטה לשמיים.
"אז מה..?" הוא שואל. אני נותנת בו מבט קצרצר ומחזירה את העיניים לשמיים. "אני... אני לא... אוף. אני לא יודעת. לא יודעת". "לא יודעת מה?" הוא מחזיר לי ונשכב לידי, מביט גם הוא בשמיים. אני שותקת קצת.
"לא יודעת מה הטעם. לא יודעת למה אני פה, למה לחיות. למה... למה הכל".
"וואו מאמי. מה אני אמור לענות על זה?"
"אני לא יודעת אוף. אבל אני מרגישה עייפה, מרגישה מיואשת. כאילו אין באמת טעם, כאילו אני פה בטעות. אולי הכי טוב לסגור את העסק וסלאמת".
"הי לב שלי... תנשמי רגע. מה קרה? ממתי את מרגישה ככה?" "האמת שכבר הרבה זמן. פשוט בא לי לוותר, להרים ידיים. אני מרגישה שאין לי סיבה להמשיך. אז נכון יש לי עבודה ויש לי כסף ואני עושה דברים בחיים אבל מה מעבר? מה מעבר לזה, אה?" אני קולטת שהרמתי את הקול וממהרת להשתתק. חוזרת להביט בשמיים. הם נהיו כבר כחולים, די כהים, עוד מעט לילה. עוד מעט לילה ואצלי החיים הם לילה אחד ארוך. חושך. ככה אני מרגישה.
"אתה מבין? אתה מבין מה אני מנסה להגיד? איכשהו נכנס לי ג'וק לראש. שד. נכנס בי שד שאומר לי, יאללה, סגרי ת'באסטה. תקעי כדור בראש ותגמרי עם המעגל הזה שמסתובב ולא נגמר. תגמרי עם הסחיבה הזאת, סחיבה שלא מובילה לשום מקום. אומר לי תוותרי. והוא חזק. כל כך חזק. חזק ממני. ואני... אני מוותרת. די מאור, נגמר לי הסוס, לא יכולה לסחוב יותר.
אתה זוכר שסיפרתי לך שכשנולדתי הייתי בטיפול נמרץ? היה לי איזשהו חיידק טורף מסוכן, נלחמתי על החיים שלי עוד לפני שהם התחילו. ועכשיו אני אומרת, למה לא נגמרתי כבר אז? למה נלחמתי על חיים כאלו, מלאי שקר ורוע וסתמיות? אתה מבין? אז וויתרתי. די. לא יכולה יותר. אני רוצה... אני רוצה לגמור. עכשיו".
מאור מתיישב. "קומי", הוא מבקש. אני מתיישבת. מסתכלת על הים, לא מסוגלת להביט לו בעיניים. "תסתכלי עליי", הוא לוחש. בשקט. רגוע. אני מסיטה את המבט ומסתכלת עליו. יש לו מבט כזה... אין לי איך להסביר. הוא קצת מפחד, אני רואה. הוא מביט אליי. "תסתכלי לי בעיניים", הוא לוחש. עוד יותר בשקט. הוא מסתכל עליי. מביט לתוכי. הוא מסתכל ורואה את כולי, מהגופיה והשורט עד לשכבות הכי עמוקות של הלב.
"אני רואה בעיניים שלך שעוד לא וויתרת. יש שם ניצוץ קטן מתחבא. ניצוץ של חיים." הוא לוחש בשקט בשקט, רגוע ומפחד ביחד. הקול שלו רועד. "את חזקה מכל השדים והרוחות שמנסים להפיל אותך. וגם אם את נופלת, זה נורמלי. את בנאדם. את אנושית. זה בסדר. הכי בסדר בעולם. אבל אחרי הנפילה קמים. זה קשה, צריך כוחות, אבל זה אפשרי. אפשרי ועוד איך. ואת תקומי, אני בטוח. אני מכיר אותך ויודע. אני פה בשביל לחזק, בשביל להחזיק לך את היד. אני אוהב".
הוא מתקרב אליי. "אני יכול?" הוא לוחש בשקט. אני מהנהנת הנהון כמעט בלתי מורגש, אבל הוא רואה. הוא מתקרב ומחבק אותי. חיבוק עדין עדין ועם זאת חזק ומחזק. "אני אוהב אותך. הכי בעולם. ומאמין בך. כל כך מאמין".
אני נשברת לו בידיים והדמעות זולגות בקצב. איך אפשר לוותר כשיש לי אותו.
הוא מרפה לאט לאט, נותן לי להתאושש.
אחרי כמה דקות של בכי אני מתחילה להירגע.
"אני רוצה להראות לך משהו", הוא מוציא את הפלאפון. הוא מדפדף ומראה לי תמונה. בחורה רצה לים, ברקע השמש שוקעת והגלים סביבה רוקדים. "צילמתי אותה קודם. זו את. זו את, יפה שלי. תראי איך העולם רוקד סביבך, רוקד איתך. תראי, הייתה שקיעה, עכשיו חושך. אבל עוד כמה שעות יגיע הבוקר, השמש תעלה ותאיר את העולם שלנו. כן, את העולם שלך. תאמיני לי. יהיה אור. יהיה אור גדול".
אני מסתכלת עליו ושותקת. ושותקת עוד.
בסוף אני מצליחה ללחוש לאוויר, "תודה, מאור. אני אוהבת אותך".
הקול שלי בקושי נשמע, אפילו לי, אבל לו זה הספיק. הוא מחייך חיוך קטן ואמיתי, ומתקרב לעוד חיבוק אחד.
יהיה אור גדול.
...טאטע אוהב אותי!

ואאווו זהה ממש ממש יפה ויש בזה משו מעבר ואו ממש אהבתי

..רק הפעם.
לוקח לי מידי הרבה זמן להירגע מימה שקראתי פה.
אני כולי דמעות.

עד כמה אדם יכול להיות כל כך חזק.
כן,צריך את מאור.
אני יעזור לך למצוא אותו אם צריך.
אני יעשה הכל בשביל זה.הכל.

ו,זהו,אני מסיימת לקשקש פה דברים כי את לא מבינה אפילו מה גרמת לי.
תודה שהוצאת לי דמעות,הרבה דמעות..
תודה שהזכרת לי להאמין עוד באור הגדול שיהיה לנו.
באור העוד יותר גדול שיהיה לנו.
כל היום הזה את רק משמחת לי את הלב.
אני אוהבת.כל כך חזק.משהו בפנים כזה..עמוק.
תודה לך.
תודה פשוט.
..דף תלוש
רק ❤.
...רחל יהודייה בדם
וואו, כמה נוגע, כמה אותנטי ומכניס לאווירה..
וואו.ציפור שיר.
אין מילים. את כותבת מדהים.
תודה ממש על זה.
..אהבה.
וואי זה מגע בי בכל כך הרבה מקומות, ירדו לי דמעות אמת.

