שרשור חדש
קורונה יקרהמחפשת111

קורונה.

מילה אחת, 6 אותיות.

תופעה שמשגעת את כל העולם, בלי יוצא מן הכלל.

לגברת קורונה יש ערך עליון שהיא דואגת להבהיר אותו לכל אחד שהיא מגיעה לבקר, והוא: ערך השיוויון.

בהתאם לרוח התקופה, 2020, שבה יש שיח רב על שיוויון בין המינים, שיוויון בין בנ''א ובע''ח ועוד סוגים שונים של שיוויון-

גם הקורונה רצתה להיות חלק מהחברה, והתאימה את עצמה לרוח התקופה. 

למה אני מתכוונת?

אני מתכוונת לזה שהקורונה, למרות שהיא מודעת להבדלים הרבים שיש בין סוגים שונים של אנשים, במקרה הזה אין אפליות ואין גם פרוטקציות. 

הקורונה לא מבדילה. היא לא מבדילה

בין מעמדות

בין עדות

בין מגזרים

בין גזעים

בין מינים

בין גילאים

בין צבעים

בין יבשות

בין ערים ומדינות

בין זמנים

בין סוגי עבודה 

בין רמות משכל

בין סוגים של בתים

בין שלב בחיים

בין אם אתה סלב או אנונימי

בין אם אתה ממש עסוק או מובטל 

בין דתות

בין הורים וילדים

בין נורמלי ולא נורמלי

בין תורם ונזקק

בין חכם או טיפש.

 

כולם שווים בעיניי הקורונה, ללא יוצא מן הכלל. אין פה אפליה מתקנת או דברים דומים.

וזה מה שיפה בה.

כי אחת הטעויות שרווחות בעולם היא שבגלל שיש לי X אני שווה יותר ממישהו אחר. ואני יותר מוגן מהאחר. ולי זה לא יקרה. 

ואני חסין בפני הכל. 

והנה, מגיעה לה גברת קורונה ומנפצת את האשליה הזאת שכולנו חיים עליה.

אז קורונה יקרה, הרבה בלאגן עשית פה בארץ ובעולם, אבל אחד מהדברים, מהמתנות בעצם שהבאת לעולם היא ההבנה שאין אחד שחסין בפנייך, ואין אחד ששווה יותר או פחות בעינייך, וכולם, כולנו בעצם נמצאים באותה סכנה, באותו מצב.

מותר להגיב לתוכן, ולא לצורה?אם אפשר
אזאם אפשראחרונה
הקורונה אולי עלולה להדביק את כולם אך היא פוגעת קשה דווקא באנשים החלשים ביותר- חולים וזקנים. וזה בלי להתחשב בעובדה שלאנשים בשכבות החלשות בד"כ קשה יותר לשמור על היגיינה והנחיות אחרות הקשורות לקורונה מכיוון שמדובר הרבה פעמים במשפחות מרובות ילדים או אנשים שמתקשים לתפקד ולדאוג לעצמם.
מבט יפה!עטרת.א


לאסוף את עצמי כל בוקר מחדשותבנהו מהרה!!

לאסוף את עצמי כל בוקר מחדש

לנסות למצוא כוחות

לתת מנוחה לנפשי

שלא יודעת מרגוע.

שמתרוצצת

שבורחת.

שצריכה 

זקוקה נואשות

את החברה

והמרחבים

צריכה את הנשימה,

והנשמה

רק מתפזרת

ובוכה

מתפרקת.

ואני

מנסה לעשות קצת סדר

בבלגן

שעוטף אותי

בחוסר הוודאות 

שמאיים להוציא אותי מדעתי

לצאת מזה

שפויה.

מזדהה....עטרת.אאחרונה


פרצי נוסטלגיהבין הבור למים


פרץ נוסטלגיה
תמיד מתוק יותר גם ממציאות יפה
וכאילו כל החיים שלה היו רק פרצים כאלה. ופרצים בחומה שהיא בנתה לה, בנתה עם האישיות שלה שאף פעם לא נשארה מספיק זמן במקום אחד כדי לקבל יציבות
יציבות..היא חשבה שזה תלוי ביסודות, בשורשים,באמונה
אמונה שהעתיד עוד לפניה ואפשר למלאות את כל החורים, כל השקעים והפרצים בחומה שלה
ואולי אמונה במי שאמר שלשבור את החומה ולפרק אותה זה הכי מייצב
וככה לא צריך לחשוב איך למלא את החורים מהאבנים שנפלו, מהסלעים שהתיישבו על הלב שלה
הוא אמר שבכלל לא צריך חומה, ושלשבור אותה זה פתח
פתח לבניית יסודות חדשים טובים יותר, אבל לא בשביל חומות, בשביל בית, כי חומות חוסמות את כל שדה הראיה של הלב
ושלפרק, להתפרק ולהתמסר לחוסר אונים זה משחרר
משחרר מהתכנון המתמיד לעבר העתיד שלה
היא צריכה לחשוב על זה עוד קצת, לבחון את החומה את הפרצים ואת הרעיונות של אותו אדם
להתנתק מרגעים כאלה של חוסר וודאות ופשוט לתת לעצמה להרגיש
להנות מהיופי בהווה, ומהמתוק שבפרצי נוסטלגיה
מאוד יפה, הייתי משנה את הלמלאות ללמלא פשוט אני די אובססיביתרחל יהודייה בדם
לדקדוק,ו בקטע בונה אני יכולה לומר לך על עצמי ששימת לב גדולה יותר לפרטים האלה של תקינות וכו' כבר עושה את הכתיבה יותר טובה,וסחתיין על הקטע,את כותבת ציורי ויפה! יש בזה הרגשה כזאת של פורקן,התפרקות כזו כשקוראים את זה
תודה רבהבין הבור למים
בדכ אני גם מקפידה
זה די נשפך ממני אולי בגלל זה יצא ככה...
קורה לטובים ביותר, כמובן שזה נכתב מכוונה טובה ולא בשבילרחל יהודייה בדם
להוריד...יש לך את זה, תמשיכי לכתוב
ברור, תודה רבה על זהבין הבור למים
על לא דבררחל יהודייה בדםאחרונה
חזקה למרות הכלרחל יהודייה בדם
פעילה מול דוממים
נלחמת על החיים
כמו צלילים קסומים בתוך הסערה
את הקול הפנימי היא לא תיתן להשתיק
לא לגלים גם לא ללרוח
היא עומדת יציבה
לא נותנת לעצמה להישאב
לא נותנת לכאב
להשתיק הרגש שבלב
לא נותנת לגלים
להפסיק את התשוקה לחיים
מול הבלבול והכאב הצורב
היא בוחרת להיות השליטה על הלב!
ובלילה בלילה בשקט היא מנגנת
את מנגינת החיים!
שממשיכים!
אהבתי מאוד את הכתיבה והרעיון!עטרת.א


תודה רבהרחל יהודייה בדםאחרונה
למה?צעיר
יום יבוא
השמש תזרח
והקורונה
מלב כל תשכח
והשמחה תשחרר
מהכלא
המבודד
אבל ביחד איתה
אנשים
יחזרו להיות
קרים זה לזה
יחזרו לחבק אולי
ככה מבחוץ
אבל איפה יהיה הלב
הלב הזה
שאפשר למצוא
רק ברגעי
משבר
למה?
נקודה אמיתית וחזקהרחל יהודייה בדםאחרונה
להאיר חייםרוצה_להיות_טוב
אני לא מצליח יותר
לדבר אילך
הדף נשאר עקר
לבן, חיור כמו מת
העט כמנורת רחוב
מהבהבת
מנסה בכוח להאיר חיים
ונכבת
אז מנסה בכוח
לקשקש מילה
עקרה
חיוורת
כמו הדף
כמוני




למדתי ממך
לפחות ניסיתי...
@רוח סערה
זה יפה אחי 🙃צעיר
וואו זה יפה!רוח סערה
חח תודה..
תודה תודה..רוצה_להיות_טובאחרונה

למדתי מהטובים ביותר..

