פורום אימהות השלב הבא (עמוד 11)

את יכולה להוציא כמה משחקי קופסא או קלפים, מה שיש לכם בבית.

ואפשר לשחק כל מני משחקי חברה כמו לשים מטפחת, הטבעת, 

שאחת יוצאת וכל השאר חושבים על משהו והיא צריכה לנחש מה זה, או שמחביאים חפץ והיא צריכה לנחש מה חסר,

להכין פתקים עם פתגמים\מילים\ביטויים ומישהי צריכה להציג בפנטומימה את מה שכתוב בפתק,

איש תלוי

בטח יש עוד הרבה, אבל זה מה שעלה לי בינתיים

כל ילדה מקבלת שעון או יומן והיא עוברת בין הבנות וקובעת איתן פגישה

למשל איקס קובעת עם ווי בשעה 5

איקס קובעת עם איי בשעה 2 וככה כל השעות

לאחר מכן את אומרת שם של שעה ונושא שיחה

למשל בשעה 5 תדברו על תחביבים שלכן

וכל הבנות נפגשות עם מי שהם קבעו ומדברות כמה דקות

את יכולה בין שעה לשעה לעשות שיתוף במליאה - מה למדת עליה/משו חדש/משו מצחיק/ וכו

או בסוף יהיה זמן לשיתופים

כמובן שלא צריך את כל השעות

אפשר גם משחק זיכרון אנושי

בת אחת יוצאת החוצה ושאר הבנות מתחלקות לזוגות עם עי משהו משותף, זה יכול להיות חיצוני (צבע שיער, מידת נעליים וכו) או פנימי (מנגנות על פסנתר, אוהבות לרקוד וכו) הזוגות - הבנות כמובן יושבות לא בצורה של זוג זוג אלא מבולגנת

הבת שיצאה נכנסת ושואלת בת אחת מה היא בחרה והיא עונה לה ואז הבת צריכה למצוא את הזוג שלה

(מקווה שאני מובנת..)

אם הם רבות הרבה את יכולה את לחלק אותן לזוגות והם צריכות למצוא מכנה משותף, כמובן שפנימי ולא חיצוני עדיף..

אם זה נשמע לך ורוצה עוד רעיונות בשמחה אגיד לך

במשחק הראשון אני קובעת את הנושאים?

איזה נושאים היית שמה שם חוץ מתחביבים?

אבל אם רוצים שזה יהיה יותר יעיל ויותר ממוקד ממליצה לך לתת את

אממ למשל: תחביבים, מקצוע לעתיד, פחדים, שאיפות, מה משמח אותי, מה אני אוהבת, מה אני לא אוהבת, המשפחה שלי, אם הייתי מורה אז הייתי עושה בכיתה שלנו... כנל אם הייתי מנהלת או ראש ממשלה

מתלבטת אם זה תואם גיל, אבל אולי את תריחי אותן תראי אם מתאים כאלה נושאים, אפשר גם להסביר מה הכוונה פחדים, שאיפות ואם הייתי מורה זה לא שאתן כל השנה חופש אלא דברים הגיונים

זה נכון שזה מבאס, אבל גם אם כל היום יהיה עמוס וגדוש יכולות להיות מריבותואני גם חושב שהן צריכות זמניםשל הפסקות כדי לשחק בחופשיות במה שהן אוהבות.

בהמשך אכתוב רעיונות 

אז היום היה היום השני שלח בקייטנת אמהות.

ב"ה היה ממש מוצלח. והפעילות דווקא לקחה יותר זמן ממה שחשבתי, אז הספקנו רק משחק אחד (משחק זיכרון אנושי. היה חמוד ממש, תודה לך @ברונזה).

וב"ה היה הרבה יותר נחמד מבחינת האווירה (כן היו כמה מריבות קטנות לאורך היום, אבל לא משהו דרמטי במיוחד. הצליחו להתגבר די מהר ויצאו בהרגשה טובה בסוף היום, שזה העיקר...)

גם הילד וגם הבעל עם הפרעת קשב ויש להם בעיה עם חפצים.

אני מקצה לכל חפץ מקום, אבל האחריות שלהם, קורה שהם מחפשים חפצים/ נאבדים/ נשברים, זו אחריות והתנסות שלהם ללמוד לפעם הבאה.

אבל באמת רחפנית ממש לגבי הציוד, ההתארגנות בבוקר, בערב...

אשמח לענות כי מפריע לה ולי ההתנהלות בבוקר בעיקר ולה גם בכיתה- לפעמים נוזפים בה קצת..

בעלי האמת אומר שזה תכונה מקסימה ומעולה שהיא לא לחוצה ואין עניין להציק לה לגבי זה...

זה גם יכול להיות מקום מוגדר מראש ששם כל היצירות או מקום לכלים, לא כל פעם מחדש.

למה לא? היא עוד קטנה וזה יכול לתת לה כלים להמשך שתיישם בעצמה.

קבוע לדברים.

תקצי לה מדף/שולחן פינה עבור היצירות שלה *ואז* תוכלי אולי לצפות שתניח את הדברים שהיא מביאה שם. או לפחות כשהיא מגיעה עם היצירה תוכלי לשלוח אותה למקום המוגדר ההוא.

מקום לציורים - כנל....

חוץ מזה אם הדברים מתחילים להתפזר וכבר יש מקום מוגדר לכל דבר, אז אפשר לעשות כל כמה ימים מבצע סדר... שביחד מחזירים כל דבר לאן שצריך

ולקרמיקה יש לה מקום והיא מסיבה כלשהי לא שמה שם...

התכוונתי לשאול אם צריך שאני אגדיר לה מקום של "בלאגן"... של ערימת חפצים שיהיו במקום אחד ולא מפוזרים בבית

אני חושבת על ארגז פלסטיק אבל כל קופסא בסגנון יכולה להתאים

וזה יהיה המקום הרשמי של היצירות.

תבקשי ממנה תור לנירולוגית התפתחותית לגבי עיצות

וגם לבקש לעבוד על תפקודים ניהוליים בעיקר

דברים מבשילים

יש מבחר איכותי

מחירים סבירים

לק"י

בערך בעשר.

השניה יכולה לישון מוקדם יותר. היא כן עייפה, אבל תמיד יש לה מה לעשות.

הייתה מתעוררת מעצמה בסביבות רבע לשבע ועכשיו צריך להעיר אותה מלא פעמים..

ואם בשבת אני לא מכירה אותה אז היא מתעוררת בסביבות תשע..

זה מראה לי שהיא זקוקה לשינה המוקדמת יותר אבל משהו מפריע לה להירדם...

יש ימים שצריך להעיר אותו ויש ימים שקם לבד, שמתי לב שהוא לא ישן תמיד אותם שעות, לפעמים ישן 12 שעות ולפעמים 9-10 שעות.

ילדים לא תמיד ישנים בצורה סימטרית, אני נותנת לילד להרדם בצורה ספונטנית ואם חסר לו שעות הוא ישלים אותם.

היא כבר גדולה ויכולה להנות מהשלמת שעות בשבת.

יכול להיות שהיא מרגישה צורך להיות נבדלת מאחיה הצעירים, כי היא מרגישה שהיא גדולה יותר. אולי אם תעניקו לה זמן אחרי שעת השינה של האחרים שבו תדברו איתה על היום שחלף או תשחקו במשחק קטן - זה יספיק לה כדי להסכים ללכת אחר כך לישון.

(אני לא דוגמה טובה בכלל לשעות שינה טובות של הילדים... אבל הזמן האישי הזה כן עוזר קצת לפעמים, נותן להם את המקום שלהם להתבטא ונותן את התחושה שאבא ואמא לא רוצים רק "להיפטר" מהם וזהו...)

7 וחצי זאת השעה פחות או יותר

לפעמים 8 אבל בגדול הוא עייף וצריך מספיק שעות שינה.

עולה לו' מכוונת ל9 אבל זה יוצא לקראת 10

עם הגדולים הצלחתי לגרום ךזה להיות מוקדם יותר

כלומר סרטים שהוא אוהב ומכיר, רק בשמיעה

משמונה וחצי בערך אנחנו מעבירים את הרמקול למנגינות שמשרות שינה וזה מאוד עוזר אצלנו.

בכל מקרה אסור לצאת מהמיטה(חוץ משירותים)

אבל הכי חשוב שילד נהנה ממסיבה וקיבל תפקיד חשוב.

ואת גם הבאת מתנות , טרחת הרבה, ממש לא ברור מאליו . עשית את הדבר הנכון.

מכירה את זה, כשאירועים שחיכינו להם לא הולכים כמו שרצינו, ואיזו צביטב נשארת בלב אחר כך ולא מרפה...

בכל אופן, רואים את תחושת האחריות העצומה שיש בך: חשוב לך להיות נוכחת בשביל הילד שלך, חשוב לך ששאר הילדים שלך יהיו מטופלים היטב ואפילו חשוב לך שלא יהיו פשלות עם המתנות למורים. את מדהימה!

אז נכון, עכשיו העניינים לא הסתדרו כמו שצריך, אבל זה לא מוריד מערכך כאישה אחראית ממש וכאמא משקיעה ואוהבת מאוד.

מעריכה אותך!

אז תראי את הסרטון ותנסי להתחבר לחויה כאילו היית שם

וישר כח גדול

אבל בטח ראית את זה מוסרט לא?

והילד לא חייב לדעת שפיספסת...

לפעמים כשנמצאים בתוך הסיטואציה קשה לשים לב לכך ההשלכות מסביב. עשית מה שיכולת במצב שנוצר

קשה

אבל זה מהשטן

ההלקאה העצמית....

ראית סרטון של זה?

אם כן אז זה ממש כאילו היית

..

וקל להגיד קשה לעשות

לזכור שבסוף זה *מלמעלה*

הקב'ה כיוון כך את הדברים

וכנראה שזה לטובה

אפילו שאנחנו עוד לא יודעים למה.....

וקראתי משפט ממישהי

זה שכעסת בהשכבות לא מוחק את המילים הטובות שאמרת במשך היום

אז אנחנו לא שואפות לכעוס אבל זה לא נורא אם קרה

וזה שאיחרת לא מוחק את זה שהשקעת לבוא בשבילו ולהיות בלי התינוק...

ונשמע שאת עושה המון המון המון אז סחתיין עלייך!!!!!!

איזו אמא מסורה את!!!

להגיד

טוב, איך אתייחס לזה עוד חודש? חודשיים?

לתת פרספקטיבה זה מקל...

זה נכון להתאכזב מעצמכם,

עשיתם, לא בכוונה, טעות קריטית בהתנהלות

והפסדתם את העיקר, להיות עם הבן

והתמקדתם בטפל (להביא עכשיו את המתנות)

ולסיים עם זה

אבל סוג של רציתם שהערב יהיה מושלם והמתנות יגיעו

ונתתם לעיקר להתפספס

נקווה שתלמדו להבא

אני כותב בצורה כזאת, כי זה מה שהיה וצריך להכיל את זה.

ולא צריך להוסיף כל דקה כמה הייתם מדהימים ומופלאים

עשיתם טעות וזהו

עובדה, החלפתי לבת שלי אתמול טיטול

אבל במבט כולל זה רק חלק מהחיים.

תחשבי מה יהיה בסוף תיכון. בהשבעה, בסוף מסלול, בטקס סיום התואר.

