אני 4 חודשים אחרי לידה
עד עכשיו ניקיתי לבד, אבל אתמול הגוף שלי קרס והייתי במיטה
היום קמתי יותר טוב ב'ה.
והיום בעלי אמר בקול מה נשאר לנקות
אמרתי לו שיעזור לי (בדרכ אני מנקה לבד, אבל לאור המצב...)
והוא היה בהלם מעצם הבקשה...
אני 4 חודשים אחרי לידה
עד עכשיו ניקיתי לבד, אבל אתמול הגוף שלי קרס והייתי במיטה
היום קמתי יותר טוב ב'ה.
והיום בעלי אמר בקול מה נשאר לנקות
אמרתי לו שיעזור לי (בדרכ אני מנקה לבד, אבל לאור המצב...)
והוא היה בהלם מעצם הבקשה...
גם אם שמעת על עוד אחות בהריון
ואת שנה וחצי אחרי הפלה ומאוד מאוד רוצה גם
ובשנה וחצי הזאת כל האחיות וכל הגיסות משני הצדדים נכנסו להריון חוץ ממך
לא להתפרק
כי יש עוד הרבה עבודה וצריך פה אנרגיות טובות
קשוח לי. כל כך שמחה עם כל אחת וכל כך רוצה גםםם
סתם פרקתי כי חנוק לי ואני לא יכולה לבכות עכשיו
מאחלת לך שיגיע בקרוב ממש
בשמחה ובריאות
כמוני כמוך...
ולא היינו כמה שנים טובות אצל ההורים בפסח כי כל פעם מגיע זוג אחר כי האישה בהריון...
אז אתם תסתדרו...
ונכון אנחנו מסתדרים. אבל הרעיון מזכיר לי מה שאני גם רוצה...
וכל הכבוד לך ממש על העידוד העצמי. לי לאחרונה זה ממש קשה.
מותר לבכות. אני מנצלת בכי לתפילה.
אם כי לאחרונה אפילו קשה לי להתפלל ..
וזה הכי עצוב לי 
אבל בטוחה שתפילות לא ישובו ריקם!
שבעז"ה תחזרי בקרוב לבשר בשורות טובות!!
ובטח שאני בוכה, המון🙈 פשוט באותו רגע העדפתי שלא, כי היה חשוב לי לסיים לתקתק את הבית.
ב"ה הצלחתי להתגבר ועבר לי והבית נקי שיהיה חג שמח של חירות אמיתית!
בעז"ה שנבשר שתינו בשורות טובות בעניין הזה..
תודה יקרה❤️
עדיפות לבלי מצה איך שהיא... לא כזה אוהבת מצות.
תמיד לא מוצאת מה לאכול ונשארת רעבה.
בלי קטניות. אפשר שרויה.
לק"י
שקשוקה
טוסט מצה (אם זה פחות "מצתי" לטעמך)
חביתות
פנקייק
הכל עם סלט או ירקות חתוכים
סלט גדול עם גבינת שמנת ואגוזים
אפשר בלינצס תפוא אם זה נחשב וגבינות
פירות
שקשוקה
פשטידות
קרפ צרפתי במילוי מתוק/מלוח
פנקייקים
שקשוקה/עין/מקושקשת
יוגורט ופירות
סלט שווה עם אגוזים, גבינות, ביצה קשה, אבוקדו
שייקים למיניהם
פנקייקים (יוצא עם טעם של פסח, אצלנו אוהבים עם ריבה וגבינת שמנת)-
חצי כוס קמח מצה
3 ביצים (לערבב עם מזלג עם שיש בועות קטנות)
2 כפות סוכר
כפית מלח
3/4 כוס מים/חלב
לערבב הכל חוץ מהמים. כשאחיד להוסיף את המים ולתת בלילה לשבת כרבע שעה, קריטי לספיחת נוזלים. לטגן כמו פנקייקים רגילים.
קרפים (לדעתי הרבה יותר טעים)-
6 ביצים
חצי כוס מים/חלב
חצי כוס קמח תפו''א
כפית מלח
2 כפות סוכר
לערבב הכל בלילה אחידה, למזוג כל פעם מעט למחבת רותחת לוהטות לצדדים לקבלת העובי הרצוי (כמה שיותר דק).
ואז לאכול את זה עם מה שאת אוכלת בדרך כלל עם לחם.
ואם את רגילה לאכול בבוקר משהו מתוק (כמוני🤭) אז להכין או לקנות עוגיות כנ"ל.
אבל באמת הבקרים של פסח קצת מאתגרים... במיוחד שלא כיף להתחייב בנטיל ידיים וברכת המזון יותר מדי פעמים 🙈 (אנחנו אוכלים לפעמים דגני בוקר כשל"פ, אבל הם קטניות. ויש אפשרות גם להכין מעין דגני בוקר ממצה - שוברים מצה לחתיכות ושמים בתוך חלב חם מעורבב בדבש/סילאן ואוכלים בכפית. אולי זה יהיה לך יותר טעים ממצה כמו שהיא?)
אפשר לעשות המרה😉
רעיונות:
חביתה וסלט
קרקר תפוחי אדמה עם ממרחים וסלט חסה
בלינצס או קרפים
מצה פיצה (במחבת.. לצילאקים אנחנו עושים מקרקר תפוא ויוצא מעולה)
עוגיות ועוגה ושוקו
אבל בדכ אני אוכלת משהו מלחם וסלט. טוסט, פיצה, חביתה, לחם מטוגן וכו'...
הבעיה היא שאני לא אוהבת מצה.
ואם משקיעים אז שייק או חביתה.
זה באמת לא משביע להרבה זמן אז בדרך כלל אוכלים ארוחת צהריים מוקדמת.
בעצם נזכרת שאנחנו מכינים גם "עוגות" לארוחת בוקר
מטגנים בצל ואז מוסיפים חלק מהאפשרויות הבאות:
פטריות, גזר מגורד, קישוא מגורד, פרוסות שרי, זיתים...
מתבלים במלח, ואז כשמטוגן טוב, מוסיפים מלמעלה 2 ביצים מקושקשות מתובלות במלח. ואז מלמעלה פטרוזיליה ו/או כוסברה...
מעדןןןן
לצד סלט קצוץ עם אגוזים... יאמייייי
פחות מכירה את המגזר החרדי לעומק
את גולשת פה דרך מחשב? פלאפון?
עם חסימה? כי חסימות שך חרדים לרוב יחסמו ערוץ 7
זה נורמטיבי אצלכם או שזה משו חריג?
זה סודי או שאת יכולה לספר לחברות על הפורום וכו?
כמובן רק אם מתאים לך לפרט
סתם בלי היכרות
עצם ז ה שאת בפורום פה, נשמע לי שאת "פחות חרדית", ואת מתארת שאתם במיינסטרים.. אז מעניין אותי
אני דרך המחשב, בטח. יש לי טלפון כשר.
אני עם חסימה ממש חזקה. קוראים לה נתיב. אין לי מושג למה ערוץ 7 נפתח פה, זה כנראה פשלה או משו. כי אפילו כיכר השבת סגור....
מניחה שזה לא נורמטיבי, מסתבר שאין פה אף אחת מהמעגל הקרוב שלי.
לא דיברתי עם אף חברה או משפחה על הפורום אם כי אני לא מרגישה שאני חוטאת או מסתירה משו. לי זה מתאים.
אני לא יודעת אם את מכירה ככ את הציבור החרדי, אבל הייתי מדריכה בסמינר שלי, אחד מהסמינרים הענקיים בירושלים. זה קצת אומר על הסגנון שלי.
@שושנושי יכולה להעיד על כמה אני חרדית הכי חזקה ומיינסטרים שיש.
אמא שלי מורה בסמינר ואבא שלי ר"מ בישיבה...
נכון שיש עדין כאלה שיש להם טלפון כשר אבל לחלקם (משערת בערך חצי) יש טלפון חכם
לא למשפחה, לא לחברים, לא להורים של החברים בגנים וכו...
אז אני מדברת על מיינסטרים קצת אחר.
לרוב מוחלט של האברכי כולל הרציניים אין טלפונים חכמים ובטח ובטח שיש חסימה על האינטרנט.
על המשפחה שלי ושל בעלי
על החברים של בעלי (חלקם אברכים חלקם עובדים לכולם יש סמארטפון לפעמים בנוסף לכשר) כולם מיינסטרים לגמרי (ישיבות/ סמינרים הכי נחשבים, הילדים בחיידר הבנות בבית יעקב)
אולי את מדברת על מאד צדיקים וגם אז מוזר שמשפחה שלמה או כל הגן בלי סמארטפון, אולי מסתירים.