נשמה את, את אור גדול. יהיה עוד טוב מטוב פה
..דף תלוש
הי תודה נשמה אחת
..פשטות.
את מדהימה,
והכתיבה שלך מדהימה.
וכל מה שאני אגיד רק יקטין את זה.
עוד יהיה טוב, את תראי
נשאבתי ממששש.058

 אלופהאוהבחיבוק

..להיות בשמחה!!!
לב שלי. לב גדול.
מה שעשית לי.. תודה לך. אני ככ מודה לך.
את אור גדול.
תודה שאת פה. תודה שאת קיימת. תודה על מה שכתבת.
זה יקרה. זה יקרה. מאמינה בך באמונה שלמה.
הלוואי הייתי יכולה להראות לך את הדמעות וזה פשוט היה מדבר..
את אור גדול, את יודעת, נכון?
ולך, אור גדול, יהיה אור גדול.
וזהו. המילים רק יצמצמו..
אני אוהבת.
..דף תלוש
לב שלי.
אני אוהבת אוהבת אוהבת. כל כך.
את אור גדול בעצמך.
תודה עלייך מלאך שלי
הרגת אותי.רק להיות.

מה זה הכתיבה המושלמת הזאת???

הרגשתי אותה ממש.

תודה.

לופ כזההתברזל!

של לקרוא שוב, ושוב, ועוד פעם, ולא לרוות מרוב שזה מים חיים. אור גדול.

 

ואיזה דפוקה שנזכרתי להגיב רק עכשיו... לא נורא, לפחות הקפצתי

יפיפה.אני הנני כאינני

כתיבה מושכת מאוד! באמת מדהים, יכולות של סופרת אמיתית. נסי לקדם את זה הלאה. ניכר פה... כשרון.

..בברסלב בוער אש!אחרונה

איזה נדיר הדבר הזה.

שתדעי. את כותבת כל כך יפה..זה כל כך עדין ואלוקי. 

מרגיע לקרוא דבר כזה.עושה טוב בלב.

וזה מתיקות גדולה ונו זה אמיתי כל כך. שומעים אותה צועקת מבפנים בפנים.

באמת, באמת נותן תקוה. מילים טובות. היא נשמה טהורה אמיתית זאתי.

צריך התחזקות! (שמואל פרדניק)אני הנני כאינני

זה רחוק, אבל תגיע 

סע ישר, פנה ימינה 

'סתובב המון שם, בכיכר

מחיר הדלק קצת יקר

 

יהיה קשה, אני מודיע

אגרוף משמאל תמיד מפתיע

הורד ידים, אמץ חזה

גם אם אתה שמן-רזה

 

לך לשלום, אומרת אמא

כי בשלום זו לא דרך פנימה

שלוף נשקך, תמיד מוכן

ללחום מולו - שלוות מבחן.

 

אל תתמרמר, עמוד אֵיתָן

מחשבות יאוש - הרחק אותן

הזהר מכל מכשול קטן

מאחוריו יש אותו שטן

שמתייצב לך בדרך

חשוב היטב על מה הערך

מה לא שווה עוד להפסיד

נאד דמעות שוב להוריד

ודע תמיד בלבבך

תורת אמת מנחה אותך

זה לא סוגר, לא קצת צפוף

זה רק אתה שקצת אפוף

בתאוות של נופת צוף

כך הן נדמות כשאתה כפוף

אז הזדקף! ראה משעול

בו כלול תמיד הכל

יצא ארוך, אני יודע

בדרך כלל אני גודע

ולא מקריץ עוד סתם חרוז

כמו הנ"ל, שלא בלו"ז

פשוט לא מצאתי איך לסיים

אז נעצור פה, כי זה כבר מאיים

לגמור לי את היום.

 

 

 

 

 

 

(זה היומי האמיתי)אני הנני כאינני


...רחל יהודייה בדם
זה יפה ויש פה דברים מאוד נכונים.
ממש יפה..דסדוסה

מה משמעות השם שמואל פרדניק שכתבת בכותרת?

אלו שתי מיליםאני הנני כאינניאחרונה

שהוא שר באחד מהשירים שלו, כשאני כתבתי את זה זה מה שהתנגן לי בראש. זמר מוכשר וכותב מופלא.

---ילדה של אבא

בראשית ברא אלוקים

 

מה ברא?
עולם עצום וגדול ונורא
דורות משתנים כרוח סערה
עננים מתפזרים

מתחברים
ושוב מתפזרים.

חורף. קיץ.
לילות וימים
הכל חג סביבי במעגלים.

ונפשי מחפשת טיפת מרגוע
מבקשת לרגע להפסיק לנוע
ומנוח לרגליי

איין.
--- ---
ויאמר אלוקים יהי אור.

 

...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה מאוד..
יש בזה משהו
כמה,מתחנן

אהבתי מאו
תודה רבה!ילדה של אבא


ישר כוחרויטל.


תודה לך.ילדה של אבא


תודה, משמחילדה של אבא


..פרח תלוש

אמאלה מה זה הטירוף הזה?!

 

מהמם ככ, פשוט ויפה

 

וואו..

כתיבה יפה.אני הנני כאינני

כיף לקרוא. קצת קשה לי עם החיפוש למרגוע, אבל המסר מנקודת המבט שלך עבר.

תודה!ילדה של אבא

(למה קשה?)

 

שאיפה ללהיות במקום יציב וברור.

 

...אני הנני כאינני

אין מנוחה בעולם הזה. השאיפה כשאיפה היא נכונה ואמיתית.

בעצם - - - אני חוזר בי. האור הבראשיתי הוא באמת התשובה לשאלה. אולם האדם לא היה אז.

אם ככה אני צריך לקחת את השיר לכיוון אחר, אולי הוא מה שהתכוונת.

מצד האדם שקורא את התורה הוא שומע על חושך ותהום אבל אז הוא מבין שבסוף יש אור, בסוף. וגם אם הוא נגנז בימי בראשית - הוא עתיד לחזור לעתיד לבוא (או שהוא נגנז בתורה, סליחה על הביינישיות), אז יש מקום לאנחת רווחה בעולם הזה, אולם מתוך מאמץ ויגיעה להגיע ליום בו יתקיים "חדש ימינו כקדם", שבחינת ה"יום", שמוגדר באור מצד בחינתו הקדמונית, האמיתית - ישוב. אמן.

וואו זה היה מיוחדדסדוסה

מאוד אהבתי איך שסיימת את השיר

הכתיבה של השיר מקורית מאוד, אהבתי אותה..

תודה רבה!ילדה של אבאאחרונה


סתםאמונה רעיה
ליד האש, כשחיכית שהמים ירתחו שאלת באגביות אופיינית
תגידי, איך זה שבחרת דווקא בי?
וכבר לא היה לי כח לתקן אותך שעוד לא בחרתי ותפסיק לכפות עליי ואז להתגלגל מצחוק
אז רק שתקתי והבטתי בפנייך שהאש ריצדה עלייהם
שמא קרנה מהם
איך זה? מדדתי מילותי לאט
אחרי שלמדתי לבחור בי, מצאתי שאתה זה חלק מאני
....רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה..
כתבת יפה מאוד,יש בכתיבה משהו ממכר....
כתבת יפה ועמוק
תודה רבהאמונה רעיה
עמוק. יפה..אני זמנית כאן
וואו... חזק, אמיתי.אני הנני כאינני


