שרשור חדש
חוזרת לבשר בשורות טובותשיעור באמונה
עברתי הפלה לפני חצי שנה בשבוע 20...

היום ב"ה הייתי אצל הרופא, ראיתי דופק. וגם הרופא (החלפתי רופא) היה ענייני ואנושי, יצאתי בחוויה טובה.

בתפילה בעז"ה להמשך הריון בריא.
אמן בעזרת ה הריון בריא ותקין שיהיה זרע חיה בר קיימא אמןאמא בשעה טובה
איזה יופי.בעז"ה שהפעם תהיה חוויה מתקנת! בידיים מלאות!א-ב-א!!!


וואו, אני כל כך שמחה איתך ובשבילכם!ציפי כהן
על ההריון, ועל החלפת הרופא- שמעידה על הקשבה פנימית וחשיבה מה טוב לך.
שמחה שמצאת רופא אנושי ונעים שמתאים לך.

מאחלת המשך בשורות מעולות!!
שתפי אותנו ברגשותייך אם תרגישי צורך. אנחנו איתך.
חיבוקים!
היי מזל טוב!! כיף לשמוע🤗אמא לנסיך קטן
הריון קל ובידיים מלאות!!
ב"ה! הריון קל ובריא ומשעמם!!אמא_מאושרתאחרונה


אז אתמול הייתי אצל הפרופסור המיוחלאמא לנסיך קטן
וחשבתי שזהו! מתחילים בדיקות ועוד חודש תשובות. אז מה זה לא!! הוא אמר שזה תהליך של 4 חודשים. וכל הזמן הזה להימנע מהריון.
ובאסה לי. כי באלי כבר. ולא באלי. אבל כן אני רוצה אח לילד שלי שיותר מדי מפונק ו"רוצה תינוק הביתה". ובא לי לחוות חוויה מתקנת וללדת כבר בלי שיתביישו להגיד לי שזאת וזאת בהריון.. ואל תדאגי גם את עוד מעט בקלות ובידיים מלאות. לא רוצה לשמוע את זה יותר.וגם לא את אשתו של חבר של בעלי שאתמןל אמרה לי בשיא הנחמדות "איזה קטע.. התחתנת הרבה לפני ואני כבר עם שלושה". כאילו מה את רוצה צל"ש??!?.😡
הפרופסור אמר לקחת תמיכה נפשית כי זה לא תהליך קל. וייתכן מאוד שנחווה עוד אבדן הריון אז שתהיה לנו את התמיכה הראויה. אמרתי לו שאני לא זקוקה לזה ומסתדרת טוב בלי זה. אבל אני כבר לא בטוחה איך ארגיש עם עוד אבדן. אולי זה כבר לא יזיז לי כי התרגלתי לזה? ומהבוקר אני רק מתוסכלת ובא לי לבכות.
וזהו. פרקתי.
חמודה,זה באמת כואב.בעז"ה שהאבדן שהיה -יהיה האחרון לכל החיים!א-ב-א!!!

אולי אם חשוב לכם תחפשו מקומות בהם אפשר לעשות את התהליך מהר יותר.

לא יודעת כמה זמן עבר אצלך מאז ההפלה האחרונה שלך...

אבל יכולה להגיד לך על עצמי-שמיד אחרי ההפלה הראשונה רציתי הריון חדש-חוויה מתקנת שכביכול תרפא את הכאב הגדול. עכשיו אני חושבת שזה היה שגוי,ספציפית אצלי-הייתי צריכה לעבור שנה טיפולים קלים כדי להגיע להריון המיוחל, ואחרי הציפיה הגדולה הגיעה שוב הפלה מאכזבת וכואבת,כמובן זה משתנה מאחת לשניה,ואם הייתה הפלה, לא אומר שאח"כ בהכרח זה יקרה שוב!

אבל בעצם יכול להיות שההפסקה הזאת תהיה יותר בריאה לכם..להיות יותר נינוחים וברוגע פנימי בלי לחשוב שהריון חדש הוא זה שירפא, הרי מן הסתם גם ההריון אחרי ההפלה לא יהיה מאוד פשוט...ואני יודעת, זה מאוד מאוד קשה לראות את הכיף הזה אצל אחרים ולא להשתוקק כבר לכיף הזה גם אצלי.

אני עכשיו 3 חודשים אחרי ההפלה השניה, ומרגישה שרוצה הריון אבל בלי הלחץ הגדול הזה...ונראה לי שזה הכי בריא- לעצור, לנשום רגע, לעכל...להתמלא באנרגיות לפני שרצים לחווית הריון חדשה.

 

נכון. אנשים בסביבה לפעמים פולטים משפטים שהם לא מודעים עד כמה הם צובטים.

משתפת-שאתמול היינו במפגש חנוכה של המשפחה המורחבת, ומסביבי לכל משפחה בערך יש תינוק,וסבתא שלי מאוד התרגשה ואמרה כמה היא מודה לה' ושמחה על התרחבות המשפחה שכל הזמן גדלה. ולי נצבט הלב,אנחנו כמעט המשפחה היחידה שלא הייתה לנו לידה של תינוק במשך חמש השנים האחרונות ורק הסבנו צער לסבתא שלי עם 2 הפלות.כ"כ הייתי רוצה לחוות בבית הפרטי שלי את התרחבות המשפחה!

 

מאחלת לך יקירה-שה' יתן המון כח, שימחה ובריאות נפשית בתוך המסע המתמשך הזה להגשים את החלום הגדול!

חיבוק!!כחומר ביד היוצר
למה להימנע בזמן הזה? כדי שהבדיקות יצאו טוב או פשוט כי הבירור לוקח זמן?
אנשים הרבה פעמים חסרי טקט!!יום אחרי שעברתי את ההפלה מישו ראה את בעלי בביהכ ליד ההורים שלי ושאל אם נולד לנו בן כי הוא לא רגיל לראות אותו סתם ככה באמצע שבןע אצל ההןרים שלי
היי יקירה, כמה כאב בדברייך!!!ציפי כהןאחרונה
אתחיל מהסוף, כי בעיניי הוא הכי משמעותי.
לא, לא מתרגלים לעבור עוד ועוד טראומות. עוד ועוד אבדנים.
אולי הנפש נחסמת בשלב כלשהו כשכבר קשה מדי להכיל את הצער, אבל היא לא מתרגלת.
הכאב כאב עצום ונורא, ועם כל פעם נוספת חלילה- נוצר עוד משהו שצריך לשים לב אליו, לטפל בו בעדינות, ללטף ברוך, להרגיע ולרכך.

החוויה שעברת היא חוויה קשה. היא זקוקה לעיבוד כחוויה קשה בפני עצמה, עוד לפני ההתמודדות עם אמירותיו הקשות של הפרופסור.
ועכשיו נוסיף אליה את האמירה שלו- שעלול להיות עוד אבדן, ואת הפחד המתלווה לאמירה הזו,
את הצורך להמתין 4 חודשים, כשהרצון להביא עכשיו ילד לעולם הוא פשוט בלתי נתפס,
ואת כל הבלאגן ההורמונלי הנלווה.
בלי קשר לזה, שזו ההתמודדות הפרטית שלך ושלכם כזוג, יש את ההתמודדות מול העולם.... ומול אמירות של אנשים/נשים חסרי טאקט או מאוד לא רגישים, שנוגעים בנקודות אינטימיות ורגישות, וכל כך מכאיבים....

הכאב אינסופי ממש.
אני מחבקת אותך מאוד.
יכולה לומר לך שאני מבינה מ א ו ד את מה שאת עוברת, אספר בקצרה שלאחר הלידה השקטה שעברתי הייתי צריכה למנוע 6 חודשים, ותוך כדי זה היו הבדיקות. אחר כך הרופא אמר שאמתין עוד 6 חודשים... אחרי השנה הזו אמרו לי עוד כמה חודשים.
בינתיים הייתי בטיפול ועיבדתי את החוויה הקשה שחויתי, והתמודדתי עם הצורך להמתין אינסוף זמן, ועם הרצון המטורף לעוד הריון, לצד הפחד המוטרף מעוד הריון...
עברתי הרבה.
ויחד עם ההמתנה למדתי על עצמי המון דברים חשובים.
לנפש דרוש זמן החלמה. גם לגוף.
ובנוסף, הסבלנות משתלמת. והחיים לפעמים מביאים לנו מתנות דווקא מהמקומות הכי קשים איתם אנחנו מתמודדים.
זה אף פעם לא קל. אבל ההתמודדות מגדילה אותנו.
וזה דבר גדול.

אני מחבקת אותך ומאחלת לך שהתקופה הקשה תעבור במהרה. שתתחזקי בה נפשית ופיזית. ואולי באמת כדאי לנצל אותה להכנה נפשית ופיזית לקראת הריון, ואולי לעיבוד החוויה הקשה שעברת.

שוב חיבוק!!

ציפי
כמעט שנה מאז שאיבדתי או אותה..אנונימי (פותח)
פשוט חור שאי אפשר למלא.. ובעלי לא רוצה לנסות שוב כי הייתי בגלל זה בסכנת חיים
אותו או אותהאנונימי (פותח)
גם אני הייתי בסכנת חיים לפי הרופאיםאנונימי (3)
כי איבדתי הרבה דם ואז לא היה הוראה ברורה מהרופא למנוע כי הוא אמר שזה לא משנה כמה זמן נמנע עדיין זה יכול לחזור שוב חס ושלום, אז נתתי לקב"ה לנהל את העניינים כמו תמיד והוא עושה רק מה שהכי נכון לנו וברוך ה אני בהריון, וכל שבוע שעובר פשוט מודה לבורא עולם על החיים שיצר בתוכי ומתפללת שזה ימשיך ויהיה תקין בידיים מלאות וזה יהיה זרע חיה בר קיימא אמן,
ובעזרת ה גם את תתני לקב"ה לנהל את העניינים ובעזרת ה בהריון הבא את תרגישי טוב וההריון יעבור תקין בבריאות ובידיים מלאות אמן
יקירה, כמה כואב!! מרגישה שכאבך כפול.ציפי כהןאחרונה
גם אבדן הילד/ה שלך,
וגם אבדן היכולת לנסות להביא עוד ילד/ה לעולם...
כאב בלתי נתפס!!!

אני רוצה לשאול כמה שאלות. כי לא ברור לי מה עמדתו של האיש שלך, מה הרופאים אמרו, ומה דעתך.
האם הרופאים קבעו שלא תנסי שוב?
האם האיש אמר זאת על דעת עצמו,מהפחד שלו, או משמיעת דעה של מישהו?
מה איתך? את רוצה עוד הריון? את נמצאת יחד עם האיש בפחדים דומים? האם התייעצתם? עם כמה רופאים?

