שרשור חדש
--פצלשש!
עבר עריכה על ידי פצלשש! בתאריך י"ט בתמוז תשע"ז 13:54

הָעֵינַיים.
רְאִי לַנֶּפֶשׁ הֵן.
טָעוּת הִיא לַחְשֹׁב
כִּי הֵן אֵיבָר חִיצוֹנִי.

 

וְכִי אֵינְכֶם מַאֲמִינִים?
הִנֵּה:
יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה
הָנוֹגֵד אֶת מַצְפּוּנוֹ,
כָּל כָּךְ נוֹגֵד
כְּמוֹ לְגָרֵשׁ אֶת אֶחָיו מִבָּתֵּיהֶם.
וּבְכֵן, גּוּפוֹ יְתַפְקֵד
אַךְ;

אִם תַּבִּיטוּ בּוֹ הֵיטֵב,
תַּבְחִינוּ שֶׁעֵינָיו מֻשְׁפָּלוֹת.
הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵישִׁיר מַבָּט-
לַמְּצִיאוּת הַסּוֹתֶרֶת כָּל כָּךְ אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ.

 

אֱמֹר מֵעתָּה:
אַל תִּסְתַּכֵּל בְּחִיצוֹנִיּוּת הָאָדָם אֶלָּא בְּעֵינָיו,
שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה לָמֶּד
עַל נַפְשׁוֹ.

 

וְיֵשׁ אוֹמְרִים

צֵא וּרְאֵה;

צֵא-מֵהַחִיצוֹנִיּוּת

וּרְאֵה-זוֹהִי הַנֶּפֶשׁ.

 

וּבְכֵן
הָעֵינַיים.
הֵן אוֹמְרוֹת הַכֹּל.

כל כך יפהנקדימון
אמיתי ממש, גם כתוב בצורה של למידה..
תודה רבהפצלשש!

האמת כתבתי אותו בשישית, ושיפצתי קצת עכשיו כי הוא לא ישב לי לגמרי..

כייפ שאהבת.

בשישית?? יפה לךנקדימון
זה ממש אמיתי...חולות

הניקוד מוסיף המון...

 

 

תודה!פצלשש!אחרונה
יש.
גהינום למיוחדים, עולם לרגיליםהר

הגיהינום נראה קרוב מתמיד

אך גם מזמין

ורוחותיו כמו לוחשות לי

כאן נעים יותר וחמים

כאן כולם רעים ואנוכיים

כאן מוגן ועצוב ומתאים

 

כאן כולם קצת שווים

כאן אף אחד לא תמים

זה המקום לכול הדומים

לדפוקים לרוצחים ולמשוגעים

 

מה לך נערינו מחוץ לרשעים

מי עוזרך במישור האנשים

מי מושיט יד לברכה

מי יכול להכיל משוגע, מי יכול להכיל אותך?

 

הם די צודקים, אותם מיזמוזים

ואין די מקום בעולם לרגילים

[הגיהינום ניוונה בשביל מיוחדים

לא רעים, פשוט בשביל דפוקים

 

והחלון כו קורץ ומדהים

איך הכול יותר ברור בפנים

מה אני ומה גורלי

ואיזה כאבים מזמין עתידי

 

בשונה מזה העולם,

שכול יום מתהפך עליך מחדש

ואם לא רק כדי שתבריא 

ואז שוב, יכנס מהראי

וישחט את כולי

כמעת עד שאמות ואקבר

ואז הוא יעצור,

הוא הרי רוצה שאשאר...

וואו. מעניין ויפה.חלילית אלט
(תיקונים קטנטנים:
מיזמוזים - למה התכוונת?
ניוונה - נבנה
כו - כה
כמעת - כמעט)

ממש אהבתי את השיר.
במיוחד את הבית הזה:

כאן כולם קצת שווים
כאן אף אחד לא תמים
זה המקום לכול הדומים
לדפוקים לרוצחים ולמשוגעים
..הר

תודה רבה, התיקונים ממש עוזרים, צריך לערוך יותר פעם הבאה

תודה

מהמם!!משלימה..

וואי מוכשר/ת בטירוף..

ממש מזדהה..

וואי פשוט יפהה

גם הכתיבה וגם התוכן

..הר

ממש ממש תודה, ובן

אז מוכשר;)משלימה..אחרונה


הרבה זמן לא כתבתי פה.. אז הנה-שירה חדשה~

וכשהיא בחדר, קורסת אל תוך עצמה, מפוצצת קירות וממוטטת לתוך עצמה סדרי עולם-

אף אחד לא נמצא שם.

כי היא שחקנית כל כך טובה, כל כך טובה,

שאף אחד לא ידפוק לה על הדלת, יציץ לבלגן וישאל: "הכל בסדר, את צריכה עזרה? את יודעת איך יוצאים מהבלגן הזה?"