......בלונדינית עם גוונים

הוא פשוט שיקר 

בלי להתבלבל 

ולי נשאר רק להסתכל

ואסור לי להגיד כלום

כל מה שהוא עשה היה משעמום

זה סתם היה טמטום

והלב שלי אליו היה אטום

ובחוץ היה גשום 

ולא הגענו לסיכום

והכאב שהוא גרם לי היה עצום

אז למה אני צריכה את הקשר?

הוא בכלל לא אמיתי

אני רוצה לשבור את הגשר

לא מתקרבת יותר לאנשים בלי יושר

אעלק אושר

שאחרי שניה נגמר

אבל אני מפחדת לומר

שבינינו זה נסגר 

אז הקשר נשאר

וככה גם החרטה 

למה נכנסתי לזה בכלל?

את הדרך אלוקים לי כבר סלל

אז למה ירדתי מהשביל

והתנהגתי מגעיל

כי ניסו אותי להגביל

אני מתחרטת.

 

וואו!!עטרת.א

כתוב ממש ממש ממש טוב!

אהבתי ממש!

תמיד אבל תמידצעיראחרונה
יש סיבה טובה לדברים שאנחנו עושים. אני בטוח בזה. גם אם לא מאמינים באלוקים, אני מתכון יותר לאמון שאנחנו רוצים דברים טובים וממילא יש משו טוב במה שעשינו, או לפחות במחשבה שעומדת מאחוריו...
ובמיוחד לגבי דברים שעושים לנו רע, כדאי לברר מה מושך אותנו לחזור אליהם.
מקווה שלא חפרתי, ואם כן,
קפצו לי 😘😋
תזכרו שהייתי פהרוח סערה
ובזמן שיגיע יומי
ואצטרך לעזוב
כשתפגע בי קרן שמש
ויציף אותי
אור מלא בטוב
תזכרו לזכור
שהייתי כאן
ותחפשו
(אם תמצאו)
משהו שהותרתי בו
את חותמי
שלא אלך מכאן
וסודי
אוצרי
כתביי
נצורים עימי.
יפהmp3
משום מה לא יודעת כל כך מה להגיב כרגע, אבל הרגשתי צורך לומר שקראתי.
כואב ומצמרררחל יהודייה בדם
רגיש ונוגע!עטרת.א


תודה!רוח סערהאחרונה
קרצוףעטרת.א

למה אני פה?
מכל דבר שיש לי חיכוך איתו זה מזכיר לי משהו שלילי.                                                                                                             

 אני מנסה כמה שיותר  "להתנזר" מהעולם כמה שפחות להיפגש.
זה מתיש אותי הצורך בהסברים לכל העולם.
אני מחכה לעוד סיפור רע שיגיע
כי זה לא נראה שהחיים הולכים  למקום טוב.
כאילו הרע בכניסה לבית מחפש בוץ להיכנס אליו ורק אז להיכנס פנימה לבית , זה לא מספיק שהוא הרע הוא מוסיף עליו עוד משהו מלוכלך.
למרות שהבית כבר מטונף אז מה הלכלוך שלו כבר יעשה לא רציני.
או אולי להפך?
אני באמצע לקרצף את הבית והוא יכנס דווקא איפה שנקתי הכי קשה בכוונה שיתלכלך כמה שיותר
די! אין לי כוח לקרצף כל היום עוד לכלוך, וכל פעם זה יותר לכלוך מהפעם הקודמת ולאט לאט נגמר לי הכוחות לנקות ולקרצף שוב
מיציתי את העניין!
זה או שניתן לו להיכנס וילכלך כמה שבא לו ואני פשוט אעזוב את הבית הזה או שאני אשב בצד ויסתכל בתסכול כמה הוא מלכלך ללא הפסקה או שאני אחליט שעכשיו אני עומדת בכניסה לבית ונלחמת מולו בגופי החשוף בלי שום עזרה זה אני והוא לבד!
אני לא יודעת !!!!
אין לי כבר כוח לעמוד מולו!
כרגע אני יושבת בצד בתסכול ומסתכלת כמה הוא מלכלך
ומה שהכי בא לי פשוט לעזוב את הבית והוא ימשיך ללכלך כמה שבא לו לי זה לא ישנה אני כבר לא איהיה שם...
אומנם זה לא יהיה קל לעזוב את "הבית" את השטח הפרטי שלי אבל לא נשאר לי ברירה אלא לאפשר לו להשתלט.
כבר אין לי כוח להילחם מולו את הקרב הזה הוא לקח!
הוא החליט לתת את כל מה שיש לו מולי אחרי שהבסתי אותו בקרבות האחרונים , הוא החליט הפעם לא לוותר ולהילחם בי בכל הכוח
אז לא נותר לי ברירה אלא להיכנע מולו ולנופף בדגל לבן בכוחותי האחרונים.

זה לא קשור לקורונה...עטרת.א

חיוך

מעניין,זה אלגורי?רחל יהודייה בדם
תודה!עטרת.אאחרונה

כן, זה סוג של אלגוריה.