מכיוון שכתבת בשני משפטים סיפור שלם ומורכב- אשמח לדעת עוד פרטים על הסיפור שלך, אולי אוכל לעזור. אפשר בפרטי ואפשר פה, מה שתבחרי יקירה.

מה שאני כן יכולה לספר לך מנסיוני האישי-
גם אני הייתי בסכנת חיים כאשר עברתי לידה שקטה. היתה לי רעלת הריון מוקדמת, חמורה. זה בהחלט סיכן את חיי.
לאחר הלידה רופאים אמרו לי שלא כדאי לי להביא עוד ילדים, לא להרות עוד. כי לא ידוע מה יהיה בהריון הבא. וכבר היו לי שני ילדים.
הלכתי לכמה וכמה רופאים, שמעתי כמה דעות. לבסוף הלכתי עם רופא שאמר שהוא מאמין שאהיה בהריון בריא ותקין עד הסוף, ושאצא בריאה והתינוק יהיה בריא... ושהוא מוכן ללוות אותי בהריון הזה.
עשיתי זאת. לקחתי תרופות והייתי במעקב צמוד אצלו ואצל עוד רופא... ובשמירת הריון מלאה.
לבסוף ילדתי תינוקת בריאה בחודש תשיעי, ללא רעלת הריון.
אני רוצה לומר לך שאם את רוצה עוד ילד/ה לא הכל סגור בפנייך.
אפילו אם האפשרות של הבאת ילד לעולם מהרחם שלך תיסגר חלילה- עדיין ישנן אופציות נוספות להוסיף ילד למשפחה. ויש בחירה גם בתוך זה.
הרחיבי את אופק מחשבותייך, הדברים יכולים להתממש בצורות שונות.
השאלה הגדולה היא.... מה את רוצה. מה עובר עלייך. מה עובר על האיש שלך. מה המקרה, מה אמרו הרופאים, והאם ניתן ליצור שיח על הדברים.

מחבקת אותך על האבדן של הילד/ה, ועל תחושת חוסר האונים. כתבי מעט יותר, אם תרצי, ואולי נוכל לייעץ לך איך לצאת מהתחושות הקשות ומהמחשבות חסרות המוצא.
🌹
חדשה כאן..כחומר ביד היוצר
שלום לכולן,
אני אחרי 3 הפלות..האחרונה לפני יומיים עם ציטוטק בשבוע 11..וה2 הקודמות בשבועות 5-6.
יש לי בבית ב"ה בלי עין הרע,בת חמודה(:
א. אשמח לעידודים..ועצות מעשיות..
ב. תובנה שעלתה לי- לכל אחת יש סיפור לגמרי שונה מהשניה. לכל אחת מספר הפלות שונה,סיבה שונה,רקע שונה, דרך שונה להתמודדות, שבוע שונה להפלה, קשיים שונים..
אז אף אחת לא תוכל להבין לגמרי את השניה..מסכימות איתי?
האמת שהתובנה נכונהאנונימי (2)
אבל אני אחרי שעברתי לידה שקטה חשבתי תמיד למה זה קרה ולמה דווקא לי ואיך זה שלזוגות אחרים הכל בא על כך בקלות, אבל האמת שאנחנו פשוט לא נכנסנו לנעליים של זוגות אחאים, אנחנו לא יודעים מה הם עוברים ובאיזה תחום יש להם קשיים.. והדבר העיקרי שהחזיק אותי הוא שאנחנו עברנו את זה כי היה לנו את הכוחות כי הרי הקבה לא מנסה מי שלא מסוגל, והזוגות האחרים מתנסים בניסיונות הכי קשים שהם מסוגלים לעבור, אף פעם לא מבינים את דרכי הבורא לכל דבר אבל תסתכלי על זה בצורה חיובית שבעזרת ה בשנה הבאה תזכי לחבוק בן זכר בריא ושלם ובאמת יתקיים הבקשה זרע חיה בר קיימא שיחזיק עד הסוף ובעזרת ה יצא בבריאות ואת תשארי בריאה ושלימה אמן.
אמן!!הלוואיכחומר ביד היוצר
כרגע קצת קשה לי להיות אופטימית כי מי אמר שפעם הבאה זה לא יקרה???
שלום לך יקירה. אני כל כך מצטערת על ההפלה השלישית!!ציפי כהןאחרונה
זה מצער באופן שקשה לתאר. אין מלים. באמת.
למען האמת, את צודקת.
כל אישה והחוויה שלה. אין חוויה דומה.
גם בין ההפלות של אותה אישה אין דמיון. כל הפלה עומדת בפני עצמה. אין דמיון.
לכאורה, באמת כל אחת עוברת את מה שהיא עוברת, עם האנשים שלה, עם העבר שלה, עם הכלים שלה, הכוחות שלה, הזמנים, הגיל, הרופאים, המטפלים, מספר הילדים.... השונות יכולה להיות אינסופית ממש...
אז איך נבין בכלל זו את זו?

כמטפלת, וגם כמלווה נשים שעברו אבדני הריון, אני רואה מגוון עצום של סיפורים. באמת אין אחד דומה למשנהו.
ובכל זאת, אני לא צריכה לחוות בדיוק את מה שאישה חוותה כדי להיות איתה בצערה. בשביל לתמוך בה. בשביל להקשיב לה, לשמוע מה היא מרגישה, מה היא עוברת, מה היא זקוקה... אני לא צריכה ואני לא יכולה לעבור בדיוק אותו הדבר.
הקושי שאת מעלה דווקא מראה בעיניי את היופי שבזה: למרות שאנחנו שונות וכל אחת עברה משהו אחר, עדיין אנחנו יכולות להיות זו עם זו, לתמוך זו בזו ולתת כח.
וכן, יש גם הרבה מאוד נקודות משיקות ודומות- שנשים מוצאות בהן הזדהות, הבנה וכח.

יקירה,
אני כואבת איתך ומרגישה את הכאב שלך שאולי את לא יכולה להיות מובנת.
אני רוצה להזמין אותך לשתף אותנו, לאפשר לעצמך להיות מי שאת, ולאפשר לנו להיות איתך כמה שאפשר.
תתפלאי כמה אפשר להרגיש שהתמיכה והיחד נותנים כח.

ועצה פרקטית-
אני ממליצה ללכת לבדוק קרישיות יתר בדם.
אלה בדיקות דם די פשוטות, שצריך הפניה מיוחדת בשבילן- אך לאחר שלוש הפלות הרופאים מפנים אליהן לרוב. לבירור הפלות חוזרות.

מחבקת אותך חיבוק חם;
תנוחי כמה ימים. אפשרי לעצמך מנוחת הגוף. ואפשרי לעצמך לבכות, להרגיש ולכאוב.
מזמינה אותך בכל לב להרגיש מעט יותר מובנת.
💓
ימי החורף מביאים איתם חושך מתארך ופחות אור יום. איך אתן?ציפי כהן
מה עובר עליכן בימים אלה?
מה האור שלכן, ומה החושך?
מה נותן לכן כוחות התמודדות?
ומה עוזר לכן לראות את האור ולחדש אותו מבפנים?

שתפו אותנו 💓.

מאחלת ימי אור פנימי וחיצוני.
חיבוקים לכולן
ממ.. בשבילי החורף אומר שעוד מעט בדיקותאמא לנסיך קטן
סוף סוף אחרי המתנה מייגעת ומתישה. בנר שלישי של חנוכה. ואין לי כוחות להתמודד ולא רוצה כבר. באלי חיים שלווים וחלקים בלי להתמודד איתם. מקווה שיגיעו תוצאות טובות (חלקם אחרי חודש מיום הבדיקה😩) ותאמת? בא לי שתהיה בעיה. כדי שלא יגידו לי הכל בסדר ונפל סתם ואולי עוד יפול. אני לא אעמוד בזה.
סליחה אם לא עמדתי בקריטריונים של השאלות וייאשתי פה משהי. פשוט התפרקתי😔
הכל מובן והכל לגיטימי, אין תשובה אחת...ציפי כהן
זו היתה הכוונה. שתביאי את עצמך כפי שאת עכשיו.
ואת חוששת, מתוחה ומצפה לבדיקות.
אוי, כמה זה קשה. מוכר לי.
ההמתנה לבדיקות, ההמתנה לתוצאות... התקווה שיהיה ממצא כלשהו שיאשר לי את מה שקרה, שנדע אחריו איך להתמודד ואיך לטפל... כי אם לא נדע מה זה- איך נוכל לטפל בזה? ולמנוע...?
כואב וממלא בתקוות וציפיות.

אני לא יודעת מה לאחל לך.
איני רוצה שימצאו לך משהו פתולוגי, לא כדאי שתהיה לך מחלה כלשהי או סתם משהו בדם... עדיף כמובן שלא ימצאו כלום.
מצד שני עדיף שיהיה ממצא כדי שיוכלו לדעת איך לטפל...
כמה מורכב.

אשתף אותך שגם אני עברתי בדיקות (קרישיות) ולא נמצאו ממצאים שמאשרים קרישיות, ובכל זאת טופלתי כאילו יש לי, מכיוון שהיתה לי רעלת הריון פעמיים. הרופא אמר שאני "מתנהגת כמו אחת שיש לה קרישיות" ולכן החליט לטפל בי כאילו יש לי...
כך שלעיתים אפשר לקבל טיפול גם אם אין ממצאים חד משמעיים.
אולי זה יכול להאיר לך מעט בתוך היאוש והפחד?

מתוקה,
אני איתך (ובטוחה שכולנו), בהמתנה הדרוכה ובתקווה.
מאחלת לך ימים שלווים עד לבדיקות, וגם לאחריהן.
היי עם מה שעכשיו. הזמן ינוע גם ככה...

מחבקת!
💜
תודה.. מעודדת ומדהימה כמו תמיד!😙אמא לנסיך קטן
לפעמים אני לא יודעת מה לחשוב. באמת לא יודעת כמו במצב הזה. מה עדיף.?פשוט אוף. מה שמוסיף זה שבעלי לא הכי אוהב לדבר על זה. כואב לו מדי.. אז אני די מפנימה ומרשה לעצמי לפרוק מדי פעם רק כאן..
מזל שיש אתכן😅
יקירה, נראה לי שהקושי העיקרי הוא שאי אפשר לדבר על זהציפי כהן
באופן חופשי בבית.
את אומרת שזה כואב לו, וזה אכן כואב גם לך.
כואב לשניכם.
אני חושבת שכשכואב כל כך לשני הצדדים- מה שעוזר זה לדבר על זה. להקשיב אחד לשני. להיות אחד עם השני בכאב.
לחלוק זה עם זה את הניואנסים של הכאב, האבדן, הצער,
התקווה, הפחדים, היאוש...
הכל מותר והכל לגיטימי וטבעי כל כך.
הכאב חד, הוא מלא התמודדויות יומיומיות, וזה קשה כל-כך לשאת אותו לבד!

