שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ט בחשון תשפ"ג 09:19
https://www.inn.co.il/forum/t1348639#14635363



 


 


 

טיפים ללידה ראשונה בלי אפידוראל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1276953#13695507


 


שרשור הטיפים הגדול להריון


 


מה עזר לכן להתמודד עם הצירים


 


סיפורי לידה


 


משכב לידה


 


פינות הנקה בכל הארץ


 


אירוח עם יועצת שינה וגמילה


 


עוד אירוח בנושא גמילה


 


אירוח עם נורה בן נון מדריכת הנקה מוסמכת


 


הכל על תחילת הריון- טיפים ושאלות


 


שבועות וחודשים בהריון


 


שרשור אירוח עם רותם טל-סטיילינג בהריון


 


זכויות עובדת בהריון


 


מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. 


 


טיפים לקיסרי


 


תיק לידה


 


אני עוד לא בהריון, להילחץ?


 


למה חשוב לעשות סקירת מערכות מאוחרת??


 


ביות מלא או לא?


 


מה עזר לכן להתמודד בלידה ללא משככי כאבים?


 


טבלת השוואה בין אמצעי מניעה שונים


 


גלולות למניעת הריון


 


טיפים לאמא המלווה בחדר לידה


 


מה טווח ערך הבטא לכל שבוע?


 


הכנה פיזית לצום ביום כיפור או תשעה באב


 


טיפים לקיצור ימי הדימום בווסת
 


טיפים לטיפול בדלקת בשד בזמן הנקה


 


שרשור המלצות על בתי חולים בכל הארץ


 


אירוח עם מיכל צור יועצת שינה


 


שרשור טיפים להנקה הגדול


 


שרשור שאלות ותשובות הגדול! לאמא החדשה


 


סיפור לידה עם טיפים חשובים




https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640214#14155812

אם יש עוד הודעות שכדאי לנעוץ תשלחו לנו קישורים בבקשה
פרח


כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  [email protected]. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



קושי מול בעלי אחרי לידהאנונימית בהו"ל

מאז הלידה, אני מרגישה ממש ריחוק מבעלי.

היום בבוקר הגעתי למצב שאני ממש עצבנית בגללו.

יש לנו תור דחוף לתינוקת והוא אמר נצא מוקדם

וזה ממש עיצבן אותי שבסוף לא יצאנו בזמן.

חשבתי שלפחות לזה הוא יגיע בזמן

היא צריכה לעבור ניתוח קטן.

גם ככה אני מאוד בלחץ מזה למרות שאמרו לנו שזה לא נורא וזה ניתוח עם הרדמה מקומית.


וחוץ מזה שבוע הבא אני צריכה לטבול וממש לא בא לי,

מרגישה ממש רחוקה ממנו, שאפילו לא בא לי חיבוק ממנו.

מה עושים?

מקפיצה, ממש אשמח לתגובות 🙏אנונימית בהו"ל
חיבוקפייגא

התקופה הזו ממש מאתגרת!

שיהיה בהצלחה ובקלות עם הניתוח

בעזרת ה' אחרי הטבילה קצת יותר קל ובעזרת ה מצליחים לתקשר יותר טוב..

מאחלת לך שהכל ירגע בטוב

זוכרת את המילה עקומה?אמאשוני

כן זאתי מהקורונה.

בד"כ עקומה זה מגמה שהולכת וגדלה, בהתילה גדלה בהדרגה, ואז יש נקודת פיתול, היא מזנקת, מגיעה לשיא,

ואז נרגעת.


המטרה היא לא לעצור את העליה, אלא לשטח את העקומה. להחזיר את השליטה לקצב העליה,

במקרה שלך

לשלוט בהידרדרות.

איך עושים את זה? תסתכלי רחוק, תסתכלי מעבר.

תשני את נקודת המבט מכאן ועכשיו לראייה כולל יותר.

לא יודעת אם עברתם כבר משברים קודמים בזוגיות, לפעמין זה נותן פרספקטיבה על מה הרגשתי בתוך המשבר, ומה אני חושב על הזוגיות והמצב מחוץ למשבר.


את כרגע בעומס, רגישה מהשינויים ההורמונליים, דואגת מהמקרה הרפואי של הילדה.

זה בסדר לגמרי כל מה שאת מרגישה כרגע, אבל זו לא כל זווית הראייה.

תנסי להירגע, לחשוב מחשבות מחזקות, להאמין בעצמכם ובזוגיות שלכם, אל תרדפי אחרי מה את מרגישה ברגע זה, תני לדברים לשקוע, לאט לאט.

עוד שבוע זה הרבה זמן,

אבל תנסי לנצל את הימין האלו לשטח את העקומה, לא לנסות לפתור הכל, אבל לאפשר איזשהו גשר של מחשבות טובות מעל הכל. ולאט לאט דברים יסתדרו.

זה ממש טבעי להרגיש ריחוק אחרי לידה, הוא לא חווה את החוויה העוצמתית שאת חווית,

וזו תחושה כזאת שהוא לעולם לא יבין.

בנוסף מבחינה פיזיולגית הגוף והמוח מוכוונים לטיפול בתינוק ולכן דברים אחרים נדחקים לתיעדוף משני. זה לגמרי הטבע. לכן בלי להיבהל, לאט לאט לצאת מהריחוק ובצעדים קטנים לנסות להתקרב למרות שיש דברים שאת לא מרוצה ממנו.


מזל טוב גדול ובהצלחה!

וואי איזה קלאסי זהההההההמישי 22

בקטע טוב אומרת לך!


כל המתח אחרי הלידה והשינויים וההורמונליות מצטברים לשם.. ככה זה תמידדדדד

והריחוק ההלכתי מגביר...

ואז לקראת הטבילה בכלל המתח עולה לשמיים, כמו ביום טבילה

אז אחרי לידה שה שבוע לפני טבילה ככה

באמת שתדעי שזה פשוט "לפי הספר" 😉

שעוד לא נכתב חחחחח


חיבוק ענק!!!!!

לנסות כמה שאפשר להתעלם ולהבין שזה הרבה מתח ואין משהו מהותי...

למשול עד הטבילה , לטבול ואז הכל נראה אחרת..

המתח מלא פעמים פשוט מתפוגג.. ממש...

מזל טוב נשמע סופר מוכרמקלדתי פתח

זה זמן כל כך רגיש, עייפות עם הורמונים ןריחוק. אני לפני לידה וכל כך חוששת המעצבים שהולכת להוציא עליו אחרי תקופה שהוא מפרגן ודואג לי... זה מבאס אבל טני מנסה לנרמל.

לכי לטבול, גם אם לא מיד תנצלי את זה שאתם מותרים. ואז גם תוסיפי את כל תפילות שלום הבית שעולות לך, עם כל הכנה וכל טבילה. בע"ה בקרוב דברים יחזרו לנורמה... 

שתהיה רפואה שלמה לקטנהמתיכון ועד מעון

אם תרצי להתייעץ עברתי עם אחד הילדים שלנו ניתוח בגיל צעיר, זה באמת מלחיץ ממש, וברור שזה גם גורם לעצבנות ואי שקט אצל שניכם.

בעז"ה אחרי הטבילה יהיה קל יותר

חיבוק על הכל ♥️מולהבולהאחרונה

לגבי הניתוח מבינה את זה ממש,בהרדמות מלאות...

אז יכולה לומר שהרדמה מקומית היא הרבה יותר קלה למרות שזה גם מלחיץ אין ספק בכלל

הבן שלי לבד בהפסקות…רוני 1234

שני חברים טובים שלו עברו השנה לב"ס אחר ושאר החברים משחקים כדורגל (הא לא סובל כדורגל…)

חשבנו לצייד אותו במשחק אחר… משהו שווה שיקרוץ לחברים… יש לכם רעיונות? הוא בכיתה ה'.

אגב, הוא לא התלונן על זה אבל המורה שמה לב ודיברה איתנו. היא חשבה שהוא צריך להתאמץ לשחק כדורגל אבל אני פחות מתחברת לרעיון הזה.

זה מפריע לו?כורסא ירוקה

יכול להיות שהוא בסדר ממש ורק מהצד זה נראה עצוב..

אפשר קלפים, רגילים או מסוגים שונים

הוא אומר שלא מפריע לו בכללרוני 1234
אבל לנו זה נראה לא בריא…
האמת נשמע לי שהמורה צודקתאמאשוני

להביא משחק, מגניב ככל שיהיה, זה הימור מול קבוצה גדולה שכבר רגילה לשחק כדורגל.

עדיף לגרום לו להיות עם כל הקבוצה, מאשר לנסות לפרק אותה ולגרום לחלק להישאר איתו בכיתה. (מן הסתם יש עוד ילדים כמוהו שלא אוהבים כדורגל אבל הולכים כי כולם הולכים)

הוא יכול ללכת למגרש גם בלי לשחק ממש, פשוט להיות במוקד ההתרחשות ליד ילדים שגם שם בדיוק מהסיבה הזו.

אפשרות אחרת, להכיר ילדים מכיתות אחרות ברחבת בית הספר (ואז באמת יכול לעזור להביא משהו מהבית)

על רקע זה ששני חברים טובים עזבו, יכול להיות שבשבנים קודמות הוא לא התאמץ לבנות עוד חברויות כי השניים שהיו הספיקו לו.

במקרה כזה כדאי להזמין חברים הביתה. להתמיד עם ההזמנות. אפשר פעם בשבוע אם יש לך כוח.

לאט לאט יכיר עוד חברים ועם יכירו אותו (מעבר להיכרות שהייתה עד היום)


מה הוא חושב על זה?

יכול להיות שזה כן קצת מפריע לו, והוא לא כ"כ ידע להסביר לעצמו מה הוא מרגיש, ויכול להיות שטוב לו עם עצמו לבד.

כן הוא אומר שטוב לו עם עצמורוני 1234

בשנים קודמות הוא שיחק איתם אבל לא כל כך הלך לו והוא החליט לוותר.

למה הימור?חילזון 123

אז אולי פעם יביא ולא יהיה מי שיצטרף

וביום אחר כן יצטרפו

מה עיקרון חשוב כ''כ בדווקא לשחק כדורגל?

אז מה שהרוב אוהבים, בטוח יש כאלה שפחות אוהבים

הימור כי אולי הוא יחווה דחיהאמאשוני

זה לא דווקא הכדורגל, כמו שכדאי לדעתי להצטרף לפעילות שכבר קיימת.

אם כל הבנים הולכים למגרש, זה הימור בעיני לנסות לגרום לחלק מהילדים שלא ללכת לאיפה שכולם נמצאים.

אפשר ללכת לאיפה שכולם, לשמוע על מה מדברים ומה הצחוקים שקורים שם, גם בלי לשחק כדורגל.

הכוונה לעשות צעדים קטנים יותר בדרך להשלבות חברתית.

