פורום הריון ולידה (עמוד 160)

קיבלתי 2 וקניתי עוד אחד כי גיליתי שזה כל כך נח לי

במקום שמיכה.. 

ואני יודעת שהיא כל הזמן עטופה ומוגנת. גם כשאחים 'גדולים' מחזיקים אותה 

משתמשת גם כ'מעיל' כשיוצאים החוצה

ואני רואה שגם בגיל יותר גדול (אפילו 4) עדיף לי לדאוג שיהיו לבושים טוב מאשר לשמיכה

כי תכלס זה נופל להם (מלבישה דובון על הפיז'מה בימים קרים ממש)

לי זה שווה את מעט הסרבול (אפשר להניק בזה כמובן, ויש לי סוג עם כתפיות בלי שרוולים וסוג עם שרוולים, ככה שיכולים לשחק בזה בשלב של משחקי ידיים.)

נוח ובטיחותי

קניתי מנקסט. עם כתפיות ותקתקים, ריצ'רצ',

נוח להניק ולהחליף טיטול באמצע הלילה.

מישהי מסרה לי אחד כזה אצל הגדול. היה לי נוח אז קניתי עוד כאלה.

ראיתי שיש גם עם שרוולים, אבל נוח לי שממש קל לשים ולהוריד. רוב הלילה הוא גם עלי 🥰  מהדקת את השמיכה שלי מתחתי והתינוק מעל. ככה מרגיש לי הכי בטוח הלינה משותפת

יש בכמה דרגות חום

כי התינוקות שלי מתכרבלים איתי יחד בפוך.

למרות שזה יכול להיות רעיון טוב כי הקטנה כל הזמן נאבקת בשמיכה ובדרך כלל ישנה עם הרגליים מעליה...

אבל נראה לי ששק שינה יעצבן אותה ממש

זה יכול לתת כיוון

אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק

יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.

ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.

לרוב בתפקודים האלו.

זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.

ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.

כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.

בהצלחה רבה.

כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי

ואם באמת זה נובע ממקור אחר, הטיפול הוא אותו טיפול?

ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת

לא יודעת לגבי טיפול..

כן חלק מהפרעת קשב.

זו גם יכולה להיות הפרעת קשב שמתאפיינת רק בקושי בתפקודים ניהוליים.

הטיפול הוא זהה.

אם הרקע רגשי כמובן שצריך גם טיפול רגשי.

ממש ממליצה לעבוד כבר עכשיו על התפקודים הניהוליים כי ככל שעולים בגיל ובכיתות הצורך בסדר, בארגון וביכולות הללו רק גדל ונהיה מורכב ומאתגר יותר.

ככל שלומדים ומתרגלים את המיומנויות הללו בגיל צעיר יותר, הם נטמעים בקלות ובצורה טובה יותר

בהצלחה יקרה

הבנתי שבשביל לאבחן הפרעת קשב, צריך לפנות לרופא קשב ולמלא שאלונים.

האם צריך הפניה מרופא ילדים?

ואם אני רוצה אבחון יותר מקיף, כדי לבדוק גם אפשרויות אחרות, כמו משהו רגשי, למי אני צריכה לפנות?

להתחיל אצל רופא קשב, ואם יש צורך להמשיך הלאה?

דרך התפתחות הילד?

או בכלל בצורה אחרת?

אם אני לא טועה והם עדיין מטפלים בגיל 6.

בשביל זה צריך הפניה מרופא ילדים ושאלונים שיש באינטרנט לצוות חינוכי ולהורים, ומגישים בקשה להתפתחות הילד. ואז מחכים בתור..

בעיקרון הוא כבר מטופל שם, בריפוי בעיסוק.

אבל מניחה שנצטרך למלא מחדש שאלונים.

הוא דרך מרכז שעובד בהסדר עם הקופה.

זה לא המקום בו מתבצעים האבחונים.

המרפאה בעיסוק אולי תדע להגיד לי למי לפנות, אבל לא נראה לי שזה יקצר תהליכים.

השאלה מה הצורך

בעיקרון הוא כרגע מטופל בריפוי בעיסוק בגלל קשיים מוטוריים, ובטיפול עלו גם קשיי התארגנות.

חוץ מזה, יש לו קושי ביוזמה והנעה עצמית.

