בס"ד
כשאני יושב וקורא את הדברים הכתובים כאן בפורום אני מרגיש פספוס. איך אנחנו כנוער גבעות לא יודעים להשתמש בהסטוריה שלנו - והרי היא יותר ממוכיחה את היעילות של המעשים שאנחנו או חברינו עושים!
בואו נתחיל מההתחלה:
1. הרי ידוע לכולם שמי שמוגדר יהודי - הוא רק זה שמקיים את כל מצוות התורה. וכל אחד אחר הוא ממש כמו גוי - שאין לקיים בו "ואהבת לרעך כמוך" שהרי רעך - הוא לא. ולכן אין מניעה לקלל אותו או לפגוע בו כי הוא אינו יהודי.
רק קצת קשה על זה - מההלכה הפשוטה שיהודי הוא זה שאימו יהודיה...
2. בפרשת השבוע [וישב] אנו נפגשים עם המעשה הכל כך מוצדק של האחים לבית משפחת יעקב - מכירת אחיהם יוסף. הרי באמת הוא לא חשב כמוהם והמחלוקת היתה כל כך עקרונית - על איך עם ישראל צריך להבנות - אז מה פחות מובן מזה שיש לכל הפחות להרחיק את האח הסורר מהמשפחה?
רק קצת מוזר שבכל תשעה באב אנו בוכים על כך שעשרת הרוגי מלכות הם התוצאה של המעשה הצודק הזה...
3. דמיוני מחזיר אותי אחורה לתקופה הכל כך רוויית אידיאלים, תקופה בה חיה בירושלים הנצורה קבוצת אנשים חדורי להט ואמונה שהאמינו שהנורא מכל לא יקרה לעולם - ומכח אמונתם זאת הם היו מוכנים לעשות הכל! לא עניין אותם מה יגידו עליהם ואיך יחשבו עליהם - הכל לשם שמיים! בגבורה עילאית הם היכו וקיללו ושרפו את כל מה ששייך לקבוצות האחרות - למרות שגם להם כבר לא היה אח"כ מה לאכול! איזו עוצמה של מסירות נפש!
רגע... יכול להיות שהתבלבלתי? לא על המצב הזה נאמר ששנאת חינם החריבה את בית מקדשנו?
מה לא מסתדר לי כאן? מה כל כך צורם לי בדברים שנאמרו כאן?
אולי מה שכל יהודי יודע - שאנחנו אחים. ושאם אנחנו לא יחד - אנחנו לא קיימים? שאם כל אדם שעושה עבירה הוא כבר לא יהודי ואפשר להרביץ לו ולקלל אותו - אז מצבנו גרוע... כי "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"? שאם יהודי אחד בעולם מתגלח בתער אז גם הזקן שלי הוא חצוי וזו גם בעיה רוחנית שלי (חתם סופר)?
אבל הרבה מעבר לזה - כואב לי לקרוא ולהחשף לחוסר המחשבה לטווח רחוק שכל כך בולט כאן. השאיפה של כולנו היא תיקון עולם במלכות ה'. קידוש ה'. נכון מאד. אבל השאלה הפשוטה היא האם זה משהו טכני או לא. האם יספק אותנו התישבות בכל שטחי א"י? ודאי שלא. אנחנו רוצים את הלבבות. וגם "רחמנא ליבא בעי" - אנחנו רוצים שבמדינה היהודית יהיו לבבות פועמים יהודיים הקשורים באמת לאביהם שבשמיים ועושים את רצונו. זה שאנחנו כאלה - או לפחות שואפים להיות כאלה - זה טוב וחשוב, אך אנחנו לא לבד. פרטים מפורדים היינו כבר בגלות הארוכה. עכשיו אנחנו צריכים לבנות משהו הרבה יותר גדול! אנחנו רוצים להיות עם שעובד את אלוקיו כגוף אחד - "גוי אחד בארץ".
ועכשיו - מה יגרום לנו להיות עם כזה? מכות? קללות? נכון. אולי מעשים שייעשו בעתיד ימנעו טכנית פינוי מסויים. אבל מה הם בנו בנו כעם?
האם דרך אלימה יכולה לשכנע מישהו לרצות משהו בכל הלב? האם ככה מחנכים? וכן, כל העניין כאן הוא עניין של חינוך. רבים מאחינו היהודים אינם יודעים ערכה של ארץ ישראל מהי, ערכן של מצוות התורה מהן, ומהותו של אלוקים והקשר איתו מהו... אנחנו אני מקווה יודעים ולכן מאמינים שכל שעל מהאדמה הזו הוא לא סתם חתיכת עפר, אלא משהו עם נשמה. אנחנו גם יודעים שכל מעשה של מצווה הוא דבר שמשפיע על כל העולמות כולם, ואנחנו גם יודעים שבכל יהודי יש נשמה גדולה ואדירה ששואפת לחיבור ולקשר אין סופי עם בוראה. לא תאמינו אבל יש אנשים שלא יודעים. יש כאלה שחושבים שאלוקים הוא דבר רע למשל. יש כאלה שחושבים שאין דין ואין דיין, יש הסבורים שארץ ישראל היא סך הכל כך וכך קילומטרים רבועים של אדמה ריקה מתוכן.
ואני שואל - מה יועילו לנו שוב פעם המלחמות הפנימיות המיותרות הללו???