וואו.יש סיכוי לאהבה?
איזה עומק.
כתיבה מיוחדת.
עמוק... ומורכבאושפיזין מהירח
תודה לכם!אמונה רעיהאחרונה
תמיד אני חוששת להעלות דברים ואתם מקבלים הכל בפשטות ומפרגנים תודה
לחיי.רוח סערה
לִבְכּוֹת
לִבְכּוֹת אֶת הַחַיִּים הָאֵלּוּ
לְחַיֵּי הַכּוֹכָבִים שֶׁפּוֹצְעִים אוֹתָנוּ בִּצְחוֹקָם הַמִּתְגַּלְגֵּל
לְחַיֵּי הַכְּאֵב שֶׁנּוֹפֵל מִבֵּין הָעֵינַיִם
לְחַיֵּי הַלֵּב הַמְּצֻלָּק
אֵיךְ הוּא פּוֹעֵם כָּכָה כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ בְּלִי לְהִשָּׁבֵר
(לִפְעָמִים אֲנִי מַקְשִׁיבָה לוֹ בִּרְצִינוּת רַבָּה וְשׁוֹמַעַת אוֹתוֹ מְקַרְטֵעַ.)
כָּכָה סְתָם. לָשֶׁבֶת עַל הַדֶּשֶׁא הַסִּינְטֵטִי כִּי הוּא סִינְטֵטִי
לִבְכּוֹת אֶת הַחַיִּים וְלָתֵת לַדְּמָעוֹת לָרֶדֶת וּלְהַסְפֵּג בַּקּוֹצִים שֶׁבַּקְּצָווֹת
לְחַיֵּי הַבֶּכִי שֶׁמְּנַקֶּה אוֹתָנוּ
לְחַיֵּי הַפָּנִים שֶׁמִּתְיַבְּשׁוֹת מֵהַחֹם הַזֶּה
טִפָּה אַחֲרֵי טִפָּה
לְחַיֵּי הַחַיִּים שֶׁנּוֹפְלִים עָלֵינוּ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
לְחַיֵּי הַצְּעָקוֹת בְּיוֹם שִׁשִּׁי
לְחַיֵּי הַהֶתְקֵפִים
כִּי מָה עוֹד נִשְׁאַר לַעֲשׂוֹת
לִמְצֹא פִּנָּה.
לָשֶׁבֶת בָּהּ וְלִבְכּוֹת
לָשֶׁבֶת וְלִצְעֹק-
לְחַיֵּי הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים.

לְחַיַּי.
וואו!!פרח תלוש

מדהים ויפה כ"כ

מטלטל...

..רוח סערה
תןדה לך!!
...רחל יהודייה בדם
טוב לראות אותך פה..

כתבת מדהים
עמוק נוגע ויפה..

❤️
..רוח סערה
❤️❤️


תודה לך ❣️
את כל כך מופלאהאהבה.
❤️❤️❤️רוח סערה
...רוח סערה
שמחה לשמוע

תודה❤️
..יש סיכוי לאהבה?
..
מיוחד. תודה על זה.
..רוח סערה
תודה לך❤️
וואו את מטורפת.קפוצ'ון

כתוב מהמם. קראתי שוב ושוב.

ממש הצלחת להכניס אותי לבפנים.

תודה על זה. פשוט יפהפה❤

..רוח סערה
וואו ריגשת
תודה לך❤️❣️
..בברסלב בוער אש!

הי תקשיבי זה מהמם ומתוק ברמות! וזה עשה לי לחייך כזה.

איך צריך לדעת לאסוף את כל הדברים האלה ולחבק אותם חזק.

עשה לי חשק לקום ולקחת תדבר הזה ולכתוב אותו על קיר באיזה פינה חשוכה.

ממש ממש מתוק!

..רוח סערה
הו כיף לשמוע❤️



אני בעד. מתאים לי לרסס על איזו אבן רחוב תל אביבית, בפינה חשוכה
וואוו זה מהמם!!דסדוסה

כל כך עמוק!! ויפה!

תדעי שריגשת אותי

...רוח סערהאחרונה
תודה לך❣️
יומן קשה ביותר!! בוקר 11:35מציאות.
איכשהו,
הכל נהיה דומה;
לא רק שכל יום דומה לאתמולו,
אלא שהאנשים הפכו להיות מולי דומים
עד כדי כך שגם ההפך הגמור הדביק על עצמו תוויות חדשות.

ונהיה לי משעמם כי כולם פתאום כמוני
מבינים אותי כדי שאוהב אותם;
אבל ברגע שיהיה להם עניין אחר לעסוק בו
הם יעלמו וישאירו סימנים מלוכלכים וגם כמה סימני שאלה שלעולם לא יקבלו תשובה, כי אי אפשר שאקבל תשובה שתספק את ליבי הצולל;

יותר מידיי אנשים הם ילדים בגוף של מבוגר;
ורוב הילדים הם חיות אילוף והרבה אגו וקצת נשמה
אנחנו מתבלבלים בין מתיקות לנשמה
בין יופי לנשמה
בין אושר לנשמה
והתמימות היא תוצר של חוסר ניסיון ומקובלות אהובה שיצרה אמון
אבל היא לא אומרת כלום על הימצאות הנשמה;

רק לא מזמן הייתה השואה
וכבר הספקנו לצייר אותה על דפים צהבהבים וישנים
מנסים כמה שיותר
להתרחק ממנה
שלא תידבק בנו
שלא יקרה מצב שמישהו רע ישלוט בנו
כזה שעד היום זקנות גרמניות מהרהרות בנוסטלגיה ובעיניים מדובשות ואין בהן טיפת אשמה;
הוא היה הגיבור שלהן

אז אני ממורמרת כי לא חיבקו אותי מספיק;
ואני מדוכאת כי יותר מידיי זמן בדירה ואין לי אויר
וכשאחותי תתכרבל בחורף עם בעלה והתינוק ותתמרמר על הקורונה
אני אנסה להרגיע לבדי בלילות את הילד שלי שלא יפחד מהרעמים
ואחר כך שוב אכנס לפייסבוק כדי למצוא את אותם האנשים הדומים אחד לשני שאוהבים לתת לייק בלי לראות על מה ושאוהבים להבטיח הבטחות מאחורי המסך ומתפוגגים במציאות;

ואולי יש משהו מתוק בלהיות ילד בגוף של מבוגר
אבל אינני יכולה לטעום מזה כי נפשי לא הורגלה לכמות כזאת של סוכר סינטטי;

אני אמשיך לאהוב את האנושות, אבל כמו שאני אוהבת כלבים , הם גם אוהבים אותי והם גם אוהבים את אוייביי;
ואין באמת משמעות לפייק הזה
ומתחיל להימאס לי לשחק

כבר לא איכפת לי מתגובות
ואין הבדל אם לכתוב לעצמי או מול אותם בני האדם
שמנשנשים עוגה, ולוגמים את הקפה, מול סצנות קשות;
ושבעצם זה רגיל שיש ילדים רעבים ושיש נשים מוכות ושיש מנייאקים ונמאס לשמוע עליהם ודיי להתמרמר
ובעצם גם לדבר עליהם זה מוכר
וכולם אוהבים להיות גיבורים מאחורי המסך
שמצילים את העולם
אבל הם לא יזמינו את השכנה הגרושה החתיכה לסוכות כי היא יכולה לדאוג לעצמה ולילדים שלה ובכלל מי חושב עליה היא יכולה להתחתן עם היא רוצה


עכשיו כשהפכתי את הפח וכל האשפה התגלגלה
מרגיש לי שזו אותה אשפה והפעם היא כבר לא קצת מסריחה;
הפעם היא מבאישה ומסוכנת

אבל אתם תמשיכו לנשנש
ללגום את הקפה
ואחר כך לצקצק על חבל דאבדין
אבל למי איכפת
...רחל יהודייה בדם
וואי..פוסט נוגע כואב
עם המון עומק
תודה♥️מציאות.
אנשים זבל מה לעשות .אנונימי (2)
1. השכנה החתיכה.
אם היתה לי שכנה כזו *נחמדה ונעימה לשיחה* הייתי מזמינה בשמחה לכל החג.