בחתונה שלו!!!!

בברית של הילד שלו..

וכן הלאה.

כל אירוע מלמד אותנו משהו על עצמנו,

אני חושבת שהמסקנה היא פחות על האם לקנות מתנות לוועד, כי הבלתם כל פעם יהיה אחר.

כן חשוב להסיק מסקנה לדמיין שוב את הרגע בו החלטת ללכת לחנויות. מה חשבת? מה הרגשת? מה הוביל אותך?

כל אחת נוגע בה משהו אחר, ומהמקום הפנימי תלמדי משהו על עצמך ותקחי הלאה כשיעור לחיים.

אבל העיקר לדעתי, הוא בעבודה לשחרר ולהנות כמה שיותר משאר האירוע.

הגעת, לא היית בפתיחה. לנסות למצות את מה שנשאר כמה שאפשר.

שתהיה חופשה נעימה ובהצלחה בחטיבה!

רק הזמן מרפא את האכזבה הזו

מקווה שאת כבר שם

הדבר היחיד שעוזר לי זה חיזוקון באמונה

הקב"ה תיכנן לך את האכזבה הזו

בעלך לא היה יכול להזיק אותך אם לא הגיעה לך ישירות האכזבה

זה בטח במקום איזו עוגמת נפש אחרת יותר גרועה (כמו נניח שהילד היה שוכח את הטקסט וכל הערב שלו ושלכם היה נחרב)

חיבוק לאכזבה

אבל. אולי מישהו צילם? ותוכלי לצפןת בו גם בדילאיי?

ובסוף..... מה שחשוב זאת החוויה של הילד.... בטוחה שהוא היה בעננים. ואבא היה זה גם מהמם...

עזר לכתוב את הדברים. ואחר-כך לקרוא את כולכן. ב''ה עבר  לי מאז... 

תודה שהייתן איתי. ממש מרגש שאתן לוקחות את הזמן לכתוב למשהי שאתן לא מכירות.

אבל עדיין כדאי להתכונן לסיבוב ארוך...

בסנטר 1 יש גם כמה חנויות - מודסטי, קמיליון ועוד כמה, שכבר לא זוכרת את השם. בתחנה המרכזית יש גם כמה חנויות, אבל נדמה לי שפחות.

אולי אפשר להזמין, ולמצוא מישהי שרק תנפח ותעצב.

את יכולה לקנות ערכה ולעצב לבד

זה ממש פשוט, ממליצה לך לקנות הרבה לפני הבת מצווה ולנסות לראות אם את מצליחה, זה לא קשה

ואז בבת מצווה עצמה יהיה לך יותר קל

את יכולה גם לבקש מחברה/אחיינית או גיסה צעירה שתעשה את זה

בדרכ הם מאוד אוהבות, במיוחד עכשיו בחופש  ובאמת זה פשוט

במסיבה עשו שער מבלונים... הגננת אמרה שהיא קנתה את זה בסטוק ב20 שקל לעמוד. אני לא יודעת איך היא חיברה מלמעלה והיא "השחילה" על זה בלונים... יצא מהמןם!

אפשר לקשט בבדים יפים, ולהשקיע בעיקר בניראות של השולחנות. צריך ידיים טובות בשביל זה, אבל לאו דווקא מישהי מקצועית. (בבת המצווה של הבת שלי שכנה מדהימה באה לסדר ולקשט את האולם - היא אוהבת את זה וטובה בזה, ועשתה את זה בחינם...)

אני בעד להשקיע בדברים שנשארים - המזכרת, למשל. וכמובן, בכיוון הרוחני של הנערה הנכנסת בעול מצוות...

אמא שלי קבוע הייתה משתפת אותנו בעיצוב ועושה משהו כזה-

שולחנות עם מפות עליהם בצבע שהחלטנו מראש

בלוני הליום (לא סידור בלונים) במרכזי שולחן בערך 4-3 לשולחן בצבע תואם

צלחות חדפ יפות בצבע שמתאים להכל כמובן

וככה עורכים

אפשר להוסיף מזכרת נחמדה ויוצא ממש ממש יפה

בנוסף תלוי באולם אם יש עמודים אפשר לתלות סרטים יפים מסביבם וכו

עם קצת דמיון וטעם אפשר לעשות דברים יפים מאוד מאוד

נ.ב

אפשר לקנות משיין מספר 12 גדול של בלונים ולהעמיד בכניסה צריך לצאת גם לא ממש יקר

שכולל השכרה של קשת לתליית בלונים ושל משאבה לניפוח, וחבילת בלונים, הכל ביחד עולה כ50 ש"ח.

לא יודעת אם זו הרמה שאת מחפשת שאו שאת מדברת על משהו רציני ומפואר יותר.

אם מעניין אותך פרטים, את מוזמנת לפרטי...

לא מאוד זול, אבל יחסית בסדר.

ובמקס סטוק באמת יש גם כל מיני דברים, לפעמים גם דברים מיוחדים.

ואם יש לך זמן ואפשרות להזמין מחו"ל - אז באמזון יש מגוון רחב ויפה ודי זול (לא כמו האתרים הסיניים, אבל יותר זול מארט דיפו).

יש גם את הובי (בירושלים, לא יודעת אם יש בעוד מקומות, יש להם גם אתר) - חנות כיפית, אבל יקרה...

אנסה להגיע למקסטוק

ואסתכל באמזון אם יש דברים שאני מחפשת ומה המחירים.

תודה 

את מחפשת עבור עצמך? איזה סוג של חומרי יצירה ולאיזה סוג יצירות, להתנסות וכיף או משהו שאת רוצה שישאר הרבה זמן?

כדאי לדעת שיש דברים שעדיף להשקיע בהם קצת יותר והרווח בטווח הארוך יהיה משתלם וגדול יותר. גם לעניין איכות היצירה וגם לאיכות החוויה היוצרת, כי זה מבאס שבגלל חומרים היצירה לא יוצאת טוב, ואז מעדיפים לוותר על זה במקום להמשיך להתנסות ולפתח יצירתיות. מניסיון, יש חומרים מסויימים שהמחיר הזול שלהם לא שווה את ההשקעה בהם כי הם לא איכותיים או לא טובים, ואחרי שימוש אחד שניים כבר לא עובדים כמו שצריך.

אם תרצי להתייעץ על דברים מסויימים, ויצא לי להשתמש בהם, אשמח לשתף בניסיוני. 

לילדים

אבל לא רק דברים זולים, כן הייתי רוצה לקנות להם חומרים שיוכלו ליצור יצירות חופשיות בבית.

חשבתי גם על רקמה לבת שלי ואם יש לך עוד רעיון לגיל 9 אשמח לשמוע.

בחנויות שמתמחות בתחום היצירה

מקסטוק זה ליצירה מאוד כללית

אבל אם אני מתכננת ליצירה בתחום מסויים אז מעדיפה לרכוש בחנות לפסיפס את החומרים (באליאקספרס יש גם צורות מעניינות של חתיכות קרמיקה)

באליאקספרס יש קיטים(מארזים) מאובזרים באופן מקצועי של רקמה והמחירים ממש זולים ביחס לקיטים בארץ

סריגה בחנויות מתאימות

אפשר לרכוש נוקדנים באליקאספרס וקנות צבעי אקריליק לעשות מנדלות מנוקדות

וכאלה אם תוכלי יותר למקד אם זה הכיוון בדיוק אז אתן יותר רעיונות..

דברים נוספים שקניתי זה חרוזים כאלה שמגהצים - קניתי באליאקספרס כמות גדולה + משטחים לשים עליהם את החרוזים + מגהץ קטנטן שהילדים יכולים להתנהל איתו לבד (תלוי כמה הם קטנים...) + דוגמאות לשים מתחת למשטחים של כל מיני רעיונות ליצירה + פינצטות שיהיה קל לשים את החרוזים.

ממך נשמע שהבן פחות מתוסכל מזה... צריך לנסות להתנתק מהילד שבנו שמדבר, ופגוע ... ולראות בכאן ועשיו עם מה צריך להתמודד....

לא כדאי לקחת את זה למקום של עלבון, טובים ופחות טובים יש בכל מקום והמדדים של ישיבות לא נקיים מאינטרסים, ככה שאי קבלה לא באמת אומרת משהו.

לגבי בן, אולי זה לטובה , שלא ישוו אותו לכל בני משפחה שלמדו שם קודם.

לדעתי, חלק רציני מעניין אולפנה/ ישיבה טובה זה מיתוג ושיווק מוצלח.

גם באזור שלנו פתחו חטיבה לבנות שאמורה להיות תורנית יותר. בפועל חצי משנתון של הבת שלי שהלכו לשם די הורידו חצאית כבר בכיתה ח' ואלו שלא, היו נשארות דתיות גם באולפנה רגילה.

אז הם גם לא מקבלים את כולן ומבקשים תשלום פי שתיים מאולפנה אזורית , כל הדבר הזה כביכול אומר שהם שווים יותר. אבל בפועל רמה לימודית שם נמוכה יותר, רמה תורנית אותו דבר, אין שום מעטפת שיש במקום גדול , כך שאם בוחנים לעומק , אין אפילו יתרון אחד ללכת לשם. 

גם אנחנו חווינו וחווים דברים דומים עם הילדים שלנו

ב"ה לנו עצמנו אין חוויות עבר כאלו (אף שחוויתי את זה עם אחים שלי), אבל זה עדיין מתסכל נורא וגורם לנו לחשוב שאולי משהו "דפוק" בנו... (וזה ברור לנו שלא! עם ילד אחד ידענו מראש שיהיו קשיים, ועם האחרים זה פשוט היה רצף של נסיבות לא מוצלחות... אבל עדיין - התחושה הקשה הזו )

מאחלת לכולנו שילדינו ימצאו את המקום המתאים ביותר בשבילם, ושבאמת נראה בחוש איך הוא מתאים להם ומקדם אותם ❤️

ישיבה או אולפנה נחשבת או לא נחשבת , בעיניי היא לא מכובדת ומבזה. כשיבוא משיח נראה לי שנפסיק עם הרשימות.

ראיתי הרבה יוצאים בשאלה בישיבות טובות וצו"לניקים בבתי ספר אזוריים.

ובסוף צריך לזכור שהרשימות האלו מנוהלות לא על ידי בשר ודם, אלא עד ידי הקב"ה והילדים הולכים למקום שהוא הכי טוב בשבילם. 

מוכר ככ

לצערי

רק להתפלל שיהיה להם טוב במקום שיהיו

חיבוק!!

ה' יעזור לשניהם למצוא את הדרך שלהם בצורה הטובה ביותר!

לגבי הבת, אין דרך להתעקש ולערער באולפנה?

בעין מבחוץ תכלס זה הזוי הקנאה ושנאה שזה מכניס...

אולי תנסי לקחת את זה למקום של ככה הקב'ה גילגל את זה וזה לטובתו וטובתכם...

כמובן אם המקום השני הוא טוב

אם החבר הזה מתנשא עדיף שייפרד ממנו עכשיו ולא יימשך אחריו לתרבות רעה, גם אם היא עטופה בצלופן של רוחניות אבל מבפנים היא הרסנית ולא בריאה....

זה גם יכול להיות שיעור בענווה ובהסתכלות על זה שמה שמשנה באמת זה רק איך הקב'ה רואה אותנו...

