שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



מה עושים אם אין תורים לאוטלרסאונד?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני עם התקן.

הרופאה שהכניסה לי אמרה שאני צריכה אולטרסאונד חודש אחרי ההכנסה כדי לוודא שהוא במקום.

היה לי מלא עומס ותורים אחרים וחשובים יותר של הילדים וזה נדחה ונדחה.

ועכשיו סוף סוף אני מנסה לטפל בזה. השגתי הפניה מהרופאת משפחה (את ההתקן עשיתי אצל רופאה פרטית אז היא לא הוציאה הפניה), וכשניסיתי לקבוע תור ב*2700 היא אמרה שאין תורים בכלל.

נשמע לי ממש מוזר שאין שום תורים לאולטרסאונד בשום מקום... לא?

מי שענתה לי היתה ערביה שלא ממש הבינה עניין, אז אולי היה שם איזה חוסר הבנה? או שהרופא לא הוציאה לי הפניה מתאימה? אני מנסה להבין איך זה הגיוני שאין בכלל תורים, ומה אני אמורה לעשות...

וזה כל כך מתסכל לקבוע תוריםאנונימית בהו"ל

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

זה אולטרסאונד רגיל אצל טכנאית?~מרמלדה

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

אני לא יודעת בעצמי מה בדיוק לבקשאנונימית בהו"ל

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

זה באמת הפניה שונה..אחות אחת

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

ההפניה הזאת לא תקינה לדעתי- לכן אין תוריםshiran30005אחרונה

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

תתקשרי ישירות למזכירות של מרפאת נשיםעדיין טרייה

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

תתקשרי לנציגת קשרי לקוחות במרכז בריאות האישהאמהלה

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

להתקשר למזכירות של המרפאות נשים הקרובהאיזמרגד1

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

אני לא בכלליתהשם שלי

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

ציפיתי שלא יהיה תור קרובאנונימית בהו"ל

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

תנסי באפליציה אושואלת12

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

במאוחדתהשם שלי

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

תתקשרי ישירות למראפה כמו שכתבו לךSheela

דולה או מיילדת פרטית? + בקשה להמלצהזוית חדשה

אני מתלבטת מה לקחת ללידה. אשמח לעצתכן.

אפרט מה חשוב לי:

אני רוצה מישהי שתעזור לי פיזית בלידה. תקל לי על הצירים ותעשה איתי תרגילים.

לא רוצה מישהי "רוחנית", שלא תתחיל להכניס לי כוונות וסגולות. רוצה נטו לעזרה פיזית.

מישהי שתזרום איתי ולא תנסה להכווין אותי לקחת/לא לקחת אפידורל וכדו'.

אם היא תזרים גם את בעלי לעזרה עוד יותר טוב.

ושתהיה דתיה או לפחות מבינה בנידה. אין לי כח להתחיל להסביר לה למה משלב מסוים בעלי לא יכול לעזור.

(הלידה הקודמת שלי היתה טראומטית, בין השאר מהחוסר אונים שלי לאורכה, ואני מחפשת תיקון עכשיו..)

אז עדיף דולה או מיילדת פרטית?

אשמח להמלצות.

באזור המרכז.

אה והתאריך שלי ממש אחרי פסח, אז שתהיה זמינה גם בפסח אם צריך.

תודה!

חשבתי שכבר לפי חוק אסור לקחת מילדת פטית. זה השתנה?רק לרגע 1

יש דולות דתיות שלא "רוחניות"מנגואיתאחרונה

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

יאוש.רוצה עוד

אני מאד רוצה עוד ילדים. אני בגיל לא הכי צעיר כבר. בעלי הרבה שנים התנגד, בסוף הסכים שנפסיק למנוע, אבל עדיין לא רוצה אלא אומר; מה שה' רוצה...

הילד/ה הכי קטנים כבר די גדולים.

אני יודעת שזה ממש הזמן האחרון. ואני לא נכנסת להריון בינתיים. בעבר נכנסתי די מהר. המניעה לא הייתה הורמונלית. נכון שהגיל מתבגר אבל בכל זאת...

ברוב החודשים אם לא כל האחרונים כנראה היינו יחד סביב הביוץ. עשיתי בדיקות בסיסיות כמו פרופיל הורמונלי ומעקב זקיקים וב"ה תקין. גם בעצמי עברתי התנגדות לדבר, ועשיתי טיפול לגבי זה, עד שעכשיו אני באמת באמת רוצה מכל הלב. וזה לא קורה😭😭😭

כבר חודש שני מאז שאני מרגישה סופסוף שאני באמת שם.

קול חיצוני אומר לי עזבי, יש לך כבר משפחה. הרבה יותר קטנה ממה שחשבת, אבל משפחה. הילדים הקטנים כבר גדלים, שחררי, תהני מהחופש וצאי לשלב הבא בחיים.

אבל אני פשוט לא שם. סובלת מכל רגע, ומרגישה או אפילו יודעת, שאמורים להיות לנו עוד ילדים במשפחה, ואני לא יכולה ולא מסוגלת להתקדם.

בעלי לא בקטע של טיפולי פוריות, מרגישה שמיצינו נסיונות אפשריים. הפער בין הקטנים שלנו להריון שיהיה הולך ונהיה עצום, בחיים לא פיללתי כזה פער. הגיל שלי גם מתקדם.

מרגישה בין הפטיש לסדן. ולא יודעת מה לעשות. בא לי לצרוח ולבכות, ולבעוט. וללכת לישון לעולם.

מרגישה גם, שאת כל ההתפתחות וההתקדמות שלי המקצועית והאישית, אני עוצרת כי מבחינתי עוד מעט אני בחופשת לידה... ואז מגדלת קטנים... ורק כשאסיים אוכל באמת להתקדם ולהתמסר לשלב הבא.

אבל אני תקועה בשלב המעבר. ולא יודעת מה לעשות עוד.

החלק הכי כואב, זה שאני עוברת את זה לבד. אין אף אחד שיודע, וגם בעלי היקר, לא פרטנר לכאבי לב שלי... כי מבחינתו הכי טוב ככה... אז לא משתפת אותו כמעט.

ויום יום, חודש חודש, אני בעצם בדבר הזה, לבד. בתקוות, באכזבות, בניתוח סימנים ופרשנותם, בתפילות, בסגולות, בטיפולים אישיים, בהתרסקות, ברכבת הריםםםם. כבר שנים.

יש חברה ששיתפתי קצת בדברים של הטיפול. אבל לא מתאים לי לשתף בכל טבילה, וכל תקווה, וכל ביוץ.

וכל פעם אני אומרת וואו טבילה בפורים, איזה מיוחד, ודאי יהיה מטבילה כזאת תינוק מהמם והריון ניסי.. כנ"ל פסח, ושבועות וראש השנה... הנה עכשיו אין שום דבר מעניין.

ולא ברור לי בכלל איך הלב שלי עוד אופטימי ומקווה, וכל חודש אני מרגישה שהנה זה זה, זה בטוח זה.

כולל החודש הזה, שהיו לי תחושות מטורפות של הריון, וקצת בחילות, ורגישות פסיכית בחזה (עדיין יש).

ושוב אמרתי הנה הנה זה קורה. עשיתי היום בדיקת הריון ויצא שלילי. נכון שהפעם אני יודעת רק טווח של שבוע שבו היה הביוץ ויתכן שעוד לא עבר מספיק זמן, וכאילו קיים עוד סיכוי.

