אני 6 וחצי שבועות אחרי שאיבה בשבוע 10 שהייתה בתאריך 22.1, שתיתי הורמונים מסוג נובופם והייתי אמורה לקבל מחזור אחרי הסיום שלהם (ב20.2) ביום שישי (14.2) הייתי אצל רופא הנשים שאמר שהרירית מושלמת ובקרוב אקבל ביום שלישי (25.2) עשיתי בטא שיצאה 10 והתחיל לי דימום חום (ממש ממש קצת) עד יום חמישי האחרון (5.3) הייתי אצל הרופא ביום רביעי (4.3) שאמר שיש ציסטה בשחלה.. אבל שהרחם נראה תקין. ומאז שוב הפסיקו הדימומים לגמרי, האם מישהי חוותה משהו כזה? מה זה יכול להיות? מיואשת כבר כלכך..
דימום חום אחרי גרידה.. מיואשתאנונימית בנתיים
אני 6 וחצי שבועות אחרי שאיבה בשבוע 10 שהייתה בתאריך 22.1, שתיתי הורמונים מסוג נובופם והייתי אמורה לקבל מחזור אחרי הסיום שלהם (ב20.2) ביום שישי (14.2) הייתי אצל רופא הנשים שאמר שהרירית מושלמת ובקרוב אקבל ביום שלישי (25.2) עשיתי בטא שיצאה 10 והתחיל לי דימום חום (ממש ממש קצת) עד יום חמישי האחרון (5.3) הייתי אצל הרופא ביום רביעי (4.3) שאמר שיש ציסטה בשחלה.. אבל שהרחם נראה תקין. ומאז שוב הפסיקו הדימומים לגמרי, האם מישהי חוותה משהו כזה? מה זה יכול להיות? מיואשת כבר כלכך..
ציסטה בשחלה היא תופעה נפוצה בגיל הפריון, כחלק מתהליך ביוץציפי כהןאחרונה
(ציטוט מרופא גניקולוג).
אם ישנם כאבים זה יכול לומר משהו, אך סתם כך זה כנראה חלק מתהליך הביוץ וזה תקין.
הורמונלית, הגוף עובר שינויים לאחר הפלה ולוקח לו זמן לשוב לעצמו. הוסת יכולה להשתנות בתקופה זו ויכול להיות שיקח זמן שתשוב להיות כמו קודם.
אני לא רופאה לכן לא יכולה לקבוע, אך נשמע לי שאם הרופא ראה ציסטה ובדק וראה שהכל תקין, זה נראה כמשהו שאין מה לדאוג בגללו.
להמשיך כרגיל ולראות מה יהיה...
חיבוקים.
אפשר להתלונן?באפל
רק קצת?
טיפ טיפה?
לא.
חבל.
פרקתי.
תודה.
חח לא הבנתי כלום 🙈אין ייאוש בעולם
אבל ברור
אויש. נשמע שאת חווה הרבה דברים לא נורמלים.ציפי כהןאחרונה
יעזור לך אם אומר לך (מהיכרות אישית, אמנם מעטה אבל משמעותית)- שאת נורמלית?
לפעמים החיים פשוט מנחיתים עלינו דברים יוצאי דופן, ולא נורמלים, ואנחנו צריכים איכשהו להתמודד איתם...
ואולי הנורמליות היא מושג רחב ואלסטי, ולפעמים קצת קשה לקבוע מה נורמלי ומה לא...?
בכל אופן, חיבוק חם. על תחושה לא נורמלית.
אולי המצב הוא הלא נורמלי, ואת צריכה למצוא כוחות נורמלים להתמודד איתו.
שיהיה לך טוב,כמה שניתן❤
ישששש דופק שבוע 9Mamina
אמאללההה איזה התרגשות.. הקודמים הפסיקו ב8 פלוס 2 או ב7.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
מצאתי שליח טוב שעוזר לי עם תמיכה..פרופסור כארפ
בתקווה ואמונה שההיריון ימשיך ויהיה תקין..
משהו השתחרר בי
איזה יופייי!!! שמחה כל כך עבורך. איזו הקלה... שימשיך בריאציפי כהן
הרבה הנאה מההריון, ה
בריאות ושמחה!
וואי, איזו בשורה מדהימה!!!נועה נועהאחרונה
מבינה אותך כלכך.אהבתחינם
הייתי כמו נרקומנית של אולטרסאונד לראות שהכל בסדר,ואז תנועות כל הזמן בדקתי...
ושילדתי, הוא לא בכה
צרחתי על המיילדת "לא עוד הפעם לידה שקטה"
הייתי בסרטים.
אבל האמונה מרימה ומחזקת
ואני בטוחה ומאמינה שתלדי בידיים מלאות בע"ה
זה באמת קשה מאוד. חפשי מה מרגיע אותך, אל תישארי עם זה כךציפי כהן
אפשר ללכת לעיסוי, לפרחי באך, יוגה, אבנים חמות (כמובן, כל אלה רק עם מישהי שמומחית לטיפול בהריון. לא ללכת סתם....), מסעדה עם חברה טובה, לעשות לך שקט בלב בעזרת מוזיקה טובה, ללכת לקורס כתיבה יוצרת, NLP (עבודה מדהימה עם דמיון),
בימינו יש כל כך הרבה דברים שיכולים לעזור, לדייק, להרגיע... אפילו מעט. אפילו לערב או שניים. זה עוזר כי זה יוצר אדוות בלב, ומרחיב את האפשרויות להרגיע מבפנים.
חפשי לך את האנשים שעושים לך טוב, שמרגיעים, שנותנים תקווה. תתחברי אליהם. נסי להגיע כמה שניתן, לכמה שיותר רגעים של רוגע. כמה זה חשוב עבורך, עבור עוברך, שתצליחי להפריד בין מה שהיה למה שעכשיו.
וכמה עבודה קשה היא זו!!!
זו עבודת נפש קשה ומורכבת, והיא דורשת הרבה מאמץ. אני יודעת. מכירה אותה היטב...
כן, הריון לאחר אובדן הריון הוא קשה ביותר.
אפשר לעשות עבודה ולחוות אותו גם אחרת. לפעמים.
ולפעמים כל מה שצריך זה עוד בדיקת אולטראסאונד, לוודא שהוא עדיין שם, פועם ובתנועה...
חיבוק, אנחנו איתך!
אחשוב... בינתיים יצירה היא דבר שמרגיע. וזה חינם...ציפי כהןאחרונה
ציירי את המצב שלך, בין במצב רוח טוב ובין אם לא.
נגני אם יש לך אפשרות כזו, או שירי
צאי להליכה עם האיש או עם חברה
כתבי קטעים עבור עצמך ועבור העובר שלך, גם זה שאבד, אם את מרגישה צורך בכך...
אם תרצי אתן פה כמה תרגילי כתיבה ואפשר לנסות לעבוד דרכם.
ואחשוב על נשים שיכולות להניע משהו פנימי, ללא עלות.
באיזה אזור את?