כמובן קל להגיד קשה לעשות

אולי אבל זה יכול להיות כיוונים מחזקים...

בכל מקרה חיבוק גדול

ואת נשמעת אמא מדהימה שככ רגישה לבן שלה

חושבת עליו המון...

בע"ה תגיעו למקום הכי טוב לכם ובדרך טובה ונעימה!!

קודם כל שתדעי שאת ממש מדהימה! איזו מודעות עצמית יש לך!!!

באידיאל - אני בעד שיהיו רק אולפנות וישיבות אזוריות , שכל החברים מאותו אזור הולכים אליהם יחד,

זה נראה לי הרבה יותר בריא לנפש הנערים חינוך הטרוגני, אבל זה גם יפתור את בעיית "קבלת תשובה שלילית בגיל צעיר." חבל שהילדים צריכים בכתה ו' להתמודד עם זה.

אבל גם אחרי השלב הזה בחיים  אנחנו מקבלים תשובות שליליות-בחיפוש שרות לאומי/ צבאי, בשידוכים, בדירות ( פעם קיבלנו תשובה שלילית מבעלת דירה להשכרה😃) , ואחר כך עם הילדים כמו שכתבת שההסטוריה חוזרת שוב.

ולכן נראה לי שזו עבודה קשה שפוגשת אותנו בהרבה תחומים בחיים, לדעת לקבל נכון תשובה שלילית- זה לא ציון , זה לא דחיה , זה לא דרוג הערך שלנו, זה בסך הכל ציון דרך משמיים שזה לא המקום המיועד לנו.

בהצלחה רבה!!! שבעז"ה ינחה אותכם בשמחה לדרך הנכונה!

תחושות לא נעימות.

אני זוכרת שהחוויה שלי בתור ילדה היא שההורים שלי נתנו לנו את ההרגשה שאנחנו מדהימים ונפלאים והמקום שנהיה בו יזכה בנו (גם בבית ספר, באולפנה בשירות לאומי) וגם כשהיו לי תחושות לפעמים של מה אני שווה או ששמתי את הערך העצמי שלי נתון להחלטת מוסד כל שהוא, הם עדיין האמינו בזה. כי העין הטובה הזאת היא האמת. זה לא קלישאה או ניחומים מזויפים.

אני באמת מדהימה ויש לי הרבה מה לתרום לעולם

לכן זה מצוין שאת מסתכלת על הבן שלך ואומרת שהוא ממש על רמה. כי זה נכון! הוא על רמה ואת אמא שהשקעת בו במסירות ובאהבה ועשית את זה בצורה מעולה! איזו אמא אלופה!!

למי אכפת מהמוסדות? הם מכירים אותו ? הם עברו איתו שלב שלב? הם יודעים את כוחות הנפש שלו ולמה הוא מסוגל?

ממש לא. וזה בסדר, לא שופטים את הבחירות שלהם כי אפשר לעשות טעויות במיוחד במקומות גדולים שצריך לשפוט על סמך ריאיון מהיר וציונים. אז מה?

עכשיו, כשיש לך את הרגשות יותר מסודרים בראש ובלב, אפשר לחשוב מה האפשרויות-

או לערער על ההחלטה (הרבה אנשים שאני מכירה עשו את זה ועזר להם)

או לחפש מקום אחר שעונה על הקריטריונים.

הבת שלך היא לא אחת מ... היא צריכה מקום שמתאים ספציפית אליה,

שווה לחשוב איזה מקומות יכולים לתת מענה

ולגבי הבן- כתבת שהוא דווקא מרוצה ושמח, איזה יופי! הוא הבין את העניין, הוא לא משליך את העצמי שלו לפי מה שיגידו אחרים לא משנה כמה רשמיים וסמכותיים הם יהיו.

לחזק את המקום של העין הטובה של הראות הפנימית האוהבת והמחבקת ולהגיד לעצמך כמה גדלת מאיפה שגדלת וכמה ה סובב בהשגחה שתהיי איפה שאת היום, את הכי טובה שיכלת להיות! לחשוב מה היה אם ומה היה אם זה ממש לא מקדם. עכשיו יש מציאות, כמה את טובה ומוערכת במציאות ואיזה ילדים טובים ויקרים יצאו לך מכל מקום שבו הם יהיו בעז"ה.

יש סיבה שאומרים לכם למה הוא לא התקבל?

ולגבי הבת אויש מבינה מתסכל מאד

היא התבאסה מאוד וגם נפגעה. דיברנו על זה ואמרתי לה שאנחנו עושים את הבחירות שלנו אבל ה' מכוון אותנו בבחירה. וכשה' סוגר דלת אחת, כנראה שזה פחות טוב לנו לעבור בדלת הזו, והוא פותח דלת אחרת, שיותר טובה לנו. גם סיפרתי לה על עצמי כמה דברים מהעבר שימחישו לה קצת איך ה' סולל לנו את הדרך.

זה הרגיע אותה. עדיין לא הבינה למה לא התקבלה. אבל הדבר היחיד שהעלינו על דעתינו זה משהו- שאמרתי לה שאם זו הסיבה באמת, אז כנראה שצריך לשמוח שלא התקבלה...כי מי רוצה ללמוד במקום שככה רואה אותה וככה רואה את הדברים...והיא הסכימה איתי.

אולי זה כיוון מחשבה שיעזור לכם גם.

בהצלחה!!

ואני בכלל לא סובלת את כל הסיפור הזה שילדים בכיתה ח' צריכים "לשווק" את עצמם בראיונות ולחוות דחיה ותסכולים כאלה. מטופש בעיני לגמרי. למה אי אפשר שכל אחד ילמד במוסד שקרוב לביתו וזהו. יחד עם כולם, בלי כל מיני וריאציות וניואנסים של סגנון כזה או אחר או קצת ימינה וקצת שמאלה מהסגנון של ההוא וההיא. 

כל מה שאמרתן, לגבי הערך העצמי, ההכוונה של הקב"ה, שהכל לטובה ועוד, אני יודעת את זה בשכל ובאמת מאמינה בזה לגמרי!!! וזה גם מה שאני אומרת לילדים שלי. ועדיין במקום עמוק, הנפש שלי עוד לא לגמרי שם... ואני נפגעת.. אולי זה לא ממש פגיעה אלא יותר דאגה עמוקה ותקוה שהילדים שלי לא יפגעו..

וכן, גם עצובה ומתוסכלת שילדים בגיל הזה צריכים צריכים לעבור את מסע השיווק הזה... כל כך קיוויתי שעד שהילדים שלי יגיעו לגיל הדברים יראו אחרת ויעשו בצורה טובה יותר..

בכל אופן, בע"ה שיפרחו ויגדלו בכל מקום שבו יהיו.

תודה לכולכן, טוב שיש את המקום הזה לפרוק קצת..

שבת שלום!

והגיע הזמן שהאולפנות והישיבות יפסיקו עם הסינון החסר היגיון הזה.

רוצה לספר שהבת שלי לפני כמה שנים היתה תלמידה די גרועה, היא בחורה מאוד חכמה, אבל לא עיניינו אותה לימודים והיא לא השקיעה. בכיתה י' היא הרגישה שהרמה התורנית של האולפנה שלה זה לא הרמה שהיא רוצה להיות בה. היא חיפשה יותר עומק. אז היא הלכה לבדוק אולפנה ממש קטנה שקרובות משפחה לומדות שם וידועה ברמה תורנית גבוהה. ובאופן מפליא ממש היא לא התקבלה. כמובן שלא עניין אותם המלצות, ראיון, כלום... רק על התעודה הם הסתכלו. הבת נשארה באולפנה שלה, סיימה בגרויות עם ציונים ממש גבוהים, כי בסוף לקחה את עצמה בידיים והתחילה ללמוד. המורות והמנהלת שהיו לה עפו עליה ממש. האולפנה שבה לא התקבלה, פספסו ילדה מהממת עם יכולות גבוהות בכלכך הרבה תחומים ובחרו להשאר עם כיתה קטנה ולפי מה ששמעתי מקרובת משפחה, לא כלכך מתפקדת לימודית. 

תוך כדי בת אחרת שלי, כמובן עם תעודה של ציונים ממש גבוהים התקבלה לשם ולומדת שם. האמת שבגלל התעודה המעולה שלה וגם הדוסיות שלה, היא התקבלה לכל המקומות שאליהם נבחנה. לצערי יש לומר, היא בחרה ללמוד דוקא באולפנה הזאת, שאחותה לא התקבלה אליה. האמת שחוץ מזה שנפגעתי בשם הבת שלי הגדולה יותר ולכן קשה לי עם האולפנה הזאת, אני גם ממש לא מרוצה מכל מיני דברים שם. ואני אומרת לעצמי שטוב שהבת הגדולה נשארה איפה שהיא היתה ולא עברה. הבת השניה אוהבת להיות באולפנה הזאת אז אני משתדלת לשתוק ולא להעביר יותר מידי ביקורת על האולפנה. כנראה ששם היא צריכה להיות. לא תמיד אנחנו מבינים את הדרך שצריך לעבור. אבל משתדלים לעשות הכי טוב איפה שנמצאים.

מין משחק התגוששות, שמצמידים את כפות הידיים אחד עם השני ודוחפים, תניחי לו לדחוף אותך (עם מאמץ) ולהפיל אותך לספה.

גם מלחמת כריות מאד משחררת, את יכולה להגזים ולהעמיס פנים שאת נופלת מעוצמת הפגיעה של הכריות.

(חשוב לי לומר שאני לא מדריכת הורים או משהו בסגנון אז תבחני את הדברים מול מה שאת יודעת ומה שמתאים לך.

מה שכן הדברים נכתבים קצת מניסיון חיים ולמידה עצמאית, אז אולי משהו ממה שאכתוב יתאים לך, יועיל ויכוון.)

***

ממה שאת מתארת נשמע שאולי הוא מתוסכל וחסר אונים. ובעיקר זקוק לכלים שיעזרו לו להתמודד עם מצבים שהוא מרגיש בהם במצוקה, וכלים להצליח לווסת את הרגש שמתמודד איתו. עבור ילדים רגישים זה עוד יותר משמעותי לתת להם את הדרך לבטא את עצמם נכון ובצורה מווסתת ובמרחב בטוח עבורם.

ניסיתם לדבר איתו לפני שמתרחשת סיטואציה כזו?

עשיתם תצפיות משלכם כדי להבין מה הדברים המסויימים בסיטואציה שמביאים אותו להתנהלות הזו? מה הוא מרגיש שם שמעלה בו צורך להתגונן?

הייתי מנסה ללמוד את השורש, מהתבוננות מהיזכרות במצבים שבהם זה קורה, ואז יחד איתו מתוך הקשבה ואהבה לנסות להבין מה גורם לו להרגיש ככה, באיזו עוצמה הוא מרגיש את זה (אפשר להיעזר בסקאלה עם צבעים), אם יש משהו שעזר לו בעבר להירגע, אם היה רוצה שתחשבו יחד על איך אפשר לעזור לו, תלמדו אותו יחד איתו ותעזרו לו ללמוד את עצמו.

ככה הוא גם מבין מה הוא מרגיש, באיזו עוצמה ולומד כלים לעזור לעצמו שמתאימים לגבולות של הבית, מה כן אפשר לעשות ומה לא.