אבל די נמאס לי להיות פטתית. לחפש באור שמש ופנס פסים לא נראים. זה יצא שוב שלילי. ואני גמורה.

ולא יודעת איך להמשיך מכאן.

בא לי רק לישון.ואני לבד בעולם בזה.

ולא, אל תשכנעו אותי לרדת מזה. אין פה שם דבר רציונלי או הגיוני. ואני לא מסוגלת להפרד מזה.

מרגישה שאני רשמתירק אמונההה

לא יודעת מה להגיד איתך באותה סירה… מאחלת לנו בשורות טובות בקרוב

אמןןןןןרוצה עוד

דחוף

וואו ממש הרגשתי את הקושי, הציפייה, האכזבה והבדידותשיפור

מעלה רעיון בעדינות, לא יודעת אם נכון בשבילך כרגע. אולי להשאיר את זה בידי שמיים? כשה' ירצה הוא ייתן, ובינתיים להתקדם מבחינה אישית ומקצועית, ובעזרת ה' כשיגיע תראי איך לשלב את הדברים...

תודה רבה לךרוצה עוד

הייתה לי מחשבה כזו שהשתעשעתי בה, אבל בסופו של דבר אני שואלת את עצמי עד מתי זה בכלל יהיה רלוונטי? הרי הגיל עולה, הפער העתידי גדל... אם אני עוד רוצה לעשות משהו זה עכשיו.

מה גם שאני כן צריכה להיות באיזה מעקב של מתי הביוץ כדי לדעת מתי תקופת הטהרה ואיך לסדר אותה.. קשה בסוף להתנתק ולהתעלם מזה.. ובאותו האופן, לא לדאוג להיות יחד סביב הביוץ (אצלי הוא רחוק מהטבילה אז זה גם ענין)

רק לגבי הפער- הייתי משחררתשיפור

מכירה משפחות עם פערים גדולים, וזה יוצר קשרים שונים אבל לא פחות אוהבים ומיוחדים.

לגבי שאר הדברים זה באמת מורכב... בהצלחה!!

משתתפת איתךאור עולה בבוקר

מזכירה לי מאוד את עצמי ...עם הציפייה הגדולה כל חודש שיקרה נס . הסיפור שלנו דומה ...

גם אני מוטרדת מהפער שגדל בין הקטן להריון חדש... ותוהה לעצמי איך יהיה לקטן לגדול בנפרד מהאחים שלו. אין לי תשובות. משתדלת להתפלל, להודות על כל הטוב הקיים, לחשוב עוד ועוד על השתדלויות שאפשר לעשות כמו לחפש עוד ייעוץ וכד'. והשאר להשאיר בידי שמים . אבל זה ממש בוערר בי 💖ממש מבינה אותך .

מברכת אותך שה' ימלא במהרה משאלות ליבך לטובה!!

אמן ואמןרוצה עוד

תודה על ההזגהות, הלוואי וה' יברך אותנו בקרוב🌹

קשוחאורוש3

השאלה אם יש מה כן לעבוד מול הבעל איכשהו. וכן לעשות בדיקות בסיסיות (כולל זרע, זה בייסיק). כי זה כרגע את באפלה של הספק. יכול להיות שאם תדעי משהו שאפילו יגרום לכם להחלטה משותפת לוותר, תיהיה במקום יותר רגוע מאשר כל הערפל הזה. או שלא, לא תמיד ברור. אולי הוא יסכים להיות איתך במשהו יחסית מה''קל'' נגיד הזרעות או אפילו תזמון יחסים בדיוק לביוץ עם מעקב זקיקים וקצת תרופות, להגביל לכמה. לא יודעת, הייתי מתחרפנת לא להבין מה הולך בכלל. לא שזה בידיים שלנו בכל מקרה ועם כל תוצאה שלא תהיה, אבל במידת הכלים שיש לנו בעולם הזה בכל זאת. וגם אם הוא לא במאה שלם והוא מוכן לעשות איתך תהליך כלשהו, בהחלטה משותפת (אפילו אם חלילה כן מוצאים משהו ומחליטים לא להתערב אקטיבי ולשחרר), לפחות יוריד את הלבד וחוסר הוודאות הנורא הזה.

אגב עזבי את הפסים הדפוקים האלה. תעקבי אחרי ביוץ ותעשי בטא. מניסיון.

תזמון יחסים אני עושה לבדרוצה עוד

(בגדול יודעת מתי הביוץ, בכל מקרה משתדלים יום כן יום לא עד שבוודאות יודעת שעבר- עושה בדיקת דם לודא במידת הצורך). כלומר אני ממש על זה. הוא לא מודע. מבחינתו אני פשוט טובלת ואנחנו יחד...

לגבי תרופות, שאלה אם הוא יזרום, זה מעלה סיכוי להריון מרובה עוברים. אני בעד,כן? אבל נראה אם בעלי יאהב את הרעיון. הייתה לי מחשבה בעבר לנסות לעשות הזרעה ואז דרכה כבר תהיה בדיקת זרע. מזמן חשבתי על זה. בזמנו- הוא לא היה בעניין. מתלבטת אם לנסות ללכת לשם. (ויש לדעתי סיכוי שיש בעיה כזאת, מעדיפה לא להכנס לסיבה למה).

לפני קרוב לשנתיים נכנסתי להריון תוך כדי מניעה שנפל ממש מיד, זה כן קצת מעודד אותי. אבל לא מספיק. רוצה ילדים בריאים ושלמים🙏🏽

נראה לי שבאמת הכיוון עכשיו יהיה שיחה על המקום שלי מול זה ואז נראה מה יזרום לעשות. היתה לי מחשבה גם אולי ללכת לאיזה רב גדול.

בגדול היוםאורוש3

מנסים מאוד שלא יעלה סיכוי למרובה עוברים. רצו לבטל לי פעם הזרעה בגלל כמה זקיקים. אבל בסוף עשו.

לא מאמינה שיתנו הזרעות ושום דבר בלי בדיקת זרע בכל מקרה זה דבר שצריך לעשות...

ממש בהצלחה בהכל וגם מול הבעל הלוואי שיצליח לך לגייס אותו לפחות לבירור קל.

אמן🙏🏽🙏🏽🙏🏽 תודה רבה!רוצה עוד

אולי אפשר להתחיל בלשתף במה שאת עושה?שיפור

שיתחיל להבין כמה זה חשוב לך ותהיי טיפה פחות לבד בסיפור הזה. לדעתי עצם ההסתרה יוצרת איזשהי מחיצה❤️‍🩹

תודהרוצה עוד

כן אני חושבת שבאמת אשתף אותו יותר בתחושותי

וואי איזה כאב.רק טוב=)

כשהלב רוצה זה משהו שאי אפשר להסביר..

בעז"ה תפילות!

ממש כך🙏🏽🙏🏽רוצה עוד

את יכולה ללכת לרופאת פוריות, בלי הבעלפרח חדש

שתבדוק יותר לעומק את הדברים

כבר הלכתירוצה עוד

הוא בדק בדיקות ראשוניות, נתן לי מעקב זקיקים ואמר שיכול לתת הפניה להזרעה אחרי שבעלי יעשה כמה בדיקות דם, ואני לא זוכרת אם גם שאני אעשה צילום רחם או לא... לא בטוחה שזה היה תנאי. בזמנו בעלי עוד רצה שנמנע אז לא הצעתי לו... בזמן האחרון כן קצת העליתי את זה בקטנה, אך לא באופן רציני.

