כמו הצגה
ישבת בשקט לצפות
איך חייך נגזרים ושוקעים
למאחורי וילונות עבים
שארגת אתה
ישבת בשקט לצפות
איך חייך נגזרים ושוקעים
למאחורי וילונות עבים
שארגת אתה
אִם אֵיןנקדימון
אִם אֵין אֲנִי לִי
וְאֵינִי לְגוֹרָלִי,
אָז מַר אָדוֹן לִי
וְנַפְשִׁי בִּמְבוּכָה.
וְאִם מַצְפֵּן לְמוּלִי
וְכֹחִי וְחֵילִי,
הִנֵּה אֵצֵא בִּמְחוֹלִי
וְנַפְשִׁי עָלַי שְׂמֵחָה.
וְאֵינִי לְגוֹרָלִי,
אָז מַר אָדוֹן לִי
וְנַפְשִׁי בִּמְבוּכָה.
וְאִם מַצְפֵּן לְמוּלִי
וְכֹחִי וְחֵילִי,
הִנֵּה אֵצֵא בִּמְחוֹלִי
וְנַפְשִׁי עָלַי שְׂמֵחָה.
מתוק! ויפה.טהרה
...רחל יהודייה בדם
יפה ונוגע.
ברוך השב
ברוך השב
ממש כמו פיוטרץ-הולך
יפה מאוד
תודה 
נקדימוןאחרונה
אחד הטובים שקראתי (העתק הדבק)מלחמת היצר
אבא שלום.
אני הבן הרשע שלך - והגיע הזמן שנדבר על זה גלויות.
בכל שנה כשמגיע ליל הסדר אני יושב יחד עם כל הילדים הצדיקים שלך, וטומן את הראש שלי עמוק בתוך ההגדה - הרי ברור לי שאם היה מגיע אורח והיו מבקשים ממנו להצביע על הבן הרשע, הוא היה מצביע עלי בלי לחשוב פעמיים. הרי מי נראה יותר רשע: הבן הנשוי שמגיע עם הפראק ומקשה קושיות שאני מתקשה אפילו להבין, או אני - הבחור עם רעמת התלתלים הענקית שכמעט ובולעת בתוכה את הכיפה הזעירה, הג'ינס המשופשף והחולצה הכל כך לא קשורה לשכונה החרדית שבה אנחנו גרים?
מצד שני, בכל שנה מחדש אני מתרגש לקרוא את הפסוקים על הבן הרשע. התורה לא חושבת שיש רק בן אחד, והיא רואה בבן הרשע חלק בלתי נפרד מהמשפחה. זה מרגש אותי מאד, כי אולי אני לא הצדיק הכי גדול אבל התורה לא מתעלמת מהקיום שלי. היא מגדירה אותי כ"בן" והיא לא חושבת שצריך לשבת עלי שבעה או לנתק אותי מהתא המשפחתי.
ועדיין, כשמגיעים לארבעת הבנים אני מנסה להיבלע בכיסא, ונמנע מלהישיר מבט לאי מי מהסובבים. לרוב אחד האחים מקשה על הצורך בהקהיית השיניים של הבן הרשע תוך שהוא מסביר מדוע שורש החטא של הבן הרשע הוא בשיניים, ואני מזכיר לעצמי שבסוף ימשיכו הלאה, וש"כל דכפין ייתי וייכול".
השנה, החלטתי לדבר על זה עם המשגיח ב'ישיבה לנושרים' שבה אני לומד. התביישתי לספר לו על התחושות שלי, אז פשוט שאלתי אותו "מה אני אמור לכוון כשמדברים על הבן הרשע?", הוא הבין מיד את השאלה, ושתק במשך כמה דקות. ראיתי שהוא נסער ולא מצליח לדבר.
• • •
פתאום הוא שאל אותי: "אתה הבן הרשע? אתה באמת חושב שכשמדברים על הבן הרשע מתכוונים אליך?", דמעות החלו לרדת מהעיניים שלו, והכתפיים שלו רטטו.
"אתה שמגיע בכל שבת לבית של ההורים שלך רק כדי להימנע מניסיונות רוחניים במקומות אחרים - ואתה מגיע למרות שאתה מרגיש שם נטע זר וכולם בשכונה מתרחקים ממך - אתה הבן הרשע?!
אתה שמקפיד על הנחת תפילין בכל יום גם אם בכל היום לא הצלחת לצאת מהמיטה - אתה הבן הרשע?
אתה שמגיל קטן התקשית להתרכז בלימוד התורה, ולמרות זאת אתה מקפיד שלא יעבור עליך יום בלי שעה של תורה, ואתה לומד תורה במסירות נפש ממש - אתה הבן הרשע?
אתה שמגיע בכל שבת לבית הכנסת השכונתי למרות שאתה מרגיש שכולם יורים בך חיצים מהעיניים שלהם - אתה הבן הרשע?!
הוא התקרב אלי וחיבק אותי. הסתכל לי בעיניים ואמר לי:
"תזכור יוסי שאתה הבן הצדיק. תזכור שאתה הבן שעושה את כל מה שהוא רק יכול כדי לעבוד את הקב"ה בצורה הטובה ביותר שאתה מצליח. אני רואה בך את הבן הצדיק".
הוא השתנק מבכי.
"אני לא מתפעל מאנשים שתמיד התחברו למסגרת והיא הייתה נוחה להם - אני מתפעל ממך, שהיו לך כל כך הרבה הזדמנויות לעזוב הכל, והלב הטהור והצדיק שלך בחר להילחם על הנשמה הזכה והטהורה שלך - ממך אני מתפעל".
הוא נרגע מעט והמשיך: "זה לא יעזור מה שאני אומר לך, אתה תמשיך להרגיש הבן הרשע. ושכשאבא שלך יקריא את החלק שמדבר על הבן הרשע אתה תמשיך להרגיש שמדברים עליך, ולכן אני מציע שתדבר על זה ישירות עם אבא שלך". אני חושב שאתה צריך לשמוע מאבא שלך שאתה צדיק, ושהוא מרוצה ממך ואולי אפילו גאה בך.
• • •
אבא, הוא הציע לי לחכות לליל הסדר, ולהפתיע אותך. הוא הציע שכשאתה תקריא את ארבעת הבנים, אני אתפרץ ואשאל אותך: "אבא, איזה בן אני מארבעת הבנים"?
הוא טען שאתה תתרגש מהשאלה ואולי סוף סוף תצליח לראות את החלקים ה'צדיקים' שטמונים בי ולא תראה בי כל הזמן את הבן הרשע. אבל אני חששתי מהרגע הזה שבו אתה ואמא תפרצו בבכי, וכולם יכעסו עלי על זה שאני משבית את שמחת החג, אז העדפתי לכתוב לך את כל זה במכתב.
אם אתה חושב שאני סתם מכניס אותך ל'רגשי', חשוב לי שתבין שכל עוד ואתה רואה בי רשע - אני משוכנע שגם אבא שבשמים רואה בי רשע, וזה חוסם אותי מלהרגיש את האהבה שלו אליי. אם אתה תאמין בי ותראה בי 'צדיק' יש סיכוי שסוף סוף אאמין שהקב"ה באמת אוהב אותי, ומרוצה מזה שאני כל כך משתדל לעשות את הטוב ביותר שאני יכול.
האם גם אתה יכול לראות בי זוויות של הבן הצדיק?