כן, זו ההיא עם החיוך הזורח הזה על הפנים, ההיא שכשישאלו אותה "מה שלומך" אז היא תענה בכל הכנות "ברוך ה' מצוין, טוב ממש ממש!", ההיא שתמיד יש אצלה "כוס קשבת ואוזן מיץ" והיא מוכנה לספר הכל ולשתף ולדבר על הכל, חוץ מעל מה שאי אפשר.

והאי אפשר הזה, מה שאי אפשר לבטא במילים. אין דרך להרגיש אותו. הוא כנראה גדול מידי. פשוט כאב כזה, שטחי וחודרני, שתופס את כל חדרי הלב ולא משאיר מקום לשום דבר אחר, שום פינה אחת פתוחה לאור השמש.

מה זה הכאב הזה?

מה החודר, המכאיב, המדיר שינה מעיניה בלילות?

אף אחד ושום דבר. זאת האמת. או שלפחות היא לא יודעת.

עד שיבוא האיש הזה, יפתח את הדלת, ויתיישב עם כל הסבלנות שבעולם על הרצפה מלאת האבק.

מוכרחים לעשות כאן סדר.

....הכי בעולם
אחותי. וואוו... השארת אותי חסרת מילים. קראתי שוב ושוב את מה שכתבת.. ולא מאמינה. כתבת את זה עלי... נגעת בי עמוק כ"כ!!
תודה שכתבת! תודה שפתחת! תודה!!
רק רוצה להגיד לך שבדרך הזו ובכל הבלאגן יש מישהו אחד שמחכה לך. שמחכה לנו. הוא מחכה שנעשה צעד לעברו והוא יגיע במלוא תפארתו. הוא ישב ויקשיב. הוא ישב וישתוק. הוא ישב ויגיב לפי מה שהוא מרגיש שאנחנו צריכים. וזה יהיה כ"כ מדוייק!! אנחנו רק צריכים לפתוח את הלב. לתת לו להכנס עמוק ולגעת בנו. לגעת בתוך הבלאגן הגדול הזה. לאפשר לו לעשות סדר ולנקות. לאט ובזהירות.

מבטיחה לך שהוא יגיע! מניסיון...
מוזמנת ממש בשמחה לפרטי או לפתוח כאן עוד אם מתאים לך..

ב"הצלחה גדולה אחותי!!
וואו זה מדהים!פסיפלורה1
כאילו קראת את המחשבות שלי.




נרקם במוחי גם רעיון לקטע שמדבר על זה, אבל פשוט עשית את זה טוב יותר ממה שיכולתי לחשוב!⁦
מדהיםמשלימה..

פשוט וואו.. חזק

וואו.ילדונת.
וואו וואו וואו.
אין לי מילים.
תודה על זה😚
מדהים. נגעת בי עמוק.לב סדוק


אמאלה! כתבת את זה עלילאנשכחולאנסלח!אחרונה
וואו אימאלה! וואו!

כל כך נכון! כל כך!
😥

תודה! רבה!
הן תמיד היו יחדטלי*ה

הן תמיד היו ביחד.

יד ביד, כתף אל כתף

זוג עיניים צוחקות

וחיוך גדול מידי

 

והן נשארו ביחד.

גם כשהחיוך לפעמים ירד

והעיניים כבר לא היו רק צחוק

היידים שלהן נשארו שלובות.

 

וכולם חשבו שהם הישארו ביחד

שהכוח שתפקידו היה לדחוף אותן אחת אל השנייה

לא יכול לאבד מכוחו

לא יכול להירדם באמצע המשמרת

 

 

וגם הן חשבו שהן תמיד יהיו ביחד

לתמיד זה היה מובן מאליו

נצח לא היה מספיק זמן

וביחד לא היה צריך אפילו להיאמר

 

אבל הן לא תמיד יהיו ביחד

ככה החיים לימדו אותן

כי יום אחד, בהיר

אחת עזבה

 

היא פגשה מישהו אחר

והלתמיד שלה היה שלו

והנצח שלה היה איתו

והביחד שלהם היה חזק יותר

 

 

והקודמת, העזובה

זו שבכתה הכי הרבה בחופה

זו שהחזיקה לה את היד כל האירוסין

נשארה לבדה.

כואב...חותם-צורי
המרת את כל התחושות האלה והמושגים המופשטים לתנועות פיזיות ומוחשיות. וזה יפה וחזק, וממש מורגש.
בכל מקרה, נראה שאת משתפת ממש מעצמך אז שתתגברי בעז"ה ושכל הכאב יתאחה...
תודהטלי*ה

גם על התגובה על הכתיבה וגם על השתתפות 

אוי.סיפור חיי.למרות שאנחנו נלחמות שהקשר ישמרmp3
רק משהו קטן שהציק לי.כדאי לשים לב לכתוב לכל אורך השיר בגוף נקבה רבות כלומר-הן,תישארנה,תהיינה.
אוי .זה כ"כ עצוב.רק אמונהאחרונה


--פצלשש!

