פורום אבדן הריון (עמוד 23)

פתחנו קליניקה חברתית מקצועית לנשים!🌹

אני מתרגשת מאוד לספר לנשים היקרות, שחוות את מעגלי החיים הנשיים והנפשיים, שפתחנו עבורכן קליניקה און-ליין מושלמת, עם כל הנשים המקצועיות והאיכותיות שילוו אתכן במגוון הצרכים העולים עכשיו.
הקליניקה נפתחה היום, מספר המקומות מוגבל, והכל במתנה עבורכן, יקרות, לתקופה המאתגרת הזו.

הקליניקה עוסקת בליווי מקצועי לנשים סביב מעגלי פוריות, והיא תכלול כמובן התייחסות להריונות ולידות וטיפול בתינוקות. עם זאת, אני מטפלת שם בנשים שחוו אובדן הריון, ומזמינה אתכן אם מי מכן רוצה ליווי רגשי און ליין להתנסות בכך.
לא קל להיכנס לאתר שמדבר אל נשים שחוו הריונות תקינים, אך.דעו שאני שם בדיוק כדי לשים על המפה את הצרכים שלכן, אהובות, בליווי רגשי ונפשי לאחר אובדן הריון.
אז ממליצה באהבה למי שרוצה- לפתוח, לנשום עמוק ולהסתכל.
אולי יהיה שם משהו שיענה על צרכייך?

מזמינה אתכן להתבונן, לגלות את נשות המקצוע השונות ולהירשם לקבוצה או ליווי אישי במגוון נושאים❤

דוגמאות לנשות המקצוע המעולות שלנו:
פסיכולוגית חינוכית מומחית, מורה ליוגה ומיינדפולנס, אחות טיפת חלב, יועצת הנקה, פיזיותרפיסטית התפתחותית, מטפלת רגשית למצבי חרדה ודיכאון, מטפלת רגשית לאחר אובדן הריון, מטפלת רגשית לאמהות לאחר לידה, מלווה לאחר ניתוח קיסרי, מרפאה בעיסוק, תזונאית, עורכת דין לענייני תעסוקה ועוד ועוד...


באהבה גדולה!❤



הקישור נמצא בחתימה שלי. ממש כאן למטה...

לא מבין
שלאבד הריון
זה לא רק לאבד את ההריון, את החלום לילד
זה לאבד את השקט הנפשי

אף אחדדדדד
אבל אף אחדד
חוץ ממי שחווה את זה
לא יבין את הסיוט הזה של החרדה
של להיכנס לא.ס. בפחד מצמית
כשהרופא מסתכל בפרצוף של מה יש להם אלה כאלה מפוחדים
את הקושי של הסבל הזה והמתח בהריון
את המחשבות איך אני עוברת את זה
ונשארת שפויה

מי שלא חווה
פשוט לא יודע
לא מבין
כמה זה נוראאאא

לא יהיה
יהיה?
לא יהיה?
יהיה בטח שיהיה למה לא?
אבל תכלס יכול להיות שלא..
אז יהיה או לא?

המח שלי. היום.
פרקתי 🙄

בבדיקה האחרונה הייתה 40
הרופאה התקשרה לעשות שוב אבל ממש מלחיץ אותי לצאת לקופח.. שיתפתי אותה בחששות והיא אמרה שהיא לא יכולה לייעץ לי..
מה אתן אומרות לוותר על זה?

קראתי כל הצהרים את ההתכתבויות בפורום הזה וזה פורום מכיל ומחזק ברמות אין עליכן תודה
😚🙄🤩
הייתי אתמול במיון וגילתי להפתעתי שהעובר לא התפתח והוא בעצם בלי דופק... אני בשבוע 16 הוא מתאים לשבוע 12. ולמה לא עשיתי שקיפות עורפית ועוד בדיקות כי ככה הייתי מגלה יותר מוקדם... אבל הכל לטובה. ןנס שגילתי עכשיו.
עכשיו אני חלולה, עצובה ובהלם.
כבר שבונ הבא תכננתי להודיע במקומןת עבודה...
חלמתי ככ על חופשת לידה מחודש אלול
אני עובדת בעסודה מאוד מאוד תובענית שלוקחת ממני הרבה כוחות אז ככ חלמתי לחןפשת לידה.
בקיצור א. האובדן עצוב
ב. אני צריכה לעבור גרידה , התור הקרוב שבוע יום שלישי. זה די רחוק לשכב ככה ולחכות . מה עושים עד אז?
ג. כמה זמן מקןבל לקחת לחופשת מחלה אחרי סיפור כזה אחרי גרידה כמה זמן אמיתית לוקח להתאושש? וכמה מקובל לקחת לחופש ?
ד. אני בגיל 37 אחרי כמה ילדים בבית ןכמעט אותו מספר של ילדים גם מספר ההפלות , כמה עוד לנסות מפה להמשיך ? נכון שאפשר ללדת עד גיל 42 או 43 אבל זה שפוי ? תחילת ההריון הזה היתה קשה מאוד מאוד . האם לנסות מיד להכינס להריון? האם לחכות ? או בכלל יש צורך לעשות בירורים רפואיים ?
סליחה על ההצפה בשאלות

