אמרתי לעצמי שאני בודקת הריון רק אם יש לי תסמינים, כמובן בנוסף לאיחור.
אבל מתלבטת אם זה נחשב תסמין.
יעל מהדרוםאחרונה
יעל מהדרום
ישר כח
דובדובהבטעות רשמתי מייל לא נכון כשהעברתי לבעלי את המשך הרישום בשבילו...
מה אני עושה?! איך הוא ממשיך למלא?
תודה!מתואמתבס''ד
אפשר לדבר על זה רגע?
בשנים האחרונות השתפרנו המון ב''ה!!! אני לרוב מצליחה להדליק נרות בזמן, אני מגיעה בזמן לעבודה ב''ה (העבודה של בעלי גמישה יותר), מגיעים בזמן לאירועים, לאיסופים של הילדים וכו'.
אבל הבקרים עדיין סוג של עקב איכילס. יש תקופות מוצלחות יותר. אבל יש גם תקופות שאנחנו פשוט לא מצליחים להגיע לפני הצלצול. הבגדים והארחות מוכנים בלילה לפני. אבל אנחנו יותר מדי פעמים הולכים לישון מאוחר, ואז מתקשים (בעיקר אני) לקום בזמן. אז ברור שהפתרון הוא לישון מוקדם. אבל הערבים קצרים כל-כך. וצריך קצת לעשות דברים לבית. ולהשלים שעות עבודה. ולהתקדם בדבר הזה וההוא. ולהגשים קצת חלומות, גם. ולפעמים גם סתם להיות קצת אחד עם השני...
מי שמכירה את ההתמודדות הזאת, איך הצלחתן להשתנות על במאת? וממאחרים כרוניים למסגרות להפוך למשפחות שמגיעות בזמן בבקרים. מה הצליח לחולל בכן את השינוי המיחל? מה נתן לכן את הדרייב? איזה ראש סיגלתן לעצמיכן? ובונוס - איך הערבים שלכן נראים כעת? כי להפוך את הערבים לזמנים שהכל רק מתוקתק ולחוץ, זה גם לא הכי להיט...
שתפו מה הסוד ❤




) - "מבצע אהבה". טבלה שבה מסמנים בכל פעם שמתגברים ולא מציקים או מעליבים ובכל פעם שעושים משהו מיוחד לאח שמראה על אהבה. כשמסיימים את הטבלה מקבלים איזה משהו משותף לכל הילדים - משחק או יום כיף או משהו כזה.
שככל שרבתי יותר עם אח ספציפי והרגשתי שזה מותר להיות גם בצד הזה ככה גם האהבה והקשר גדולים יותר לעומת אחות שפחות יכולתי לבטא מולה והכעס נשאר בפנים.
כן מומלץ ללמד אותם לבטא את עצמם בצורה כנה ואמיתית, זאת אומרת שלפעמים קללות\ ניבול פה מגיעים כי יש הרבה רגשות מודחקים שלא יודעים לתת להם שם
וכשלומדים להגיד אתה ממש מעצבן אותי למשל או אני לא יכול לסבול אותך ברגע הזה זה נותן ביטוי למה שהולך בפנים ומפחית את הצורך בשימוש בקללות. וגם כמובן שהשיח לא יישאר ברמה הזאת אלא לתת להם לפתור את הקונפליקט ביניהם
בעיני זה בעיקר דורש סבלנות ולחרוק שיניים
הם יגיעו לזה בסוף
פורים דפרזות שמח ללא ירושלמיות שבינינו!
גיליתי לפני כמה ימים שיש לי שיערה אחת קטנה קצת בולטת בסנטר. השיער שלי בהיר בכללי וגם השיערה הזאת בהירה, אבל היא יותר עבה מהשאר והיא קצת בולטת. כרגע מדובר בשיערה קצרה יחסית. ועדיין אני רואה אותה.. אני רואה שיערות מהסוג הזה אצל נשים מבוגרות, סבתות וכו'. תמיד קיוויתי שלי לא יהיה... אני רק בת 37. אני מפחדת לגעת ולהסיר ושזה פשוט יגרום לעוד שיערות כאלה לצמוח. אני יודעת שיש צרות הרבה, אבל הרבה, יותר גדולות מזה אבל מהמקום הקטן שלי, אותי זה מעציב. אני מרגישה זקנה ומכוערת עם זה. טוב לא ממש מכוערת ב''ה, אבל קצת. מבינות? יש מה לעשות עם זה?