התייעצות לגבי המחזור שאחרי ההפלהאנונימי (פותח)
שלום לכולן,
לצערי עברתי גרידה לפני כחודשיים. היתה המטומה שגדלה וכך בשבוע 13 מצאתי את עצמי מדממת ועוברת הפלה.
המחזור הראשון אחרי ההפלה הגיע אחרי 4 שבועות אבל באופן מוזר. 4 ימים היה דימום כמו מחזור רגיל, מאסיבי וחזק ואחכ במשך איזה 8-9 ימים המשיך הדימום אבל ממש חלש. היו ימים שבכלל לא דימם ופתאום יום למחרת דימם.. הייתי בטוחה שזה בגלל המחזור הראשון שאחרי ההפלה אבל קיבלתי את המחזור השני שלאחר ההפלה ושוב אותו סיפור... דימום מאסיבי כמו מחזור אבל הדימום נחלש אבל עדין מדמם... האם זה קרה למשהי מכן? איך היו המחזורים שלכן לאחר ההפלה?
תודה רבה רבה על כל תשובה ובתקווה שההודעה הבאה שלי תהיה שחזרתי לספר בשורות טובות.....
היי יקירה. קודם כל, מצטערת לשמוע על ההפלה. נשמע מפתיע וכואב.ציפי כהן
לגבי המחזורים,
בדרך כלל לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו לאחר הפלה.
הגוף עובר טלטלה, ולוקח לו זמן לחזור לעצמו מבחינה הורמונלית. לכן, מחזורים שלאחר הפלה הם בלתי צפויים, לפעמים מאוד ארוכים, לפעמים לא מגיעים בזמן...
הכל מרגיש מבולגן ולא ברור למשך תקופת מה.
לפעמים זה כן מסתדר, לפעמים לוקח קצת זמן, לפעמים צריך בדיקה של רופא ותרופות כדי לסדר את המחזורים.
האם הלכת לרופא לאחר המחזור הראשון?
כדאי ללכ לרופא ולשאול אותו מה הוא אומר. האם הרחם נקיה? האם המחזור הוא דימום של מחזור ולא שאריות או משהו אחר?
האם הבטא התאפסה?
אלה דברים שחשוב לברר.
אם אכן הכל התנקה, אין לי דבר לומר לך מלבד- סבלנות יקירה.
הגוף עבר טלטלה, והוא כנראה זקוק לזמן כדי להצליח להשתקם.
חיבוק עבורך, על מה שעברת ועל ההמתנה וכל הבלאגן שבדרך...
באהבה. בהצלחה לך יקירה.🌹ציפי כהןאחרונה
האמת שהתעייפתי לשתף אבל אני חייבת לפרוק.. מה עבר עליMamina
קמה בבוקר מבוחלת נשרפת בגרון...
הולכת לעבודה.
11 וחצי באמצע החיים זרם של דם מתפרץ לו.
אויי לא. ה ירחם.
מתקשרת לבעלי..
הוא כל כך רחוק. אבל הוא יגיע הכי מהר.
לא בוכה. אין לי כח לבכות. אין לי. נגמר לי הדלק לשמוח ולבכות. הכל כבוי. הכל בסערה כבר 4 שנים.. מהיריון רביעי
מאז שהתחיל דימומים וקשיים בלתי פוסקים.
כאילו כל כמה חודשים אני בסרט אחר עם הרחם שלי.. המטומה. לידה. היריון. דימום. דופק. הפלה. היריון דימום דופק הפלה. היריון דימום הפלה.. ועכשיו היריון דופק ..
נוסעת למוקד. בעלי קבע מהר תור.
נוסעים לנו. שום דמעה לא זולגת לי. רק כיווצים מטורפים בבטן. ודימום.. דימום כמו מחזור. הבחילות והשריפה גומרים אותי.. הכאבי בטן גם. מחכים. אין רגש. רואה את הטכנאית של ההפלה הראשונה שאמרה שנגמר הדופק... עושה לבעלי את הפרצוץ הזה עם הפה שהן עושות תמיד. שמעקמות את הפה.. אין דופק.. הוא מתפוצץ מצחוק.. וגם אני... צוחקת... נגמרו לי הרגשות אני כבויה.
נכנסת לא.ס... אוו היי זאת את מההפלה השניה. די זה לא אמיתי כבר.. זוכרת אותי? משנה שעברה? שאמרת שאין דופק? והיא דוסית חמודה.. מחייכת.. אומרת תחשבי חיובי..
שמים מטמר.. יש דופק. הכל בסדר.. העובר בשבוע 10 פלוס 2.. בעלי נקרע.. עוד היפראקטיבי. מה זה הוא לא מפסיק לזוז... אין בי רגש. מבטיחה. לא שמחה. לא עצב. אין בי כלום. אני בוכה עכשיו כי לא נשאר לי כלום בלב..
יש המטומה גדולה נורא.. בגלל זה הדימום. טוב בסדר... כרגיל כמו בהיריון רביעי זה יכול ללכת לפה או לפה.. בהיריון הרביעי זה דווקא הלך לכיוון חיובי ברוך ה'..
האמת שיופי
יש דופק.
עברתי את שבוע 8. אני עם זריקות.
העובר נראה נהדר. ההמטומה ניראת נורא.
אני מדדה כמו ברווז מהדימום שמזכיר הפלה.
יוצאת מהרופא שלא מבטיח כלום. אפשר לנוח הוא מודיע.. לא בטוח שזה יעזור.
לא יודע מה יהיה. איפשר לדעת כלום בשלב הזה.
כן אמרתי לעצמי. איפשר לדעת.
אני מנותקת מהכל. מהנפש שלי. מעצמי.
לא עושה כלום חוץ מלכאוב מכל מקום.. מהבטן. מהבחילות ההקאות הצרבות... שוכבת כמו אישה אומללה שאינה יודעה מה יהא על פוריותה...
ופעם ראשונה בא לי לעשות קשירת חצוצרות ולא לשמוע יותר את המילה היריון. שמעתי אותה ב4 שנים יותר מכל חיי הנישואין שלי כפול 3 יחד
אז די. אבא שבשמים. די אין בי כלום.
אני סחוטה.
סחוטה.
סמרטוט מהלך.
הילדים שלי רואים אותי כמוהם זקוקה לטיפול..
בעלי מטפל בכולם.
גם בי.
הם לא מבינים מה יש לי.
אם יש להם בעיה אוטמטית עכשיו זה רק לאבא.
אמא לא קיימת.
היא קיימת אבל לא כאמא כאישה סיעודית.. שבורה בנפש.
ה' שיעבור.
בפעם המיודע כמה
ה תרחם בפעם המי יודע כמה
ה התעייפתי.. גם אתה? מלשמוע אותי?
אני רוצה להיות בת 40
אחרי התקופה הזאת.
אני רוצה לחתן את הילדים..
להיות בפלנטה אחרת..
אני רוצה להרגיש טוב
אני רוצה להודות על מה שיש.
אני לא יכולה להודות על כלום מסבל.
תודה לה'... שיש עובר חי
לי לא אכפת כבר מכלום.
סליחה.