אכן, קשה מאוד להיות עם הכאב.
לדבר אותו. לשים אותו על השולחן.
הוא שורף... הוא צורב... הוא ממלא את הלב... הוא כל כך.. כואב!!
הכי עדיף.... לשמור אותו מתחת לכרית, או ביני לביני, או לנסות לא לחשוב עליו או לא להרגיש אותו, או לא לתת לו שם (כי מה זה יעזור שנדבר עליו... הוא לא ייעלם... לא ייוולד לנו תינוק אם נדבר על הכאב... ולמה שנחפור בו סתם אם זה לא באמת יזוז לאנשהו. ואולי זה גם יפרק אותי או אותנו... אז למה בעצם?)

אפשרתי לעצמי להפליג לרגע בנבכי ההתלבטות אם לדבר על הכאב או להתעלם ממנו.
זה אכן כל כך קשה לדבר. לאפשר. לתת לכאב מקום.
ועם זאת, בוודאות ומנסיון אני רוצה לומר לך ולו-
הוא קיים ביניכם.
הוא נוכח. הכאב.
הוא חי ומפרפר ובאמת שורף בלב.
ולמה לא תתנו לו מלים אם גם כך הוא נוכח?
למה לא תאפשרו לעצמכם ערב של יחד זוגי, בו תוכלו להניח לרגע את כל טרדות היומיום, להתמקד בעצמכם ובמה שאתם עוברים, ללטף את עצמכם על הקושי (המשותף!!) שלכם, לשמוע אחד את השני, לבכות, להתרפק, להישען, להקשיב ולהיות מוקשב...?
החוויה של היחד מעצימה לאין ערוך את היכולת לשאת את הכאב.
ומעצימה את הקשר הזוגי.

אני מציעה-
במקום להתבודד איש עם כאביו-
התאחדו יחד והיו אחד בשביל השני.
תמכו אחד בשני.
נסו לראות מה כל אחד מכם זקוק.
דברו על הצרכים שלכם, על התחושות ועל הקולות העולים מבפנים.
היו חומלים כלפי עצמכם וכלפי בן / בת הזוג.
מגיע לכם.
לשניכם.

חיבוק. 🌹

דיברתי איתו על התחושות שלי..אמא לנסיך קטן
הוא די מבין. הבעיה שאחרי כל הפלה אני זאת שהסתגרתי כשהוא רצה לדבר. היה לי קשה לשאת העדפתי להתעחם כאיחו לא קרה כלום. כשאמרתי לו הוא הבין אותי. עכשיו אנחנו הפוכים. אבל בכל אופן נשב לדבר על זה. אני מרגישה שממש קשה לי לשאת. עוד יותר כשרואה נשים בהריון. כמה קל להן להרות ולי לא וכמה קל להן לסחוב ולי לא ואיך הן מצליחות להשלים תשעה חודשים ואני לא. מתביישת להודות שאני מקנאה. אבל כנראה שזב בגלל שלא הוצאתי את הכאב החוצה באמת.
תודה לך😙
מקסימות שאתן..א-ב-א!!!

@אמא לנסיך קטן שולחת לך חיבוק, המסע הזה מעלה אצלנו הרבה רגשות... לא יודעות כבר מה להעדיף...

אישית אצלי גם כשקיבלתי תשובה עכשיו מהפתולוגיה בהפלה השניה (היה זיהום...)-זה לא גרם לנו לדעת מה בדיוק קרה, ועדיין עם התשובות התמונה לא לגמרי ברורה,וא"א כ"כ לדעת.

וזה באמת לא פשוט...אחרי ההפלה הראשונה 3 רופאים שונים המליצו לי על תפר צווארי, וחשבנו- הנה, עכשיו אנחנו כבר חכמים יותר ועכשיו כבר לא תהיה שוב הפלה, הרי הרופאים יודעים מה שהם אומרים...ואז הייתה לי ההפלה השניה...אז מסתבר שיש לנו את הרופא הגדול מכווולם, הקב"ה, שהלוואי שהוא עצמו היה מגלה לנו באוזן מה הבעיה המדויקת והספציפית והיה נחסך ממנו כל המסע המייגע הזה.אין ברירה רק להשען על הקב"ה שמקציב נשמות ולהתפלל ולהתחנן אליו שלא יקרה שוב...אנחנו רק בידיים שלו, הוא המחליט והקובע ולא הרופאים. (כמובן יחד עם זאת לעשות את כל הבדיקות הנדרשות)

 

ועכשיו אני כרגע גם לא יודעת מה מעדיפה...מצד אחד בא לי הריון חדש...מצד שני יודעת שכדי להגיע אליו כנראה אצטרך טיפולי פוריות שכרוכים במתח ציפיות ואכזבות, וגם נגיד שכבר אהיה בהריון, ברור לי שההריון יהיה מאוד לא פשוט רגשית אחרי 2 הפלות רצופות, האם יש לי את הכוחות לזה עכשיו? למרות שעוד מעט כבר יעברו 3 חודשים, עדיין לא שכחתי את ההפלה הטראומטית שחוויתי.אז אולי עם ל הרצון המאוד חזק פשוט ארפה קצת בנתיים.

 

וכן יש ביומיום הרבה סיטואציות שזה כ"כ צובט ההרגשה שלי יש רק ילד אחד ואצלי הכל כ"כ מסובך ולאחרות יש מלאא ילדים ואצלן הכל הולך חלק...

 

אז שיהיה בהצלחה לכולנו!

ושנזכה להגיד לקב"ה תודה ושוב תודה על כל הדברים הטובים שיש לנו בחיים ואז הוא ירצה לתת לנו עוד ועוד טוב.

ריגשת וחיזקת💓אמא לנסיך קטן
אפשר לשאול למה תצטרכי הפריה? פשוט הייתי בסרט הזה.. בסוף הראשון טבעי השלושה שנפלו עם טיפול..
אאוץ'. מבאס כ"כ...בעז"ה אני לא אצטרך הפריהא-ב-א!!!אחרונה

יש לי בעיה עם הביוץ אז בטיפול כדי להכנס להריון אני מקבלת זריקות וזהו.זה מה שהיה לי ב2 ההפלות האחרונות(בראשונה-כל טיפול זריקה אחת. בשניה-כמה זריקות).

הבן שלי-הריון ראשון היה טבעי.

נראה מה נעשה בשביל ההריון הבא...

בשבועות האחרונים עברתי טלטלה ואבדן של אדם קרוב.משתפת במחשבותציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך ג' בכסלו תשע"ט 22:34
(הבהרה: לא אני ישבתי שבעה, אבל התחושה היתה כאילו גם אנחנו יושבים יחד. וזה היה לא קל.)


לאורך השבעה ולאחריה עברנו שלבים שונים, ועודנו עוברים.
בהקשר הזה חשבתי עליכן, על הפורום היקר הזה, שמיועד לנשים ואנשים שעוברים ועוברות אבדנים במהלך החיים, וההתייחסות לאבדנים כה מועטה.
חשבתי על הכאב שבאבדן הריון, ככל שיותר נקשרים לעובר כך האבדן קשה יותר וכואב יותר.
חשבתי על שלבים שונים באבל;
ההלם הראשוני שלאחר הבשורה, אולי חוסר רצון להאמין. הכחשה. חוסר קבלה.
שאלות רבות שמתרוצצות. למה אני, למה דווקא עכשיו, אולי זה באשמתי, אולי עשיתי משהו לא נכון, מה אלוהים רוצה ממני, איך אוכל להכיל את הכאב... ועוד ועוד שאלות. לרוב ללא תשובות.
חשבתי על כאב כה גדול, שצריך בו כתף תומכת ויד מכוונת. עין שרואה ולב שמרגיש. צריך לפחות מישהו אחד שיהיה שם,שיקשיב. שיבין. שיתן יד.
חשבתי על שלבים שעוברים לאחר זמן, לאחר ההלם והחוויה הגופנית. על הצורך במנוחה. על הצורך בהכרה חברתית.
על רגשות כגון אשמה, כעס, עצב, דיכאון וחרדה שמלווים מצבי אבדן פעמים רבות.
חשבתי על הצורך שלנו כאנשים לכאוב יחד, וגם לקום ולעשות משהו עם זה.
לפעול, לתת לאחרים מנסיוננו, לתת מידע, להקים עמותה... להתלונן על מי שעשה לנו רע או להפך, להגיד תודה למי שעזר לנו. ויש כאלה שרק צריכים להיות בשקט, לבד או עם מישהו, ולהסיק מסקנות להבא מתוך מה שקרה.

עברתי הרבה השבוע, לכן גם פחות הייתי כאן או לקח לי יותר זמן לענות. בינתיים, החיים ממשיכים ואנחנו משלבים בהם עשייה לצד הכאב. ואני יודעת שהכאב מלווה את החיים. הוא כמו הולך לצידם.
ואני גם יודעת שאנחנו גדלים מתוך כאב. אנחנו מתעצמים ממנו. ואנחנו יכולים לצמוח הרבה, אם נאפשר לעצמינו לעבור דרכו.

אני מאחלת לכם ולכן, שיהיה לכולנו טוב. והרבה שמחות קטנות עם הדברים הטובים של החיים.
חיבוקים.

ציפי
שלא תדעו עוד צער😔אנונימי (2)
שולחת חיבוקים.
ואת פשוט מדהימה שתמיד איכשהוא את חושבת עלינו.. 💕
אמן. תודה רבה! 💓ציפי כהן
וואו,ריגשת,הזדהתי עם הרבה מאוד ממה שכתבת.א-ב-א!!!

שתצליחו לעכל...לכאוב....להמשיך ולצמוח

רק טוב

תודה רבה. 💓 רוצה לכתוב מעט יותר? עם מה הזדהית?ציפי כהן
הזדהתי עם התחושות לאחר אבדן,במקרה שלי אבדן הריון פעמיים. עם:א-ב-א!!!

השלבים בהתמודדות- בהתחלה הלם מוחלט והכחשה-הדחקה (אפילו ולמרות שידעתי שזה עלול לקרות).והמחשבה שלי-הקטנה- מה הקב"ה רוצה ממני בכל הסיפור הכואב הזה. ועל הצורך שיבינו אותי וישתתפו באמת ולא סתם יפטירו "יהיה בסדר" וכדו'

ועל הרצון לפגוש ולקבל כח מעוד נשים שעברו חוויה דומה ועל הדרך גם לתת לאחרות.

ועל כך שעל אף הכאב העצום החיים ממשיכים יחד איתו ולצידו ולא נעצרים וקופאים, כי החיים חזקים יותר מהכל.