׳לרוב מוחלט של האברכי כולל הרציניים אין טלפונים חכמים׳ אולי תקף לאברכים צעירים
לאברכים יותר מבוגרים לרוב כבר יש סמארטפון
יש שם 10,000 אברכים
תספרי סמארטפונים-
שואף ל0...
במיר, ממוצע הגילאים הוא כנראה 40~
ודודים שלי, בני 30-60, חלקם אברכים, חלקם עם שטעלס, ולא מתחיל להיות להם סמארטפונים.
גם בעלי היה שם תקופה
אולי אף אחד לא מוציא שם את הטלפון החכם
זה לא אומר שאין להם
מתוך מאות חבורות יש חבורות בודדות שיש שם אברכים בסגנון כזה. אני יכולה למנות לך שמות.
רובם המוחלט לא.
כמובן לא אותך אישית
יש לי בסביבה מכרים חרדיים מחברון עם סמארטפון.... הם לא העשירון העליון.
אנחנו לא מאה שערים....
משפחות נורמליות עם ראש פתוח ובריא.
אני פשוט מדברת על השכבה היותר איכותית של הציבור החרדי.
לגבי מסתירים-
יכול להיות ולא מעניין אותי. יש להם גם טלפון כשר מתפקד.
אצלנו בשכונה אין סיכוי שיקבלו לחיידר מישהו עם סמארטפון. וככה ברב החיידרים הנחשבים. יש מגוון רמות של חיידרים במגזר החרדי.
ותאמיני או לא, יש לי מאות בני דודים, וחלקם המאוד מאוד מאוד קטן מחזיקים בסמארטפון. אפשר למנות על היד.
הייתי במסיבה בחיידר של הבן שלי (איכותי ונחשב 😉) אני כמובן לא הגעתי עם האייפון שלי אבל ראיתי כמה אמהות מוציאות ומצלמות ככה ללא חשש
במסיבות של הגדולים שלי זה לא היה
יש שינוי בשנים האחרונות
כשעבדתי בחברת תקשורת לפני 10 שנים היה להם סטטיסטיקה פנימית ש40% ממשפחות חרדיות מחוברות לאינטרנט, זה היה בתקופה שעדין דברו בגנות האינטרנט והתכחשו לזה שהרבה מחוברים, היום כמעט לכל משפחה יש מייל (משמע חיבור לרשת)
גם לגבי סמארטפונים אותו דבר, המידע עדין חסוי, לחלק נכבד מהציבור כבר יש ועדין יש הכחשות די גורפות.
מסכימה איתך שיש שינוי מאוד גדול בכמות מחזיקי הסמאטרפונים בציבור החרדי.
פעם זה היה מופקע והיום ממש לא.
עדיין יש נתח נכבד מהציבור שלא נכנע לזה.
ובכל שכונה יש את הקהילה היותר איכותית, ושם המשפחות ברובן לא יחזיקו סמארטפון.
מה יהיה בשנים הקרובות?
לא יודעת.
כרגע הציבור שלנו לא מחזיקים בסמארטפונים. ב"ה.
בציבור החרדי מזמן אינן הומוגניות
יש כמעט בכל משפחה הרבה סגנונות
לכן כמעט בכל משפחה יהיה כאלה שיחזיקו גם אם חלק אחר לא מחזיק
אבל זה גם תלוי את מי את מכניסה תחת כנפי המושג חרדי.
כל עוד זה לא מוגדר אי אפשר לדבר במספרים...
אלא אם את קוראת חרדי רק למי שעושה מה שאת חושבת
עוד לפני שהוא מצדיק את עצמו בעיני הקב"ה ומסביר כמה זה לא בעיה
הוא משכנע את עצמו ואת כל העולם שלכל הציבור כבר יש ושעוד שנה שנתיים ולא ידעו בכלל מה זה טלפון כשר.
יש עובדות
לאנשים יש ווצאפ/ ביט/ מייל בטלפון
ידוע שיש באזורים חרדים חנויות עם מחשבים ואינטרנט מסונן למי שצריך לפתוח מייל או להיכנס לאתר של ביטוח לאומי.
לא סתם יש כל-כך הרבה חנויות כאלו. אנשים באמת משתמשים בזה כי אין להם אינטרנט בבית...
.
בכל אופן, ברור שגם יש מי שמחביא. ובסדר גמור, שיהנה
אצלנו בשכונה (חרדית לגמרי) יש יותר מ50% סמארטפונים אבל מכירה איזורים שיש בהם פחות לכן אני משערת שזה בערך חצי
אני פה למרות שאנחנו משפחה חרדית קלאסית ביותר
באמת במעגל הקרוב שלי אין כמעט סיכוי שיהיה פה משהו בפורום
אבל זה עדיין לא מוריד את רמת החרדיות שלי..
זה פשוט עניין של סגנון
אני מחו"ל במקור אז יש לי קצת פתיחות מסויימת
גדלתי בסביבה מאוד מגוונת
והחינוך מבית מאוד חזק (פחות השפעה מהסביבה)
כך שאני התרגלתי להיות לפעמים בסביבה שונה ממני ועדיין להישאר בתחום שלנו.
חג שמח לכל עם ישראל על כל גווניו ודקויותיו😍
אנחנו לא בבית כל החג.
תכננתי לנקות את המטבח, להוציא את החמץ ולמכור.
עכשיו בעלי הסכים להשאיל את הבית לשכנים (הם לא יאכלו פה) חוץ מלהרוג אותו מה עוד חייבים לעשות בבית כדי שיהיה מותר להיות פה בפסח?
ומוכרת מה שיש
אני לא רואה סיבה שאת צריכה לעשות מעבר
אם יש עוד מקומות עם סבירות לחמץ תבדקי
אבל זהו..
תגידו להם שזה המצב..
להגיד להם שעלול להיות חמץ במשחקים וכאלה
ולשטוף. ואם אין לך כוח-לטאטא יסודי.
רק שתדעי שזה ממש חסד שאתם נותנים את הבית לפסח!
מעבר לזה, אתם עושים בדיקת חמץ ותראו אם יש עוד חמץ בגודל של יותר מכזית בטיטוא הרצפה
לא יוכלו להיות בבית בפסח 😁
בלי קשר לפסח כשנותנים את הבית ראוי לעשות שטיפה כללית, להחליף מצעים ולנקות שירותים,
אז זה סבבה בגדול.
בכל מקרה תעשו מגירת חמץ, גם אם יש חטיף בארון הם לא אמורים להגיע אליו, כי לא אמורים לפתוח לכם ארונות וכזה..
כדאי לשים מגבות בהישג יד.
לא מצליחה לחשוב על משהו מעבר..
אלא אם כן מקבלים תשלום מכובד על נתינת הדירה.
מעולם לא השארתי מגבות לאורחים שהיו אצלנו בדירה (וגם לא חשבתי להשתמש במגבת של אנשים בדירות שהתארחנו בהן).
מצעים - כריות ושמיכות לפעמים השארתי ולפעמים המארחים (המשפחה שביקשה את הדירה עבוכ האורחים שלה) הביאו משלהם. סדינים וכדו' - אף פעם לא השארתי. כן הורדתי את שלנו מהמיטות שישנו בהם (אבל גם יצא לי להתארח בדירות שלא הורידו כלום, אנחנו הורדנו בצורה מסודרת המיטות שישנו עליהן, שמנו את המצעים שלנו, ובמוצ"ש החזרנו הכל בחזרה למה שהיה).
שטיפה כללית של הבית - בעלי בכל מקרה שוטף כל שבוע. ובמיוחד לפני פסח נראה לי שזה כדאי. אבל בגדול אם הבית במצב סביר אחרי טאטוא, בעיני זה גם יכול להיות מספיק.
לנקות שירותים - בהחלט כדאי גם בעיני.
ובקשר לפסח (מתייחסת עכשיו לפותחת @רינת 35 - עד כמה שאני יודעת, חובת בדיקת חמץ היא בכל מקרה על כל אחד, גם מי שלא בבית בפסח.
אבל מספיק לבדוק שאין כזית חמץ בשום מקום. פירורי חמץ לא בעייתיים. וכל עוד לא אוכלים שם - אז גם לאורחים זה לא בעיה.
אולי כדאי להתייעץ עם רב כדי לדעת על מה באמת חשוב להקפיד - גם בשביל המארחים, וגם בשביל המתארחים. לא בטוחה שזה כזה הבדל משמעותי כל עוד לא אוכלים כלום בדירה.
(ובכל זאת - ממש מבינה את הכעס שלך. האמת שאני הייתי מבקשת מבעלי שלהבא כל החלטה על נתינת הדירה תהיה תמיד משותפת. אצלנו זה תמיד ככה, לפני שמדברים בינינו ורואים שזה אפשרי לא מבטיחים את הדירה לאף אחד...)