2. חבל שאנשים מסתכלים על אחרים.
להסתכל על אחות שמתכרבלת עם בעלה והילד . איך לעזזאל זה מועיל למישהו ?

3. לא מזלזלת ביומן .
השורה השלישית ..מציאות.
אגבמציאות.
לא הבנת כלום
לרגע אחד אני שותק.אני הנני כאינני

קורא את הדברים בחומרת סבר. מבין את הבעיה. מבין שהיא לא במציאות, אבל כן ב"מציאות".

אני חושב על פתרון, כמה אני יכול כבר להשפיע. מנסה להוריד את המילה "כבר" מהמשפט הקודם.

כל הזמן הזה רץ לי בראש השרשור שהעלתי לפני יומיים. מתלבט אם היא קראה אותו. כנראה שלא.

להכירה לה? לא, היא תחפש אם היא תרצה. ללא ספק, ביושר מחשבה עולה לי תחושה אחת. יש פה

נשמה אמיתית, או לפחות אחת שמחפשת לאמת את עצמה, ולעשות את זה מול המציאות, ראי המציאות.

ראי... ראי שלא משקף בכלל, אבל לא כי הוא לא ראי, אלא כי הוא מכוסה כל כך בלכלוך כך שקשה לראות את

עצמך מבעדו.

אז מה עושים? מה עושים? זה לא התפקיד שלי, לא המקום שלי. אולי זה הטבע שלי, אבל למה לדחוף את האף?

כי היא יהודיה כמוני. ואף אחד לא כותב דברים כאלה מתוך כמיהה ליצירה פרוזאית יפה סתם ככה אלא אלו רחשי

לב ועלי להבין אותם, גם אם אני לא מסכים. לא מסכים? יודע שזה לא נכון, על אף שזה נראה לעיניים ולא ניתן 

להכחשה. האמת נעדרת זו לא סתם סיסמא. זו דרך התקימותו של העולם בדור הנוכחי. ויש לזה מטרה, וזה חייב

להיות ככה. אז אסור להתכחש למציאות, אסור להתכחש ל"מציאות" (ולדבריה). אבל כן צריך להאיר את הדרך,

לנקות קו של לכלוך מהראי. לא להראות שיש טוב, לא, זאת לא הנקודה. אבל כן לפתוח על זה דיבור, כן קצת לחפור

על זה. ודי לחפור על זה.

 

אלו המחשבות שלי.

♥️ מבינה מה אתה אומר, היה לי יום קשה וככה כתבתימציאות.
וגם לא נראה לי שהבנת
...אני הנני כאינני

אם רצונך להמשיך לעסוק בזה אז אשמח להבין יותר.

וואי וואידסדוסהאחרונה

קודם כל כתיבה ממש יפה!

דבר שני, וואו כתבת כל כך חזק וכל כך נכון (לצערי)

ממש הצלחת להכאיב לי שזו המציאות..

זה היה מאוד נוקב, המסר שהתכוונת להעביר - הועבר, בצורה מאוד חזקה.

יפה מאוד!!

כמה מילים חשובות מדברי הרב צבי ישראל טאו שרציתי לשתף פהאני הנני כאינני

אין לנו שאיפה לרגיעה ולשלווה הזונחת את תשומת-הלב, אין בנו שאיפה 'להיות כבר אחרי'. אנו כל הזמן מתקדמים בדרך! (כו') אנו צריכים להיות מלאי תשומת לב כדי לא לסטות, אפ' במעט, מדרך התורה.

 

הגויים יודעים היטב לתאר את החיים - לתאר את הסיבוכים, את הטרגדיות, את הקשיים ואת החרטות. ה"תרבות" הגויית עוסקת בכך רבות, אך ההשקפה היסודית העומדת אצלם ביסוד כל התיאורים הללו היא שהאדם נמצא בלכודת. האדם נתון בעולם הזה בתוך מערבולת חיים סבוכה של דחפים, צרכים, תאוות ונטיות, המנענעים אותו סחור סחור אחר תאוותיו המגושמות, ללא שום יכולת להוביל את החיים ולהדריך אותם על פי היושר והצדק ולא להיות מובל על ידם.

(כו') המינות מיואשת מהעולם הזה ורוצה לברוח לעולם הבא, היא סוברת שאי אפשר לתקן את הועלם הזה הטבעי (כו') והשאירה את האדם מופקר לשגיונותיו ולתאוותיו.

הועלם המודרני לוקה אף הוא במחלה זו. ישנם ביטויים השגורים בפי התרבות המודרנית כמו "ככה אני", "תעזוב אותי" - ביטויים הנובעים מיאוש מהתיקון.

 

[סיכום המשך דברי הרב בלשוני] התפיסה שלנו שונה, העולם הולך לתיקון אולם הוא עדיין לא שם ואסור לנו להשלות את עצמנו שהוא שם (דבר שמפיע ממנו את הערנות למעשינו ואורחות חיינו ונותן ליצר הרע להפיל אותנו בפח) אלא להתחזק בזהירות ובשימת לה על עצמנו.

דרכנו היא לתאר את התיקון (לכן יש המון שירים על התורהאני הנני כאינני

שהיא מובילה לתיקון), את האושר שבסוף הדרך ולחזק איש את חברו.

בכיףאני הנני כאינני

מאמין שאלו דברים חשובים

וואו זה ממש נכון, ממש התחברתידסדוסהאחרונה

וממש חיזק אותי

אל תעקוב.אני הנני כאינני

אל תעקוב, רק לך בדרך

בסוף תרגיש נפילה באיזה בור

אל תחפש, עזוב כל כרך

אותם ממילא לעולם לא תגמור

אל תפשפש, המשך להלוך

החסרון כואב אז אל תגע בפצע

תתרגל, זמנך עוד ארוך

התשובה תבוא, אתה עוד באמצע

תחשוב טוב, הווה טוב

זו סיסמא לכל רגע

שאין 'ך כח לחשוב

לפעול עוד קצת יגע

 

זה לא המסלול

זו לא ההכוונה

זה מה שעלול

להשמיד אמונה

היה בעל תבונה

חקור אחר אמת

משמש בתמונה

המציאות רק נידמת!

הלך אחר האלוקים. 

(התמלא ממנו, והרע ימוש. הרע איננו, תירוץ ליאוש. עכשיו קשה, אין להתכחש, רק בסוף הטוב יתממש והשלום ימא את הכל.)

 

..טאטע אוהב אותי!