אני אנסה לדבר איתו באופן כללי על התחושות מול זה ונראה לאן יתפתח.

הי יקרהוהרי החדשה

בעלך יודע על הרגשות שלך?

אם הוא לא מתנגד לילד אולי שווה לשתף אותו כמה הרצון הזה עמוק אצלך ולשאול אותו אם אולי בכל זאת יהיה מוכן להתחיל טיפולים?

טיפולים זה חוויה לא פשוטה אבל בעיקר לאישה. בסוף המעורבות של הגבר נגמרת בלתת זרע פעם אחת וזהו. (אולי פעמים כי פעם אחת לבדיקה)

אם הכמיהה שלך כל כך גדולה אולי הוא יצליח להיות שם גם

מבינה אותך מאוד מאוד

חיבוק גדול ואמן שתהיה לך ישועה מהירה

ועוד משהו אחד, אם בעלך פחות כתובת לשיתוף הזה, הייתי מוצאת מישהי אחת שתהיה,

אפילו מטפלת טובה שתתמוך בך בתקופה הזאת

רוצה לדייק קצת יותר לגבי מעורבות הגברוהרי החדשה

התכוונתי כמובן למעורבות טכנית. רגשית ודאי שזה משפיע על שני בני הזוג

כן כן הבנתי כך, תודה.רוצה עודאחרונה

הוא חושב שזה לא טוברוצה עוד

לא מתנגד כרגע באופן אקטיבי, אבל מאמין שזה פחות יהיה טוב לזוגיות שלנו, אבל אומר שאם ה' חושב שזה כן טוב הוא ישלח ילד, ואם לא כנראה שגם הוא לא חושב שזה טוב....

Ivf, שבגילי ישר הולכים לשם, לא על הפרק כרגע, גם לא מצידי בינתיים, אבל הזרעה שכן משהו שמוכנה לנסות.

יש לי חברה ששותפה בגדול לתהליכים, לא חושבת שמטפלת תהיה כתובת יותר ממנה....

אבל כן, אנסה יותר לשוחח על כך. צריכה אומץ כי אני פוחדת מהתגובה שלו.

לגיטימי?אנונימית בהו"ל

הבת שלי עברה פרוצדורה רפואית לא נעימה יחד עם אשפוז של כמה ימים

חמי וחמותי מתקשרים שלושה ימים אחרי שהילדה כבר בבית

לגיטימי להתעצבן מזה?

הכי פשוט? כןעדינה אבל בשטח

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

קרה לנו בהרבה יותר גרועשואלת12

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

תמיד אפשר להתעצבןהשם שלי

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

לצערי זה דפוס שחוזר על עצמואנונימית בהו"ל

אצלם

אז מראש על תצפיהשם שלי

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

כןןן מזדהה מאוד ואני יוצאת מדעתי כשזה קורהדיאן ד.

היום אחרי כמה ימים מתקשריםאנונימית בהו"ל

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אני מאוד מבינה אותךדיאן ד.

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

תודה ,זה בול אני מה שתיארתאנונימית בהו"ל

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

בעיני יכול לקרותחילזון 123

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

הם כל הזמן על הפלאפוןאנונימית בהו"ל

פשוט לא בראש מעייניהם

לגיטימי להתעצבןנעמי28

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

השאלה למה התקשרו אחרי 3 ימים.?ממתקית

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

לא יודעת למה , אלפי סיבות יכולותאנונימית בהו"ל

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

זה ממש מובן שקשה לך לענות לה עכשיו כשאת טעונה עליהבארץ אהבתי

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

שהתקשרו מוקדם מדי או מאוחר מדי?אמאשוני

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

כןעלמא22

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

קשה לדעת בלי להכיר את הסגנון שלהםרוצה לשאול שאלה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

בסדר אבל אחרי לידה זה משהו אחר לגמרי...אנונימית בהו"ל

האמתבאתי מפעם

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

כל רגש הוא לגיטימישיפוראחרונה

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

בפניםכנה שנטעה

בע''ה תכף מקווה אחרי לידה, איכשהו אני קצת אדישה לאירוע. אנחנו עסוקים עם הילדים ורצים מדבר לדבר ואין לנו ממש פניות נפשית או באופן כללי סתם פניות, בעלי יותר מתרגש ממני ובכל זאת מרגיש לי שגם הוא לא 100% שם.

כן הייתי רוצה איכשהו להפוך את הערב הזה למיוחד, בשבילו ובשבילי ולעורר בנו (בי בעיקר) יותר ציפייה והתרגשות. אשמח אם יש לכן רעיונות

מה "עושה" לך את זה?ברונזה

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

תודה! רעיון, אנסהכנה שנטעה

כיוון קצת אחרמבורכת

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

זהו האמת היאכנה שנטעה

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

גם אני הייתי ככהרקאני

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

וואי טוב בע''ה שזה באמתכנה שנטעה

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

זה תמיד מבחינתי ערב מושקע ממש.דיליה

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

תודה!כנה שנטעה

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

אז מה נשתנה?והרי החדשה

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

זה לא שלא היה דימוםנעמי28

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

איזה באסה 🙈כנה שנטעה

ממש 😖נעמי28

סליחה על הכפירהוהרי החדשה

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

מסכימה ממש..טארקו

צריך סנהדרין בשביל זה..

אמן שכבר יהיה!והרי החדשה

אוף מתחברתדפני11אחרונה

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

מה דעתכן על הסיטואציה הבאה?אנונימית בהו"ל

מעניין אותי מה דעתכן על הסיטואציה הבאה.

ילד מוכשר מאוד בתחום כלשהוא.

סבתא מציעה להורים לרשום אותו לחוג בנושא (על חשבונה).

ההורים קוראים על החוג, חושבים שלא כדאי (דורש השקעה ועבודה כולל שיעורי בית, כאשר הילד לומד בת"ת, ובכל מקרה עמוס).

סבתא מנסה לשכנע שזה יהיה לו מעניין ומלהיב. ההורים עדיין לא חושבים שכדאי.

סבתא מספרת לילד על החוג כדי להלהיב אותו.

הייתי דואגת שמי שהוא הבן/ בת של הסבתאהמקורית

(קרי את / בעלך לפני העניין) ידאגו להבהיר לה שאם החלטתם - אין מקום לשיקול דעת שלה ושההתערבות הזו ממש לא במקום

זה לא סותר את זה שהיא סבתא דואגת וכו,אבל אם החלטתם אז החלטתם

והאמת שמצד שני גם הבן שלי בתת ואני דווקא חושבת שזה נחמד מאוד שיהיה לו חוג שיעסיק אותו אחרי שעות הלימודים. אבל זה כאמירה צדדית שלי. אם החלטתם שזה לא מתאים לכם אז לא.

ממש מעצבןהשם שלי

שונאת שאנשים מנסים לקבל בשבילי החלטות.

גם אם הכוונה טובה, היא לא תצטרך להתמודד עם כל ההשלכות.

אני ממש רואה את חמותי מסוגלת לעשות כזה דבר.

מבחינת הילד, אפשר להסביר לו שסבתא רוצה לתת לו מתנה, אבל אתם החלטתם שכרגע זה לא מתאים. אפשר להסביר לו את השיקולים.

ואפשר לשקול לשלוח אותו לחוג כזה כשהוא יגדל יותר, אם אז זה יתאים.