ועל כך שהכאב מגדל אותנו, גורם לנו להכיר בעצמנו כוחות שלא ידענו שקיימים בנו (כמובן שלא הייתי בוחרת מלכתחילה בכאב הזה...)

אז תודה גם לך...

תודה על ההסבר. וואו. כמה ברור.ציפי כהן
במילותייך שלך הבאת הרבה מהתהליכים שנשים רבות עוברות.
את לא לבד בתהליך הזה.

אכן, מאחלת צמיחה מתוכו.

חיבוק.
את מדהימה כמו תמידאיזה יום שמח

שנזכה כבר לגאולה ולא יהיו עוד צרות!!!

אמן. תודה לך!ציפי כהן
חיבוק גדול ציפיאמא_מאושרת

אמיתית ונוגעת כמו תמיד

תודה יקרה. חיבוק חזרה... ציפי כהן
ציפי יקרה ומדהימה!אמא לנסיך קטן
חיבוק חם! ושלא תדעו עוד צער💓
תודה רבה אהובה 💜ציפי כהןאחרונה
בנות את עזרתכןאנונימי (פותח)
בוקר טוב,
אני כבר 8-9 חודשים לאחר הפלה טבעית
מאז יש לי כתמים לפני מחזור. כמה ימים...
הלכתי ראשון שעבר לרופאת נשים ששלחה לבדיקות הורמונליות וא.ס שעדיין לא ביצעתי.
וגם עשתה לי בדיקת פאפ.
בראשון 5 ימים לאחר המחזור לא כולל 3 ימי כתמים גם עשיתי הפסק. והצלחתי.. אתמול. הכל היה רגיל כבר התחילו הפרשות רגילות שלפני ביוץ... אבל הבוקר בניגוב אני קולטת שוב כתמים ורודים.. מה נסגר??? אני לא נוטלת גלולות וההפהפרשוףמש רחוקה ממני..איך יכול להיות אחרי שכבר התחילו הפרשות נורמליות שיש כתם??? בחיים לא קרה לי.. מישהי יכולה להרגיע אותי? התעייפתי מלהיות טמאה ואסורה לבעלי... אני לא עצובה כמו שאני חרדה למצב ההורמונלי שלי. האם יש מקום לדאגה? תודה על תשובותיכן
נשמע קצת לא נעים.אבל חבל שתילחציא-ב-א!!!

תעשי את הבדיקות שהרופאה אמרה ואז  כבר "תהיי יותר חכמה".מן הסתם בימינו לרפואה יש פתרונות, ואם לא-אז לרפואה הטבעית יש.

וכדאי לשאול רב על כתמים- כי לא בטוח שהכתם אוסר,כדאי גם לספר לרב מה שאת אומרת.אולי זה ישפיע על מה שיפסוק.

בהצלחה ובשורות טובות

שלום לך יקרה. קודם כל חיבוק גדול על כל הבלאגן הזה.ציפי כהן
לא קל שהכל מתערבב והגוף לא צפוי.
האם רב ראה את הכתמים שאת חושבת שאוסרים אתכם?
לפעמים רבנים מתירים דברים שלא חשבנו.
מעבר לזה, כדאי באמת להמתין לבדיקות הורמונליות ולבדוק מה קורה לך בגוף.
מחבקת אותך!!
לפעמים תרופה פשוטה מסדרת את עניין..ישועת ה' כהרףאחרונה

תספרי לרופאה ויש פתרונות פשוטים לזה.. 

נראה לי שזה קשור לחוסר איזון הורמונלי..

אצלי הרופאה פתרה את הבעיה.. כמובן אחרי שמשכתי אותה שנתיים כי כל חודש הייתי בטוחה שהשיגעון הזה ייגמר החודש..

התרופה נתנה לי סיכוי להיכנס להריון שלא היה לפני כן..

ממש מטריד.. אני מבינה אותך..

במקווה ישנה חברה שאני פוגשת כל חודש.. רק שאני מגיעה עוד פעם באמצע..

חייבת לפרוק...מה דעתכן?א-ב-א!!!

כמו שאתן יודעות ב"ה התחלתי לעבוד בעל כרחי במקום עבודה חדש לאחר ההפלה. כל זאת לאחר שחיכיתי בבית עשרה ימים במתח גדול לתשובה חיובית ממקום עבודה זה.

סיפרתי לכן שהייתה בעיה-ולא קבלתי את כל השעות שהבטיחו לי מהפיקוח. הייתי צריכה מעט להאבק כדי לקבל מה שהבטיחו.

עכשיו ב"ה המפקחת הודיעה שתיתן לי את השעות שהבטיחה (עדיין זה לא אותו מס' שעות שעבדתי לפני ההפלה, אבל לפחות מה שהבטיחה- קיימה..)

הרגשתי שהסיפור האישי שלי נגע לליבה של המפקחת ובאופן אישי דאגה לי לשעות האלו על אף עיסוקיה הרבים.

אבל יחד עם זאת, מה היא אומרת לי? שהיא מבקשת שאשלים את השעות האלו בחודש אוקטובר שחיכיתי לתשובה! מה היא חושבת- שאני עשויה מברזל? איך אפשר להגיד לי לשלם על הימים הקשים האלה שהייתי במתח גדול מה יהיה איתי- שהימים האלו היו הוספת מטען רגשי כבד עבורי לכל סיפור ההפלה העצוב שעברתי? הרגשתי שעד שסוף סוף אני רוצה כבר לצאת מהבית ולהמשיך את החיים, ולא לשקוע- לא נותנים לי לעשות זאת!!זה נראה לי כ"כ לא לעניין לבקש ממני להשלים שעות אלו- כאילו אני אשמה בזה שהוציאו אותי מהמקום עבודה שאהבתי ואהב אותי. ובמקום לפצות אותי על כך, אני עוד צריכה לשלם על זה!

מה הייתן עושות??? רוצה מאוד לכתוב מכתב למפקחת ולהגיד מה שאני מרגישה-בצורה מכובדת כמובן(הצטברו לי בסיפור הזה עוד כמה נקודות שהפריעו לי בהתנהלות שלה) אבל קצת חוששת שתכעס על זה ואז בסופו של דבר זה יפגע בי בהמשך, כי אני זו שצריכה אותה, ולא היא אותי...

ועוד דברא-ב-א!!!

הבקשה להשלמת שעות גורמת לי להרבה מאוד דמעות-התעוררתי עכשיו באמצע הלילה ולא הצלחתי להרדם מזה.

..ה' אלוקינו

בס"ד
לעניות דעתי ,
תגידי לה'- שאת איתו ולא מפחדת מאף מנהלת(!) ותשלחי לה את המכתב בצורה מכובדת. הבוטח בה' חסד יסובבנו .אמן !! חיבוק ענק !!

אני לא בטוחה מה לומר לך. קודם כל כואבת איתך.ציפי כהן
לקח לי זמן לחשוב ואני עדיין בהתלבטות.
פורסת אותה כאן.
מצד אחד אני חושבת שזה באמת לא ראוי, שיש צורך לשלוח לה הודעה או לדבר בטלפון (עדיף) באופן מכבד ומכובד ולומר לה שהכאב והסבל שנגרמו לך בעקבות ההפלה והמעבר לעבודה אחרת- לא מאפשרים לך נפגעת להשלים שעות, שאת זקוקה להתחלה עם דף נקי, להתחיל מחדש, להיבנות לאט לאט במקום האחר.

מן הצד השני אני אומרת לעצמי- איני יודעת מי היא, לפעמים זה פשוט בזבוז זמן ואנרגיות לדבר עם אדם שממילא לא יבין... אז אני לא יודעת מה לומר לך.
עלה לי בראש להציע לך לומר לה כן, ואז להשלים שעה פה, שעה שם... בנחת ובלי לחץ.
עלה לי בראש גם להציע לומר שזה פשוט בלתי אפשרי, וזה לא יקרה...
עלה לי לומר שתקבלי את אמירתה, בשתיקה. ועשי עם זה כטוב בעינייך.

שוב, איני יודעת מיהי אותה מפקחת, ולפי אמירותייך היה לך לא קל לעבוד מולה כדי לקבל את זכויותייך.
לכן לא חושבת שכדאי להיכנס לעוד מאבקים.
לפעמים לומר תודה ולשתוק יהיה חכם יותר.

יקירה,
מה שחשוב הוא בריאותך הנפשית
את במצב בו הרבה דברים לא יציבים, וכל דבר מטלטל עוד קצת.
נסי להרגיע ולמצוא איזון בתוך הטלטלות.
נסי לראות איך את קשובה לעצמך ועושה לעצמך טוב.
נסי לאפשר לעצמך יותר מרחב שקט בפנים.

חיבוק חם,
וכל הכבוד לך שהצלחת לקבל את זכויותייך!!! לא מובן מאליו.
תודה למגיבה, ולציפי- על תגובתך העמוקה והכנה!א-ב-א!!!

בנתיים לא כתבתי מכתב, אלא פניתי למדריכה שלי- שהיא מתחת למפקחת, היא אמרה לי שעדיף שלא אפנה ישירות למפקחת כי זה עוד עלול לפגוע בי להמשך, אך היא בעצמה תנסה לדבר איתה על כך.מקוה שיסתדר.

את צריכה לדווח למפקחת באילו שעות השלמת?ממוחשבתאחרונה
אם לא- לדעתי פשוט אל תגידי כלום.
מידי פעם תתני חצי שעה, ואם ישאלו אותך, תגידי שאת משלימה לאט לאט.
גרידה שבוע 7מ.י

לפני שבוע וקצת עברתי גרידה בשבוע 9.
מאז קשה לי להתאושש נפשית ( אין מצב רוח , אין חשק לעשות שום דבר וכו..)
איך מרימים את עצמי ? הדבר היחיד שמחזיק אותי זה הילדים בבית וכמובן המחשבה על המחזור שיגיע ונתחיל לנסות שוב ..
אני גם מרגישה שבעלי לא מבין אותי ולמה אני עצובה כל הזמן מבחינתו  זה כבר מאחוריו כלא היה ולא מבין למה אני ככה ..
חייבת עזרתכם איך מתגברים על זה וממשיכים הלאה..

חיבוק גדול,באמת חוויה לא פשוטהא-ב-א!!!

לי עזר לא לשמור בסוד את החוויה ואת הרגשותי.וחברות באו אלי ושיתפתי אותן בכאב והן הצטערו אתנו ביחד.לצערי חוויתי את זה פעמיים. בפעם הראשונה הלכתי מהר מאוד למטפלת שעזרה לי לסדר בראש את המחשבות והרגשות שלי. ולימדה אותי שצריך גם לבכות כשרגשות צפים ועולים ולא לנשוך את השפתיים אלא לתת לזה לצאת. אולי גם הפעם אלך לטיפול. מציעה לך לחשוב על כך.