למשל להזמין חבר הביתה זה 1:1, אין לחץ חברתי, אין לחבר מה להפסיד (כלומר זה לא שמתקיימת פעילות אחרת במקור אחר) לכן זה פחות הימור לדעתי.

אולי אני טועה, ככה נראה לי..

אם טוב לו (באמת) במצב הקייםמתואמת

אז לא חושבת שנכון להכריח אותו לשחק עם החברים... בטח לא בכדורגל, שלא כל הבנים בנויים למשחק הזה.

כן כדאי לבדוק שבאמת יש לו מה לעשות בהפסקות ושאין לו "כאסח" עם חברים. ואולי גם לבדוק מה הסיבה שהוא מעדיף להיות לבד...

גם הילדון שלי כזה.. בדיוק באותו גיל. הוא בקש ממניאמהלה

מעצמו לקחת משחק.

אז כל פעם לוקח משהו אחר

הכי הולך טוב זה אליאס וקלוץ קאשעס.

יום אחד גם חסרו הרבה ילדים בכיתה, והרב נתן לכולם לשחק בשיעור במשחק שלו,הוא ממש היה מלך ליום אחד....

וכדאי שיתחיל עכשיו עוד לפני הגשמים כך הוא יהיה הראשון שמביא... אחריו בטוח יהיו עוד ילדים

אולישיפור

ג'ונגל ספיד

קלפים

טאקי

היי כמורה יכולה להגיד לךביבוש

שהילדים ככ מחוברים לכדורגל וזה חלק מהעולם שלהם, שלא משנה איזה משחק תביאי זה פחות יעניין אותם בהפסקות.

מה שכן, אני כן יכולה לראות ילדים שיוצאים מאזור הנוחות שלהם ורצים אחרי הכדור רק כדי להיות "עם החברה" וזה תהליך טבעי וראוי שהרבה ילדים עוברים אותו בסביבות כיתה ג'-ד', שאז היכולות החברתית שלהם מתפתחת ועולה שלב, והם מבינים שכדי להיות בחברה צריך לעשות דברים גם אם לא הכי מתחברים. ניתן לראות זאת כמובן גם אצל בנות, שמתעסקות בעוד דברים שמעניינים את החברות שלהן כדי להרגיש חלק. לפעמים ילד לא מודע שכדאי לו וראוי לחפש תחומי עניין מעט אחרים כדי להיות חלק מהחברה וכדאי מאד לשוחח איתו עכ וללמד אותו את המיומנות הזו, לכן אני חושבת שהמורה שלו צודקת. וזה לא אומר שעכשיו הוא יתחיל לאהוב את הכדורגל או לשחק כל ההפסקות, אלא להכניס לו למודעות שזה כדאי וזה יתרום לו. וכמובן להביא חברים הבייתה, ללכת יחד לחוגים ולמצוא תחומי משותפים כמה שיותר

אז אתמול הוא באמת שיחק כדורגלרוני 1234
ואפילו נהנה… אבל מנסיון העבר אני לא חושבת שהוא יתמיד. הוא לא כל כך טוב בזה והוא ילד שחייב תמיד להצליח. בעבר אמרנו לו שככל שיתאמן ככה הוא ישתפר אבל החברים האלה תמיד יהיו יותר טובים ממנו (הם גם קצת צוחקים עליו או נותנים לו תפקידים לא שווים).


חשוב לציין שהוא ילד די אהוב, זה לא שאין לו חברים. פשוט יש פה תחום עניין שלא מדבר אליו…

מכירה המון ילדים כאלווהרי החדשה
חושבת שזה בסדר גמור ולא צריך להתאמץ לאהוב משהו שלא מתאים לו. כן היה טוב יותר שיהיה לו חברה בהפסקות, בטוחה שיש עוד ילדים שלא אוהבים שפשוט רוצים להיות חלק מכולם. אולי ימצא אותם.


עוד מעט בעזרת השם יהיו גשמים ואז יש פחות פער בין הילדים

בדיוק!!רוני 1234
המשחקים שחשבתי להביא הם בשביל הילדים האלה שגם לא עפים על כדורגל
מה לגבי חמש אבנים?ריבוזוםאחרונה
נראה לי ממש תופס בגיל הזה
איזה כיתה הוא?בשורות משמחות

אני לא חושבת להכריח אותו לשחק כדורגל אם הוא לא בעניין... אבל אולי ליצור/לחזק חברויות ע'י הזמנת חברים/ללכת לחברים אחרי שעות בית הספר

ואז, אולי כן ירצה מעצמו להצטרף לכדורגל בהמשך

מבורך. לחזק קשרים חברתייםוהרי החדשה
אחרי צהריים ממש יכול לעזור 
משפט אובדני מילדמולהבולה

הבן שלי בן ה12 נורא רצה ללכת לדודים לשבת

דודים שהוא אוהב,לא מגיע אליהם כמעט אף פעם ואחרי הלידה עכשיו

הבנות היו אצלם והוא נשאר עם בעלי.. לרנגכוונה ,הוא החליט שכך רוצה

אתמול ממש התחנן לבקש מהם לבוא לשבת ואחרי חצי שעה הם חזרו אליו

בטענה שהאבא לא מסכים. עכשיו הבן שלי לא טיפש. זו לא פעם ראשונה שמסרבים לו

ולצערי הרב זרקתי לו פעם הערה שאם היה מתנהג שם יפה היו מזמינים אותו.

כל הבעיה היא שהם לא מתים עליו... הם משפחה יקית כזו והבן שלי עם קשב קשוח....

אני יכולה להבין אותם...לא קל איתו לפעמים..

אבל אתמול הוא לקח את זה ממש קשה למרות שדיברנו לפני והסברתי לו שיש סיכוי שיסרבו

הוא התחיל לבכות נורא,נקרע לי הלב אבל זה היה העשר בלילה והייתי גמורה ונטולת כוחות באמצע להאכיל את התינוק והוא אמר משפט קשה פעמיים "בסוף אני אתאבד כי נמאס לי שהם אומרים לי תמיד לא" המשפט הזה זעזע אותי ממש ואז אמר את זה שוב ושאלתי אותו מרוב לחץ מאיפה הוא יודע מה זה ומה בכלל אז הוא אמר אני אקח סכין טאדקור את עצמי בבטן..

אני לא מצליחה להתאושש

אנחנו גם ככה במיליון בעיות איתו,חוסר הערכה עצמית

אין לי מושג מה עושים

ובעלי טוען שזה שטויות ורק תשומי

אשמח בעיקר להרגעות ותמיכה

בדיוק לאחרונה שמעתי ממטפלתחנוקה

שמחשבה אבדנית היא דבר תקין

זאת  אומרת נורמלי שאדם בריא בנפשו תחלוף לו מחשבה כזו בראש

השאלה מה הוא עושה איתה...


בעלי טוען שלכן אנחנו נבהלים כל כך מסיפורי אובדות כי זה מקרב אלינו משהו שמצד אחד מזעזע אותנו מצד שני זה נוגע בנו כי המחשבה חלפה אצלנו פעם אבל אנחנו כיבינו אותה מיד.

מה שאני באה להגיד זה שנשמע שקשה לו, והוא חיפש שמילים לבטא את זה.

נשמע שאתם מודעים לקשיים שלו ומטפלים בהם, כן הייתי משפת את הצוות הטיפולי והמורה.

מהצד המקצועיוהרי החדשה

ברגע שהילד מתאר אני אקח סכין וכו' זה כבר יותר מצריך התייחסות ואבחון מסוכנות.

תתייעצי עם מטפלת אבל היא בטח תשלח לאבחון מסוכנות.

(הרבה פעמים זאת מניפולציה רגשית של הילד על ההורה. אבל עדיין ההנחייה היא אבחון מסוכנות)

לא הייתי מתעלמת מזהמקרמה

את מספרת כבר הרבה זמן שהבית בטלטלה

תוסיפי לזה תחושות של הילד שהוא לא רצוי

וגם אם אין פה נטיה אובדנית שתוביל למעשה

יש פה בהחלט קריאה לעזרה


(אני לא מבינה בנושא אבל אני זוכרת שקראתי משהו שיש הבדל גדול בין לזרוק אמירה על התאבדות לבין לתאר איך הוא יוציא את זה לפועל

אז זה לכשלעצמו כן דורש התיחסות)

חיבוק, קודם כולמתואמת

זה מטלטל נורא, ולא חסרות לכם טלטלות לאחרונה...

אני חושבת שכדאי להתייעץ עם פסיכולוג בדחיפות, ואם הילד יסכים - שהוא עצמו יגיע אליו. יכול להיות שיהיה צריך לעשות לו הערכת מסוכנות, אבל אולי הפסיכולוג יגיע למסקנה שאין חשש לזה.

אל תקלו ראש וגם אל תילחצו.

בהצלחה❤️

יש לכם המלצה לפסיכולוג? עדיף דרך הקופה?מולהבולהאחרונה

לשתף רופא ילדים? איך זה עובד בכלל?

אגב אנחנו רק בתחילת דרכנו בנושא הקשב...

אולי זה נשמע הזוי אבל אני הייתי נגד טיפול תרופתי והצוות בבית ספר

אמר גם שאין צורך למרות שבעלי היה בדעה שכן... וכאן הקשיים צפים ועולים

אין לי ספק שזה גם רגשי בנוסף להכל

קטונתי מכל החסדים,עם פרק חדש בפודקאסאטגלויה

כמיטב המסורת - מעלה את המגזרת ואת השיר לפרשת וישלח. 

את המגזרת עשיתי בשנה ב בקורס של יומן אישי, בשבוע הזה...

תחושת הודיה בשנה אחרי שהצלחתי לצלוח את האוסידי ברוך ה'. 

והשיר - מהספרון, מהמסע אחרי הגירושין. 

זמן רב היה כתוב שם "מכריח אותי לגדול" 

כי הרגשתי כאב, אבל לא אהבתי את המילה

ואחרי הרבה זמן, כבר כשהקמתי משפחה ב"ה

יכולתי לשנות ל-מורה לי לגדול. 

ואתמול התפרסם הפרק שלי בפודקאסט מדהים על OCD - "הופסידי"

מוזמנות לצפות בחתיכה מהלב שלי, מקווה שיגיע למי שצריכה. 

 

בהופסידי 41 נגה סיתרי מספרת על התמודדות עם  OCD מגיל 16, שהתבטאה במחשבות מאגיות, חרדות כשרות, ניקיון ותחושת אחריות קיצונית. 

 באמצעות אמנות ועיצוב גרפי היא הפכה את הכאב לכוח, יצרה פרויקטים להעלאת מודעות, ועברה מהסתרה להסברה — 

וכיום חיה עם OCD בעוצמה מופחתת ומלווה מתמודדות אחרות דרך יצירה.
 