הלחצת אותיאין ייאוש בעולם
ומזדהה עם חלק מהרגשות והאין רגשות
פסיכי מה שאנחנו עוברות
פשוט פסיכי
ואיזה מתוק, אשכרה ראית אותו זז?
היי נשמה... לעולם אל תשווי . אל תילחציMamina
אנחנו שתינו שונות.
אל תילחצי לך אין את מה שלי יש..ברוך ה לך יעבור בלי כלום. בלי דימומים. בלי בעיות...
כל אחת והצרה שלה...
אני זה סיפור אחר. את זה סיפור אחר טוב.
הכל בסדר. תנשמי...
כן בשבוע 10 כבר ממש רואים עובר שרוקד וקופץ לו...
אני לא התרגשתי. בעלי כן.
הכי חשוב שתנשמי עמוק...
עמוק...
הכל בסדר.
לא הבנת, נלחצתי בשבילך...אין ייאוש בעולם
ו... וואי זה נשמע ממש מתוק איך שאת מתארת אותו רוקד.. מחכה לזכות

אה.. חחחח. נחנקתי
Mamina
נשמה חיבוק ענקיshiran30005
מתפללת בשבילך שהכל יגמר בטוב! את חזקה מאוד !!!
הגבת לי בטעות...אין ייאוש בעולם
צודקת, מצטערתshiran30005
חודש אדר הוא חודש של שמחה ובשורות טובות לכולם!
יקירה... לפני הכל- ממש שמחה שיש דופק!! שימשיך כך...🙏ציפי כהן
יקרה.
כמה המון רגשות יש במה שכתבת... וכמה ההרגשה היחידה היא רק ניתוק, חוסר רצון להתחבר לרגש בכל צורה שהיא.
חוסר רצון להתאכזב או להתרגש
חוסר רצון בכלל להיות בתוך הסיטואציה הזו...
הרצון הזה לברוח, לא להיות פה, להיעלם, אולי לחזור בעוד תשעה חודשים כשיהיה תינוק ביד (אמן!!) הוא רצון כל כך הגיוני... וכל כך טבעי!
כשכבר קשה לשאת את הרגשות הקשים סביב אירוע שמתמשך ומתמשך ומתמשך- אנחנו רק רוצים להתנתק.
לא להרגיש.
לא להיות בתוכו.
זו ההגנה הכי טובה על עצמינו, והיא עוזרת לנו לשרוד בתוך המתח הנורא הזה.
יקרה,
אני מבינה מאוד את העומס הרגשי בו את נתונה.
זה באמת עומס שסוחב איתו כל כך הרבה חוויות אובדן וכאבים קודמים, שאין בו עוד כח או מקום להרגיש את הדבר החדש הזה.
מרוב פחד שיהיה שוב- הניתוק מתרחש כבר מאליו.
ניתוק מהיש והשמח וניתוק מהאין והעצוב.
אפאתיות.
כבר לא אכפת לי.
וזה טבעי והגיוני במצבך.
הייתי רוצה עבורך שתצליחי להיות מחוברת למקומות הללו בלי להרגיש כל כך מנותקת מהם או מפחדת להרגיש אותם, כי זה היה מקל עלייך לדעתי. אבל בשביל להרגיש אותם את צריכה שיהיה מקום להביא את הכל, ולדעת שתוכלי גם לשאת את כל מה שיבוא.. ושיהיה מישהו שיחזיק איתך את כל הסיבוך הזה...
מסובך וקשה.
ולכן בינתיים, באופן טבעי,את מאחסנת את הרגשות במקום שמור.
אני מניחה שכשתרשי לעצמך להרגיש אותם זה יהיה כבר בשלב אחר. וכבר מקדימה ואומרת: זה יהיה בסדר להרגיש את הכל. גם הקשה ביותר וגם השמח. את תעמדי בזה ואת תהיי בסדר.
מתישהו בעתיד...
חיבוק על כל החוויות המפחידות,
ושרק ימשיייךךךךך להתפתח!!!
אמן.
תודה לכולכן..Mamina
הדימום נחלש.
כאבי הבטן נעלמו.
נשארו בחילות צרבות קצת הקאות...
יום חדש . יום אביבי.
ישנתי כל כך טוב.
ריחמו עלי בשמים.
אצא להתאוורר..
קצת שמש בעינים..
לנשום אוויר צלול כיין..
ברוך ה.
מתפללת לטוב.
משמח לקרוא. שימשיך בטוב!! חיבוקים וחיזוקיםציפי כהן
וואי, נלחצתי איתך ונשמתי לרווחהנועה נועהאחרונה
את צודקת. חיה לי מיום ליום- כמה מדויק...ציפי כהןאחרונה
אם את יודעת שהיום טוב, אז זה כבר טוב. מי יודע מה יהיה מחר... אבל היום טוב וזה נהדר.
מחר יהיה יום חדש וההתמודדויות שהוא יביא איתו...
אני חושבת שההתמודדות בהריון לאחר אובדן הריון היא היא התמודדות מאוד קשה.המתח והחרדה מאוד ברורים וקשים.
מה שניתן לעשות זה-
א. להיות בהווה ולשמוח עליו
ב. לעבוד עם דרכי הרגעה כגון מציאת מוזיקה טובה ומרגיעה למצבי רוח לחוצים, מציאת דמיון טוב ללכתאליו בראשכשיש מחשבות קשות, נשימות עמוקות אל תוך הבטן והחוצה, דיבור עם מישהי/ו שיוכלו להרגיע, כתיבהאו ציור או נגינה או שירה או כל הוצאה החוצה של הדברים כך שלא תיתקעי איתם לבד.
אפשר לחשוב על עוד דרכי התמודדות.
ג. יש נשים שמבקשות להגיע לבדיקה כל קטע זמן (כל אחת מה שמתאים לה) כדי לראות אותו ולהבין שגם היום הוא עדיין חי. יש נשים שזה מרגיע אותן. (ישגם כאלה שזה גורם ללחץ. כל אחת שתקשיב ללב).
יש מגוון דרכי הרגעה,אבל אין ספק שזו התמודדות קשה ויומיומית.
חיבוק על זה!
אנחנו איתך מחזיקות אצבעות ומקוות.
לפני כארבע שניםאנונימי (פותח)
לפני ארבע שנים ממש לפני ר''ח אדר. ביצעתי את ההפסקת הריון...(עקב חוסר בחלק ממוח העובר)
תקופה של כשלושה שבועות של התלבטויות, התייעצויות, בדיקות שונות.. מאז הסקירה(שבוע 17) בה גילו שמשהו לא בסדר בהריון הזה.. (היו ב''ה כבר שניים בבית)...
תקופה שפחדתי להסתובב בחוץ שמישהו יגיד לי בשעה טובה על ההריון כשאני עוד לא יודעת מה יקרה איתו....
תקופה של עצבות והכי כשהילדים שואלים פתאום באמצע ארוחת ערב 'אמא למה את בוכה?'..
תקופה שמראה ומגלה צדדים אחרים בזוגיות, בחברות, במשפחה..