אַתְּ רֹגַע.
בְּתוֹךְ יָם שֶׁל סְעָרוֹת.
כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּךְ
כְּמוֹ שׁוֹכֵחַ אֲנִי אֶת דַּאֲגוֹתַי.
כְּמוֹ מַנִּיחַ בְּצַד אֶת טִרְדוֹתַי.

 

 

אַתְּ יֹפִי.
כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּךְ
כְּמוֹ כָּל הַמִּלִּים שֶׁמְּתָאֲרוֹת הָדָר מִתְגַּמְּדוֹת.
כְּמוֹ נִפְעָמוֹת הֵם מִפֶּלֶא הַבְּרִיאָה.

 

 

אַתְּ.
כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּךְ 
מִלּוֹתַי מִתְבַּלְבְּלוֹת.
כְּמוֹ שׁוֹכֵחַ אֲנִי אֶת שֶׁבִּרְצוֹנִי לְאֹומְרֶךְ
כְּמוֹ גַּם הַמִּלִּים 
נוֹתָרוֹת
לְלֹא מִלִּים.

וואו. אין מילים...עוד יהודי


באמת אין מילים 👌חיפושית
תודהפצלשש!


או, וואו, וואו, וואו!!חפרנית בנשמה

אין כאלה דברים, איזה יופי!!

איזה ביטוי יפה לכל דבר! 

כל מילה מדויקת כל כך.. זה מדהים!

ממש אהבתי.במיוחד את הסוףmp3אחרונה
והניקוד מעולה!!!שונאת לראות שמנקדים עם טעויות.
על התפר..בעזרתו!

הַלֵּב;

נִשְׁבַּר עוֹד קְצָת.

בַּתֶּפֶר שֶׁבֵּין הַחֶדֶר הַיְּמָנִי

לַשְּׂמָאלִי.

 

הִתְהַלַּכְתִּי:

כַּאֲרִי בָּסוּגַר.

מְחַפֶּשֶׂת מְנוּחָה,

לְנַפְשִׁי.

 

וְיָדוּעַ-

שֶׁמַּמְתִּיקִים בִּמְעַט אֶת הַכְּאֵב,

בָּאֲכִילָה.

 

וּמָה יָפָה הִיא הַבְּרָכָה

שֶׁהַכֹּל נִהְיָה

בִּדְבָרוֹ.

וְאֵיךְ;

הִיא מַצְלִיחָה

לְהִתְיַשֵּׁב,

בְּדִיּוּק:

עַל הַתֶּפֶר,

שֶׁבֵּין הַחֶדֶר הַיְּמָנִי

לַשְּׂמָאלִי.