איתני הטבעעטרת.א

כן, זאת אני שם זאת שעומדת עם המטריה המוזרה הזאת.
אני בשקט שלי מנסה להחזיק מטריה,
מטריה שתהדוף את הברד של העצב
את הגשם של הכאב
את הטל של הבדידות
הטל המתעתע שהוא עדין וטוב אבל גם הוא משאיר לחות וסימן שהיה
יש גם רוחות מטורפות של רגשות מעורבבים בסערה מבולגנת שאי אפשר להפריד, כל התקרבות ונסיון של נגיעה מושכת אותך חזק לתוך המערבולת ומשאירה אותך חסר סיכוי לצאת משם ללא פגע.
יורד גם שלג בהסוואה שהוא טוב ולא מזיק  בצבע נקי ומושלם אבל הוא סופר מסוכן וגורם להחלקות ומליון בעיות, השלג בעייני זה האנשים שמנסים לעזור להתערב נותנים עצות ודרכים ופתרונות ומדברים ואומרים,
אבל היי, הם השלג שהוא רק נראה הוא לא אמיתי הוא כאילו
השלג זה חתיחת הסוואה אחרי כמה זמן הוא נמס ומתגלה מה הוא באמת הוא מתגלה כמים- כגשם שם מתגלה פרצופו האמיתי והשקרן שהוא לא באמת טהור כמו שנראה בהתחלה,
באמת שלו הוא רע!!!
ולמרות זה אנחנו תמיד מקווים ורוצים שירד שלג למרות כל הבעיתיות שבו.
מול כל הדבר הזה אני מנסה להילחם במטריה דקה ולא יציבה של צחוק ושטותנקיות של כייף ושמח,
אבל המטריה הזאת דקה ולא יכולה להילחם במזג האויר הפרוע הזה היא לא יציבה ועלולה להישבר בכל רגע
ושהיא תשבר כל המזג האויר המטורף הזה יכה ללא רחמים ואף ינסה להשלים על מה שלא הכה כשהיתה את המטריה
הוא יהיה אכזרי ומשתולל.
ואני אשאר מוכת תדהמה.
זה או שאפול ממנו ולא אחזיק מעמד
או שאשר חבולה ומוכה עם צלקות ואנסה לדדות לעבר המזג אויר הבא
עם המעט כוחות שנשארו לי
אבל באו,  אף אחד לא הבטיח שעברנו את המזג אויר הסוער הזה ושעכשיו יגיע העונה הבאה, יכול להיות שעכשיו תגיע סופה יותר חזקה משהיתה ושאנחנו רק בתחילתה וזה רק הולך ומתחזק, שזה אומר שאם העונה לא מתחלפת בטוח "הטבע" יכניע.

אשמח לתגובות והערותעטרת.א


יפהצעיר
א זה יפה. כתיבה קולחת בלי הרבה עצירות.
ב לפעמים, מכיוון שהיא בלי הרבה עצירות(בעיקר מתכון למשפטים ארוכים בלי פיסוק), קצת קשה לעקוב, לי לפחות.
ג לאידע אם אלו שגיאות מקלדת או שגיאות כתיב, אבל:
במקום אחד כתוב "חתיחת", במקום "חתיכת",
ובמקום אחר כתוב "יגיע העונה הבאה", במקום "תגיע העונה הבאה".
חוצמזה זה יפה.. משל מעניין בעיני..
תודה, ותודה על הערותעטרת.א


מאוד יפה, היו כאן הרבה דברים שאהבתי כמו מטאפורות ,האלגוריה ,רחל יהודייה בדם
תודה לך!עטרת.אאחרונה


גאולהמציאות.

הכוכבים נמצאים תמיד באותה הנקודה

הירח לא באמת קרוב

והלב שלי מתהפך בכל יום

משב רוח של קור

משב רוח של חום

כל פעם שאני פותחת את החלון

אותם הבני אדם מסתובבים

מחייכים את החיוך הנצחי

 

מלטפים את  התסרוקת

אותם המבטים 

ציחקוק של תינוקת

מבט חטוף

הייתי פה

וברכבת כולם חנוטים רשמיים ומתכתבים בלבבות עם אותם האנשים שמולם בכיסאות החנוטים המחייכים בנימוס כשהדלת נפתחת

וכולם מתכתבים עם כולם והגאולה כבר מזמן ביננו והגיע הזמן לבנות את המישכן ואת בית המקדש ולהילחם בשונאינו 

ושום דבר 

לא אותו דבר

זאת אשליה של היצר

שנמשיך עם העדר

ואולי

מחר

כשאפתח את החלון

אראה פלאפונים מנותצים וחיבוקי רחוב

ומתוך המעגל

יצוץ לו

חיוך

אמיתי

כזה שאיננו ניצחי

כזה שכל פעם משתנה

ולפעמים 

בוכה

 

 

הייYou never know
אני בעקרון לא מגיב פה בכלל וזה סתם חשבון פקטיבי לצורך קריאה וכניראה זה פעם אחרונה שאני מגיב בפורום, אבל היה חשוב לי לכתוב שקודם כל אני כמעת ולא מפספס שום דבר שאת כותבת כולל היומנים, ובעקרון אני דיי דוס ולא מרגיש שאני אמור לכתוב לך את זה אבל את כותבת בצורה הכי מיוחדת שיצא לי לראות בחיים ומכל הקטעים הקטנים האלה על החיים שלך מצטיירת דמות עם ים ענק של יכולת הכלה מלא טוב שמתמודדת עם הכל באמונה חזקה בטירוף בה' וזה ניכר אפילו עוד יותר בתלונות והשאלות שלך עליו בכתיבה וניראה שאת אפילו זוכה לייחס מיוחד והשגחה פרטית ניכרת מה' (סורי על הדרמתיות)
ובקיצור הסיפור שלך (לפחות הקטעים שעל קצה המזלג ממנו) וקטעי הכתיבה שלך (כמו זה שאני מגיב לו עכשיו שאגב הוא מציג רעיון אדיר וכלכך אמיתי שאין באמת צורך להסביר אותו)
מחזקים ממש, אז אני לפחות אשמח שתמשיכי לכתוב,
וסתם כהצעה שנזרקת באוויר- תחשבי אולי לכתוב איזה פעם את הסיפור חיים שלך מפרספקטיבה כזאת כמו שאת מציגה ביומנים ולהוציא ספר, לפי דעתי זה יכול להיות אדיר ולחזק הרבה אנשים באמת כי אני חושב שיש לך סיפור ותכונות ממש מיוחדות על איך את מתמודדת וממה שאת שואבת כוחות נחת ושמחה (ושוב סליחה על הדרמתיות (
מסכים ומחזקאם אפשר
תודה, ריגשת אותי ממשמציאות.

מילים יכולות לברוא עולמות ובאמת שבראת לי עולם.

מהמם ואמיתי כ"כרחל יהודייה בדםאחרונה
כמה דברים שכתבתי ועוד לא העליתיבלונדינית עם גוונים

זו היתה היא..התמונה שבסלון

היא הזכירה לו מאת מה שרצה לשכוח

את האח ש..כבר לא פה!

הוא התקרב בולע תדמעות ו...

זהו.

הוא עשה את זה..

התמונה היתה על הרצפה שבורה לרסיסים

בדיוק כמו הלב שלו..

לא יכול! אני פשוט לא יכול!

לא מסוגל!

ו..שוב..הוא חזר לעישון לאלכוהול ללילות הלבנים..

הוא מנסה לשכוח להעביר 

הוא כל כך מתגעגע אליו לאח שלא יחזור..

השתיה רק שיגעה אותו ואיימה לפוצץ אותו

והעישון..

רק טאטא את הכאב מתחת לשטיח עד הלילה..

הוא עלה לגג בין שמים וארץ ואז בהחלטה של רגע

הוא קפץ..רק כדי לפגוש אותו שוב הוא חשב שהוא אחר כך יחזור

אבל..משם כבר אין דרך חזרה...הוא מת.

 

 

 

 

עוד משו..

הוא שקוע בעצמו הוא מכור

לא רוצה עזרה הוא גמור

בכל המקומות הוא היה

אבל את עצמו הוא עדיין לא מצא

לפעמים הוא חולם על בית חם ואוהב

על מישהו שיחמם לו את הלב

לא מסוגל להודות שטעה

אין כבר דרך חזרה

רוצה להראות לכולם שידע

אצלו הכל אפור,אין אפילו טיפה של אור

הוא עדיין ברמזור הוא אדום! עצור!מחכה שהכל יהפוך לורוד

נמאס לו לשקוע עוד,הוא בין שמים לארץ

מתנדנד ,מחפש אמת הוא עובד

רוצה קצת רעש,משפחה,המולה,

סימן לחיים,

השמש עוד לא זרחה..