כאשר סיפרתי לשכונה מה אני עוברת באותה התקופה.. היא התחילה לבכות וסיפרה שגם היא עברה הפלה בשבוע 7.. ואני לא הייתי מסוגלת לשמוע... זה בכלל לא אותו הדבר.. פה אני צריכה להחליט בעצמי האם להמשיך או לא, הולכת לבצע את הפעולה על גופי להחליט להפסיק את החיים שפועמים בי...
לאחר ההפסקת הריון(בגרידה) מישהי שמעה שעברתי הפלה ואמר לי 'בפעם הבאה את צריכה לשמור טוב'...
כיום ארבע שנים אחרי.. ב''ה יש עוד 2 ילדים מתוקים ובריאים ועוד אחד בעז''ה בדרך.. מרגישה במקום פתוח, מוכן ואף משתפת יותר... לא שעברתי הפלה אלא הפסקת הריון.. בהתאם למי שאני משתפת כמובן... מרגישה שיש ממש שוני בין הדברים...
זוכרת כמה הרגשתי בודדה בתקופה מרגע הידיעה עד קבלת ההחלטה.. כמה היה חסר לי מישהי דווקא מישהי שעברה משהו דומה לשתף, שחוותה דברים דומים... היום אני מרגישה שאני במקום שיכול לנסות להיות אוזן קשבת לנשים במצב הזה...
כתבתי מבולבל.. פעם ראשונה שכותבת את הדברים... (מדברת כבר הרבה..)
כתבתי על מנת לשתף וגם אם אוכל להועיל במשהו קטן למישהי...
תודה על המקום!!
שלום לך יקרה, תודה על המילים ועל האומץ שלך לשתף!ציפי כהן
זה לא קל.
אבל עברת תהליך החלמה, את מדברת על זה ועכשיו גם כותבת את זה. תודה לך! נושא הפסקת ההריון הוא נושא בפני עצמו בתוך ההתמודדות עם אובדני הריון. ואני מרגישה שהוא לא מספיק מדובר או מקבל את המקום הראוי לו.
זה לא קל.
הפלה היא דבר שלא מחליטים עליו, היא קורית והיא נכפית מבחוץ.
כשיש הפסקת הריון, ההחלטה היא קשה וכואבת. אישית, הרגשתי שהקושי הוא כפול: גם אשמה וכאב כלפי פנים, וגם התמודדות כלפי חוץ עם אמירות או ביקורות. הרגשתי שאני מתמודדת כפול: לא מספיק שהייתי צריכה לבצע הפסקת הריון וחשתי על בשרי כמה נורא זה, לא מספיק שאני שבורה וחסרת אונים, מחאת אשמה על ההחלטה, אני גם צריכה להתמודד עם שיפוט וביקורת מאנשים סביבי...?
הפסקת הריון היא דבר שצריך לעשות לפעמים.
ההחלטה היא קשה, ואין ברירה. לפעמים צריך להחליט.
אנשים יכולים לומר הרבה... אבל אם הם לא מבינים בתהליך הזה, הם פשוט לא מבינים.
תודה לך על השיתוף החשוב!
ובהצלחה בלידה הבאה... שיהיה בטוב ובבריאות.
תודה על ההבנה והמילים(הפותחת)אנונימי (פותח)
ממש תיארת את התחושות לגבי ההפסקה... ואכן בהתחלה רק שיתפתי שעברתי הפלה ולא הפסקה יזומה.. רק לחברות קרובות סיפרתי על כל התהליך.. ובתקופה האחרונה מצאתי את עצמי יותר משתפת שעברתי הפסקת הריון ולא הפלה.. מרגישה במקום שיותר יכול ל'ספוג' ביקורת...
ואחרי מה שעברתי אני מקפידה (גם קודם הקפדתי.. אבל עכשיו עוד יותר) לא לומר לאף אחת בשעה טובה גם אם ברור שהיא בהריון עד שהיא לא אומרת משהו על זה שהיא בהריון. והיו כאלה שנעלבו שלא אמרתי להם.. אבל אני מעדיפה לפגוע בכמה שלא אמרתי להם והם אכן בהריון שמתפתח והכל בסדר איתו בעז"ה. מאשר חלילה לפגוע במישהי שאולי אכן בהריון אבל מי יודע מה יהיה סופו....
כמו שקרובת משפחה שאלה אותי כשהייתי ב''ה בהריון שאחרי ההפסקה, איך יכול להיות שכבר לפני חצי שנה הייתי ניראת גם בהריון... עניתי לה- כי היה עוד משהו באמצע....
אויאין ייאוש בעולםאחרונה
כי סחבנו כבד
שתינו אלכוהול במסיבה
וכעסנו יותר מדי
בורות!!!
מזדהה איתך מאד. גם לי החודש היה אמור להיות התלמ
אין ייאוש בעולם
חיבוקshiran30005
קשה קשה קשה
מבטיחה לך שעוד מס ימים תשכחי כי ככה ה' ברא וטוב שכך, שנוכל לשכוח כדי להמשיך בשגרת החיים.
מאחלת לך ולכולם הריון הבא תקין, משעמם ובידיים מלאות!!!
זה בסדר. לפעמים באמת אין מילים.ציפי כהן
אובדן, שבר, תקוה שהתנפצה
החיים השתנו, אולי,
קושי לשאת
חוסר יכולת להביע במילים את גודל הכאב
המילים רק יקטינו את ההרגשה הנוראית שבפנים,
אני לא יכולה להגיע להרגשה כי היא מאיימת וקשה לי להחזיק אותה בפנים, אז אני מנסה לברוח ממנה או להתרחק או להתנתק,
כואב לי כל כך שאין נחמה
הכאב שורף בנשמה
זה פשוט לא הגיוני, אז אין לי מילים הגיוניות לתת.
אלה מעט מהמילים שקיבצתי כדי לאפשר אולי לכמה מההרגשות לצאת בכל זאת לאויר העולם.
אולי את מזדהה עם משהו מכל אלה,
ואולי לא.
מה שבטוח, כאבך מורגש. וגם סבלך.
זה באמת תאריך שקשה להגיע אליו.
כשהיום יגיע תני לרגשות להיות.
תבכי ותכאבי, מותר לך. הדליקו נר או התפללי, או כתבי משהו לכבודו או היי איתו בשקט.
אפשר גם לנטוע עץ.
אפשר לתת לו שם כדי לזכור את קיומו בעולם.
אפשר להכין קופסת זיכרון שמכילה דברים שיכולים להזכיר.
יש לו מקום בעולם.
ומותר לך להרגיש, לכאוב ולהתאבל.
חיבוק.
תודה על שאת עוזרת לנו לבטא את המסע הזהאין ייאוש בעולם
באהבה
ציפי כהןאחרונה
הריון? או סתם בטא שלא התאפסה?..אנונימית בנתיים
צריכה התייעצות לגבי בטא.. יודעת שיש פה מנוסות.. עברתי גרידה בגלל הפלה נדחית בשבוע 11.. אחרי שבועיים עשיתי בדיקת בטא ראשונה.