האם תוכל לפחות להסכים עם המשגיח שלי שאני לא המייצג הקלאסי של הבן הרשע, ושהבן הרשע זה הבן שבכלל לא היה מגיע לליל הסדר?
האם יום אחד תהיה גאה בי במשהו?
הכותב בדמעות:
יוסי, הבן השבאבניק שלך
וואוחסוי112
אחד הטוביייייים... מדהים עד עמה זה נכון
מזכיר לי אותי
ממש נכוןמלחמת היצר
לקחתי מזה כל הרבה טובנות
כמה צריך לדון לכף זכות
וכמה קל לדון לכף חובה ולראות את הדברים הרעים
ולהתעלם מהדברים הטובים
ואוווו מרגש ברמותת זה כתוב מטורףף ונכון יותר מידייהחיים מאושריםאחרונה
אופקחסוי112
היא רצה ביער פניה הקטנות שטופות בדם זיעה, ובעיקר דמעות
היא הביטה לכל עבר בפחד בניסיון לגלות מאיפה מגיעים החיצים ששרטו את בשרה באכזריות כזאת
חץ נתקע ברגלה גורם לה לדדות לכיוון האפלה תוך כדי שהיא מנסה לחלץ אותו החוצה
לא היה לה שום סיכוי לשרוד
היא ידעה שאת הלילה הזה היא לא תעבור.
אבל היא המשיכה לנסות
צולעת אל תוך האפלה אוחזת בידה חץ מכוסה בדם. משתדלת לא לחשוב על כך שזה דמה שלה וניסתה לשכנע את עצמה שזה עוזר לה להתגונן
חץ נוסף נורה מחטיא אך הסנטימטרים בודדים את ליבה ומרתק אותה לעץ הסמוך בלי יכולת לזוז בעיניים מטושטשות מרוב דמעות וכאב מערפל היא ראתה איך דמות מכוסה ברדס עולה לפניה עם הזריחה. "בוקר טוב" אמרה הדמות בלחישה מרושעת ושלפה פגיון "לפחות בשבילי"
היא התקרבה אליה . מכוונת סכין לליבה.
ערפל אפור מילא את שדה ראיתה של אופק.
ולאחריו חושך.
היא קפצה ממקומה בבהלה מתנגשת בתקרת החדר בכאב מפצח
"את יודעת אם תמשיכי עם זה הבליטה שעל המצח שלך בחיים לא תעבור"
אמר קול אדיש מהמיטה התחתונה במיטת הקומותיים שישנה בה
"זה היה רק חלום אופק" אמרה לעצמה ברעד וירדה ממיטת קומותיים" רק חלום"
הנערה חייכה חיוך מרושע "אני לא יודעת על מה חלמת, אבל אם זה רע ההיתי רוצה שזה יתגשם.. למען טובת הכלל"
היא פתחה את הפה כדי לענות
"אל תעשי את זה... זה פשוט מיותר, זה לא שאני אקשיב לחלאה כמוך"
ירקה על הרצפה לידה סימנה לחברותיה והם כולם יצאו מהחדר , צוחקות.
היא היתה כל כך רגילה לזה .
כל כך רגילה שהיא אפילו לא בכתה
למרות הכאב .
אותו כאב מייסר מהחלום.
עכשיו היא הכירה את היורה, הנערה בברדס מהחלום.
שפוגעת בה בכל הזדמנות אפשרית
ובדיוק כמו בחלום
לא היה לה מספיק אומץ או כוח כדי להלחם
נראה שכל מה שנותר לה זה לשבת כאן
ולקוות הכל יחלוף.
אם זה אפשרי בכלל....
לאופק נמאס להביט אל האופק
היא כבר לא מקווה לטוב
רק לרע פחות גרוע
אולי גם זאת בקשה מוגזמת??
תודה רבה!חסוי112
בעקרון לקחתי קטע מספר שכתבתי פעם ושיניתי טיפה... מגניב שישר עלה לך שיש המשך
אינלי בעיהחסוי112
זה אפילו עזור לי את יודעת... חוות דעת חיצונית
אבל בשיחה אישית כי אולי יום אחד אני ארצה להוציא את זה ואז נדפקתי
...רחל יהודייה בדם
כתוב יפה.
עצוב.
בעזרת השם שלא יהיו עוד סיפורים כאלה.
עצוב.
בעזרת השם שלא יהיו עוד סיפורים כאלה.
תודה רבה!חסוי112
אמןןןןן
כמה עצובמויישלה זוכמיר
לא יודע אם זה אמיתי; אבל ביקום של הסיפור הזה הוא ממשי מאוד.
כואב איתך.
כואב איתך.
תודה רבה!חסוי112
הסיפור עצמו לא אמיתי... אבל אתה יודע לא צריך הרבה כדי למצוא רעיון
וואוושושומושו.
עצוב.
הכתיבה שלך סוחפת
את מוכשרת ברמות
הכתיבה שלך סוחפת
את מוכשרת ברמות
תודה רבה!חסוי112אחרונה
החירותאיזורי
ציפור דרור, כנפיים פרושות לרווחה,
ממריא באוויר, בלי שום דבר להסתיר.
כמה שיותר חופשי, ללא מעכבים
אין דאגות או פחדים, באוויר הפתוח.
סמל לחופש, הציפור הקטנטנה הזו,
בלב פועם, שיר שנשמע.
שום כלוב לא יכול להחזיק, רוחו כל כך עזה,
כי הוא נועד להמריא, לעוף.
בדיוק כמו הדרור, גם אנחנו יכולים להיות חופשיים,
מהשלשלאות הכורכות, מהדברים שאנחנו לא יכולים לראות.
אנחנו יכולים לפרוש כנפיים ולעלות לשמיים,
עם אומץ ותקווה נוכל להגיע כל כך גבוה.
אז בואו נהיה כמו הדרור, פראי וחופשי,
עם רוח שנושבת, כמו גלים על הים.
הבה נאמץ את החופש שלנו, בלבבות מלאים באהבה,
ונמריא לגבהים חדשים, כמו הדרור למעלה.
...רחל יהודייה בדם
אופטימי ונוגע
יפה מאדשושומושו.אחרונה
אהבתי
תודה ששיתפת
תודה ששיתפת
שובאיזורי
שוב הוא מגיע
שוב אני בורח
שוב אני פגיע
שוב הוא צורח
והוא דוקר, חודר
מייאש, שורף כמו אש
הורס כל חלקה טובה בנפש
כובל כל רצון לחופש
מפחיד, משמיד, מפרק, מרסק, הורס, דורס, שובר, קובר, ממגר, סוגר
אני מחכה שיעזוב
כי אני לא יכול עוד לסחוב
הוא מונע ממני לאהוב
מחכה שיעזוב בקרוב
שוב הוא הגיע
אותי הוא קבר
שוב הוא הגיע
שוב אני נשבר
שוב הוא הגיע
ואני דואב
שוב הוא הגיע
הכאב
ואוווחסוי112
פשוט ואוו!
מטורף עד כמה שזה נכון....
מטורף.אני הנני כאינני
אהבתי את הקצב, במיוחד בגלל הרוטינה בסוף.
...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה
...איזורי
תודה לכולם
מושלםekselion אחרונה
אחדסבכי החשתי
ערבב ערבב, ערבב הכל
עשה את האור רודף לחושך ואת החושך רודף לאור
את הלוויתן מרחף בשמים ואת הציפורים צוללות בקרקעית תהום
ערפילי חלום יתממשו לגשם, ומציאות קודרת להזיה
אובייקט לסובייקט יאמר לו יהי, ואדישות תעורר זעם
אתה הבוחש בכף העץ ראה תבשילך, תן לריח להכנס באפך.