ממלא רצון אמיתי לקרבת אלוקים

תודה לךאני הנני כאינני

ול @תהיה עצמךך! על תגובות כאלה!

...רחל יהודייה בדם
נותן תקווה
תודה..
וואו אחי3,000

מחזק ממש!

העבר את המסר מעולה, תודה על זה(:

תודה, שמח לשמוע!אני הנני כאינניאחרונה


אתאם אפשר
שפתייך זרזיפי דם הרוקדים בין עורקי הזהב המותך
בוהקים בהוד השמש היוקד, הנורא.
רצועות אש משתלהבות באלף גוונים במטח
ואויר מרצד ברעדה כמעל מדורה.

אבל את
את לא.

עינייך שמיים קשורי עננים אפורים ודשנים
ואדמה טחוחה ולחה מציפה בריחה.
פלגי חורף זכים מפכים בנעורים רעננים-
אבני חן הזורמות בצלילותן השפוכה.

אבל את לא
את לא קיימת.

ואי.... התיאורים ממש מעוררי השראהשושיאדית
והמילים בסוף...
איי....
סטירה
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה..וואו
כתבת כואב..

טוב לראות אותך פה..
תודה לכן!אם אפשראחרונה
@רחל יהודייה בדם אני קופץ לבקר מידי פעם, בד"כ קורא..
אני- תמיד- איתך.מציאות.
את תצילי את עצמך
אוד מתוך האש;
שרופה את אבל הלב פועם
עדיין;
לו יכולתי לאבק אותך
הייתי משתדלת שלא תתפוררי;
אולי
אבנה
עלייך
דמות חדשה; עם לב ישן נושן
כי את כמו יין
ואת סוד גמור
וגם
דמותך
הישנה
הייתה סיפור;

אז,נשרפת
אז עכשיו את דולקת
בואי ליבי שלי המחבקת

אני -תמיד -איתך
...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה..
אהבתי ממש.רק להיות.


יש לך כתיבה מיוחדת...חביב שזורם


וואו זה מיוחד. תודה לךשירה חדשה~


הכתיבהשלומיתיה
שלך מהממת
כישלומיתיהאחרונה
מגדלורפרח תלוש

טוב, אז השיר הזה הוא לא ממש הסגנון שלי, וגם יצא קצת ארוך, אבל עבדתי עליו הרבה ואני חושבת שיצא די טוב...

אז אשמח לשמוע מה אתם חושבים עליו וגם הערות / הארות לשיפור חיוך

 

 

אַתָּה הוּא הָרוּחַ 
בַּמִּפְרָשִׂים
אַתָּה זֶה שֶׁנִּלְחַם
כֹּל יוֹם בַּמַּיִם

 

אַתָּה עוֹד תָּקוּם 
יוֹם אֶחָד וְתִשְׁאַל,
לְאָן כֹּל הַדָּגִים הָהֵם שׂוֹחִים?

 

אַתָּה עוֹד תִּטְוֶה,
תִּטְוֶה חוּטִים דָּקִים
שֶׁל אַהֲבָה
וּתְכַסֶּה אֶת הַיְּלָדִים הַיְּשֵׁנִים,
תִּלְחַשׁ לָהֶם, תִּלְחַשׁ
מִילָה טוֹבָה
תַּרְאֶה לָהֶם
בַּחוֹשֵׂךְ כּוֹכָבִים,
תַּכְנִיס לָהֶם בַּלֵּב
אֶת הַתִּקְוָה

 

אַתָּה עוֹד תַּבִּיט 
יוֹם אֶחָד בַּמַּרְאֶה וְתִשְׁאַל,
מִי אַתָּה?

 

וְאָז תֵּלֵךְ לַחוֹף,
תִּהְיֶה בַּחוֹשֵׂךְ מִגְדַּלּוֹר,
תָּאִיר אֶת הַגַּלִּים הַמִּתְנַפְּצִים
וְאֵת כֹּל הֲסִירוֹת הָאֲבוּדוֹת

 

וּלְפֶתַע, תִּזָּכֵר
בַּסִּירָה שֶׁנָּטַשְׁתָּ פָּעַם, בְּעֵת סְעָרָה
וְתַחֲזֹר אֵלֶיהָ
תַּחֲזֹר לְעַצְמְךָ
 

 

...רחל יהודייה בדם
כתבת יפהפה,
מלא ברוך וקסם

.....אין קדוש כה':)

וואו!!

יפיפה..

מסר חשוב מאוד וכתוב בצורה יפה ומרתקת..

מלא בקסם

תודה לכן ❤️פרח תלוש

שימחתן..

וואו3,000

זה ככ נכון 

גורם לי לחשוב פתאום

הכתיבה שלך העבירה את המסר מדהים, את כותבת מושלם ואין לי מה להוסיף

תודה!!פרח תלוש

כיף לשמוע

הבנתי את הקו הכלליאני הנני כאינני

אהבתי את הקונספט. החריזה בבית הראשון קצת הציקה לי. בכללי אהבתי את המשל שבו.

מבינה מה אתה אומר..פרח תלוש

תודה

תודה!פרח תלוש

אוהב

..בברסלב בוער אש!

זה מילים יפות.וזה עומק כזה ותקישיבי זה מלטף בנגיעות קטנות ומרגיעות. ואי מהמם ממש.

מדהימה שאת!פרח תלושאחרונה

תודה!

קפצתי מעזרי-אליאושפיזין מהירח
קפצתי משם
גובה נגד אדם
קרקע המציאות
שלולית
בשר ודם

חשבתי שלבד
חשבתי שחכם
דמיינתי
שיש מלך
בלא עם

זה נשבר
זה מת
עזרי-אלי נשאר
מלך אמת
...רחל יהודייה בדם
עמוק ונוגע..
יש בזה משהו מטלטל..
וואו זה חזק מאוד!!דסדוסה


ישר כוחרויטל.


וואי ממש יפה אהבתי את הצורת כתיבהההטאטע אוהב אותי!אחרונה


בית לאשרחל יהודייה בדם
עבר עריכה על ידי רחל יהודייה בדם בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"א 02:16
עבר עריכה על ידי רחל יהודייה בדם בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"א 02:15
בַּלַּיְלָה
שָׁקֵט הָעוֹלָם
וְהָרוּחוֹת ,
נוֹשְׁבוֹת בְּעָצְמָה

מַרְפּוֹת,
מְאַפְשְׁרוֹת
לָעוֹלָם
לְהַרְגִּישׁ
לָחוּשׁ אֶת
עַצְמוֹ,
אֶת הַלֶּהָבוֹת,
הַקְּרָעִים

הַקְּרָעִים הָאֵלֶּה
שֶׁהַלַּיְלָה מְעַרְסֵל
בְּחֵיקוֹ

וּמְהַוֶּה לָהֶם
בַּיִת.


(עוֹד יָבוֹא יוֹם
וְהַלַּיְלָה,
עוּל הַיָּמִים

לֹא יִהְיֶה
שׁוּב
בַּיִת
לַקְּרָעִים

אֶלָּא
לָחֲמָה

לְאֵשׁ,
הַבֹּקֶר.)

🐎💘
וואו תקשיבי זה מהמם!!דסדוסה

יש לך כתיבה ממש מיוחדת!