 

אז...לתת לזה זמן לעכל. ושתדעי שהזמן גם הוא מרפא. ומצד שני לא מדי לשקוע ולהתכנס אלא לצאת החוצה, לעבוד, לפנק את עצמך בדברים שכיף לך.לפגוש חברות.משפחה...

והגיוני שבעלך פחות לקח קשה את מה שקרה,נראה לי הוא לא הגבר היחיד בהקשר הזה, נסי לשתף אותו ולהסביר לו את הרגשותייך,הרי התחילו בתוכך חיים ופתאום נפסקו,וזה באמת עצוב.ותסבירי לו שאת צריכה שהוא יבין אותך יותר-שזה יעזור לך.

 

בהצלחה רבה יקירה!תרגישי טוב!

בשורות טובות.

כתבת כל כך יפה, אני מצטרפת לדברייך ומוסיפה.ציפי כהן
קודם כל חיבוק גדול וחם. מי אם לא אנחנו, קהילה של נשים (וגברים?) שחוו הפלות ואבדני הריון, יכולות להבין את כאבך.
נדמה לי שמה שאת מבקשת זו הבנה ואמפתיה לכאב שלך.
איבדת עובר, ואיתו איבדת חלומות, רצונות, תקוות... מליון רגשות עדינים של תחילת אמהות- שהפכו את ההריון הזה להריון יקר, והיתה בו כמובן ציפיה גדולה לילד.
כואב לאבד הריון. וזו גם חוויה פיזית לא קלה.
לכן קודם כל- חיבוק. את מובנת לגמרי.
את זקוקה לזמן החלמה (שבוע וקצת זה מעט),
ולכתף תומכת לבכות עליה.
את זקוקה לזמן מנוחה, זמן שבו תוכלי לתת לעצמך להירגע מכל מה שעברת.

נסי, כפי שכתבה @א-ב-א!!! להסביר לאיש שלך את כאבך. ספרי לו שנשים רבות חשות כך לאחר הפלה. שאת זקוקה לתמיכה בזמן הזה. שזו חוויה של אבדן והיא קשה וכואבת לך, ותשמחי אם יוכל להיות שותף.
מללי ודברי את רגשותייך ותחושותייך.
תני להם מקום. וגם לצרכייך.
דברי עם חברות, זה עוזר.
וגם פניה לטיפול שיאפשר בכי ושחרור של הרגשות הקשים- היא דבר שעוזר.

מחבקת ומאחלת שכוחותייך ישובו אלייך במהרה.
הזמן החולף מאפשר לנו לחוות את האבדנים שלנו מעט אחרת.

שבת מנוחה, יקירה.
חיבוק גדולאמא_מאושרתאחרונה

מזדהה

 

אחרי ההפלה השניה לא הצלחתי להרים את הראש 

מה שעזר לי זה להרחיב את מעגל התמיכה- למצוא חברה שתבין לליבי

וגם דיקור סיני וצמחי מרפא סיניים- המטפל שלי הרכיב עבורי פורמולה להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה (עם כל הציניות שבדבר..)

 

בשלב מאוחר יותר, עזר לי לתת לילדים האלה שלי שמות. גם כשאף אחד שקרוב אליי (למעט בעלי) לא יודע על זה- הרגשתי שהשמות האלה נכתבו בשמיים, ושאכן היה מקום וקיום עבורם.

 

ושוב, חיבוק גדול

אז... אחרי החגים הגיע. הננו כאן. איך אתן?ציפי כהן
איך היו לכן החגים? האם שרדתן או שממש הצלחתן לחיות?
מזמינה אתכן לספר על רגע אחד טוב שהיה,
ורגע שפחות.

ובינתיים- מאחלת הרבה שמחה, רוגע ושגרה נעימה, מלאה רגעים מתוקים 💓
סיפור מביך...באחד החגיםאנונימי (2)
בגלל ההפלה הארורה הזאת וכל הכתמים שיש לי לפני מחזור אני בקושי מותרת לבעלי... ועד שהייתי מותרת לו הייתי אמורה לטבול באחד החגים עם כל המשפחה... פאדיחה...ותכננו כבר תכנית... מה נעשה ונגיד ואיך זה יהיה. אבל חמותי לקחה את זה ממש קשה ונעלבה ושלחה את חמי שגם שטף את בעלי.. שהם בישלו טרחו וכ וכו... אז פשוט שלחתי לה הודעה ואמרתי לה במלים עדינות שמעי מאז ההפלה אנחנו בקושי מותרים וזה יוצא ליל טבילה... מי היה מאמין שאגיע למצב כזה מביך.. ואנחנו דוסים מאוד מאוד מאוד. . וביקשתי את סליחתה אם הבכתי אותה.... שלא תדעו לעולם... פשוט בעלי ואני לא יכולנו יותר עם הטירוף הזה כי גם עד שאנחנו מותרים זה יוצא 10 ימים ו 17 אסורים..לפחות היא ישר פירגנה ואמרה שאין בעיה והכל בסדר.. ומנעתי בעיות רציניות בשלום בית..מכירות עוד כלות כאלה שפותחות ככה את הקלפים רק כדי לזכות להיות עם הבעל שלהן? פחדתי שזה לא צנוע וכו.. ואולי טעיתי גם בעלי רעד ונלחץ וכל שניה שאל אם היא ענתה לא יודעת מה נכון היה לעשות.. אבל הייתי במצוקה כבר וגם בעלי. ולא יכולנו לדחות את זה.. גם ליום שאחרי כי שוב היה משהו. מאחלת לכולן לא לעבור משברים כאלה. אני במשבר עדיין מהתקופה שעברתי ומזה שכלום לא חזר למסלול בגוף שלי. קובעת תור לרופאה. ה יעזור לי.. התעייפתי .. התעצבתי...
גם לי זה קרה פעם.. אבל לא עזר לי הווידוי..ישועת ה' כהרף

חמותי הבלנית במקווה של השכונה שלהם..

היא שיגעה אותנו לבוא..

היא ניסתה אצלי ואצל בעלי בנפרד מלא פעמים..

בסוף אמרתי לה.. שאני צריכה לטבול.. ואז היא בכלל לא הבינה מה הבעיה.. היא לא תטביל אותי.. היא תבקש מבלנית אחרת..

בסוף אמרתי לה שהבן שלה לא מוכן וזהו.. לא הצלחתי לצאת ממנה.. גם בתמורת וידוי..

אז מצבך היה טוב יותר משלי..

אוי. באמת נשמע קשה ביותר.ציפי כהן
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך ט"ו בחשון תשע"ט 23:05
בסופו של דבר הבן שלה מתמודד עם מערכת היחסים איתה, ובעיניי גם את נהגת בחכמה.
יש גבולות של בני זוג, שבעיניי אסור להורים לעבור.
זה הבסיס בעיניי. לשמור על הגבולות.
במיוחד בתחום כה אינטימי.
עשיתם בחכמה שאמרתם לה. כל הכבוד!!!ציפי כהן
כמה קשה התקופה הזאת, וכמה היא מורכבת.
וכמה אנו זקוקות לחיבוק והכלה בימים שכאלה,
וכמה הריחוק מקשה וכואב כל כך,
ושיבושי המחזור הקשים...
ממש ממש מסינה אותך,
וכל הכבוד שאמרת!! ושהקשבת לצרכים האישיים שלך ושל האיש שלך!!
כמה משמעותי וחשוב.

המשיכי לדאוג קודם כל לצרכייך ולשלום ביתך.זה הכי משמעותי. במיוחד בזמנים כואבים שכאלה.

חיבוקים חמים!!!
לי קרה שהייתי אמורה לעבור גרידהאנונימי (3)

חמותי הייתה אמורה להגיע ביום חמישי אחר הצהריים, לישון אצלנו ולנסוע הבייתה ביום שישי (גרה רחוק ולא נוהגת אז סידרנו לה טרמפ הלוך וחזור) ואז היא התקשרה להודיע שאם לא נזמין אותה לשבת היא לא מוכנה לבוא, אנחנו ממש לא בקשר טוב איתה ולא רציתי להגיד לה שביום שני אנחנו נוסעים לגרידה (לא ידעה על ההריון....) בסוף התחילו לי דימומים בשבת אז מזל שלא הזמנו אותה

וואו. כמה לפעמים אנחנו צריכים להלך על חבל דק...ציפי כהן
להגיד, לא להגיד, כמה להגיד, למי, מתי...
חיבוק חם לך.
רק לציין שמותר לספר במקרים מסויימים ( כמו שקרה לךנשואה-פלוסאחרונה
אני לא הייתי במצב שלך . אני התביישתי אז לא אמרתי אבל אמרו לי שמותר לומר לאמא / לחמות כל עוד זה לא בשגרה. קרה לי שהייתי אצל ההורים כמעט שבוע ולא יכלתי מבושה ...
שלוםאנונימי (פותח)
היה איחור למחרת בטא 21

אחרי יומיים בטא 16

מתיי אמור להופיע דימום?

צריכה לגשת לרופאת נשים?


יהיה ביוץ רגיל בחודש הבא?

תודה תודה למי שתענה
זה כנראה היה כל כך בהתחלה, לא בטוח שיהיה דימום משמעותיציפי כהןאחרונה
לא יותר ממחזור רגיל, ככל הנראה.

אני חושבת שכדאי ללכת לרופאת נשים כדי שיהיה רשום בהיסטוריה המיילדותית שלך שהיה הריון,שנפסק. זה חשוב שיהיה תיעוד על כך. למרות שהיה מאוד קצר.

לגבי ביוץ- איני יכולה לדעת, כל גוף מגיב אחרת, אך באופן עקרוני זה לא אמור להפריע לתפקוד ההורמונלי. לפעמים יש הפרעה בתפקוד למשך זמן מה, ולפעמים התפקוד ממשיך כרגיל.

ו... חיבוק גדול על הרגשות המתלווים אל האבדן הזה. לא קל לגלות שהבטא הפסיקה להתפתח, ויורדת... מאוד לא קל. חיבוק חם.
מחזורים אחרי גרידהעונה חמה
מתחילה להלחץ, אולי מישהי כאן תוכל לעזור לי עד שאגיע לרופאה..
עברתי גרידה לפני כחודשיים וחצי, קבלתי מחזור אחד שהתחיל קצת שונה, כתם ורק למחרת דימום רגיל, הפסק, כתמים בשבעה נקיים וכו.. אבל זה נורמלי,
לפני שבוע בערך הייתי אמורה לקבל עוד מחזור, היה לי בתחילת השבוע כתם אחד ומאז כלום, קצת הפרשות עם צבע, ממש בקטנה.. שתי בדיקות ביתיות יצאו שלילי..
זה יכול להעיד על הדבקויות או דם שכלוא ברחם? כן היה מחזור אחד תקין, זה שולל את זה?
ועוד משהו, שבועיים אחרי הגרידה הרופאה ראתה שיש עוד קריש דם או משהו כזה, ואמרה לחזור לביקורת נוספת אחרי המחזור. בינתיים לא הצלחתי להגיע אליה..
היי יקירה. מציעה לך ללכת להיבדק, כדי להרגיע.ציפי כהן
לאחר גרידה, באופן כללי, ישנם שינויים רבים בוסת ולוקח לגוף זמן עד שהוא חוזר לשיווי המשקל התקין.