 


🎧 ספוטיפיי: הופסידי- הכל על או.סי.די HOPE.C.D OCD
▶️ יוטיוב: HOPE.C.D הופסידי - הכל על OCD
💬 קבוצת ווטסאפ: Hope.c.d הופסידי
👥 קבוצת פייסבוק: HOPE.C.D- הכל על OCD | Facebook
 


 

 

♥️מכחול
כל כך אוהבת את התכנים שלך!
תודה!!גלויה
מדהים!!קופצת רגע
תודה!!גלויהאחרונה
איפה אפשר להשיג מנשאים יד שניה?חנוקה

אין לי פייסבוק

רוצה מנשא בד ללא קשירה

המומה לגלות שזה עולה לפחות 350 שח..

היה לי לאיזה חודש מחברה פעם שעברה וממש אהבתי

אבל לא רוצה להוציא כזה סכום

אני קניתי מנשא אליאקספרס. יש חיקויים ממש טוביםיעל מהדרום

לק"י

 

שווה בדיקה.

וגם תבדקי באתר "המנשא הנכון". נדמה לי שזה השם, ושיש שם גם יד 2.

אני מאוכזבת כי פעם שעברה הזמנתי מעליחנוקה

והגיע לי מבד ממש דפוק.

אני רוצה מנשא איקס  (בד אבל ללא קשירה) ומה שבאמת חשוב בזה זה שהבד טוב..

קשה מאד לזהות את זה בתמונה

אה. אוי. אני קניתי חיקוי של ארגו והיה נראה טוביעל מהדרום
כן במנשאים מהסוג הזה יש חיקויים ממש טוביםחנוקה

יש לי גם כזה

אבל פעם שעברה היה לי מנשא בד וזה התגלה לי ממש כליגה אחרת של נוחות וחוויה..

והייתי בשוק לגלות את המחיר אחרי שמנשא של ארגו (נו טוב חיקוי אבל חיקוי מדויק) עולה כל כך זול בעלי אקספרס...

אפשר לקנות 2 רצועות בד חזק עם קצת גמישותחשבתי שאני חזקה
ולהביא לתופרת. קצת התעסקות אבל יצא לך הרבה פחות.
נשמע רעיון טובחנוקה

כי יעלה ליה רבה פחות..

מאיזה בד עשויים מנשאים בדרך כלל?

צריך להיות גם גמיש וגם חזק וגם נעים... (ועדיף טבעי)

נראה לי משהו טריקו- לייקרה, מוכר בדים ידע להגידחשבתי שאני חזקה
אני באופן אישי הרבה פחות אוהבת מנשא מבד גמישבארץ אהבתי

היה לי כזה בהתחלה. אבל בגיל 4 חודשים בערך כבר נהיה לי כבד מידי.

כשהייתי את המנשא שיש לי עכשיו (מאי טאי), מבד אריג (לא נמתח), זה היה כל כך הרבה יותר נוח. אני סוחבת איתו גם משקלים מכובדים מאוד...

אני באופן אישי הייתי משקיעה להקנות משהו מסודר ולא לתפור לבד.

את שלי קניתי יד 2 דרך קבוצת פייסבוק שעוסקת במנשאים (חיבוק הבד) שיש שם פעם בחודש פוסט קניה-מכירה של מנשאים.

עדיין עלה לי כמה מאות, אבל ההשקעה משתלמת בעיני.

מנשא מבד אריג זה באמת הכי טוב שיששושנושי

ממש רציתי אבל עולה הון

והבד שלהם אמאל'ה היופי

פריט עיצובי לכל דבר


ממליצה ממש להתרחק ממה שנמתח

נוח בגיל ממש קטן בהמשך התינוק מפיל את כל הכתפיים קדימה


ככה בכל אופן היה אצלי אולי יש כאלה שנוח להן. 

האמת זה שווה את זה, אם קונים מנשא טוב זה שימושי לשמישי 22
היה לי מאמזון ב 80 שקלשושנושי

גם @רוני_רון קנתה אותו

אני הייתי מאוד מרוצה

לא יודעת מה לגביה אולי תסכים לשתף

רוני מקווה שזה בסדר שתייגתי אותך..


היה לי בשימוש יומיומי מגיל לידה עד גיל חצי שנה

בגיל חצי שנה כבר היה כבד אצל הגדול

מצד השני אצל הקטן הוא בן 15 חודש ואני עדיין משתמשת בו. לא הרבה, כן משתמשת מידי פעם כשבא לו להתפנק (קורה אחת לשבוע בערך)

זה היה מנשא תפור מבדשושנושי

ממש נוח לקשירה

נתון חשוב - הוא מתאים להיקף מותן של עד בערך 100 ס''מ

נגיד עד מידה 2 איקס

ברור שזה בסדר לתייג אותי חחחרוני_רון

מנשא מושלם

אני מודה לשושנושי עד היום עליו...

הקטן שלי היה תינוק מאוד מאוד מאתגר וזה פשוט הציל אותי.

היה בשימוש אינטנסיבי מאוד אצלי עד גיל חצי שנה בערך ואז הפסקתי להשמתמש..

 

אני לא רזה בכלל וזה מעולה לי.

 

מנשא נוח נורא ונעים ונושם ומחזיק את התינוק, וקל ללבוש ולהוריד. ממש מוצלח. מעולה בכביסה.

 

עשית לי חשק... לקטנים זה ממש נוחיעל מהדרום
וואי ממש עושה חשק!חשבתי שאני חזקה
זה בעצם 2 חתיכות בד? אחת תפורה ואחת רצועה?
בדיוקרוני_רוןאחרונה
חנויות יד 2כורסא ירוקה
אצלנו באזור ראיתי שמכרו ממש בזול, אולי 30 שח. זה כמובן ענין של מזל למצוא, אבל אם חשוב לך שווה להתאמץ על זה
איזה שווה!חנוקה
לא מכירה כאלה באזור שלי בכלל...
מנצלשת לשאלהאחת כמוני

פעם העלו פה קישור לחיקוי מוצלח של ארגו בעלי אקספרס.

מישהי יכולה לצרף שוב?

קניית מיטה נפתחת- עזרהראשונית

אשמח לעזרת הפורום-

מארחים לעיתים קרובות ורוצים להזמין באינטרנט מיטה נפתחת ל2 (לשלוש אין מקום)

משהו לא יקר- גג עד 2000 , בעדיפות למיטה שתתאים גם בעתיד לילדון (עם מעקה או משהו)


חשוב מזרון נוח ולא דפוק כי נכוותי בעבר ממיטה שהזמנתי והמזרון היה לא נוח


אשמח להמלצות אם יש לכם

לגבי מעקה אני לא בטוחהריבוזוםאחרונה
אבל כשרצינו גם להזמין מיטה בערך באותו דרישות התייעצתי בפורומים כאן והמליצו לי על "קחטן". אכן קנינו משם ומרוצים. יש להם אתר - את יכולה לגגל.
ילד שרוצה שדברים יהיו 'שלו'אנונימית בהו"ל

ילד בן שש חמוד וחכם (ולא חוצפן) שמאד חשוב לו שיהיה לו רכוש..

יש לו קופסא לכל האוצרות שלו והדבר הכי חשוב בעולם זה שהיא תהיה מלאה, לא משנה במה..

חשבתי שזה נורמלי לגילו אבל גיליתי יום אחד שהוא לקח את מרבית התכשיטים שלי (בפיחות זוחל) לקופסא שלו.

וכשגיליתי את זה ואמרתי שאני לא מרשה וזה של אמא ויחיזר בכה ממש אבל מה אני ישים בקופסא שלי.

עכשיו, אמרתי לו שעוד מעט חנוכה ואני אשמח לקנות לו הפתעות, מה ישמח אותו? האם יש משחק שראה שהיה רוצה?

חשב חשב

אני לא יודע לא משנה לי אני רק רוצה שיהיה לי דברים...

(טוב לא נורא יקל עלי שלא צריכה לחפש משהו מסוים..)

אבל אתמול הייתי בכנס, קבלתי פולדר מלא דפי כרומו וכמה דפים מודפסים

שלא היה לי בהם צורך יותר מדי..

חילקתי לילדים את ה'אוצרות' והפולדר נפל בחלקו.

הוא התחיל להתלונן שאין לו מה לעשות עם זה בלי הדפים שקבל אח שלו, אז אמרתי לו שאם זה כל כך מצער אותו אז שיחזיר לי..

לא אבל אולי פעם אני ארצה את זה? וזה שליייייייי.

חוצמזה שנהרס לנו הבוקר ממלא בכיות..

אני באמת מרגישה שאין לו שמחה בחלקו

תמיד רוצה עוד

אז מילא ילד שמקבל שוקולד ורוצה עוד- אני מבינה, אבל ילד שלא אוכל את השוקולד, סתם רוצה עוד- זה קשה לי להבין.

 

איך הייתן מתנהלות?

ובכללי איך מנחילים לילדים ערך של שמחה במה שיש ומבט חיובי? (דוגמא אישת כמובן אבל אנחנו אנשים מאד שמחים בחלקינו הצנוע באופן כללי)

זה מאוד טבעיאן אליוט

גם בת השש שלי מאוד אוהבת שיהיו לה דברים וחפצים יפים. לא משנה אם יקר או זול. היא נהנית לאסוף אותם, להסתכל עליהם, לסדר אותם יפה על המדף, ובסלון, ובכל מקום אפשרי, ואז להחליף או להכניס למגירה.

גם הגדולים שלי נהנו שיהיה קופסאות / שקיות / תיקים עם שמונצס ודברים שרק שלהם. יש ילדים שהם יותר אגרנים.

גם עניין השוקולד - יש ילדים ששמחים בזה שיש להם, ושיש להם את האפשרות לאכול את השוקולד כשירצו, וזה יותר משמח אותם מלאכול כאן ועכשיו.

נראה לי שכדאי לקבל את זה בהבנה, ובלי קשר לחנך לשמחה במה שיש.

לא יודעת לגבי השאלות העקרוניותחילזון 123

אבל בקטע הפרקטי

אולי תקחי אותו בחנוכה לחנות של הכל בשקל

ותני לו איזה סכום שסביר בעינייך ושיקנה בזה הרבה חפצים קטנים שימלאו את הקופסא....

נשמע לי תקין, חמוד, ותואם גיליראת גאולה

אני מבינה מאיפה מגיעה התהיה שלך, למה לאסוף משהו שאין לו תועלת העיקר שיהיה שלך? אתה אפילו לא יודע מה אתה רוצה וכבר אתה מסרב לוותר עליו...

אבל יש אנשים, גם מבוגרים, שכן נהנים מזה. יש אנשים יותר אגרנים. ובשביל ילד להרגיש שיש לו קופסת אוצרות זו תחושה מאוד טובה למי שאוהב את זה. הוא יגדל עוד קצת וילמד לאסוף דברים יותר 'שווים''.


