פורום פרוייקט השטו"ת (עמוד 21)

הכוונה לעשות מרק מענפי הקוקוס? אלא, ממה תכין מרק?

הרי אם לא-מאיפה תבוא השאלה הרטורית הזאת???!!!

הרי ברור שתמרק ותשטוף ותסבן ותצחצח ותנגב...

וכל מי שלא אמר ועשה כן,(בכוונה בלשון זכר...!!!) לא יצא ידי חובתו!!!

שחמור זה מלשון חומר כלומר כל דבר חומרי...

אולם יש פה בעיה הלכתית של הריסת חלום ילדות וראוי לברר את העניין.

כמו כן אם הוא מגיע על יגואר לבנה כנראה שהוא משיח שקר ולא שמע על העניין של לבוא על חמור.

ומילתא דבדיחותא(או איך שלא כותבים את זה...)

חמור אשכנזי וחמור תימני מתווכחים בניהם על מי יבוא המשיח.

אומר האשכנזי: אני לבן- עלי יבוא המשיח.

אומר התימני: אז מה?! אבל אני יותר חמור...

ובדיחה זאת קיבלתי מאת מורתי ורבתי חברתי הטובה התימניה...

|חולקת!|

מהאוזניים

ולספרדים מותר!!!!!!!!!1

ממתי חריף זה סבל?!!??!

זה אחד מתענוגי שבת. .

כמו איפור- שאישה שרגילה בכך אינה עוברת על איסור צובע אם תשימו בשבת- שהרי זה מנהגה בכל יום לעשות כך, או שזה נחשב לה ל"עונג שבת" להתאפר ולהתייפות לכבוד השבת.

כך גם אכילת חריף- מי שרגיל בזה ואין זה גורם לו לסבל או להצתת אש או לצביעת הפרצוף, הרי זה מותר לו (מתעלמת מהזדמנות לבדיחה לבדיחה גזענית...).

אך, על הספרדים להיזהר מאוד (כבר לא מתעלמת מההזדמנות ....) שכאשר הם מכניסים אשכנזים לביתם, שלא יחטיאו אותם בהגשת מאכל חריף בפניהם, המתיימם תחת כיסוי של דג תמים ברוטב אדום, או חמין נאה ונחמד. שכאשר אורחיהם  האשכנזים יאכלו אותו, הם יעברו על איסור להתענות בשבת (שהרי נגרם להם סבל מכך) או הצתת אש, ושאר דברים שהעלתם. ועל כן על הספרדי להיזהר מאוד בהגשת אוכל לאשכנזי בשבת, ועליו להזהירו (את האשכנזי) מאוד מפני מאכלים חריפים. ומי שלא הזהיר את אשכנזיוֹ כראוי, הרי הוא מחטיא את עמיתו.

לא להזמין אשכנזים לסעודת שבת..

מצטערת, הייתי חייבת להכניס קצת ידישקיט לפורום...

זה למה הוא הוקם, לא?

לענ"ד פשיטא שלא היה צריך לברך כלל יען כי הוא לא נהנה מהן ואף הן גרמו לו סבל רב, והרי למדנו שעל מאכל שלא נהנה ממנו לא צריך לברך כלל כגון תרופה.

אך הסתפקתי קשות מדוע לא הלך למרפאה, אמנם מובן מדוע הלך תחילה לבקתתו של האגריד (פשט הכתוב שהיא הייתה הכי קרובה) אך מדוע לאחר מכן לא הלך למרפאה, הרי יכלו להתגלות תופעות נוספות ונראה שגובל הדבר בפיקוח נפש ח"ו...

ונראה לומר שהכירה הרמיוני בחכמתה הרבה את הכישוף הנ"ל וידעה שאין סכנה כנ"ל ושאין במרפאה רפואה למכתו...

ועוד נראה לפרש שלא רצו להסתבך עם המורים ולגלות את סיבת הפגיעה ולהסתכן בעונש...

ועוד נראה שהאגריד לטעמו נהג ש'מה שיבוא יבוא וכשיבוא לא תהיה ברירה אלא להתמודד איתו' עכ"ל... 

והן לא נכנסו לפיו. ועל מה שנכנס שלא בדרך אכילה, לא מברכים.