תודה רבה לך 🙏🙂רחל יהודייה בדם
מדהים (:האטורי האנזו

גורם לי לחשוב על המילה 'בית'

שלוש אותיות.. וכמה משמעות (:

תודה רבה לך 🙏🙏רחל יהודייה בדם
מהמם ומיוחד.דמעה שקופה

יש לך כתיבה פשוט מטורפת.

תודה רבה לך 🙏רחל יהודייה בדם
באמת
וואו זה כל כך יפהאני באתי לחלום
איך אפשר לא להגיב לךרויטל.

את לכולם כותבת ומתייחסת באמת יפה מצדך,

אז ישר כוח לך על מה שכתבת.

וואו וואו,איך שאני אוהבת❤אש החיים.


תודה נשמה ❤️רחל יהודייה בדם
תודה רבה 🙏♥️רחל יהודייה בדם
..בברסלב בוער אש!

אההה אנחנו כל כך אוהבים איך שאת כותבת!

כמה עומק וחוכמה. כמה יופי. נתת לי השראה כזאת.

תודה על זה❤

תודה נשמה טובה ❤️רחל יהודייה בדם
הזדהיתי עמוקותאושפיזין מהירח
תודה..רחל יהודייה בדםאחרונה
לא זוכרת אם העליתי.... אז תסלחו לי חכם קורא פעמיים😊שושיאדית
דע את הנער.

מהו אותו הגיל
בחובו צופן חידות לרוב
מיהו הנער? כיצד אותו תכיל?
ליבו כמהה להרגיש קרוב

תככים, אינטריגות למכביר
איתם נאבק הוא בלילות
האם בחנת את אותו אביר
הניצב מולך העיניים נפולות

עפעפיו השמוטות
מכסות על זיקי רצונות
כשדיו - לאחור מוטות
מדחיק, מצניע את הכוונות

בעוד עצמאות בליבו מתפתחת
מחפשת לפרוץ לעצמה מרחב
דמו חפץ להווכח ביכלתו המוכחת
להמשיך, להקים ולחוות את חייו

לגלות עולמות
להגשים חלומות
לאהוב נשמות
למלא מקומות
להכיר עמומות
לקבל נחמות

מהו מאווה אותי הילד
שאך גופו בגפו
עזור לו לחוש השולט
אל תחרה בך אפו

תן לו להתייצב
להכיר כוחותיו
להיות מודע עד כאב
ליכולת עצמותיו

כוון השקפתו
שידע מחיר כיסופיו
נתב אמצעותו
אך תן לו ללכת בדרכיו.





שיחוש בעצמו
כי אתה עימו
אך - הוא לבדו
חישב את צעדו.
כן, יש פה מסר חזקשושיאדית
ותודה לך על התגובות המחממות את הלב
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה יפה..
ונכון..


מאוד התחברתי..
...hartkebhdxcrd

נערך

אחד ביום, בלנ"ד. ביטוח תורה (ביטוח חובה).אני הנני כאינני

"בוקר טוב! ביטוח תורה כבר עשית?" קפץ מולי בחור מזוקן בסביבות גיל 40 לבוש בקיטל לבן וארוך וחבוש כיפת מרכז גדולה ולבנה. לרגע אחד התבלבלתי. ביטוח תורה? מיד התאפסתי על עצמי – עוד אחד מהמשוגעים האלה... החסר משוגעים אני?

"אני רואה שאתה רוצה להקשיב," אמר הבחור, "אז תן לי כמה שניות לספר לך על זה". מאיפה הוא הסיק את זה? אה, קלטתי, פשוט נעמדתי מרוב הפתעה כששמעתי אותו. הוא פירש את זה כרצון לשמוע. טוב נו... לא נצער יהודי. "כן, בכבוד! מה זה ביטוח תורה?"

"תשמע, זה קונספט די ישן," הוא מתנצל, "בטח שמעת עליו מתי שהוא אבל הספקת לשכוח." אוקי... זה היה די מעליב, אבל אם כבר גמילות חסדים, אז עד הסוף. חייכתי והכנסתי את ידי לכיסי הסוודר. "נו, ספר לי על זה."

"אז אתה בטח מכיר את העניין הזה, שאתה לומד ושוכח לומד ושוכח." הוא מצביע על עצמו ואומר, "אני בעצמי הייתי כזה, יושב בישיבה שעות על גבי שעות בסדרים, משקיע את כולי ובסוף, בסוף אחרי זמן חורף שלם שאתה לומד אחרי זמן קיץ אתה לא זוכר כלום."

ניכר היה על הפנים שלו שזה אכן כואב לו, או לפחות כאב כיוון שהחיוך מיד חזר לפניו. הוא הפסיק לדבר לכמה שניות מה שנתן לי רגע עם עצמי להזכר בעבר הישיבתי שלי כתלמיד בישיבת הסדר. למדתי. הרבה. אפ' נבחנתי על הכל, כל ההספקים הישיבתיים, אבל אף פעם לא הצלחתי לזכור את הדברים, על אף החזרות, לאורך זמן. התעניינותי הלכה והתגברה, או שאולי זו רק סקרנות?

"אז בגלל דבר כזה פתחנו לציבור מחדש את הקונספט של "ביטוח תורה". עד עכשיו נרשמו מאות בני ישיבות ועכשיו יצאנו לשוק הרחב של הבעלי-בתים." הוא נשמע מתלהב. "ואיך הולך?" שאלתי, "אנשים זורמים?"

"זורמים ועוד איך!" הוא עונה בלי להתבלבל, "אל תחשוב לעצמך שזה שאני תופס אותך ככה באמצע היום ברחוב זה אומר שלא הולך לנו. ההפך, ההפך".

ניגש לעניין. "כמה זה עולה לי?" שאלתי. "כמה דקות ביום, תלוי כמה אתה רוצה להשקיע". "דקות? לא כסף? ולהשקיע במה?" שאלתי בחוסר הבנה, הייתי בטוח שאנחנו מדברים על מין הסכם יששכר וזבולון. "להשקיע בביטוח ולהשקיע בתורה- זו בחירה שלך", ענה בהחלטיות, "וכמובן, מדובר פה על להשקיע זמן, אחרי הכל הביטוח הכי טוב לתורה, שתשתמר אצלך בסייעתא דשמיא, היא יראת שמים. תלוי כמה תורה אתה רוצה להכניס לאוצר – כנגדו אתה צריך להשקיע זמן בלימוד יראת שמים".

...רחל יהודייה בדם
הכנסת אותי לעולם אחר⁦⁩...
תודה..
וואו!פרח תלוש

מדהים!!

 

כתוב בצורה מושכת ומעניינת,

העברת פה מסר חד בדרך מקורית ומעניינת.

 

והתיאורים בין לבין... מטורף

 

אהבתי!ילד1

יפה מאוד!

שאני קורא את זה היום אני עולה על כמה וכמה פגמיםאני הנני כאינני

בשביל זה יש מחר (לזהות את הפגמים של היום ולתקן אותם).

תודה רבה @רחל יהודייה בדם, @פרח תלוש, @תהיה עצמךך! @ילד1!

ישר כוח מענייןרויטל.