תגידי, הוא במקרה השני בבית? כי יש לי תאוריה כזו שהילד השני נולד לתוך מציאות שהכל שייך לאחיו הבכור, אז הוא נורא מחפש פריטים שיהיו שייכים לו באופן בלעדי.


לגבי הסיום, אפשר ללמד את ראיית הטוב ולשמוח בחלקך בלי קשר לאיסוף קופסת האוצרות. גם אם זה טוב לאסוף, חשוב מאוד ללמוד לשמוח בחלקי. בתקופה האחרונה היו כאן בפורום לפחות שני שרשורים שעוסקים בנושא הזה,והיו שם רעיונות חכמים. אולי מישהי תדע למצוא אותם.

אצלי הבכור כזה והשני לא אכפת לא כלוםשוקולד פרה

אולי כי הבכור נולד לזה שהכל שלו ורוצה שזה לא יפסק

והשני ממילא יודע שאין לו

אז מסתבר שזה עניין של אופי😁, בלי קשר למיקום בביתיראת גאולה
אני חושבתoo

שלילד בן 6 צריך להיות כמות של חפצים אישיים יותר מאשר למלא קופסא

ככה שהצורך שלו נשמע סופר לגיטימי

הגיוני שאין לו מה לעשות עם כלי לדפים בלי דפים


בעיניי זה לא עניין לשמוח בחלקו

אלא צריך לשים לב יותר לצרכים שלו ולתת לו אותם

אני מסכימה...אנונימיותאחרונה
זה ממש הגיוני שבא לו שיהיה לו את הדברים 'שלו'
אצלנו עושים את זה בגילאים צעירים מזה וגם בוגריםדיאט ספרייט

מ6.

זה לגיטימי מאוד מאוד.

בסוף הוא ילד וזה יצר חייתי ובסיסי מאוד.

עם הזמן זה עובר.

ואז עוברים לאיסוף של משהו אחר במכוון או שלא -

בולים, כלי מטבח, תארים, חברים 😁


במקומך לא הייתי מודאגת 

אני מבינה למה את מוטרדתמתואמת

כי הגיוני שילד ירצה שיהיו לו דברים ששייכים רק לו, אבל בדרך כלל הוא ירצה דברים מסוימים לפי התחביבים שלו, ולא רק "שהקופסה תהיה מלאה"...

לא יודעת לשים את האצבע על הנקודה ולומר ממה זה אולי נובע, אבל לדעתי זה כן שווה התייעצות עם פסיכולוגית ילדים או משהו כזה, רק לבדוק שלא מתפספס פה משהו עמוק יותר...

אני חושבת שזה כן נורמליחנוקה

הרצון לדברים שהם שלך.

משהו פה נראה לי אחר כי הרצון הזה מוביל אותו למעשים חריגים

כמו נטילת התכשיטים שלך...

נכון, זה גם חריגמתואמת

אם כי זה גיל קצת גבולי - יש כאלה שעדיין לא מצליחים להבין בגיל הזה שאסור "לגנוב".

בכל אופן, לדעתי בהחלט כדאי להתייעץ פה ולהעלות בפני איש המקצוע את כל המכלול של הילד כדי להבין אותו.

קורה אצלנו עם ילד בן 5מחי
בוכה שהמגרה שלו לא מלאה בדברים כמו שיש לאחים הגדולים שלו. גם אצלו ראיתי שפחות אכפת לו מה הם החפצים, העיקר שהמגרה תהיה מלאה והצורך להרגיש שיש לו הרבה דברים 
תקני לו דברים מהמקסטוקאמאשוני

יש כל מיני סוגי אבנים שנראים כמו יהלומים.

אפשר לקנות כל מיני דברים עם נצנצים.

אפשר חומרי יצריה שונים. פלסטלינות, טושים מיוחדים. בלונים, בועות סבון.

לא חסר מה לקנות, וזה ממש מתוק שהוא רוצה למלא את הקופסה!

אפשר להפוך את התיבה לתיבת אוצר.

בחנוכה אפשר לקנות מטבעות שוקולד.

מבט חיובי אפשר להנחיל בדרך אחרת.

יש לך זמן אחד על אחד איתו?

מסיפור הפולדר נשמע האמת שהוא זקוק לאישור שהוא ממלא את כל כולך ולא מתחלק עם אח שלו בלב שלך (בתשומת לב)

אני חושבת שאם מלכתחילה הפולדר היה ריק הוא היה שמח בו

אבל בגלל שלפני כן הוא היה מלא ואז התרוקן לטובת אח שלו, אז פה הבעיה מבחינתו.

את מכירה ילד שמסכים לקבל עוגיה שבורה? אז אותו דבר לדעתי.

בכללי אני חושבת שכלים של תקשורת מקרבת והפרדה בין צורך להתנהגות מאוד יעזרו מולו.

התייעצות. לנשים בלבדאנונימית בהו"ל

אני נוטלת גלולות מיקרוגינון מזה כחודש וחצי.

בשבוע האחרון יש לי הפרשות לבנות

אני יודעת שאלו הפרשות שמעידות על ביוץ/תחילת הריון בד"כ.

מנסה להבין מה קורה, ולא מצאתי מידע ברשת

יכול להעיד על עוד דבריםאנונימית בהו"ל

נניח פטריה.

הפרשות של ביוץ הן בעיקר צמיגיות (נתמחות מאד כמו חלבון ביצה) לא מימיות ולא יבשות

 

זה הסוג שאת מתארתאנונימית בהו"ל
צמיגיות כאלה
מקפיצה לעצמיאנונימית בהו"ל
אולי בכל זאת?אנונימית בהו"ל
מקפיצה לך🩷אמא לאוצר❤
אף פעם לא לקחתיקופצת רגעאחרונה

לכן גם לא הגבתי מלכתחילה כי אין לי מידע ספציפי על זה.

בתור בוגרת טיפולי פוריות ולקיחת הורמונים מסוגים שונים יכולה לומר לך שההפרשות משתנות כתלות בהורמונים שלוקחים.


בנוסף, קראתי עכשיו בגוגל שהפעולה של הגלולות האלה בין היתר מעבה את ריר צוואר הרחם כדי למנוע כניסת זרע, נראה לי הגיוני ביותר שמשפיע על ההפרשות.


לסיכום, בעיני הגיוני ולא הייתי מתעמקת הזה בכלל זה לא מעיד על פוריות אם זו השאלה, אם כן השאר בסדר אני אישית הייתי עוזבת את זה לגמרי.

אם זה מפריע, הייתי פונה חזרה לרופא נשים ושוקלת להחליף סוג גלולה, נשים שונות מגיבות אחרת לגלולות שונות גם אם הרכב החומרים אמור להיות דומה מאוד. 

מישהי מכירה bananagrams בעברית?מכחול
זה מוצלח? הילדים אוהבים?
כןרק טוב!אחרונה

זוכרת שגיסתי היתה מכורה לזה בתור ילדה.

באמת שנים לא שיחקנו. מעניין לנסות עם ילדיי. 

אבחון דידקטי/פסיכו דידקטידובה אכפתלי

שבוע שעבר באסיפת הורים המורה המליץ כי נעשה לבן שלנו אבחון פסיכודידקטי.

אשמח לפרטים

היכן עושים, המלצות

איך עושים

מה נדרש מהילד

האם ההורים צריכים להיות נוכחים

מה העלויות

יש השתתפות קופה?

 

איבחוןיהושבעט7

איזור בארץ?

יש לי המלצה על מאבחנת בירושלים.

מאבחן/פסיכדידקי,או במכונית הסדר בקופות.

או מאבחנים מומלצים פרטים.

לברר עם אנשים.

בהצלחה.

אזור ירושלים והסביבהדובה אכפתלי
רבקה כהן מאבחנתיהושבעט7

לימדה 36 שנה בכיתות מקדמות .

מקבלת בגבעת שאול.

0524002700

היא כנראה מאבחנת דידקטיתמתיכון ועד מעון
השאלה מה צריך 
מה הצורך של באבחון? ובן כמה הילד?מתיכון ועד מעון

יש מכונים שעושים בהם עם השתתפות של הקופה ויש פסיכולוגים פרטיים וגם אפשר לעשות בשרות הפסיכולוגי, בד''כ בעלות מופחת.

במכון בד''כ מדובר במפגש אחד ארוך

לרוב במקום פרטי ההורים מוזמנים למפגש היכרות ואז כ2-3 מפגשים עם הילד, שאין צורך בנוכחות שלכם ומפגש משוב.

במקומות פרטיים להערכתי אבחון הוא סביב ה4000, בשפ''ח בטח זול יותר ובמכונים זול בהרבה אבל האיכות בהתאם 

אנחנוooאחרונה

עשינו אבחון דידקטי בעזר מציון לפני כמה שנים בעלות של 250 ₪

האבחון היה מקצועי ועזר לאבחון את מה שהיה צריך

בבני ברק

חלק עם הורה וחלק הילד לבד

עושים אוסף מבדקים במשך כמה שעות

פגישה אח"כ מציגים להורה את התוצאות 

בורא עולםנפש חיה.

יש לי הרבה לפרוק

אני לא יודעת למי

טוב לי

ולא טוב לי

והכל ביחד


אני מאד רוצה שהטוב ינצח

ולא מצליחה עכשיו.


לא ברור לי מה קורה רבש"ע


תעזור לי להצליח שהטוב ייתגבר וינצח


אמן כן יהי רצון.

חיבוק גדול אהובה!! שיהיה לך רק טובאמהלה
איזה בליל של רגשות...חשבתי שאני חזקה

את תצליחי והטוב יתגבר וינצח!

רבש"ע איתך!

שולחת לך חיבוק גדול יקרה🩷מאמינה ומתאמנת
חיבוק גדול אהובה יקרה שאת!!!!גלויהאחרונה
שפתיים יבשות יבשות מאז הלידה, תולשת וכואבאנונימית בהו"ל
תמרחי לנוולין של לנסינו על השפתיים כמו שפתוןראשונית
זה מרגיע 
את שותה מספיק?(אהבת עולם)
שפתיים יבשות זה בד"כ מאפיין חוסר שתייה.
השפתון של פוראוורעוד מעט פסח
מציל אותי ממש!
וזלין זה מעולה. שומני להרבה זמן ויכול לעזור.פלפלונתאחרונה
אני ככ רוצה עוד אחד!!הריון ולידה

5 ילדים והתינוק כבר בן 1.5

ואני בביוץ

כל כולי משתוקקת לעוד הריון, אי אפשר להסביר

במיוחד בימים האלו שכל ההורמונים מכוונים לזה

אבל זה לא הזמן.. בעלי לא בעניין בכלל!

אין אפילו מה לדבר איתו על זה. הנושא מכניס אותו ללחץ וחרדות.