רון התכוון לקלל רשע והתהפכה קללתו על ראשו ובאו חשופיות במעיו. לכן היה עליו לפשפש במעשיו מדוע הגיעה 

לו אותה התהפכות לרעה, והאם מאלפוי (שר"י) היה באותו זמן רשע גמור (מאחר שקילל בת ישראל כשרה וחסודה - הרמיוני (יש עיון בראשונים האם הרמיוני התלבשה שלא בצניעות ולכן מותר לקללה או לירוק עליה וצ"ע)) או שמא היה בחזקת רשע, שבו הכתוב אומר שיחזור בתשובה, וידוע שאדם נידון ע"ש סופו. וצ"ע.

אם בגברא או בחפצא..

העניין הוא, שבחורים ובחורות מצמ"ע מדברים בעניינים לנ"וים בלנ"ו דרך קבע, אז נשאלת השאלה מהיכי תיתי בכלל להסתכל עליהם כ"שני גולשים מצמ"ע"? אולי נחשיב אותם מלנ"ו?

קיצור, כמה שאלות בעצם.

1. האם הפורום מגדיר משהו בגולש, האם הוא הופך אותו ל"צמ"עיסט" או שאין חלות, וישנה רק הגלישה עצמה שלה יש כללים.

2. וגם אם אכן הגלישה דרך קבע בצמ"ע מגדירה משהו - האם האיסור הצמ"עי על דיבורים לנ"ויים הוא מהותי, כלומר, יש סתירה מהותית בין צמ"ע לנושאים לנ"ויים, שאז אפשר להסיק שמרגע שחל עליך שם "צמ"ע", אתה מעצם מהותך לא ראוי ל\בשיחות לנ"וייות..

3. (אם כי) גם אז, עדיין אפשר לחלק ולומר שרק הגלישה בצמ"ע סותרת מהותית נושאים לנ"ויים, מה שלא יכול לחול על האדם..

4. כל זה באדם שגולש רק בצמ"ע, אך מה יהיה באחד שגולש דרך קבע בצמ"ע ובלנ"ו?

מצד אחד, אפשר להגדיר אותו צמ"עיסט - ומצד שני יתכן שגם לפורום לנ"ו יש חלות משלו על הגולש.

5. או שאפשר לומר, שרק בשל האיסור המיוחד שתוקן בצמ"ע, איסור השיחה בנושאים לנ"ויים וכללים אחרים אופיניים - יכולים ליצור חלות..

משא"כ בלנ"ו, שם אין אף כלל רשמי אופייני... כלומר, כל החלות המיוחדת מתקיימת רק כשיש לה משמעות אופיינית, כדוגמת הכללים בצמ"ע.. משא"כ בלנ"ו.

6. כמו כן יש להבין איך בחור ובחורה יכולים לשוחח בלנ"ו שיחות לנ"וייות כשהם גם צמ"עיסטים...

ייתכן שבעצם לשון האיסור, יש מיעוט לגבי פורום לנ"ו, שאל"כ - לא השארת שום דבר שיגדיר דיבורים מסויימים כ"דיבורים לנ"ויים".. ונשאלת השאלה האם המיעוט הזה, שמתיר שיחות לנ"וייות בפורום לנ"ו עצמו (לא להלכה, יש לשאול רב פוסק) האם הוא ממעט גם את העולם בכלל, ונמצא שלמרות שלפורום צמ"ע יש חלות של ממש, עדיין היא אוסרת רק את השיחות בפורום עצמו.. מה שמותיר את לנ"ו והעולם בכלל מחוץ לעסק..

7. ובהנחה שזה נכון, מסתמא אפשר לומר שלא מדובר במיעוט של פורום לנ"ו והעולם הגדול, אלא בחידוש מיוחד לפורום צמ"ע עצמו!!

|בום בום בום בסטנדר|

וי"ל ודו"ק.

ותכלס מה...?

שם בזה של התמונות למעלה.

סתם, למרות שהעלית גיחוך שראיתי את השאלה...

מגיע לו קידום

אם בגברא או בחפצא..

העניין הוא, שבחורים ובחורות מצמ"ע מדברים בעניינים לנ"וים בלנ"ו דרך קבע, אז נשאלת השאלה מהיכי תיתי בכלל להסתכל עליהם כ"שני גולשים מצמ"ע"? אולי נחשיב אותם מלנ"ו?