הרופאה בבית חולים לא אמרה לי לבצע בדיקת דם לאיפוס בטא.

אמרו לי שהכל יצא ..ראו רק משהו בגדול 15 מלימטר שגם הוא יצא (ראיתי).

 

העניין הוא שהרופאה אמרה לי לבצע או"ס שבוע אחרי המחזור נגמר...

 

אם הרופאה אמרה שהכל יצא+בדיקת איפוס בטא זה מספיק לדעת שהכל יצא לא?

 

ממש לא בא לי להאסר סתם

 

האם זה חיוני ללכת למרפאה בגלל זה?
בכל מקרה אני צכה us כי למען בריאות הנפש גם המתח אם עדיין יש דופק לא בריא לי..
אבל אולי עדיף ללכת למכון בהסדר עם הקופה ולא למרפאה עצמה (או שזה אותו עומס של אנשים? אין לי מושג)

עם קשר ובלי קשר לנושא אובדן ההריון, אשמח לשמוע איפה זה פוגש אתכן.ם,
מה ההתמודדויות,
מה עובר עליכן.ם,
וכל דבר אחר שעולה.

מאחלת רוגע ושליטה במצב ככל שניתן,
ובעיקר בריאות!

אשמח לשמוע מכן.ם❤

שלום
אחרי הפלות חוזרות המליצו לנו במכון פועה ללכת לדר אבי הרלב מבי״ח ברזילי באשקלון.
נשמח לשמוע אם למישהו יש ניסיון איתו ואיך הוא ליווה אתכם...
תודה 🙏🏻

היי, שוב אני
אני 6 וחצי שבועות אחרי שאיבה בשבוע 10 שהייתה בתאריך 22.1, שתיתי הורמונים מסוג נובופם והייתי אמורה לקבל מחזור אחרי הסיום שלהם (ב20.2) ביום שישי (14.2) הייתי אצל רופא הנשים שאמר שהרירית מושלמת ובקרוב אקבל ביום שלישי (25.2) עשיתי בטא שיצאה 10 והתחיל לי דימום חום (ממש ממש קצת) עד יום חמישי האחרון (5.3) הייתי אצל הרופא ביום רביעי (4.3) שאמר שיש ציסטה בשחלה.. אבל שהרחם נראה תקין. ומאז שוב הפסיקו הדימומים לגמרי, האם מישהי חוותה משהו כזה? מה זה יכול להיות? מיואשת כבר כלכך..

אפשר קצת נורמליות?
רק קצת?
טיפ טיפה?

לא.
חבל.

פרקתי.
תודה.

בסד

אמאללההה איזה התרגשות.. הקודמים הפסיקו ב8 פלוס 2 או ב7.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
מצאתי שליח טוב שעוזר לי עם תמיכה..פרופסור כארפ
בתקווה ואמונה שההיריון ימשיך ויהיה תקין..
משהו השתחרר בי

למה הריון צריך להיות חוויה כזאת?
כל הזמן לפחד אם העובר עדיין שם
אני משתגעת

שלום לכולן, 

לצערי עברתי גרידה לפני כחודשיים. היתה המטומה שגדלה וכך בשבוע 13 מצאתי את עצמי מדממת ועוברת הפלה. 

המחזור הראשון אחרי ההפלה הגיע אחרי 4 שבועות אבל באופן מוזר. 4 ימים היה דימום כמו מחזור רגיל, מאסיבי וחזק ואחכ במשך איזה 8-9 ימים המשיך הדימום אבל ממש חלש. היו ימים שבכלל לא דימם ופתאום יום למחרת דימם.. הייתי בטוחה שזה בגלל המחזור הראשון שאחרי ההפלה אבל קיבלתי את המחזור השני שלאחר ההפלה ושוב אותו סיפור... דימום מאסיבי כמו מחזור אבל הדימום נחלש אבל עדין מדמם... האם זה קרה למשהי מכן? איך היו המחזורים שלכן לאחר ההפלה? 