😯😯 אני בהלםברונזה

איזה חוצפנית

אולי ברגע רגןע של הילד להגיד לו שממש רציתם להביא לו את החוג הזה אבל אחרי שיקולים לטובתו חשבתם שלא

והייתי מביאה משהו במקום, תחושה שההורים רוצים להביא, לתת

פשוט זה ספציפית לא מתאים

חמותי עושה כאלה דברים המוןכורסא ירוקה.

בהתחלה התלבטנו, היום כבר אומרים בפשטות - סבתא התבלבלה שסיפרה לך. היא חשבה שהחוג הזה יתאים והוא לא.

גם אומרים את זה באותו רגע מול הפנים שלה, לא מחכים לדבר איתו בנפרד. בראש ובראשונה כדי שלא יתחיל לבנות מגדלים בדמיון ממה שהיא הבטיחה, וגם כי אנחנו רואים שלפחות אצלנו זה מאפס אותה לשניה. עד הפעם הבאה חח

הייתי כועסת בוודאידיאט ספרייט

אבל בן כמה הילד?

הוא כזה שמבין עניין ואפשר לפתוח איתו שיח בנושא?

אם כבר נפתח הייתי מעלה מול הסבתא וגם מול הילד את השלכות והתשומות הנדרשות לזה.

אם זה דורש לקחת אותו לחוג ואין לכם אפשרות- האם הסבתא חוץ מהתשלום מסוגלת להגיע פעם בשבוע וללוות אותו לחוג?

להכין איתו שיעורי בית?

אם סבתא מסוגלת להתחייב ולבצע אולי זה באמת אפשרי?

ואם סבתא לא מסוגלת זה פשוט יתמסמס.

כל זה בתנאי שהילד גדול, בוגר ומבין.

תגובה מעט שונה, אבל יואו הייתי ממש שמחהממתקית

שהסבתא תממן לבן שלי חוג תואם לכישורים שלו.

לפי איך שמכירה את עצמי, אם ממש ממש ממש לא רלוונטי לשנה הזו, הייתי מתבאסת ואומרת לסבתא שאשמח שתשמור את הכסף בצד כי ארשום אותו בשנה הבאה...

או שתביא לי את הכסף ואשמור לחוג דומה שאברר, או לחוג אחר.

בכל אופן , הייתי מודה לה

ודואגת שהמתנה תישמר להזדמנות פז אחרת.

אולי אני חיה בסרט וזה לא עובד ככה, אבל זה מה שהייתי עושה, אם כי מעולם סבתא אצלנו לא הציעה לנו כזה דבר נפלא.

ולילד אפשר להסביר שסבתא אוהבת אותו ורוצה לפתח את הכשרון היפה שלו, אבל כרגע אי אפשר וסבתא בע"ה תשמור את המתנה לשנה הבאה או למשהו אחר... (כמובן בתיאום עם סבתא).

תלוי מאוד בגיל הילדאמאשוני

יש שלב שאי אפשר למנוע "השפעות זרות" ואני לא מתכוונת רק למשפחה,

ולכן ככל שהילד גדל ומתבגר עדיף לדבר איתו על ההשפעות והשיקולים ולחזק אותו מבפנים.

נניח שיחה עם בן 12 תלך ככה:

הבנתי שסבתא דיברה איתך.

מה היא אמרה? מספר.

מה אתה מרגיש בקשר לזה?

בחיים יש הרבה דברים מלהיבים ומעניינים. כל בחירה שנעשה משפיע על דברים אחרים וצריך למצוא איזון.

מצד אחד זה טוב שיש דברים שתורמים לנו להתפחות, כמו תנועת נוער, חברים, קריאת ספרים, חוגי העשרה ולמידה ועוד.

מצד שני צריך לשים לב שדברים אחרים חשובים לא פחות לא נפגעים.

אפשר גם לדבר על עצם ההשפעה.

האם קרה לך שהתלבטת על משהו מסויים, ואדם מבחוץ (הורה, חבר, מלמד) שטח בפניך טיעונים וזה גרם לך לנטות לצד שהוא הציג?

מצד אחד אפשר ללמוד הרבה מאחרים, מצד שני צריך לעשות מה שמדוייק לנו.

איך עושים את זה:

רושמים את הטענות.

משחקים משחק של היפוך תפקידים, ותפקידך לערער על הטענות שנטענו.

לקחת בחשבון שתמיד יש שני צדדים

לקחת בחשבון שהרבה אנשים שטוב להם עם בחירה מסויימת, מיד יניחו שהיא טובה גם לאחרים.

לקחת בחשבון לפני החלטות חשובות "לישון על זה לילה" (או כמה ימים שצריך)

אפשר להזכיר שאותו אדם ששוטח את הטענות לגהי החחטה מסויימת, אף פעם לא מכיר את התמונה הגדולה כמו שאתה בלבד מכיר את עצמך אז תמיד לקחת בעירבון מוגבל,

וככל שאתה מתייעץ עם אדם קרוב אליך, ככה הסיכויים שהוא יראה בטובתך גדלים, וגם הוא רואה תמונה יותר גדולה מהאחרים.

ואבא ואמא הם הדמויות הכי קרובות אליך בשלב זה ורואים את התמונה הכוללת.

לעומת זאת שיחה עם ילד בן 8 אני מדמיינת אותה בערך ככה:

מה דיברת עם סבתא?

איזה רעיון מעניין, נחשוב על זה.

אבא ואמא אוהבים אותך ורוצים רק בטובתך. לפעמים זה מאכזב.

זוכר שרצית שנקנה לך סוכריה על מקל ולא הסכמנו? דווקא בגלל שאוהבים אותך צריך לעשות מה שנכון לך, ולא מה שמאוד רוצים ואוהבים באותו רגע.

כן זה מבאס ממש ממש

אתה יודע שאתמול ראיתי משהו שממש רציתי, אבל התגברתי ולא עשיתי. למה? כי צריך לחשוב מעבר למה שאנחנו רוצים כרגע. זה מאוד מאכזב ומבאס. חבל שאי אפשר תמיד לעשות מה שרוצים.

איך אתה מרגיש עכשיו אחרי השיחה? משהו בסגנון הזה...

ילד בן 5, הייתי שואלת ומתעניינת ומגיבה כמו אם היה מספר לי שהוא רוצה לטפס על עץ לתפוס אריות..

מתוק חמוד ומאוד יצירתי, וחיבוק וזהו. בלי קשקש חח.

מול הסבתא לר הייתי עושה משהו מיוחד, חוץ מהאכזבה לילד לא רואה פה איזה חציית גבול חמורהת נניח אם הייתה מפילה עליו הפחדות או מניפולציות זה משהו אחד, אם מתמימות היא פשוט מאוד מתרגשת מהרעיון שלה, אז היא קצת טטשה גבולות, אבל זה אנושי, אנחנו לא רובוטים, ובסוף בדינמיקה של אדם קרוב זה יקרה איכשהו, כולנו עושים טעויות לפעמים מרוב התלהבות.

העיקר שהלב שלה במקום הנכון, והייתי לוקחת את ההזדמנות לעבודה מול הילד ולא מול הסבתא.