קיצור, כמה שאלות בעצם.

1. האם הפורום מגדיר משהו בגולש, האם הוא הופך אותו ל"צמ"עיסט" או שאין חלות, וישנה רק הגלישה עצמה שלה יש כללים.

2. וגם אם אכן הגלישה דרך קבע בצמ"ע מגדירה משהו - האם האיסור הצמ"עי על דיבורים לנ"ויים הוא מהותי, כלומר, יש סתירה מהותית בין צמ"ע לנושאים לנ"ויים, שאז אפשר להסיק שמרגע שחל עליך שם "צמ"ע", אתה מעצם מהותך לא ראוי ל\בשיחות לנ"וייות..

3. (אם כי) גם אז, עדיין אפשר לחלק ולומר שרק הגלישה בצמ"ע סותרת מהותית נושאים לנ"ויים, מה שלא יכול לחול על האדם..

4. כל זה באדם שגולש רק בצמ"ע, אך מה יהיה באחד שגולש דרך קבע בצמ"ע ובלנ"ו?

מצד אחד, אפשר להגדיר אותו צמ"עיסט - ומצד שני יתכן שגם לפורום לנ"ו יש חלות משלו על הגולש.

5. או שאפשר לומר, שרק בשל האיסור המיוחד שתוקן בצמ"ע, איסור השיחה בנושאים לנ"ויים וכללים אחרים אופיניים - יכולים ליצור חלות..

משא"כ בלנ"ו, שם אין אף כלל רשמי אופייני... כלומר, כל החלות המיוחדת מתקיימת רק כשיש לה משמעות אופיינית, כדוגמת הכללים בצמ"ע.. משא"כ בלנ"ו.

6. כמו כן יש להבין איך בחור ובחורה יכולים לשוחח בלנ"ו שיחות לנ"וייות כשהם גם צמ"עיסטים...

ייתכן שבעצם לשון האיסור, יש מיעוט לגבי פורום לנ"ו, שאל"כ - לא השארת שום דבר שיגדיר דיבורים מסויימים כ"דיבורים לנ"ויים".. ונשאלת השאלה האם המיעוט הזה, שמתיר שיחות לנ"וייות בפורום לנ"ו עצמו (לא להלכה, יש לשאול רב פוסק) האם הוא ממעט גם את העולם בכלל, ונמצא שלמרות שלפורום צמ"ע יש חלות של ממש, עדיין היא אוסרת רק את השיחות בפורום עצמו.. מה שמותיר את לנ"ו והעולם בכלל מחוץ לעסק..

7. ובהנחה שזה נכון, מסתמא אפשר לומר שלא מדובר במיעוט של פורום לנ"ו והעולם הגדול, אלא בחידוש מיוחד לפורום צמ"ע עצמו!!

|בום בום בום בסטנדר|

וי"ל ודו"ק.

אם הסופרלנד לא מפוצץ במליון ילדי קייטנות אז כן, לכן צריך לשים את תשעת הימים בחורף.

תענו לי בבקשה עוד מעט שקיעה

עכשיו אני רץ לביה"כ

תלוי איזה ביטוח בריאות יש לך...

אם זה ביטוח בריאות מותאם לדנ"א שלך אז  הפרמטר המשתנה יהיה גדול יותר כלומר-Z>Y\X

הילד שלא רצה לעזור  לאמא לנקות ואסף אילו עוד ילדים כאלה ומצא את עצמו מטפל ב200 ילדים

או את מאה שייריים ראשונים של הרבי (בתוספת השירים "עוגה עוגה...לשאאאבת , לקום! כבר נקי פה לפסח" או את במדינת הגמדים והגרבר (בלדה על מקרר חרדי/ מקרר בהתנחלות מעלה גרא*)

*האיש שאיתר את יד ימינו

באינטרנט.  מה דינו של מי שחולם על חמץ בפסח? האם חייב קרבן חטאת? למה חלמת , יא חוטא!