אז גם אין לי את מי לשתף ברצון ובחלום שלי.

אני מאמינה שעוד כמה שנים הוא ירצה גם.. אבל אין לדעת בוודאות.


יש פה עוד מישהי שמתמודדת עם זה ויכולה לשתף מה עזר לה?


אני במצב דומהמאמינה ומתאמנתאחרונה

לא יודעת אם אוכל להיות בהריון בעתיד, ובהווה בטוח שלא אבל מאד רוצה.

אני מסבירה לעצמי שוב ושוב למה זה לא יכול לקרות ולמה זה לא מתאים ומנסה לחשוב על הרווחים שיש לי מזה שאין לי תינוק (פחות קימות בלילה, לא צריכה להכין מטרנה, שהה אחרונה לשלם מעון...)

לפני יותר משנה הבנו שהריון הוא לא הגיוני אבל עד היום זה עדיין לא לגמרי נקלט בראש ובלב, והכאב קיים.

שמה פה כי אי אפשר בחיים האמיתיים.אנונימית בהו"ל

אני לא רוצה ללדת.

האמת אני לא רוצה את התינוק הזה.

לא רציתי את ההריון, וזה לא חולף.

היום הלכתי לשילב. חשבתי אולי לקנות דברים יפים ישמח אותי

הסתכלתי על הכל, וזה מתיש אותי

לא רוצה לקום בלילה (הקטן שלי ממש קטנטן)

לא רוצה לרדוף אחר מוצצים

אין לי כח להנקה

כל הבגדים מכוערים וקטנים ומוזרים לי

לא רוצה.

בעלי מנסה להלהיב אותי שנקנה עגלה

אני לא רוצה בכלל. יש לנו עגלה בסדר גמור, ואני לא רוצה עוד תינוקות.

לא רוצה.

עוד שניה הלידה.

בכלל לא בא לי על שום דבר.

שמרנו את ההריון כי ככה, זה לא סיבה להפיל (הייתי עם מניעה)

אבל אני עצובה בשבילו. שככה לא רוצים אותו.

זה לענין למסור אותו?

 

אני אוהבת את הילדים שלי אבל הם מספיקים לי. חמודים. חברים. מתוקים. לא צריכה עוד, באמת.

זהoo

ממש בסדר

לא לרצות הריון לא רצוי

זה באמת קשה

במיוחד שיש תינוק נוסף


אני הרגשתי רגשות שליליים בהריונות שהיו לכאורה מבחירה

וגם אחרי שהילדים נולדו


חוסר רצון זה לא משהו רע

וזה קורה לא מעט

הרבה יותר ממה שמישהי מעיזה לומר


זה לא אומר שצריך למסור אותו (אם כי הכל אפשרי)

אפשר לגדל ילד גם ככה

לנסות לעשות את הכי טוב

לדאוג לעשות טוב לעצמך

ולקוות לטוב

(ולוודא שהמניעה הרמטית בפעם הבאה)

יקרה,חשבתי שאני חזקה

ממש כואב.. ובטוח קשה מאד להגיע ללידה ככה.


מציעה לך לנסות להרפות מהמחשבות על התינוק כרגע ולהתרכז לגמרי רק בעצמך. במה עושה לך טוב, משמח אותך, מפנק אותך וממלא אותך.

כשהתינוק יגיע הוא יתמודד עם העולם שהקב"ה הכין לו...


וביינתים מה שעושה לך טוב.


מציעה בעדינות- אולי כן למצוא מישהי מספיק קרובה לשתף אותה. מישהי שאת יודעת שאוהבת אותך גם עם הרגשות האלה.. ושתוכל לעזור לך להיות עטופה גם אחרי הלידה?

אל תתעסקי במה יהיה איתובאתי מפעם

תתרכזי כל יום ביום שלפנייך.

אל תגלשי למחשבות מרחיקות לכת, המחשבות יכולות לגמור עלייך. ואל תנסי להלהיב את עצמך בכח.

מותר לך לא לצפות ולא להתלהב. למען האמת גם אני לא כ''כ ציפיתי והתלהבתי וחיכיצע לתינוקות למרות שהיו מרצון, כי פשוט ככה זה. אחרי הלידה אם תראי שאת לא מסוגלת לאהוב ולהתחבר תקופה (נניח שישה שבועות) אז כן ללכת לטפל בעצמך. אבל בנתיים, תרפי. תנסי להיות כמה שיותר ברוגע- כי זה בסוף הכי משפיע על העובר.

לא מאמינה בלמסור תינוק, את תתייסרי על כל יום שאת חיה. 

וואו מזדהה עם 90%ממה שכתבתהריון ולידה

חיבוק ענק

תביאי לי אותוווווווווווווווווונעמי12

אשמור לך עליו עד שתרצי אותו בחזרה ♥️♥️♥️

מאמי שלי

לא הבנתי מההודעה שלך מתי הלידה

אבל זה הזמן ללכת לדבר עם מישהי מקצועית . ממליצה על רבקה יונית המהממת אבל כמובן יש עוד. את יכולה בזום או בטלפון, לא חייבת להגיע פיזית.

אחותי את מתמודדת עם משהו לא פשוט

ובואי, לנפש שלנו יש דרכים להביע את הקושי

ומה שלא פותחים עכשיו

יוצא אחר כך בצורה יותר קשה.......

מחזקת אותך לדבר ולשתף עם מישהי מקצועית. לקבל כוח ולהתחזק.

חיבוק גדול על הקושי

מתפללת עלייך!!!

וגם, אני מוסיפה עוד משהונעמי12

הדבר הכי גדול בעולם זה לתת לתינוק שלך חיים.

כל השאר- נתון לדיון!!

ברוך ה' אנחנו בדור של שפע ושל פתרונות....

לא בא לך להניק? תודה לה' יש מטרנה

יכולה להעזר בבעלך או במישהו אחר וגם הלילות בע'ה יוכלו להיות יותר פשוטים.

לא הכל אפשר לפתור ותינוק קטן זה בלגן ב'ה, אבל מזמינה אותך לחשוב על כל מיני דברים שיקלו עלייך 

הייתי שם גםעכבר בלוטוס

לפני כמה חודשים ממש 

יכולה לומר לך שהיום ב"ה כבר לא מרגישה ככה ואני ממש אוהבת את התינוקת שלי וכ"כ מודה לה' שהכריח אותי לקבל את המתנה הזאת

 

למה אני אומרת לך את זה?

כי אצלי חלק מהקושי היה המצפון, איך אני לא מחכה, לא רוצה וכו'

אז מציעה לך פשוט להיות בהרפיה

לדעת שכשיגיע הרגע ה' כנראה יכניס לך אהבה ושמחה והודיה

וכרגע להתמקד בעצמך

איך לעשות לך טוב

בין אם בטיפול בין אם במנוחה או פינוקים כולשהם

 

בהצלחה אהובה

גם אני הייתי שם לפני כמה חודשים, אבל טיפלתיהתייעצות הריון
בעצמי כי לא רציתי להגיע ככה ללידה. בבקשה בבקשה תפני לעזרה מקצועית, ויפה שעה אחת קודם. לא מגיע לך להרגיש ככה, ויש אנשים שיכולים לעזור לך להרגיש טוב יותר. בדיעבד יכולה לומר לך שעל אף שגם לי לא היו כוחות לחשוב על זה, והתינוק שלפניו היה קטנטן, וההריון הגיע עם מניעה, כיום אני ממש אוהבת את הקטנצ'יק ב"ה. 
גם לי היתה הרגשה כזו באחד ההריונות. הייתי ממש בנתקאביגיל ##

מהעובר ובאתי ללדת בלי טיפת חשק ורצון

אחרי הלידה הרגשות האלו המשיכו

נתתי לעצמי את המקום להרגיש ככה

לומד זאת טיפלתי בו ועניתי על הצרכים שלו

ולקח זמן עד שזה עבר

לאט לאט בלי שבכלל ניסיתי, התחלתי לאהוב אותו ולהתחבר אליו

והיום הוא הילד הכי אהוב בעולם!!

מחובר אלי יותר מכולם

ואני מודה לה' שנתן לי אותו

היי עברתי את זה מילה למילהביבוש

גם הגיע לי הריון עם מניעה (הרמטית יחסית-התקן) והייתה לי תקופה קשה מנשוא

חוויתי רגשות מאד קשים כמו שאת מתארת. קניתי דברים לתינוק רק כדי שאחכ לא אצטרך לצאת מהבית אבל כמובן שלא חשתי התרגשות כלשהיא

יכולה לומר שעד הרגע של הלידה לא רציתי את התינוק, היה לי תינוק קטנטן בבית ועוד גדולים ממנו...

ולמזלי ה' עשה איתי חסד גדול והתחברתי אליה ישר אחרי הלידה. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל זו הילדה הכי אהובה שלי- וכמה שאמרו לי את זה קודם וגם קראתי פה בפורום לא האמנתי שזה יכול לקרות. אבל אל תחשבי עד מידת הקשר שתהיה לכם אחרי הלידה. אם זה בא- זה בא בטבעיות ואין צורך לעבוד על זה. ואם לא- לא להילחץ

מקווה שה' יתן לך את הכוחות להתמודד עם הרגשות, התחושות וכל מה שכרוך בזה. מה שכן, כיום אחרי תקופה ארוכה יחסית אני בכלל לא מסוגלת לחשוב אפילו על רעיון של הריון כי הרגשות והתחושות ישר צפות ועולות לי ואני חושבת שזה ילווה אותי כל החיים עד שאני אחליט אולי לעשות חויה מתקנת

אני רוצה לתת לך חיבוק ארוך וכתף להתרפק ולבכות עליהמרגולאחרונה

הייתי במקום דומה (לא עם לידה). איזה תסכול.הרגש לגיטימי , מותר להרגיש ככה❤️

אני לרוב בעד טיפול פסיכותרפי. אבל בא לי להגיד שאולי בהתחלה כדאי משהו אחר. חברה פעם אמרה שהמטפלת שלה בשיאצו מתחילה כל מפגש בחיבוק ארוך ומתרפק.

בשבילך אני אומרת. אהבה. אהבה זה חשוב. לעצמך.


לגבי התינוקי. לעניות דעתי הבלתי מקצועית, כדאי איזון בטיפול בו. מצד אחד עזרה סביב הלידה (אפילו פרקטית שיהיו לך זמנים לשינה נורמלית, תמ"ל זו אופציה, עזרה במטלות הבית השוטפות וכו). ומצד שני, שאת תטפלי בו. בבחינת אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אולי הלב לא יימשך, תמיד קיים סיכוי כזה. אבל אולי כן. ובכל מקרה, הימנעות והתרחקות פיזית כנראה ירחיקו גם רגשית.

אפילו אם הטיפול טכני, אפילו אם את מחייכת אליו רק כי את יודעת שכלית שתינוקות צריכים שיחייכו ויסתכלו עליהם. 