אפשר גם לחפש טכניקות להרגעה ולהפגת מתח שיכולות לעבוד עם ילדים והוא יבחר מתוכן בכל פעם מה שעוזר לו, ואם יבקש אתם שם לעזור ולכוון ולתת מרחב למידה בטוח עבורו.

מה שעולה לי בראש:

להציע חיבוק או ללכת איתו למקום רגוע ועם פחות גירויים עבורו, לקחת צבע ולצייר מה מרגיש על דף, לדחוף את הקיר בשתי ידיים חזק, לקפוץ במקום ולנער ידיים או לעשות פעולה שדורשת ריכוז בשתי פעולות גופניות בו זמנית (ידיים ורגליים), לנפח בלון (או טכניקות נשימה) ומאמינה שיש עוד בחוץ שמפרסמים מדריכי הורים וכדו'.

ובגלל שציינת שהוא מאוד רגיש כותבת כאדם רגיש מאוד, שיודעת שלפעמים הרצון להימנע להימנע מקונפליקטים גדול מהצורך להביע אסרטיביות בכל הקשר שהוא. גם כי זה מציף וגם כי האופי שואף הרמוניה ויש רצון להיות בסביבה תומכת ובטוחה. מה גם, שאנשים רגישים מושפעים יותר מהתגובות של הסביבה שלהם, וזה עלול להוביל למקום של ריצוי. מי שיכול לעזור שם זה ההורים והמבוגרים שסביבו, הם אלו שיכולים לתווך ולתת הרגשה של ראויות בצורה נכונה שתגדל אותו ותיתן לו כלים להתמודד עם מצבים כאלו, גם בבית וגם בחוץ.

(גם אמרת בכור, אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל לפעמים החוויה של הבכור הרגיש היא שבגלל שהוא גדול הוא צריך לוותר לקטנים יותר, להבין אותם, להתחשב בהם וכשהוא מביע רצון שסותר רצון של קטן או דורש ממנו לוותר על שלו, הוא מרגיש שהולך לאיבוד... ולא רואים אותו).

שולחת לך במסר תוכן של מייל שקיבלתי היום, שבדיוק נוגע לשאלה שלך ואיך אפשר להגיב.

לא יודעת למה עולה לי פתאום לראש אפשרות להוציא מתח מהגוף ע''י מעיכה או לישה של פלסטלינה/כדור פלסטיק נמעך שהוא קשיח או כדור ספוג שאפשר לזרוק על הקיר, או לתוך סל מסויים ולהגיד לו לדמיין שכל זריקה או מעיכה הוא מעביר את הרגש לכדור ומוציא אותו החוצה ממנו ואז כשנרגע יכול לבוא ותבינו מה אפשר לעשות.

שמעתי אתמול מישהי שאמרה שכל רגש נמצא אצלנו 90 שניות ועובר. אם נכיר בו ונגיד אני מרגיש/ה ... ונתבונן ברגש בלי להילחם או להתכחש אליו, הוא יעבור. אולי יהיה בידע הזה כדי לעזור בניהול זמנים בפעילויות ההרגעה או בהבנה שזה עובר מהר עם עבודה נכונה.

מכיוון שאנחנו מודעים לרגישות אנחנו דווקא כן מכוונים לאסרטיביות בין האחים ולכולם יש מקום להבעה בלי להתחשבן ולהתחשב אלא שיהיה ביניהם הרמוניה ולא כוחנות וזה עובד

אבל יש תקופות לילדים וזו תקופה של מעברים אצלו למשל מסיים גן ומתחיל בית-ספר

בתקופות כאלו הוא יותר מועד להתנהגות כזו

יום יבוא בע"ה ואתייעץ על איך עושים את זה, ואשמח ללמוד גם כן .

ונכון, מעברים באמת דורשים יותר תשומת לב והרגשה שרואים אותנו ושיש לנו כלים מתאימים לנו להתמודד. ומעבר מגן לבית ספר זו באמת קפיצה גדולה, ובמיוחד בתקופה הזו ובמצב של עמ''י זה גם משפיע על ההרגשה בלב ובנפש.. ופרידות.. וסיום של תקופה.

והוא הראשון שעושה את המעבר הזה.

כותבת שאלות כי זורמות ממני משום מה, תרגישי בנוח לא לענות עליהן: ויש לכם זמן שלכם רק איתו לקראת המעבר המשמעותי הזה? לשמוע איך מרגיש? איך אתם יכולים להיות עבורו שם?

לא יצא לי לחשוב על זמן כזה וטוב שהעלת את הרעיון..

אנחנו בעצמנו בין מעברי דירות ומילואים תוך כדי...

כתבתי ולא ידעתי מה כתבתי.. שמחה שהקשבתי לעצמי וכתבתי למרות שלא הבנתי למה זה עולה בי.

נשמעת תקופה שגם את צריכה חיבוק גדול וזמן ממלא עבור עצמך לקראת המעברים של כולם והמילואים...

שולחת לך חיבוק כזה מפה, מלא אהבה וכוחות ועצה טובה ומחזקת ומשמחת מתוכך לכל מה שאת צריכה בתקופה הזו🤍

את אישה ואמא אלופה!

שאפשר להרביץ לו.

חשוב מאוד לתת לכעס לצאת.

את לא מעודדת אלימות ככה, את נותנת לו לשחרר באופן בלתי מזיק. עדיף שירביץ לדובי מאשר שיהרוס דברים בבית.

אנחנו לפעמים נותנים לו להירגע בחדר לבד. (לא תמיד זה עובד/הוא מסכים)

ואפשר במקום לנהל שיחה נקודתית על מה שקרה הפעם, לנהל שיחה כללית על מה שגורם לו להגיע לקצה - עם הרבה חמלה והזדהות - ולבקש ממנו שיציע רעיונות להתמודדות במצבים כאלו. גם אתם יכולים להציע רעיונות, אבל חשוב שזה יבוא ממנו, כי כך הוא יפנים אותם יותר.

ואפשר להמציא איזו מילת קוד כזו שאתם אומרים בקול כשהוא מתחיל להתרגז - משהו שיזכיר לו את הרעיונות שלו להתמודד עם הכעס בזמן אמת.

האמת שאני זוכרת שההורים שלי נתנו פעם לאח שלי בשעת כעס לשבור צלחות שהם רצו להיפטר מהן, אז אולי זה דווקא לא רעיון כל כך רע למצוא דרך "אלימה" לפרוק את התסכולים...

אבל אולי במקום שק אגרוף אפשר לקנות טרמופלינה קטנה, שעליה הוא יקפוץ כדי לפרוק את הזעם. או משהו בסגנון...

בזמן רוגע לחפש שיטות שיכולות לעזור להירגע ולהכין לו קופסא ששומרים בחדר שברגע האמת מזכירים לו שהיא קיימת ומציעים לו ללכת לבחור מתוכה משהו מרגיע.

שמים בקופסאות נגיד בר בצק, כדור כח למעוך או קוצים תחושתי כזה, בועות סבון לנשוף עושה טוב, דפי צביעה, דובי, מה שהוא אוהב.

אגב אם כבר אתם חושבים לתלות סל איגרוף, הייתי מציעה לתלות גם נדנדת ערסל-בדכ מאוד מרגיע כשעטופים בפנים כמו במחבוא.

ללמד אותו (בזמן רגוע) טכניקות להרגע כמו ללכת לחדר להרגע/ נשימות/ לשתות משהו

להסביר מה לא ניתן לעשות בזמן כעס (לזרוק/ להזיק)

להסביר שבזמן כעס קודם נרגעים (לבד) ואח״כ מלבנים את העניינים

שק איגרוף זה סבבה, אבל לא באמת צריך אביזר כדי ללמוד לשלוט על כעס.

אל תשכחי שזה צריך להיות משהו שהוא יתחבר אליו ולאו דווקא את  .

שהרבה מדריכי הורים ממליצים עליו.

אלימות זה לפגוע באנשים/חיות/ להרוס חפצים.

שק אגרוף הוא חפץ ייעודי שנוצר לשם כך.

שמעתי רעיון נוסף- לקרוע ניירות או לצייר/לקשקש בצורה ש״מוציאה את העצבים״.

שאמא שלי פעם תלתה במקלחת גליונות ענקיים (של תכניות בנייה או משהו כזה) ואמרה לי שאני יכולה לצייר ולקשקש שם כמה שבא לי. הייתי כבר גדולה וזה די הצחיק אותי. היא בטח שמעה את זה מאיזה יועצת כזאת או אחרת. ודווקא עצבנות לא הייתה הבעייה אצלי. לא בטוחה שזה פתר משהו... אבל תמיד אפשר לנסות.

יכולה לתת קצת פרטים?

בכל מקרה תודה על ההתייחסות

בחשבון יש את האתר עשר אצבעות. כשיצא לנו לעבוד בו הילדים מאד אהבו.

רצים למשנה יש לך את כל העונות הקודמות...יכול להעסיק זמן רב...

ויש את קייטנת ''קיץ מחוץ לקופסא'' מכירה?

מכירה את הקייטנה מחוץ לקופסא..היה נראה לי שלא יחזיק אותו...

עשינו לוז למחר עם דברים שאוהב ובחר, מקווה שיהיה טוב החופש

על החוברות של מנחם מושקוביץ מעברית לאנגלית. נראות חוברות טובות (לדעתי הלא מקצועית). ממש זול. והעניין בהם הוא שהילד יכול ללמוד מהם לבד ללא כל סיוע של מבוגר (אם הבנתי נכון).

אני הזמנתי היום כך שעוד לא יצא לי להתרשם בעצמי.

אבל גם המורה של הבן שלי וגם חברה שהיא מורה לאנגלית המליצו על זה ממש!

יש לו אתר, אפשר להכנס ולהתרשם ואפילו להזמין חינם עותקים למייל.

ודיס המלצה ממש,

על ג'רוסלם פוסט. נכוונו קשות. 

ככ חשוב!!!!

תודה רבה רבה שרשמתי!!!

שאני מאמינה בפורום הזה ושיום אחד הוא ימריא גם הוא, אם רק נתמיד לכתוב בו את מה שרלוונטי לגילאים האלה, ולכן פתחתי כאן דווקא 😍

ומניחה שהרבה בנות מהו״ל מציצות גם פה…

כי שלב הגןלמשל זה מזמן כבר לא הריון ולידה וגם זה עוד לא כאן

@יעל מהדרום אולי את תזרמי עם שינוי השם של הריון ולידה ;)

בקצרה אם הנושא שאת רוצה להתייעץ לגביו הוא נושא חינוכי ולא ענייני גמילה וכדומה את בהחלט מוזמנת לשטוח אותו גם כאן.

* לקחת ספר עם הרבה סיפורים ערכיים (סיפורי התנ״ך או ספר עם מלא סיפורים על אדם גדול / צדיק, נגיד ספר מסידרת ״גדולי האומה״) וכל יום לספר סיפור אחד ולעשות ביחד פרויקט קשור לסיפור שסיפרת (אם הסיפור מדבר על צדקה - ליצור קופת צדקה. אם זה קשור לעוגה - לאפות עוגה ביחד, אם יש אריה - לצבוע ציור של אריה, ועל זה הדרך).

* קייטנת חיות (כל יום לומדים על חיה אחרת + יצירה קשורה)

* קייטנת בישולים - כל יום לומדים לבשל משהו.