יכול להיות גם קושי בוויסות חושי, שהוא צריך פעילות פיזית כדי להתעורר.

מבחינה חברתית, הוא לא מחפש חברה, אוהב להיות עם עצמו. לפעמים ילדים מציקים לו.

בבית הוא מציק לאחים הקטנים, וגם מתגרה בגדולים.

יכול להיות שיעזור לו גם טיפול רגשי.

בכללי הוא ילד חכם, ויש פער בין היכולת והידע שלו לבין הביצוע.

כלומר אבחון לתקשורת.

לפעמים קשיי תקשורת "מתחפשים" לקשיי קשב וריכוז (ולפעמים הם נלווים זה לזה).

ואת מתארת עוד נקודות שיכולות להחשיד בכיוון.

פני לרופא הילדים ובקשי ממנו הפניה להתפתחות הילד. זמן ההמתנה ארוך מאוד בדרך כלל, אז אם את מרגישה שיש צורך דחוף באבחון, אולי כדאי אבחון פרטי כרגע אם יש לכם את היכולת. (הבעיה העיקרית היא שקשה באבחון פרטי לקבל הכרה בביטוח לאומי)

ואז ייתכן היריון

(ייתכן גם סתם איחןר במחזור שלבסוף יגיע)

שהחודש הביוץ היה יותר מאוחר, ועוד לא הגיע הזמן למחזור( לזהות הריון.

אפשר לנסות לעשות בדיקת דם, זה יותר אמין הבדיקה ביתית.

מחזור התחדשו. סיוט פשוט.. לא מבינה מה הולך לא היה לי ככה אפפעם

איחור בלי הריון ושבוע שלם של כאבים און אנד אוף(בקבוע יש לי כאבי מחזור כיומיים לפני ואז ביום הראשון של המחזור וזהו)

מוזר ברמות אבל ממש. ואין זכר לדימום

רואות גם? 

בשעה טובה והריון קל ובריא!

הריון תקין בבריאות שלמה ובידיים מלאות.

יתכם מאד שהיה ביוץ מאוחר.

איזה כיף

אז או שהמחזור יגיע מאוחר או שתגלי הריון באיחור.

מאחלת לך רק בשורות טובות!!

אבל אחרי עוד איזה שבוע איחור עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי.

אז עדיף לא לפתח ציפיות כדי לא להתאכזב ולנסות בדיקת דם

כגודל השמחה כך גודל החששות והחרדות🙈

עברתי דברים ומכירה ויודעת יותר מידי.

ה יעזור שיסתיים בידיים מלאות בשלום ובבריאות!

שיהיו בשורות טובות לכולן❤️

שיהיה הריון קל!!

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אנחנו לא יודעות מי את.

אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.

את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.

אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.

ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.

וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי

יש כל מיני מכשירים קולניים

אפשרי לשאוב שהיא לא נמצאת

או להסביר לה מה זה (בת כמה היא? אם קצת גדולה היא יכולה לעשות איתך)

אז אם כבר מחפשת משהו שקט ..

היא בת שלוש...

שהתכוונה שכבר אין לה מחזור?

לא יודעת בת כמה אמא שלך

זה שאין לה מחזור זה מובן מאליו (עברה את ה-70...).

זה היה לגמרי ספציפית על טבילה בזמן שאישה טהורה לבעלה, לקראת עלייה להר הבית.

אבל בהחלט יכול להיות שאישות זה דבר שכבר פחות קיים גם אצל זוגות שחוו יחסים אינטימיים טובים בגילאים מוקדמים יותר

אין לי מושג איך זה בגיל הזה

ותהיתי לפעמים באמת

עד איזה גיל זוגות יכולים לקיים יחסים?

גם מבחינת הגבר נראה לי שבאיזשהו שלב זה כבר לא עובד להם..

גברים מייצרים זרע מגיל ההתבגרות ועד… המוות.

זה נכון שיש עם הגיל יותר קושי בלהגיע לעוררות פיזית אבל יש לזה פתרונות מאוד נגישים (למשל ויאגרה).

ודווקא יש נשים שאומרות נגיד שעם הגיל זה משתפר. נניח שבגיל 50-60 הן גילו עולם וחוו אישות הרבה יותר טובה מבגיל 30.