חוש את גלי החום מדופנות הקדרה, את לחות ידיך המיוזעות, ואת המחנק שמתהדק לאט סביב גרונך.
האדים מתהווים לעבים, וכתמים אפלים עוקבים אחרי מבטך.
החדר מסתובב, האוויר בורח מריאותיך.
אחיזת המרחב מתרופפת, ורגע לפני שאיבדת את הכרתך, אתה רואה את האיש שבקצה החדר מחייך את חיוכו המתוח, כזה שחושף את חניכיו. אותו האיש שיעץ לך לגעת בהכל, לטשטש את הגבולות, להציץ בצבע שמכיל את הצבעים כולם.
האיש הזה, לרוע מזלך
הוא אני
"אחד הציץ ומת"
עשה את האור רודף לחושך ואת החושך רודף לאור
את הלוויתן מרחף בשמים ואת הציפורים צוללות בקרקעית תהום
ערפילי חלום יתממשו לגשם, ומציאות קודרת להזיה
אובייקט לסובייקט יאמר לו יהי, ואדישות תעורר זעם
אתה הבוחש בכף העץ ראה תבשילך, תן לריח להכנס באפך.
חוש את גלי החום מדופנות הקדרה, את לחות ידיך המיוזעות, ואת המחנק שמתהדק לאט סביב גרונך.
האדים מתהווים לעבים, וכתמים אפלים עוקבים אחרי מבטך.
החדר מסתובב, האוויר בורח מריאותיך.
אחיזת המרחב מתרופפת, ורגע לפני שאיבדת את הכרתך, אתה רואה את האיש שבקצה החדר מחייך את חיוכו המתוח, כזה שחושף את חניכיו. אותו האיש שיעץ לך לגעת בהכל, לטשטש את הגבולות, להציץ בצבע שמכיל את הצבעים כולם.
האיש הזה, לרוע מזלך
הוא אני
"אחד הציץ ומת"
...רחל יהודייה בדם
זה מעניין מוחשי ועמוק כזה.
אהבתי.
והצלחת להעביר כאן את תחושת הערבוב, סחרחורת כזו כשקוראים
אהבתי.
והצלחת להעביר כאן את תחושת הערבוב, סחרחורת כזו כשקוראים
מצוין!סבכי החשתי
באמת קיוויתי שאצליח לגרום למישהו להרגיש ככה בזמן הקריאה, זו בהחלט היתה כוונתי👍
שמח שאהבת
שמח שאהבת
תודהסבכי החשתי
מעניין
קטע מסקרןרץ-הולך
ראיתי רעיון בשם הבעש"ט "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד"
ערב - לשון ערבוב, בוקר - לשון בקרה והבדלה.
ערב - לשון ערבוב, בוקר - לשון בקרה והבדלה.
את זה אמר האבן עזרא עוד לפניוסבכי החשתי
ועכשיו כשאתה אומר את זה יש מצב שהתת מודע דחף לי את זה, הוא די תופס פיקוד כשאני כותב, אני משתדל לא להפריע לו
עוד לפניekselion אחרונה
שהגעתי לסוף ידעתי שזה מה שיהיה כתוב. ולא כי אתה צפוי, ממש לא!
אלא כי זה פשוט מדויק.
אלא כי זה פשוט מדויק.
** / אזהרת טריגר, אלימותסופות
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך י"ח בניסן תשפ"ג 09:45
לפעמים בלילה
או בבוקר
או בכל אחר צהריים
אני מדמיינת איך חותכים את הגוף שלי
ופרפרים שחורים עפים מתוכי כמו דם
כאילו ישבו כל הזמן הזה וחיכו לחופש
וכשהחתכים נעמקים בי
והפרפרים מתעופפים סביבי במעגלים
אני מדמיינת איך כל העייפות
הריקנות
איך כל מה שהיה וכבר אין בי לתת
הכל יוצא מתוכי בתנופה
עד שכלום לא צורב כבר
...רחל יהודייה בדם
את כותבת יפה ועצוב.
רק טוב.
רק טוב.
אהבתיחסוי112
באמת מהממם
וואו..ekselion אחרונה
עוצמתי ממש
הכעסחסוי112
זה הכאב
ששוב מפריע לי לישון
אלו הדמעות
שחונקות את הגרון
זהו הכעס שמוציא אותי מכלל שליטה
אני כועסת בעיקר עלי
כי אני האשמה
וזה לא כדאי
ששוב אכחיש ואתעלם
זהו הרע שעדיין קיים בי
והוא לא יעלם
והוא ממשיך ורודף אותי
מלא אשמה
וכבר איבדתי
את היכולת להביט עלי
ולומר שאני אוהבת
את מה שראות עייני
אני כועסת מין כעס שטני
הכי סובלת מזה זה אני
והלב שנשרף הוא ליבי
הכעס מבעיר נשמתי
ורק בגללו יש לי כוח להמשיך
את החיים שכבר מאסתי בהם
כי אהבה וכמוהה השנאה
מביאות איתם תשוקה
רק שבשנאה היא חסרת רגשות
וכבר מותר לטעות
כמו שתמיד חלמת
רק שעכשיו זה כי פשוט אין לאן להתדרדר
הלוואי ויכולתי לכבות הכל
לפני שבדידות שכפיתי על עצמי
תרסק אותי לגמרי...
אני ארסק את עצמי
..ekselion
מוכר ונוגע ממש..
תודה רבהחסוי112
...רחל יהודייה בדם
עמוק ונוגע.
מאחלת לך למצוא אש טובה. אש של התלהבות. של קודש.
ושהיא זו שתבעיר את הנשמה , ותסלק את כל הרגשות השליליים
מאחלת לך למצוא אש טובה. אש של התלהבות. של קודש.
ושהיא זו שתבעיר את הנשמה , ותסלק את כל הרגשות השליליים
תודה רבה!חסוי112אחרונה
אמן!!!!
....חסוי112
את תראי השמיים יצבעו בכחול
והים יהפוך להיות שוב גדול
את תראי יום אחד תפצחי במחול
יפה וסוחף בלי ליפול, בלי ליפול
יום אחד יעלמו לך כל הפחדים
את תראי יום אחד מבין השברים
תעלה אישה יפה , טובה, חכמה להדהים
את עוד תקומי מתוך הסדקים
מושלמת
שלמה
חזקה ורכה
ואל תפחדי לקחת תקווה
כי השיר הזה נכתב בשבילך
ילדה קטנה
כן צתמחי
כי את יכולה
ואל תפחדי כי את כה מיוחדת
לא שונה
את תראי יום אחד את תהי חזקה
ולא תעופי מכל רוח רעה
ובסוף בסוף תמצאי בך מלכה
כן בתוכך שוכנת מלכה
מלכה שהיא כולה מקרח
לפעמים נמסב היא באש
לפאמים היא נשברת
וקמה
לומדת להתחזק
להתרחק ממה שרע לה
ולרקוד אל תוך הסערה
ולחייך גם אם נפלה
כי בשבילה העולם הוא רק הרפתקה
כן גם ליפול זו לא חולשה בשבילה
וגם אם היום את מיואשת
זה רק כי המלכה בך ישנה
תהאבי אותה, תני לה נשיקה
והיא תקום אלייך יפה וטובה
תודה רבה!חסוי112אחרונה
...רחל יהודייה בדם
חשוף ונוגע.