(אלא אם מדובר בתופעה כרונית, זה משהו אחר)

אצלנו לדוגמה היו סיטואציות כשהיינו מגיעים להורים, בגלל שאנחנו לא מרשים ממתקים אז אחד מדמויות (סבא/ סבתא)

היה לוקח את הילד ל"מחבוא" הממתקים שיש מאחורי הבית, מחלק ממתק ואומר לילד לא לספר להורים.

זה כיה בחצי קריצה כי ראינו את החולצה/ ידיים מלוכלכות ואותם מבסוטים אחרי ביצוע תכסיס. זה לא היה באמת שלא נדע, אלא שלא נעצור את מתן הממתק באותו רגע.

במקרה הזה למשל היה לי חשוב לדבר עם המבוגר שאמנם כוונותיו טובות, אבל ההסתרה עלולה לבלבל אותם ולפגוע בחינוך למוגנות וח"ו מישהו זר עלול לנצל את זה וזה באמת הפסיק מתוך הבנה שזו לא טובת הילד התכסיס הזה.

אבל במקרים רגילים (למשל גורמים להם לישון מאוחר מהרגיל, להתלהב ממתנות שמתפרקות אחרי שניה, להבטיח הרפתקאות לא ברות ביצוע) וכד' אני משחררת כי בסוף הכוונה טובה ובשביל קשר טוב צריך גם זרימה ולא רק גבולות.

וואי, גם לי עושים את זה!אנונימית בהו"לאחרונה

הסבים הזמינו אותנו להצטרף אליהם לטיול בחג.

אמרנו שלא מתאים לנו.

פנו לילדים להלהיב אותם על הטיול...

יום אחר יצאו לפיקניק. דיברו איתי מראש במוצ''ש, לתאם יום- אמרתי להם שאנחנו נוכל להצטרף רק אם יהיה ביום רביעי. ביום שלישי הסבא פשוט מופיע אצלנו בבית, קורא לכל הילדים לבוא איתו. ואני חייבת להגיש דו''ח ענק לעבודה ואין מצב שאני יוצאת עכשיו לטיולים.

התחרפנתי ממנו!!!

מה שלמדתי בסיטואציות כאלה פשוט מפילה עליהם את הילדים. כי לרוב אנחנו לא מצטרפים כי אנחנו צריכים לעבוד (וסבא/סבתא פחות מבינים כמה ימי חופש זה מצרך נדיר), אז אני פשוט מודיעה להם שאם הם יוצרים מצב שהילדים ממש רוצים לבוא- הילדים יבואו בלעדינו, ושהם יקחו עליהם אחריות.

אבל אצלכם זה שונה, כי לדעתכם זה לא יעשה טוב לילד, זה לא מולכם.

אז לא יודעת מה הייתי עושה.

רק שולחת הזדהות.

קופץ לכולן אותו הדבר.. אני כבר חצי שעה נקרעת מצחוקיעל...

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

אצלי לא קפץהשם שלי

מעניין... גם פעם קודמת כמה אמרו שקפץ להם אותו הדבריעל...

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

יכול להיותהשם שלי

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

😅😅😅 איזה חמוד להיזכר בזה!מתואמת

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

יופי. במקום לעשות דברים, קראתי את השרשור הזה🤣יעל מהדרום

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

גם אצלך זה ככה??רקאני

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

גם אצלי! אהוביה סנדק בכל התגובות, מה נסגר?שמש בשמיים

אמאלהה מה עשית לייירקאני

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

דמעתי מצחוק שנהב

מה זה אני בעבודה לא מצליחה להתאפק מצחוקפרח חדש

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

תגידו רק לי יש משתמשים שבשרשורים האלהלפניו ברננה!

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

גם לי זה ככהרקאני

מודעה על אהוביה

גם אצלי המודעה הזאתקנקן שבור

גם ליאנונימית בהריון

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

גם אצלי. או רצף סמייליםיעל מהדרום

אולי נפתח שרשור חדש על פאדיחות חדשות??פרח חדש

בגללך בזבזתי חצי שעה מהחיים עכשיושמש בשמיים

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

וואי כמה צחקתייייייישירה_11אחרונה

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!

לימודי תואר עם שישה ילדיםAvigailh1

מה הסיכוי להתחיל עכשיו לימודי משפטים כשיש 6 ילדים בגילאי 10 חודשים עד 11 ובעל בקבע?

מישהי עשתה חישוב מסלול מחדש בגילאי 30 פלוס עם משפחה ברוכת ילדים ויכולה להגיד שזה אפשרי?

אשמח לשמוע מחוכמתכן.

בעלי התחיל תואר בהנדסה בגיל כמעט שלושיםמתואמתאחרונה

עם חמישה ילדים בגילי אפס עד שבע.

זה אומנם תואר קשוח, אבל זה עדיין שונה ממה שאת מתארת...

קודם כול - כי את האמא, ומה לעשות מטבע הדברים האמא נוכחת יותר עם הילדים, וחוץ מזה היא מותשת מההריונות, הלידות וההנקות.

שנית - אני הייתי באותו זמן פנויה כמעט לגמרי, ויכולתי להחזיק את הבית. את אומרת שבעלך בקבע, ומן הסתם זה אומר שהוא כמעט לא נמצא בבית... גם הילדים שלך עוד לא גדולים מספיק בשביל לתפקד את הבית.

בקיצור, בעיניי הקטנות זה נשמע משהו מורכב מדי בשלב זה של החיים. יש אולי נשים מיוחדות שהיו צולחות את זה (ואולי את אחת מהן❤️), אבל זה באמת נשמע לי קשה מדי...

אשרייך על השירות של בעלך ועל המשפחה הברוכה וגם על הרצון להתקדם ולהתפתח!

שאלה על בדיקות דםציונה.

פעם יצאה לכם בדיקה לא תקינה והרופא חזר אליכם?

יש לי עוד שבוע עד התור

אבל פתאום תהיתי לעצמי אם קופצת להם התראה על בדיקה חריגה (ברמה שדורשת התערבות)

*רופא נשים, לא משפחה

כןאפונה

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

כן, אבל רק לפעמים, לא תמידזוית חדשה

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

אני חושבת שכןהשם שלי

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

כן, כמה פעמים התקשרו אליי על בדיקות לא תקינותהשקט הזה

כן בטחדיאן ד.אחרונה

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

ראיתי בהיסטוריה של צאט גיפטיירדנית

שהילדה בת 10 וחצי דיברה שם במילים ממש לא יפות, הרבה מילים כמו סתום וכד אבל גם מילים יותר גרועות, היא עשתה את זה בזמן שלמדה למבחן עם חברה.

אז למדתי את הלקח ולא אסכים יותר מחשב בחדר, אלא רק בחלל המרכזי.

אבל אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע לה, ואם לדבר ולהעלות את זה מולה, ואם כן איך.

ובסוגריים ארשום שאני מרגישה קצת כישלון בחינוך התורני של הילדים, למרות שבאמת אנחנו משתדלים באמת לשים את התורה בראש מעייננו, שולחן שבת מלא סיפורים ושיחות, בעלי הולך לשיעורים ותפילות, הילדים רואים אותי מתפללת 3 פעמים ביום, שומעת שיעורים ברקע. ובכל זאת מרגישה שאין להם שום משיכה לשם, הכל נראה להם כעול.

יש מדרשה קלילה פעם בשבוע, משהו ממש נחמד וקליל, לא רוצים אפילו לנסות, את הבנים צריך לשכנע ללכת לתפילה.

באמת אנחנו לא מטיפים ומנסים לשחרר ועכשיו מרגישה שאולי נרדמנו בשמירה.