* קייטנת ״מה רבו מעשיך ה׳״ - כל יום את מספרת להם על עוד אחת מנפלאות העולם (חיות, תופעות טבע, גוף האדם וכו׳ + יצירה קשורה)

שולחת לך עוד רעיון באישי כי זה מה שאני מתכוונת לעשות השנה בע״ה.

ומתייגת לך את @בארץ אהבתי ואת @באר מרים (לא הצלחתי לתייג) שאני מאמינה ויהיו להן רעיונות.

בהצלחה!!

ספרי לנו מה עשית בסוף ❤️

עכשיו ראיתי את מה שכתבת כאן..

כשעשיתי קייטנת אותיות בזמנו,

הוספתי גם סיפור על דמות מקראית באותה האות. בעלי היה מספר לפעמים את הסיפור בתאטרון בובות.. היה נחמד.

הם ממש מחכים לקייטנה של השנה

את יכולה לפרט קצת על קייטנת האותיות?

ובכל יום עסקנו באות אחרת עפי סדר הא'"ב..

אז באות ב-

הפרחנו בועות סבון בגינה,

ניפחו בלון וקישטנו אותו עם עיניים, אף, פה וכו... יצרו פרצוף.

בריכה.

בריכת כדורים לחפש משהו שהוחבא שם..

שיחקו באולינג.. אפשר גם להשחיל טבעת גדולה לתוך בקבוק שתייה ומי שקולע מקבל את הבקבוק..

ומאכלים באותה אות,

וסיפור על דמות מקראית..

לבנות משהו באותה האות ממגנטים או מקלות ארטיק..

כמובן בתחילה לכתוב את האות על לוח מחיק ואחכ על דף- או דבקיות/ עלים/ צמר גפן/ חרוזים..

יש מלא רעיונות... רק לא תמיד תואם גיל

כמדומני גם בעקבות שרשור פה בפורום

אם משהו מהרעיונות מוצא חן בעינייך תכתבי, וננסה לעזור לך לפתח אותו...

[  ] קייטנת צבעים

[  ] קייטנת ספרים

[  ] קייטנת מקצועות

[  ] קייטנת ארצות/קיבוץ גלויות

[  ] קייטנת תנ"ך

[  ] קייטנת אבות האומה

[  ] קייטנת ארץ ישראל

[  ] קייטנת המידות

[  ] קייטנת שורשים

[  ] קייטנה היסטורית

[  ] קייטנת אותיות

[  ] קייטנת צירופי מילים

[  ] קייטנת חיות

רעיונות ליצירות וחומרי יצירה -

באופן כללי אני אוהבת לקנות מגוון חומרי יצירה קצת מיוחדים, ואז עושים איתם כל מיני דברים.

קודם כל - ממש כיף להכין בחופש קישוטים לסוכה. זה נחמד שבסוף משתמשים ביצירה שעשינו למשהו שכולם רואים.

- היתה שנה שבמהלך החופש צבענו הרבה מנדלות שהדפסתי, ואז לקראת סוכות עשינו כמו קולאז' מכל המנדלות (על קרטון גדול) והוספנו אותיות גדולות של 'ושמחת בחגך', ויצא ממש יפה. (לצביעת מנדלות אני ממליצה צבעי עיפרון - תמיד זמין אצלנו לשימוש חופשי).

- היו שנים שהכנו הרבה כרטיסי ברכה של שנה טובה, להרבה בני משפחה, ואז שלחנו בדואר (אפשר גם להביא כשבאים, אבל זו היתה גם חוויה לילדים לשלוח בדואר).

זו גם הזדמנות לתרגל כתיבה ('ל--, שנה טובה, מ--'). לקטנים ממש אני כותבת והם עוברים מעל איך שהם מצליחים, בגיל גדול יותר אני כותבת על דף נפרד והם מעתיקים (עד השלב שכבר לא צריך עזרה...).

- היתה שנה שהכנו הרבה פתקים קטנים וכל פעם קישטנו אותם, ואספנו בסלסלה. כל פעם כשהם עשו 'מעשה טוב', כתבנו על אחד הפתקים המקושטים, והדבקנו על הבלוק ציור הגדול שהיה תלוי על הדלת. קראנו לפתקים 'אבנים של בית המקדש' ובעצם עם המעשים הטובים בנינו קירות לבית המקדש. כל פעם כשסיימנו למלא את הדף, קישטנו מלמעלה עם כתר כזה כמו של בית המקדש, ובסוף תלינו הכל בסוכה.

- כל שנה בתשעה באב אנחנו עושים יצירה של בית המקדש, מכל החומרי יצירה המיוחדים והנוצצים, ושומרים לסוכה (יש לנו קיר בסוכה של 'בית המקדש' שכל שנה מוסיפים לו את הקישוט החדש).

- חוץ מקישוטים לסוכה אפשר כמובן גם לעשות שלט לדלת לכבוד אירועים מיוחדים (יום הולדת למישהו וכדו'), או דברים שקשורים לנושא הקייטנה.

חומרי יצירה שאני אוהבת להשתמש בהם:

- טושטושים - הרבה פחות מלכלך מגואש, אבל יותר מרגש ומיוחד מאשר סתם טושים וצבעים.

- דבק נצנצים - בתוך שפופרת, מוסיפים בסוף היצירה כדי שנוכל להניח בצד להתייבש.

- סלוטייפים מיוחדים זה ממש להיט אצלנו. יש גם במקסטוק וגם אפשר להזמין בעליאקספרס כל מיני סוגים. הילדים אוהבים לעשות עם זה מסגרת לכל היצירות, וממש נהנים מזה.

- מדבקות - פשוטות ומיוחדות. אני ממליצה להזמין מעליאקספרס - אפשר לקנות הרבה מדבקות מיוחדות יחסית בזול.

- דפים מיוחדים שאפשר לגזור מהם ולהדביק על היצירה - דפים זוהרים, דפי אוריגמי קטנים צבעוניים, ריבועי לבד בכל מיני צבעים (יש כאלו שהם כמו מדבקה, ויש כאלו שמדביקים עם דבק סטיק).

- צורות מוכנות שאפשר להדביק - של סמיילים, פרחים, פרפרים וכדו'.

- אפשר גם לקנות צבעי מים ומכחולים. הילדים שלי ממש אוהבים. אני לא נותנת להשתמש באופן חופשי, אבל מידי פעם מציירים ביחד בצבעי מים וזה ממש כיף.

- אצלנו ממש נהנו שקניתי בלוק ציור גדול (בחנות חומרי יצירה, זה לא יקר, כ-10 ש"ח ל-12 דפים גדולים). לא משתמשים בזה לכל יצירה. אבל לפעמים לכבוד החגים או חגיגות משפחתיות (יומולדת של מישהו וכדו') מכינים יצירה גדולה משותפת על דף של הבלוק ציור ותולים על הדלת, או שמכינים עליו קישוט גדול לסוכה.

לנו ממש נוח שיש לנו סלסלה גדולה של כל חומרי היצירה, ובתוכה עוד סלסלות קטנות לפי נושאים.

הסלסלה הגדולה נמצאת במדף גבוה בארון בחדר שלנו, וכשרוצים לעשות יצירה אני מוציאה את כל הסלסלה והכל נתון לשימוש חופשי. ובסוף מחזירים הכל למקום.

ובלי קשר יש תמיד דפים זמינים, צבעי עיפרון נגישים לכולם, וקלמר עם טושים לכל אחד, שהם יכולים להשתמש בהם חופשי בלי צורך בעזרה ממני.

יש לי עוד כמה רעיונות לפעילויות שהילדים אצלנו ממש אהבו, התאימו אצלנו מגיל קטן עד תחילת יסודי בערך:

- בועות סבון. אני קניתי מיכל גדול, אפשר גם קטנים. אפשר לנשוף והם מפוצצים את הבועות, אפשר לתת למאוורר לנשוף בשבילי (אני רק טובלת בנוזל ושמה ליד המאוורר). ואפשר גם לתת לילדים לנשוף (בזהירות שהנוזל לא יישפך). כל כך פשוט, אבל אפשר ליהנות מזה המון זמן…

- קורנפלור או קמח תפו"א עם מים - שמים לכל אחד בקערה אישית, צריך להוסיף מים עד שמגיעים למרקם כזה שזה חצי נוזל חצי מוצק. זו תכונה מיוחדת של העמילן שבהם שגורמת למרקם שנורא כיף לשחק בו. זה מלכלך מאוד, אבל לכלוך שנורא קל לנקות עם מים או מגבון.

- קערת קצף - שמים כמה כפות סבון וכחצי כוס מים בקערה (הכמויות גמישות) ומקציפים כמו חלבון ביצה (עם מיקסר). יוצא הרבה קצף שכיף לשחק בו.

את הרוב קניתי בעבר והיה מוצלח. חלק זה דברים שמצאתי השנה (חלק הזמנתי וחלק רק התלבטתי אבל היה נראה חמוד אז הוספתי את הקישור).

וואשי טייפ מיוחד:

10 לחמניות כוכבים Washi קלטת דקורטיבי דבק קלטת בית ספר כתב עת אספקת זהב רדיד רעיונות Kawaii מכתבים מיסוך קלטת - AliExpress 21

מדבקות מיוחדות:

8 גיליונות/סט עמיד למים קריקטורה גן חיות בעלי חיים מדבקות ילדים נייד קישוט Scrapbook מדבקת צעצוע לילדים בני בנות - AliExpress 26

וגם פשוטות יותר:

6 יח

10 גיליונות/חבילה של ילדים זהב-מצופה פרס גליטר מדבקות אמא מורה שבחים תווית הפרס מחומש כוכב אהבת מדבקה - AliExpress 21

צורות להדבקה:

100 יח

לא ארוג הרגיש בד פרח קיר מדבקות צבעונים שמש פרח חיוך פנים גן ילדים בית ספר בכיתה בעבודת יד DIY חומר - AliExpress 15

40 יח

50Pcs/30Pcs קצף פרחי פרפרי כוכבים רעיונות DIY מדבקות מגוון צבעים ילדים חדר מסיבת תפאורה גן קרפט - AliExpress 26

דפים מיוחדים:

לבד -

40PCS לא ארוג רקמה הרגיש בד בד בית תפאורה צרור תפירה תפירת בדים הרגיש בד DIY טלאי מלאכות 10*10cm - AliExpress 15

דפי אוריגאמי (כמה גדלים לבחירה)-

100pcs כיכר אוריגמי נייר כפול צדדים מוצק צבע מתקפל נייר ססגוניות ילדים בעבודת יד DIY רעיונות קרפט דקור - AliExpress 15

דפים זוהרים -

גיליונות כיכר אוריגמי צדדי אפקט לייזר נייר הניצוץ ניירות DIY ילדים מקופל נייר קרפט רעיונות קישוט 50 pcs - AliExpress 15

50 יח

ועם ציורים -

60Pcs חלל כוכב פרח אוריגמי נייר דו צדדי מתקפל DIY ניירות קרפט מלאכת Diy חומרים ספקים מסיבת אספקת - AliExpress 15

מגוון חומרים (עיניים זזות, פונפונים וכדו') -

צבעוני קטיפה מקלות צמר Pompoms חומרים ילדים DIY מלאכת מונטסורי צינור מתמטיקה ספירת חינוך מקל ילד פאזלים צעצוע - AliExpress 26

ויש גם ערכות יצירה מוכנות. אני לא קונה הרבה כי אני אוהבת לתת לילדים להמציא מהיצירתיות שלהם (ערכות מוכנות בדרך כלל גם יותר יקרות), אבל לפעמים זה גם נחמד

ערכה להכנת מחזיקי מפתחות בצורת חיות (תרגול של תפירה קלה):

10 יח

פה יש כמה ערכות שמדביקים ויוצרים ציור:

7Pcs ילדי 3D DIY בעבודת יד צעצועים 2 נייר צלחת מדבקת חומר 5 EVA מדבקת ילדים גן אמנות קרפט חינוכיים צעצועי GYH - AliExpress 26

מדבקות להרכבת פנים של חיות או מאכלים עם תוספות -

לעשות Cupcake מדבקת גיליונות לילדים מתוק ליצור משלך Cupcake DIY פאזל מדבקות ילדי יום הולדת מתנות מסיבת מדבקות - AliExpress 26

ערכות לבניית בתים תלת מימד (מן הסתם באיכות לא משהו, אבל אפשר לבנות ואחר כך קצת לשחק עם זה, ביחס למחיר זה נראה נחמד)

קריקטורה תלת מימדית פאזל ילדים צעצועים דייטים בעבודת יד צעצועים דייטים צעצוע - AliExpress 26

רק בקישורים של היצירות עברתי לראות איזה קישורים עוד פעילים, והוספתי כמה חדשים..