מקסים! אהבתי שהמסר מושחל פה בצורה דקה והומוריסטיתמתואמת
ועם זאת ברורה ולא מפחדת מביקורת...
תארת את זה יפה. תודה לך!אני הנני כאינניאחרונה


..להיות בשמחה!!!

מעלים פה הרבה דברים ואין זמן להגיב ואז הם נעלמים..

אז.. תדעו שאתם כותבים טוב, אל תפסיקו לכתוב.

כולם פה מוסיפים בדברים שהם מעלים.. תודה לכם!

 

@אני הנני כאינני וואו. רואים שאתה מבין בכתיבה. יש לך מילים יפות ודברים מחכימים. (ולשאלתך שם בשירתו של נווד, לומדים הרבה. על עצמי, על הכותב ועל החיים. כן.)

 

@קפוצ'ון איזה כיף לקרוא אותך. באמת. יש לך כתיבה טובה ומחשבות מעניינות שאת מעבירה בצורה נעימה וברורה. וואו אל תפסיקי.

ובכללי זה כיף שכותבים עם ניקוד(:

 

@מציאות. שומרת לעצמי בלב לא מעט קטעים שלך.. נראלי זה אומר הרבה.. תודה לך

 

@פרח תלוש אני  אוהבת את מה שקראתי. קריאה קולחת ונעימה. את כותבת דברים חכמים. טוב לקרוא אותך.. תודה

 

@מתנחלת נראלי את יודעת את דעתי על מה שאת כותבת.. למדתי הרבה, שתדעי. תודה לך.

 

@3,000 החכמת אותי. (הרגליים על הקרקע.. וואו. נכון מאד) את כותבת מעניין.. (לכתוב משו בתור דו שיח שקוראים רק צד אחד זה  מעניין.. דרך טובה למשוך את הקורא.. וגם הסוגריים.. קיצור..) תודה לך.

 

@האקונה מאטטה מצאתי את עצמי במה שקראתי.. תודה לך.

 

@.058 קראתי משו אחד והוא.. ואו. איזה מילים טובות יש לך. ממש. דימויים יפים ממש.. כיף לקרוא. והלוואי ירגיש טוב בפנים..

 

@שושיאדית את.. נגמר לי המילים.. תמשיכי לכתוב.. זה טוב בלב. אני אוהבת לקרוא אותך.

 

@חלילוש מרפא מרפא. באמת. תודה לך על הדברים שקראתי.. באמת

 

@תלתן קראתי דברים קצרים שנכנסו להכי בפנים.. תודה לך

 

@אושפיזין מהירח דברים קצרים וקולעים. עמוק. דברים שמעניין לקרוא

 

@קליפס^ מדהים. באמת. איזה כתיבה.. נוגע עמוק עמוק בפנים.. הצלחתי לכאוב, הצלחתי להרגיש.. את כותבת ככ יפה.. תודה לך.

 

@רחל יהודייה בדם את כותבת נעים, דברים שמצליחים לחדור לבפנים גם בזמן שאין הקשבה לדברים שבאים מבחוץ. תודה לך. וזה מאיר את העיניים לראות אותך מגיבה להכל..

 

@ניצוץ. קראתי משהו אחד ו.. רק קראתי שוב ושוב.. תודה לך. מאד.

 

@רק הפעם. לקרוא שוב ושוב ושוב וזהו. את פלא.

 

@דף תלוש אני אוהבת לקרוא אותך. את נוגעת בי. את פלא גדול. ואני אוהבת.

 

אני יכולה להמשיך לכתוב פה בלי סוף.. באמת. אל תפסיקו לכתוב..

ומחילה ממי ששכחתי.. אתם מדהימים  כולכם.

תודה לכם

 

 

יאא איזה לב זהב יש לך!רק הפעם.
תודה❤
...להיות בשמחה!!!

@בין הבור למים תדעי שאם אני רואה שהעלת משהו אני קוראת ישר.. זה אומר הרבה כמדומני.. תודה לך.

את כותבת טוב ככ. זה טוב זה טוב.

מסכים עם קודמי, לב זהב.אני הנני כאינני

אני לא כנה מספיק כדי לכתוב דברים כאלה, ולא מספיק בקי בכתי"קים של כולם/ן. תודה על מה שכתבת. זה עוזר לי עוד יותר לנתח את עצמי. מצטרף לאמירות על כולם/ן.

 

באופו יותר פרטי, יש"כ שקראת את התגובה לרחל. לולי דמסתיפנא אבקש פירוט.

..להיות בשמחה!!!

 

 

אם תוכל לפרש את הארמית אשמח ואצליח להבין את רצונך;)

לולי דמסתפניא - לולא שהייתי מפחדאני הנני כאינני


..להיות בשמחה!!!

אז לתת פירוט או לא?

חחחאני הנני כאינני

בשפת בינישינים זה אומר כן.

אה חח סבבהלהיות בשמחה!!!

אשב לזה כשיהיה לי ישוב הדעת

אמממ...אני הנני כאינני

במחשבה שנייה אני שוקל לבקש ממך לעזוב את זה... זה כבר לא טרי, זה יבוא יותר ממקום של שכל. סליחה על הפסיכולוגיוּת שלי... מ"מ נתון שיקול רצונך. (עדיף שתגיבי שם).

מלאך את, פשוט מלאך.דף תלוש
תודה לב שלי
אוהבת עד אינסוף🤍
את בעצמך.להיות בשמחה!!!

אני אוהבת

...רחל יהודייה בדם
תודה לך 🙏🙂
הייבין הבור למים

מצטרפת לכל המילים הטובות
לא תמיד יש זמן להגיב אבל אני תמיד קוראת, את כולם אחד אחד ונהנית

יש פה כתיבה ברמה ככ גבוהה, ככ הרבה סגנונות ואנשים ויופי, ככ הרבה טוב ולב ונשמה

..להיות בשמחה!!!

ויש בי געגוע לכתיבות שלך @געגוע~

 

ו@תהיה עצמךך! את מתארת מצבים טוב ומצליחה במילים שללך להכניס לסיטואציה..

הלוואי הכל ירגיש טוב בפנים. לב.

ותהיי את. מי שאת.

..להיות בשמחה!!!

תודה לך..

אם עוד כואב קצת בלב אז אני פה אם צריך..

בהצלחה בכל

תודה רבה לךחלילוש
אולי זה באמת המקום לומר שיש פה אנשים מדהימים שמגלים את הלב ועוזרים ללב לחיות, אולי זה הגדרה נחמדה למה שאני מוצא פה.. תודה.
וברור, גם ממש תודה על העידוד וההארות של כולם. זה מחזק.
וואי מדהימה שכמותך!3,000

ממש תודה

הזכרת לי פתאום כמה חשוב להחמיא לאנשים, זה עושה פתאום תחושה טובה כשמסביב לא הכל טוב

 

אני לא נוטה להגיב, אבל אני מצטרפת ממש, וכל פעם שאני קוראת פה אני נזכרת כמה אנשים מדהימים ועמוקים יש בעולם

וואוו, את לא מבינה איזה כייך זה לדעת שבתחברו לכתיבה שליהאקונה מאטטה:)
ושוזכרים אותי בפורום כזה מורחב!
את פשוט נשמה מהלכת!
ברור שזוכריםלהיות בשמחה!!!