וממש מתלבטת מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו, ואיך להשתפר כדי לא להתעורר מאוחר מדי ..

זה ממש בנפשי החינוך שלהם ורוצה לדעת שעשינו כל מה שאפשר, גם אם בסוף חס ושלום יבחרו אחרת

ההסטוריה בצ'טירושלמית במקור

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

זהו, שאנחנו שנינו חוזרים בתשובהירדנית

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

כי היא בת עשר... אבל חיבוק...ירושלמית במקור

החיבור של הילדים למצוות עובר דרך ההוריםהמקורית

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

הכי חשוב- בלי לחץ ובלי רגשות אשמהיעל...

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

תודה רבה, התגובה שלך עשתה לי דמעותירדנית

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

יצא לי כמה פעמים שיחות דומותיעל...

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה לא קשור לחינוך תורניאמאשוני

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

רק לגבי הצ'אטבאתי מפעם

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

מתחברת לנושא הלחץ. כך חוויתי כילדהירושלמית במקור

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

לגבי חינוך תורנידיאן ד.אחרונה

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

תודה! לך ולתהילהאביול

אני לא מצליחה לקבוע תור בטלפון או באתר (כללית)...

השאלה אם זה משהו שכדאי ללכת בשבילו למיון נשים? (לא בבית חולים... במרפאה...)

או שצריך לחכות לתור שיהיה בעוד מלא זמן?

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

תודה! שאלות בפניםאביול

מעניין מה שאת אומרת, בדיוק רציתי להוציא אותו... אז זה רק מחזק את זה.

השאלה אם התור לרופא זה דחוף או שאפשר לחכות?

ועוד משהו אחרון- מה העצות להפסקת דימום? אף פעם לא התנסיתי...

עונה-שימושית

אם זה לא דימום חזק אז זה לא דחוף.

עיצות לקיצור והפסקת דימום-

  1. לשתות מיץ מלימון כל בוקר, במקרים קשים לשתות אחד בבוקר אחד בערב. להקפיד רק מהיום השלישי לווסת ולא לפני כן, ועדיף לטובת השיניים לשתות את זה עם קש.

  2. לשתות הרבה מים

  3. לא לעשות פילאטיס ומאמץ פיזי

  4. ביופלונאידים לפי המינון המומלץ המצורף

  5. לקחת ברזל וB12

  6. לשבת באמבטיה חצי שעה ו/או לשטוף ישירות את האזור בתכיפות במהלך היום

תודה רבה!אביול

האמת שעכשיו זה הפסיק, ולא הספקתי ללכת לרופא, אולי אלך למיון נשים (כאילו בקופה) בהמשך השבוע. תודה

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקורית

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

אמאלה ריגשת!אביול

לא חשבתי שמישהו זוכרת... תודה!

הגזמתתתתהמקורית

לקחתי ממך כלכך הרבה השראה ולגיטימציה לא לשטוף כלים..

חחחח אני מקווה שאת זוכרת עוד דבריםאביול

ולא רק את זה (איך עושים אימוג'ים??? חח)

אני גם זוכרת אותךאמאשוני

ברוכה השבה!

תודה נשמה!!אביול

אני עדיין קוראת אותך ומחכימה המון...

אל תאחלי לי לשוב, אני לא רוצה להתמכר...

גם אני זוכרת אותך;)ממשיכה לחלום

תודה, כיף לשמועאביול

הלכת לביקורת?בוקר אור

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ההנחיה עכשיו היא-שימושית

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

תודה לשתיכן, עשיתי ביקורת לא מזמן...אביול

והכל היה בסדר

בדקת הריון?רק טוב=)

לא חשבתי בכלל בכיוון!אביול

למה זה קשור בעצם..?

לפעמים דימום ארוך יכול להראות על הריוןרק טוב=)אחרונה

(בד"כ לא תקין, למשל חוץ רחמי), יצא לי לפגוש כמה סיפורים כאלה אז אני תמיד שואלת

כיף ממש לראותך!!!! ברוכה השווה!!אוהבת את השבת

תודה נשמהאביול

אני עדיין פה, קוראת אתכן... פשוט מעדיפה לא להתמכר אז לא כותבת...

ואוהבת לקרוא אותך (לא זוכרת איך עושים סמיילים אז תדמייני לב....)

תודה לכולן!אביול

בינתיים זה הפסיק, אני אנסה לבדוק היום ומקווה לטוב בע"ה..

תודה ממש לכל אחת שהגיבה!

יש כאן נשים בעודף משקל משמעותי בהריונות?אנונימית בהו"ל

בהריונות האחרונים אני בעודף משקל משמעותי

זה מרגיש לי קצת מלחיץ יותר ובמיוחד זה שאני כבר לא בת 20

אבל רוצה מאוד עוד ילד בעזרת ה'

יש כאן מישהי לעידוד?

אני מדברת על עודף משקל משמעותי שזה מעל 100 קג

אני לא הגעתי למשקל הזה אבלהמקורית

הגעתי למשקל שהוא כמעט כפול מהמשקל לפני ההריונות ובהחלט הוגדר כעודף לפי הגובה

וזה הקשה עליי מאוד האמת

זה לא מנע ממני להיכנס שוב להריון שני כי מאוד מאוד רציתי אבל שוב, היה קשוח. ואז הייתי בשנות ה20 באמת

היום לא הייתי מעזה,אבל היום אין לי כמיהה אז זה שונה משמעותית לדעתי

השאלה היא אם כבר היום את מרגישה את השפעות המשקל,כמה את עולה בדרכ ומה התכניות להמשך

את יכולה לגשת לבדיקותשוב חוזר הניגון

תבקשי מהרופאה בדיקות דם מקיפות של המוגלובין מסוכרר (A1C) , שומנים בדם, תפקודי כבד וכליות ועוד.

שתפי אותה בחששות שלך לגבי הריון נוסף ותנסי לקבל תמונת מצב עם המלצות בהתאם למצבך.

משקל עודף משמעותי יכול לגרום לסכרת הריונית ואולי לעוד סיבוכים.

יתכן שתועלי לאזן את המדדים לפני כניסה להריון נוסף וככה לשמור על עצמך טוב יותר.

אחרי פרק ההריונות אפשר להתפנות לטפל בגוף שלך לטווח הארוך.

בהצלחה!

כמעטמוריהאחרונה

הייתי כמעט במשקל כזה שהריתי.

ילדתי תאומים. 🫣

(אגב, מסתבר שעודף משקל זה גם גורם שעלול לגרום לתאומים.)

אבל ב"ה אני כמעט ולא עולה בהריון.

הרופאה אמרה לי שיש סיכונים בעלייה משמעותית במשקל בהריון עם עודף משקל.

והציפייה היא לעלות פחות מהריון רגיל.

מציעה להיפגש עם תזונאית.

ועוד דבר, בעודף משקל ההמלצה היא לקחת 5 מ"ג חומצה פולית.

ילד בכיתה דניק חדש2

בא אלי וסיפר לי שחבר שלו אמר שילדים מגיעים 'מפה'

והצביע על איבר המין למטה.

ואומר לי מאיפה לו לדעת הוא בטח סתם מחרטט. הוא לא יודע איזה מקום נפתח בגוף של האישה.

לא הגבתי.

ואני תוהה אם אני צריכה לספר לו.

הוא מאד מאד תמים.