המשפט האחרון  מסתיים ב:x נהרג, עכשיו הוא בליבנו, כזיכרון של גבורה.

לדעתי ממש בסדר שיסתובב חופשי.

אולי לילדים שיודעים מה זה מוות מקרוב זה פחות מתאים ואולי להפך, אין לי מושג.

בכל אופן זה סיפור לילדים שיודעים לקרוא טוב. הרבה מילים בכל עמוד.

לדעתי בלי ניקוד. לא בטוחה שאני זוכרת נכון.

לק"י

ממליצה להביא אנשים בתשלום שיערכו/ יגישו וכו'.

אצלינו הבאנו מנהל אירוע ומלצרים דרך הקייטרינג.

אם מסתדר לכם עם התקציב, תחשבו אם עדיף לכם שהקייטרינג יביא הכל, כולל שתיה, חד"פ ולחמניות.

מזל טוב!!!

אני לא מתכוונת להכין את האוכל, רק זה מה שחסר לי..

התכוונתי לטיפים/תובנות/רעיונות ודברים שחשוב שאזכור או אדע בתור בעלת שמחה.

תודה רבה ואמן!!! 

אפשר דרך הקייטרינג (אם יש להם מלצרים) או להביא אנשים מטעמכם.

הבאתי מעצבת ארועים בתחילת דרכה שתקח מחיר נמוך משמעותית אבל ממה שהתרשמתי, מעצבת נהדר. זה יורד ממני

אבל צריכה לדאוג למזכרות, מיתוג, בר מתוקים וכולי

גם לאירוע וגם לעליה לתורה.

אולי להביא בייביסיטר,אולי לקבוע עם מישהו במשפחה שיהיה אחראי עליו,

ולארגן לו הכל מראש - תיק עם טיטולים,אוכל וכל מה שצריך.

זה ארוע כל כך מיוחד ומרגש.

ואולי גם לחשוב על זמן כלשהו ביום שבו יהיה לך זמן לעצמך לשמחה הגדולה הזו,

אפילו כמה דקות של תפילה , הודיה, התבוננות.

כי זה יום כל כך גדול, והרבה פעמים לא מספיקים לשמוח בעיקר כי עסוקים בכל הארגונים.

מזל טוב💐 הרבה נחת! 

לדברים מעין אלו.. אמאלה..

תודה! אני לא מוותרת עליו, חייבים מלא תמונות בהרכב מלא ואין סיכוי שהוא לא יהיה נוכח, אני רק מקווה שבמהלך האירוע יסכים לעבור לידיים אחרות מלבד אלו של בעלי ושלי..

ואיזה טיפ חשוב של דקות של תפילה והודיה. תודה עליו, לוקחת לי🙂

ולגבי התמונות - הזכרת לי עוד משהו ממש חשוב- להביא לפחות סט אחד רזרבי של בגדים ( גם לחתן הבר מצווה בעצמו, פעם היינו בבר מצווה שהשפריץ בקבוק קולה מהחברים על החתן) וגם חוט ומחט למקרה הצורך.

אולי יש אצלכם באזור גמ"ח של עיצוב אירועים, שאפשר לשאול מהם כל מיני מפות ואגרטלים וכדומה?

אפשר לשלם לנערות צעירות ומוכשרות, שהן יקשטו את האולם. אלא אם כן את אוהבת את זה ויש לך זמן... (אצלנו שכנה שאוהבת את זה ושיש לה אביזרים התנדבה לקשט ולערוך את האולם... זו הייתה הצלה!)

לגבי אוכל - אפשר להזמין קייטרינג שמכין את האוכל במגשים ולהניח אותו על שולחנות בתור בופה (גם פה אפשר לעצב את השולחנות בצורה יפה ומזמינה). זה אמור לצאת זול יותר מקייטרינג עם מנות ומלצרים.

זה אירוע ערב? מה עם עלייה לתורה בשבת? אורחים, סעודות, קידוש בבית הכנסת אחרי התפילה...

כן יש גמ"ח של עיצוב ארועים ושריינתי לנו את התאריך

וקייטרינג- כמובן כמובן, לרגע לא חשבתי להכין משהו בעצמי אמאלה ממש לא

ואני לא בקטע של לקשט את האולם, משאירה את זה לטובות ממני.. מתלבטת בין בלונים לפרחים, מה מתאים יותר לבר מצווה? 

יש שם ערכות מוכנות לפי צבעים. עם מספרים. עם כל מה שתרצי.

הגעתי אל המוכן אבל עדין היו הרבה הכנות: תיאום עם האולם, אישור תפריט, להודיע לאורחים ולאשר הגעה, קניות בגדים, הזמנת ברכונים וכו׳

הטיפים שלי:

להתארגן מראש (היה לי בלתם גדול עם ילד חולה ואח״כ פרצה מלחמה והלכתי לקניות אחרונות תחת אש וגם האורחים חוו בדרך אזעקות)

לתת לילד לבחור/ לאשר את סגנון האירוע

לזכור להנות מהאירוע, לבדוק שהילד נהנה

לדאוג לצרכים של הילד הקטן (שלי היה בן 3.5 ולא חשבתי להביא לו משהו מיוחד והוא נדנד ובכה חלק מהאירוע)

אלו חוויות מלחיצות ביותר..

אז קודם גם לכם מזל טוב,מבינה שחגגתם לפני חצי שנה בערך?

תודה רבה על הטיפים! לקחתי לי לזכור להנות ולדאוג שהילד יהנה. נראה מובן מאליו אבל כ"כ לא! 

בתחילת המלחמה, היה קשה מורכב ומרגש.

בהצלחה לכם.

בהפקת אירוע יש טרייד אוף בין מאמץ לבין עלות - ככל שתתאמצי יותר תשלמי פחות, ולהיפך.

תחשבי מראש איפה את לוקחת מיקור חוץ ומה את מעדיפה לעשות לבד.

אני מציעה לחשוב ככה:

קודם כל - איפה חשוב לך לקחת מיקור חוץ כדי לקבל תוצר מקצועי?

למשל, חשוב לך דיג'יי/ קלידן, או שמספיק להשמיע מוזיקה ממערכת הגברה? חשוב לך עיצוב מקצועי, או שמה שאת יכולה לעשות לבד זה אחלה?

אחרי שהגדרת לעצמך מה את בטוחה שאיש מקצוע יעשה, תחשבי על מה שנשאר:

במה אחת טובה? מה תהני לעשות לבד, ומה יהיה עול מעיק?

לפי זה, תחליטי מה את לוקחת על עצמך ומה את משאירה לאחרים.

קחי בחשבון שלהיות מארחת של אירוע זה לא מעט עבודה - תצטרכי לתת תשומת לב לאורחים, לפתור תקלות שצצות וכו'. אם בנוסף לזה תהיי אחראית גם על ההגשה וגם על התוכנית וגם וגם וגם... יהיה לך מאוד מאוד עמוס.

אנחנו לקחנו קייטרינג שבו בעלת הקייטרינג אלופה בניהול העניינים, וזה היה נהדר והשאיר אותנו פנויים לאירוח ולתוכן.

(הכל נכתב בלשון נקבה כי ככה היה לי נוח לכתוב, אבל כמובן שהחשיבה והעשיה לא צריכות להיות רק עלייך)

(זה לא יהיה ארוע ערב אז ויתרתי על תקליטן, מה גם שהתקופה לא כ"כ תתאים לתקליטן, אנחנו נשמיע מוזיקה / נעימות ממערכת הגברה.)

ואכן אצטרך להיות אחראית על התכנית - מדובר לא בארוע ערב, וכן הוא יהיה יחסית מצומצם ומשפחתי, יש רעיונות לתכנית? מה עושים באירוע כזה חוץ מלאכול ולפטפט, שיוסיף תוכן?

(יש למישהי פליילסט מתאים לבר מצווה בסגנון חרדי?)

שוב תודה רבה על מה שכתבת!

תהיה דרשה של בר המצווה?

יהיו ריקודים?

לדעתי ריקודים, דרשה ודברי תורה (אם יהיו) נותנים מספיק תוכן.

אם את רוצה מעבר, יש כל מיני כיוונים אפשריים, תלוי מה הסגנון שלכם:

- סרטון/ קליפ

- משחק שבו מברכים את חתן בר המצווה (בעזרת מתנות/ משפטים/ תמונות...)

- שיר שהאחים/ בני הדודים שרים לו (אפשר לקחת מנגינה מוכרת ולחבר לה מילים מותאמות אישית)

- חידון שקשור לנער או לתוכן רלוונטי (מצוות, תפילין, פרשת השבוע...)

- תערוכה שהנער מכין (בעזרתכם...) סביב נושא ערכי שמדבר אליו

- סדנה או פעילות כלשהי - אפשר ליצור משהו שלוקחים הביתה כמזכרת מהאירוע. אפשר פעילות ערכית, בסגנון של אריזת מצרכים לנזקקים, למשל. 

אפשר לתת לנער ליצור.

זה מוריד ממך התעסקות, ומאפשר לו לבחור שירים שהוא אוהב.

אחר כך תעברו על זה ותוודאו שבאמת כל השירים מתאימים ומוצלחים. 

נראה לי רק עכשיו שחגגת לו יומולדת 10.

הרבה מזל טוב ובהצלחה

הוא הרגע היה בן עשר!!

מזל טוב גדול נשמה

אין לי עצות עדיין... 

***ההודעה נערכה. אין לפרסם בפורום ללא אישור ותשלום***

קודם כל מזל-טוב! אנחנו עשינו בבית כנסת השכונתי, הבאנו קייטרינג ועשינו בופה. שאלנו את הילד איזה קייטרינג הוא רוצה, חלבי או בשרי. 
קנינו שתילים והשתמשנו בהם לקישוט בית הכנסת וכמתנות לאורחים. 