ברוך ה' שמחה לעדכן שילדתי😍
בונוס -
תינוק בן כמה ימים שלא אוהב להיות בעריסה שלו, בכלל. רק רק עליי. לאכול כמובן אבל גם לישון, רק עליי...
עצות לאמא עייפה?
מניסיוני הדל -
לפעמים בגיל הזה הם צריכים הרבה מגע, אז גם לתת אותו כמה שאפשר וגם לנסות עיטוף.
אם את רואה שהילדון סובל הרבה מגרעפסים (מתבטא גם בהרבה קולות אה אה אבל לא יודעת מאיזה גיל) - להקפיד לשחרר לו ולשקול אוסטיאופטיה, לנו זה שינה ממש את החיים בהקשר הזה.
הרבה נחת!!
ניסית עיטוף?
וגם אם עכשיו זה ככה, הם משתנים כל יום עכשיו, אז מקווה שישתנה בקרוב
בהצלחה!!

אצלי הם תמיד ככה בהתחלה.
אבל גם ככה גם אני מנסה לנוח כמה שיותר, אז פשוט נחה איתם, הספה או במיטה...
כשגדלים יותר (מגיל שישה שבועות בערך) אז אני עוברת למנשא ואז אני יכולה לעשות דברים והתינוק עדיין עלי ומרגיש אותי.
גם לי היו ילדים כאלה. ישנתי כשהם ישנים עלי...
ממליצה על עיטוף.
ולהיות איתו כל היום במיטה
כי את לא צריכה לעשות עכשיו כלום!!!!! חוץ מלנוח ולהיות עם הבייבי!
כל רגע ורגע
אז כמה שיותר להתכרבל להיות צמודים..
אם את שוכבת לידו, הוא ישן טוב?
אם חייבים לעמוד איתו אז מנשא זה באמת פתרון (אבל עדיף שזה יהיה מישהו אחר, שהאמא תצליח קצת לנוח).
אבל אם אפשר לשבת או לשכב עם התינוק, זה הרבה יותר עדיף. רצפת האגן צריכה להחלים עכשיו...
כדי שגם היא תוכל לנוח
ברור שלא לעמוד!
דגש חשוב
זה חייב להיות עלייך, או פשוט על מישהו?
אבא, סבתא, סבא, בייביסיטר יכולים לעזור לפעמים? אפילו לחצי שעה מדי פעם, כשהם צריכים הפסקה מה ניקיונות, יכול לעזור לך ממש
ממש שמחה לקרוא בשורה כזאת טובה
מלא מלא נחת!
לגבי הבייבי, מוכר לגמרי
גם לי היה מאתגר בהתחלה
הוא רצה רק אותי
לא את בעלי ולא בעריסה, רק כדי שאוכל רגע לאכול להתקלח ולנמנם (מי ידבר על שינה בכלל?????)
התייעצתי כאן וכולן אמרו לי שמה אין מה לעשות
הבייבי צריך אותי וכו'
אני מסכימה, הבייבי צריך אותך
אבל וואלה את חייבת לחשוב על עצמך כדי שתוכלי לספק לו את הצורך הקריטי הזה.
כדי שזה יוכל להתרחש,
אחרי הנקה, הילד נרדם
תנסי לעטוף
להניח חיתול שספוג בחלב אם (אחרי שהתייבש כמובן)
או להניח את הראש שלך על חולצה שלך
, החולצה הכי מזיעה ומטונפת שלך
אצלי החיתול חלב והחולצה עבדו בצורה מעולה
רק ככה הצלחתי רגע לנשום
המון כוחות
התאוששות קלה
כיף לקרוא את העדכון!!
הרבה הרבה נחת ושמחה!!
לק"י
אולי ישמע קצת קטנוני אבל יושב עליי ומלחיץ.
המצב הכלכלי לא בשמיים והחלטנו השנה שאין שמלה חדשה לחג.
בעלי יקנה לי מתנה ואשמח בה מאוד בע"ה.
החלטנו שהוא יפתיע אותי, זה מרגיש לי יותר ממנו ומשמח אותי לראות את הטעם שהוא אוהב ומכריח אותי גם לגוון בסגנון ובד"כ הוא הכי קולע ומשמח!
תמיד זה תכשיט או מטפחת.
ובאמת חשוב לי שזה יהיה משהו ניכר שהתחדשתי בו, שרואים עליי משהו שונה.
ואני ממש מתרגשת ובמתח, והוא אמר לי הערב שהוא כבר קנה לי וכל כך התרגשתי וניסיתי קצת עם רמזים להבין מה זה.
הוא לא שיתף פעולה, ופתאום התערער שאולי אני לא אוהב את המתנה וקיבלתי ממנו שדר שהיא לא טובה וזה ממש ביאס אותי.
הבנתי שכנראה זה לא משהו שרואים עליי.
שאלתי אם זה מוקצה והוא אמר שלא בטוח.
ניסיתי לנחש.. אולי בושם? איפור?
ואם כן, זה תכלס מבאס אותי.
כי זה דברים אישיים שזה ממש טעם ספציפי שלי. אולי הוא יפתיע לטובה, לא יודעת, אבל זה דברים שאני אוהבת לבדוק בעצמי.
אבל ח"ו לא מאשימה אותו, הוא הכי מתוק בעולם שככה חושב עליי ומנסה לגוון אבל באמת מפחדת להתבאס.
ובעיקר מבאס אותי שלא יראו עליי.
ממש פינטזתי (מסתבר אחרי שהוא קנה) על עגילים או מטפחת חדשה.
שורה תחתונה, אני הכי מפחדת לבאס אותו בתגובה שלי וליצור ריחוק או רתיעה מזה שיקנה לי דברים פעם הבאה.
לא יודעת איך לגשת לזה, איך להתלהב באמת אחרי התחושות האלה שלי.
או איך והאם לזייף התלהבות.
כי באמת מגיעה לו הכי הרבה הערכה.
ועדיין, זה נושא שממש רגיש לי כל העניין של הניראות והמצב הכלכלי
על מה שהוא הביא לך
לפעם הבאה - תקני לעצמך בגד לחג. זה עדיף על פני מתנה לא ידועה וזה משו שאת בוחרת
אם הוא רוצה לתת גם מתנה, או שאת רוצה גם מתנה, תבקשי בדיוק מה שאת רוצה
זה מה שאני חושבת

האמת מפתיע אותי.
חלק מהרעיון של מתנה בהפתעה זה גורם ההפתעה.
אם לא מתאים לך הפתעות, לא חייבים.
אפשר לצאת לקנות יחד מתנה בתקציב מוסכם מראש.
לא הייתי מנסה לזייף שום דבר אלא להתבונן על המקרה בשביל ללמוד להבא.
תחשבי עם עצמך עוד קצת אם את מעדיפה לדעת הערב כדי שאם לא תאהבי תוכלי להחזיר את המתנה מחר ולקבל זיכוי כספי ולקנות משהו אחר שאת אוהבת.
מה שאת כן יכולה לעשות, ז לדבר שיחה כנה ופתוחה עוד הערב עם בעלך לפני שאת פותחת את המתנה,
כי המתנה עצמה זה לא מה שמשנה אלא כל מה שעומד מאחורי זה,
כלומר דווקא בגלל שאת לא יודעת מה המתנה, את יכולה להודות לו על המחשבה שהוא חושב עליך באופן לא מאולץ. ולפרוק מהלב את כל התחושות.
ולהודות על האמת שקיבלתם החלטה שגויה שהוא יקנה לך מתנה בהפתעה.
אני נזכרת שפעם אחת (ויחידה מאז ועד עתה..) בעלי הפתיע אותי עם מתנה- עגילים מחרידות.
משהו שלא הייתי עונדת או נותנת למישהי אחרת לענוד. הוא ממש התלהב לתת לי אותן ומאפקט ההפתעה. אני התבאסתי בטירוף מבפנים שזה מה שקנה, אבל זה לא סתר את רגשות התודה מהמחווה שהיו חשובים בעיניי הרבה יותר מהעגילים. אמרתי תודה ושזה מאד שימח אותי שחשב עלי, השקיע ובחר והביא בהפתעה וקצת יותר מאוחר אמרתי לו שהעגילים לא הטעם שלי וזה לא משנה לי כל כך, כי מה שבעיקר שימח אותי זה המחווה ושווה לי פי כמה. מניחה שזה היה קצת מבאס, אבל מאז סיכמנו שאני קונה לעצמי מה שאוהבת, אם אפשר ללכת יחד לקנות עוד יותר טוב ואפקט ההפתעה אצלנו זה מכתב שהוא מביא לרגל האירוע. ב"ה זה עובד אצלנו מצויין- אני מתרגשת מכל פעם שמקבלת מכתב וזה נותן לי את התחושה שחשב עלי והשקיע בי פי כמה מאשר כשקונה לי מתנה.