תודה רבה רבה על כל תשובה ובתקווה שההודעה הבאה שלי תהיה שחזרתי לספר בשורות טובות.....

היום.
קמה בבוקר מבוחלת נשרפת בגרון...
הולכת לעבודה.
11 וחצי באמצע החיים זרם של דם מתפרץ לו.
אויי לא. ה ירחם.
מתקשרת לבעלי..
הוא כל כך רחוק. אבל הוא יגיע הכי מהר.
לא בוכה. אין לי כח לבכות. אין לי. נגמר לי הדלק לשמוח ולבכות. הכל כבוי. הכל בסערה כבר 4 שנים.. מהיריון רביעי
מאז שהתחיל דימומים וקשיים בלתי פוסקים.
כאילו כל כמה חודשים אני בסרט אחר עם הרחם שלי.. המטומה. לידה. היריון. דימום. דופק. הפלה. היריון דימום דופק הפלה. היריון דימום הפלה.. ועכשיו היריון דופק ..
נוסעת למוקד. בעלי קבע מהר תור.
נוסעים לנו. שום דמעה לא זולגת לי. רק כיווצים מטורפים בבטן. ודימום.. דימום כמו מחזור. הבחילות והשריפה גומרים אותי.. הכאבי בטן גם. מחכים. אין רגש. רואה את הטכנאית של ההפלה הראשונה שאמרה שנגמר הדופק... עושה לבעלי את הפרצוץ הזה עם הפה שהן עושות תמיד. שמעקמות את הפה.. אין דופק.. הוא מתפוצץ מצחוק.. וגם אני... צוחקת... נגמרו לי הרגשות אני כבויה.
נכנסת לא.ס... אוו היי זאת את מההפלה השניה. די זה לא אמיתי כבר.. זוכרת אותי? משנה שעברה? שאמרת שאין דופק? והיא דוסית חמודה.. מחייכת.. אומרת תחשבי חיובי..
שמים מטמר.. יש דופק. הכל בסדר.. העובר בשבוע 10 פלוס 2.. בעלי נקרע.. עוד היפראקטיבי. מה זה הוא לא מפסיק לזוז... אין בי רגש. מבטיחה. לא שמחה. לא עצב. אין בי כלום. אני בוכה עכשיו כי לא נשאר לי כלום בלב..
יש המטומה גדולה נורא.. בגלל זה הדימום. טוב בסדר... כרגיל כמו בהיריון רביעי זה יכול ללכת לפה או לפה.. בהיריון הרביעי זה דווקא הלך לכיוון חיובי ברוך ה'..
האמת שיופי
יש דופק.
עברתי את שבוע 8. אני עם זריקות.
העובר נראה נהדר. ההמטומה ניראת נורא.
אני מדדה כמו ברווז מהדימום שמזכיר הפלה.
יוצאת מהרופא שלא מבטיח כלום. אפשר לנוח הוא מודיע.. לא בטוח שזה יעזור.
לא יודע מה יהיה. איפשר לדעת כלום בשלב הזה.
כן אמרתי לעצמי. איפשר לדעת.
אני מנותקת מהכל. מהנפש שלי. מעצמי.
לא עושה כלום חוץ מלכאוב מכל מקום.. מהבטן. מהבחילות ההקאות הצרבות... שוכבת כמו אישה אומללה שאינה יודעה מה יהא על פוריותה...
ופעם ראשונה בא לי לעשות קשירת חצוצרות ולא לשמוע יותר את המילה היריון. שמעתי אותה ב4 שנים יותר מכל חיי הנישואין שלי כפול 3 יחד
אז די. אבא שבשמים. די אין בי כלום.
אני סחוטה.
סחוטה.
סמרטוט מהלך.
הילדים שלי רואים אותי כמוהם זקוקה לטיפול..
בעלי מטפל בכולם.
גם בי.
הם לא מבינים מה יש לי.
אם יש להם בעיה אוטמטית עכשיו זה רק לאבא.
אמא לא קיימת.
היא קיימת אבל לא כאמא כאישה סיעודית.. שבורה בנפש.
ה' שיעבור.
בפעם המיודע כמה
ה תרחם בפעם המי יודע כמה
ה התעייפתי.. גם אתה? מלשמוע אותי?
אני רוצה להיות בת 40
אחרי התקופה הזאת.
אני רוצה לחתן את הילדים..
להיות בפלנטה אחרת..
אני רוצה להרגיש טוב
אני רוצה להודות על מה שיש.
אני לא יכולה להודות על כלום מסבל.
תודה לה'... שיש עובר חי
לי לא אכפת כבר מכלום.
סליחה.