שונאת את העולם הזהמתוסבכת..
פשוט כואב לי על החוסר צדק בעולם . שונאת אותו. את העולם . ואיך שהוא עובד . צריך מורים טובים . בדחיפות . כמו האלה שבסרטים . שמרימים חיים של בנאדם . אולי בגלל זה יש את זה רק בסרטים ? כי זה לא מציאותי ? אולי אני חיה בסרט שאני מחפשת מורים שבאמת מרימים חיים של מישו ?
יש ילדה שלומדת פה . נשמה טהורה . והיא בידיים שלך עכשיו מורה יקרה . ופספספת . מורים זה שליחות. מורים יכולים להרים חיים של בנאדם. להפוך אותם ליותר טובים. יש להם אפשרות כזאת. אני מרגישה שהצוות פשוט לא משתמש באפשרות הזאת איתה, וכואב לי. הלוווווווו !! מישו רואה אותה?? מישו סופר אותה ? למישו אכפת בכלל ?? מישו שם לב שהיא בדיכאון ?? למישו זה אכפת ??? היא לא יוצאת מהמיטה. לא באה לשום שיעור. בכלל לא נכנסת לחדר אוכל. היא התיייאשה מעצמה.וממה שייצא ממנה. תעודת בגרות לא מעניינת אותה. כלום לא מעניין אותה. התייאשה מעצמה. אז למה אתם מתייאשים ממנה ?? המחנכת ! המורה שלה ! איזשהיא מורה מקצועית !! יש כאן מישו שאכפת לו מהחיים שלה ?? כי לה לא. הדבר הכי נורא בעולם לעשות לאדם שמיואש מעצמו זה להתייאש ממנו. ווואיי איזה הרגשה כואבת. כמה שזה כואב. אני מכירה את זה. כשאני מיואשת מעצמי. ואומרת שכלום לא ייצא ממני. אני סתומה ומטומטמת . אני פשוט פגם . נכון בלימודים אני מצליחה, אבל מעבר לזה אני פגם. אם מישו מבחוץ היה מתייאש ממני הוא בעצם היה מאשר לי את המחשבות האלה. תומך בהם. מצדיק אותם. אם מבחוץ היו מתייאשיים ממני זה היה מראה לי: רואה ? כל מה שאת חושבת על עצמך נכון. באמת לא ייצא ממך כלום. זה לא שאת בדיכאון ויש לך מחשבות דיכאוניות וטיפשיות.. זה נכון.
היייייי ! זה לא נכון. כולם יודעים שזה לא נכון. למה לא לעזור לה ?? להרים לה את החיים ? שנייה לפני שהיא בוחרת לסיים אותם (משו שאת ברור שלא יודעים, כי למה שתדעו ? אכפת לכם ממנה בכלל ? אתם יודעים על מי אני מדברת בכלל ? כן, הילדה הזאת שראיתם בתחילת שנה פה בשיעור . לא , היא לא עזבה היא עוד לומדת כאן) למה לא לנסות לעזור ?? כי מה ? כי היא לא משתפת פעולה ? נכון. אני מבינה. זה קשה. אפילו מאוד. ברגע שאדם לא משתף פעולה א"א כלום. ברגע שאדם לא רוצה, את יכולה לעשות הכל אבל שום דבר לא ייצא לפועל. אז זהו ? מוותרים ?? לא מנסים לגרום לו לרצות, גם אם זה הדבר האחרון שנעשה ? אני לא מסוגלת לזה.. אני רוצה, אבל אני מרגישה שאין לי את הכלים לזה. כל פעם שהיא לא משתפת איתי פעולה ואני באמת רוצה לעזור והיא לא שמה עלי זה מעצבן אותיי ובאלי פשוט לתת לה כאפה ככ חזקה שהיא תתעורר ותתחיל לעשות משו עם עצמה..אבל יש כאן מישו שיש לו את הכלים האלו ?? לא טוב לה . אפילו בכלל לא טוב . קשה. יש מישו שמדבר איתה ? לא מאשימה רק את הצוות, גם החברות צריכות לדאוג ולהתייחס. אבל בקשר ללימודים-לצוות יש יותר כוח וכלים. מתי מישו יעורר אותה ?? יש משו שייתן לה סטירה ? כי ברגע שתגיע לחיים האמיתים זה מסוכן להיות ככה. מאוד . באולפנא יש לה מקום מוגן. היא מוקפת באנשים שעוזרים ותומכים.

אולי לא ?
(לא יודעת אם את רוצה שיגיבו אם לא אל תקראי)לב סדוק

נשמה,

כמה כאב..

הייתי ממש רוצה לדבר איתך באישי.

אז אם את בקטע תשלחי לי מסר.

ליבי איתך, יקירה.

 

(מסתבר שאין אנשים שעוזרים ותומכים. לפחות לא מספיק. אבל בטוח יש כאלה שרוצים לעזור ולתמוך.

ומישהו חייב להיות איתך בסיפור הזה.

אין מצב שאת ממשיכה לעבור את זה לבד נשמה.

ותזכרי שאי פה בשמחה.

התאהבתי בך רק מהשרשור הזה.

יש בך המון.

תדעי את זה.)

כנ'ל רק שמחה!..משלימה..אחרונה

הי, זה כמוני לפני שנה..

באמת המון כאב...מכעיס וכואב. מאוד.

 

את מדברת מהצד של חברה?

אם כן אשמח לדבר איתך בפרטי

וגם אם לא...!!

אתגר שבועי – ארספואטקיהנפתלי הדג
אחדים אוהבים שירה / ויסלבה שימבורסקה
אֲחָדִים אוֹהֲבִים שִׁירָה
אֲחָדִים -
זֹאת אוֹמֶרֶת שׁלֹּא כֻּלָּם.
אֲפִלּוּ לֹא הָרֹב אֶלָּא הַמִּעוּט.
בְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם מֻכְרָחִים
וְאֶת הַמְשׁוֹרְרִים עַצְמָם,
אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם שְׁנַיִם לְאֶלֶף.

אוֹהֲבִים -
אַךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב גַּם מְרַק עוֹף עִם אִטְרִיּוֹת
אוֹהֲבִים גַּם מַחֲמָאוֹת וְצֶבַע תְּכֵלֶת,
אוֹהֲבִים צָעִיף יָשָׁן,
אוֹהֲבִים לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהֶם,
אוֹהֲבִים לְלַטֵּף כֶּלֶב.

שִׁירָה - 
אֲבָל מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִׁירָה.
לֹא אַחַת נִתְּנָה לְכָךְ
תְּשׁוּבָה רְעוּעָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְנֶאֱחֶזֶת בָּזֶה
כִּבְמַעֲקֶה גּוֹאֵל. 