שתמיד תצליחי להיות מה שאת רוצה להיות.
שתמיד תצליחי להיות מה שאת רוצה להיות.
תודה רבה!חסוי112
אלוקים שלי...חסוי112
אלוקים שלי
אני קצת מבולבלת
מי אני ?
לאן אני הולכת?
ואם אתה אוהב אותי
אז איך אני נופלת?
אלוקים למה אני קיימת?
ואם קמתי
אז למה אני שוב נשברת?
אלוקים שלי היום אני שואלת
לא מגיעה לי שום תשובה
אני זוכרת
אני ילדה כל כך רעה
ומעצבנת
אלוקים לא מגיעה לי דרך חזרה
שתדע אעמוק בפנים אני ילדה
ואני הכי אוהבת אותך
זה הצרות שהביאו לנפילה
אנלא רציתי ליפול מבטחיה
רק רציתי להיות מספיק שווה
להתקבל בחברה
אלוקים אני ההיתי תמימה
לא הבנתי שאני צריכה רק אותך
הסתובבתי סביב עצמי במעגל
והיום הוא נפל
ונשארתי בחושך
אלוקים אני רציתי רק לברוח
אלוקים לא היה בי שום כוח
אני חיפשתי קצת אור
עייפה מלבחור
באור שלך
בחרתי באור רע
אלוקים זה היה נורא
כאילו נשרפה הנשמה
עכשיו אני רוצה רק אותך
אלוקים אתה מוכן לסלוח?
אני אלחם בכל הכוח
לחזור אליך חזרה
ואם לא תהיה בררה
אני אשרוף את עצמי בדרך
אלוקים כאן אין לי שום ערך
כאן כולם מחפשים בי אחרת
רק אתך אני מאושרת
אלוקים לא ההיתי קיימת
בילדה שחטאה
אלוקים זה אשמת החברה
טוב נמאס לי מההכחשה
אני אשמה
סליחה...
רק תן לי דרך חזרה
בבקשה.
מקווה שלא הגזמתי עם המילה אלוקים....חסוי112
וואוekselion
ממש הזדהתי עם כל מילה..
ככ מדויק..
אני שומר לי טוב?
מקווה שהוא יעזור לנו לחזור אליו שוב
ככ מדויק..
אני שומר לי טוב?
מקווה שהוא יעזור לנו לחזור אליו שוב
תודה רבה!חסוי112
שמירה נעימה
...רחל יהודייה בדם
נוגע ואותנטי
תודה רבה!חסוי112
..דוד.ב
נגע בי. יפהיפה
תודה רבה!חסוי112
וואו.אני הנני כאינני
אהבתי מאוד. (את הקצב, את הכנות, את הקריאה... הכל.)
תודה רבה!חסוי112
וואוהחיים תותים????
אהבתי ממש.
תודה רבה!חסוי112
כמה מתיקותאגוז16
כל מילה כמו חץ לנשמהמלחמת היצר
לרגע חשבתי שאת מדברת עלי.
אני יכול להגיד לך שאני הייתי במקומות מאד מאד חשוכים
ועשיתי יותר מידי דברים לא טובים.
ב"ה עשיתי תהליך והיום ב"ה אני רחוק מאד מאותם מקומות.
אני יכול להגיד לך שמה שהציל אותי
זה הרצון!!!
תמיד רציתי לעזוב הכל ולחזור בתשובה
אבל לא יכולתי הייתי משועבד הייתי כבול
יום אחד הקב"ה עשה איתי חסד והעיר לי את העניים
אשרייך על הרצון!! אני יכול להגיד לך שזה הגלגל הצלה שלך
וכל מה שנותר לך לעשות זה לחזק את הרצון ולהתפלל שהקב"ה ירחם עליך.
גם אם את נופלת זה לא משנה, תמשיכי לרצות, תמשיכי להתפלל
הקב"ה רואה הכל, וכל רצון של יהודי זה יהלומים אצל הקב"ה
כל כך מזכיר לי את הרצון שהיה לי באותה תקופה, וזה מה שהציל אותי
שתזכי לראות ישועות, וניסים מעל הטבע!!
תודה רבה!!!!חסוי112אחרונה
חיזקת מאוד
גבורה= צמצום. האמנם?תות"ח!
גיבור. גבורה. צמצום. האדם בשדה הקרב כולו נמצא שם, לא יכול להתרחב למקומות אחרים. הוא כל כולו שם, בלי יכולת לשלב עם דברים אחרים. גופו ונשמתו שם.
יצר הרע בא מולי. לפני כן הדחקתי אותו, לא רציתי לטפל בו. זה הפחיד אותי להתמודד מול עצמי, לברר עם עצמי דברים, להסתכל לתוך נבכי נפשי. זה מחייב, זה דורש, זה מְאמץ. העדפתי להדחיק, לשים על אש קטנה. עכשיו כלו כל הקיצים, עכשיו נאלצתי להתמודד איתו, ולגלות גבורה. עכשיו זה כבר "ראש בראש", ואיני יכול להדחיק. הכל צף ועומד מולי, ואני נאלץ לשים מול פניי את יצה"ר ולהתמודד איתו.
עם ישראל נלחם באויבים, נראה שהטבע שולט. והנה, הקב"ה מתערב ועושה ניסים לישראל. במקום שהטבע הא-לוקי הופיע בצורה כללית, הוא "הצטמצם" לחסד דווקא כלפי ישראל, ולא כלפי כל האנושות או כלפי כל העולם. במקום שה' יהיה נסתר, ה' מתגלה במשהו מסויים, דווקא ה"נס" הוא הרוחניות, וכל השאר הוא חול. אבל האמת היא שה' נמצא בהכל, וזה צמצום של התפיסה של הא-לוקות.
מסלול מכשולים. אדם רץ וקופץ מעל מכשולים בקלי קלות, לא מרגיש את הקושי, הכל עובר חלק. פתאום הגיע למכשול שאין לו מושג איך לעקוף. פתאום הוא פוחד, מתאמץ, חושש. תחושות שלא הרגיש. ואז, הוא "עלה" על זה. הוא הבין איך אפשר לעקוף את המכשול. הוא תפס במחשבה מסויימת את התשובה המסויימת. במקום משהו כללי שאין בו מחשבה מסויימת, האדם מחשב באופן מדוייק את הפרטים המדוייקים, מדובר על צמצום וירידה לפרטים, דברים שיש רק במלחמות.
אבל המטרה היא, להתגבר מעל הצמצומים. להתעלות מעל הגבורות. זו הגבורה האמיתית.
...רחל יהודייה בדם
עמוק, מעורר מחשבה ורוחני.
אהבתי מאוד.
אהבתי מאוד.
תודה רבהתות"ח!אחרונה
שמח לשמוע...
הצבעים שבצבעים.תות"ח!
*כחול
כמו הים, השמים
כחול
כעפר הארץ
עולם החול, העפר
מכוון לשמים, לכחול
שהוא כְחול הים
והחול סמוך ונושק למים הכחולים*
*תכלת
זו התכלית
הדבקות בכסא הכבוד
הפשטות, הטוהר "...וכעצם השמים לטוהר"
או מלשון לכלות. תחליט*.