שגבר שמעודד את אשתו לקנות לעצמה מתנה לחג קיים את מצוות היום.
בעלי ברגל מעודד אותי לקנות מתנה לעצמי ואני עושה זאת בכיף.
לא רואה עניין לחשוב, קנה לא קנה, יקנה לא יקנה, אני אוהב את זה יותר או פחות.
הוא לא אוהב אותך פחות אם הוא לא בוחר מתנה בעצמו.
ואם את מפנטזת על משהו, פשוט תגידי.
אני מנחשת שאת נשואה צעירה, ואני מאחלת לך עוד שנים טובות וארוכות בשמחה.
אל תבזבזי את החיים ברצונות שאת משתיקה, וזה טוב לכל התחומים בזוגיות.
ולעניין הנקודתי, הלך קנה- תביעי הערכתך על שחשב עלייך אבל כן כדאי שתוסיפי אולי בזמן אחר שהיית מעדיפה להחליף או שהייתה ציפיה אחרת.
חג שמח.
וזה מתסכל אותי ולא מסתדר לי עצם העניין בכלל.
זה קשה לי ומוזר לי הרעיון הזה
אני אתאר בצורה מודגשת של הרצון להמשיך אבל זה מרגיש לי בדיחה מוזרה והזויה
ואני בעד שאלות רב כמעט תמיד אבל זה לא מסתדר לי ואפילו מעצבן אותי!
ובכלל התכוונתי לפתוח שרשור ולשאול מה ההנחיות בד״כ של רבנים בנושא. יש רבנים שאומרים מראש שאפשר למנוע מראש יותר משנה אחרי הלידה? מבאס אותי שאחרי שנה בלבד אני צריכה שוב להרים טלפון לרב של מכון פועה
תודה גם על הדעה הזו. אין לנו רב קבוע
האמת ראיתי שהרב אבינר אומר שכשיש את שני המינים אז הזוג מחליט כמה לרווח והעיקר לא לעצור לגמרי את הילודה. הוא כן כתב במאמר שלא הכוונה לרווחים של 10 שנים. שלחתי לו הודעה והוא אישר שהבנתי נכון.
אז נראה לי זה מה שנעשה
אבל מתלבטת אם לשאול רב שאנחנו מכירים מהישיבה מה הוא אומר
התוצאות מראות שהבדיקה כנראה לא בוצעה בזמן
אבל אולי זה כן מעיד על ירידה ברזרבה
רק שבאמת לא ברור
ביצעתי ביום ה 3 של המחזור. מתחיל לי ביום יומיים של כתמים. איך שהתחילו כתמים התחלתי לספור (ככה הרופא אמר ולא מהתחלת הדימום המשמעותי) הבאסה שאמר לספור יומיים. מאתמול חששתי שמוקדם מידי כי לא היה לי דימום בכלל (רק אחהצ) אז בסוף דחיתי להיום
אוף. מייאש
רקאניאחרונהמתפללת עלייך❣️
*העליתי גם בפורום אחר מקוה שזה בסדר*
נשואים 5 שנים הורים ל2. אחד בגן אחד והתינוק איתי בבית, לא ישן מדהים אבל משתפר.
מרגישה שאני חיה חיים לא שלי. אני לא האמא שאני רוצה להיות ולא מחוברת לאיך ש"צריך" להיות ומצד שני למי יש זמן להמציא את הגלגל מחדש כשכל הזמן זה נקיונות כביסות בישולים)ואני כמעט ןלא מבשלת ועדיין היום שלי עמוס בטירוף).
אין לי בעיה עם כל דבר כשלעצמו אבל כשהכל ביחד זה פשוט מה כיף בזה? נטו לעבור ממטלה למטלה ורק לחכות שהיום ייגמר.
יש לי פעם בשבוע שעתיים/3 שעות לעצמי זה עוזר אולי לאותו יום בלבד.
מבחינת זוגיות , שעמום ואין חשק לזוגיות בכלל. מבינה שכולם חיים ככה בסוף. איזה כיף לכולם. גם פה לעבוד בזוגיות מרגיש כמו מטלה למי יש כוח להשקיע בקושי בעצמי אני משקיעה אני רק רוצה את השקט שלי.
קשה לי כבר עם שמירת השבת, משעמם לי בשבת. לפעמים בא לי להוריד את הכיסוי ראש מרגישה דתייה מזוייפת ובכלל שזה מכער אותי כי אני לא יודעת לעצב אותו יפה ןאין לי זמן ללמוד ואין לי ממי ללמןד איך לעשות שיישב יפה אז הןא סתם תקוע באופן מכער. בקושי עושה מה שצריך ןכאמור הכל "כי צריך" וזה למרות שחזרתי בתשובה על דעת עצמי ואז הכרתי את בעלי והתחזקתי יותר לכיוונו ופתאום הכל גדול עליי מרגישה שזו לא אני בכלל. יש לי אמונה בבורא עולם אבל לא מחוברת לשבת ולתפילות שתיקנו מעדיפה לעשות התבודדות ואז מרגישה לא בסדר אם אני לא מתפללת כמו "שצריך" אז אני כבר לא עושה כלום.
מרגישה בן אדם מזוייף מסתירה את האמת שלי כדי שאנשים לא יחשבו שהשתניתי ושאני בן אדם לא טוב. ואז אני זיוף אחד גדול הסתרה אחת גדולה העיקר שלא יחשבו עליי דברים רעים.
מרגישה לא מעריכה את המציאות שלי מפונקת ועל מה אני בכלל מתלוננת תעשי מה שצריך יש אנשים עם צרות אמתיות. אז תמשיכי לחיות את החיים הפרווה שלך המזוייפים שלך כי את גם ככה לא יודעת מי את באמת ואף אחד לא יודע גם לא בעלך ולא הילדים כולך דמות ותשארי בדמות עד סוף ימייך ואל תשכחי להרגיש מצפון בגיל 80 שלא "הגשמת" את עצמך ובזבזת את החיים בלרצות אנשים ובלדאוג לכולם ולהרגיש אשמה היום על לנסות לצאת מהדמות שלך כי זה לא מתאים זה לא את וזה לא יבוא טוב לאף אחד.
בן כמה הקטן? כי זה נשמע לי ממש כמו דיכאון אחרי לידה. זה באמת חזק, והרבה נשים עוברות את זה, ואת תצאי מזה בעז"ה חזקה ושמחה!
ממליצה להתקשר קודם כל לארגון ניצה ולדבר איתם, הם יוכלו לייעץ לך הלאה.
ובינתיים סבלנות, וחמלה כלפי עצמך ♥️
מבינה שאת בחופשת לידה אבל מה היה לפני כן?
והאם את מתכוונת לחזור לעבוד?
להיות כל היום בבית ולנקות זה משעמם בטירוף!! גם אני השתגעתי בחופשת לידה והרגשתי ממש חיות כשחזרתי לעבודה. בנתיים אני ממליצה לך למצוא תעסוקה שמתאימה עם התינוק- לדוגמא הליכות בחוץ, קבוצת אמהות בחל״ד (אצלנו יש במתנס בוקר בשבוע עם ארוחת בוקר, שיעור פילטיס מותאם לאמהות עם קטנטנים והרצאה קצרה בנושאים מעניינים).
לפני 20 שנה
אמא ל2 תינוקות
תוהה איך הגעתי למצב שאני 24/7 עובדת בבית/ בחוץ בלי טיפת חופשיות ועם נשים מסביבי שזה מה שהן עושות 20 שנה ועם גברים שמצפים שזה מה שיקרה
זה גרם לי לעצור רגע מהחיים, להבין שאני חייה חיים של מישהו אחר ולהתחיל לשאול את עצמי מה אני רוצה מחיי.
לא עשיתי שינוי ביום אחד, זה היה תהליך ממושך וקשוח, זה התחיל מעצירת הילודה, המשיך משינויים בקטע הדתי, שדרוג התעסוקה ופינוי זמן מספיק לפנאי ולעצמי.
אחרי שהייתי מספיק מרוצה מחיי התחלתי גם להתעניין בהתפתחות אישית ובהרחבת אופקים במגוון נושאים.
החיים שלך הם בחירה, כל יום מחדש, איך הם יראו. מה שקרה עד עכשיו לא חייב להמשיך.
להשתנות זה לא דבר רע, בעיניי זה אפילו טוב, כשאני רואה אנשים שנשארים כל חייהם אותו דבר זה מוזר לי שהם אף פעם לא משנים את דעתם, זה הכי טבעי להשתנות ולהתפתח.
אגב אם רוצים להגשים רצונות ולהתפתח כנראה צריכים קודם כל פחות לשים על אנשים, אחרת חיים את החיים מנקודת המבט של הסביבה ולא מרצון אישי.