השיר הזה של ויסלבה שימבורסקה עוסק בשאלה מרתקת – מה היא שירה? מה הופך קובץ מילים לשיר? מה החוט השזור בין כל סוגי השירים שישנם?

זה לא ה-דיון סביבו סובב האתגר הזה, אבל זאת כן נקודה שאני ממליץ לכל אחד לחשוב עליה בעצמו, עוד נחזור אליה בהמשך.
היום אני רוצה שנדבר על ארספואטיקה.

ארס – כמו ארט, אמנות, פואטיקה – שירה. ארספואטיקה היא שירה על השירה, סוגת שירה שהנושא המרכזי בה הוא אמנות השירה עצמה, מעשה הכתיבה וכל מה שסובב אותו.

הסוגה הזאת מאוד שנויה במחלוקת. יש הרואים בה התבטאות מהגדולות שיש בעולם השירה, ויש כאלה שרואים בה סוג נמוך של שירה, שירה שעוסקת רק בעצמה ובמשורר ומנותקת מהמציאות.

אני רוצה שתכתבו שיר ארספואטי. אבל לא סתם שיר ארספואטי, שיר שמנסה לענות או להדגים, בכל דרך שהיא, על השאלה בה נגעה שימבורסקה – מה היא שירה?

(אם לא הולך, גם שיר ארספואטי אחר על הכתיבה שלכם או על איך אתם כותבים, יתקבל בברכה)


אתן לכם עוד דוגמא של אחד מהמשוררים הגדולים שלנו, דוד אבידן (שאולי נדבר על הטכניקות שלו בפעם אחרת):

שִׁיר הוּא דָּבָר/ שֶׁאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר / לְאַחַר שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אוֹתוֹ / כְּשִׁיר אוֹ כְּלאשִׁיר / אֲבָל מְפַרְסֵם אוֹתוֹ כְּשִׁיר // וְעַכְשָׁו תִּקְבְּעוּ מֵחָדָשׁ מַזֶּשִׁיר.
מקסיםפיתה פיתה
במילים פשוטות את מתארת כל כך יפה.
מחייך אותי משומה
כיסופיםבעזרתו!

אני בנאדם כזה של רגשות.

אתה יודע;

מהסוג הזה שפועל לפי מה שהלב מרגיש,

בלי יותר מידי לחשוב.

פשוט ככה.

 

אתה יודע?

אני בנאדם כזה של מילים;

מהסוג שאפילו בראש המחשבות מנוסחות.

פשוט.

 

אתה יודע.

אני בנאדם כזה של חלומות.

מהסוג שהלילה אינו תוחם אותם.

 

ואתה?

אתה החלום שלי.

אוי זה כל כך יפה, בפשטות..חפרנית בנשמה


תודהבעזרתו!
יש. ב"ה.
איזה יופי. איזה אמיתיחותם-צורי
מהמם!!! בהחלט עוררת בי כיסופיםלב סדוקאחרונה


.....הכל
החיוך שלו. המתוק.
מאוהב בעולם
החיוך שלו. המתוק.
המבין. החכם. שקצת כועס על העולם
החיוך שלי.
שכואב.
וכואב.
וקצת מאוהב
נוגע.אהבת ישראל!!

ומעלה טיפה כאב.

בהצלחה!

תודה!הכלאחרונה
מה עובר לייחי המלך - גאה

משהו טס פתאום

בענני מחשבות

משהו מרצד פתאום

על גל דמעות

משהו אומר שזה לא הכל

ויש אחרית לתקוה

ויש משהו

אחר

ולפעמיםנפש חיה.
החגיגה נגמרת.
כיבוי אורות.
עמעום.
אפלה.

ודמעות של כאב
כ אב
אב רחום שהופך
(ברוך עושיך. ברוך יוצריך.)
ומנתב
את הכאב

הפכת מספדי למחול
מחילה
חלימה
החלמה


שמחה
משחה

נכאת

(שקשוק מפתחות)

וצרי
חתום בלוט.



...לב סדוק

והזחל שב לגולם

ועיניו עדיין מהססות,

והזחל שב לגולם

וכנפיו כבר לא פרושות.

והזחל שב לגולם

על אף שסביבתו הציעה לו לפרוץ

והזחל שב לגולם

כי נמאס לו שאף כפרפר עליו לקפוץ.

והזחל שב לגולם

על אף שלהיות פרפר היה רצונו,

והזחל שב לגולם

ופחד שמא יהא זה ויתור על חלומו.

 

והזחל שב לגולם

והגיע להבנה

שגם בלהיות גולם יש הנאה לא קטנה.

ואין זה פחות טוב,

מה גם שלחלומו- זה קרוב.