ואפשר גם בגילים מבוגרים יותר. 70+. (אל תשאלו אותי איך אני יודעת. אולי כי סבתא מדברת על זה. אבל מכחישה חחחח)

זה היה מאוד מאוד ספציפי על טבילה בעקבות יחסי אישות, משהו שאי אפשר היה לפרש אחרת.

ההורים שלי גם לא בקשר הכי טוב והרבה מחלוקות. הרבה פעמים היו בריב שאמרו שהם מתגרשים?ובסוף לא. הם ישנים בחדרים נפרדים כבר המון שנים. בהתחלה היה לי קשה עם זה אבל עם השנים למדתי להוציא את עצמי מהסיטואציה.. זה שלהם ואין מה לעשות עם זה..

כשקראתי את התגובה שלך גם אני הבנתי כמו הבנות מעלי שהתכוונה לזה שאין לה כבר וסת אז אין לה למה לטבול.. אולי באמת התכוונה לזה? בכל מקרה זה שלה לגמרי ואל תקחי את זה אישית❤️ אם זה קשה לך אז תנסי לא לדבר על נושאים כאלה איתה.. 

ההורים שלי התגרשו לפני ארבע שנים עקב זוגיות טכנית רבת שנים שבה אמא שלי התעסקה רק בנו הילדים, ואבא שלי בלימוד התורה ובהעשרת עולמו הרוחני ללא שותפות בזוגיות או בבית .

מעבר לכך שפשוט כואב שזה גירושין מסיבות של אי עבודה זוגית נטו, אני רק אחרי שהתחתנתי הבנתי שכל החיים שלי בתור ילדה , ההורים שלי ישנו במיטות נפרדות. ואם זה לא מספיק אז אמא שלי התחילה לשתף אותי שבכל פעם שהיא הייתה טובלת

היא הייתה מנסה לברוח לחברות או לא לחזור הביתה בתקווה שאבא שלי יירדם והיא ממש הרגישה שהיא עושה את זה בעל כורחה … זה מאוד פצע אותי אבל לא יכלתי להשתיק אותה מכיוון שכמו שאת אומרת זה שלב שהיא כזה זקוקה לי בתור הבת הבכורה . עם הזמן לצערי התרגלתי לדיבור הזה ממנה ולמדתי לאטום את עצמי אל מולו (להקשיב באוזן אחת ולהוציא מהשנייה), גם במקווה לפני החתונה שלי היא באה איתי ואז יצאתי וראיתי שערה , וכולי יום לפני חתונה מפחדת מכל דקדוק ביקשתי מהבלנית לטבול שוב מספק שמא שהייתה עליי חציצה, ואמא שלי "בלי הגזמות יאללה בואי נצא " והערות כמו "איכס איך אני שונאת את המקווה עושה לי חלחלה".

כזו

אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך

את לא חייבת לעשות הכל לבד

תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים

חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה

הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר

חיבוק♥️

היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך

אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה

הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?

חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.

לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה

ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.

אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..

ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.

בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו

אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות

ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי

אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם

תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים

מנסיון

שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.

אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.

יעשה לכם ממש טוב...

חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..

אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!

כי היא מתארת מצב שחור לבן

או לקבל או לא

אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד

לא שזה מצב טוב

אבל גם לקבל/ להיפרד

לא אומר מצב טוב

כולנו אנשים פגומים

לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות

הקושי תמיד יהיה שם

ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת

אם היא בוויב חיובי

אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות

הזוגיות תהיה יותר טובה

בעלי עושה המון בבית

יותר ממני

זה לא הופך את החיים שלי למאושרים

יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית

לא שזה לא חשוב

זה חשוב

ומובן הבאסה שלך

לא חושבת שיש לזה פתרון באמת

זה המורכבות של החיים

לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.

אפשר לא לקבל

אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות

לא כל דבר אפשר לקבל

גם אם רוצים

גם אם מאמינים שמקבלים

זה יכול להמשיך להציק

אפשר להבין שזה מציק/ כואב

ולהניח לזה

למצוא דרכים עוקפות

זה לא ימחק את הכאב

אולי יקהה אותו

ואולי לא

לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.

כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...

מה הוא עושה ביומיום?

מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?

מה הוא נותן לילדים כאבא?

האם הוא עושה קניות/ תיקונים?

לפעמים קשה לראות אם היש,

צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.

לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,

כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,

כלים אפשר לשים במדיח

ואפשר להביא מנקה.

מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.

כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.

לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.

וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.

בהצלחה!

שלכל אחד מאיתנו יש מטלות שהוא עיוור אליהן, פשוט כי הוא לא מודע אליהם

יש מטלות שבן הזוג עושה ואנחנו לא שמות לב, זה יכול להיות קניות, או טסט לרכב, מילוי דלק, חשבונות או מין העבר השני מקלחות, ארוחות ערב ועוד ועוד...

יכול להיות שהוא עושה דברים שאת אפילו לא רואה?

ואשאל עוד, מה את רואה בו שטוב? למה התחתנת? מה הוא כן נותן לך?

שנית - שאלה:

הדבר שקשה לך הוא שהוא לא שותף בבית. אם תיפרדי ממנו - גם לא יהיה לך שותף בבית, נכון? אז בעצם מה תרוויחי?

אז דבר ראשון נראה לי שכדאי שתערכי שתי רשימות: אחת - מה את כן מרוויחה ממנו במצב הנוכחי (כלומר, איזה טוב יש בו ואיזה טוב הוא נותן לך או לילדים), והשנייה - מה תרוויחי אם תיפרדו.

אולי זה קצת יעשה לך סדר...❤️

לק"י

להדביק מדבקות על קו.

לצייר קווים/ ציורים פשוטים בטוש בהיר/ קווקווים, והוא יעבןר עליהם בטוש.

לצבוע או להדביק מדבקות לפי דגם של 2 צבעים.

התאמת צבעים, לעשות קוים בצבעים ושידביק מדבקות לפי צבע

צורות מקווקוות שהוא חוזר עליהן ומשלים את הצורה

לצבוע מספרים

את מציירת לה משהו והיא גוזרת מסביב, תלוי ברמה שלה, אם קשה אז רק לצייר קו ישר לגזור על הקו. 

גזירת קווים קטנים בצד הדף.

אפשר לגלגל נחשים מברבצק, לשטח פיתה

להתנסות בצביעה בתוך שטח מסויים- ברור שיצא מהקווים, אבל שינסה להתמקד בשטח ולא סתם לקשקש.

השחלת חרוזים על מנקה מקטרות.

גואש, פנדה, צבעי מים, פלסטלינה, חימר, חול, דבק לבן.

לצייר את הנוף או משחקים. מפתח יכולת להעביר מתלת מימד לדו מימד, חיקוי, דיוק ועוד.

להתאים בין מספר לכמות

לבנות בתלת מימד - קופסאות, גלילים, פלסטלינה וכו'

קיפולי נייר - מניפה, כובע

מבוך

ציור חופשי מאוד מפתח בגיל הזה, עדיף עם צבעים ולא טושים.

בצד אחד ים, שני כביש

למעלה עננים ואיפשהו פסי רכבת

מביאה לו מדבקות של כלי תחבורה והוא מדביק במקום המתאים (כבת על הפסים, מכונית בכביש, אונייה בים ומטוס בשמיים)

אפשר אולי בכמה דפים שונים, אני עשיתי באחד גדול.

כנל גם עם חיות, מה בכלוב כי מסוכן, מה מטייל מה על העץ ומה באגם

ועם כל מיני משימות חשיבה ומוטוריקה

במקס סטוק למינהם

מדבקות

בצק

וכו

אחד מהם של הדבקת מדבקות צורניות במקום מתאים

והשני של צביעה בצבע מתאים לפי קווי מיתאר

הי,

לי היתה חווית לידה טובה

מראש רציתי לידת מים ואפשרי שם.

בפועל כשנסעתי ללדת שם ידעתי כבר שמן הסתם אני לא עומדת בתנאים לזה כבר וכך היה. ילדתי בחדר לידה רגיל.

זכור לי לטובה שהרופא רצה להיכנס והמיילדות העיפו אותו כי הייתי כבר די פתיחה מלאה

האשפוז בביות מלא/טפס הפרדה

רוב הבדיקות ליד המיטה

מה שלא היה כיסא או שאפשר לקחת מקרוב

האוכל לא משהו.  חמגשיות

אוכל פחות חשוב לי כי אני גם ככה לא אוכלת בבתי חולים.

בעיקר חשובה לי הלידה עצמה ויחס אנושי.