אפשר לעושת גם הפוך:

א-מעשה מחמישה בלונען. מאת רבי נחמן זי''ע. /עידית ברטוב
א-מעשה פון פופציק בלונען
מעשה מאשה אחת, שלא נודע מקום בעלה, ושם בתה- רותי. ואותה האמא הנ''ל הביאה מתנה לכל אחד ואחד מילדיה, כ''י: לכל ילד בלון, שיסודו ברוח ובאויר, המביא לליצנות ולכפירה רח''ל ל''ע. ויהי שמחה וששון מרובים בזה הבית הנ''ל.ולהלן אביא בס''ד פירוט אלה הבלונים כנ''ל:
לרותי רוחל - בלון כחול,
לסיגלית (שיינדל) - בלון סגול,
לרון נחמן - בלון צהוב,
לאורי לייב - בלון ירוק,
לאלון (אלתר) - בלון אדום.
ויהי היום, וכל הילדים יצאו לפוש, ויקחו בלוניהם עמהם. שמח אורי שמחה מרובה, רץ וקפץ כתיש, ושכח כי לשמחה- מה זו עושה? והיתה זה השמחה מהצד האחר ל''ע. זרק ותפס וכן שנה שוב ושוב, עד כי נפל הבלון הירוק הנ''ל (הקרוי- גרין בלע''ז) על שיח רוזען, ונדקר.
ותהי חרדה גדולה מזה, ותיפול עליהם אימתה ופחד- בום טראח, מה קרה? אוי לו לאותו הבלון, שנתפוצץ ונתקרע. נפל אורי למרה שחורה ולמוחין דקטנות, והחל נותן קולו בבחינת בכי, ולא ידע כי אל לו להצטער, יען כי  יביאו לו בלון אחר, תחת אותו שנתקרע, והיה זה המעשה רק בחינת נסיון מאתו ית'.
פגשו אותם הילדים הנ''ל את אביו של רון. ודע לך, בני, כי אבינו זה- עוד כוחו במתניו. פנה רון בתפילה ובתחנונים, וישטח בקשתו בפני אביו: אוי טאטע, אב רחום וחנון, נפח את הבלון הצהוב (די גילדנע בלון) במידת ראשך,ואף מעבר לזה- כמו המאור הגדול התלוי מששת ימי בראשית. ולא ידע רון, שהכשילו ייצרו, ונפל בזה לגאווה ורעות רוח, בחינת חמץ, עד כי השיאו לבו לקצת נטיה לגרמי שמיא, בחינת כוכבים ומזלות. ויהי רעש גדול מאותם אלו הדברים, והנה נתפוצץ אותו הבלון, בקול רעש , ויהי כאין.
ניסה אביו לפייסו בדברי כיבושין: ש,ש, שריינישט מיין זיסאלע קינד, שכל אותן המעשים הם מאתו ית', וכך עלה במחשבה לפניו, וינחם רון, וימנע קולו מבכי.וילכו הילדים, ויפגעו בחתול שחור, שהיה שד, שנתגלגל בשונרא, ויבוא, ויתגר בם.
ויהי כאשר כרעה סיגלית ללטף אותה החתולה, שהיתה שחורה בת שחורה, הריחה החתול הנ''ל את ריח הבלון, ויעל באפה בחינת ריח גן- עדן. מיד ותאזור כח, ותחטוף הבלון מיד סיגלית, ותשרטהו בצפרניה, ויהי אותו הבלון השלישי כשני אחיו לפניו. ויבינו הילדים, כי מן השמים מעכבים בעדם, וישמרו שמור היטב אותם הבלונים הנותרים- האדום והכחול.
ותרא רות- רוחל (המכונה רותי-בהוסיף לה אמה אות י' מקדושת שמו ית'), כי כלתה הרעה, והבלון שבחיקה- יחיד ורצוי הוא לאמו, ותחמול עליו, וימלא לבה רתת וזיע. ודע בני אהובי, כי אף בעתות קשות, רק לשמוח יש, ואל לו ליפול לעצבות, וליאוש ולמרה שחורה, בחינת עמלק, ויתן מבטחו בקב''ה יתברך שמו, ורק אותו יעבוד, ואליו יתפלל, כי מאתו הישועה בלבד.ורותי הנ''ל בטחה רק בכוחה ובעוצם ידה, בחינת מצריים, ותחבוק זה הבלון עוד ועוד, ותמאן להוציאו מתחת ידה, עד כי תחנקהו, ויתפוצץ גם זה הבלון.
נבעתו הילדים, ויתפחדו פחד גדול, ויתנו עצה בלבם להתחזק עוד ביראתם, מבלי תת להפריעם ממחשבות זרות. וישכחו כי אין עצה, ואין חכמה, ואין תבונה, כנגד ה',  וייפח אז ה' רוח חזקה, שלא מעלמא הדין, כאותן הרוחות שנודעו מימות המבול וממכות מצרים. ויאחוז אלון בכל כח ידו בזה הבלון האחרון, וידמה בלבו לשמרו מזה הרוח הרעה כנ''ל, לבל תשמטנו מידו. ומיד נתמלא השר הממונה על הרוחות חימה, בחינת המן, והישיב רוח חזק מהראשון, ויחטוף הבלון מידיו.
אמר אלון בלבו: אין יאוש בעולם כלל, וגם אם הגיע עת קשה, יש לשמוח בשמחה של מצווה וקדושה. ויקרא אליו את כל הילדים הנ''ל, ויעמדו מנגד, ויקרא בקול עז: שלום, שלום, בלון אדום.ושמא היה בזה בחינת נשמה או גלגול, שבא על תיקונו, ואחר שב לגנזי מרומים במחיצת צדיקים. והרחמן ישלח לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אכי''ר, ויתירנו מן הספקות והבלבולים שמצאונו בעוונותינו.