 

למד הזחל לאהוב את מעשיו,

למד הזחל לעשות- ואח"כ לטהר את מניעיו.

 

ילמד הזחל להנות גם ממה שפחות נחשב,

כי זה מה שהוא,

עכשיו.

וואי אמלה ממש מרגישים פה את ההחמצהפצלשש!

רעיון ממש יפה.

רק הערה קטנה- הייתי חושבת על לשנות קצת חלק מהחזרות

של "והזחל שב לגולם"

מסכימה לנסות לעזור בכייפ.

אם בא לך כמובן..

אני אשמח ממש... אם יש לך רעיונות איך הכי טובלב סדוק

אני אנסה לשבת קצת הערב ונראה אם אני אצליח..

תודה!

מוזמנת בכייפ.פצלשש!


וואוו!!! ממה שפחות נחשב, כי זה מה שהוא- עכשיו. נפלא!נפש חיה.


איזה יופינקדימון
השיר עטוף באוטוסוגסטיה מעודנת כזו.
תודה רבה! נתתם אומץלב סדוק


ואוו! מדהים!שנזכה לשמוחאחרונה
..כי אין פיסבוק

ילדה צוחקת באמונה תמימה

על עולם שבור ועל עצמה

ובעיניים דומעות מבתיחה הבטחה

שבהר ציון תהיה הפליטה

 

ילדה היודעת מה טוב לעצמה

לעולם למדינה לממשלה ולחברה

ולא נרתעת מאמת חצופה

ששוב ושוב מנסה לפוצץ הבועה

 

אז בואי מתוקה ושבי בשלווה

ותראי איך העולם עובד בהתמדה

איך פעולות קטנות לא משנות האומה

ואיך שוב ושוב אנו יורדים לשאול תחתיה

 

אך היא נאמנת לעצמה 

למולדתה

נאבקת מסונוורת בדגל

לבדה

 

ילדה מאמינה או שבויה בחשיבה?

..חפרנית בנשמה

תופים מרעישים למצולות בחדווה,

שרים לדגים ואצות.

שקרים מסריחים של לילה אפור

שצחוק חלול

מייסר את ליבו.

 

ירח חסדן מאיר את הדרך, 

משוכנע ממבטח הבוטח.

לו רק היה מכיר

בשבריך השקטים

וודאי היה נותן לך

משלמותו.

 

ואתה-

אתה כציפור טורפנית.

כל מה שידך

תיכף מגעת,

חוטף אתה בטירוף שברירי.

כמו לוחש

על ילדותך-

ללא וויתור,

ללא מגע.

 

ואתה מספר:

לעולם לא תדעו מה נורא הוא

עברו של השקט ביותר.

 

ואתה שותק:

לעולם לא תדעו מה נורא הוא 

עברו של הרועש ביותר.

ממש אשמח לתגובות..חפרנית בנשמה


אמלה. מהממם.פצלשש!

הכי נגע בי שני הבתים האחרונים.

ובכללי הניגודים האלה. אחח הניגודים.

אהבתי.

וואי, תודה רבה!!חפרנית בנשמהאחרונה

ממש מעודד להמשיך לכתוב ולהעלות..!

ממש מחמם את הלב!

ואני גם אוהבת ממש ניגודים..

תודה

איך זה עובד ?מתוסבכת..
זה קצת דפוק..לא ? החוק הטיפשי הזה שאומר שעד שבנאדם לא פוגע בעצמו או באחרים לא צריך להתערב לו בחיים . אי אפשר להכריח אותו לעשות שום דבר כי כל עוד הוא לא פוגע בעצמו, הכל טוב ! אז נכון, היא לא נכנסת לשיעורים, היא מבלה את כל היום במיטה, הפעם האחרונה שהיא אכלה זה אולי שבוע שעבר, היא עצובה . היא שונאת את עצמה,את החיים ואת עצם קיומה . אם היה לה אומץ מזמן הייתה מתאבדת אבל אף אחד לא יודע את זה . כי אף אחד לא מתעניין . אף אחד לא שואל למה היא לא נכנסת לשיעורים, אף אחד לא מנסה לעזור, כי היא לא פוגעת בעצמה . אז אי אפשר להכריח אותה להיכנס לשיעורים או לעשות משו . נכון , לא תהייה לה תעודת בגרות בקצב הזה, היא בוכה כל לילה ומחכה ליומה האחרון . אבל הכל טוב איתה, לא ? הרי היא לא חותכת את עצמה . היא לא פוגעת בעצמה . אז הכל טוב . ואנחנו לא נתערב לה בחיים עד שתחליט לחתוך ואז נוכל לפי החוק לעזור לה . כאלו אנחנו . הולכים לפי החוק . מה אתם חושבים, שנכריח בן אדם להיכנס לשיעור ? יש לו בחירה חופשית ! ובכלל הכל טוב איתו ! עובדה ! היא לא חותכת . אז למה שנעזור ? שנתמוך ? שנציע עזרה ?
הושטת עזרהסהר תמיכה