אבל לא רוצה שיתחיל לשמוע דברים בחוץ.

כיתה ד זה גיל הגיוני?

בטח הגיוניDoughnut

ממליצה לך בחום על התכנים של שרי ברלינסקי, יש לה קורס הכנה להתבגרות שמדבר על הנושא, עושה סדר ומאד מכין ומרגיע.

תודה אבדוקניק חדש2

אם הוא סיפר לךהשם שלי

כנראה שזה מעסיק אותו.

כדאי לספר לו בצורה מסודרת, שהוא יקבל מידע ברור ואמין.

לא צריך לפרט יותר מידי. לפי ההתעניינות שלו, ולפי מה שהוא כבר נחשף אליו.

וכדאי גם לחזק אותו על זה שהוא סיפר לך, ולהגיד לו שאם הוא שומע מאחרים כל מיני דברים והוא לא יודע מה נכון, הכי טוב זה לשאול את ההורים.

אוקי. תודה על ההארהניק חדש2

דיברתי איתו על זה כבדרך אגבניק חדש2אחרונה

אז הוא שאל אותי רגע החבר שלי צדק? התינוק יוצא מה...?

אמרתי לו כן. זה איבר בגוף שיש לאישה.

אז הוא היה מעט במחשבה על איך תינוק יוצא ממקום כזה קטן

אז הוא מסמן לי נכון תינוק הוא ככה? ועושה ב2 אצבעות.

אמרתי לו בהתחלה ואחכ הוא גדל והקבה עוזר לאישה ומרחיב את המקום כדי שהתינוק יצא.

וזהו.

כאילו סיפקתי לו את הסקרנות והוא המשיך לעיסוקיו ופטפוטיו.

ברוך השם.

התקן הורמונליג'ינג'ית

אני אחרי לידה ורוצה לשים התקן מרינה.

יודעות כמה זמן אחרי לידה מותר לשים אותו? האם מומלץ לפני מקווה או אחרי?

אם יש תובנות, אשמח לשמוע פעם ראשונה שהולכת לשים התקן.

אני שמתי 4 שבועות אחרי לידהפרח חדש

אם ההכנסה לפי שיטתכם לא אוסרת

שימי רק אחרי טבילה

כי ההתקן הזה עושה כתמים בהתחלה

אני שמתי כמעט 7 שבועות אחרי הלידה הרופא שהתקיןאמהלהאחרונה

אמר לי שמבחינתו היה אפשר גם אחרי 5 שבועות.

מיום אחרי ההתקנה ועד שבוע שאחרי ההתקנה דווקא לא היה לי דימום אבל אז התחיל דימומים קטנים למשך שבועיים

נשים שלוקחות זריקות הרזיהברונזה

אשמח לקצת סדר, מתחילה ברצינות לחשוב על העיניין..

דבר ראשון ובסיסי - ממי מבקשים מרשם? לא הצלחתי להבין באינטרנט

כמה זמן קצב הירידה? איך התחושות? ממליצות/לא ממליצות?

למב בעצם זריקות ולא ניתוח?🤔

וכל מה שעולה לכם שיכול לעזור לי

מרגישה אבודה בנושא ורוצה לשמוע מנסיון

אני לא לוקחת אבל בעלי וביתי.דיליה

צריך להיות אצל דיאטנית דבר כאשון. ואחר כך רופא אנדוקרינולוג רושם את התרופה.

אצלינו זה עבד מעולה הם במינון הכי נמוך הבת שלי ירדה 23 ק”ג בתוך חמישה חודשים ובעלי עוד לא עלה על משקל אבל בהיקפים מאוד בולט.

הבת שלי במקביל גם אצל דיאטנית.

גיסתי עשתה בעבר ניתוח ועשיו היא עם זריקות. כי עלתה אחרי כמה שנים.

זריקות זה חתונה קתולית, אם מפסיקים עוחים במשקל.

צריך לאכול המון חלבונים כי אחרת זה לא בריא.

אז יוצא שאני מבשלת המון בשרי ודדג ופחות פחמימות שזזה משמעוצי מבחינתי.

הלכל החיים מלחיץ אותיברונזה

אני רוצה עוד הריונית (והרבה ;) ) זה אמור לפגוע?

זאת אומרת לקחת לתקןפה ואז להפסיק בשביל להכנס להריון

לא צריך להפסיק בשביל להיכנס להיריוןדיליה

אלא צריך להפסיק אם נכנסים להיריון ויש התוויה מתי חוזרים לזה אחרי הלידה.

באמת? הבנתי שחייב אמצעי מניעהברונזה

ממש מקווה שלא

כמו שאמרתי לא מכירה מעצמידיליה

אבל גיסתי נכנסה עם זה להריון.

פשוט הפסיקה והמשיכה.

חד משמעית לא הפסיקה חודש לפני וההריון היה הפתעה.

מענייןברונזה

אני אבדוק גם את העניין הזה

תודה רבה לכולכן!!

מה? אני יחדעת שצריך להפסיק חודשכבת שבעים

לפני שמתכננים הריון

ואגב @ברונזה זה לא מתאים עם גלולות

זה לא שאם תפסיקי יקרה אסון. פשוט כנראה תחזרי לאכוליעל מהדרום

לק"י

רגיל ולהשמין בהתאם.

אז אולי כדאי במקביל לסגל הרגלי אכילה בריאים, שיהיה יותר קל להמשיך איתם אחר כך.

כן הגיוני..ברונזה

צריך ללכת לרופא משפחהכבת שבעים

אם הbmi שלך יותר מ30 היא תתן לך מרשם (אם יש טרום סכרת אז גם פחות מ30)

הקצב משתנה מאחד לשני, וגם משתנה בכמות שאת מזריקה. ממליצה להזריק פחות מהמנה המלאה כדי לצלוח את תופעות הלוואי.

לצורך העניין, אני ירדתי בממוצע 2.5 קילו בחודש.

יש בחילות והקאות כמו שליש ראשון, אבל לדעתי פחות נורא, כי זה מתרכז בעיקר בימים שאחרי ההזרקה ואח"כ נרגע.

אני נהנתי מאוד מהתהליך. הבעסה שאחרי הריון ולידה העלתי המון. לא הכל אבל המון.

היתרון מול ניתוח שזה נגיש, בלי כאבים והתאוששות וכו'. הבעסה שוב, שזה לכל החיים.

רופאים מאוד ממליצים לשלב ספורט תוך כדי, לא זוכרת להסביר בדיוק למה, יש הרבה פודקאסטים בנושא.

מוזמנת לשאלות נוספות 😊

תודה!ברונזה

כתבת

"אני נהנתי מאוד מהתהליך"

אשמח לשמוע ממה נהנת ;)

גם דוגרי, 2.5 קילו לחודש נשמע לי ממש קצת.. אולי אני לא מעודכנת?! וקצת רוצה קסם?

מלראות את המשקל יורדכבת שבעים

מלהסתכל במראה

מללכת לקנות בגדים

מזה שהאוכל לא בראש מעייני כל היום. אני לא עסוקה במה אני אוכל ומה אני אכין. ואיך בא לי עכשיו עוגת שוקולד... האוכל לא כ"כ עניין אותי, לפעמים אפילו שכחתי לאכול (בחייייםם לא קרה לי בשגרה)

אמאלה זה מגרה אותי😅ברונזה

ואחרי כמה זמן הפסקת לקחת?

(או שלא הפסקת?)