מחכה
נושמת לרווחה
נרגעת לאיזה שבוע
ואז שוב חששות
אולי הוא כבר לא שם?
עד הבדיקה הבאה..

מתישהוא המעגל הזה יפסק?
מקווה מאד שמתישהוא ארגיש כבר
שאני לא צריכה כל הזמן לדאוג שאולי
הוא לא שם
אולי כשיתחילו תנועות

בינתיים
חיה לי מיום ליום
קשה

עברו ארבע שנים... מי היה מאמין...
לפני ארבע שנים ממש לפני ר''ח אדר. ביצעתי את ההפסקת הריון...(עקב חוסר בחלק ממוח העובר)
תקופה של כשלושה שבועות של התלבטויות, התייעצויות, בדיקות שונות.. מאז הסקירה(שבוע 17) בה גילו שמשהו לא בסדר בהריון הזה.. (היו ב''ה כבר שניים בבית)...
תקופה שפחדתי להסתובב בחוץ שמישהו יגיד לי בשעה טובה על ההריון כשאני עוד לא יודעת מה יקרה איתו....
תקופה של עצבות והכי כשהילדים שואלים פתאום באמצע ארוחת ערב 'אמא למה את בוכה?'..
תקופה שמראה ומגלה צדדים אחרים בזוגיות, בחברות, במשפחה..
כאשר סיפרתי לשכונה מה אני עוברת באותה התקופה.. היא התחילה לבכות וסיפרה שגם היא עברה הפלה בשבוע 7.. ואני לא הייתי מסוגלת לשמוע... זה בכלל לא אותו הדבר.. פה אני צריכה להחליט בעצמי האם להמשיך או לא, הולכת לבצע את הפעולה על גופי להחליט להפסיק את החיים שפועמים בי...
לאחר ההפסקת הריון(בגרידה) מישהי שמעה שעברתי הפלה ואמר לי 'בפעם הבאה את צריכה לשמור טוב'...
כיום ארבע שנים אחרי.. ב''ה יש עוד 2 ילדים מתוקים ובריאים ועוד אחד בעז''ה בדרך.. מרגישה במקום פתוח, מוכן ואף משתפת יותר... לא שעברתי הפלה אלא הפסקת הריון.. בהתאם למי שאני משתפת כמובן... מרגישה שיש ממש שוני בין הדברים...
זוכרת כמה הרגשתי בודדה בתקופה מרגע הידיעה עד קבלת ההחלטה.. כמה היה חסר לי מישהי דווקא מישהי שעברה משהו דומה לשתף, שחוותה דברים דומים... היום אני מרגישה שאני במקום שיכול לנסות להיות אוזן קשבת לנשים במצב הזה...
כתבתי מבולבל.. פעם ראשונה שכותבת את הדברים... (מדברת כבר הרבה..)
כתבתי על מנת לשתף וגם אם אוכל להועיל במשהו קטן למישהי...
תודה על המקום!!

היה אמור להיוולד לנו תינוק קטן.

שבוע הבא התל"מ שלי.

 

שבוע הבא

ובמקום זה אני אמורה לקבל מחזור היום או מחר.

 

 

 

 

תמיד אני כותבת כאן כאלו מגילות ארוכות ומשתפכות

עכשיו אין לי מה לכתוב.

אין.

אני לא יכולה להרגיש.

זה גדול עליי.

 

 

היי,
צריכה התייעצות לגבי בטא.. יודעת שיש פה מנוסות.. עברתי גרידה בגלל הפלה נדחית בשבוע 11.. אחרי שבועיים עשיתי בדיקת בטא ראשונה.
ב5.2 (שבועיים אחרי הגרידה) בטא 182
ב12.2 (3 שבועות אחרי הגרידה) בטא 39
היום 19.2 (4 שבועות אחרי הגרידה) בטא 15
האם זה הגיוני שבשבוע היא ירדה רק ב24? (אחרי שלפני כן היא הייתה יורדת כל שבוע ממש מהר)
או שיכול להיות שזה הריון חדש? כל הזמן הזה לקחתי הורמונים בשם נובופם לאיזון הורמונלי ולסידור המחזור.. לפי מה שהרופא אמר אני אמורה לקבל מחזור יום אחרי סיום ההורמונים (אמורה לסיים את החבילה מחר ולקבל בשישי) מצד אחד לפי ההורמונים זה אומר שהיה ביוץ לפני שבועיים.. מצד שני, הבנתי שאין ביוץ אם בטא לא מאופסת.
כמובן אבקש בדיקת בטא נוספת אבל זה בטח יהיה רק בראשון ועד אז קשה שלא להפסיק לחשוב על זה..