ה''זולה'' של יעל / עידית ברטוב

יום אחד נכנסה יעל לסל הגדול של אמא, שבו היא מניחה את הגניזה. יעל אמרה:
''הסל הזה יהיה הבית שלי''. הבית יפה, גגו עגול, הבית צבעוני: ירוק, כחול, אפור. הבית נחמד...אך הוא צר, ואין בו אפילו ד' אמות על ד' אמות. איך יוכלו חבריה לבקרה, הרי זה ממש חוסר צניעות? צריך לחפש בית אחר.
יום אחד זחלה יעל מתחת לשולחן הגדול, שעליו אוכלים האורחים העניים סעודות מצווה. הסתכלה למעלה- מעל ראשה גג, הסתכלה לצדדים- מפה גדולה סגרה סביב, ויצרה ארבע דפנות כשרות. שמחה יעל: ''איזה בית יפה, איזה בית נעים! חושך בפנים, וחמים, אשב בתוכו ואלמד דף יומי''. אמא לא ידעה, שליעל יש בית מתחת
לשולחן. כשראתה את יעל שאלה בפליאה:'' מה אתך, יעל? האם שכחת שמתחת לעשרה טפחים אין זו רשות היחיד ואין עליו שם של בית?'' קיפלה אמא את המפה אחת ושתיים- ואין בית.
יעל רצתה בית. בית שיהיה רק שלה. היא יצאה לחצר, לחפש בית אחר.טיילה על השביל ובגינה, הביטה סביב, בכל פינה. ולפתע- ראתה על ראש הגבעה, עומד ארגז גדול. יעל שמחה- ''זה יהיה הבית שלי''.יעל דפקה על הארגז ''טוק טוק טוק, מי פה גר? סוס? כלב? חתול? עכבר? היא בדקה ברישומי הטאבו והמינהל, אך לא העלתה דבר. שקט ודממה מסביב לבית, אין עדר צאן ולא עצי זית. יעל הציצה פנימה, הארגז היה ריק ( אני רק מקווה שלא ישחטו אותי עם המסים, היא חשבה בלבה(.
יעל נכנסה לבית, ישבה בתוכו, והקשיבה לשקט: ציפור צייצה, דבורה זמזמה, ילדי המעון יצאו לטיול. פעמון בית הספר של הבנות צלצל, ורק היא יושבת בזולה, בצל.
ופתאום- מה זה נוסע ורועש? מה משקשק, גונח וגועש? יעל הציצה דרך הסדק, ומה היא ראתה? שופל, d-9, ועשר ניידות. יעל סגרה מהר את המכסה, וישבה בשקט להגיד תהלים. ואז... כמה מג''בניקים פרצו אל הבית, ושוטר ניגש אל יעל, ואזק את ידיה. יעל צעקה לעברו: ''עזוב אותי, אני רוצה שוטרת! וחוץ מזה -לא עשיתיכלום'' הצחקת אותי, ענה השוטר, ''למה מה? את ערביה? את השאר תגידי בבית המשפט, ועוד מילה אחת- זו תקיפת עובד- ציבור, העלבת שוטר והפרעה למילוי תפקידו''. העלו אותה על הניידת. שאלה יעל: ''לאן אתם לוקחים אותי? למה הרסתם את הבית שלי? '' אבל איש לא שמע את קולה. הניידת נסעה עד לבית המעצר, שם הורידו את יעל.היה שקט... ואז נשמע קול קורא: יעל, יעל! י-ע- ל.  יעל ידעה שאמא באה לשחרר אותה בערבות, וצעקה: אמא, אני פה.אין לך מושג מה קרה לי, מצאתי לי בית על הגבעה, ופתאום אני כאן. אבל אמא לא הבינה שום דבר. שוב הגיעה הניידת, עמוסה בעצורים. ויעל אזרה אומץ וביקשה:
''תנו לי את הארגז, בבקשה! זה הבית שלי, בית עם גג, תוכלו לבקרני (לא בשבת ובחג). אין לי בית אחר... ''