שוךחת חיבוק❤️
האמת שבלי ההקשר הדתי נשמע שאת חווה סוג של דכדוך/ דכאון
ממליצה למלא שאלון אינטרנטי על דכאון אחרי לידה ולקבל אינדיקציה למצבך
אני חושבת שדכדוך ודכאון הרבה פעמים מגיע מריצוי וחיים באוטומט וחוסר חיבור לרצון האמיתי שלנו, וגם - מתחושת חוסר משמעות
תכלס את צודקת בעיניי וגם אני הייתי מרגישה כמוך אם כל חיי היו סובבים סביב הבית והכביסות, ובאמת הרגשתי כך באיזשהו שלב כשהייתי בבית עם הילדים והחלטתי לעצור ולצאת לעבוד
כנל לגבי מערכת היחסים מול הבעל. אנחנו צריכות התחדשות וריגושים. אבל זה הרבה פעמים מגיע מעצמו או מנחע את עצמו כשיש לאישה חיים מלאים משל עצמה. כשאת כל היום סביב השוטף של הבית, וכל הימים נראים אותו דבר, ואת מרגישה אשמה על המחשבות שלך אפילו, ברור שזה נדחק הצידה. זו מן הסתגרות והתכנסות בקושי הפנימי שלך שלא מאפשרת פניות לשום דבר אחר, וזה רק הולך ומתעצם אם לא מטפלים בזה
בקצרה, מציעה לשקול כאמור יציאה מהבית, שינוי. תשאלי את עצמך שאלות ותעני בלי לבקר את עצמך. והייתי פונה גם לטיפול
חתונה, זוגיות, ילדים, הם ברכה בד"כ ויכולים להביא הרבה טוב לחיים
אבל לא משם בהכרח תבוא תחושת משמעות וחיבור לעצמי...
ולפעמים אפילו להפך. עומס החיים, עומס המטלות יכול מאוד להרחיק אותנו מעצמנו ומהאני שלנו.
וכן, אין כיף בלרדוף אחרי המטלות, לסמן וי, ללכת לישון וכל יום נראה בערך אותו דבר.
הייתי הרבה שנים רווקה בלי הרבה עומס על החיים ואלו היו שנים נפלאות של משמעות אפילו שלא היה לי ילדים ובעל, ואפילו שהייתי בחיפושים אינסופיים אחרי הבעל...
כי היה לי את עצמי כמה שאני רוצה ונהניתי מהשקט הזה, והחיבור לה' היה כל כך ממלא ומספק...
אני רואה את זה הרבה, בני אדם רוצים המשכיות, רוצים מסגרת ומשפחה בד"כ... ומאוד רוצים ילדים
אבל הרבה פעמים זה סיפוק והמשמעות מתחבאת שם...
וצריך למצוא את עצמנו, אולי מחדש, בתוך כל העומס הזה.
נשמע שיש כאן הרבה הלקאה עצמית ומצפון...
מול עצמך, מול הסביבה, מול דרישות החיים, מול ה'.
אז קודם כל את טובה כמו שאת.
ואת לא נמדדת בפינצטה. את מכלול של הרבה דברים...
ויכול להיות שספציפית עכשיו את מוצפת והכל נראה גדול ומשמים וריקני...
אני לא יודעת איפה בעלך פה בסיפור, אבל ייתכן שזה קשור גם לשם...
בכל אופן דבר ראשון לפני הכל תמצאי את עצמך, את הטוב שבך!! תגלי במה את טובה, תראי את עצמך באור טוב וחיובי...
וחיבור חיבור עם אמת...
אפשר להעזר בטיפול.. לבד זה נשמע לי קצת מאתגר לפי התיאור שאת מספרת...
אדם צריך שיהיה לו את עצמו באהבה ושלום לפני הכל.
ואח"כ אפשר לדבר על הבחירות שלך בחיים לגבי שמירת מצוות...
צריך תמיד רענון גם אחרי חזרה בתשובה
תהילים
שיעורי תורה
קריאה תורנית
התחברות .
זה מתמשך
זה אף פעם לא בא בקלות , זה חדשים לבקרים
מאחלת לך יקרה שתראי אור במה שתעשי
צריך רענון בשביל לפתח את האמונה ולהעמיק אותה, אחרת היא נשארת אמונה לא בשלה וגם די מובן למה אין לך כח להמשיך לקיים
וגם צריך רענון ולמידה מה באמת היהדות אומרת על דברים, כי נכון שיש הלכה אבל יש גם הרבה מקום לגמישות בכל מיני דברים ואם תבררי ותלמדי יכול להיות שתגלי שיש דברים שיש בהם מנעד רחב יותר
סתם לדוגמא שנתת על התפילה-
נכון שבעקרון ראוי מאוד להתפלל תפילת עמידה כמו שחזל תקנו
אבל צריך לדעת שמעיקר הדין החובה הבסיסית של אשה היא להתפלל תפילה ביום, אבל זאת יכולה להיות גם תפילה במילים שלך! היא רק צריכה לפתוח בשבח לקב"ה, ואז בקשה ולבסוף הודיה (כמו בסדר של תפילת 18). אז כן הקבה ישמח גם בהתבודדות שלך וגם מבחינה הלכתית זה באמת הבסיס.
בכל אופן ממליצה ללמוד, לחפש
גם לחפש לך דמויות רבניות שאת מתחברת אליהן ויוכלו להדריך אותך.. הרבה פעמים בכל מיני דברים יש את תשובות למענה אחר לחוזרים בתשובה כי זה באמת מאתגר ומורכב
להפסיק לְרָצות.
אני חושבת שזה בדיוק הגורם המחולל של הרגשת הזיוף, את עסוקה כל הזמן ברצונות של אחרים ובסוף נעשית זרה לעצמך.
מציעה כמו oo היקרה להתחיל לבחור כל פרט בחיי היומיום שלך מחדש. לא הכל בבת אחת, שינוי וניקוי יכול להביא איתו גם כאב ובלאגן, אז כל פעם לפתוח תחום בחיים שלא מוצא חן בעינייך לראות את המציאות שלך, לבחון את הרצון שלך מול זה, לראות מה את התחייבת לעשות והאם זה עדיין מתאים לך, ואם לא לראות איך אפשר לעשות שינוי, ולבחור מחדש. לבחור במשהו זה לא תמיד במה שהכי כיף אבל זה אומר שאת מבינה שאת לא נמצאת שם בכפיה חיצונית כלשהי (גם עכשיו את לא בכפיה כנראה, אבל כנראה גם לא עשית את כל הבחירות שהובילו אותך לנק' הנוכחית במספיק מודעות, יותר בזרימה, ועכשיו החיים קוראים לך *לבחור* שוב).
בהצלחה רבה וחיבוק על תחושת הזיוף, זה אכן צורם להיות ככה כל הזמן...
פעם ראשונה בסיטואציה וראיתי שדיברו על זה פה פעם לכן שואלת...
לא משנה איזה סיוט לי רצח שניהיה אסורים עכשיו כל החג באסה ממש
זה כנראה אומר שזה פחות מתאים לך
אני לא הצלחתי לחבר יותר מחפיסה וחצי בלי כתמים

אז מה עשית? כמה זמן היה כתמים?
זה חכם שעברתילמשולבות?
שווה לי להפסיק לגמרי?
אם אפסיק, תוך כמה זמן מגיע מחזור?
אם לא, עושים הפסקה רגילה של שבוע (אאכ ובגלולות האלה ספציפית זה אחרת. צריך לבדוק בעלון לצרכן)
ווסת מגיעה אחרי 3-4 ימים מרגע ההפסקה
מה עשיתי עם הכתמים? הבנתי שזה הזמן לעצור ולעשות הפסקה כי הרירית מתפרקת
אז הייתי אמורה להפסיק כדי לקבל כבר כשהתחלתי עם הכתמים?
אם מתחילים כתמים אחרי חיבור חפיסות, צריך לעשות הפסקה ולקבל ווסת.
וביום הראשון של הדימום הרציני מתחילים חפיסה חדשה
הפסקה לפי הוראות החבילה, שבוע או מה שכתןב
זה קריטי להגנה מפני הריון.
למרות שכם ביום הדימום זה הגיוני כי היא תהיה איתן לפחות שבוע האמת
אל תסתבכי עם זה
אם כצוב הפסקה של שבוע אז תעשי הפסקה של שבוע, כתוב משו אחר אז משו אחר
בסימן שאלההרגע התחלת עם הגלולות האלו, כדאי לקחת לפי ההנחיות, לתת לגוף להתרגל.
כלומר לקחת נגיד שלשה שבועות (בהתאם לחפיסה), לעשות הפסקה בהתאם להנחיות ואז לחזור לקחת.