רוצה לשמוח,להבין,להאמין,

לראות את הטוב,להצליח לאהוב

להרגיש קצת קרוב..שייך..

                                       מחר השמש תזרח!

 

 

זה אתה שפירקת

זה אתה ששברת

זה אתה שנטשת

       אותי!

זה אתה שלא שמרת 

זה אתה שלא חשבת

זה אתה שלא הגנת

       עלי!

על תעשה את זה שוב.

טוב?

 

מה אתם אומרים???????בלונדינית עם גוונים


יש פה דברים מיוחדים מאוד!וואוורחל יהודייה בדםאחרונה
את יודעתאוהביה
יש דברים שיוצאים מן הלב, ואז נכנסים ללב,
ויש דברים שפשוט ממלאים אותו עד שהוא מתפוצץ,
ואני לא אחד שמבין בשירה וכתיבה וחריזה וכו' וכו', אבל אני יודע שאני מזהה כתיבה שיוצאת מהלב ומרגשת ברמה כזאת כמו ששלך הרטיטה...
ועוד דבר קטן-
בָּרוּךְ אֱלֹקינו.
אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים. וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.
*חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם*.
שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם.
וככה כל בוקר השמש תזרח ותאיר על העולם, כשכל השאר פשוט נעלם...
אני עדיין כאןכופרת
עדיין מחכה לסטירה הזו
שתמיד מדברים עליה
הזו שתנער אותי
שתשנה אותי לנצח

עדיין מחכה לחברה ההיא
שתמיד תיהיה שם
תמיד תדע מה להגיד
תמיד תעזור לי לקום

עדייו מחכה לדבר הבא
שירגש אותי מעל לרגיל
שיגרום להרגיש
שירעיש כל כך שכולם ישמעו

עדין מחכה לבחור ההוא
שיעשה לי פרפרים
שיגרום לי לרצות
אתם יודעים על מה אני מדברת...

עדין מחכה להכרה ההיא
שיפסיקו לזלזל
לנפנף את המילים כמו אבק מהעיניים
שירגישו בקיומי באמת

אבל בתכלס
עמוק בפנים
אני לא יודעת אם זה מגיע
ואם יגיע
אם זה מגיע?
זה יגיע, בע"הדעתן מתחיל

כי יש מנהיג לבירה.

כתבת נהדר.

יפה מאוד!נוגערחל יהודייה בדםאחרונה
תראו אותי. אבל ככה. טוב?רוח סערה
אל תראו אותי
ככה
רעה.
בבקשה-
תראו בי את הכאב
את הפצע
את הבכי
הדמעות
את העוצמות
(אלו שאין לי מושג כמה מהן בכלל קיימות)
את ההשתוקקות
ואת הטוב
הרחמים
והאובדן
ההתמודדות
ואת הפרח הקטן
שצמח לו
אחרי תקופה ארוכה
של נסיונות
וטיפונת הסתגלות.
תראו אותי.
אבל ככה,
טוב?
יפהלחייך
בעז"ה יהיה מי שיראה אותך ככה
תודהרוח סערה
אמן
יפה וכ"כ נוגע ללברחל יהודייה בדם
תודה נשמהרוח סערה
נגגע לי ממש!עטרת.א


תודה נשמהרוח סערהאחרונה
יפה ממשרוצה_להיות_טוב
התחברתי..
תודה, רבה!רוח סערה
אהבת אמתרוח סערה
איך היא מפחידה אותו
ככה
"אני אוהבת אותך"
לוחשת
זה בטח רק האלכוהול
והיא מתעקשת
"אני אוהבת אותך כל כך"
עם כל הרע והטוב
והבלאגן שבך
והשחור
והיהלומים שמתחת
"אני אוהבת
כל כך אוהבת."

אוי זה עצובדור 3


מרגש יפה ואמיתי!רחל יהודייה בדם
תודה לך!רוח סערהאחרונה
לקחו לי את אלוקיםרוח סערה
לקחו לי את אלוקים
אני חורטת כאב
על קיר הרוס,
שרפו לי את החלק שלו
בתוכי.
גזלו את קצת הטוב שהיה
ושילחו את הרוע לחופשי
לזרוע בי הרס וחורבן.
שדדו ללא ניד עפעף
את הרוח שפיעמה בי
אז,
כשהייתי קטנה ותמימה.
הכניסו לי את כל הזבל
לקופסה בתוך המוח
ונעלו
אין יוצא
ואין בא.
כמה שבכיתי
ועודני בוכה
זה נגמר. אבוד.
לא נראה שיש תקנה.
וביום מן הימים
אעמוד
ואצרח לתוך החושך
"אשמים"
אתם לקחתם לי
את האלוקים.



ווואו יפה מאוד, נשמע נסיון קשה ממש...זאב בודד
תודה!רוח סערה
כן זה קשה
מנסה להתמודד עם זה
בהצלחהזאב בודד
רק צריך תמיד לזכור שאף אחד לא יכול לקחת לך את אלוקים והוא אף לא עוזב אותנו גם ברגעים הקשים....
תודהרוח סערה
הלוואי
אמל'הזריחה

מה זה הדבר הזה?

 

כתוב יפה

 

ואמיתי ונוגע

תודה נשמהרוח סערה
וואי, השורות האחרונות חזקות נורארצה לאש
פעם הייתי ניקית

כתבת מדהים

 

והשורות האחרונות בכלל

וואו תודה!רוח סערה
זה משמח אותי
מיוחד וכ"כ נוגע ללברחל יהודייה בדם
תודה!רוח סערהאחרונה
חי בסרטבלונדינית עם גוונים

מים אש

הוא מתעקש

קצת חושש

לא רוצה להתרושש

קצת טוב הוא דורש

מה הוא כבר ביקש

הוא כבר לא חושש, מכולם.

קצת אהבה פה בעולם

נראה לו מושלם

חי בסרט שיקרה אחרת

קום מהחלום נשמה 

רד מהבמה

תמשיך לכתוב שירים

על טוב ואהבה 

 

 

מאוד יפה ועצוברחל יהודייה בדםאחרונה
בלה בלהמציאות.
מי אתה
ולמה אתה מחייך
ואיך מוציאים אותך מהראש
אפל שכמותך
מדבר אל הטלפון מרכין ראש
בתוך הנפש שלך יש משהו לא פתור
ואני לא יכולה להתייאש סופית
כשעדיין לא מצאתי את הכפתור

את המתג של האור

אתה חי באפילה ואוהב להתחבא
וזה הכייף שלך לעשות קסמים
לעשות מאחורי הקלעים
הכל
אתה גורם ללבבות להתהפך ביסורים
בלילות
ואתה מעשן ירוק
וצוחק אל הקירות

יש לך חברים ידידות משפחה ואתה מפונק אתה חי בסרט

ומה לי ולך
ולמה לי לאהוב אותך
ובלילות
אתה נרדם ושומר
חזק את קופסת הקסמים
כך כך חזק
כל כך חזק
וואוו..מיוחדרחל יהודייה בדםאחרונה
ללכתשרה את חייה

היא יושבת עכשיו על הספסל בגינה, רק היא והשקט, והחתול שנח מתחת לספסל השני.

