"סבא יעלב נורא!"
"סבא מת, וחוץ מזה, אנחנו בקושי סוגרים את החודש."
הכל נהיה מסובך יותר מאז סדרת המיסים החדשה שנחתה לפתחנו כברק באמצע יום קודר ואפרורי כרגיל, העם זעק, הממשלה נפלה, העם ביקש, ממשלה חדשה קמה, העם שכב לנח, והממשלה פתחה בתהליך התייעלות כלכלי נוראי, מחיר הדלק קפץ, מחיר המים זינק, ומחיר החשמל שבר שיא עולם בשלוש מקלות, ממש גאווה לאומית.
אך המס הנורא ביותר, נהגה במקוריות מדהימה ע"י יו"ר מפלגה קטנה ואפלולית, שלרב היה עסוק בלרקום מזימות קטנות ואפלוליות.
אותו ח"כ אפלולי עלה ברשמיות על בימת הכנסת, הגיע למקומו, נעמד, סידר את דפיו, כחכך בגרונו, ניקה את הפלולה המתנשאת על אפו, הישיר מבט נוקב אל קהל החכי"ם, ובמלוא כריזמטיותו פתח ושאל: "רבותי, מי מחזיק את כל הכסף במדינה?"
"טייקונים! בנקאיים! רוסים ופולנים!" ענו כולם בצוותא,
"נכון, החרדים" הוא חייך, והמשיך "וחוץ מכספם, כאמור, מה יש להם עוד שלנו אין?"
"בתי כנסת! ישיבות! מידות והלכות!" חברי הכנסת המשיכו לנסות את כוחם ולענות על השאלות ברצינות המלאה,
"כן, כן, יפה מאוד, יש להם הרבה ילדים, ומי מכם חבריי הנכבדים, יוכל לומר לי מה יש לילדים שלהם, שלידינו שלנו אין?"
"חיוך! ציציות! סידור ופיאות!" המליאה התחילה לאהוב את העניין,
"לא מפגרים! יש להם שמות ארוכים!!" אדון אפלולי איבד את הסבלנות שלו, במליאה השתרר שקט מתוח ודוקרני, לאחר כרגע וחצי הוא הבין את טעותו, סידר את חליפתו, חזר לחיוכו, ובקול מתוק חזר ואמר "שמות ארוכים, ידידי, לידידנו החרדים יש שמות ארוכים"
הוא וידא רק לרגע שכולם עוקבים אחרי מה שהוא אומר, והמשיך "וכשישבתי ועליתי על התגלית המדהימה הזאת, נאלצתי לעמוד רק בשביל שאוכל שוב לשבת ולחשוב, איך מייעלים את המצב הזה? ואז הבזיק הרעיון במוחי! מס על אותיות רבותי! תינוק שייוולד, יוטל מס על כל אות ואות משמו הפרטי לפי ערכה בגימטרייה! שעד היום- לכל אות היה ערך גימטראי, ומהיום, לכל אות יש גם ערך כלכלי!"
אולם המליאה סער "מדהים! נהדר! ממש חלומי!", "זוועה! נורא! תיפח רוחי!" תוך שניה, גברו הצעקות, ואחרי דקה וחצי, הלכו מכות, "סדר! סדר!" עלו הצרחות, וככה עמדו ורבו שעות, עד שזמן ארוחת צהריים צץ, וכולם נעלמו.
אותו אדון ח"כ, שונא ישראל, נשאר לבד באולם הריק לגמרי, החליט לנצל את ההזדמנות הנפלאה, והעביר את החוק באותה השניה,"קריאה ראשונה! שניה! שלישית!" ואף לא אחד מהלא נוכחים בידו לא מחה, כך שהחוק עבר, והמס נשאר, והמדינה עמדה המומה.
אני ואישתי עדיין רבים, איך ועל מי יקרא הילד מבין הסבים ,סבי מורי, שחי לנצח, שה' יצילהו ויגדלהו לבטח, גדל והתפתח עם שם קצר וזול- "גד", אך מור סבה, מנוחתו תהיה עדן, התהדר בשם בשווי של 1961 שקל! ירמיהו יחזקל מתיתיהו השלישי, וממש אין לי חשק, שבני יהיה 'הרביעי'.
וכשצריך להחליט, מה יותר חשוב, שמו של הסב, או משכורתו של האב, הבנתי שאין טעם להעלות את הנושא לדיון, ובאותו הרגע- עברנו לחו"ל.
) יהודים, ולכן לקחתי הכל יותר לקשר עם אלוהים, ואז זה ממש לא שיר תגובה אלא שיר חדש לגמרי. 
|