*אדם. אדמה לעליון. או אדמה.
אדם מלשון אדום. כי הדם הוא הנפש, כוחות גדולים.
או חטאים, תאוות*.
*כתום. כתם, צלקת. רמז לחטא. קטוּם.
או תמימות, כְתום. שלימות*.
*אפור. אפר, שום דבר. שפלות.
או אופיר, זהב. חן שמתנוצץ וממלא את הלב*.
*שחור. ריקנות, חוסר צבע. היעדר חום ואש.
או שחרות, נערות. "אז יבקע כשחר אורך...."*.
...רחל יהודייה בדם
זה מעניין ואחר.
אהבתי.
אהבתי.
תודה רבה!תות"ח!
מה הכוונה אחר?
זה לא נראה שאני כתבתי את זה?
אם כן, אשמח לשמוע במה זה מתבטא....
...רחל יהודייה בדם
אחר הכוונה שונה..
בקטע חיובי. יש בזה משהו מיוחד
בקטע חיובי. יש בזה משהו מיוחד
טוב, מעניין....תות"ח!
תודה רבה
יפה מאוד!חסוי112
מחכים...
תודה רבה!תות"ח!
אשמח שתגידי מה למדת....(מעניין לשמוע בדיוק מה למדת....).
....אילת השחר
זה עמוק מאוד..
מזכיר קצת את השוליים האלו בצד הספר תוך כדי שלומדים, וכותבים הארות שמתנוצצות תוך כדי מפגש עם מילים שמישהו אחר כתב לפנינו. מעין התכתבות עם מושגים וביטויים קיימים.
פה זה עם הצבעים.
וזה מעניין הכניסה הזו לעומק המילה ומציאת הגוונים שונים בה, לא למראית עין אלא לשורשה (תרתי משמע) ולעומקה.
זה יפה הציור הזה של הציר שמאחד במילה אחת שני קטבים מנוגדים.
יש עוד מה להתבונן בהם..
תודה על זה.
מזכיר קצת את השוליים האלו בצד הספר תוך כדי שלומדים, וכותבים הארות שמתנוצצות תוך כדי מפגש עם מילים שמישהו אחר כתב לפנינו. מעין התכתבות עם מושגים וביטויים קיימים.
פה זה עם הצבעים.
וזה מעניין הכניסה הזו לעומק המילה ומציאת הגוונים שונים בה, לא למראית עין אלא לשורשה (תרתי משמע) ולעומקה.
זה יפה הציור הזה של הציר שמאחד במילה אחת שני קטבים מנוגדים.
יש עוד מה להתבונן בהם..
תודה על זה.
תודה רבהתות"ח!
אכן...בוודאי שיש.
בשמחה
תודה רבה על התגובה....תות"ח!
תודה
יפה מאוד, רעיון יפה...
וואו, תודה רבה, עזר לי להסתכל על עצמי בצורה יותר בהירה....
בשמחה, שמח לשמוע....
התלבטתי על זה...תות"ח!
אבל לבסוף החלטתי להוסיף "פירוש":
גוף האדם מכוון לדברים של מעלה, רומז לדברים רוחניים וגדולים. זה לא סתם, זה משום שהשמים גם הם מכוונים כלפי מטה, ותמיד משפיעים כלפי מטה. הקשר ביניהם מראה שגם בחול יש קדושה, וגם הוא רוחני, והרוח גם היא "מעשית", גם היא יורדת עד עמקי תהום ומאירה את הכל, ולא רק עליונה. וזו נקודת המפגש בים, בין החול לבין הים, בין הרוח לבין החומר, ותמיד יש יחסים ביניהם, ואנחנו צריכים להקשיב לרחשים האלו ולמצוא את האיזון.
הציצית רומזת שאנחנו עבדי ה', ועושים רצונו אפילו שיש לנו רצונות אחרים (תאוות..."וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם...."). זה מראה שהאדם מיועד לגדולות הרבה יותר, הוא עליון ונישא, ואפילו העבדות, העולם הזה הסבוך, רומז לתכלת, לעליונים. והעובדה הזאת היא שמראה לאדם שאפילו שנראה שעכשיו הוא רוצה כך וכך והוא נמצא במקום נמוך, זה לא הוא באמת, הוא באמת נמצא בעולמות עליונים, ורק צריך לחשוף את הנשמה שקשורה בגוף, וכך תתגלה הקדושה גם בגוף, גם במקומות התחתונים שנראים כהפוכים מהקדושה. לעומת זאת, אם האדם בוחר להתעלם מהתכלית הזאת, הוא גורם בכך לכליון של הכוחות שלו לשווא, שכן הכוחות לא מופיעים במקום הנכון שלהם ולא מוכוונים לתכלית שלהם, וכך הם מבוזבזים, חסרי משמעות. ודווקא כשהם מכוונים לתכלית, אין בהם כליון, הם שייכים לנצח, לאינסוף.
מצד אחד האדם עשוי מעפר ואפר. מצד שני יש בו נשמה. מצד הנשמה האדם נדמה לעליון. מצד שני, מצד הגוף שלו הוא אדמה. אבל באמת שני הדברים קשורים זה בזה, והנשמה היא עצמה מתגלה בעפר עצמו, היא לא דבר לעצמו. אמנם, במציאות, באדם עצמו יש מן "סתירה", ויש בו את שני הדברים. מבחינה פנימית וודאי שיש אדמה לעליון, מבחינה חיצונית, אדמה, עפר ואפר, כחרס הנשבר. ועל האדם להבין שיש את שני הדברים האלו, ולהיות מודע לשניהם. כשהגוף שלו לא הזדכך והבחינה הפנימית לא התגלתה לגמרי, צריך להבין שיש צד שהגוף הוא עפר ואפר, תחתון ונמוך. אבל להבין גם שמצד שני יש אדמה לעליון, והשאיפה של האדם להתעלות היא דווקא משום שיש את יצה"ר, שיש אפשרות להתקדם.
בהתגלות של המציאות שלנו, מצד האדמה, האדם שואף למטה, מצד הנשמה, האדם שואף למעלה. אבל באמת, שתי השאיפות מקורן בקודש, "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול- הנךּ" (עיין שיר של הראל טל "אנה אלך"). גם הבחינה התחתונה של האדם, גם היא מקורה בקודש, משום שבאמת שאיפה אחת היא, שאיפה לה' יתברך.
כתום זה צבע האש. האש יכולה לגרום לכוויות, לשריפה של דברים והפיכתם לאפר, מכלה. ומצד שני, שורפת את כל הלכלוכים ומחזירה את המצב לקדמותו, כמו ליבון ברזל, שע"י האש מקבל הוא צורה חדשה, נקייה. לפתוח דף חדש.