אז היה בלאגן כי בדיוק העבירו את חדרי הלידה לתת קרקע...

לידה ראשונה שלי במאיר, בפעמים קודמות גרנו באזור אחר אז לא יודעת איך זה בד"כ אבל-

המילדות היו מדהימות! גם המיילדת בקבלה, וגם ה2 שפגשתי (הייתה החלפת משמרת) היו נעימות וקשובות ומכבדות ממש, באמת הרגשתי בידיים טובות. הייתה רופאה בשביל התפר שהיה צריך בסוף. גם, נעימה. מרחב נשי ממש.

לא היה כדור/גז צחוק/מקלחת/לידת מים בגלל המצב וכשויתרתי על לידה ללא אפידורל לקח למרדים מעל שעה להגיע.

במחלקה היה ממש ממש ממש לא טוב. עשו לי קליטה וחיסונים בערך 10 שעות מאז שהגעתי למחלקה וקיבלתי חדר. העירו אותי באזור 2 וחצי לפנות בוקר כי נזכרו בי פתאום.

החדר היה ממש נעים, יש להם כמה סוויטות והמילדות בקשו מהם לתת לי חדר פרטי אם יש, אז לגמרי זכיתי. מקלחת ושירותים בתוך החדר, מקרר קטן, עמדת קפה, כיור ועמדת החתלה מאובזרת. היתה גם ספה נפתחת למלווה וכורסת הנקה הבדיקות נעשו בתוך החדר איתי, גם שקילה וחיסונים. נח ממש. לא הייתי בתינוקיה בכלל.

לקחו יוזמה ושלחו יועצת הנקה - שנכנסה ובכלל לא ראתה אותו יונק וניסתה לשכנע לתת בקבוק כי אמרה שאולי אני לא יודעת להניק... מזל שזה לא ילד ראשון וזיהיתי שהוא עם לשון קשורה. כשאמרתי להם אמרו שישלחו יועצת הנקה שלא הגיעה,

אחות ילודים אחת שהייתה שם אמרה שאין לה הרבה נסיון אבל אם אני יודעת אז כדאי אולי ללכת למרפאת לשון קשורה באיכילוב לבדוק.

ואז ביום השחרור נכנסו בנפרד, אחת אחרי השניה- 3 או 4 אחיות שלמדו ייעוץ הנקה וכל אחת מסתכלת עלי מניקה (הוא ינק די ברצף כי היה מתעייף ונרדם ומסכני כזה.) ואומרת לי שאין שום בעיה ותראי הכל בסדר, ורק תלמדי להניק, ונראה שאת מחזיקה אותו טוב, אז תדעי שככה זה , הנקה כואבת בהתחלה...

ב"ה אמא שלי הייתה איתי ואמרה לי לשחרר ולא להתייחס, ושאני יודעת שיש אצלנו לשון קשורה אז נטפל בזה ויעבור.

הרופאה שבדקה אותו לפני השחרור אמרה שהמצב לא חמור, והחיך נמוך ותנועת הלשון טובה ואמרה שאין סיבה להתיר כי המיתר דק.

באמת ישר אחרי השחרור הלכנו לרופאה שהיא גם יועצת הנקה שעושה התרת לשון , אמרה שהחיך גבוה, המיתר עבה, רואים שאין מספיק מרחב תנועה ללשון וברור ללא ספק שכדאי לעשות התרה. ירדו לי דמעות הקלה שמישהו סופסוף רואה אחרי שהצוות שם אמר לי שאני מדברת שטויות.

ישר מרגע ההתרה כל הכאב נעלם כלא היה והבחורצ'יק ינק מדהים. ב"ה.

האוכל היה בחמגשיות קטנות, שניצל אחד בינוני, כמות של 3 כפות ירקות מבושלים וקצת אורז, מזל שבעלי הביא לי ירקות ופירות יבשים לנשנש כי ידעתי מלידות קודמות שאני רעבה בתחילת הנקה גם בלילות, כשסיימתי את האוכל שהבאנו אמא שלי ראתה שאני רעבההה ובקשה בשבילי חמגשית נוספת ונתנו לה.

בגלל המלחמה גם לא הסכימו לעשות בדיקות סקר שמיעה בכלל, אז בגיל חודש נסעתי עם ניובורן שצורח בנסיעות את כל הדרך שוב, בשביל 3 דקות של בדיקה. (ובלידות קודמות במקום אחר עשו את הבדיקה בגיל 36 שעות יחד עם בדיקות הסקר האחרות..  אז עקרונית היה אפשרי לעשות.)