אחרי שאת רואה שאת מסתדרת עם הגלולות, אפשר לנסות לחבר.
באיזה שלב את של החפיסה?
בגלולות האלה זה לא לנצח
כמה שתצליחי לחבר מה טוב
אבל יש גבול
כשיש כתמים הגוף מסמן להפסיק
לעשות הפסקה של שבוע ולחזור (תבדקי מה כתוב בעלון כי לא זוכרת בדיוק כמה הפסקה)
מרגישה שבאלי להיכנס למיטה ולא לשמוע אף אחד !
אני חצי שנה נשואה לבעל הכי טוב שיכלתי לבקש ב״ה
בחצי שנה הזו חוויותי 2 הריונות כימים
וזה פשוט שובר אותי נפשית ופיזית!
אני מצפה להריון הזה כ״כ ואני פשוט לא מצליחה להבין למה הגוף שלי לא מצליח להחזיק את הריון הזה!מרגישה שהגוף שלי בוגד בי ואני פשוט כאובה ועצובה ברמה שאני לא רוצה לפגוש אנשים ורק בוכה .
כמה אני מתפללת להשם שיזכה אותי להיות אמא במהרה ושאני לא יצטרך לעבור מסע
אוףףף איך אני מצליחה להרים את עצמי ???
מבינה לליבך מאוד!
גם לי היתה הפלה בהריון ראשון מיד אחרי החתונה
גם הרגשתי סוף העולם...וכאב לי מאוד (לא זוכרת אם ברמה שלא מסוגלת לראות אפחד)
כמובן אחרי שילדתי ב"ה מאז כמה וכמה ילדים הבנתי שהפחד מהעתיד הוא זה שגרם לי להכנס לקצת חוסר פרופורציה...
נכון זה חוכמה בדיעבד.
אבל את צריכה לזכור שהכל טוב אתם נשואים רק חצי שנה.
בינתיים תחויי את האושר בזוגיות בתור זוג צעיר זה משהו שלא יחזור אח''כ עם ילדים. ויהיו ילדים בעז"ה!!
תסתכלי אופטימי על העתיד זה מה שחשוב ורוס הסיכויים שהעתיד ורוד הרבה יותר ממה שהוא נראה
בנוסף. יש את גם האתגר האמונה - חייבים לזכור שכל מה שקורה הוא לטובתנו. אם כי קשה לראות את זה. אז להתפלל שלפחות האמין בזה.
ותאמיני לי שאני גם עוברת עכשיו אתגר גדול בנושא .. ככה שמדברת גם מניסיון וגם לעצמי 
חג פסח כשר ושמח!
קומו תצאו תהנו את תודי לי על זה 
עברתי כמה כאלו, ואחד היה גם ממש לפני פסח
איך היה לי קשה לקום מהמיטה ולהמשיך כרגיל בעבודות החג..
מה שמעודד קצת, זה לדעת קודם כל שיש התחלה כלשהי של הריון שזה כבר סימן טוב מאוד. ואפילו היה לכם פעמיים תוך חצי שנה.
זה באמת כואב מאוד 
לרצות ולכסוף כ"כ כ"כ להריון...
ואז הוא מגיע
ואז כימי 
ואז שוב 
וואו.
ממש כואב 💔
שולחת לך חיבוק גדול גדול 
ב"ה שתזכו לבשר ולהתבשר בבשורות טובות במהרה
ורציתי גם לכתוב לך שמאוד ריגש אותי לקרוא מה שכתבת על בעלך - שאת נשואה לבעל הכי טוב שיכולת לבקש ב"ה!
וואו
זו מתנה עצומה
וזכות עצומה
ואושר צרוף
וב"ה ב"ה אתם עוד תזכו לחבוק ילדים מדהימים שהם פרי אהבתכם המדהימה הזאת ❤
לאט לאט יקרה
חצי שנה זה באמת לא הרבה זמן, ועוד שבתוכה היו 2 הריונות כימיים, זה מאוד כואב אבל גם מאוד מעודד יקרה ❤
בארצות אחרות נותנים אפילו שנתיים מעת הניסיון להרות עד שבכלל בודקים,
וכאן בארץ נותנים שנה (כי יותר לחוצים כאן בכללי
)
זאת כמובן אם אין סיבה מיוחדת או ידועה...
זה יגיע
ב"ה
בדיוק בדיוק בזמן
ישועת ה' כהרף עין
בינתיים תהנו מכל האושר שלכם יחד
תמשיכו לבנות ולהעמיק ולהתברך ממנו עוד ועוד
ולהמשיך כך בעצם גם להכין את הקרקע לילדים שיבואו ויהנו מכל העבודה הברוכה הזו שלכם 
אני אוהבת לחשוב גם על הזמן עצמו שממתינים להריון בתור "הריון שלנו, של הזוגיות שלנו", או "הריון של כוחות הנפש שלנו", או "הריון של האדם שאנחנו", כלומר להתייחס גם לזמן עצמו שעובר כהריון והכנה של משהו גדול וטוב, לפני ההריון של הילד עצמו. כי בעצם אם משקיעים בזמן הזה ובונים בנו, בונים בזוגיות, במידות, בחיים בכללי - זה באמת בסיס איתן גם לילדים שיגיעו ב"ה וגם לאיכות החיים והאושר עצמם 
(ולסיום שיתוף קטן בתקווה שיעודד - אנחנו חיכינו לבתנו הבכורה 3 וחצי שנים עד שנולדה, כלומר שנתיים וחצי חיכינו להריון הזה, וב"ה עליה ממש (אוטוטו בת 15
)
ולאחריה עוד 2 אוצרות מדהימים תודה לה' הטוב.)
וכמובן מאחלת לך שיגיע במהרה, בקלות, בשמחה, בבריאות שלמה ובדיוק ❤❤❤
ומעצבן ומתסכל ומפחיד
מה שלי קצת עזר זה טיפה לקרוא ולהבין - מה קרה כאן בעצם
אז מה שקרה זה שהגוף שלנו התחיל תהליך של הריון, אבל התנאים לא היו הכי טובים שיש, ההשתרשות קרתה במקום לא אופטימלי, הזרע או הביצית לא היו הכי מושלמים, אז בניסי ניסים, השם טבע בגוף שלנו את היכולת לבדוק ולברור רק את הטוב ביותר, ומה שלא - עדיף שלא יקרה ולא ימשיך להתפתח.
ובכלל, הריון כימי זה בדרך כלל דבר שלא מבחינים בו, הוא מתבטא בכמה ימי איחור, ואז הווסת מופיעה, זה אומר שרק מי שכל כך רוצה ומחכה ובודקת - רק היא תזהה את זה.
לכן ייתכן מאד שזה נפוץ הרבה יותר, רק שרוב הנשים תולות את זה באיחור שגרתי אם זה דבר שבשגרה (כמוני)
אני לא מבטלת את הכאב, זה כואב. מאד.
אבל אני רק רוצה להרגיע את החששות ולהסביר שזה בסדר שזה קורה. הגוף שלך מפקד כמו שצריך. הוא בוחר בשבילך את התינוק הכי מושלם בעולם, ובעזה את תהיי אמא מדהימה, בקרוב
אני באמת מנסה לקחת את הדברים בפרופרציות עם כל הקושי ,
מודה על אמונה שמחזירה אותי לנשום ולהבין שהכל מהשם יתברך אז תודה לכן בנות מאחלת לכן פסח שמח וכשר(:
יש לי כאבי בטן אבל לא זוכרת שהרגשתי תנועות.
אמא שלי מלחיצה אותי ללכת להבדק... אין לי זמן ואין לי כח.
זה מדאיג? שבוע 20.
בשבוע 20 עוד הגיוני לא להרגיש.
כאבי בטן לא קשורים לתנועות.
איזה סוג כאב יש לך?
למטה, בעיקר אחרי שאני מתאמצת... אבל אין לי דרך להוריד את המאמץ.
גם ככה בעלי עובד כל היום ואני מסתכלת עליו... אבל בקצת שאני כן עושה- בכל זאת ערב פסח והחמודים פה צריכים התייחסות... אח"כ אני מרגישה כאלה כאבים... אוף
כי א זמאוד הגיוני עשדיין לא
אני שבוע 21 ++ ובקושי מרגישה אחת ל..
בהתחלה תנועות מרגישות כמו מן בועיות קטנות כאלה..או דגיגונים..חח
אחר כך מרגיישם כמו בעיטות אבל מאודדדד עדינות
עד שהעובר גדל ןזה מתחזק. ומורגש
זה לא כאבי בטן בכלל
הגיוני שאם השיליה קדמית לא תרגישי
מתחילים יותר מאוחר להרגיש וגם לדעתי פחות חזק מאחורית
אבל אם עבר הרבה זמן מהבדיקה הקודמת תבדקי למה לא
אחרי פסח יש לי כבר סקירה מאוחרת, אז אין לי כח להבדק שוב- בעיקר לא זמן.