היא ממוללת עלה בידה, ובוהה בפירורים שנשארו ממנו. הראש שלה מפוצץ במחשבות, מה שלא נראה מבחוץ. היא מסתירה את הרגשות שלה בפנים טוב, טוב מדי. 

לא ברור למה היא יושבת שם בלי לעשות כלום, בשעה הזאת, גם היא לא ממש יודעת. היא רק היתה צריכה את השקט והלבד, רחוק מכל מה שהיתה צריכה להתמודד איתו כל היום. אבל המחשבות רודפות אחריה גם כאן, מין פרפרים קטנים שמתעופפים בכל הגוף ומזמזמים בראש, ולא מרפים, המחשבות, לעומת הפרפרים לא כאלה יפות.

היא קמה מהספסל ומתחילה ללכת, פשוט ללכת. לשחרר הכול, לנער את המחשבות, אולי זאת דרך טובה יותר לשכוח, להכחיש לכמה זמן את כל מה שעובר עליה, מאשר לשבת ולבהות. אולי באמת.

אחרי כמה זמן ההליכה הופכת לריצה, היא רצה כאילו היא בורחת ממישהו שרודף אחריה. אולי בורחת מעצמה.

היא תמיד סוחבת את הכאב של כל העולם על הכתפיים שלה, היא תמיד מקשיבה למי שמספר לה כל מה שעובר עליו בחיים, בנוסף לכאב שלה עצמה שהיא סוחבת בלב, אבל אותו היא מכחישה. היא מחייכת וצוחקת כשבפנים היא רוצה רק לבכות, מרוב שהיא עושה את זה כל הזמן, זה בא לה באוטומט, וגם כשהיא לבד היא לא מוציאה אותו החוצה.

רק בתוך הראש המחשבות מאיימות לפוצץ אותו, בגלל שלא נתנה ללחץ להשתחרר בצורת דמעות שקופות. והלב מדמם כי הוא נסדק ונשבר וטיפות אדומות סובבות סביבו והולכות בשביל מאחוריו.

בדרך כלל היא טיפוס עליז ושמח, אף אחד לא חושב אפילו שכל זה הצגה, אף אחד לא מבין למה היא צריכה את הלבד הזה והעצב והכאב.

היא עדיין רצה ומחליטה להפסיק לדחוק את המחשבות, ופתאום הכול צף ועולה והיא חווה את מה שעבר עליה כל הזמן שוב. כל מה שהיא סילקה מהראש, כל מה שלא היה לה כח להתמודד איתו, כל מה שהכחישה והתעלמה ממנו. הכול חוזר אליה פתאום.

היא נעצרת, צריכה לעכל, היא עברה את הספסל מזמן, עברה כבר חצי שעה מאז שישבה שם. למרות שאין ספסל, היא מתיישבת על המדרכה עם הראש בין הברכיים ונושמת עמוקות. דמעות מתחילות לזלוג לה על הפנים והיא לא טורחת לנגב אותן. היא יושבת ככה קצת זמן, פתאום היא מרגישה יד נוגעת לה בכתף, היא מרימה את מבטה, ורואה אותו עומד מעליה, עם חיוך מהסס ששואל הכול בסדר? הוא עומד שם, הסיבה לכל הכאב והבעיות שלה. ועכשיו,היא תתעלם מכל זה? עד שהיא הבינה הכול.. אם הוא גרם לה לכל כך הרבה צער למה שתלך איתו? למה שלא תגיד לו ללכת, כי הכול בגללו? מצד שני זה קשה לה, להפסיק פתאום הכול. היא אוהבת אותו והיא חושבת שגם הוא אותה. היא מתלבטת, ובסוף אומרת לו, "איך אני אדע שלא תכאיב לי שוב?,איך אני אדע שמעכשיו יהיה בסדר?" והוא מסתכל עליה, חושב מה להגיד, והיא ממשיכה "אני לא אדע, ובגלל זה אני עכשיו אלך ואתה תלך,כל אחד לדרכו ואולי יום אחד כששנינו נהיה יותר מוכנים, נדבר שוב" והיא רק קמה, נתנה לו חיבוק אחרון והלכה. ואחרי הרבה זמן הראש שלה שקט ממחשבות, ואין לה סיבה יותר לבכות, למרות הפרידה שהתרחשה לפני רגע. היא מסובבת את הראש לרגע אחד ורואה אותו עדיין עומד, וממשיכה ללכת בלי להסתכל יותר אחורה.

 

וואו אני לא מבינה איך עוד לא הגיבו על זהבלונדינית עם גוונים


אני אשמח לתגובות😶שרה את חייה
איזה יופי של כישרון להוציא את המחשבות בצורת מילים.יופי אדמה

דיברת אלי מאוד!

זה מהמם. דווקא הפשטות של המילים היא זאת שמצליחה להעביר את מה שיש בפנים.

תמשיכי לכתוב..

תודה❤, אני אכן ממשיכה לכתובשרה את חייה
מדהימה שאת!אין ואפס
"היא מסתירה את הרגשות שלה בפנים טוב, טוב מדי."

את כותבת רגשות טוב, טוב מדי.
אלופה!!
יפה מאוד נוגע ללברחל יהודייה בדםאחרונה
אז..מציאות.

בס"ד

 

 

 

אני כבר כמה ימים בלי גישה לאינטרנט.

אחרי שקראתי ספר לפני שבועיים על הסכנות שבאינטרנט, של קובי לוי, ועל הדג החי או הנט, ומאוד הזדעזעתי, ופתאום הפלאפון שלי שבק חיים וגם המחשב,

ראיתי סימן משמים.

היום לא יכולתי כבר, אחרי שעברתי לפלאפון כשר, וניתקתי את הקו של החזיר, ניסיתי לבדוק אולי בכל זאת המחשב יפעל, למרות שבפעם האחרונה דפקתי עליו מרוב ייאוש והרסתי את הסיכוי הקטן שלו לפעול,

והסים בכלל מנותק, שבועיים וחצי הוא לא קיים,

ואני כמו טיפשה שהיא גם גיבורת -על מרוב אמונה, פשוט לא יכולתי היום, לא יכולתי בלי חדשות, בלי מוזיקה,

והדלקתי את המחשב, והכנסתי את הסין המת לנתב של המחשב הניח החבוט והישן,

ונדרתי לה' שאם המחשב ידלק אני אגיד מיד נשמת כל חי, והמחשב נדלק נגד כל הסיכויים.

ואז אמרתי מיד נשמת.

ואז ראיתי שאין אינטרנט, וכי מה חשבתי?

ובכל זאת נדרתי שוב , שאומר שוב נשמת כל חי.....

והאינטרנט עובד. עובדה אני כותבת כאן, הוכחה חיה.