עם זאת, מאחר והרופאה אמרה לך שיש לך קריש דם נוסף- אני ממליצה לך לחזור ולהיבדק בהקדם, ולא לחכות עם זה. לכי להיבדק ולראות מה קורה שם, לא להשאיר קריש דם ברחם ללא טיפול.

בהצלחה יקרה!
ספרי מה שלומך.
לי ה3 מחזורים אחרי הגירדה היו ממש משובשיםמי21
לקח לי מלא זמן עד שקיבלתי מחזור בערך 45 יום ואז היה לי מחזור קצר וחודש אחרי זה ברוך השם ניקלטתי
אבל עשיתי אחרי המחזור הראשון היסטרוסקופיה
לראות שאין שאריות ושהכל חזר לעצמו
תודה!עונה חמה
קבלתי מחזור בינתיים ויש לי תור לרופאה, מקווה שהכל בסדר..
בהצלחה!ציפי כהןאחרונה
בחששות...אנונימי (פותח)

לפני 4 חודשים עברתי הפלה בשבוע 12, כרגע לוקחת גלולות מליאן (בגלל מצב נפשי וזוגי) ופתאום מתגנב לי חשש שאני כן בהריון ואולי אני פוגעת בעובר..

יש לי תור ביום שישי לרופא נשים אבל עד אז אני לא יודעת מה לעשות

בדיקה ביתית..אמא_מאושרת

או בדיקת דם

 

בשורות טובות!

יש לך איחור משמעותי?ציפי כהן
והאם אתם מונעים עם אמצעי מניעה יעיל כלשהו?
למה את חוששת שאת בהריון?
מעדכנת..אנונימי (3)

היו לי כאבי בטן חזקים ולכן הלכתי לרופא, מסתבר שיש לי שרירן גדול שמדאיג את הרופא ועלול להפריע להריונות עתידיים.. (ידעתי על קיומו הוא כנראה ממש גדל ואפשר להסיר אותו רק בניתוח קיסרי)

הוא שלח אותי לעשות או"ס ובדיקות דם..

נקווה לטוב.. אעדכן

בשורות טובות!אמא_מאושרת
אוי, מקווה איתך לטוב. טוב שהלכת להיבדק. חיבוק!!ציפי כהןאחרונה
לצעוק, שמישהו ישמע ויביןאנונימי (פותח)
חצי שנה מההפלה.
עוד כמה שבועות הייתה אמורה להיות לידה.
ומסביבי המון יולדות.
ואני צריכה להראות שאני שמחה איתם.
ואני באמת שמחה בשבילם.
אבל קשה לי.
רק בבית מתפרקת.
וכל לידה מציפה את זה שוב.
והציפייה גדולה.
והלב משתוקק.
ושוב אכזבה
והתקוות מתנפצות
אוי יקרה. כמה כוחות..מושגחת פרטית
כמה כל לידה כזאת מטיחה שוב את החוסר האישי ומציפה שוב את האבדן.
מעולם לא הבנתי עד כמה קשה לשמוח בשמחת הזולת עד שחוויתי את החוסר..
כל כך מבינה אותך. זה כל כך בסדר לבכות..

אל תעצרי את התקווה והציפיות. בע"ה תורך יגיע בבריאות ובשמחה. בידיים מלאות.
תאמיני.
יקרה ואהובהציפי כהן
כל כך מובן כאבך, כל כך הגיוני
וכל כך כואב...
במיוחד סביב תאריך הלידה המשוער- צפים ועולים רגשות. מה היה אילו... מה היה צריך להיות עכשיו...
כואב!!
והלידות שמסביב, על כל שמחותיהן, מדגישות את החסר האישי שלך...

כואב.
מקוה ומאחלת שתמצאי לעצמך דברים שממלאים אותך ומחזקים אותך בתקופה הקשה הזו.
שתצליחי למצוא את כוחות ההתמודדות שלך בתוך זה .

מחבקת!!
תודה לשתיכן על ההשתתפות!אנונימי (פותח)אחרונה
מחכה לכתוב פה דברים שמחים יותר...
מי היה מאמין...עוד שבוע ימלאו חודשיים להפלה...א-ב-א!!!

ואני עדיין נאלצת להתמודד עם התוצאות הלא נעימות שלה שממש עכשיו חווה אותן על בשרי.

כפי שסיפרתי כבר -הודעתי על שמירת הריון אך אז התרחשה ההפלה. כשרציתי כבר לחזור לעבוד -נאלצתי בעל כרחי לעבור ממקום עבודה אהוב למקום חדש. לעבור ראיון... לחכות עשרה ימים במתח גדול לתשובה...

ועכשיו מעדכנת שב"ה החזירו תשובה חיובית וכבר התחלתי לעבוד, סוף סוף מתחילה איזשהי שגרה.

אבל עכשיו התברר שיש רק חלק מהשעות שבפיקוח הבטיחו שאקבל...שוב פעם אני צריכה להלחם כדי לקבל את הזכויות שלי.

די. מבאס אותי כ"כ-לא מספיק ההפלה עצמה...עוד יש תוצאות שלה-ולמה אני צריכה להלחם על הזכויות שלי??מרגישה שזה סוחט ממני כ"כ הרבה אנרגיות שפשוט אין לי כרגע!

בעלי אומר לי- עדיף לי שתהיי שמחה ולא תתעסקי עם זה ותהיי כזו מוטרדת.

אבל מה לעשות...אם עכשיו לא אדאג לזכויות שלי שוב פעם אני אדפק.

ועוד דבר- היום הייתי בגינה עם הבן יחיד שלי בן 5,פגשתי חברה, סיפרתי לה על כל ההשתלשלות הנ"ל עם העבודה. היא השתתפה ואמרה שזה ממש לא פייר וכו' ואח"כ בהמשך התלוננה לי שהתינוק שלה בן חצי שנה בכה לה כל הלילה והיא לא יכלה לישון..ואני שומעת את זה וקשה לי וחושבת לעצמי: וואי הלוואי שלא הייתי יכולה לישון בלילה בגלל בכי של תינוק, מה היא מתלוננת בכלל..(כמובן מאחלת לה רק טוב.אבל...) ציפיתי ממנה לקצת יותר רגישות..

מכירות גם אתן את ההרגשה הזו?

הרבה אין לי מה לומר.שיעור באמונה
רק חיבוק על התלאות.
גם אני הרגשתי שעם כל הקושי של ההפלה, המסביב היה לא פחות קשה- התקופה עד הטהרה, השיבושים אחרי זה, ההתמודדות עם חזרה לחיים. ואת עוד יצאת לשמירה, אז בכלל קשה ממש המעבר החד הזה.

לגבי העבודה, רק אומרת, שאם יצא שאת עובדת פחות מהמשרה שהיתה לך עד עכשיו, את צריכה לקחת חל"ת (שהמפקחת תאשר) על חשבון השעות שירדו, אחרת תאבדי אותן בשנים הבאות.
הרגשה מוכרת כל כך.אנונימי (2)
קרה לי שמישהי סיפרה לי כמה קשה לה שהיא אחרי לידה, והיא בקושי הצליחה לטבול מאז וכמה זה קשה לה שהם אסורים, ואיך אפשר וכמה זה קשה.
והייתי בשוק שהיא מספרת לי את זה. את יודעת שאני נשואה שנתיים בלי ילדים, שעברתי הפלה.
חצי מהחיים שלי אני אסורה לבעלי, וגם כשכבר הייתי בהריון, הוא נגמר מהר מידי (וגם נאסרנו) ואת מתלוננת לי עכשיו שאת אסורה בנסיבות כאלה טובות?!?
ניסיתי להבין אותה, לא לשפוט. לא הצלחתי, באמת.
יש לך תינוקת! מה יש לך להתלונן על דבר כזה?!
אוי, כואב. חיבוק חם!!ציפי כהן
היי יקירה. כואבת איתך את תוצאות ההפלה!!ציפי כהן
מחשבה שעלתה לי עכשיו, תוך כדי קריאה:
אולי נכון יותר לנשום עמוק ולהניח לדברים להיות כפי שהם, ולא להיכנס למלחמות על זכויות?
אולי עדיף לשמור על האנרגיות שלך לשמירה על עצמך, על משפחתך, לבריאות הנפש והגוף שלך, לנשימה וחיבוק, ליטוף ואהבה כלפי עצמך בזמן כה מורכב?
תוהה.

לגבי החלק השני, מה אומר...
חברות יכולות להיות רגע אחד מאוד אמפתיות, רגישות, לכאוב איתך, להבין ולהקשיב, ובסופו של דבר הן גם ירצו לספר לך על צרותיהן ושאת תקשיבי להן ותתמכי בהן. יש פה בקשה מסוימת להדדיות,
אך באמת מקופלת בסיטואציה הזו חוסר רגישות כלפייך. כי התלונות שלה הרי לוחצות בדיוק על החוסר שלך, על הכאב שלך....
חיבוק חם יקירה.
הכאב חי ונושם וקיים כמעט בכל שיחה עם חברה בעלת ילדים קטנים ..
זה מכאיב מאוד. מצאתי את עצמי פשוט מתרגלת לכך שמשוחחים לידי על תינוקות. בתקופות קשות הייתי כואבת מאוד, מתרחקת או שותקת.
כיום כבר פחות כואב לי אז אני שומעת ומשוחחת חופשי. אבל היו תקופות שזה אכן הכאיב מאוד.

חיבוק חם!!

שבת של שלווה ונשימה.
האמת אני רואה את החברה מצד קצת שונה..אמא לנסיך קטן
לי יש בת דודה נשואה 10 שנים בלי ילדים.(!!!), גם לי לקח שנתיים המעט עד שהריתי.. במשך השנתיים הייתי מתייעצת איתה על רופאים שהיא ממליצה ובדיקות..( הייתה לי בעיה שלא הייתי מקבלת מחזור כמעט ועוד כל מיני..) שנכנסתי להריון היה לי ממש קשה כי השראתי אותה מאחורה. אז תמיד הייתי מתלוננת לה מספרת כמה זה קשה.( באמת היו לי המון בעיות בהריון הזה..) לא אומרת שזה חכם אבל היה נראה לי שזה קצת מנחם אותה.. יכול להיות שככה גם היא מרגישה. כאילו להראות לך שגם אצלה לא הכל ורוד..
תודה יקרותא-ב-א!!!