מה אתן הייתן עושות?נויה12345

ילדתי לפני שבועיים, לידה עם החלמה קשה, ולכן אחרי הלידה הלכנו לבית של ההורים שלי.

ההורים שלי שניהם עובדים,

אני מאוד רוצה לחזור לבית אבל בעלי רוצה להישאר

כיף לו בבית של ההורים שלי הרבה דברים יורדים ממנו, מקלחות העסקה של הילד הבכור(בן 4), אני מניקה ולכן לא קם בלילה ועוד.. יכול לחזור מהעבודה ולנוח קצת,

אבל, לאחרונה אני שומעת מהמשפחה שלי רבה תלונות עליו, אחותי קוראת לו תינוק ושיש לי עוד ילד בבית,

אבא שלי אומר עליו שהוא אדם חסר אנרגיות, ללא חיוניות, עייף כזה שמתלונן כל היום

ואני רואה שאמא שלי בכלל לא בטוב איתו, כן מעקמת פרצוף כשהוא לא פעיל וכו'..

הוא לא רואה את זה, מבחינתו הוא אחלה והם סבבה איתו. אין משהו שהמשפחה אומרת מולו, להפך, בגלל שהוא טיפוס שמח ומצחיק וזורם כולם נראים ממש בטוב איתו.

הייתן אומרות משהו?

והוא בקטע של להישאר עוד שבוע-שבועיים לפחות עד שאני אהיה בסדר גמור כי הוא לא רוצה לעבוד בבית כמו חמור... כי פיזית קשה לי קצת כרגע.

חייבת לציין שאני עושה את רוב העבודה גם כשקשה לי.

האם להגיד לו משהו?

כן הייתי רוצה שהוא יתעורר על עצמו  ויבין שהוא ממש לא נראה פה טוב.

את החשובה פה כרגעירושלמית במקור
ולכן בכלל לא משנה בעיני מה אומרים לו לגבי עצמו אלא מה את אומרת לו על עצמך. כתבת שאת רוצה לחזור, זה אמור להספיק. הגיוני שאת רוצה את המקום שלך והפרטיות שלך, קל וחומר כשאת בעצמך אומרת את זה על בית ההורים שלך... זה אמור להעיד לו על התחושה שלך יותר מהכל.
(גם עבור הילדים נראה שהחזרה לשגרה מיטיבה)ירושלמית במקור


רק להגידאיזמרגד1

לא הוא זה שצריך להתעורר על עצמו, המשפחה שלך צריכה להתעורר על עצמה

מה זה להגיד לאישה כאלה דברים על בעלה??? 

כן ברור,נויה12345

אני אומרת להם את זה שזה לא במקום, זה בעיקר אחותי ואבא שלי,

אבל לצערי בעלי באמת מתנהג כמו אורח, הוא ישן צהריים מידי פעם אחרי העבודה, מגישים לו אוכל, דואגים לו, מעסיקים לו את הילד, הוא יוצא 3 פעמים בשבוע בערך בערב,

אני לא אומרת לו כלום אבל מידי פעם אני מנערת אותו שיקח את הילד למקלחת נגיד.. בסופו של דבר זה אנשים שעובדים בעצמם, והם לא מבינים למה הוא עייף ולא עושה כלום..

אני רוצה לחזור בשבילי כי אני רוצה את השקט שלי, גם ככה במהלך היום אני לבד עד שכולם חוזרים בצהריים, מעדיםה את השקט שלי בבית. וגם כי לא נעים לי בשבילו שממשיכים לראות אותו באור שלילי אז מעדיפה לחתוך את זה ולחזור לבית.


מוסיפהנויה12345

אני רוצה מאוד לחזור אבל לו כל כך טוב שאני מוצאת את עצמי מנסה להסביר לו למה אני רוצה לחזור

והדבר היחיד שהוא אומר לי זה: אנחנו נחזור ואני אעבוד כמו חמור...

ואז אני תוהה לעצמי אם להגיד לו מה קורה פה בבית כשהוא לא שם לב כי כרגע הוא ממש מתנגד לחזור כי באמת טוב לו...  

שיהיה בריא🤦המקורית

אז מה עדיף - שהמשפחה שלך תעבוד כמו חמורים?  לא מבינה את התשובה שלו ככ..


הקמתם משפחה,  שיקח אחריות

הייתי עומדת על זה שאת רוצה לחזור הביתה ונוקבת יום. 

כל מילההבוקר יעלה
ותוסיפי שלמשפחה שלך קשה והם לא אמורים לגדל לך את הילדים. ותתחילי לתת לו אחריות גם אצלם. 
את יכולה לומר לואמאשוני

שאת ממש מודה להורים שלך עבור מה שעשו בשבועיים האלו,

אבל מתחיל להיות להם קשה והם התחילו קצת לקטר ואת לא רוצה למתוח את החבל יותר מדי,

ושאת מבינה שזה ידרוש ממנו יותר מאמץ אבל ככה זה,

אי אפשר להנות מהעזרה בלי גבול.

כלומר להכניס את שניכם והעומס לעניין ולא את מה שהם חושבים עליו ספציפית.


יש מצב שתשתפי את אמא שלך קצת בלי להגיד עליו משהו רע, אלא יותר שאת חוששת שיהיה לו קשה גם לטפל בל וגם בבית לבד ולכן אם היא יכולה לארגן לך כמה מגשי אוכל שלפחות לא תצטרכי להתעסק עם זה.

אם את מטפלת בתינוק, הילד במסגרת רוב היום, יש ארוחות חצי מוכנות,

אז באמת לא נשאר לו הרבה.

כן לטפל בילד ואז נגיד עוד שעה של סדר וארגון של הבית.

חד משמעית ללכת הביתההמקורית

אם זה מכביד על ההורים ומעכיר את היחס אז ללכת ויפה שעה אחת קודם

שיתמודד בבית. התנהלות של המשפחה שלך לא בסדר בכלל כשהם יורדים עליו מולך אבל גם הוא קצת הגזים

חייבת להתייחס למשפט שלך שהקפיץ אותיDoughnut

"חייבת לציין שאני עושה את רוב העבודה גם כשקשה לי"- ממליצה לך- don't. קשה לך אל תעשי, בטח אחרי לידה, ובטח כשנראה שבעלך לא כ"כ קולט מה מתחולל סביבו... תני לעצמך לנוח ותשימי את עצמך במקום הראשון. אל תתאמצי מעבר ליכולת שלך כי שניכם תשלמו על זה מחירים הרבה שנים קדימה שיהיה קשה לתקן.

את רוצה לחזור כבר? תחזרו, וקחי עזרה בתשלום אם את נשארת לבד, אל תגיעי למצב של קריסה. תנוחי כמה שיותר ותורידי סטנדרטים לאפס. ההחלמה שלך עכשיו הכי חשובה.

נראה שכן כדאי שהוא ידע מה המשפחהשלומית.

שלך חושבת. כמובן את לא צריכה לצטט לו את כל המשפטים הלא יפים, אבל כן לומר לו שהם שיתפו אותך שכבר קשה להם לטפל ולעזור לכל המשפחה שלכם ובהחלט בבית הוא יצטרך לעבוד קשה יותר,  אבל אי אפשר להמשיך ליפול על המשפחה שלך.

מה שחשוב לדעתי: כשאת אומרת לו את הדברים *לא*  ללכת על כיוון של "אל תדאג, אני אעשה מה שצריך, לא תהיה לך הרבה עבודה" כי בעיניי זה מתכון לאסון. בהחלט תהיה לו הרבה עבודה, שבועיים אחרי לידה התפקוד של האישה עדיין מאוד חלקי ואת זקוקה להרבה מנוחה.

אבל להשאר במקום שלא רוצה אתכם וככה מדבר עליו, גם לא נכון לדעתי, וחשוב שהוא יהיה מודע להלך הרוח 

תודה רבה על העצותנויה12345

ולגמרי צודקות, כדאי שאני לא אשדר את המסר של נחזור הביתה ואני אעשה את הרוב, פה אצל ההורים שלי יש ימים שאני מרגישה שהכל גדול עליי כי פיזית קשה לי עדיין.

וכן יש לבעלי קטע כזה שהוא מאוד רוצה ילדים אבל עייף מכל מה שזה דורש כשהם קטנטנים...

וכן, ההורים שלי גמורים כבר מלראות את בעלי בקושי זז ושהרבה עליהים ועל אחים שלי.

ולאחרונה יש הרבה אמירות עליו, דברים כמו אח שלך זה בעל טוב, אדם חיוני שישן 3 שעות בלילה מתפקד ואחראי ומטפל בילדים שלו יפה,

או שאומרים לי- תאכלי פה, תביאי לנו לטפל בך, בבית שלך אף אחד לא ידאג לך או יטפל בך.

וזה שבעלי מסתובב לפעמים עם פרצוף תשעה באב, עונה להם בקצרה, הולך לישון שנצים..

קיצור הם מיצו את הזמן איתו.

אני אבהיר לו שהם עייפים ושהם רוצים את השקט.

אני כן מרגישה מהם שהם עייפים כי בעלי לא נוכח והרבה עליהים ושאם הוא היה נוכח היה להם הרבה יותר קל.

אנסה לגשת לזה בצורה הזו בלי לשתף מה אמרו עליו.. תודה 


 

 

 

את לא צריכה להגיד לו מה אומרים עליו אבל אתמקרמה

כן יכולה לשקף לו את המציאות


לצאת 3 פעמים בשבוע בערב כשאישתך אחרי לידה ויש עוד ילד זה ממש לא לענין

ללכת לשנון שנצ- זה למקרה חירום


תבהירי לו שאתם אורחים

ואם הוא רוצה שתמשיכו להקות רצויים

האחריות הראשית על הרווחה של אישתו והילד שלו היא עליו, המשפחה שלך רק עוזרים והם גיבוי


ואם צריך לחזור הביתה כדי שהוא יקח אחריות- אז זה מה שיקרה

את לא רוצה וההורים שלך לא רוציםכורסא ירוקה
אז כן הייתי אומרת לו שזה מקשה על ההורים ומתעקשת לחזור. 
לחזור הביתה. חד משמעית.הילושש

הייתי בסרט כזה, 

הרס את היחסים עם ההורים בתקופה הראשונה שהתחתנו- אחרי לידה של ילד ראשון. 

ממש חבל שעשיתי את זה.. 

ממש נפגעתי מאיך שההורים שלי רואים את בעלי- ולא מבינים אותו.. 

 

לא יודעת איך אתם מקבלים החלטות יחד- אבל פה.. הייתי מטילה וטו. ואומרת שבאלי את השקט שלי בבית שלי. 

 

לדעתי, 

חבל ממש.. 

תחזרו הביתה ותבנו את עצמכם בשקט.. לאט לאט.. 