תודה לך

❤️

תודה נשמה!!😍מתנחלת:)
אני גם רוצה לומר לכל מי שכותב פה ממש תודה על מה שאתם כותבים!!
זה פשוט לפעמים מנקה לי את הלב, מנקה לי משהו פנימי.
אני מבקשת סליחה שאני לא מגיבה פשוט אני לא רוצה ח״ו לפספס מישהו ולהגיב רק לחלק אז מעדיפה לא להגיב מראש, מקווה שתבינו..
תמשיכו לכתוב! הכתיבה שלכם מטורפת!!
פשוט תודה!!

ו@להיות בשמחה!!! אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך!! את כותבת מהמם וטהור, נטו משו טהור ואמיתי, תודה לך ותודה על התגובות❤️
תודה לך נשמה יפה❤️ שמחתני.להיות בשמחה!!!
תמשיכי לכתוב..
❤️
היי, תודה לך!פרח תלוש

את כזאת מדהימה ומיוחדת, שימחת❤️

 

מצטרפת למה שכבר אמרו פה,

תדעו אתם כותבים מדהים ומרפא ממש

ואני תמיד קוראת גם אם לא תמיד מגיבה,

אז תמשיכו לכתוב, אתם טובים בזה..

את בעצמך. תודה❤️להיות בשמחה!!!
נשמה שאת.קפוצ'ון

חיממת לי את הלב מאוד❤

❤❤❤❤.058
עושה טוב לשמוע
היי תודה❤️תלתן
שימחת
❤.להיות בשמחה!!!אחרונה
יפה לך?ששש11

לך יפה לך לכעוס.

לא יפה.

אבל אם בלילה את נזכרת בכאפה שהחיים העיפו לך ואת כועסת,

תזכרי.

כל כאפה כזאת נתנה לך צלקת

לכל החיים.

הצלקות הפכו להיות את.

ואת?

האדם הכי יפה בעולם.

...רחל יהודייה בדם
יפה ונכון..

התחברתי..
ממש יפה וכ"F נכוןטאטע אוהב אותי!


וואו. יפהנשמה שלי
עמוק.
תודה לךששש11


וואי טוב. עצוב קצתנעלם.אחרונה


טוב פעם ראשונה שלי כאן... אשמח שתגיבומתנחלת אמיתית

אף אחד לא קורא לו פחדן. הם מתחשבים, החברים שלו. למרות שרק אולי הם מבינים. כל פעם כשחוצים מול הבית ספר הם מסמנים לו: 'בוא תתקדם, תתגבר, תוביל,' אבל הוא נסוג לאחור. לא. גם הפעם לא. הוא עובר תמיד באמצע. לא מהראשונים ולא מהאחרונים. הראשונים אולי לא שמו לב למכונית שבאה והאחרונים לא יספיקו לעבור לפני שתבוא עוד אחת. למה? למה הוא כל כך מפחד? צריך בכלל לקרוא לו גיבור שהוא עושה את זה. לבד הוא לא חוצה. כל פעם שהוא עומד מול הכביש זה עולה לו. הוא קורא ספר. פתאום יש סירנות מבחוץ. הוא רוצה לצאת, אבל השכנה באה וחוסמת לו את הדרך. היא בודקת אם כולם בבית. הוא רצה לצעוק "רגע! יהודה חסר! הוא לא כאן!" ואז הבין שיהודה לעולם לא יהיה כאן שוב. שמעכשיו הוא תמיד יהיה חסר. 

אבל בסוף הוא חוצה. כי חבר שלו בצד השני אומר לו מתי.
ועוד פעם הולכים, ועוד פעם רוצים שיתקדם, שיתגבר, שיוביל, והוא נסוג. אולי, אולי בפעם הבאה הוא יתקדם, יתגבר, יוביל.
אולי.
 

וואי ממש יפהטאטע אוהב אותי!


תודה רבה לכל העונות!!!מתנחלת אמיתית


וואו!!אין קדוש כה':)

כתיבה מהממת!!

מיסתורי..

מעניין..

מאוד יפה!!

...רחל יהודייה בדם
כתבת מעניין..

אהבתי
קטע יפהאני הנני כאינניאחרונה

כתיבה מושכת. לא כ"כ הבנתי מה קרה ליהודה ע"ה.

כיסופיםרוצהלהיותבשמחה

בס"ד

 

בא לי להתחדש

להתחמש 

במילים חדשות

לצעוק לאבא באור יקרות

לחזור לבית לחתוך סלט ירקות

לשמוח בכול הטוב לתת ליצר הרע מכות

 

בא לי להתחדש 

לגרש אותו עם השמחה

תלך מפה אני לא שייך לך

רק להתחמק ממנו שאותי לא יראה

יצר הרע כוח המדמה

 

ריבונו של עולם חדש אותי בבקשה

מהיום אני כוסף אליך 

בבקשה עזור לי בלי להצליח בלי פאשלה

ובכול זאת אתה מחליט אז מה שאתה רוצה

אני רק מבקש ואיתך מתעקש

אני רוצה להיות יהודי

רק בלי דחיקת שעה

עם ה' כול יום אדבר שעה

ואתחנן בעת ההיא

בחסד חינם עזור לי

באמת לא מגיע 

אבל בבקשה אני בן המלך

לא בן השפחה 

תודה רבה שאני זוכר אותך 

תודה אבא!

...רחל יהודייה בדם
זה מתוק ויש בזה טוהר..

התחברתי..
וואיטאטע אוהב אותי!

זה מהממם

ממש אמיתי וואי כ"כ אהבתי זה כ"כ תמים ורוצה רק את אבאאא!

דיי זה פשוט כ"כ ממיס

 

תודהרוצהלהיותבשמחה

בס"ד

 

אומר רבינו הקדוש:

 

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁעַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַסְּדוּרוֹת מִכְּבָר, כְּבָר יוֹדְעִין מֵהֶם כָּל הַמְחַבְּלִים וְהַמְקַטְרְגִים, וְהֵם אוֹרְבִים עַל הַדְּרָכִים שֶׁל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מֵהֶם מִכְּבָר. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, עַל הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, הַיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם לַכֹּל, שָׁם אוֹרְבִים רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים תָּמִיד, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מִדֶּרֶךְ זֶה כְּבָר. אֲבָל כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּנָתִיב וְדֶרֶךְ חָדָשׁ, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע עֲדַיִן, שָׁם אֵינָם יוֹדְעִים לֶאֱרֹב שָׁם כְּלָל. כְּמוֹ־כֵן לָעִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּדַבֵּר הָאָדָם עַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא דֶּרֶךְ חָדָשׁ וּתְפִלָּה חֲדָשָׁה, שֶׁהָאָדָם אוֹמְרָהּ מִלִּבּוֹ מֵחָדָשׁ, עַל־כֵּן אֵין הַמְקַטְרְגִים מְצוּיִים כָּל־כָּךְ לֶאֱרֹב. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִזְהִיר מְאֹד גַּם עַל אֲמִירַת שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים:

 

rabenubook.com

ישר כוח מאד יפהרויטל.


אהבתי!אני הנני כאינניאחרונה

מחזק היותר, אמיתי ביותר. בקשת הלב הטהורה.