אם תהיה לי ברירה אני לא אחזור לשם, תמיד חשבתי שהדבר החשוב זה חדרי הלידה, שהמחלקה זה גם ככה יומיים והביתה אז למה זה משנה? פה השתחררנו מוקדם בגלל המלחמה, ורציתי לברוח הרבה לפני פשוט חיכיתי לבדיקות הסקר של גיל 36 שעות.

לי בעיקר חשוב החדר לידה,

אני אחת כזאת שרוצה רק ללכת הביתה אחרי יום. ממש לא מרגישה בנוח בבית חולים

לגבי הנקה זה בעז"ה תהיה לידה 4 והנקתי את כולם אז מאמינה שאסתדר בעז"ה.

שוב תודה רבה! 🙏

ממליצה לך לחפש בגוגל בתגובות שעולות בחיפוש על בתי החולים... 

ילדתי לפני שנתיים בדיוק שם

הייתי מרוצה בסה"כ, כל מה שחשוב לי היה.

מה את רוצה לדעת? מה חשוב לך?

בעיקר על חווית הלידה והיחס של הצוות.

דיי קשה לי עם בית חולים ואני רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר.

אבל יחס סופר קשוב ומכבד של הצוות

כל דבר הסבירו לי, שיתפו אותי, הייתי צד בהחלטות וגם בדברים שהיו חד משמעיים הייתי צד- לא עשו דברים מעל הראש שלי ולא דיברו מעליי.

את סוף הלידה 'ביליתי' בחדר ניתוח(מסיבות מאוד טובות וקריטיות).. וגם שם הרופא *המדהים* אמר שלדעתו יש תנאים לוואקום ו*שאל* אם אני מוכנה שננסה וואקום לפני שעושים ניתוח.

גם בלחץ הזה שום דבר לא קרה בלעדיי, וגם הצוות של חדרי ניתוח היו רגישים וקשובים אלי מאוד. המלווים שלי לא הורשו להיכנס אבל דאגו שאהיה מוקפת בצוות נשי רגיש שהכירו בזה שזו סיטואציה קשה.

גם באשפוז ידעו שאני אחרי לידה מורכבת ומאוד הכילו את זה וגם הגיעה אלי מיילדת לעיבוד באשפוז.

הורמונלית..

צ'ט ג'יפיטי גם אמר לי את זה, אבל דווקא שמעתי על הרבה נשים שנכנסו מייד להריון - מה שאומר שהמערכת ההומונלית מייד מתחילה לעבוד.

כמה זמן את אחרי לידה?

והאם הנקת?

ואני 4 וחצי שנים אחרי לידה. הנקתי במשך בערך חצי שנה אחרי הלידה, כבר שעבר די הרבה זמן מאז.

כבר 4 פעמים ברצף

זאת אומרת שיום אחרי המקווה התחיל מחזור, והפעם ביום השביעי לטהרה כתם שאוסר.

ועוד פעם שפשוט התחבר

סיוט🥲

וכתמים בלי סוף

גם אני אחרי הוצאת מירנה

כי הבעיה בעצם היא שההתקן החליף את היצור של הפרוגסטרון ועכשיו הגוף לומד באיטיות לייצר בעצמו

ושיח אבהרם אמור לעזור ביצור שלו

מקווה שיעבוד אולי יעזור גם לך

נשמע סיוטטט.
איזה גיבורים אתם!
 

דיברת עם רופא נשים או משהו?
למרות שהתגובות פה אומרות על זה שזה תקין שיהיו שיבושים, עדיין נשמע לי לא תקין מה שאת מתארת.
ממש מוזר שלא שמעתי כלום על זה שיש גם דימומים והסתגלות אחרי ההוצאה.

אחרי לידה ואז שימוש במניעה הורמונלית, הגוף עבר כמה טלטלות הורמונליות... ככה שזה לא ממש משנה מה היה לפני ההריון...

הגוף שלך עכשיו בתהליך התאזנות... זה טבעי שזה יקח לו זמן...

ויחד עם זה, חיבוק על ההפתעה.... 