בשבוע 20 יש כאלה שכבר מרגישות, אבל גם ממש תקין לא להרגיש.
לא סתם עוד לא עושים מעקב תנועות...
אצלי תמיד היתה אחורית אזז הרגשתי מאוד מוקדם
אבל מכירה כאלו שהתחילו להרגיש רק בשבוע 22,23
גדלתי בבית שאמא שלי קוראת בו הכל, כל עוד זה לא משהו בעייתי (אלימות, אהבה בצורה מוחצנת)
ורואה שבציונות הדתית זה יותר מסונן..
אתן מסננות את הספרים שלכן? ספרות עולמית של גויים נניח תקראו?
נשמע שבאופן די דומה לאמא שלך, לא הייתי קוראת לזה לקרוא "הכל"
יש ספרים נקיים גם בספרות הכללית אבל באמת לרוב אני הולכת שם לכיוון של ספרי ילדים או ספרות יותר ישנה וקלאסית כדי "ללכת על בטוח".
קוראת ספרי קודש, סיפורי צדיקים
לא קוראת ספרים שכתבו גויים ןלא ספרות לא דתית (כי התרבות אינה יהודית)
יהודי הוא קדוש (משמעו גם מובדל) וזה בכל תחום ובכל המובנים כולם.
אני חושבת שדווקא בעניינים של תרבות נכון עוד יותר להיזהר, שירים, סרטים, ספרים שם מובא אורח החיים, דעות והתנהגויות - גם אם החיים של כל בני האדם חיצונית נראים אותו דבר בבסיס ההתנהגות (אנושית) . אנחנו שונים במהות ובתפקיד (חלק אלוקה) ולא נכון לקבל השפעה מהם, בייחוד לא כשאת בהרפיה ונהנית מהכתיבה והתפאורה ולא במשמר על משמעויות התוכן- וזה דווקא בגלל המעלה באומנות לקחת מסרים ולהנגיש אותם בצורה חלקה ככ ואפילו סמויה.
[קראתי לאחרונה דווקא על חנוכה, שהיוונים לא השמידו את השמנים בבית המקדש אלא פשוט טמאו אותם, אם הם רצו לבטל את העבודה של בית המקדש הם היו יכולים לקחת את השמנים, אבל הם רצו שהאור במקדש יהיה משמן טמא, ועלזה המכבים התעקשו למצוא שמן טהור. כל יסוד המלחמה שלהם היה על ההישמרות והקדושה היתרה שבני ישראל נוהגים בה, על המושגים שלא נראים לעין הבדל בין טהור לטמא]
ספר טוב זו יצירת אומנות
כשיש הגבלה על תוכן/ ניסוח זה הרבה פעמים פוגע ביצירה
הרבה שנים לא קראתי ספרות דתית/ חרדית אבל שקראתי אותה היא היתה הרבה פחות מספרות שאינה דתית (אולי משהו השתפר עם השנים)
אני קוראת הרבה ומפיקה מהספרות שאינה דתית גם הנאה וגם לימוד מידע וכלים לחיים
לא הייתי מוותרת על זה בגלל טעמים דתיים
(אם כי אני לא גאה בזה..)
הייתי מעדיפה לקרוא רק על טהרת הקודש אבל לדעתי הספרות לוקה בחסר
אבל כשיש סצנות לא לעניין ממש אני כן מדלגת...
מעדיפה ספרות חרדית ודתית או ספרות עולם לנוער, בדרך כלל רק קלאסיקות מפעם, כי בימינו גם בספרי הילדים והנוער נכנסות דעות פרוגרסיביות ורעות.
ספרים מסוגים אחרים - בדרך כלל אבקש המלצות מאנשים שאני סומכת עליהם כדי להחליט אם לקרוא או לא.
לילדים אני עוד יותר מסננת - כרגע נותנת להם לקרוא רק ספרות חרדית, וספרות דתית שאני מכירה את סגנון הסופר. (גם בספרות החרדית יש מה לסנן... אבל הם יודעים את הכללים הבסיסיים, ויודעים להראות לי בעצמם ספרים שהם בעייתיים - כי בעצמי אני לא יכולה לקרוא הכול קודם, לצערי)
לק"י
כמו שדודה שלי קנתה פעם כיריים ואמרו לה שזה לא לטיגונים.
לא שמעו שבישראל מטגנים😅
התנור שלנו כבר תקופה היה שורף לי את האוכל כי היה מתחמם ממש מהר. עכשיו לא לקחתי אז זה ברצינות, הייתי פשוט שמה על פחות מעלות, מתלהבת מזה שהאוכל מוכן כל כך מהר.(אל תעשו כמוני, סכנת נפשות!!)
עד שיום אחד למרות שהיה קצת מעלות התנור התחיל להוציא עשן ושרף לי את התבנית פייירקס. ממש נבהלתי וכמובן החלטנו להעיף אותו ולקנות חדש. (קניתי חדש מאושר עד שבנות בדיוק השבוע המליצו עליו) עכשיו בעלי בא להוריד את התנור הישן למטה וכל הזכוכית התנפצה לו בכניסה לבנין!!!!!! ב"ה לא קרה לו כלום!
כנראה מרוב שהתנור ספג הרבה חום הזכוכית שלו ממש נחלשה.
לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה קורה בתוך הבית באמצע אפייה!!
בקיצור שיתוף *אזהרה* וגם הודיה על כמה טוב השם שלא קרה לנו כלום!
כולם בסדר ואפילו יש לי תנור חדש שלא דורש נקיון לפסח אלף פעם תודה, אבא!!!
תתחדשו!
שש שנים, נראה לי עשה את שלו
בעלי לא בקטע של לעשות בבית, מרגיש לו שזה גדול עליו
אצל אמא שלי כבר מפוצץ, אין מקום לזוג נוסף והיא לא מוצאת דירה.
אצל חמותי דווקא יש מספיק מקומות לינה אבל אף אחד מהילדים לא מוכן לפנות את חדרו למשפחה המתוקה בעולם (כן, זה פוגע)
לבעלי יש אחיות, אחת מהן גרה קרוב אז תבוא ברגל
השנייה בחול
השלישית אצל חמותה
ולנו אין איפה להיות.
כואב לי ממש.
נ.ב. ערב חג גם אצלכן אל תטרחו להגיב 💖
סתם רציתי לפרוק.
לדעתי זה היה נותן להם לגיטימציה.
ככה הם יראו הם ההשלכות של ההתנהגות שלהם. אני מקווה שהם מספיק בוגרים להבין כמה זה בעייתי שהמשפחה של האח/הבן שלהם חוגגת לבד (למרות שיכול להיות מממש כיף, הנסיבות מצערות).
1. מאיזה גיל אתן נוטלות ידיים לילדים?
2. אתן נוטלות ידיים לפני שאתן מניקות בלילה? (לספרדיות מעיקר ההלכה אין חיוב אבל ממידת חסידות כן ליטול)
מה לא היה לך נעים מהגננת?
1 מגיל הבנה.. נראלי שזה היה סביבות שנתיים עם הגדול
2 ממש ממש לא ולהבנתי גם לא צריך. אבל גם אם היה צריך זה לא היה קורה. אני לא לגמרי קמה בכלל אלא לוקחת אותה אלי מתוך שינה. אין מצב לקום ליטול ידיים כל פעם גם ככה השינה מספיק מקוטעת.
ו1. היא בת 7 חודשים ועוד לא נטלתי לה
1. סביבות גיל שנתיים.
אחרי שהילד כבר יכול לעמוד יציב על כסא, ומשתף פעולה.
2. לא
1. מהלידה, קצת קשה כשהם קטנים אבל מתרגלים
2. לא נוטלת
1. מאז שהם מתחילים לגעת באוכל בעצמם. קרוב לגיל שנה.
2. אצלי בקבוקים, אז בכל מקרה קמה למטבח אז כמובן נוטלת....
לכלוך רק על השיש...
סתם נשמע לי מטריח מאוד לקום למטבח
שאפשר לשים ליד המיטה 😄
2. אני לא הקפדתי על נטילה ונזהרתי לא לגעת לה הפתחים ולי בפיטמה ומסביב אבל בעקרון צריך לא יודעת בדיוק את הדינים
התינוק לא עם טיטול מפוצץ בבוקר?!
קשה להם להירדם ככה לפי מה שהבנתי
לפעמים קורה שיוצא מהטיטול ומרטיב את הבגדים.
בדרך כלל עוזר לזה לעלות מידה בטיטול.