המממ... חשב לעצמו השוטר שיודע לקרוא, וגירד בפדחתו (יש לו פטור מזקן,)
המממ... חשב שוב, והורה לחברו, השוטר שיודע לכתוב, להזמין עובדת סוציאלית, על מנת להרחיק את יעל מביתה בצו בית- משפט, חוסר מסוגלות הורית! ון הx K        ילדנע בלון) במידת ראשך,ואף מעבר לזה- כמו המאור הגדול התלוי מששת ימי בראשית. ולא ידע רון, שהכשילו ייצרו, ונפל בזה לגאווה ורעות רוח, בחינת חמץ, עד כי השיאו לבו לקצת נטיה לגרמי שמיא, בחינת כוכבים ומזלות. ויהי רעש גדול מאותם אלו הדברים, והנה נתפוצץ אותו הבלון, בקול רעש , ויהי כאין.
ניסה אביו לפייסו בדברי כיבושין: ש,ש, שריינישט מיין זיסאלע קינד, שכל אותן המעשים הם מאתו ית', וכך עלה במחשבה לפניו, וינחם רון, וימנע קולו מבכי.וילכו הילדים, ויפגעו בחתול שחור, שהיה שד, שנתגלגל בשונרא, ויבוא, ויתגר בם.
ויהי כאשר כרעה סיגלית ללטף אותה החתולה, שהיתה שחורה בת שחורה, הריחה החתול הנ''ל את ריח הבלון, ויעל באפה בחינת ריח גן- עדן. מיד ותאזור כח, ותחטוף הבלון מיד סיגלית, ותשרטהו בצפרניה, ויהי אותו הבלון השלישי כשני אחיו לפניו. ויבינו הילדים, כי מן השמים מעכבים בעדם, וישמרו שמור היטב אותם הבלונים הנותרים- האדום והכחול.
ותרא רות- רוחל (המכונה רותי-בהוסיף לה אמה אות י' מקדושת שמו ית'), כי כלתה הרעה, והבלון שבחיקה- יחיד ורצוי הוא לאמו, ותחמול עליו, וימלא לבה רתת וזיע. ודע בני אהובי, כי אף בעתות קשות, רק לשמוח יש, ואל לו ליפול לעצבות, וליאוש ולמרה שחורה, בחינת עמלק, ויתן מבטחו בקב''ה יתברך שמו, ורק אותו יעבוד, ואליו יתפלל, כי מאתו הישועה בלבד.ורותי הנ''ל בטחה רק בכוחה ובעוצם ידה, בחינת מצריים, ותחבוק זה הבלון עוד ועוד, ותמאן להוציאו מתחת ידה, עד כי תחנקהו, ויתפוצץ גם זה הבלון.
נבעתו הילדים, ויתפחדו פחד גדול, ויתנו עצה בלבם להתחזק עוד ביראתם, מבלי תת להפריעם ממחשבות זרות. וישכחו כי אין עצה, ואין חכמה, ואין תבונה, כנגד ה',  וייפח אז ה' רוח חזקה, שלא מעלמא הדין, כאותן הרוחות שנודעו מימות המבול וממכות מצרים. ויאחוז אלון בכל כח ידו בזה הבלון האחרון, וידמה בלבו לשמרו מזה הרוח הרעה כנ''ל, לבל תשמטנו מידו. ומיד נתמלא השר הממונה על הרוחות חימה, בחינת המן, והישיב רוח חזק מהראשון, ויחטוף הבלון מידיו.
אמר אלון בלבו: אין יאוש בעולם כלל, וגם אם הגיע עת קשה, יש לשמוח בשמחה של מצווה וקדושה. ויקרא אליו את כל הילדים הנ''ל, ויעמדו מנגד, ויקרא בקול עז: שלום, שלום, בלון אדום.ושמא היה בזה בחינת נשמה או גלגול, שבא על תיקונו, ואחר שב לגנזי מרומים במחיצת צדיקים. והרחמן ישלח לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אכי''ר, ויתירנו מן הספקות והבלבולים שמצאונו בעוונותינו.