ב5.2 (שבועיים אחרי הגרידה) בטא 182
ב12.2 (3 שבועות אחרי הגרידה) בטא 39
היום 19.2 (4 שבועות אחרי הגרידה) בטא 15
האם זה הגיוני שבשבוע היא ירדה רק ב24? (אחרי שלפני כן היא הייתה יורדת כל שבוע ממש מהר)
או שיכול להיות שזה הריון חדש? כל הזמן הזה לקחתי הורמונים בשם נובופם לאיזון הורמונלי ולסידור המחזור.. לפי מה שהרופא אמר אני אמורה לקבל מחזור יום אחרי סיום ההורמונים (אמורה לסיים את החבילה מחר ולקבל בשישי) מצד אחד לפי ההורמונים זה אומר שהיה ביוץ לפני שבועיים.. מצד שני, הבנתי שאין ביוץ אם בטא לא מאופסת.
כמובן אבקש בדיקת בטא נוספת אבל זה בטח יהיה רק בראשון ועד אז קשה שלא להפסיק לחשוב על זה..
רוב הסיכויים שזה הבטא מההפלה שעוד לא התאפסה.אין ייאוש בעולם
לא הבנתי למה עשית מעקב בטא כזה?
הכי טוב למנוע פשוט ולחכות למחזור.
חשוב לתת לגוף ווסת אחת אחרי ההפלה שהאיזון ההורמונלי יתאפס ולוודא שאין שאריות וכו
זה לא הריוןshiran30005
הבטא צריכה להיות נמוכה מ-10.ציפי כהן
הבטא בירידה, נראה שזה לא בעליה.
אבל תבדקי ביום ראשון ותראי.
בכל אופן, תנוחי. תני לגוף מעט להתאושש.
חיבוק
שוב אני הפותחתאנונימית בנתיים
וביום חמישי 16
כנראה הריון כימי נכון?
אני לא יודעת... שאלי רופא, אשמח שתעדכני פה את תשובתוציפי כהן
צריך שוב בטאאנונימית בנתיים
בנתיים לא קיבלתי.. והחלטתי לחכות עד יום חמישי לבדיקת בטא.. לא רוצה סתם לפתח ציפיות
לא נראה לי שכתבתי פה, אבל יש לפעמים הבדלים בין מעבדותציפי כהן
ובעיניי, עליה של אחד אינה מראה כלום, אולי זה רק ההבדל בין מדידות במעבדה. בהריון יש הכפלה משמעותית כל יומיים... זו עליה שנראית כמו משהו שאינו משמעותי. אבל אני לא רופאה ושווה לדבר עם רופא בנידון. אולי גם להתייעץ עם עוד רופא אם לחוץ לך.
קורה לפעמים שהבטא אינה מתאפסת. זה מתסכל ולפעמים לוקח זמן.
לעיתים זה מצביע על שאריות ברחם. ולעיתים זה פשוט הזמן שלוקח לגוף...
שוב חיבוק על כל המתח הזה.
נחכה איתך לחמישי.
בינתיים- תצליחי להניח את זה מעט בצד?
בוצע באותה מעבדהאנונימית בנתיים
ברור לי שיש שוני בין מעבדות אבל פה זה בוצע באותה מעבדה. כרגע אי אפשר לדעת רק לחכות לבטא. הסיבה שאני חושדת שקודם כל לא קיבלתי עדיין מחזור והבטא התאפסה יחסית מאוד מהר עד עכשיו כי גם קיבלתי הורמונים לאיזון והרחם נבדק והוא נקי. בנוסף אני מרגישה כמו בתחילת ההריון הקודם שלי וזה גם מדליק לי נורה שאולי יש סיכוי..
מקוה איתך למה שיהיה הכי טוב עבורך. בהצלחה!ציפי כהןאחרונה
אמן!! מתפללות מאוד. תנשמי... קחי איתך מישהו לתמיכהציפי כהן
חיבוקים!!
כמה מותח...
בשורות טובות אמן!!אמא_מאושרת
ברוך השם! איזה אושר!!אמא_מאושרת
שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות! 
איזה יופי! מזל טוב! שימשיך בטוב ובבריאות!קטנה67
וואו איזו התרגשות... נהדר לשמוע!!! חוגגות איתך... חיבוקיםציפי כהןאחרונה
אמן.
יאאאאאא כל כך כיף שאתן חוזרות לספר. מזל טוב!אין ייאוש בעולם
וואו... כמה מרגש!!! מחבקת ושמחה איתך כל כך!!! איזה יופי❤ציפי כהן
מזל טוב! איזה כיף!אמא_מאושרת
וואו.. איזו שמחה!!ישועת ה' כהרףאחרונה
הסיפור שלך טלטל אותי לגמרי..
איזו התמודדות הייתה לך..
היה לי ממש קשה לנחם אותך..
ב"ה!!
איזו שמחה אדירה!!
תודה רבה לך שחזרת לספר!!
ממש שימחת אותי!!
אלופה!!
היריון נוסף אחרי הפלותO.L
היי יקרות,
אפתח בזה שיש לי 2 מהממים בבית בן 6 וחצי ובת 4. ההפלות הגיעו אחריהם..
אני מטופלת אצל ד"ר זכות, עשיתי בדיקות גנטיות, צ'יפ לעובר, קרישיות והכל יצא תקין.
הרופא אמר לי שב95% מהמקרים לא יודעים מה הבעיה ומה הסיבה להפלות.
מה שהוא מציע זה לקראת ההיריון הבא לעשות מעקב זקיקים, ועוד לפני הביוץ לקחת קלקסן ופרוגסטורון, וכמובן להמשיך עם זה בהיריון..
עברתי 4 הפלות, אחת בשבוע 7- הפלה טבעית, אחת בשבוע 8+4 - לא היה דופק והסתיים בגרידה, ו-2 הפלות נוספות בשבועות 14,15 שגם לא היה דופק בלי כל סיבה והסתיימו בגרידה. (ההפלות לא היו בסדר הזה..)
כל הפלה מורידה אותי עמוק יותר, אחרי ההפלה האחרונה הפכתי לשבר כלי, עברתי ימים מאוד קשים עד שהצלחתי להתרומם קצת, ועדיין רבים הלילות בהם אני בוכה לעצמי, בקושי הצלחתי לאסוף את עצמי ולנסות להמשיך הלאה, העצב והדיכאון משפיעים על כולם בבית, הילדים רואים את העצב שלי ואת הבכי וזה משפיע גם עליהם, כמה שאני מנסה לשמור את זה רחוק מהם אני לא מצליחה.
ד"ר זכות אומר לי לא לחכות ולנסות היריון נוסף עכשיו (ההפלה האחרונה הייתה בחנוכה), אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה, מפחדת פחד מוות שזה יקרה שוב, ולא בטוחה שאצליח לקום מזה, לא רוצה שוב ליפול לבור השחור הזה. ולילדים שלי מגיע אמא שמחה, לא דכאונית ועצובה.
בעלי המקסים, עם כמה שזה קשה לו אומר לי שנעשה רק מה שטוב לי, ואם אני לא רוצה אז לא ננסה עוד, ואני יודעת שהוא מאוד מאוד רוצה עוד ילדים, ואני מרגישה שאני לא יכולה לעשות לו את זה ולהרים ידיים.