אני חושבת שהיתרון שלנו מי שעוברות הפלה שעכשיו אנחנו יותר רגישות לאחרים, משתדלת.. לא תמיד מצליחה, אבל למשל לאחר מעשה, לפעמים אני מתחרטת על איזשהו משפט שאמרתי לחברה/אחות שאולי זריתי לה מלח על הפצעים.

ועכשיו עוד נקודת יתרון  שעולה לי- בימים שאחרי ההפלה חשבתי על כך שעכשיו אני מבינה יותר איך להתייחס למישהו שעבר אבדן כלשהו-לא צריך לפחד: מה אני אגיד לו עכשיו, אלא -פשוט לחבק ולהגיד: אני כואב ועצוב איתך ביחד! ואין צורך לנסות לנחם כי זה מיותר, האדם איבד עכשיו משהו מאוד יקר לו וכרגע קשה לו להסתכל ולמצוא נקודת אור כי עכשיו הכל חושך. אז פשוט תהיה איתו בתוך החושך שלו!

וציפי.בקשר לזכויות... תודה... צודקת! אבל נראה לי אולי גם העניין הוא שסתם בחיים מפריע לי כשיש חוסר צדק, אז כשזה על בשרי-אז בכלל.. וזו עבודה עצמית מאוד גדולה פשוט להרפות מזה. (וגם זה במיוחד מטריד אותי כי אני חוששת שזה ידפוק אותי לשנים הבאות)

אז אולי תקחי מישהו אחר שילחם בשבילךחניתה

 

אולי עו"ד? את אמנם תפסידי על הטירחה שלו אבל נשמע מדברייך שזה עם השלכות לשנים ארוכות.

 

הרבה פעמים מספיק מכתב מעו"ד שבו מובהר על עילה לתביעה ואז דברים מסתדרים מהר מאוד.

 

אי מציעה לך להתעסק בזה כהשתדלות, אבל לא יותר מדי שיעסיק אותך. 

 

ובסוגריים - היה לי מקרה גם עם העבודה וההריון והשמירה, באותו רגע החוסר צדק הזה מילא אותי כ"כ שלא יכולתי אחרת. והיום אני די מתחרטת כי חבל לי על תקופה מלאה בהורמונים ובכי וצער ועצבים וחרדה (מהעתיד). הכל עובר ומסתדר.

 

ואולי אולי הקב"ה סוגר דלת אחת ופותח אחרת, שתתברר בהמשך כנכונה עבורך? ...

 

סימן שאלה.

התובנה שלך בנוגע לשהייה עם אדם שעבר אבדן-ציפי כהן
פשוט להיות איתו.
תובנה יפה בעיניי.
אכן לפעמים אנו רוצים לומר משהו, ולפעמים פשוט אין... אני מזדהה עם ההרגשה שלפעמים יוצאות לנו אמירות מטופשות שאנחנו מתחרטים עליהן, ואני לוקחת בחשבון שגם אמירות שנאמרו לי לאורך השנים, אחר כך מי שאמר אותן הרגיש לא נעים... אולי.

ואולי לפעמים פשוט להיות אנשים טבעיים ולא לנסות ללכת על ביצים זה הדבר הנכון לעשות.

לגבי הרפיה מעניין הזכויות- איני יודעת מה יהיה נכון לך. זה באמת משהו שראוי לחשוב עליו.
מנסיוני למדתי שאם עבדתי טוב, לא הייתי צריכה יותר מדי לדאוג לשמור לעצמי זכויות ושעות ומקום... פשוט עבדתי. והמקום עצמו רצה להעסיק אותי עוד. כי הייתי עובדת טובה. ואז כבר בחרתי כמה אני רוצה לעבוד...
אני כבר פחות רצה אחרי זכויות ושעות שישמרו לי, מרגישה שזה כובל. כל שנה ומה שיש בה... אולי זה לא 'נכון' לעבוד כך, ועם זאת בהרגשה שלי זה משחרר אותי. טוב לי לחיות בהרפיה הזו. בלי לרוץ אחרי תביעת זכויות כל הזמן... זה מתיש.
אבל זה מה שאני. כל אחת ומה שהיא.
מה שבטוח- חיבוק חם זה טוב. (נראה לי...)
אז חיבוק חם .
מעניין לראות את זה מהצד הזה.ציפי כהן
נראה לי שבבסיס האמירות שלך היתה מבוכה על כך שאת בהריון והיא לא, זה באמת לא נעים להשאיר אותה כך מאחור, כמו שהגדרת.
תודה ציפי על התגובה הקודמת. (נראה לי האחרונה התכוונת להגיבא-ב-א!!!

למשהי אחרת...)

התגובה האחרונה משורשרת לאמא לנסיך הקטן. לא אלייך... חיבוקיםציפי כהןאחרונה
ציפיה...אין לה סוף.אנונימי (פותח)
חשבתי שאחרי בדיקה חיובית תבוא המנוחה לנפשי.

מאז אני כבר שבועיים מחכה לאולטרסאטנד ראשון כדי לראות עובר ודופק. ביום שני תהיה הבדיקה. אני מתוחה וחולמת על כך הרבה.
מקווה לראות תוצאה משמחת, פועמת ובריאה.
איך אחזיק מעמד כך כל ההריון?
או לפחות לעבור את שבוע 10 שבו נפרדתי מהעובר האחרון שהתפתח לי ברחם...
שלום לך יקרה. אכן לפעמים התחושה של הציפייה היא אינסופית.ציפי כהן
מאוד קשה לצפות לבדיקה,
להמתין לתוצאה,
לחכות ששבוע זה יעבור,
ואז שבוע זה....
להמתין שיעבור כבר השבוע שבו היה האבדן הקודם,
לחכות שההריון יתקדם....
כמה קשה ולא פשוט!!! באמת קשה לעבור זמנים כה מתוחים.
ולחשוב על הריון שלם... זה באמת בלתי נתפס בעמדה נפשית כזאת של ציפייה.

קודם כל- מבינה אותך. את כל המתח שבהמתנה. הדריכות. הצורך כבר לדעת שזה בסדר.
מחבקת על זה.
מעבר לכך- דעי שההתחלה באמת מרגשת, מאתגרת וממלאת בהרבה חרדה, ועם התקדמות הזמנים לומדים להסתגל לציפייה, מחפשים ומוצאים דרכי התמודדות עם המתח והחרדה, והדברים נהיים מעט יותר רגועים.

פעמים רבות המתח נרגע לאחר שעוברים את השלב בו היה האבדן הקודם.

טיפ קטן שעזר לי לצלוח את ההריון לאחר האבדן שלי:
חלקי את הזמנים. אל תראי את כל ההריון כגוש אחד ענק (כי אז הוא באמת מאוד בלתי עביר), אלא חלקי לחלקים.
אפשר לחלק לחודשים, או לעבור מבדיקה אחת לבדיקה אחרת וכל פעם לעבור את פיסת הזמן שנותרה בין בדיקה לבדיקה,
אפשר לחלק כל שבוע בנפרד ולעבור כך
ואפשר ממש כל יום. יש תקופות שממש צריך לעבור יום אחד. וזה כל מה שאת צריכה להתמקד בו.
היום הזה. הרגעים שעכשיו. השעות הקרובות.
השמחה שבשעות הקרובות.
הדברים הטובים שבזמנים הללו של עכשיו.
ולעבור רק עד מחר.
ומחר... יום חדש. אבל כרגע- כרגע יש את היום.
ואת עוברת אותו בשלום.

הנה, עבר כבר עוד יום.
מקוה שהיה לך נעים.
מחר יהיה יום חדש ותוכלי לעבור גם אותו.

מחבקת, מציעה להתמקד בנשימות כשמרגיש לוחץ או מפחיד מדי.
ולומר לעצמך אמירות טובות ומאמינות.

איתך בציפייה.
מחרררר..אנונימי (פותח)
מתחדשת, באמת אני מחלקת את הציפייה למנות קטנות. ועכשיו זה ממש מתקרב..

רק רוצה לראות דופק. בא לי אפילו שניים.
ולהכנס למסלול הריון תקין. בינתיים אני לא מסוגלת לומר לעצמי - אני בהריון כי עדיין אין לי "אסמכתא" שבאמת יש עובר בפנים..

בקשה שכבר יהיה, ושיהיה טוב!! ברחמים..
בוקר טוב! תעדכני בבשורות טובות!!אמא_מאושרת


יש דופק!!אנונימי (פותח)
אמנם הגעתי בשבוע מוקדם 6+1 והטכנאית היססה אם לבדוק בכלל.. אבל באולטרסאונד ראינו עובר ברחם ודופק ברור.

נשטפתי בגל חום לוהט בפנים ובצוואר ברגע שהיא אמרה שיש דופק.. זה היה הזוי ומפחיד.

מקווה לעבור 34 שבועות של גדילה בבריאות ושמחה,
בשורות טובות לכולן!!
ב"ה!!!אמא_מאושרת
ב"ה ב"ה איזה כיףףףף!!!!!
בע"ה הריון קל ומשעמם משעמם משעמם, ובידיים מלאות בבריאות ושמחה!
יואו איזה כיף לשמוע!
הריון בריא יקרה!
איזה יופייי הריון קל ותקין בידיים מלאות בעזרת השםמי21
ב"ה,בהצלחה! מאחלת לך-הריון בריא ונפש בריאה!א-ב-א!!!


מופלא!!! מופלא!! איזו שמחה!!! מתרגשת איתך!! ומקווה.ציפי כהןאחרונה
הפלה טבעיתאושר שלי
היי עברתי הפלה טבעית בשבוע 12 הלכתי למיון ולקחתי ציצטוק
אחרי כמה ימים הלכתי לרופא נשים והוא ראה שיש שאריות..
חיכיתי למחזור כדי שבעזרת השם הכל יצא באופן טבעי אבל המחזור נמשך 3 שבועות..
הלכתי להיבדק אצל רופא נשים והוא אמר לי שהדימום זה בגלל שלא נגמרה ההפלה ועשה לי בדיקה וראה שעדיין יש שאריות.
הרופא הפנה אותי למיון נשים בשביל לעשות גרידה.
אבל מה שהבנתי שלא עושים במיון גרידה אלא צריך לקבוע תור.
ואני חייבת לטבול במקווה עוד שבוע.
מה אתן מציאות לי לעשות..?
הגרידה יכולה לגרום לדימום נוסףאמא בשעה טובה
הייאמא_מאושרת
מצטערת לשמוע..
הייתי מנסה לקבוע תור לדרישה בכמה מקומות, לראות איפה אפשר לקבל תור מהיר יותר.
יש לכם ביטוח פרטי? אולי אפשר בבתי חולים פרטיים? (אין לי מושג, זורקת רעיון..)
קחי בחשבון שאחרי הגרידה אצלי לפחות כבר יכולתי להתחיל שבעה נקיים ממש יום אחרי. כך שאם תעברי את זה בקרוב זה לא ממש יעכב אותך
והאמת היא שבכל אופן הייתי מתקשרת מחר למכון פועה, יש להם רעיונות טובים..
וחיבוק גדול, מבאס לעבור ציטוטק ואז גרידה ועוד מחזור שלא נגמר באמצע
בע"ה שבקרוב תוכלו לשים את כל הבלאגן הזה מאחוריכם.
אני הייתי הולכת לרופא נוסף להתייעצותממוחשבת
או שתפני למכון פועה.