אין זה מתאים שדרדקי עמ"י יהא שגור בפיהם האגדעאעא שנקראה ר"ל היפהעאיפיהא הנירדמת וע"כ צריכין לקרוא לה: הצדיקה הנסתרת. שכיון שחשבו שהיא חטאה נהיתה נסתרת ונסגר מסך שושן צחור עליה אך כשהוכח לכולם שזו צדקת נפתח המסך-הפרוכת.וכן דרדעסים צריכים להיקרא דרדקים של בית רבן.

אלעדאדין משמעותו-על הדין, שכל אדם צריך לפשפש-לשפשף במנורתו-בהברקתו עד שיתמלאו משאלותיו לפני הקב"ה שהרי הוא ג'יני וחנון ורחום וגומל דין טוב.

ויש גם משהו עם מיץ פטל שאני לא זוכרת את כולו אבל זה משהו כזה: אבל חנה, רואים את הראש שלך, רואים את הידים שלך. הרבי יראה ולא יצא מהבית. אני לא זוכרת את כל השאר

בתהלים (מי שיודע שישלים)

ראשי תיבות "הלו"

בשם הרב מאזוז נראה לי

זה בשיר של יום רביעי.

<tוְאַתָּה בֶן-אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ אַל-תְּהִי-מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרי פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ

תירוץ לא דחוק בכלל.......

אהבתי.. חמוד !!

לא נקראת יותר גריינג'ר כי אם הרמיוני וויזלי, מה שאומר לדבריך שהיה עליה לקרוא לבנה הוווו...

דאם כן - גם חבריו ומוריו עשו כן!

אלא דמדובר בזימון לדין, שהרי הגמרא מביאה בריתא "זימון וברכת זימון - בשלושה"(סנהדרין ח.),

וממנה מוכחיכה שיש זימון לברכה וזימון לדין.

ומסיקה שזימון לדין בשלושה זה רק ביום שאינו "יומא דדינא"=(שני וחמישי).

וכלן יש להסיק שכולם היו משתמשים בזה רק בימי שני וחמישי - או בקבוצות!

הדרן עליך פרק השרביט המשוגע.

מדוע קהילת הקוסמים אינה מוחה ומשמידה את כלב הגרים, שהרי

מדובר בדין רודף ברור. 

והינה, חשוב חשבתי בעצמי על פרוש נאה-

"שומר ה' את גרים"-בכול דור ודור קמים על הגרים להרגו והקב"ה מצילו מידו. נשאלת השאלה מדועה השם, קל חנון ורחום

משאיר רשע כמהוא בחיים?

ממשיך הפסוק-"יתום ואלמנה יעודד" בשביל ששארו יתום ואלמנה, השאלה רק מתחזקת,מדוע?

מסיים הפסוק-"ודרך רשעים יעוות" אין זה לכל אדם,אלא לאנשים דוגמת מלפוי וכולי'.

שכן מצינו שבאותו יום אירעו אירועים משמחים נוספים לעמ"י

כגון שכותבת השורות הנ"ל נולדה ועוד כהנה וכהנה