איך מתמודדים עם זה? אני מרגישה שבכל גרידה לוקחים לי גם חלק מהנשמה, אני לא יכולה להכיל את זה יותר.
אשמח לשמוע על דרכים להתמודד ובעיקר על סיפורים עם סוף שמח.
תודה למי שקראה.
שלום לך יקרה. אני מרגישה את השבר שלך ואת כאבךציפי כהן
אבל הלב, והנפש, והגוף- כולם מסתכלים אחורה,על כל החוויות הקשות שעברת, 4 הפלות שכל אחת מהן הורידה עוד פיסה מהלב שלך ומהבריאות הגופנית והנפשית שלך, מהחיות והשמחה שבך, מהתקווה לעוד ילד/ה, מהיכולת להכיל...
כל חוויה כזו היא קשה להכיל בפני עצמה.
ואת חווית לא אחת ולא שתיים. חווית ארבעה אובדנים, אחד אחרי השני, ללא סיבה נראית לעין וללא יכולת לנבא את העתיד.
אני חשה שאת נמצאת במצוקה, כלואה בין הרצון הגדול לנסות עוד, והקולות השונים סביבך שדוחפים לנסות שוב, לבין הקולות (הבריאים והחשובים מאוד!!) בתוכך שאומרים לך רגע. בואי נעצור שניה. אני לא יכולה לשאת עוד. יש גבול ליכולת הנפשית והגופנית... אני צריכה לנשום רגע,
לנוח רגע,
ואולי גם להביט אחורה רגע (או כמה רגעים, כמה שאצטרך)
ולהבין.
מה עברתי.
מה חוויתי.
מה איבדתי.
מה רציתי.
מה אני רוצה היום?
האם אני רוצה עוד?
האם בכלל יש לי כח?
אני חשה את כל הקולות בתוכך, ואני רוצה לומר לך- יקירה. תקשיבי לעצמך. את חשובה לאין שיעור! לילדים שלך הקיימים, למשפחתך, וקודם כל- לעצמך.
את חשובה ואהובה ואת מודעת לכך שאת במירוץ לעוד הריון ועוד ילד, אבל באמת מבפנים את אומרת: די. אני זקוקה למנוחה. לתקווה. ואולי להירגע מכל מה שעברתי.
מותר לך.
ובעיני גם ראוי וכדאי לך.
לעצור, לנשום, להבין מה עברת.
לתת לעצמך רגע להביט אחורה, בליווי איש מקצוע, שיעזור לך להבריא את נפשך הפצועה והכואבת.
עבר טראומה אחרי טראומה אחרי טראומה אחרי טראומה... הגוף מצולק, הנפש זוכרת הכל, ומבקשת מנוחה.
מבקשת לזכור, לעבד, להבין.
מבקשת להתאבל על אובדנייך,
מבקשת נשימה.
לכן אני אומרת: יקירה, איני יודעת למה כל כך רוצים לרוץ (אולי את בגיל מבוגר?)
אבל אם אפשר היה, הייתי אומרת לך למנוע עכשיו למשך תקופה.
וללכת לטפל בעצמך מבחינה רגשית.
ולתת לעצמך זמן לבכות את אובדנייך, לטפל בפצעייך הפתוחים, ולקבל כוחות חדשים להתמודדויות.
אל תלכי כך לעוד התמודדות, כשאת גם כך כל כך סחוטה.
אני חושבת שבעלך צריך להבין שאת במקום רגשי כאוב, מדוכא, עצוב ויש צורך לתמוך בך מכל הלב על העבר הקשה שעברת. ולא לדחוק בך להיכנס לעוד הריון כשאת כל כך שבורה וכואבת.
להריון נוסף, במיוחד הריון לאחר אובדן, צריך להיכנס עם כוחות. גופניים ונפשיים. ועם מודעות. ועם מינימום של עיבוד פנימי של מה שעברת, כדי שהפחדים לא יכריעו אותך וכל מה שעברת לא יפרקו אותך מבפנים אלא דווקא תיבני מזה ותקבלי כוחות.
ואפשר להיכנס עם כוחות להריון.
לסיום אספר לך את הסיפור שלי בקצרה, אולי יתן לך מעט תקוה. נולדו לי שני ילדים בריאים, ההריון בשני היה עם רעלת בסופו.
בהריון השלישי היתה לי רעלת מוקדמת חמורה, הייתי בסכנה, נאלצנו להפסיק את ההריון וללדת בשבוע 24.
לאחר כחצי שנה של מניעה אמרו לי לא להיכנס להריון יותר. שזה מסוכן לי.
מנעתי הריון והלכתי לטפל בעצמי, באובדן ובטראומה שחוויתי.
לאחר 4 שנים (אני יודעת, זה זמן ארוך מאוד אבל זה מה שנדרש ממני כדי לאסוף את עצמי רגשית וכדי לקבל רופא שיסכים)- הצלחנו להרות בליווי רפואי צמוד עם קלקסן ואספירין, הרבה בדיקות ומעקבים אצל שני פרופסורים, ולבסוף נולדה לנו ילדה מתוקה.
היום היא בת 5.
מופלאה.
מה אומר...
אפשר. ודאי שאפשר. יש הרבה מה לעשות כיום. לרפואה יש פתרונות רבים.
אבל לפני שהולכים על זה- כדטי למצוא כוחות נפש וגוף.
ולהיאזר בסבלנות.
חיבוקים, אשמח שתראי את ההודעה לבעלך ותדונו על כך ברצינות ובעומק.
ואם צריך עזרה במציאת מטפל.ת- אפשר לפנות אליי ואנסה לסייע.
חיבוק חם!!!
מדוייקת להפליאO.L
וואו את מדהימה!
תארת במדוייק את כל הרגשות, את התסכולים ואת כל מה שנמצא בפנים.
תודה ששיתפת מהמקום האישי. באמת משמח ומעודד לשמוע.
אני לא בגיל מבוגר, אני בת 31, ד"ר זכות פשוט לא מבין מה הסיבה לחכות, אני לא יודעת אם את מכירה אותו, יש לו הומור קצת משונה, והוא אמר לי למה לנוח? נחים בין 2 ל-4.
בעלי לא דוחק בי בכלל, הוא בעצמו צריך להרגע מכל זה, גם לו חוויית האובדן לא פשוטה, אני מרגישה שאני לא יכולה לנסות שוב עד שאני לא מוצאת מה הבעיה, כאילו לקבל מעין הבטחה שזה לא יקרה שוב, אבל ברור לי שלא אקבל הבטחה כזו מאף אחד.
יש לי תור לפרופ' קראפ בעוד כמה חודשים ואני לא יודעת אם יש לי בשביל מה ללכת, אם הוא יחדש לי משהו או שלזרום אם הרופא הנוכחי.
אבל כמו שאת אומרת אני חייבת לקחת את הזמן, לשקם את עצמי, את הנפש.
אני צריכה לעשות בקרוב היסטורוסקופיה ניתוחית לפתיחת הדבקויות ברחם שנוצרו בגרידה האחרונה, וזה עוד משהו שלוקח כוחות.