אמרתי מיד נשמת כל חי, אחוזת התפעלות, ומיהרתי לבדוק איך יכול להיות, אינטרנט? הקו לא פעיל!! אני עדיין תוהה גם בדקות אלו איך זה פועל, מין הסתם שהקו עוד פעיל רק לא בדקתי אותו ואיכשהו נשארו לו כמה ימים לעבוד, ואלי הפקידה לא עשתה למרות הבקשה

א נ ע ר ף ולא על זה רציתי לדבר.

רציתי לדבר על אלוקים. התקרבתי אליו מאוד, מאוד, מאוד, בחודש אדר הזה. יש ספר שאני מחוברת אליו כמו חמצן, ובלעדיו אני עצובה , ממש ככה. אני הופכת להיות אדם שמח בחלקו ומאושר כשאני קוראת בו, ותמיד יש לי קשיים לקרוא בו, הזויים ומוזרים, אני רק מתחילה לדפדף בו ואני נדרמת או צריכה להתפנות אני נעשית צמאה וכל מיני צרות של היצר הרע ובכל זאת בכל זאת בכל זאת הצלחתי לקרוא בו, הוא כבר שבוע וחצי איתי ולמרות שאני קוראת בו כל יום - לא הספקתי לסיים אותו, כי כל משפט דורש התעמקות היצר שלי , היצר הרע שפעם המריד אותי נגד הבורא, ועכשיו כל משפט מחסיר פעימות ליבי וסותם לו את הפה המסריח והכופר, וזה כל כך כייף לי להיות ככה מותרת ספיקות, וזה נס עצום שקשה לי להסביר, 

 

קוראים לספר האמת היחידה חלק 1. הוא שחור ויש עליו תמונות של גוף האדם וחורבן הבית וכד'.

וכתוב שם הוכחות חותכות לקיום התורה,

חותכות גם את האפיקורס הכי גדול, מה שאני הייתי. בחורה חכמה שהופכת לאפיקורסית זה מסוכן ואף אחד לא הצליח להחזיר אותי בתשובה עד שנפל לידי הספר הזה וזה פשוט אילץ אותי לשנות תפיסה ולשנות הכל, הייתי אפיקורסית הכי מסוכנת כי האמנתי בה' רק לא בתורה שבעל פה והיו לי כל מיני עיוותים על התורה , הייתי לייצנית כל כך, וחשבתי שאני חכמה, והחזקתי מכשיר שהוא מבחינת חזיר ושקץ משוקץ ואני מעידה על עצמי שמאז שאין לי את המכשיר הלב שלי מתרפא ומשתמח וחכם הרבה יותר,

ואיכשהו אני מנסה להעביר פה בכמה מילים את האמת היחידה, כי ה' הוא אלוקים והוא אמת, והתורה אמת, וגם התורה שבעל פה!!!! והכל!!!!! הכל אמת אין לי ספיקות בכלל

 

ואכתוב כאן כמה מילים על אמת מתוקה זו:

 

קודם כל , אין כזה דבר שאלות אמיתיות באמונה. אמונה בבורא העולם נותן התורה הוא הדבר הפשוט ביותר בעולם. כל גרגיר חול, עלה עץ, כוכב בשמים, צורח שיש בורא לעולם ושאין קץ לחכמה שלו, וליכולת שלו, וכל ההסטוריה צורחת את האמת שאותו הבורא בחר בעמו ישראל התורה אצל הגויים היא הסטוריה, יציאת מצרים זה הסטוריה, ניסים גלויים שקרו לעם ישראל ידועים אצל כל הסטוריון חוקר באותם תקופות, שאלות באמונה זה בסך הכל תירוצים למה אני רוצה לחטוא, ההוכחות לאמונה כל כך פשוטות!

 

הוכחה ראשונה!!!!

 

המדענים גילו שיש בעולם חומרים שמתפוררים לאט והופכים לחומרים אחרים במשך זמן. אורניום הופך לאט לאט לעופרת, זה שעדיין יש אורניום בעולם ולא הכל הפך לעופרת מראה שהייתה התחלה לאורניום ושלא הכל הספיק להפוך לעופרת! אז הייתה התחלה לעולם, ולפי הוכחות החומרים גם הייתה התחלה כמו הזמן של התורה. 

דבר שני, המדענים תמיד כשמגלים משהו חדש בעולם ישר מחפשים מה התפקיד שלו בעולם, וזה מעיד שהם מאמינים שהעולם לא נברא סתם.. פעם עוד חשבו שהתוספתן סתם נברא, היום גם את זה גילו שזה בא עם תפקיד . ויש את האפיקורסים שאומרים אז מה זה מליוני שנות אור בין הכוכבים? ואנחנו יודעים שהשם ברא את הכוכבים כל כוכב עם האור שלו, "מבוגרים" כדי שיאירו מיד, וגם את העצים "זקנים" מוכנים עם פירות לאכילה, גם האדם נולד מבוגר, והעולם כולו נברא בצורה שתהיה קרקע פוריה לחיים על פני האדמה, הרי כוכבי אש באמת צריכים שנים כדי להיות כל כך הרבה, השם ברא אותם ביום אחד- "להאיר" על הארץ!!!! ברור שהעולם נברא מבושל, וההתחלה הייתה "מבוגרת".

 

תראו עוד הוכחה: כדור הארץ נמצא במרחק של 150.000.000 !!!! ק"מ מהשמש!!!!!!!!!! כן!!!! קצת יותר רחוק מהשמש- היינו קופאים. קצת יותר קרוב- הכדור הארץ היה נשרף, והכדור שלנו מסתובב סביב לציר שמשופע בעשרים ושלוש מעלות!זה גורם לעונות השנה, אם הציר היה ישר- היה בין הקטבים תמיד קיץ לוהט!!! וסמוך לקטבים קרחוני ענק! העולם היה לא ראוי לקיום בריות! 

 

אנחנו ובעלי החיים פולטים כל רגע דו תחמוצת הפחמן!העולם היה יכול להתמלא בגז הרעיל הזה! מה עשה השם ? ברא עצים ואת הים, העצים פולטים חמצן , ובולעים את הרעל שאנחנו פולטים, והים בולע גם כן, במידה ויש עודף גז באויר! ואם יש מחסור בגז הזה? הים פולט!!!!!!!

מי נתן שכל לים לבלוע כשיש יותר מידיי

לפלוט כשיש פחות מידיי

מי נתן שכל לים לא לעבור את הגבול הדמיוני על החוף????

כתוב בתורה גבול שמת בל יעבורון , הבריאה מוכעחה על קיום הבורא,

 

ובכלל, 

המשך..למי שרוצה להיכנס !מציאות.

בס"ד

 

משום מה הפסיק לי הירשרור הראשון ברורח נס הוא לא נמחק אלא נשלח אוטומטית, וכמו שאני מאמינה אין מיקרה בעולם אז..זה היה צריך לקרות? כן.

 

אני ממשיכה עם הוכחות לקיום התורה.

 

בדם שלך יש חומר שמיד כשהוא יוצא לאויר הוא מקריש, זה התפקיד שלו לשמור לך על הגוף שאם את נפצעת מיד הדם מפסיק.

איך בגוף הוא יודע לא להקריש?