 

וואי תודה אבל זה מסובך..מתוסבכת..
וואי באמת תודה רבה ! היא בחיים לא תפנה לעזרה. היא מכחישה את זה ואני לא החברה של התוכחה או זאת שתציע לה סיוע אני כילו בראש איתה וככה היא משחנשת איתי ובאמת רואה שאני בצד שלה.. מבינה?
לא.נלחמת ומתייאשת
אם את בצד שלה, לכי תדאגי לה.
בואי לאישי, אני מחכה לך.
אהבת ישראל!!אחרונה

ותודה על מה שכתבת.

הזדהתי ממש עם הביקורת הזאת...

תודה לך!

ממני,

אחת שמכירה קצת את המקום הזה.

(ולי ב"ה היה מישהו שדאג וניסה ועזר. אז תודה ענקית לך אם אתה רואה את זה!!!)

אתגרים שבועיים ושאר מרעין בישיןנפתלי הדג
עבר עריכה על ידי פיתה פיתה בתאריך י"ח בתמוז תשע"ז 13:13
עבר עריכה על ידי פיתה פיתה בתאריך כ"ח בסיון תשע"ז 17:32
 

תחיה, יום הזכרון ויום העצמאות:
בשעה זו - פרוזה וכתיבה חופשית

משה, אתגר לזלדה:
אתגר שבועי – לזלדה - פרוזה וכתיבה חופשית

משה, תפילה וארמזים:
אתגר שבועי – תפילה וארמזים - פרוזה וכתיבה חופשית

תחיה, אתגר על ירושלים:
אתגר שבועי, על ירושלים - פרוזה וכתיבה חופשית

יעל, אתגר על החרוז:
אתגר חדש - והפעם בנושא החרוז - פרוזה וכתיבה חופשית

 

תחיה, אתגר על שבירת הקיר הרביעי

אתגר חדש שבירת הקיר הרביעי - פרוזה וכתיבה חופשית

 

משה, אתגר על ארספואטיקה

אתגר שבועי – ארספואטקיה - פרוזה וכתיבה חופשית

 

תחיה, אתגר על שלושת השבועות

אתגר שבועי על י"ז בתמוז ושלושת השבועות - פרוזה וכתיבה חופשית

יהיו עוד?אחיתופל
ודאינפתלי הדגאחרונה
כוכב נופלפצלשש!

ואם כוכב אחד נופל;

למי זה בכלל משנה

או אכפת?

 

ואם כוכב אחד נבלע בחשכה,

לא תרגישו זאת כלל.

שהרי כמו הצמח שסופו לנבול-

כך גם הכוכב סופו ליפול.

 

אך.

רק זאת דעו:

אורו אינו כבה,

גם אחרי שהוא נופל.

 

ואפשר;

שכוכבים

הם אנשים.

זה מדהים בצורה יוצאת דופן.מתנחלת גאה!

אין לי מילים.

פשוט מרגש עדין וקולע.

אחד הטובים שלך.

תוודה נשמה❤פצלשש!
זה פשוט...חולות
פשטות יפה, ומאוד אמיתית.
וואומשלימה..