אחרי שנהכבת שבעים

לגבי הספורטרינת 24אחרונה

הרבה מהמשקל שיורד זה שריר ולא שומן כך שבעצם הגוף נחלש, צפיפות העצם יורדת וספורט יכול לאזן את זה.

כושר לאחרי לידה- קורס דיגיטליSheela

למישהי יצא לקנות משהו כזה והיתה מרוצה?

קופצות לי פרסומות כך הזמן, מבינה שאני צריכה משהו שיזיז אותי, אבל לא בא לי סתם לשים כסף על משהו לא ידוע..

ניסיתי כמה, שום דבר לא עבד לאורך זמן..ברונזה

אבל אולי זאת הבעיה אצלי..

ממליצה מאוד על שני שאגיש_לה_את_זה

השיעורים מעולים וברורים ואפליקציה נוחה

אבל,

בשביל התמדה

חייבים משמעת עצמית.

יהיו לך תזכורות מהאפליקציה ויש עם מי להתייעץ. אבל אף אחד לא יחליט בשבילך שאת עושה.

מצטרפת להמלצה112233445566

עשיתי קורס של כ10 מפגשיםשאלה גנים

(לא זוכרת בדיוק כמה) והיה מקסים (זה היה זום לייב)

של אלישבע פודיאק

ממליצה מאוד על קורס פיזיאוהבת את השבת

מי שיכולה להגיע פיזית

עשיתי בירושלים בנווה יעקב אצל רחלי רוזנטל

קורס שיקום לאחרי לידה והיא תותחית ממש

כל מי שהיתה איתי סגרה הרבה מההיפרדות

התרה היקפים משמעותית

והתחזקה מאוד

יש לה קורס עם שיטת ההיפופרסיב...

אני עושה כבר פעם בשבועSheela

אבל מרגישה שצריכה יוצר מזה וקשה לי לצאת עוד פעם

סליחה על הניצלוש- מישהי מכירה משהו גם לאחרי קיסרי?בידיים פתוחות

אני עושה של שני שאגעלמא22

חש לה שתי תכניות - אחת שהיא קוראת לה משהו בסגנון של 'בטן אחרי לידה' ואחת ארורה וקבועה.

התכנית הראשונה היא בתשלום חדפ לכל החיים עם הסבר מקיף איך להוריד את הבטן שאחרי הלידה, מסיברה על היפרדות בטנית, וכו'.

התכנית הארוכה היא בתשלום חודשי. יש לה אפליקציה עם כל האימונים בדרגות קושי שונות ןאת בוחרת מתי שנוח לך מה שנוח לך, היא גם עושה זום פעם בשבוע ואז מעלה לאפליקציה. יש לה קבוצה בוואטסאפ שממש נותנת מוטיבציה והיא ממש זמינה לשאלות. יש לה גם אפשרות לתזכורות לאימונים.

בכל תכנית שתבחרי לעשות מהבית נסוד הוא התמדה ואחריות אישית. אין מעקב אחרי כמה אימונים את עושה, אז אם את לא אחת שמסוגלת לבתמיד בזה לבד, אז תכנית כזאת היא לא בשבילך וכדי ללכת למשהו פיזי.

*אין לי קשר אליה או משהו, רק נמצאת בתכנית שלה

אז איזה מהן את ממליצה?Sheelaאחרונה

התקן ונובהרינגקדם

אולי מישהי יודעת- אני עם מניעה של נובהרינג כשנתיים ומרגישה שזה מייבש ופוגע בחשק. להתקן הורמונלי יש פחות תופעות לוואי?

לא מייבשDoughnut

אבל יכול לפגוע בחשק, ועד שלא תשימי לא תוכלי לדעת איך זה משפיע עלייך .

אני עם התקן הורמונלישושנושי

אני שמה לב שמאז ששמתי התקן לפני שנתיים, החשק במחזור החודשי מאוד חד, באיזור היום ה 12-14 יש לי מלא חשק, ככל שהמתקרבת לזמן קבלת מחזור החשק יורד.

אני מקבלת מחזור לצערי כל 26-32 יום, פעם אחת היה איחור של חודשיים, חוץ מזה - מתקתק.

עם התקן הורמונלי?קדם

חשבתי שאין מחזור עם התקן הורמונלי

בעקרון את מתארת עקומה ממש מתאימה למחזור....אמהלה

באזור הביוץ יש בד"כ עלייה בחשק ולפני הווסת יש ירידה.

ומצער לשמוע שאת מקבלת ווסת כל חודש עם התקן הורמונאלי.

יש לך מירנה או סוג אחר? כי יש סוגים כמו קיילינה שיש בהם מינון נמוך יותר ואז הם בד"כ לא מונעים ווסת

מירנה לעומת קיילינה למשל יש בו כמות כפולה של ההורמון....

אני עם מירנה, באמת מבאס.שושנושי

מאז שהפסקתי להניק מקבלת רגיל.. ההתקן במקום.

אוף, ממש מעצבן. הוא פשוט לא שינה לך כלום?אמהלה

אותה כמות, אותה תדירות?

שנה ראשונה הנקתי - לא קיבלתי בכללשושנושי

גם לידה קודמת בלי התקן, כל עוד שאבתי לא קיבלתי..

אחרי שהתחלתי לקבל, מתקתק כמו שעון (חוץ מפעם אחת, טיסה לחול, לקחתי פרימולוט ולא קיבלתי איזה חודשיים).

עם התקן יותר גרוע - בלי התקן הייתי מקבלת, אחרי חמישה ימים הפסק ושבע בלי בעיה.

עם התקן? שני ימי דימום מסיבי, אחר כך עוד שבוע של טפטופים. פעם אחת בודקת התירה כי אמרה שהחוט פוצע אותי, יכול להיות ששכה זה בכל מחזור אבל אין לי כח ללכת שוב ושוב לבודקת. אז לוקח לי שבועיים וחצי +- עד שטובלת.

הייתי אצל רופא נשים, קיבלתי איבופן בטענה שאולי יש דלקת, כלום לא עזר. כך היה וככה נשאר.

וואו, אולי עדיף לך נובה טי? נשמע שההורמונלי רקאמהלה

עושה לך בעיות

אני מעדיפה להוציא ולהיות בלי כלום..שושנושי

גם ככה אנחנו יודעים שמצב הפוריות שלנו לא משהו.. כלכך קיוויתי בבדחקה האחרונה לגלות שההתקן בכלל נפלט

אז אולי באמתפרח חדש

ואפשר מניעה מקומית כמו נרות

זה לא מונעת באחוזים כמו התקן אבל משהו

מה מבחינת השפעה הורמונלית?שושנושי

על מצבי רוח בעיקר, איך זה?

הפתרון הזה פותח מקום לטעויות, וזה מה שאני עמוק בלב רוצה.

מניעה מקומית זה לא הורמונלי אז אין השפעה..Sheela

^^^ לא משפיע כלוםפרח חדשאחרונה

ונותן גם מקום ל"טעויות" שלפעמים זה יכול להיות חלק מהשיקול להשתמש בזה או לא.

מבינה אותך. חיבוק גדולאמהלה

וואי איזה מבאס😕Doughnut

וואי נוברינג היה לי נוראיפרח חדש

הרגשתי כמו בול עץ

עם מירנה היה בסדר (בלי מניעה בכלל עוד יותר טוב כך שכנראה כן יש השפעה כלשהי)