הייתי דואגת לי לאקסטרה עזרה בביתשוקולד פרה.

אולי מנקה שתבוא פעם בשבוע?

או נגיד כסף לקנות אוכל מוכן?
או מבקשת מאמא של חבר קצת לקחת אותו אליהם, נגיד ליומיים בשבוע. שזה יקל עלייך ממש.
בקיצור, לרפד לך ולכם את החזרה הבייתה.

 

נשמע שיש פה עניין לעבודה זוגית ביניכם. מניחה שלך לא קל לספוג אמירות שליליות ממנו ועייפות מתמשכת.

הוא עושה משו לא בסדר או שסתם לא בא להם טוב בעין?רקלתשוהנ

אם יש לך הערה קונקרטית כלשהי שיכולה להקל, אולי אפשר לשקול להגיד. למשל אם הוא מצפה לדברים שיעזרו כשזה בעצם לא מתאים.

אם אין לו מה לעשות עם המידע הזה חוץ מלהיפגע, אין טעם להגיד לו.

 

אגב במצב כזה אני עצמי הייתי רוצה ללכת.

מישהו שמסתכל על בעלי בעין רעה זה עושה לי רע, בטח בתקופה של אחרי לידה שגם ככה יש ריחוק הלכתי שמקשה עליי מאד. זה מתכון לפיצוץ בינינו כי אני עלולה לאמץ את המבט המבקר עליו, ולכן הייתי בורחת.

רק אומרתממצולות

על פניו נראה שהוא באמת לא עושה הרבה

מצד שני אם אם לא אומרים לו את זה בפנים

יכול להיות שההרגשה שלו

שהם מאוד שמחים שאת שם

ומאוד שמחים לעזור

והוא בעצם שמח מהשחרור הזמני

ונראה לו שהכל בסדר

אבל מתחת לפני השטח אנשים מתעצבנים מזה

שהוא הולך וישן שנצ או שהוא יוצא בערב

אבל בגלל שהוא חושב

שכשהוא יהיה בבית

הוא לא יאפשר לעצמו לצאת בערב

או לישון שנצ

אז כביכול הוא מנצל את הימים

שאת בבית של ההורים

והוא לא מבין שרואים אותו באור לא יפה

אני חושבת שאישה שרוצה שיהיו יחסים טובים

עם הבעל והמשפחה שלה

זה התפקיד שלה לדאוג ולהעצים אותו

ולהגיד כמה הוא עושה הרבה

ואם באמת רואים עין בעין שהוא לא עושה דברים

אז חשוב מאוד להגיד לו

אבל בצורה כזאת שלא לא יובן שמעבירים עליו ביקורת

כי חבל זה מעכיר את היחסים

ואז האישה היחידה שסובלת

כשההורים והבעל לא בטוב

כי היא נמצאת בין שתיהם

ולפעמים גבר שלא אומרים לו מפורשות

לא מבין

אני יכולה להגיד עלי אישית

שכרגע יש לי שישה ילדים ב"ה

ובעלי שותף באופן מלא ועושה הכל

אבל  זה לא היה ככה בהתחלה

כשילדתי את הבת השניה

הוא עדיין לא הבין מאיפה זה נפל עליו

וזה הגיע למצב שבבית חולים

הוא הביא לי את הבת הראשונה

שאני אקלח אותה בבית חולים!!!

שהיום זה נראה לי הדבר הכי הזוי שיש

אבל אז זאת פשוט הייתה המציאות

הוא לא ידע לקלח וזה היה נראה לו

הגיוני להביא אותה שאני יום אחרי לידה

לקלח אותה בבית חולים

אז זה דברים שפשוט עם הזמן לומדים ומבינים

והאישה צריכה לדעת להגיד מה היא רוצה בצורה מאוד ברורה והגיונית

אפילו לציין שעות

נגיד עד 6:00 אני רוצה שהילדה תהיה מקולחת ואחרי ארוחת ערב

ולאט לאט הם קולטים

הכל בר שינוי בעז"ה 

מעדכנת..נויה12345

לא אמרתי לו מה הם אומרים עליו, אבל רמזתי שקשה להם כי הם עייפים והם צריכים את השקט שלהם ושאני כבר יותר בטוב והגיע הזמן ללכת. זה שאמרתי לו את זה ונתתי קצת דוגמאות כן ניער אותו הוא היה פעיל יותר בימים שהיינו שם.

ובאמת יומיים אחרי שפתחתי את השרשור חזרנו לבית שלנו.

והולך טוב כנראה הוא הוא היה צריך להרגיש שאין אף אחד שמגבה אותו כי הוא בעשייה בבית והכל בשותפות.

ובאמת היה עדיף ללכת לפני שהמצב יחמיר

כן מבאס הדברים שהמשפחה שלי אמרו עליו אבל אני שמה את בצד. למשפחה תמיד יש מה להגיד לצערי. 

נשמע שעשית בחכמהרקלתשוהנ

איך שאמרת לו, ושהלכתם בזמן, ושנחת בכל זאת תקופה מסויימת...

 

שתהיה חזרה לשגרה נעימה ורגועה כמה שאפשר!

עשית מצויןממצולות

ומשמח לשמוע שיש שותפות והדדיות

כמו שכתבתי לפני

כנראה הוא באמת הרגיש שזה הזמן שלו לנוח

עד שתחזרי הביתה

והמשפחה שלך לא ראתה את זה ככה

עכשיו זה הזמן להעצים אותו בעינהם

ולספר כמה הוא עושה

וכמה הוא מעריך את הזמן שהייתם שם

וכל מיני דברים שיגרמו להם להעריך אותו

גם אם הוא לא אמר את זה בפועל

מותר קצת לשקר למען השלום

זה שווה את זה 

ממש ככה. תודה רבה לכן על העצותנויה12345
אני כאן כדי להגידהיריון רביעיאחרונה

שאני נשואה 14 שנה. בעלי מהמם ושותף פעיל אקסטרא בבית ומשום מה כשהוא מגיע לבית של ההורים שלי הוא נאבד ומתקשה לתפקד... ואני מנסה לעבוד יותר לחפות עליו

אני צריכה ללדת חודש וחצי לפני פסח. ותמיד אנחנו טסים להורים שלי פסח והשנה אני חוששת מזה מאוד... מפחדת שהוא יאבד ואני אהיה עם התינוקת והורים שלי ירגישו שאנחנו נופלים עליהם. אז יותר קל לי לעשות פסח בבית לבד

כללית מושלם פלטינום - מה זה נותן בהריון ולידה?ואז את תראי

לא מצליחה להבין באתר והנציגים לא יודעים להשיב ורק מפנים שוב לאתר.

החזרים על מה אפשר להגיש?

אפשר על הכנה ללידה? אפשר על דולה? אפשר על דיקור/רפלקסולוגיה?

ומה הסכומים?


תודה!

אני בלאומית אבל משערת שזה דיי דומהשושנושי

במסגרת פלטינום יש לך סל לידה

הוא מכיל 2000 שח לקבלת החזרים

אם זה על בדיקות פרטיות 

אם זה על דולה (בלךאומית 1600 החזר)

קורס הכנה (בלאומית 300)

יש קופות שהבראה לאחר לידה גם מהסל (בלאומית זה מחוץ לסל 400 ללילה)

אני חושבת שיש גם הנחה על תרופות

דברים כאלה

 

אבל!!!!!

קריטי לבדוק אם את צריכה תקופת אכשרה כדי לנצל את זה

לרוב צריך כמה חודשי הכשרה שבהם את משלמת על פלטינום אבל עדיין לא זכאית לקבל החזרים

כן אפשר על מה שאמרתשיח סוד

עד 4000₪ סה"כ ועד 75% בערך מהסכום

אבל תקחי קבלות ממש ממש מפורטות! של מה השירות ומה התאריך ושיצינו שזה קשור ללידה

תשמרי את המסמכים מהלידה עצמה וכולי.

אחרת לא יחזירו… הם ממש עקשנים בלקבל ממך הוכחות.

מגישים אחכ באתר בקלות ומחכים לתשובה

באתר של כללית כתוב שיש רק 2000 ולא 4שושנושי

תראי פה

https://mushlam.clalit.co.il/he/woman/during_pregnancy/Pages/pregnancy.aspx

 

לפותחת - לפני שאת ניגשת לבדיקה או טיפול ממליצה לך לוודא עם המרפאה שאת באמת תקבלי החזר.

למשל על רלקסולוגיה אין החזר בלאומית

 

יש רפלקסולוגיה מהקופה עצמה למי שמעוניינתממשיכה לחלום
לא על חשבון הסל לידה
שימי לב שחוץ מהסל הריון,ניגון של הלב

יש גם עוד בדיקות שזה נותן לך במחיר מוזל. 

יש לך וותק חצי שנה?חנוקה

זה נותן בדיקות כמו סיקרה מוקדמת פרטי במחיר טוב.

יש גם סל הריון ולידה שזה עד 75 אחוז מהסכום.

די דומה בכל הקופות אבל יש דגשים, כללית הכי מעצבנים )הייתי בהריון במכבי לאומית וכללית(

למשל, הרבה שירותים נניח יועצים זה בבית הלקוחה. אז חשוב שיהיה כתוב.

בדרך כלל נותני שירות יודעים מאיפה אפשר לקבל וגם להתאים את החשבונית.

דולה בוודאי אפשר.

קורס הכנה ללידה- תלוי איזה. ולפעמים יש החזר נניח המשיח אז לא שווה.

אני מתעניינת רק לגבי דולה/רפלקסולוגיהואז את תראי

או הכנה ללידה.

סקירות וכו פחות רלוונטי 🙏

כן, יש וותק של חצי שנה

אז דולה בוודאיחנוקה

וזה בדר"כ לוקח את כל הסכום.

לגבי רפלקסולוגה יכול להיות שיש להם בלי קשר לסל הריון בהסדר, תבדקי באזור שלך

בדרך כלל במרפאה יודעים לענות לכאלה שאלות, יותר טוב מהאתר או המוקד

(כי לא עוזרת לך רפלקסולוגית בדימונה אם את מראש העין)

אפשר הכנה ללידה ואפשר דולהיראת גאולה

וכנראה ששניהם יחד מנצלים את הסל במלואו.

אין לי מושג לגבי רפלקסולוגיה.

הסל הוא 2,000 שח סך הכל?ואז את תראי
רפלקסולוגיהמקלדתי פתח

תבדקי בכללית רפואה משלימה. בדרום גיליתי שיש אחלה דברים והייתי מרוצה מהרמה. יש בכללית אקטיב קופונים אז גם יצא לי גרושים לכל טיפול.

גולה מאמינה שיש בסל אבל לא בדקתי

זה עוזר בשיניים.... אם זה נחשב קשור להריון ולידהבאתי מפעם
בדיוק שאלתי אותם על דיקור ורפלקסולוגיהנעמה301

והם אמרו שאין החזר בסל הריון.