זה בגלל האחריות שלי על הילדים. הפחד שהטעויות שלי ישפיעו על האישיות שלהם בעתיד
בכל מקרה, הבת המתוקה שלי נבוכה מהשיער שיש לה על הרגליים. יש לה שיער כהה אבל הרגליים שלה ממש רגילות, לא משהו משוגע. ממה שידוע לי, זה לא שיש לה חברות שכבר מסירות שיער. חברה אחת אפילו אמרה לה שזה מוקדם לגיל שלהן. אבל לה זה ממש חשוב וכרגע היא בוחרת לשים טייטסים ארוכים או גרביונים כדי להסתיר את הרגליים שלה. זה קטע די חדש האמת. ואני קצת מתלבטת. אולי יירגע לה עוד מעט (כמה שבועות?...) וכדאי למשוך את זה עוד קצת? או כבר להיענות לה וללמד אותה לגלח את הרגליים? אני זוכרת שהיה פעם שרשור על ילדה מעט יותר גדולה וששם המסקנה הכללית הייתה לאפשר לה להסיר אאל''ט...
מה אומרות?
אבל למה לגלח ולא שעווה?
גילוח מרבה שיער
גילוח כל-כך יותר זמין ומהיר וגם לא כואב...
לא גודל בכלל..מסריח אבל לפחות לא מסוכן שתחתך...
לעולם של הנשים המבוגרות. כי אני רוצה לשמר לה קצת ילדות.. מחשבות כאלה..
אבל ראשית הז הולך ונעשה גרוע ויש יותר כמויות
ושנית דווקא ילדים שיש להם יור בעיה פחות מוכרים לנו
לא יודעת מה לעשות.
הגדולה קבלה כמויות משלוחי מנות הזויות
ולא לכולם החזירה כי השאירו לה מאחורי הדלת כשהלכנו לסעודה.
אז רק כתבה פתק תודה עם ממתק קטן ויש לה שקית ענקית.
אוףףףףף
לילד בן 10 שקשה לו למצוא במה להעסיק את עצמו לבד.
עדיף דברים שלא מצריכים ראיה ממוקדת מדי - כמו למשל קריאה ציור ומחשב.
אוהב עבודות פיזיות - נקיונות כביסות וכו' אז אני מרוויחה עזרה בבית אבל מחפשת שיהיה לו גם דברים שיהיו רק שלו, עם תוצאה וסיפוק.
זה יכול להיות נהדר לנגר משהו.
אבל בגלל שקשה לו להתמקד מקרוב אני חוששת שהמסמרים לא יהיו במקום.
אבל אולי אם נמצא משהו מתאים זה דווקא יכול לעזור לו להתמקד יותר.
תודה רבה!
או פאזל מיוחד מעץ שאפשר לצבוע ולתלות בחדר?
המחמאות באמת יכולות לתת לו הרבה!
הוא באמת התלהב מזה.
מצאנו חלקת אדמה נטושה וזה באמת מעניין אותו להתחיל לנכש אותה
אפשר לתת לו לשתול דברים שצומחים מהר יחסית- תפו"א, עגבניות..
ואפילו עלים- פטרוזיליה, כוסברה, נענע... ואז כל פעם שתשתמשו תוכלו להודות לו..
אני נהנית מאד מההשקעה שלך בצרכים שלו. אשרייך! ושתראי ממנו (ומכולם) הרבה נחת...!!!
יש אדניות עם שלל עלים, והם משתמשים בזה לריח (נענע,לואיזה) וגם למאכל _העגבניות וחצילים)
הכי טוב לשאול רב בקשר לכשרות.
לגבי הלשתול- תקני זרעים. זה עולה כמה שקלים.
ואדמה. ואדנית. לא חייב משטח גדול של אדמה. (אצל סבא וסבתא שלי זה באדניות כמו דלי)
בהצלחה!
פתרון מעניין
כמו - כדור, ריצה, תופסת, מחבואים, גומי שייך? קפיצה בחבל? , 7 על הקיר, מסירות, כדורסל..כדורגל.. בנים אוהבים ספורט בד"כ..דברים שמפעילים את הגוף..בהצלחה..
ואולי משחקי קופסא - רמי, משחק הזכרון וכ'ו?