אש זה כמו נשמות דתוהו. היא שואפת למעלה, לשלימות, היא שואפת לרוחניות המוחלטת, ולכן כל דבר גשמי שורפת ומכלה, כי הוא מצומצם, הוא קטן, הוא במסגרת. אבל דווקא היא יכולה לתת צורה, להחזיר את הדבר לצורתו המקורית, מבלי לכלוכים. היא מקלפת את כל הקליפות ומגלה את הנשמה התמימה והמוחלטת, שהיא בלי גבולות, רוחנית לגמרי. "כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר....", הטהרה, הזיכוך. וכשאש במידה ובאה רק כנגד הגשמיות הלא טובה, המלוכלכת, בכך עושה היא את עבודתה. שמעתי פירוש מעניין, שבשלב כלשהו אחרי שרשב"י ובנו יצאו מהמערה, רבי אלעזר בנו שרף, ורשב"י תיקן. היה אפשר להבין שהייתה ביניהם מחלוקת, ורבי אלעזר חשב שעדיין צריך לשרוף, ורשב"י הגיע למסקנה שלא צריך לשרוף. אבל שמעתי פירוש, שבכוונה הם שרפו ורשב"י תיקן, כי כשרשב"י החזיר את העולם ע"י השמות הקדושים, העולם הרבה יותר קדוש, עם הרבה יותר ברכה ביבול. ואני מוסיף נופך, צריך לטהר את העולם, ולהתחיל מהתחלה, וכך העולם יכול לבוא מנקודה טהורה וחלקה יותר, נקי ממומים וחטאים, מדברים לא טובים.
אפור זה בדיוק המקום האמצעי, בין טוב לרע, בין חיובי לשלילי. התחום האפור הוא הכי מורכב, כי יש משהו יותר קל בלברוח מהרע, זה מאוד ברור, אבל המשימה הכי קשה זה להופיע בצורה קדושה דברים בהיתר. אבל זה רצונו של הקב"ה. הזהב והחן מסמלים את התחום של העולם הזה האמצעי, שהוא בתחום האפור. חן, זהב, כסף, יופי. אלו דברים אמצעיים שיכולים להיות בקודש, ויכולים לשמש לדברים לא טובים. והתפקיד שלנו הוא להופיע אותם בצורה קדושה וטובה. וחלילה כשלא משתמשים בהם בצורה טובה זה "נזם זהב באף חזיר", "שעמום מביא לידי חטא", הבטלה מאבדת מהמשמעות, ודווקא משהו שיכול להיות טוב נלקח לרע, בכך יש משהו יותר חמור במובן מסויים אפילו מרע, כי יש פה ערבוב של הטוב והרע, יש פה טימוא של דברים שאמורים להיות בקדושה.
השחור הוא העדר כל צבע. לכן הוא יכול להיות חושך, שיצה"ר הוא ההעדר הגמור. חוסר האש, הנשמה, הקדושה, הסתר הפנים, מביא לכך שיש חושך. אבל דווקא החושך יכול להיות כלי לאור הגדול. ודווקא החושך שהוא העדר הכל, דווקא שם יכול להיות האינסוף, כי כל אור, הוא מוגבל, הוא מצומצם, הוא מוגדר. ודווקא המקום הריקני, שאין בו מעצמו כלום, דווקא שם יכולה לשרות שכינה, והאדם יכול להיות כלי לשכינה. ה' משרה שכינתו על כלים שבורים. ולכן דווקא החושך הגמור מגיע לפני האור הכי גדול (איילת השחר), והשחור הוא הגורם להבאת האור והשראתו. "קווצותיו תלתלים שחורות כעורב".
כמובן, זו המשמעות הפשוטה שעליה חשבתי, יש אולי עוד משמעויות, אשמח לשמוע משמעויות נוספות שראיתם בשיר....תודה רבה!
בשמחהתות"ח!אחרונה
שמח לשמוע....
כן, ב"ה....(כשאני קורא את השיר זה ברור לי מאליו.....
)
מועדים לשמחה!רץ-הולך
מה דעתכם - כתיבת שירים בחול המועד זה מעשה אומן?
וואו שאלה קשה....חסוי112
לא חשבתי עלזה
שאלתי רבחסוי112
מותר כל עוד אתה לא מדפיס אתזה
שכוייח!רץ-הולך
למה לא לכתוב במחשב?תות"ח!
סתם כתיבה במחשב היא לא מעשה אומןרץ-הולך
אבל כתיבת ועריכת שירים זה כבר משהו יותר מקצועי
נכון.תות"ח!אחרונה
אבל לרוב הפוסקים כתיבה במחשב בכלל לא נחשבת כתיבה...
שיר תגובה לשיר אחר שנכתב פה...תות"ח!
תודה רבה על ההשראה לשיר, אשמח לתגובה....
ה' אמר לבער
שהחמץ לא יישאר
לסלק אותו לחלוטין
אותו להגמיד ולהקטין
אפילו לא מעט, לא גרגר
אסור שיהיה ויישאר
נקי מהכל, טהור
נושם לרווחה
איזו אנחה
לא להיות תלוי
אפשר להיות גלוי
אבל יש מעט פחד
להיות קיצוני וחד
מצה לחם עוני
רוצה עשירות ואבירות
רוצה רוחב לב, רוצה נאורות
צמצום ודלדול החיים לא בשבילי
גם בשביל אחרים, אם אותי תשאלי
אבל....
מנגד השעבודים מרקיעי תהום
חסרה אמת, אהבה וחום
ריקנות וחלל, חוסר ורקבון
רובצים והורסים את התיאבון
חסרה המשמעות לחיים, האור
התורה שהיא תבלין וממתיקה מרור
ופתאום מה שראיתי כמחניק
אותי מחייה, מעשיר ומזניק
נותן כוחות ושמחה
ונס יגון ואנחה
חבל צר וקטן
שאני צריך בו להלך
ה' לי גוף נתן
אך עליו צריך להיות מלך
ככל שיוסיף הגוף קומות
הרוח תלך ותשקע
צריך להקים לעצמך חומות
להקדים רפואה למכה
אבל מרגיש חסום
מרגיש תקוע
מרגיש אטום
אולי עת עקור נטוע?
אך במקום לרצות להציץ
לתוך התהום המשתפלת
לעשות חור לעציץ
שהרוח תהיה בו מושלת
למצוא את האיזון הנכון
המשלב חללים ומילויים
כל הולך על גחון
וכל מיני יצורים
אך לפני כן
רק כדי ל"שבור" את הכלים
אסתגר בתוך התיבה
אנעל את השערים
לא אתן לרוחות להיכנס
להרוס את השתילים
עת כוחות לכנס
לבנות את הכלים
ואז כשאהיה חזק ותקיף
והמים יתייבשו מעל הארץ
כשהאור על הכל יקיף
יטהר אף את השרץ
נוכל לצאת לחופשי
לקדש את הארץ
צמאה לך נפשי
מה פרצת עליך פרץ
ישבו תחת הגפן הפוריה
ישוררו יחדיו לא-לוקים
יעלו להר המוריה
יהיו בו דבקים
כל הספקות יסתלקו
הכל יהיה כשמש בהיר
להתגלות ה' יחכו
במקום בו בחר, בעיר
ירושלים הבנויה
תאחד כל העולמות
בה יקריבו שתי הלחם חמץ
יחד עם הזבחים והעולות
וכל אחד יתחבר לאורו המיוחד
ויאיר העולם מכבודו
ה' אחד ושמו אחד
יתגלה הדרו והודו
תודה רבה!תות"ח!
שמח לשמוע.....
אמן כן יהי רצון!
תודה רבה!חסוי112
אני כתבתי את השיר שאתה מגיב עליו ובאמת באמת תודה רבה!
ענית לי על המון דברים וחידשת בי המון באמת אין לי שום דבר לומר חוץ מתודה
מבחינתי השיר הזה גובל בגאונות!!