 

הקיבה שלך מעכלת הכל- גם חומרים קשים מאוד מאוד מאודדדד

ואת עצמה היא לא מעכלת? את הדפנות בה שהן נמצאות בין המאכלים , בסבבה שלהן, רכות ועדינות!

אבל כשחיה מתה מתעכלת מיד גם קיבתה וזו הסיבה לסירחונה. וכנ"ל בני אדם...

 

"מבשרי אחזה אלוק".

 

ועכשיו נעבור לתורה. היטלר ימ"ש חשב שהטוב זה להרוג את כל היהודים. אש"ף בטוח שהטוב זה לזרוק אותנו לים. השכן החילוני שלי בטוח שאין יותר מוסרי מלתת לכל אחד לעשות כחפץ ליבו, והיושבים בכנסת בטוחים כל אחד בחוקיו וכל כת והמצאותיה, המוסר שלה וה"טוב " שלה. באירן הטוב שונה מהטוב בישראל, בהודו הטוב שונה מבאיראן, וכו'!

 

בורא העולם כתב לנו ספר הוראות, כי כל דבר שמישהו עשה שישמש אחרים זה טבעי מאוד שיהיו עליו הוראות יצרן איך להשתמש בו.

ובאמת הבורא הופיע חד פעמי בהסטוריה  בצורה כזו שאף בן אדם לא יוכל לפקפק בזה! את מאמינה שהיה מישהו שקראו לו נפוליון ? ששלט בצרפת? כן, למה? כי אלפי אנשים הכירו אותו פעם. והעבירו הלאה בספרי הסטוריה. זה נקרא מאורע הסטורי.

על מעמד הר סיני בו הופיע בורא העולם במראה נבואי כדי להודיע רצונו- העידו כל בני ישראל לכל בניהם! שהם עצמם ראו זאת! גם על זה ה ע י ד ו וגם על כל ניסים שקרו ביציאת מצרים, ובמשך 40 שנה במדבר, ( וגם ספרי ההסטוריה במצרים מספרים על 10 המכות מנקודת מבטם, כאילו הייתה מגיפת כינים ואחר כך מכת צפרדעים ללא הסבר וגם שהיאור הפך לדם ויש להם אחרי אלפי שנים נקודות מבט שזה היה כישופים, וכד', ויש הוכחות על הרבה דברים. אפילו הסטוריונים אפיקורסים נותרו פעורי פה מול ספר יהושוע כי כל המסעות והערים בדיוק ככה הכל קרה , או לדוגמא המגיפה המסתורית שמתו צבא שלם, ובתנך כתוב שהיה נס, וכו וכו וכו אלפי הוכחות שאפילו על הדולר כתוב באלוקים אנו בוטחים יש היום המון עדויות מהגויים עצמם על  אמיתות התורה )

 

ואיך יכול להיות שמישהו ימציא הסטוריה שמעל העולם מכל המקומות היהודים זוכרים מאב לבן את אותם המצוות, אלפי שנים כולל מסירות נפש?

45 דורות מבדילים ביננו למעמד הר סיני,זה לא כזה הרבה, מתוכם אלפיים שנות גלות שעדיין יושב לו הכותל המערבי עם ההסטוריה של בית המקדש...

 

יש אנשים שמכחישים שואה, ועבר רק 70 שנה בערך,  והשואה קרתה כי יש עדיין ניצולי שואה אז אנחנו מאמינים.....

הילדים של ניצולי השואה גם זוכרים...

אחרי 45 דורות יהיה העדויות והספרים למזכרת, ובטח שיקומו מכחישי שואה למיניהם.

 

אבל ההסטוריה כתובה!!!

 

והתורה עצמה- יש בה דברי חכמה שא"א לדעת לבד, כמו סימני הטהרה  של בעלי החיים, חז"ל אמרו שחוץ מ4 חיות עם סימן כשר אחד של טהרה אין עוד... מ איפה הביטחון?? ובאמת מדענים התאמצו מאוד למצוא עוד ולא מצאו עד היום...

 

אלפי שנים שאנחנו היהודים יודעים את זמן מולד הירח ...דיוק שהמדענים גילו רק לפני 20 שנה ...

 

היקף מעגל כתתוב כבר במלכים פז....וההסבר על החוסר דיוק של המעגל גם רשום שם..."וקוו שלושים באמה " יש שינוי בקרי כתיב: "וקוה" במקום "וקוו" (פסוק כג היקף המקדש ) ואם תחלק קו בקוה, כזה: קוה\קו בגימטריה 106\111 שזה יוצא 3\3.1415=0.95495 ( חשבון ההיקף הכתוב לחלק בחשבון ההיקף האמיתי)!! זה ההיקף המדוייק כתוב כבר בספר מלכים א'

 

 

ויש עוד מלא חוכמות התורה אינסוף..... מלא דוגמאות..

ובכלל- 

בתורה כתוב 10 דיברות שרק ככה העולם יתקיים, ברור שזה הבורא כתב את זהף ובכלל, איזה אינטרס יהיה לפלוני אלמוני להמציא תורה שמגבילה את עצמו במלא הגבלות? אפילו אחרי מעמד הר סיני עם ישראל למרות הידיעה שהשם קיים ושהתורה מהשמים , בכו למשפחותיהם ( בכו שהם לא יכולים לעשות עבירות לדוגמא עריות) 

 

חוץ מזה, היו נביאים אחר כך, והיו ניסים גלויים , ועד היום עם ישראל עדיין קיים וחי בנס למרות הרדיפות המוזרות עלינו.

 

כתוב בספר ויקרא: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם  וכו'"

הבטחה מפורשת מבורא העולם שהוא ימשיך לשמור עלינו תמיד.

התורה ניבאה לנו 1400 שנים מראש על הגלות, על החזרק  בתשובה, "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך וכו', ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים- משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. והביאך  ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה והיטיבך והרבך מאבותיך. ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך וכו' וכו'...( דברים ל' א-י) 

 

הנה תחזית מדוייקת להפליא על קיבוץ גלויות ואץ ישראל בימינו אנו אפילו אחרי כל הגזירות האינקוויזיציה השואה ואפילו אחרי שהארץ הייתה שוממה ( וגם על זה יש פסוקים שהארץ תהיה שוממה ולא תוציא פירות לגויים רק עם ישראל יוכלו להקים את ארץ ישראל ) והנה זה קרה, 

 

ומה זה הניסים העצומים שקרו לפני כמה שנים כשנפלו בארץ 39 טילים בדיוק כנגד ל"ט מלאכות שבת, שהייתה מחוללת, והיו ניסים גלויים רק אדם אחד מת והוא היה מחלל את השבת בפרהסיה להכעיס! וכתוב מלא עדויות לניסים מאז, הרי נהרסו מלא בתים ואדם אחד לא נפצע חוץ ממחלל השבת ההוא, וסדאם חוסיין כל הזמן התגאה שישרוף את כל גוש דן ובאמת הוא הצליח לפגוע טיל בול במחסני גז ובדיוק הייתה תקלה בגז מוזרה קצת לפני כן והעובדים סגרו את הגז כדי לבדוק מה הבעיה ו"בדיוק" אז נפל הטיל..