להחליף כל פעם טיטול ולהעיר אותו לגמרי, יותר מפריע.
ואני בגישה של להקל מעלינו את הגידול כמה שאפשר... ולישון בלילה!!
אלא אם כן היא עשתה מלא וחייבים
(למשל טיטול ממש מסריח או מלא)
גם אין כח, ברור
אבל זה יותר מזה, בעיני זה לא *נכון*
הנקה בלילה צריכה להיות בשקט, בחדר סגור וחשוך ועם מינימום מסיחים שיוציאו מאווירת שינה. המטרה שלי היא להפריד לתינוק בין הלילה ליום וזו הדרך ללמד את ההבדלים.
וגם היא...
היא אוכלת מתוך שינה
להחליף זה ממש מעיר את שתינו ואין צורך
אני מחליפה לפני שהולכים לישון וכשקמים וזה בסדר גמור
לא להחליף חיתול בלילה.
בשביל הסדר יום של התינוק . שהוא ילמד לישון בלילה ושאין פעילות בלילה.
לא יקרה כלום אם תחכי לבוקר
אבל כן הייתי שמה בערב לפני השינה משחה שמונעת תפרחת חיתולים.
בשאר היום לא שמה בכלל
אני מניקה עד חצי שנה, הכי הרבה.
כל עוד אני מניקה, התינוק ישן איתי במיטה אז אני לא קמה להניק.
1. מגיל אפס
2. לא
לתינוק, עד שהוא לומד לעמוד (גיל 7-8 חודשים)
ואז אני מעמידה על כסא ונוטלת לו.
אני פשוט לא מסתדרת גם להחזיק את התינוק שלא ירטב, גם להושיט לו את הידיים וגם הנטלה...
מה שכן- תמיד עם מים חמימים
אבל צוברים מיומנות, והוא גם מתרגל להושיט ידיים 😃
הכי נוח שני אנשים ביחד, מרימים את השרוול הרבה כדי שלא יירטב, ואחד מחזיק את התינוק, אחד נוטל.
כשהתינוק עומד לבד על כסא, זה כבר יותר פשוט, בפרט אם הוא כבר מכיר את הפעולה, ומושיט ידיים מעצמו.
אם אני זוכרת נכון..
(לא בדקתי מבחינה הלכתית. זה מה שנוח לי 😉)
ואם התינוק נולד צהוב אז גם עד שהצהבת יורדת..
זו סגולה.
מתחילה להציע מגיל 3 (של בוקר קצת לפני),
מגיל 4-5 משתדלת להקפיד יותר.
2. אף פעם לא
אתן מברכות עם הילדים עם שם השם ?
חמותי מקסימה ממש, זו לא מטרת השרשור
רק שבפסח אני מרגישה שאין לי מה לאכול שם
הם כן מכינים הרבה עוף ותפוא ויש מצות, אבל אני לצערי מנשנשת די הרבה (מניקה אז זה גם קשור...)
ואין שם, פשוט אין, עוגות/חטיפים והרבה תוספות בסעודות.
חוששת ממש מהיומיים שם
והבעיה שאני לא מכשירה את המטבח אז לא יכולה אוכל מבושל
אשמח לרעיונות מה אפשר להביא?
תמרים
אגוזים
ודבריפ שאפשא לקנןת בלי קטניות
שוקולדים
תפוציפס
עוגותקנויות
שנה שעברה והבאתי איתי לחמותי
אם זה אפשרי לך...
או שתכשירי חלק מהמטבח ותכיני לך
אבוקדו
ביצים קשות
גבינות
לשבת אפשר חטיפים קטניות (אפילו לאכול מחוץ לבית שלהם אם מפריע להם)
בחג אחר"צ אפשר לבשל דברים חלביים פשוטים על הפלטה למשל חלב חם עם מצות או שברי מצות עם גבנ"צ.
כי כזה מרגישה שאני גומרת להם כי יש קצת...
לפעמים מביאה איתי קופסאות עם פירות, בננות, תפוחים, בשבת רגילה גם מזונות ולא ללכלך כמובן... אפשר תמרים ואגוזים, תפוחים, תפוצ'יפס, ואפשר גם לקנות עוגיות כשלפ לשבת שלפני פסח אם אתם לא אוכלים בפסח.
האמת שלא מבחינת מה אוכלים כי אצל ההורים שלי יותר מחמירים מהם
אבל בכמות וואי וואי.אני בהנקה אוכלת כמויות אבל גם כשלא אני אוכלת פי שתיים מהם הם סוג כזה שלא אוכלים.
לפעמים מוציאים לשולחן שלם כמות שאני יכולה לאכול לבד......
ובפסח לא יכולים לקנות כמעט כלום ממש קשוח
מה שאפשר מביאים איתנו.
אבל בעלי עוזר לי עם זה מאוד
מביא לי פרות וירקות ומה שיש במטבח לחדר
בשולחן איך שמגישים ממלא לי צלחת שלא יגמר ןכן'
זה אחרי ששיתפתי אותו בזה כמובן וגם תזכורת מידי פעם אין בררה אחרת אני גוועתת
במיוחד שגם שבת.. ואצלם בכל מקרה מסתכלים עקום אם אביא קצת כי הם משפחה ענקית ב"ה ובכמות הזאת לא רלונטי לי לאפות (הבאתי פעם 4 פסים של עוגה וכולם הסתכלו עלי כאילו למי חשבתי שיספיק😅 לכו תסברו להם שזה בעיקר לי😆
קניתי לי קצת חטיפים ועוגיות של פסח ותפוחים די קשים ככה שיהיו לי טעימים בעז"ה גם מחוץ למקרר..
כרגע: בחושה שקדים שוקולד
פס עוגת תפוחים- גם בחושה
קנוחים-סופלה
ובא לי גם משהם עם קצפת- עוד לא החלטתי מה...
וגם אני בהריון ואוהבת לנשנש
גם גיסתי באה לפסח
אז היא די בונה על זה 
אני פותחת מקרר חופשי שם
אני מביאה כאילו או שלא בשביל כולם
ומי שאוכל שבעיקר זו אני
למשל חמי מכין חרוסת
גם אני מכינה חרוסת
מאכלים לא מעזה להביא- כי יש שם בשפע ובזה לא מתחרה מולו- הוא שף עולמי מבחינתי 
קינוחים לא מכינים- הם בקטע של בריאות
אז מכינה מראש בשביל המשפחה שלי וכל אלה שבאים להתארח
ואומרת לחמתי מה דורש קרור ומה לא
מודיעה מראש שמביאה משהו
למה שאוכל בחדר?
יצאנו ממצרים בראש גלוי אנחנו לא גנבים וזכותנו וזכות כל הצעירים שבאים לאכול משהו טעים ומתוק
עד עכשיו זוכרת לרעה את ה"עוגיות בוטנים הקנויות" אמרתי לבעלי שזה דומה ל"גוש" ואין סיכוי שמשהו יאכל את זה
עוגיות בוטנים זה החיים 😅
כיום כבר לא יכולה לאכול אותם בפסח בגלל קטניות אבל תמיד מקבלת משלוח מסבתא שלי אחרי חחחחחח
אין עוד משפחה/גיסה/אחות שבאה ועושה גם?
הכוונה היא שכל משפחה/אשה מביאה משהו וביחד יוצא מיקס מעניין
לי באופן אישי- היתי מכינה גם ל-40
ועשיתי את זה לא פעם אחת
אפשר גם להכין דברים פשוטים כמו פסים של עוגה בחושה או סופלה או כל דבר אחר שלא לוקח הרבה זמן...
את לא אחראית שיספיק לכולם
אם המארחת רוצה שיהיה מספיק עוגות שתבקש מעוד אורחים להביא כל אחד עוגה ..
אם לא.. תרגישי בנח.
או שתכי י 3 פסים. 2 תתני לכולם.
ואחד תשמרי לעצמך 🫢😉
לק"י
ותשמרי לעצמך אחד.
להכין כמות ל40 אנשים לנשנוש לכל היום, זה הרבה...
בגלל עינייני פסח? או שאין בעיה אם תביאי בעצמך?
אם אין עניין של כשרות לגבי פסח תביאי חטיפים/פיצוחים/פירות לכולם
אני אישית מביאה מטעמי בריאות ובגלל שהם כן קונים כל מיני שטויות שאני לא נוגעת בם אני מביאה מעצמי
אפילו פירות/פיצוחים ודברים שכביכול קונים לכולם..
וישנים בדירה נפרדת, אז צריכה להתארגן על נשנושים.
קניתי ירקות מיני- עגבניות שרי, מלפפונים קטנים, גמבות מיני- לא צריך לחתוך, רק לשטוף ולאכול.
עוגיות, חטיפים, פירות, פריכיות אורז