בשמחהתות"ח!אחרונה
שמח ממש לשמוע...וואו, תודה רבה
...חסוי112
אמרו לי לשרוף את הרוע
לבער את כל החמץ
מפחדת בעצמי לפגוע
שפתאום הכל יתפוצץ
אם אמשוך בחוט הלא נכון
אם אאבד את הבטחון
אם אזכר שהרע הוא חלק ממני
ואולי זה רק נדמה לי
אבל יש משו שרוצה בי
שהחמץ ישאר
כי בלעדיו אני אדם אחר
כבול או חופשי יותר?
אז בנתיים מרוב פחד אני אשאר
כאן .
כבולה לעצמי
כי מי אמר שזה לא היעוד שלי?
יפה מאוד!תות"ח!
תודה רבה!חסוי112
...רחל יהודייה בדם
זה עמוק ויפה.
תודה רבה!חסוי112
תודה רבה !חסוי112
הלוואי והמשאלה שלך תתגשם
אהבתירץ-הולך
שיר של מסע
תודה רבה!חסוי112אחרונה
משהו שכתבתי לאור מה שקרה היום, מצטער על הבלגון,זו ההרגשה שליתות"ח!
...רחל יהודייה בדם
עבר עריכה על ידי רחל יהודייה בדם בתאריך כ"ג בתשרי תשפ"ב 22:54
עצובמקפיץ....תות"ח!
משהו שכתבתי בזמנו, ונראה לי מתאים גם עכשיו....
אמן!תות"ח!אחרונה
המג'נון מהפינההחיים תותים????
רַק אַל תִּהְיֶה חָרִיג בַּנּוֹף
רֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם
אַל תְּשַׁחְרֵר תָּ'קוֹף
הַכֹּל יַעֲבֹר, יוֹם- יוֹמַיִם
שְׁבִיל הַזָּהָב שֶׁל הָרַמְבָּ"ם
תָּמִיד תִּהְיֶה בָּאֶמְצַע
לֹא יוֹתֵר מִדַּי שָׁם
לֹא יוֹתֵר מִדַּי פֹּה, אֲפִלּוּ רֶגַע
תְּחַיֵּךְ לַסּוֹבְבִים
אָדָם בּוֹגֵר, אָדָם רָגִיל
מִשְׁפָּחָה, יְלָדִים
לִפְנֵי שֶׁיַּעֲבֹר הַגִּיל
עֲבוֹדָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת
כָּזֹאת שֶׁמַּכְנִיסָה
אִשְׁתְּךָ מְיַלֶּדֶת
אוֹ אוּלַי מוֹרָה
מֵהַכֶּסֶף שֶׁל הַצָּבָא
תְּמַמֵּן תַּ'לִּמּוּדִים
גַּם תִּלְמַד תּוֹרָה
עוֹלָם הַזֶּה וְהַבָּא מִשְׁתַּלְּבִים
וְאִם באלי לָגוּר בְּתַאיְלַנְד, וּלְגַדֵּל סוּסִים לָרֹב
אוֹ לִחְיוֹת בְּסִיבִּיר וְלִישֹׁן כָּל הַחֹרֶף עִם דֹּב
אוֹ פָּשׁוּט לְחַבֵּק בְּלִי לַעֲזֹב
וְשֶׁכֻּלָּם יִצְעֲקוּ בָּרְחוֹב:
הִנֵּה הַמַּגְ'נוּן מֵהַפִּנָּה
הַמְּשֻׁגָּע עַל הָאַהֲבָה
הַמְּשֻׁגָּע עַל אֱלֹהִים
הַמְּשֻׁגָּע שֶׁלֹּא יָדַע מִלִּים
מָה אִם לְאַזֵּן אֶת הַטּוֹאַטְלִיּוּת? קְצָת יוֹתֵר לְהִתְמַסֵּר לָאֱמוּנָה?
לְשַׁלֵּב יוֹתֵר פִּירָאטִיּוּת? בְּקֶצֶב מְטֹרָף, לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אַהֲבָה?
לְהָקִים אִי שֶׁל שְׁפִיּוּת? שֶׁכֻּלָּם בְּחִיּוּךְ לוֹקְחִים נְשִׁימָה, מִתְמַסְּרִים לַמַּטָּרָה?
אֶת הַאֵוֵרֵסְט לְטַפֵּס
3 מָרָתוֹנִים בְּרֶצֶף
לִצְלֹף מִמֶּרְחַקִּים בְּלִי לְפַסְפֵס
הָאִישׁ עִם הֲכִי הַרְבֵּה כֶּסֶף
20 שָׁעוֹת בִּימָמָה תּוֹרָה
לְפַתֵּחַ תְּרוּפָה לְמַחֲלָה חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא
שֶׁל יִשְׂרָאֵל- אֲנִי הָרַמְטֵכֵּל הַבָּא
הַזְּמַן תַּלְמִיד וְלֹא מוֹרֶה
לַחֲלֹם כָּזֶה...
וְגַם אִם לֹא עַד כְּדֵי כָּךְ..,
אוּלַי לְהַרְגִּישׁ אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב
קְצָת פָּחוֹת לַחֲשֹׁב
יוֹתֵר לְהִתְאַהֵב
לֹא לְמַלֹּאות מָשׁוֹב
לֹא לְפַחֵד לְהִתְקָרֵב
לִמְצֹא אֵיזֶשֶׁהִי מַטָּרָה
עָלֶיהָ מִתְאַבְּדִים
קַרְיֵרָה, צָבָא, תּוֹרָה
בְּמֵרוֹץ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחַיִּים
מָה שֶׁהָיָה פֵּרוּק, בְּרִיחָה
הַיּוֹם זֶה הַבִּנְיָנִים
הַפַּעַם בִּגְדוֹלָה
אֶבְחַר בֶּאֱלֹהִים
אֵיזֶשֶׁהִי נְקֻדָּה
יוֹתֵר לֹא לִפְסֹעַ בְּלַחַשׁ עַל הָעֲקֵבִים
אֶפְשָׁר לִדְפֹּק רִיצָה
הַיְשֵׁר לְחֵיק הַחַיִּים
וְאִם באלי לָגוּר בְּתַאיְלַנְד, וּלְגַדֵּל סוּסִים לָרֹב
אוֹ לִחְיוֹת בְּסִיבִּיר וְלִישֹׁן כָּל הַחֹרֶף עִם דֹּב
אוֹ פָּשׁוּט לְחַבֵּק בְּלִי לַעֲזֹב
וְשֶׁכֻּלָּם יִצְעֲקוּ בָּרְחוֹב:
הִנֵּה הַמַּגְ'נוּן מֵהַפִּנָּה
הַמְּשֻׁגָּע עַל הָאַהֲבָה
הַמְּשֻׁגָּע עַל אֱלֹהִים
הַמְּשֻׁגָּע שֶׁלֹּא יָדַע מִלִּים
מָה אִם לְאַזֵּן אֶת הַטּוֹאַטְלִיּוּת? קְצָת יוֹתֵר לְהִתְמַסֵּר לֶאֱמוּנָה?
לְשַׁלֵּב יוֹתֵר פִּירָאטִיּוּת? בְּקֶצֶב מְטֹרָף, לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אַהֲבָה?
לְהָקִים אִי שֶׁל שְׁפִיּוּת? שֶׁכֻּלָּם בְּחִיּוּךְ לוֹקְחִים נְשִׁימָה, מִתְמַסְּרִים לַמַּטָּרָה?
קְצָת יוֹתֵר...