יש מקומות שיש להם הסדר איתם ואז יש שם הנחה מראש, אבל אם הולכים לפרטי משלמים רגיל.

לפעמיםחנוקה

מדקרת היא גם דולה אז היא מוציאה חשבונית על קורס

הייתי בטיפול שיאצו ושאלה אותי אם אני רוצה חשבונית על ייעוץ תזונה

וואי אני משתגעת אני מאבדת את זהחמדמדה

הקטנה כבר מיום חמישי בבית עם וירוס חום, כבר יוציים בלי חום אבל סמרטוטה מידי בשביל מעון נשארת איתי בבית וזה מסןבך לי מאוד עם הרגל כי להרים אותה ולהסתובב בבית זה מסובך מאוד

הגדולה ראשון הלכה לגן, שני היתה ככה ככה, השארתי בבית ליתר ביטחון, אבל היתה מעולה אז אתמול שלחתי, וגם היום, עכשיו טלפון מהגן שהעלתה חום ותריך לקחת אותה

מי ייקח מי??? בעלי לא יכול לצאת מהעבודה ואני עם הרגל השבורה הזאת לא יכולה ללכת עד אליה!!

אמא שלי תכננתי אבל בסוף לא יכולה, אח שלי יילך בסוף אבל אופ אני שנאת לא להצליח לתפקד את החיים שלי!!


ושבוע הבא ביקורת לרגל (של שישה שבועות אז כנראה יורידו כבר את הגבס) וסליחה סליחה סליחה מאלוקים כבל אני מעדיפה גבס מלחזור לעבודה בעבודה המגעילה שלי לא יודעת איך אעשה את זה (ברור שייקח לי עוד קצת זמן עד שאלזור כי העבודה שלי ממש לא נגישה צריך ללכת נורמאלי כדי ללכת אליה)

והכל מלחיץ לי

ודווקא בשבוע האחרון שאני בבית שתיהן חולות לי


אבאאאאאא😩😩😩😩😩😩😩😩

וכוד עניין, טבילהחמדמדה

אני עם מגף דריכה, מה שאומר שיכולה להוריד ולכן גם לטבול

יאי

אממה

איך אני אגיע מהחדר לבור?😅😂

הייתן מעדכנות מראש את הבלנית?…

תבררי על מקווה נגיש אולי?נפש חיה.
בטח שזה מצב שמתאים להתייעץ עם הבלנית מראשבארץ אהבתי

וחיבוק על הכל.

נשמע ממש מאתגר...

❤️❤️❤️

כשאני הייתי אחרי פרוצדורה רפואיתמקקה

ביקשתי מהבלנית שתישאר להשגיח עלי כשאני יורדת ועולה ולא תצא

השאלה אם את בכלל מסוגלת לרדת במדרגות

אם לא, לחפש מקווה נגיש

אם באים לבכות, באים גם להודות 😉חמדמדה

ברוך ה' הטבילה הלכה בסדר גמור עדכנתי מראש והלכתי עם הקורקינט הזה שלי ונתנה לי אתהחדר עם האמבטיה שגם קרוב לבור

ברוך ה'

וגם הבנות כבר החלימו חחח בעז"ה חוזרות לגנים

איזו מהממת את!!! רק בריאות ושמחה תמידאמהלה

ושתדעי לך שאת גיבורה אמיתית!!!!!!!

מעריכה מאד!!!!

❤️❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
וואי..איזה מצב מאתגר😒יעל מהדרום
נראה לי שגם לך וגם לבלנית יהיה יותר נעיםתהילה 4

אם תעדכני אותה מראש.

היא תוכל להקדיש לך את הזמן. ולבדוק מתי הכי נח שתוכלי לטבול בנחת. ואת תוכלי להיות בנחת שלך ולהיעזר במידת הצורך.


מקווה מונגש הוא מקוה עם מעלון - סוג של כיסא גלגלים שיורד עם מנוף למקוה. השאלה אם זה מה שאת צריכה.

או שיספיק לך שמישהו ייתן לך יד בדרך שבין החדר לבור.


(כמובן שבסיטואציה כזו עדיף חלוק מגבת ממגבת רגילה)  

שיעבור בשלום ורפואה שלמה


מקווה מונגש זה לא רק מעלון. אצלנו במקווה המונגשאמהלה

יש ירידה במקום מדרגות. אז גם מי שלא בכסא גלגלים אבל מתקשה בהתניידות הירידה קלה יותר ממדרגות.

וגם פתח החדר קרוב יותר לפתח הבור

 

 @חמדמדה 

זה כ"כ מאתגר התקופה הזו.

ד"א, אולי זה הזמן להתחיל לחפש עבודה חדשה? מקום שיהיה לך כיף יותר לחזור אליו?

 

וילדים חולים ברצף- גם בלי גבס זה מאתגר מאד

אז עם קשיי התניידות זה קשה פי כמה

 

שולחת לך חיבוק גדול

שיהיה לכם רק בריאות

ושיהיה לך עוד יותר טוב ועוד יותר טוב

מדרגות זה בסדר ליחמדמדה

הבעיה שעם קביים מסוכן על רצפה רטובה ללכת, אז אחרי הטבילה לחזור לחדר זה בעיה איתם

יש לי כמו קורקינט כזה שהבאנו מיד שרה, אבל איתו קצת פדיחה חח אני מרגישה איתו מטופשת אבל ניראלי לא תהיה ברירה


וכן אני מחפשת עבודה אבל זה לוקח זמן לצערי…

אם מישי פה עובדת בהייטק ומחפשים אצלהם- אני ממש אשמח חחחח (האמת ש @רוני_רון ניראלי כתבה שהיא עובדת בהייטק, לא?😂😂)

תפני אלי בפרטירוני_רון

בדיוק עברתי עבודה, יש לי הרבה תובנות מהחיפוש שלי....

 

המון הצלחה!!!!

 

בכללי חושבת עלייך מלא, יש דברים שצריכים להיות לא חוקיים, כמו למשל הורים ששוברים רגליים!

בדיוק יש לי מישהו במשפחה ששבר את הרגל וצריך להיות מגובס חודש וחצי, והוא אבא ל6, מסובך נורא!

כן זה לא קל אבל בעיקר לבעלי כי אני ברביצה…חמדמדהאחרונה
דווקא לרדת ולעלות במדרגות לא בעיה אני קופצתחמדמדה

אני כבר מיומנת יש מדרגות בבית שלי

הבעיה זה הדרך מהחדר

ולכן לא יעזור לי נגיש כי אני לא צריכה רחב להכניס כיסא אני תריכה משו להישען עליו….

ופדיחה מהבלנית…

לא פדיחה בכלל. זה בדיוק התפקיד שלה. לסייע לטובלתאמהלה

בכל מה שנדרש.

ולקפוץ בתוך המים נראה לי ממש מסוכן.

אני ממליצה לך ליצור קשר קודם עם הבלנית

ממש לא פאדיחהמקקה
אני בטוחה שהיא תעזור ממש בשמחה
חברה ספרה לי פעםחנוקה

שמגיע יום הטבילה והיא עולה תפוסה

ברמה של אין מצב לעשות הכנות.

חפשנ מעסה ולא מצאה..

הלכה למקווה אמרה לחנית תקשיבי כל הגב שלי תפוס לא יכולה לעשות הכנות..

ואשכרה הבלנית רחצה אותה גזרה ציפורניים ברגליים חפפה והכל.

אמרה לי היה מביך אבל שווה! לפחות במצב הזה היה לי חיבוק מבעלי...

יו את מזכירה לי שאצטרךחמדמדה

לגזוז ברגליים גם ולא נגעתי בבהונות מאז השבר

שיט🤦‍♀️

ה' יעזור

ממש אין על מה להתפדח.תהילה 4
זה ממש פשוט וקל בשבילה. היידוע מראש יכול לעזור גם לך פחות להתפדח 
יש מקוואות עם בור קטן בתוך החדר. אולי לחפש כזהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ו 22:13

או שזה קיים לפעמים בחדר לכלות. אולי יוכלו לתת לך להשתמש ולא תצטרכי ללכת רחוק לבור

וואיאנונימית בהו"ל

סיוט!!


אבל למה את מטפלת בתינוקת חולה כשאת בעצמך פצועה?


במצב הפוך, אני הייתי כל הזמן בבית, כי ברור היה שבעלי לא יכול להיות עם הילדים. ובפעם אחת שכן יצאתי, זה היה בערב, אחרי מקלחות והכל...

נראה לי מאוד קשוח ואפילו להעמיס על עצמך יותר מידי❤️

את לא בחופש, את מתאוששת מפציעה. זה לא אותו הדבר.


מבינה אותך ממש ממש לגבי התחושה של חוסר השליטה והמוגבלות, זה באמת כל כך קשה.

למה כי חסדי ה' המשפחה עוזרת כשיכולהחמדמדה

אבל כולם עמוסים וילדים והריונות ותינוקות

ברוך ה'

ובתשלום לא שייך כרגע.

לא מדברתאנונימית בהו"ל

על משפחה מורחבת. אצלנו לא הייתה עזרה ממשפחה מורחבת. אני עשיתי הכל בבית.

אבל יש סיכוי שבעלך יכול לקחת על זה ימי מחלה.

וגם, אם לא בדקת, לבדוק זכאות לתשלום מביטוח לאומי. יכול להיות שאת זכאית אם את לא יכולה ללכת לעבודה.

בעלי בדיוק התחיל עבודה חדשה…חמדמדה
ביטוח לאומי כן אבצ אני בדיונים מול העבודה שלי שיחתמו לי כבר כדי שאוכל להגיש…
זה ממש חוצפה מצידם להתדיין איתךהמקורית

זה מימוש זכויות בסיסי שלא בא על חשבונם בכלל וזו קצבה מחליפת שכר

הייתי מזרזת מולם או פשוט שולחת את החלק שלך לביטוח לאומי ושישברו מולם את הראש

אין להם בעיה למלאחמדמדה

אבל אני עובדת צה"ל והגוף הזה משוגע יד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה אני בפינג פונג כבר חודש

מעצבן מאוד

בגלל שאת עובדת בארגון גדולהמקורית

שנמצא בקשר רציף עם ביטוח לאומי, ממליצה לשלוח את החלק שלך וביטוח לאומי כבר ידאגו לשאר

או שיבדו מולם או שיבקשו ממך לשלוח תלושים. לא הייתי מחכה להם האמת

אולי אעשה זאת באמת…חמדמדה

אשאל את העו"סית

תודה על הרעיון❤️

איזה סיוט!!!!! ממש קשה!!!! שולחת חיבוק❤️‍🩹שיפור
שהכל יסתדר כמה שיותר בקלות!!!
אמן❤️חמדמדה