בכל מקרה- אם תלכי למיון הגיוני שיתנו לך תור מידי, כי הם מפחדים מזיהוםאם את במכבי-את יכולה לעשות באסותא
כבר כתבו הכל לפניי. פני לבית חולים, ספרי את הפרטיםציפי כהן
אמרי שאת חוששת מזיהום.
אם לא יתנו משהו מיידי- נסי אולי לקבוע תור למספר בתי חולים, או ללכת באופן פרטי.

אני מקוה שהסיוט הזה יסתיים כבר. ומהר.

מחבקת אותך!
תעדכני מה קורה ומה שלומך.
היי, מה שלומך?אמא_מאושרת
מצטרפת לשאלהציפי כהן
תודה רבה לכולם❤אושר שלי
התייעצתי עם פועה ואמר לי לדחות את הגרידה לאחרי החתונה ולהתפלל שאני יוכל לטבול לפני החתונה
איזה חתונה?חניתהאחרונה


מחזור לא סדיר...אנונימי (פותח)
בחנוכה שנה שעברה עברתי הפלה בשבוע מוקדם לקחתי ציטוטק הדימום לא פסק ועשיתי בסביבות שבט התערבות נוספת של היסטרוסקופיה אחרי כשבועעים נטהרתי ומאז המחזור לא סדיר יכולם לעבור 30 יום אך בד''כ זה 50 או 60 ואפילו היה יותר מ70 .
מצריך בדיקה או שזה נורמלי אחרי הפלה?
לדעתי מצריך בדיקהמצפה להריון
בכל זאת עבר כמעט שננה
בשורות טובות
שלום לך. צר לי על מה שעברת! חיבוק. לגבי שאלתך-ציפי כהן
עולות לי כל מני שאלות בנוגע למה שאת מתארת.
מדוע נצרכה היסטרוסקופיה?
איך היה המחזור שלך לפני כן? האם תמיד היה סדיר?
עוד שאלות יכולות לעלות,
אבל אני אכן חושבת שכדאי ללכת לבדוק עם רופא מדוע ההפסקות הגדולות, אולי לבצע בדיקת אולטרסאונד כדי לבדוק מה קורה שם בפנים, אולי בדיקות נוספות כדי לברר.

מאחלת לך שלווה ושמחה!

ציפי
תודה לכן, שנזכה לבשורות טובותאנונימי (פותח)אחרונה
כמה קריטי ללכת לבדיקה אחרי הפלהאנונימי (פותח)
עברתי גרידה בשבוע 12 לפני קרוב לחודשיים וכבר קיבלתי מחזור מאז.
לא בא לי עוד חיטוטים, לא בא לי ללכת לרופא היחיד שזמין בלי תור אלא שהוא זה שביצע את הגרידה
☹☹אנונימי (פותח)
מומלץ מאוד לראות שהכל נקי ואם יתפתח הריון הרחם מוכנהאמא בשעה טובה
אוי לא... אל תחזרי אל אותו רופא אם את חשה קושי מולו.ציפי כהן
אני מציעה לקבוע תור לשבועות הקרובים למישהו אחר.
זה אמנם אכן קשה, מורכב וכואב לחזור ולחוות 'חיטוטים' כהגדרתך, וזה מאוד מובן לי שאינך רוצה בזה. עם זאת, זה כן חשוב...
משמעותי להבין שאכן הכל הסתיים.

האם הבטא התאפסה?

חיבוקים חמים על מה שעברת, יקירה.
לא קל.

תודה לך ושוב תודהאנונימי (פותח)אחרונה
המילים שלך כמים קרים על נפש עייפה
לא בדקתי בטא, לא הפנו אותי
שאלהאנונימית89
היי בנות, אחרי הריון כימי התחלתי מאוד כאבי בטן תחתונה. הבטא מתחילה לרדת היום היא 51.. למישהי זה קרה?
עוד אין דימומים רק הפרשות חומות
היי. מצטערת לשמוע על הבטא היורדת.ציפי כהןאחרונה
זה אומר שההריון בדרך להסתיים, לצערי. כמה הבטא היתה לפני כן?
לוקח זמן מה עד שמגיע דימום, בהריון כימי נדמה לי שהוא לא רב. משהו כמו מחזור.
אבל חשוב שתזכרי ותדעי שהיה לך הריון כימי, כי זה בהחלט נספר כחלק מההריונות / הפלות וחשוב להזכיר זאת בהמשך.

מחבקת אותך!!
שבת מנוחה 🌻
רוצה לשתף אתכן בשני אירועים שמתקיימים החודש.ציפי כהן
החודש הוא חודש המודעות ללידות שקטות ואבדן תינוקות רכים.

בירושלים ישנה פינה בגן החיות התנכ"י, שהוקמה לזכר אותם תינוקות רכים שלא זכו להגיע לחיות בעולמינו, אך זכינו דהיו בקרבנו למשך זמן קצר או ארוך.

ישנו אירוע שמתקיים פעם בשנה, בחודש אוקטובר, ובו משתתפים אבות ואמהות שחוו לידה שקטה או איבדו תינוק רך, מדברים, מחבקים ומעלים חוויות.

מצרפת תמונה עם הפרטים המלאים ומספרי הטלפון לבירורים ותיאום.
המארגנות הן חברות שלי אז אפשר גם לפנות אליי לפרטים.

אירוע שני:
שבוע הבא, 16/10, בתיאטרון החאן בירושלים, בשעה 19:00-
מפגש להורים או בני משפחה שחוו אבדן הריון (גם הפלה) או ממתינים לילד, או מתחברים לצער שמגיע סביב הרצון להבאת ילד לעולם.

זה יהיה מפגש שיתוף, חיבוק, עם מוסיקה וקטעי נקראה וכן מעגלי שיח.

אני הולכת לשיר שם שני שירים)

אם מעניין אתכם- ניתן לראות פרטים בעמוד הפייסבוק:

‎מפגש זיכרון לילדים שאינם עוד איתנו - אובדן הריון ותינוקות רכים‎

או פשוט להגיע.

חיבוקים לכל מי שזקוקה, וגם למי שפחות... פשוט שיהיה לנו חם בלב.
הנה התמונה עם הפרטים בנוגע למפגש בגן החיותציפי כהן

ערב זיכרון ותמיכה למשפחות שחוו אבדן הריון- מחר בירושליםציפי כהן
ביום שלישי הקרוב, מחר,
יתקיים ערב תמיכה למשפחות שחוו אובדן הריון או אבדן תינוקות רכים.
הערב יתקיים בתיאטרון החאן, ירושלים.
יום שלישי 16/10, בשעה 19:00.
בערב יושרו שירים המתחברים לזכרון לתינוקות שלא זכו לגדול בעולם שלנו, יוקראו קטעים שכתבו הורים, ותהיה אפשרות שיתוף ותמיכה הדדית, בקבוצות קטנות.
הערב פתוח, מי שמרגיש קשר לנושא (גם חברים, סבים או זוגות המנסים להביא ילדים לעולם)- מוזמן באהבה.

*בחלק מהערב תהיה שירת נשים.
משתפת אתכן בחוויות מהערב, וקטע ששרתי.ציפי כהןאחרונה
היי מתוקות. אתמול היה ערב מרגש ונוגע.

זה היה ערב מרגש וחשוב.
נפגשנו כל מני אנשים סביב אבדן הריון- הורים שאיבדו במגוון שלבים, סבים וסבתות, חברים...
היו זמרת ונגן (מהממים!) שניגנו שירים יפים שקשורים.
היו שני הורים שהקריאו קטעים שכתבו,
והיתה שם מיילדת מהדסה עין כרם שעושה קבוצות לנשים לאחר לידה שקטה.
אני עליתי לבמה כאמא שעברה לידה שקטה וכתרפיסטית במוסיקה.
סיפרתי את הסיפור שלי בקצרה, על הלידה השקטה וכל ההתגלגלות עד ללידה של ילדתי המתוקה.
סיפרתי שלאחר הלידה האחרונה העליתי הופעה מלווה בשירים ישראלים.
סיפרתי כמובן על הפורום שלנו 💓.
סיפרתי גם על המחקר שעשיתי עם נשים שעברו לידה שקטה, והמסקנות שהמוסיקה מהווה כלי משמעותי שמעודד ומחזק לאחר המשבר הזה.
ולבסוף שרתי את השיר "ילד ואבא ואמא" של עילי בוטנר.
אחר כך היה מעגל שיח שבו שיתפנו חוויות ורגשות.
היה מדהים ומיוחד מאוד!!

מצרפת פה את הסרטון של השיר ששרתי.
ומצרפת את המילים של השיר.
השיר עצוב... מותר לבכות... (כולנו בכינו המון...)
שולחת אהבה וחיבוק לכל אחד ואחת איפה שלא תהיו.
חיבוק חם.

ציפי


ילד ואבא ואמא
ילדי החוץ
מילים ולחן: עילי בוטנר

בכל פעם כששמש שוקעת
וכשמטוס בשמיים עובר
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה
שכלום לא יהיה כאן חסר

וכשגשם ראשון מגיע
והלילה אפל ומנוכר
אתה שם בכל אלה, דואג מלמעלה
שלא יהיה לנו קר

ובינינו נמצא הים
השמיים ואולי העולם
וגם הם לא יפרידו בינינו, ילדי הקטן
ואפשר לנסות ולחייך, לאהוב וללכת קדימה
ובסוף ניפגש ונשוב להיות
ילד ואבא ואמא

בכל פעם שיש יום הולדת
ולבית באים חברים
אתה שם בכל אלה, משגיח למעלה
שרק יהיה פה טעים

וכשבכי תינוק מפציע
זה דוקר ושורף את הלב
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה
שלא יהיה לי כואב

ובינינו נמצא הים...