הכאב הוא אינסופי - על כל העוולות שאנו מייצרים לעצמנו - על חוסר ישיבה בא"י, על חילולי שבת, על חוסר אמונה בה'. אבל עלינו לחשוב טוב טוב עם עצמנו לאן מעשינו מובילים! האם זה יוסיף אמונה? יוסיף הבנה של מהי ארץ ישראל?
התשובה פשוטה מאד - לא.
האם אנחנו רוצים להיות אלה שיביאו על עמנו חורבן חדש? נראה לי שאף אחד לא רוצה. אז אולי נשכיל ללמוד קצת את הלקח מההיסטוריה שלנו?
גברתי רכס רמת מגרון, המציאות ביהודה ושומרון אכן מאד מאכזבת. ברור שיש גורמים בעלי כוח שלא רוצים אותנו כאן. ברור לי כתושב עיירה גדולה שלא ברור אם אשאר פה לתמיד.
אבל ברור לי גם שלא יעזור לי להגדיר את הצבא כאוייב! מה זה יתן? הרי לגבור עליו אני לא יכול. אבל יותר מכך - אני לא רוצה! יש לי גבולות של מה אני מוכן לעשות אפילו עבור המטרות הכי קדושות ונשגבות! [וראו ערך - רחל שאחותה גונבת לה את בעלה בברוטליות וחוסר צדק והיא כדי שהיא לא תעלב מסכימה לוותר] אני לא מוכן לפרק את עצמנו לדעת! לא מוכן לגרום לכך שיהודים יכו יהודים ויקללו יהודים - ויחריבו את הבית של כולנו!
אני רואה את נוער הגבעות - והוא מלא כוחות. כוחות עשייה אך יותר מכך - כוחות אמונה - בזכתנו על א"י, בהיותנו בנים לה', ובחשיבות לימוד התורה הקדושה, אולי היה כדאי שנרתום את הכוחות האדירים האלה לטובת שכנוע והסברה אמיתית עמוקה? שהרי שוב - לא מספק אותנו שיקרה פה משהו טכני. אנחנו רוצים לבבות! לבבות בונים עם לבבות ולא עם מכות.
ומי שמגדיר מאד ברור את חיילי צה"ל כאויב שלו - שלא יתפלא שיהיו חיילים נורמלים שבאופן די מובן יגדירו אותו כאוייב שלהם... הסוף יכול להיות מאד עצוב. חבל.
ומילה על תיאום ציפיות.
אנו אנשים שגדלים על ברכי התורה, המצוות ואהבת ה' וא"י. יכול להיות שאתם לא יודעים אבל יש אנשים פה בא"י שלא. שלא מכירים באמת כמוכם לעומק את משמעות התורה את היחס הנכון לאלוקים את מהות הנשמה שלהם. אתם חושבים שזה לא משפיע עליהם? ברור שכן. בואו נעזור להם לצאת מהמקום הכל כך לא טוב בו הם נמצאים. בואו נרתם למאבק האמיתי אשר פינויי מאחזים ואפילו פינוי כולל או מסירת ירושלים חלילה הם רק המשך ותוצאה שלו! בואו לא נפנה את כל המרץ והכוחות שלנו לעבר המקל שמכה אותנו, בואו נסתכל על מי שמחזיק במקל - על הלב שלו על הנשמה שלו - נחפש איפה מתחיל הכשל ולא איפה הוא נגמר ואז נכוון את עצמנו יותר במדוייק למקום שיכול באמת להוביל כאן שינוי. שוב - לא טכני. אלא מהותי. שינוי בלבבות!
לסיום אני מביא את דברי "אם הבנים שמחה" - רבי יששכר טייכטל הי"ד, על חטא מאיסת הארץ - חטא המרגלים [ותסלחו לי אבל זה תמצות של הדברים ולא ציטוט].
ידוע שחטא המרגלים היה לא רק דברי הבלע של 10 המרגלים, אלא הבכי של כל העם. ואיך קרה ששכל העם בכה ופחד ולא רצה להכנס לא"י? פשוט מאד. המרגלים החוטאים עברו מאוהל לאוהל ושיכנעו והסבירו והפחידו ודיברו על ליבם של כל משפחה ומשפחה - עד שכולם בכו ואמרו שהם לא רוצים להיכנס לארץ.
והתשובה ששל עם ישראל על החטא הזה - היא תשובת המשקל. זאת אומרת לעשות בדיוק הפוך - ולעבור מבית לבית מאדם לאדם ולהסביר לו כמה טובה ארץ ה', כמה חשובות המצוות והתורה עד שכל עם ישראל ירצה את האמת והטוב.
נכון, זה דורש אמון אמיתי בעם שלנו שהוא מסוגל להבין את הדברים, ואמון בעצמנו שאנחנו ראויים ומסוגלים להסביר. זה כמו מורה שכשהוא מרגיש שכבר אין עם מי לדבר והוא לא מאמין שהסברים יעזרו - הוא מעניש. את העם שלנו אנחנו לא יכולים ללמד ע"י עונשים או הפחדות או מאזני אימה למיניהם כי עמנו הוא קשה עורף וכשמנסים להכריח אותו הוא עושה דווקא! בואו נאמין בעמנו, בחיילינו ובעצמנו וניגש עם כל הכוחות האדירים שיש לנו - למשימת המשימות שכל הדורות רק חלמו עליה - להשיב את לב ישראל - כולו - לאביו שבשמיים! זה אפשרי ובידינו הדבר!