השם יכל גם שהטיל לא יפול בכלל, למה בכל זאת הוא נפל? כדי להראות שהוא שומר עלינו.

 

והטיל ההוא שנעצר על ספר תורה...

 

זה עדויות של חילונים!!!

 

וניסעם מהיום??? רק לא מזמן חיילים חילוניים מספרים איך רחל אימנו הצילה אותם ממוות , תבדקו באינטרנט ותמצאו.

 

ובכלל, מי שמקיים את התורה מוכיח על עצמו כמה הוא מאושר...........

 

טוב, כבר בוקר לילה טוב......חח

אה, ועוד משהו קטן..מציאות.

אני בעצמיי עשיתי סיאנס עם עיפרון והזמנת נשמה שנמצאת קרובה והעיפרון זז לי כל הזמן לבד בדיוק מדהים ומחריד, ואסור לעשות סיאנס ונדרתי לא לעשות יותר, ואני מעידה על עצמי כאפיקורסית לשעבר שלא האמינתי בנשמות כחוזרת בשאלה לשעבר שצחקה על זה- עד שראיתי את זה בעצמי, והתשובות היו אמיתיות להחריד ואני לא רוצה להרחיב בזה כי זה מפחיד.

 

 

אחותיהתברזל!

את מתוקה, באמת! באורות מה שנקרא...

שימי לב רק להמשיך להתחזק בשמחה, באהבה, בלי לחץ ולא לרוץ מהר מידי כי עלול להיגמר לך הכח ח"ו

מה שהצלחתי לראות (ואני קוראת סדרתית שלך...) את בן אדם קיצוני ואמיתי בטירוף! תשתמשי בזה, אבל גם בתכונות אחרות...

סליחה אם אני נשמעת כמו היצר הרע שלך או משהו קורץ

אוהבת ממש, חזקי ואמצי!

רק מעירהבת של השםאחרונה

א. יש קצת בעיה לבקש סימנים משמים לכל דבר

ב. יש ממש בעיה לנדור (צ"ל בלי נדר)

ג. עדיף שלא להגיד נשמת כל חי על כל דבר. בעיקרון זה מיועד לשבת ולהודיה על דברים משמעותיים.

 

הרבה הצלחה, חזקי ואמציחיוך

הואצעיר
הוא לא זוכר מתי בפעם האחרונה הוא לבש ציצית.
ציצית כזו, שמזכירה תכלת, שדומה לרקיע שדומה לקב"ה.
ודי בטוח שהוא לא רוצה להיזכר בקב"ה. גם די בטוח שהקב"ה לא רוצה לזכור אותו, ואם הוא כבר זוכר אז כנראה שזה לא לטובה.
אולי עדיף להם ככה לשניהם, מרוחקים זה מזה, מתעלמים.
כמו ההיא שהיית חבר שלה ונפרדתם, או ההוא שלא הסתדרת איתו בבית הספר אף פעם, אז פשוט השתדלתם לא להיתקל אחד בשני.
זה לא שאתה שונא אותה או אותו, זה אפילו לא אומר שאתה לא אוהב. זה פשוט שלא נח לכם להיות באותו חדר. אולי בעולם מקביל הייתם מעדיפים לא להכיר מלכתחילה.

אבל לא שאלו אותו בהתחלה אם הוא רוצה להכיר את הקב"ה.

אז עכשיו הוא מדמיין שהקב"ה לא כאן. למרות שלימדו אותו בגן שהוא בכל מקום.
ומנסה לחלום לבד, ולחיות לבד,
להיות עצמאי,
או בעצם,
להיות עצמו.

*****
וכבר עבר די זמן.
הספיק לו להיות לבד.
פתאום הוא מוצא את עצמו מתגעגע לאקסית, ואפילו להוא שלא הסתדר איתו.
רק לא להיות לבד.
אפילו את הקב"ה הוא מוכן לסבול. ובלבד שייתן לו איזושהי תחושה של ביחד. אז הוא פותח פרופילים מזויפים באתרי היכרויות ומחפש שם מישהי שתהיה נחמדה אבל לא שופטת.
לא דוסית ולא פוקרת. לא שקטה, ולא רועשת.
מושלמת כזו.

*****

אבל מושלם יש רק אחד.
ודווקא הוא בחר לא להופיע כאן בצורה שהוא יכול לתת חיבוק.
אז הוא יושב בבית, מחבק את עצמו חזק חזק, ומרגיש אותה שם, מתחת ללבושים והכיסויים שהוא מתעטף בהם,
אז הוא מנשק אותה,
הציצית שלו.


המשחק הרגיל ממשיךצעיר
מה שאומר שמי שמזהה איזו שורה משיר מסתתרת בקטע, זוכה להערכה ממני
כבר עבד די זמן של שלמה אולי?רגע שלם

חוץ מזה, מקסים ממש.

מבחינים בתהליך, בהתבגרות לגבי התפיסה של ד'. ביחס בינו לבין עצמו.

מיוחד.

ו... יש לנו מנצחת!צעיר
כבוד @רגע שלם!

כבר עבר די זמן
כוכב נולד שנת העשור
מילים ולחן: שלמה ארצי

וכבר עבר די זמן מאז שהיינו פה
שים לב איך משהו פה השתנה
שינו את הבמה זוכרת איך חיינו פה
בין שיר לשיר בין דמעה למנגינה

כתבתי למישהי מכתב
מכתב אבוד בלי כתובת
על השולחן נותרה פיתקה של האהבה
כתבתי לה "אני אוהב אותך
אוהב עד מוות אני אוהב אותך עד אהבה"

תשב תשב ניסע להופעה שנית נשכח מאיפה באנו
חושב חושב מסע כזה לעננים ודאי יועיל גם לנו
אנחנו כמו שירים מתנהלים בקצב
ראינו אנשים בוכים בעצב
דיברנו כבר אלפי מילים ברצף
אז מה רצינו להגיד בעצם?

וכבר עבר די זמן
המוזיקה עוד כאן
בלילה השמיים מתקרבים
רוקדת משוגעת
מצלצל לזה שנם
בוא נעלה להוריד את הכוכבים

וכבר עבר המון
חבר ת'מיקרופון
בעיר בפריפריית העולם
עולים שוב לבמה
תמיד יש אותו חלום
שלא יגמר לי אף פעם

תשב תשב ניסע להופעה שנית נשכח מאיפה באנו
חושב חושב מסע כזה לעננים ודאי יועיל גם לנו
אנחנו כמו שירים מתנהלים בקצב ראיתי אנשים בוכים בעצב
דיברנו כבר אלפי מילים ברצף אז מה רצינו להגיד בעצם

וכבר עבר די זמן מאז הצילום ההוא
התחתנתי בינתיים למה אתה לא עובר?
האהבה היא משהו לפעמים היא עוד טעות
על המלחמה אני לא רוצה לדבר

אנחנו כמו שירים מתנהלים בקצב
ראינו אנשים בוכים בעצב
דיברנו כבר אלפי מילים ברצף
אז מה רצינו להגיד בעצם?

וכבר עבר די זמן
שים לב איך משהו פה השתנה
התחברתי מאוד!עטרת.אאחרונה