פשוט ונוגע בפשטותו

הי תודה!פצלשש!אחרונה
איזה משמחים אתם.
יואו.
קצת התקפתי ביומיים האחרונים..סליחה, פשוט יש מלא לפרוקמתוסבכת..
באלי מישהוא כזה שיהיה המלאך הגואל שלי . שתמיד יהיה שם . בצד . וישתוק . לא צריכה שהוא יעשה משו מיוחד . שאפילו לא יעשה כלום..רק שיעמוד שם , יסתכל עלי וישתוק . שישמור עליי שהכל בסדר . שאני שמחה, שהכל טוב איתי,שאני לא נופלת לעצבות,לתחושת ריקנות ואפסיות,למחשבות על החיים והמוות. שיעמוד ויפקח על העניינים . כל מה שקורה איתי . עצם זה שיעמוד שם יגרום לי להיות שמחה, שלווה יותר . כזה שישדר לי -"לא משנה מה אני פה . אז אל תדאגי . תמשיכי לרוץ במגרש המסובך והמורכב הזה, הנוראי שהוא גם מדהים ביחד הזה שנקרא החיים . ואני פה . שומר . הכל טוב .
כזה שיתכנן לי את החיים, יעשה בדיקות וחקירות מה הדברים הכי טובים לי ויבוא אליי עם הממצאים . יגיד לי "תראי בדקתי , והעבודה הכי טובה בשבילך זה פה . המקום מגורים שיהיה לך בו הכי טוב זה שם, זה הבעל שאת צריכה . וככה יהיה לי ביטחון ווודאות מוחלטת שיהיה לי טוב בחיים . שהולך להיות לי טוב . שהכל בסדר . אני לא יכולה עם החוסר וודאות הזאת. שאת לא יודעת מה יהיה מחר . יש עליות וירידות כל הזמן, ניסיונות וקשיים . אני מרגישה שכל הטוב שבעולם לא שווה עם כל הרע שבעולם. אני מוכנה לווצר על הטוב הזה בשביל לא לספוג מהרע שיש . אני לא מבינה למה העולם ככ רע ואיך אנשים מסוגלים לחיות עם החוסר צדק הזה , עם החוסר שליטה הזאת במציאות. אני לא שולטת במה שיהיה . וזה מפחיד . דברים פה לא תלויים בי ואני לא מוכנה פשוט לחיות ולחכות לראות מה יהיה איתי . זה לקחת סיכון שיהיה טוב ואולי יהיה רע מאוד ויהיו ניסיונות. תודה רבה אלוקים, אני לא רוצה נסיונות אני לא רוצה קשיים אני רוצה רק את האחד ההוא . שיבטיח שהכל טוב . אני לא צריכה הבטחה שהכל לטובה . אני צריכה הבטחה שהכל טוב . אבל אין כזה בעולם . לעזעזאל עם העולם הזה .
וווואוווווחיפושית
אמלה אני בלי מילים!! כן, אני גם רוצה אחד כזה..הלוואי היה אפשרי. אולי אבל אפשר למצוא אותו בעצמנו..אולי ה' רוצה שנמצא אותו בעצמנו..לאידעת. אבל איך אומרים? אם אין אני לי מי לי 😟
היי. כתבת אותי. רק אותי לפני שנה.נלחמת ומתייאשתאחרונה
האמת היא שהשנה עברתי תהליך מדהים מדהים ששינה לי את כל ההסתכלות.
יותר ממוזמנת לדבר איתי אם את רוצה. אנסה לעזור גם לך להסתכל אחרת (:
ושתדעי שמה שכתבת הגיע לי בדיוק בדיוק בזמן. אז תודה!
אתגר חדש שבירת הקיר הרביעיפיתה פיתה

הקיר הרביעי זה מושג בתיאטרון.

הבמה היא שלושה קירות, והקיר הרביעי זה הקהל.

שבירת הקיר הרביעי זה אמצעי אמנותי. פנייה לקהל.

מושג זה הושאל מעולם התיאטרון לעולם הכתיבה.

 

דוגמא לשבירת הקיר הרביעי אפשר לראות בשיר לא זכיתי באור מן ההפקר של ביאליק

 

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר

 

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,

אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,

כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו

וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

 

נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,

נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,

לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –

כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.

 

וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת

כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,

זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,

וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.

 

וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,

וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,

וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי

אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.

 

תרס"ב.

 

בבית האחרון ביאליק פונה ישירות אלינו. "ומחרוזי יתמלט ללבבכם"

 

האתגר הבא הוא לשבור את הקיר הרביעי.

 

בהצלחה

טוב לשמוע, תודה!חבוי


בת שלירק אמונה

מלאכית קטנה שלי

לא ,לא מלאכית

הרבה הרבה יותר:

בת אדם קטנה 

 

את בוכה-

ודמעותיך השקופות -כסופות

נוזלות מבין ריסיך-

מגלות לי שלל צבעי הקשת...

 

כל ציוץ שלך -שיר

כל חיוך שלך-בי מכיר

וכשאת צוחקת- צחוק מאיר,

אזי תזרח כל העיר..

 

ואני למולך ניצבת

כה נפעמת

שפתי מרננות

רגלי מרקדות

רוצות רצות

לשיר ולהודות

הבית הראשון מדהים בעיניי.פצלשש!

אהבתי את הקטע של 

לא, לא מלאכית

הרבה יותר מזה..

 

מהמם.

ממש.

תודה.אשמח להערות לשיפוץ שאר הבתיםרק אמונה


זה כזה אימהי. אני מפחדת לגעתפצלשש!

לא מספיק במקום הזה עדיין.

הייתי מורידה הרבה אחד בבית הראשון ומשנה עוד קצת בבתים אחרים.

אבל שוב.

זה מרגיש לי כזה אימהי וכזה שלך שלא בא לי להרוס.

מתוקה.תודהרק אמונה


הערה קלהנקדימון
נראלי במקום למחוק ׳הרבה׳ אחד, פשוט לשים אחרי הראשון פסיק. ככה המיחה תחלחח ואז תגדל למשפט משמעותי אחר.
תודהרק אמונהאחרונה