אשמח לקבל המלצות על אשת מקצוע שתעזור לי לעבד את מה שהיה.
תודה רבה❤
את ממש מיוחדת.
בשמחה, ותודה לך על מילותייך. בהרבה אהבה.ציפי כהן
ועם הצרכים הרגשיים שלך ושל בעלך היקר (שמשום מה התבלבלתי וחשבתי שהוא דוחק בך... סליחה... נראה לי שאולי זו את שדוחקת משהו, עמוק מבפנים לא נעים לך ממנו... שווה לעשות עבודה של שחרור הרגשות הללו. אינך אשמה במה שקרה ומותר לך לנוח)
לגבי מטפלת, כתבי לי (אפשר בפרטי) מאיזה אזור.
אחפש עבורך. (ואולי גם עבורו? שווה לחשוב על כך)
חיבוקים!!
תנשמי.
אפשר לנוח גם בשש, שבע ואפילו עשר...
הרופא יכול להחליט מתי הוא רוצה לנוח, אבל לך יש את הקצב שלך. ותקשיבי ללב.
לגבי ייעוץ עם עוד רופא- בעיניי טוב לשמוע עוד חוות דעת. הרופאים הולכים בגישות שונות,אפשר לשמוע אמירות שונות מרופאים מומחים. ושווה לשמוע כמה דעות כדי להחליט עם מי ללכת.
אפילו חשוב בעיניי לשמוע כמה דעות.
בהצלחה לכם יקירה!!
יקרה, אני מבינה אותך כל כךאמא_מאושרת
והפחד מעוד הפלה כל כך מוכר
אצלי אובחנה קרישיות יתר, וההריון הבא עבר ב"ה בשלום.
אולי שווה לנסות דיקור סיני / ייעוץ תזונתי כדי לחזק קצת את הגוף והנפש
וחיבוק ענק. מאחלת לך להחזיק תינוק מתוק בקרוב

הזרקת קלקסן?אין ייאוש בעולם
כן, אחרי בדיקת קרישיות חיוביתאמא_מאושרת
בטעות לחצתי על אנונימי..O.Lאחרונה
הריון כימי?אנונימית בנתיים
ביום רביעי שעבר הבטא הייתה 39
וביום רביעי האחרון הבטא הייתה 15
הירידה הייתה לי מאוד מוזרה ועשיתי בטא שוב אתמול..
הבטא יצא 16..
האם יכול להיות שתפסתי את ההריון מאודדד מוקדם ולכן זה ככה? או שזה הריון כימי? אני שואלת כי לדעתי הביוץ היה בשבוע שעבר רק לפי ההרגשה שלי..
בודקים הכפלה כל יומיים. לא כל יום.אין ייאוש בעולם
אשאל אותך כמו ששאלתי בשירשור הקודם, מדוע את מבצעת מעקב?
חכי פשוט לראות אם מגיעה ווסת או לא,
ווסת אחרי גרידה יכולה להגיע גם רק אחרי 6 שבועות.
אם הביוץ היה שבוע שעברshiran30005
בהצלחה יקירה!
ולגבי הביוץאנונימית בנתיים
איך מחכים? אני בלחץ אטומי שהיא בכלל עלתה אפילו אם זה ב1..
מעקב שהרופא אמר לי לעשות..אנונימית בנתיים
מה שקרה שבשבוע האחרון התחלתי ממש להרגיש כמו בהריון הקודם.. ואז כשעשיתי בדיקת בטא להתאפסות (כל שבוע קבוע ביום רביעי) ראיתי שמשהו מוזר שהיא 15.. הרופא אמר לי שאכן לא ברור כלכך מה קורה ואמר לעשות בדיקה יום אחרי לראות אם זה ירד אפילו קצת.. במקום לרדת רואה שזה עלה ועכשיו לא יודעת אם לפתח תקוות או לא..
לא ברורה לי ההנחיה של הרופא שלךאין ייאוש בעולם
אני הייתי פשוט מחכה לווסת, ואם לא מגיע עוד שבוע, שבועיים עושה בטא.
עברתי 2 הפלות ובאף אחת מהן לא ביצעתי שום בדיקת בטא.
ההמתנה קשה מאוד זה ברורshiran30005אחרונה
אני לצערי לאחר המון הפלות ואחד בגרידא ולא קיבלתי הנחייה לבדיקת בטא, אבל הייתי מונעת חצי שנה מהפלה להפלה אז הייתי בטוחה שאני לא יקלט.
אבל תהיי רגועה יותר תעשי, חוץ מדקירה אין לך מה להפסיד.
חיבוק גדול ושבת שלום!!
הגבתי לך למטה בטעות במקום לתגובה..אנונימית בנתיים
אמן! הלוואי,מחכה ומקווה איתך! כמה כואב להיות בהמתנה...ציפי כהןאחרונה
חיבוקים!
מישהי יכולה להגיד מה ההשלכות של בדיקת קריוטיפ לא תקינהאנונימי (פותח)
אני קצת בלחץ...
מה היא יכולה להגיד?
יש לי ילדים בריאים בבית ברוך ה . עברתי הפלות ולכן בעלי עשה בדיקה אני עוד לא כי הקופה בטעות אישרה רק לו...
למישהי יש מידע מה זה אומר? מה אומרים? מה יהיה בעתיד? תודה
חיבוק על המתח!ציפי כהן
א. אין לנו את הבדעקה ביד
ב. אנחנו לא רופאות... אז גם אם היתה הבדיקה לא היינו יכולות לפענח עבורך את תוצאותיה.
אני מבינה שאת בלחץ ואת רוצה לשמוע מה יכול להיות,
ובכל זאת אני מציעה שתבואו אל הרופאה כמה מוקדם שתוכלו, ושאלי אותה את כל השאלות שיש לך על מה שזה אומר ועל ההשלכות.
אני יודעת כמה קשה לחכות לתשובות.
זה ממש מורט עצבים לפעמים...
מצאי לך דברים טובים לעסוק בהם בזמן ההמתנה.
והלוואי שהתשובות יהיו ממש משמחות.
וואי, מבינה את הלחץאין ייאוש בעולם
אבל את בטוחה שזה אומר שהבדיקה לא תקינה?
אולי רוצה רק לסכם ולתת עצות להמשך?
בשורות טובות!
מה שחשובבאפלאחרונה
אני הייתי בתהליך של בדיקות גנטיות קרוב לשנה,
ובגלל שזה עצבן אותי לחכות לזימון תור שלה, ביקשתי ממנה לשלוח לי את התוצאה, או לחלופין, לדאוג לי לתור קרוב. ( שלא אחכה חודשיים לתוצאה ואז עוד חודש לפגישת ייעוץ)
ובדיקות גנטיות, זה תהליך. שדורש סבלנות וכח לשמוע את מה שהיועצים אומרים.
( אני חווה וחוויתי המון המון פסימיות שלא מהעולם הזה, והכל בגלל כסתחים ותביעות, וקצת ( הרבה) חוסר רגישות למרות העבודה. )
מה אגיד.