שלחנו הזמנה דיגיטלית עם אישורי הגעה וחיבור לוויז באמצעות הזמנה דיגיטלית היה מאד נוח לראות את כל אישורי ההגעה. ולאורחים היה קל להגיע כי יש חיבור לוויז. 
הזמנו משפחה וחברים, הילד הזמין גם את החברים שלו, כך שהיה לו כיף. 
 

מכירה מישהי שעושה סדנאות אמנות- משפטי/ מילות חיזוק על בלוק עץ, ציור על חלוקי נחל וכאלה.

הייתי בסדנה שלה, היא מהממת וזורמת, עושה גם סדנאות בבת מצווה.

אם מעניין אותך אשלח לך מספר.

כולל שלי😅בכל מיני מקומות מעניינים, עיר דוד, מזכרת בתיה, מוזיאון ישראל, לפעמים גם הבת מצווה מדריכה בעצמה חלק מהסיור

הייתי בבת מצוות שעשו בהן הפרשת חלה או יצירה

האמת לא יודעת ממש מה מקובל היום🤭אבל זה היה ממש כיף

אצל אחותי הביאו מפעילה שעשתה כל מיני משחקים וריקודים עם סוג של מסר בסוף אבל זה פחות נשמע הכיוון שלכם

קישוט תופי מרים, קישוט של נוסח הדלקת נרות, ציור על זכוכית, הכנת תכשיטים... (זכורה לי בת מצווה של חברה שהיו כמה תחנות יצירה כאלה, הכול סביב השם של כלת המצווה)

אפשר גם טקס הפרשת חלה, אם נראה לך שהבנות יהיו בקטע.

אפשר גם להכין מעין חדר בריחה בנושא בת מצווה, אבל זו הרבה השקעה...

אפשר בנוסף גם להקרין מצגת של תמונות וכדומה על הילדה, או לערוך חידון בנושא מסוים בשילוב עם מצגת.

כתבו פה את הרעיון של סיור - כך הייתה חגיגת בת המצווה שלי לחברות, אבל חגגתי אותה עם עוד חברה. נראה לי שזה משמעותי להוזלת העלויות.

שמעתי המון המון המלצות עליה

כי אני מכירה אומנית בשם שרהלה, באמת מדהימה, ששם משפחתה אחר...

@חיכיתי חיכיתי - אם את רוצה טלפונים של כאלה שמעבירות סדנאות לבת מצווה, אז יש לי כמה המלצות. גם שרהלה הזו, וגם עוד אחת שמעבירה סדנאות תכשטינות ועוד אחת שמעבירה סדנאות של שזירת פרחים.

לא מכירה אישית, רק מחברות ובנות משפחה (מכמה סגננות שמאוד נהנו)

נתתן לי הרבה כיווני מחשבה.

אשמח לקבלת טלפונים של מפעילות מומלצות בפרטי

***ההודעה נערכה. אין לפרסם בפורום ללא אישור ותשלום***

הי, יש לך כאן רעיונות לתכנון בת המצווה: 

בעיני הכי חשוב, לשאול את הילדה מה ישמח אותה, כמובן בהתאם לתקציב שלכם. 

איזה כיף לקרא את התאור שלך!

בטח לחוות את זה זה ממש כייף!

מכיוון שכתבת שירשו את זה ממך- מה את היית רוצה שאמא שלך תגיב בסיטואציה כזו אם את היית עכשיו בגילם?

ומשהו שגיליתי שנראה לי יכול לעזור לכם כאן - להרשות לילדים הכל אבל לשים גבול שאני לא "אסבול" מזה, ואז לעצור אותם בטענה הכי לא ניתנת לויכוח - לאמא זה לא נעים,

וכשאני לא "סןבלת" מהרעיונות שלהם - יש לי הרבה כוח להכיל רעיונות מקוריים.

( ולגבי השרשרת דגלים- אולי להציע להם לקשט את הבניין? כך זה לא יפול עלייך, והשכנים ישמחו מזה  ( אנחנו השנה קישטנו את חצר הבנין בשרשרת ארוכה מאד מאד, והשכנים שמחו מהאווירה שזה יצר))

הם באמת ירשו את היצירתיות ממני, אבל לי לא היו רעיונות בכיוון הזה, שגרמו להתנגשות במציאות... (למשל, הפקתי עלון משפחתי כשהייתי ילדה ונערה, אז זה אמנם בזבז דפי הדפסה במדפסת, אבל מעבר לזה לא נתקלתי בקשיים, כמדומני...)

לרוב באמת אני מאפשרת להם בשמחה את הרעיונות שלהם, רק מטריד אותי ואותנו כשהם בטוחים שדברים שהם עושים הם אמיתיים בשעה שהם יותר בגדר משחק... ואנחנו תוהים איך (ואם) להסביר להם את זה...

בקשר לשרשרת הדגלים - למזלנו בעלי ראשו בשמים (והוא נתקל הכי הרבה בדגלים) ורגליו על הקרקע (הוא מציאותי ויודע להתנהל במציאות), אז בכל פעם שהשרשרת נופלת הוא תוקע אותה במסמר על הקיר... (אחר כך נצטרך למצוא שימוש למסמרים האלה, אבל מילא 🤷‍♀️)

אולי תציעו להם לברר לגבי מחירים של דירות באיזור, ומכיוון שהישיבה שייכת להם- הם יצטרכו לאסוף כסף עדי להרחיב אותה לדירה חדשה...

אבל באמת, אני מניחה שהחיים עצמם והמציאות עצמה ילמדו  אותם עם הזמן וההתבגרות מה משחק, מה דמיון ומה מציאות.

אבל זה היה בשבת, אז לא יכולנו להרחיב בהסבר ובהשוואות המחירים לדברים שהם מכירים...

(בכל אופן, מבחינתם אנחנו יכולים הכול, במיוחד אם זה למען המטרה הנעלה שלא יריבו, וזה כולל גם קניית בית נוסף באזור שלנו, שידוע כיקר 🙄)

כנראה שבאמת צריך לחכות שיגדלו... השאלה מתי זה יקרה... (נגיד הבכורה לגמרי מבינה בעניינים האלה, וכל הזמן עושה חישובים "איך היא תצליח לפרנס את המשפחה שלה" בעתיד - טוב, אולי גם היא עדיין לא מסםיק מבינה, ולחוצה יותר מדי... - אבל הבן שאחריה, שקטן ממנה בשנה וחצי בלבד, עדיין מרחף לחלוטין...)

הם באמת יקימו ישיבה. תכלס, הם לומדים ומלמדים שם, אז זה לא לגמרי משחק.

להבדיל , יש נערים מנסים לבנות הרכב מוזיקלי. רב הנערים עוזב את זה עם הגיל , מישהו באמת ממשיך...

לא הייתי מוטרדת מזה ולא הייתי מנסה להסביר להם שהם מערבבים דמיון ומציאות..

הם יבינו את זה במוקדם או במאוחר

בין הישיבה שלהם לישיבות אחרות.

גם אם הם מתייחסים לזה ברצינות ולא כ'משחק', זה עדיין די ברור שהם לא מזמינים תלמידים נוספים לישיבה, שאין להם ר"מים שלמדו שנים בישיבה, וכדו'.

אני לא חושבת שהם באמת מערבבים בין דימיון למציאות, אלא שהם לוקחים את הרעיונות שלהם ברצינות, ולכן מעליב אותם שמתייחסים אליהם כ'משחק', כי זה לא מכבד את המעמד.

דווקא כשהם רוצים לשכור דירה בשביל הישיבה זו הזדמנות לתת להם להבין שהקמת ישיבה דורשת אחריות גדולה. מי שצריך ישיבה לא לוקח כסף מההורים שלו בשביל לממן את השכירות. נוסעים לחו"ל, מגייסים תורמים, מסדירים מול המדינה כדי לקבל תקציבים, דואגים לתלמידים שגם משלמים שכר לימוד כלשהו וכו'.

כרגע זו לא ישיבה בסדר גודל כזה, ולכן כרגע הם יכולים להמשיך להפעיל את הישיבה במתכונת הנוכחית, ולהסתפק בתנאים שיש להם.

אם בהמשך הם ירצו למסד את הישיבה יותר, זה בהחלט חיובי ומשמח, ואתם מוכנים לעזור ההכוונה, אבל האחריות תצטרך להיות שלהם....

אמיתי...

אבל באמת ננסה להטיל עליהם את האחריות למציאת דירה, כמו שאת ו @לפניו ברננה! כתבתן, ונראה אם הם יצליחו להבין בעצמם את חוסר המציאותיות שבזה...

הם לא קולטים את סדר הגודל של מחירי דירות...

אבל אולי פעם צריך לשבת איתם ולהראות להם מספרים. חלקם דווקא מבינים יפה בחשבון...

לגבי הסדרי עדיפויות.

יש לנו כסף לכל מה *שצריך* ב"ה, ולא לכל מה *שרוצים*. למה שרוצים יש לנו כסף רק לחלק מזה..

לדעתי ההבחנה הזאת היא מיומנות ממש חשובה שנותנת כלי להיות מציאותי..

אולי יש איזושהי סתירה בין יצירתיות למציאות?

נגיד, רב התסריטים בסדרות ישראליות לא הגיוניים מבחינת מציאות. 

כתבתי על זה באריכות אתמול בלילה ונמחק.

אנסה בהמשך לכתוב שוב 

זה שאי אפשר להיות יצירתי בלי היכולת להתנתק קצת מהמציאות.

יצירתיות זה יציאה מקיבעון מחשבתי. מציאותיות/ריאליות זה להיות מחובר למגבלות של הזמן והמקום..

אנשים שהם לא יצירתיים לא יצליחו להניע קדימה את העולם ולהפוך את המציאות למציאות אחרת טובה יותר.

ככל שהאדם מתבגר הוא יותר מסוגל להכניס את היצירתיות שלו גם לכבלי המציאות או יותר נכון להבחין מתי היצירתיות שלו היא ישימה ובעלת אחיזה במציאות או שהיא נמצאת בדמיון בלבד. ולפעמים הוא בוחר להתעלם מכבלי המציאות. ולהמשיך לחלום ולשאוף - ומצליח להביא לקידום שלה. זה גם עניין של אופי וגם של בחירה.

ייתכן והלימוד הזה שלהם יהיה קצת בצורה שהמציאות תטפח על פניהם והם יחטפו איזה כאפה.. אבל למה שאת תהיי זאת שנותנת להם אותה? את יכולה לשתף פעולה במגבלות של ההיגיון שלך ושל מה שמתאים לך. (לדוגמא כן להזיז את המדפי ספרים ולא להשקיע כספים שלך).

אני די בטוחה שהם מבחינים שזו לא ישיבה ככל הישיבות, אבל מבחינתם היא ברמת חשיבות גבוהה ולכן הם מעוניינים להשקיע בה משאבים (שלכם, אם כבר 😉). דבר חשוב להראות להם מעבר לעלויות של אחזקת דירה נוספת לישיבה, היא סדרי עדיפויות. זה בסדר שמצידכם סדר העדיפויות הוא אחד ושלהם אחר, ולכן שידאגו הם לעדיפויות שלהם (במגבלות שאתם מאפשרים כי אתם ההורים). בדיוק כמו שאם לילד יש 20 שקל הוא יכול לקנות בהם טטריס וגולות, ואת תבחרי להשקיע 20 שקל בזוגות גרביים חדשים (ואת יכולה כמובן גם לבחור לנצל את הכסף שלך כדי לשמח את ילדייך. אבל העדיפות שלך לקנות את הטטריס והגולות היא סיבה אחרת לגמרי משלהם)

אם החשש שלך הוא שהם יפספסו דברים מהותיים וחשובים בחיים (דוגמה נפוצה מן הסתם היא בתחום הכלכלי) אז אפשר: א. ללמד אותם כלים יישומיים (אין לי דוגמאות ספציפיות) שיוכלו לנצל במהלך החיים ב.להתפלל שבן/בת הזוג שלהם יהיו קצת יותר מקורקעים..