ממש ממש אהבתיחסוי112
כל כך נכון
פשוט יפה.אני הנני כאינני
התחברתי לכנות...
אהבתי!!!!!!פרצוף כרית
לפעמים אנשים כל כך מקובעים לסגנון מסוים מה נחשב טוב ומה רע, וזה לא בהכרח נכון
...רחל יהודייה בדם
זה יפה מאוד וכן. אהבתי מאוד את הכתיבה
נוגע.
אנשים לפעמים עוצרים את עצמם מלעשות דברים כי הם פוחדים מאיך שהסביבה תראה אותם.
העניין הוא שהאדם ההוא והאדם ההוא עכשיו כאן ועוד חמש דקות כבר לא.
והאדם, הוא נשאר עם עצמו כל הזמן.
הלוואי שבני האדם תמיד יעשו דברים שהם שלמים איתם בלי להתחשב באחרים.
נוגע.
אנשים לפעמים עוצרים את עצמם מלעשות דברים כי הם פוחדים מאיך שהסביבה תראה אותם.
העניין הוא שהאדם ההוא והאדם ההוא עכשיו כאן ועוד חמש דקות כבר לא.
והאדם, הוא נשאר עם עצמו כל הזמן.
הלוואי שבני האדם תמיד יעשו דברים שהם שלמים איתם בלי להתחשב באחרים.
וואו כתבת חזק,פרצוף כרית
שהבנאדם השני עוד רגע לא פה, ואתה עם עצמך כל הזמן
תודה למגיבים!החיים תותים????
הלואי שבאמת קצת יותר נקשיב לעצמנו...
ודבר נוסףפרצוף כריתאחרונה
יש הבדל כנראה בין להתחשב באחרים (במובן הטוב של הדבר) ולוותר ולתת
לבין - הסוג השני שאת מתארת - לעצור מלעשות דברים כי מפחדים מהסביבה
וצריך להזהר לא להתבלבל בין השניים, לרצות במסווה של חסד/צדקות/ ויתור/נתינה / ענווה
**סופות
עבר עריכה על ידי סופות בתאריך י"ד בניסן תשפ"ג 03:39
אורות נמרחים לפסים צבעונייםאנשים סביבי נראים כולם כמו צללים מהלכים על חוטי דיג
בחורות רוקדות בגשם.
הכל עובר מולי בחוסר היגיון מוחלט
דברים זזים ועוצרים
משנים צורה וצבע
השעות נמתחות לימים ארוכים
חלומות הזויים מסתובבים בי
טלאי זכרונות
זוהרים בתוכי בכל לילה,
משאירים בי חשיכה בכל בוקר
המוזיקה שלך שרוטה אצלי בכל פינה
גיטרות ישנות בצבעים דהויים.
לפנות ערב אני מחשיכה את כל השקט בבית ומפעילה את הרעש שלך
והקירות הופכים לכלובים גבוהים של תווים מבריקים המילים מצטמצמות יותר ויותר עד שנפרדות מהמנגינה שלהן
כל אות נשפכת למחסנית שמתאימה לקנה רובה מדוייק בשבילה
כדורים כדורים משוגרים בגלי יופי צורב
חוצבים עמקים עמוקים יותר ויותר
בסאונדים צפופים
כמו סכינים מלוטשים
מגיעים לעומק הנשימה,
פחות
ופחות
אור
עד שפוגעים בסלע מוצק.
וכשנגמרות המנגינות שלך
אני צופה איך החיות שבך שוב אוזלת
באיזו מהירות חייך דועכים וגוועים
אל מול ריקנותם של הגלים האלקטרומגנטיים.
לאחר מכן נותר רק השקט
ואני נשארת לשוחח איתו בחוסר הבנה עד לפנות בוקר
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ועצובה.
מהמםםםםםםםםםםםםםםחסוי112
באלי לבכות
וואו. רמה גבוהה.אני הנני כאינני
איכות של כתיבה, של מילים, של דימויים. נהנתי מאוד רק מעצם השימוש במילים.
...אילת השחראחרונה
וואו..
ממש ראיתי את המילים מול העיניים.
את כל הציור הזה.
מילים עם רושם חזק.
ממש ראיתי את המילים מול העיניים.
את כל הציור הזה.
מילים עם רושם חזק.
....חסוי112
ושוב היא הלכה
הכי חזקה כשהיא לבדה
ושוב היא חזרה
דואגת לעצמה
ושוב אני נשברת
אל מול מבטה
היא מייסרת כמו אש
אבל הלב עוד מבקש
להתחמם קצת באורה
הלב
מסרב
להרפות מליבה
כי היא מרה כלענה
ומתוקה מדבש
וכל פעם מבטה
מאיר בי אור חדש
וכעסה
משביט בי את כל הקיים
כל מה שחי בי פתאום דמם
כבולה באזיקים אליה
עבותות של אהבה
והיא תמיד יודעת שארפה ליבה
אתן לה את הכל
גם את הנשמה
אקריב את עצמי על מזבחה
רק כי אני פוחדת לאבד אותה
היא מנהלת את חיי כאילו אני רק בובה
ומי אני מבלעדיה כמו מריונטה די שבורה
לא חזקה מספיק כדי להבין שאין כאן אהבה
וזה לא קשר
זו כבילה
אולי זו השנאה ?
שמחברת אותנו
הופכת גם אותי למפלצת נוראה
יום אחד אהיה חופשיה
כדי לשנוא אותה ולא אותי
על היותי עבד נרצע
על היותי טובה מכדי להאמין ברע
יום אחד אצעק שאני חופשיה
יום אחד אדע שבטוב אין שום חולשה
תודה רבה!חסוי112
מישהי אמיתית
...רחל יהודייה בדם
את כותבת יפה.
אכן בטוב אין שום חולשה.
הלוואי שתמיד נהיה האנשים הכי טובים שאנחנו יכולים להיות.
ושתקבלי טוב בחזרה.
אנשים הם טובים. שאף פעם לא תפסיקי להאמין באנשים
אכן בטוב אין שום חולשה.
הלוואי שתמיד נהיה האנשים הכי טובים שאנחנו יכולים להיות.
ושתקבלי טוב בחזרה.
אנשים הם טובים. שאף פעם לא תפסיקי להאמין באנשים
תודהרבה!חסוי112אחרונה
הלוואי
זה רק מאלקיםאני הנני כאינני
לא
לא תגיע רחוק
לא תיסק לשמים
לא מעל כוכבים
לא
לבד אתה לא יכול
זו רק דרך לשנים
שהולכים יד ביד
וצובעים בכחול
ובין הקודש לחול
אני עברתי הכל
יש אחד שלמעלה
הוא מחזיק ת'מכחול
ואלו לא סתם חיים
אז אל תרבה דיבורים
זו נשמה שרק בא לה
לעשות לאחרים
טוב
אם טוב
זה רק מאלקים
אהבתי מאודחסוי112
...רחל יהודייה בדם
זה כתוב יפה ועדין.
והסוף יש בו משהו טהור כזה
(זו נשמה שרק בא לה
לעשות לאחרים
טוב
אם טוב
זה רק מאלקים)- ממש אהבתי את השורות האלה
והסוף יש בו משהו טהור כזה
(זו נשמה שרק בא לה
לעשות לאחרים
טוב
אם טוב
זה רק מאלקים)- ממש אהבתי את השורות האלה
שמח לשמוע.אני הנני כאינניאחרונה
תודה רבה על תגובתך רחל.