בירור זה בירור.
בסופו של דבר
יש ה' בעולם.
בתקווה ותפילה לדברים טובים.
המון הצלחה לך וכוחות.
את יכולה להתקשר למוקד האחיות של הקופה שלך.מ.א.
בקשי מהן הוראות איך לדעת אם הדימום חזק מדי ומצריך טיפול מיידי.
מה שלומך? מה עשית בסוף?אמא_מאושרת
חיבוקאין ייאוש בעולםאחרונה
לא יכולה יותראנונימי (פותח)
אולי זה הפסיק
מתמלאת בתחושת ריקנות
בפחד מצמית
לא יכולה יותר עם האי ודאות הזה
הולכת יומיום עם מועקה בלב
תחושת מחנק
ובכי שמאיים לצאת ולפרוק את הפחד הזה
די
זה משתק אותי
זה מכבה אותי
רוצה רק לחשוב ולבטוח שיהיה טוב
שיהיה עובר חי ובריא
שיהיה לי ילד
שיהיה לי ילד
שיהיה לי ילד
אמאלה.. קשה נורא..Mamina
תשתפי מישהו מישהי ...איזה כאב לב שאת ככה חווה ומרגישה. זה כל כך קשה. ..
את יודעת מה אני עושה?
אומרת לכל מי שרואה אותי כמעט מהעבודה כן אני בהיריון. אחרי 3 הפלות לא יודעת מה יהיה . והאמת לא אכפת לי להגיד לכם אני רוצה שתרחמו עלי ותתפללו עלי וכולם מחייכים אלי ומתפללים...
ואני פרקתי בדרכי שלי..ולא אכפת לי כבר... חושבת על עוד חודש .. עוד שבוע מה שלא יהיה.. אני חושבת על משהו טוב שיעשה לי טוב. לא משנה מה התוצאה.. אני חושבת על מסעדה בית מלון טראק עם בעלי .. חברות חופש במלון.. חושבת רק על כאלה דברים כדי לעבור את הימים הקשים האלה..
את צריכה משהו להיאחז בו. משהו קטן.. שתצפי לי...
זה קשה נורא... אבל הנפש שלך חייבת מרגוע...
כואב לי עליך.. תשתפי מישהו
היי אהובה. תבכי את כל המחנק הזה. תוציאי החוצה.ציפי כהן
את לא תתפרקי. זה רק הדמעות והבכי שיצאו החוצה, וינקו משהו בתוכך.
לשמור בבטן, בלב, זה לא טוב. זה באמת ממלא בהמון הרגשה לא טובה. מצאי לך כתף טובה, תומכת וקשובה, ובכי לה את כל כאבייך...
מותר לך. ואת ראויה לתמיכה, לחיבוק, להכלה, לאהבה.
את ראויה לתת לכאב שלך מקום, ולא לשתק אותו או להרגיש משותקת ממנו.
מצאי לך מקום לפרוק את פחדייך.
מאחורי הפחדים עומדת, מתדפקת על דלתך, התקווה.
פתחי לה את הדלת...
היא רוצה להיכנס.
חיבוק יקרה.
אנחנו כאן איתך.
מקוות.
🌸
חוזרת לבשר בשורות טובותפרסום הנס
אני כותבת כאן כדי לתת לכולנו תקוה ואמונה בהקב"ה שיש טוב בעולם והוא מופיע ומתגלה כשמגיע הזמן המדוייק לו.
ב"ה זכינו בבת מתוקה אחרי 3 הפלות מוקדמות ברצף!! ב"ה בלי עין הרע!! בזכות הרבה תפילות!
מאחלת לכולנו הרבה בשורות טובות!!אלוקים גדול וכל יכול(:
וואו איזה מרגש! כיף ממש שחזרת לספר. מזל טוב!אין ייאוש בעולם
האם זה היה לפני ילדים או אחרי?
האם קיבלת תמיכה תרופתית?
תודה!פרסום הנס
ובתחילת ההריון הייתי עם תמיכה של פרוגסטרון..כל השליש הראשון.
תודה על התשובהאין ייאוש בעולם
את מתכוונת לכדור דופסטון?
כל הבדיקות היו תקינות ב"הפרסום הנס
תודה על התשובות, ותודה שבאת לספר
אין ייאוש בעולם
אמן!תודה!פרסום הנסאחרונה
שמחה לשמוע שזה מעודד..פרסום הנס
אמן!!
איזו בשורה משמחת!! שמחה מאוד לקרוא ותודה ששיתפת!!ציפי כהן
ילדת ילד/ה, לאחר מכן חווית 3 הפלות ברצף (אני מצטערת לשמוע על החוויה העצובה), ועכשיו נולדה בת ?
אני מברכת אותך בכל הטוב,
מאחלת לך שמחה ונחת עם הקטנטנה, והרבה הנאה מהרגעים הלא מובנים מאליהם איתה.
תודה רבה על רוח התקווה שהבאת.
חיבוקים ואהבה!
ציפי
נכוןפרסום הנס
אוף שיעבור כבר השליש הראשון הזה שיעבוראנונימי (פותח)
האיוודאות הזאת אם העובר ישרוד או לא מוציאה אותך משלווה..
האם אזכה סוףסוף לאחר ההפלות לעבור את השליש הזה?
האם שוב אראה בטן מבצבצת לקראת 12 שבועות כמו פעם?
שוב רמת הלחץ תרד?
אבן תגול מלבי?
כן?
כן! החלטתי!
הפעם זה יהיה שונה! הפעם אעבור את השליש והעובר יחיה. והוא יהיה בריא והבדיקות יהיו תקינות.
ואני אזכה לחבוק תינוק נוסף... ואחכ אזכה לחבוק עוד ועוד.
כן החלטתי! נבואה שמגשימה את עצמה!!!
יהיה בסדר!
כי כך יותר קל לי לנשום. לחשוב טוב מחייה אותי.
הרע לא קיים ולא יהיה הפעם.
רק בשורות טובות.
אמן!
לגמרי לגמרי לגמריshiran30005
ואני מאמינה שבסוף זה יגיע
כמה אובדנים יש באובדן הזה... אובדן התמימות,תחושת השלווהציפי כהן
אובדן היכולת לשמוח בפשטות בהריון
אובדן האמונה הפשוטה שהריון משמעו תינוק
אובדן הנחת מהחוויה של הריון
אובדן המנוחה הנפשית...
אני מציעה, מכל הלב, לנסות להרגיע בכל דרך אפשרית.
כמה שאפשר.
אני יודעת שבהריון לאחר אובדן זה קשה מאוד, זו ממש עבודה עמוקה פנימה.
אני זוכרת את עצמי עושה לעצמי יוגה שמתאימה להריון, נושמת ומתמקדת בנשימות, עושה דמיון מודרך של טוב... כל מה שיכולתי כדי להרגיע ולהיות עם ההריון הזה בשמחה.
מאחלת לך שליש ראשון, שני ושלישי- מלאים,טובים, בריאים ו...שלווים כמה שניתן.
אמן על החלטותייך ותפילותייך!