אבל באמת שאני חושבת שהעולם לא יצעד קדימה בלי אנשים שקצת חיים בסרט ולא רואים בעיניים.

גם על גוש אמונים (ועוד רבים וטובים בדורות שונים) אמרו שהם לא ריאליים וחיים בסרט ובדמיונות ותראי לאן הם הגיעו היום.

רואים שגם את יצירתית 😊

חשבתי שתפקידי כאמא הוא לחנך אותם למציאותיות ולקרקע אותם, אבל בזכותך אני מבינה שתפקידי הוא לנתב את היצירתיות שלהם בצורה חכמה, שלא תכבה אותם אלא תצמיח אותם ליצירתיות בוגרת שבאמת מביאה פירות.

תודה על זה!

(היום באמת הכנתי עיצובים לעלון שהבן שלי מפיק תחת שם הישיבה. בהתחלה הוא אמר לי - "אבל הרי את חושבת שהישיבה הזו לא אמיתית בכלל!" אז הסברתי לו שהישיבה אמיתית בגדר הבית, ובאמת יפה להפיק עלון שבועי עם דברי תורה וכדומה, ולכן גם כדאי לעצב אותו יפה. נראה לי שהדברים התיישבו על דעתו )

ולכן הרגשתי צורך להתייעץ פה...

מקווה שנצליח בעתיד להגיב להם נכון ולעודד אותם בצורה חכמה ❤️

אני חושבת שכל אדם הוא יצירתי במהותו.. השאלה כמה הוא נותן לזה ביטוי במציאות. וב"ה אני בתקופה פוריה...

וכהרגלך בקודש תימצתת את הרעיון שבאתי להביא בקצרה ובמדוייק.

הלוואי שהייתי זוכה גם כל הזמן לתמוך ביצירתיות של הילדים שלי

ואיזה יופי שכבר הייתה לך הזדמנות ליישם את זה!

ב"ה שאלה העיסוקים שלהם... לא הייתי מחזירה אותם לקרקע, לא נשמע משהו רע שהן מדמיינים שיש ישיבה וכל הדברים...

לגבי הדירה באמת כמו שהציעו פה תגידו להם שיתחילו לברר על דירות באזור ומהר מאוד הם יבינו שזה לא אפשרי... 

יוצרות בפלסטלינה

משחקי קופסה

מסתכלות ביחד באלבום של המשפחה

וכו

לפעמים קפיצה בגומי.

לעתים רחוקות גם במשחקי קופסה.

(זוכרת שכשהייתי אני עצמי בכיתה ג' ובאה אליי פעם חברה - הצעתי לה לשחק בבובות🙈 והחברה אמרה לי שזה תינוקי... אז למדתי להשאיר את המשחק בבובות לזמנים שאני לבד בבית...)

חיכיתי לכזה

תודה על השיתוף

עוד כאלה שרוצות לשחק בבובות

וגם הצעות למה עוד לשחק 

תופרת להן בגדים..

אבל רק לבד בבית, כי החברות כמובן לא זורמות...

וחבל שהחברות לא זורמות... בעיניי זה דווקא משחק יחסית בוגר.

מקווה שתמצא דברים אחרים שהן כן יסכימו לעשות...

אבל לבד. 

עם החברות- חבל, גומי, משחקי קופסא 

משחקת בפליימוביל וברביות

ברור אשמא שלי ידעה וגם עודדה את זה

אבל אני התביישתי

מותאמי גיל.

לדוגמא מורה ותלמידה.

חנות/קניון

מסעדה

הצגת סיפור תנ"כי מסוים ועוד הרבה...

זה לא האבא ואמא הרגיל אבל זה משתמש באותם אבזרים והבת שלי שבגיל מאוד אוהבת.

מה עוד עושה?

- מחליפה מדבקות וואו זה עולם שלם ויכול לקחת שעות 😀 או כל אוסף אחר שנהוג באזור שלכם...

- מכינה צמידים מגומיות

- משחק בחול קינטי/בר בצק/דס/חימר/פימו למינהם.

- משחקי קופסא בזוגות בדרך כלל יותר משחקי קלפים

ספיר מלחמה, חלומות, כבשה שחורה, רביעיות וכדומה.

- משחקי ספורט כמו חבל, גומי, הטבעת הזו שמסתובבת על הרגל (לא יודעת את שמה).

- אם יש לך כוח להתערב אפשר גם להכין עוגיות, ללמד רקמה/תפירה, או יצירה עם חומרי מחזור שיש לה תוצר משמעותי.

- אם את מרשה אז סתם ללכת יחד ברחוב/גן שעשועים ולפטפט.

- אוריגמי לבת שלי יש שיעור בכיתה על זה והיא ממשיכה לעשות בבית המון. אפשר גם לקנות ספר בנושא.

-חוברות צביעה מושקעות של מנדלות יכולה לשבת שעות עם עצמה ועם חברות.

איך אמא שלי כעסה שעשינו להן יום בריכה שהרס לכל הבובות את השיער הפלסטיק😅

מפליימוביל וקפלות ולגו..

בתים מטורפים עם גינה ענקית ובריכה ומה לא..

לא יודעת אם אי פעם הגענו לשלב המשחק בפועל, לדעתי הזמן הסתיים כל פעם מתישהו במהלך הבניה וכו.. 

ולא משחקת בפועל

מעניין 

הרבה יותר מכתה ג' לדעתי.

אבל בשלב מסוים זה כבר לא כלל את הבובות פשוט. כלומר, הן המשיכו להיות גיבורות הסיפורים, אבל לא באמת התשמשנו בהן (לשון רבים כוללת בעיקר את אחותי ואותי. אבל אפילו אמא שלי הכירה את כל מעללי הבובות ולפעמים הצטרפה), שיחקנו בחדר אחד, והן היו בכלל בארון גבוה בחדר אחר. המצאנו המון סיפורים, ואפילו כמה שירים...

וסיפרתי לה חלק מהדברים ששיחקנו כילדות, ושרתי לה חלק מהשירים... הבובות המקוריות עדיין אצל ההורים שלי אז היא אפילו זכתה להכיר אותן. אני חושבת שזה קצת כמו לקרוא לסיפורים שא.א.מילן כתב "לשחק בבובות"

היה אופי לכל בובה, והיו כמה צמדים של חברים טובים, והיה להם בית ספר ותנועת נוער, והיו סיפורים-מהצד, שחלקם נחשבו כ"משחק" (כמו שאתם מדמיינים, היו יכולות להיות כמה רמות רקורסיביות כאלה: משחק במשחק, משחק במשחק במשחק...), כלומר, לא חלק מ"החיים האמיתיים" של הבובות אלא כשרוצים לשחק משהו אחר (הרבה פעמים יותר משוגע, אז צריך להסתייג ממנו, ולומר שזה "לא באמת"). נניח, בובה אחת תפקדה לפעמים גם כעצמה, גם כסבא של עצמו שהיה מלך ממלכת הדובים (דובניה), וגם כאחותו הגדולה. ושם היו תככים ממלכתיים, והסבא היה מלך מטורלל לגמרי. אבל כל זה לא נגע למשחק הראשי - שבו היה מדובר בדב די רגיל וחמוד בגיל בית-ספר ולא תככן שמקנא באחותו יורשת העצר... ^^'

שלום לאחותי אם את קוראת פה, זיהית אותי בוודאות ^^'

נשמע שאת מבינה את העניין לפי מה שאני זוכרת את שולחת ידך בכתיבה מדי פעם, אז אולי תוכלי לעשות משהו מהדמיונות האלה, אם את זוכרת! (אני מניחה שקשה יותר לזכור אם זה היה רק שלך, במחשבה. אצלי זה היה משותף לאחותי ולי ולאמא, בדיבור)

וזה אכן הפעיל מיד את המוח הכותב שלי, וגרם לי חשק לכתוב סיפור על זה... (יש לי כבר כל מיני סיפורים בסגנון, כי אני באמת אוהבת את הרעיון הזה בעצמי, אבל נשמע שאתן ממש שדרגתן את זה!)

תודה ששיתפת אותי! מאחלת לך שהבת שלך תלך בדרכייך (עם הבובות שלה, או אפילו עם הבובות המקוריות שלכן...)

להכין תכשיטים (יש לה ערכה מקצועית)/לצייר /לשיר /להמציא ריקוד /לכתוב סיפורים /קיפולי נייר/ לכתוב ביומן שלה/ להתאמן בקסמים ולעשות לנו מופע/ לסרוג בחוטי טריקו

זה מה שעולה לי עכשיו (יש לה מלא תחומי עיניין הלוואי עלי)

משחקי קופסא זה יותר עם האחים פחות עם חברות בעיקר בשבתות.

גלגלונים בחצר

מביאות את הכלב של השכנים..

עניתי על כיתה א' וה'

הרבה הרבה ציורים ויצירות..לא נמאס להם וחי נמאס לאסוף גזרי נייר מהרצפה

קופצות בטרמפולינה

בעיקר מכינות הצגות לאחים הקטנים או לכל מי שמוכן לצפות...

לפעמים משחקות במשחקים כמו חתחתול וכד'

נוסעות קצת בקורקינט/אופניים

פליימוביל וכד'  זה עם האחים הקטנים, לא עם חברות

על הרעיונות

על התגובות המושקעות

ועל הנירמול של משחק בגיל הזה!!

אני חושבת שזה ממש מפתח את הדימיון ואת המוח

והבת שלי כל כך אוהבת (ויש לה רק אחים)

ומבאס שהחברה מדכאת את זה...

אולי תצליחו למצוא חברה שכן אוהבת את זה, ומסתירה את זה משאר החברות? 🤭

או שהיא יכולה לשחק עם אחיה הבנים... יש בנים שאוהבים את זה, במיוחד כשנותנים להם את תפקיד האבא

רעיון נוסף - שאת תשחקי איתה, אם יש לך זמן ופנאי לזה...

ואם לא - אז גם לשחק לבד זה כיף ומפתח את הדמיון... 😊

והבנים יושבים לידה וחולקים אתה משחקים משותפים. בשבת.

בימי חול או לבד או דברים אחרים עם חברות

בעזהי"ת

לבד: מציירת, קוראת ספר. משחקי דמיון ודרמה- נניח מדמיינת שהיא יוטיוברית שמסריטה את עצמה לוולוג..

אם אחים שלה הקטנים משחקים בפליימוביל או במגנטים, היא תצטרף ותשחק בהם לפעמים עם האחים ולפעמים לבד.

בשבת למשל היא בנתה לכולם תחפושות של רובוטים מקשקשים והם שיחקו שהם בחללית..

כשחברות באות- משחקי דמיון כמו בית ספר (אחת המורה השאר תלמידות), משחקי ספורט כמו תחרות עמידת ידיים, מסלול מכשולים וכו'.., ציורים ויצירות או משחקי קופסא..