תחפשי בכרטיס האישי

אם לא

תחפשי בכרטיס אישי של מישהי שהגיבה שם

טליק לרנר

גלעד ברטל

את של אליק מצאתי

תודה רבה

מעריכה מאוד

הלכנו אליו לטיפול עם אחד מילדינו, לא לאבחון.

אליעזר סוקניק הוא פסיכולוג קליני (היינו אצלו באבחון). הוא מקבל בבית שמש.

אבל פסיכולוגים חינוכיים רבים מתמחים בגילאי גיל ההתבגרות ומטפלים באופן טוב לא פחות מפסיכולוגים קליניים.

אם לא מדובר על הפרעות נפשיות לא הייתי שוללת

אשמח לעוד

שמואל גוזלן מירושלים מומלץ ממש ממש למרות שהוא עו"ס קליני וביקשת פסיכולוג קליני אבל אני אומרת לך אל תפסלי מייד את האפשרות, אם אין לך מבחר גדול, כי אנשים אמרו לי שזה פשוט מדהים. ועזר להם מאוד מאוד מקצועי ולא עכשיו טיפול מרוח על שנים רבות אלא ממש כל שבוע יש הקלה.

יש גם עוד פסיכולוג קליני ששמעתי שהוא מומלץ אך רוב הסיכויים שמלא עד אפס מקום. שווה בכל זאת לבדוק אם יש רשימת המתנה. גם עליו שמעתי כמה המלצות שמו מאיר ברנד והוא פסיכולוג קליני.

בהצלחה.

זאת

מאיר ברנד הוא דתי? לא מוצאת עליו פרטים 

מאיר ברנד דתי

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

שום דבר שעלול להיות לא נקי לגמרי

(כי החודש תשיעי יש נשים שמסתובבות עם פתיחה קטנה בלי לדעת)

האמת גם באופן אישי לא הייתי הולכת למסלול או מעין שאפשר להחליק, כי נפילה בהיריון זה מיון
 

וג'קוזי אסור כל ההריון...

תבדקי את זה

רק עם ירידת מים

(עד כמה שזכור לי, אני לא גורם רפואי ולא בטוחה ב100%.)

לא ידעתי, תודה

מקווה שבאמת יצא לפועל בעז"ה

אפשר לקחת משחקים לשחק בצימר, ללכת למעיין לשכשך רגליים, לשבת במצפה עם פקל קפה להנות מהנוף. אפשר ממה שאני זוכרת לשכור בריכה, אבל את זה הייתי בודקת מול רופא או אחות, אפשר ללכת לשבת על חוף הים

שליה קדמית

התחלתי להרגיש בשבוע 16

בהריון הקודם הרגשתי ב19

את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם

הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה

זה מתגבר ונהיה ברור ומוחשי ותכוף

חודש תשיעי זה קשוחחחחח!

לא סתם אומרים- הריון זה שמונה חודשים ועוד שנה...😅

מקווה בשבילך שתצליחי להירגע ולעשות לך קצת טוב והרפיה לפני הלידה💞

לא זוכרת שהיה ככ קשוח בהריונות הקודמים.

אבל לפחות בעלי נתן לי לנוח המון בשבת וזה קצת עזר

ולהרפות..

וגם, מסקנה מהלידה האחרונה

לשריין מישהי לניקיון פעם פעמיים בשבוע לחודש הראשון

מראש לתאם כי אחכ אין ראש לזה

וגם לעשׂות קניות גדולות לש הרבה חדפ והרבה אוכל מהיר הכנה לך ולילדים

בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!!!

ככ קשה פה לתאם עם המנקות, אני אנסה מעכשיו. ואמן!!! תודה 🧡

ואולי תתאמי איתה שתבוא כבר שבוע לפני התאריך, אם לא תלדי זה עדיין יעזור כי קשה כבר לתפקד בסוף הגוף רק רוצה לנוח לקראת הלידה..

והאמת שזה גם יכול ממש לעזור,

אצלנו היא הגיעה לראשונה שבועיים אחרי הלידה

עד אז היה קשוח אבל הכי גמר אותי היום שהיא הייתה הסתובבתי סביבה מלא כדי להסביר לה כל דבר , להביא לה דברים וכו, רציתי שהיא תספיק הרבה אז הייתי ממש על זה וכשהיא הלכה הרגשתי  שגמרתי את עצמי מממשששששש ..